הקהיה שיטתית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

OCD: הפרעה טורדנית כפייתית

סובלים ממחשבות מטרידות וחוזרות? חייבים לשטוף ידיים כל הזמן? מקיימים "טקסים" מוזרים? נראה שאתם סובלים מ-OCD. שילוב של תרפיית CBT ותרופות עשויים לעזור הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), נחלקת לשני רבדים: חלק אובססיבי טורדני, שקשור בחשיבה טורדנית חוזרת; וחלק כפייתי התנהגותי (קומפולסיבי) - חלק התנהגותי, הנובע מהחלק הראשון. במה מתאפיינת ההפרעה? כיצד היא מתבטאת? ואיך מטפלים בה? על שאלות אלה ונוספות, נשיב במאמר זה.   מהי בעצם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)? במילים פשוטות, OCD - Obsessive Compulsive Disorder היא מחשבה "נורמלית", שלקחו אותה לקצה חריג ומוקצן של הגזמה, אשר גורמת לסבל רב ומצוקה. 3% מהאוכלוסייה העולמית סובלים מ-OCD והיא שכיחה באותה המידה אצל גברים ונשים, אלא שאצל הנשים היא מתחילה בבגרות המוקדמת; לעומת הגברים, אצלם ההפרעה מופיעה מוקדם יותר בגיל ההתבגרות. החדשות הטובות הן שכיום ניתן לטפל ב-OCD ביעילות רבה.   מה מאפיין OCD?...
ללמוד עוד על הקהיה שיטתית
חרדה חברתית: ביישנות או הפרעה?-תמונה

ילדכם מסמיק, מזיע או רועד בעיצומן של פעילויות חברתיות? יתכן...

מאת: ד"ר צופי...
03/11/2008
היכרות עם פלסטלינה-תמונה

עד כמה הפלסטלינה מחזקת את המודעות העצמית והקשר עם האחר?...

מאת: מור וכסמן
02/05/2006
אלרגיה לאגוזים: כל מה שחשוב לדעת-תמונה

ט"ו בשבט הגיע ואיתו גם שלל אגוזים, הנמנים על מאכלי החג...

מאת: מיכל הלפרין,...
20/01/2019
 מה גורם לחרדה בילדים ואיך מטפלים בה?-תמונה

מהם הגורמים לחרדה בקרב ילדים ואילו טיפולים יכולים לסייע...

מאת: יהודית...
23/01/2019
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להקהיה שיטתית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הקהיה שיטתית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

דיסוציאציה ואינטגרציה ומה שביניהם או המחיר הכבד של הפגיעה המינית – רבות נכתב על תהליך האמנזיה (שכחה) והדיסוציאציה( ניתוק ) כחלק מההתמודדות עם פגיעה מינית. כילדה השארתי את הגוף שלי שם והלכתי ...השארתי חלקי נפש אחרים שנוצרו כדי לעזור והלכתי למעשה אם מסתכלים על החיים שלי , אני לא יודעת איך נראו חיי ללא פגיעה ...נפגעתי לראשונה בגיל ארבע ואז נפגעתי לאורך שנים מכמה אנשים בו זמנית, עשר שנות פגיעה ...נוסיף לזה עוד כמה שנים של שחזורים וקשרים לא בריאים, שעדין קשה לי להסתכל להם בלבן של העיניים כי הם מתחזקים את הבושה והאשמה כי הרי כבר לא הייתי ילדה וגם שיתפתי פעולה. ברור לי בהגיון שזה שיחזור של מה שהכרתי מה שלימדו אותי לאן שהתוו את חיי ועדין עם ההרגשה לא מתווכחים, והכי קל לי עדין להאשים את עצמי מאשר לקבל שמשפחתי הרסה לי את החיים. @@@ אז מה היה לנו כאן כל מנגנוני ההגנה של זיגמונד פרוייד עבדו אצלי שעות נוספות : ההדחקה , ההכחשה , האידליזציה , רציונליזציה , הפנמה , נסיגה ועוד....והדיסוציאציה מאז שאני זוכרת את עצמי הדיסוציאציה שם מגינה עלי שומרת עלי מאפשרת לי לצמוח וככה כל פעם נוספו חלקי עצמי מנותקים שתפקידם היה להגן עלי . @@@ וככה עברו השנים , אחת נפגעת השנייה לומדת , אחת סופגת את הכאב והעצב השנייה לוחמת , אחת שקטה מופנמת סגורה מבוהלת השנייה כועסת בועטת יורקת אש ותימרות עשן , אחת משחזרת והשנייה נושמת ועושה צבא , אחת מתחתנת והשנייה מרגישה שאיבדה את חרותה ואת נפשה, אחת נמצאת בזוגיות והשנייה את האינטימיות ,אחת ילדה ילדים וכולם גידלו וחינכו, אחת למדה אחת ניקתה אחת בישלה ויש גם את החלקיים הזכריים שעמדו על המשמר ודאגו לשמר את הניתוק והשכחה ....עד כאן וואלה יופי של מנגנון פגיעה כזאת קשה והנה הנפש ייצרה לה מנגנון הישרדות העיקר לחיות להמשיך לחיות להיות כמו כולם .....האמנם , אז זהו שהמנגנון שומר על הישרדות לא באמת חיים . @@@ במשנה נאמר "דע מאין באת ולאן אתה הולך" נפוליאון בונפרטה ויגאל אלון דיברו אמנם על עם ולא על האדם הבודד "עם ללא עבר אין לו עתיד" "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." ובכל זאת זה כל כך מדייק כשאין זיכרון עבר אין עתיד , וההווה דל והישרדותי. אז בניתי חיים שלמים על ריק , חיים הישרדותיים , חיים משחזרים חיים של קרבן ותקפן ,שהקרבן זאת אני וגם התקפן הוא כבר רק פנימי ומופנה כלפי עצמי ..הרס ועוד הרס ועוד הרס ....כל האנרגיה הופנתה לשרוד , לתחזק זוגיות (עם מיליון קשיים ככה זה בבית של שני אנשים עם פוסט טראומה מורכבת שמדחיקים) להתפרנס ובעיקר לגדל ילדים שלא יקבלו את השריטות שלי או של בן זוגי כמו ששר חנן בן ארי – באמן על הילדים שלי (אין ספק שהצלחתי בענק ) אבל את המחיר לדיסוציאציה הזאת אני משלמת עד היום ...בהרס העצום של הגוף שלי , בחוסר פיתוח עצמי כי ברחתי מהחיים וחייתי ליד ,במצב הכלכלי – שורדת זוכרים ואפשר להמשיך לעוד אין ספור נזקים שיישארו איתי לעד אבל איזו ברירה הייתה לי לא ידעתי שאני שורדת לא הבנתי כי לא זכרתי זוכרים מי שאין לו עבר יש לו הווה דל ואין לו עתיד ..אז גם לא היו לי רצונות או חלומות כלום הכל מת רק לשרוד @@@ ואז הזיכרונות אלו שרק דחקתי הצידה התחילו לצאת פגיעות מוקטנות ,כי הקטנתי אותם ,היום אני יודעת שפשוט ליד הפגיעה מאבא הכל נראה קטן ולא נחשב ..הגעתי לטיפול חשבתי בקטנה חודש חודשיים ואני כמו חדשה ,מנגנוני ההגנה כבר אמרתי עבדו שעות נוספות.... ואז הגיע הנקודה שהמטפלת העיזה להגיד את המילה אינטגרציה , כמה בהלה כמה כעס כמה בלבול , תחושה שעוד רגע יימחקו את כל החלקים ....לא נכנסת לתהליך האינטגרציה זה כבר סיפור אחר ...בגדול אגיד שזה תהליך סזיפי שלוקח שנים עם המון כאב והמון כעס ותסכול ועליות ומורדות צעד קדימה שניים אחורה ...אני רוצה כרגע רק להתייחס לרווח וההפסד כמו לדיסוציאציה ...אז שוב גם כאן הרווח מדובר ולקורא מהצד ייחשב שיא הצמיחה הטיפולית ...ואיפה ההפסד של היעדר ההגנות. @@@ מעבר לזה שצריך להרגיש מה שכל חיי לא ידעתי שאני אמורה להרגיש , כעס כאב תוקפנות פנימית ועוד...המחיר הזה שעכשיו כבר אין את האחת שנשואה והאחרת ששם באינטימיות זאת את שם , חווה הכל כל מגע שגורם לך לרצות לברוח כל פלאשבק שאת כבר מבינה שזאת לא פנטזיה מינית זה מה שעברת בתור ילדה ואת נלחמת לא ללכת אחורה ולא להרוס את מה שבנית כל חייך (כמתחתנים כשהכל ידוע זה אחרת מכעבור שלושים שנה .....זה לא כזה פשוט ) הפרנסה שעשית לה אידילזציה והסתפקת בה ואפילו אמרת שאת אוהבת אותה פתאום יש לך מראה את יקרה בחרת בעבודה הזו כי את נמנעת מהחיים , כי את פוחדת מאנשים , כי את רוצה להרגיש חשובה ותורמת , את יקרה פוחדת להצליח כי יהיה מי שיוריד לך את הראש חזרה לגובה דשא ...ואת בעצם עשית את זה לעצמך כל החיים ..הרס עצמי שמירת הקורבן, השורדת רק כדי שתצליחי לחיות ולא לזכור כי הכאב היה עלול להרוג אותך או שהיית משתגעת – מחיר @@@ והאינטגרציה הזו מכריחה אותך להביט לניתוק מהגוף בעיניים ולהגיד לעצמך , היום זאת את שכולאת את עצמך בכלא שניקרא גוף , שמה עלייך עוד ועוד שרשראות וחומות (שומן) מענישה את עצמך על מחשבות בריחה (מקיאה או בולסת) כשכואב פיזית (דוחפת כדור ועוד אחד מאיצה בגוף מעבר לקצה היכולת , שוחקת עד דק) וכשכואב נפשית (מכאיבה לו פיזית כדי שהכאב ייפסק) @@@ אז היום אני די מחוברת לחלקיי כן הטיפול הצליח ויש אינטגרציה , אני חיה ולא שורדת , פתאום צצים מחשבות על עתיד אבל אז מתגלה התמונה שכבר ברחה לי הרכבת ואני עוד בתחנה , וכן השמים הם הגבול ותמיד אפשר אבל זה לעולם לא יהיה אותו הדבר...אז דיסוציאציה , אינטגרציה זה טוב או רע ...אני לא יודעת כשהייתי מנותקת רציתי להיות מחוברת לעצמי והיום שאני מחוברת אני רוצה קצת מנוחה ולהתנתק מעצמי – כן לברוח כי החיבורים האלה מעבר לכאב מול הפגיעה והנזק מציבה מראות קשות על המשמעות של חיי....והקורונה נתנה לי מתנה עצירה ,שהתבוססתי בה די ושחיתי בקורבנות של עצמי שפטתי והענשתי את עצמי די בתפקיד התקפן ...והיום אני מלאת חמלה ומודה על העצירה רגע לנשום לחשב מסלול מחדש ....ואולי לדעת איך זה לחיות ללא פגיעה כי אני כבר לא קטנה ואני גם לא הסוהרת והפוגעת של עצמי ....לחיי המנוחה ולחיי החיים ללא פגיעה . והשיר שעזר לי לשרוד עוד מאז שאני ילדה והיום מזכיר לי שכדאי לחיות ...https://youtu.be/jQCbth6yCFE

וואו אביב יקרה!!! את אמיצה! גיבורה ממש! אלופה... והכמ חשוב מה שכתבת בסוף! שאת כבר לא הסוהרת והפוגעת של עצמך! שאת כבר לא קטנה!!!! את גיבורה! פשוט מעריצה אותך!!! על האומץ! על מה שעברת! מהממת. ואגב אתמול בטלויזיה הראו על כפר מיוחד לנפגעות שנקרא אמ"ן כי אף אחד אחר לא הבין ולא עזר!!! אני ראיתי עם השנים שהשיתוף והרגשה שאת לא לבד זה חלק מאוד חשוב בתהליך! אלופה על הלמידה להעזר. להרשות להפתח ולהגיע לאינטגרציה . להבין שהיא חשובה! שאת חשובה! שאפו ענק!

אביבוש אמרתי בעבר וחוזרת שוב את מדהימה בכל רמה אפשרית שאני מכירה והשיר..וואוו כבר שנים לא שמעתי תודה אהובה על התזכורת חטולית

תודה על המילים החמות ...את מתוקה אמיתית .. לא כל כך הבנתי את ההקשר לכפר של מרווה , הרעיון שלה היה נפלא בעיני רק חבל שכרגע זה כפר לעשירות בלבד ...כי עולה הון להיות בו כי אין לה שום תמיכה . בהחלט חשובה ההבנה , אני חושבת שחלק מכל ריפוי ומכל אינטרקציה טובה בן אנשים זה ההבנה ... לגבי הקטנה , כמי שחיה ללא גיל כי בכל פעם אני בגיל אחר ...כן המקום הזה להזכיר לעצמי שהיום אני בת....וכבר לא שם הוא מקום חשוב ולא פשוט ... אבל בהחלט עוזר לשמור על איזון .

בהחלט אין על השיר הזה ...וחוה אלברשטיין כמה אני חייבת לה חלק מהשפיות שלי :) תודה על המילים החמות ...

הי אביב, כתבתי ומחקתי. אבל בקצרה - הייתי מוסיפה את המילה - מזל. מזל ש כן היו דברים בדרך ואת, בחוזקותיך, היטבת לשוט על גל ההזדמנויות (יודעת, יודעת שמורכב. יודעת, יודעת המחיר, יודעת שרק חלק). המטפל שלי היה אומר שלפעמים צריך גם מזל. הנה - אולי מזל שלא נולדנו, אחי ואני, בעיירת פשע (ומצד שני, אבל הי, בשכונה רגילה מי חושב שבכלל קורים כאלה דברים). והפיצול, כנראה מילא את תפקידו גם במובן בחיובי. זוכרת את הזקן מחיי? (וכמה עצוב לי איך שסיים את חייו והקורונה נתנה לו את הבומבה הסופית). היינו בקשר הרבה שנים. ואני די בטוחה שהוא היה הלום קרב לפי הדמיון ברגישויות ובפגיעויות שלנו. וגם אם המטפל יאמר לי הייתי כלום בחייו של אותו איש, הייתה איזו קירבה לרגעים. וחמלה. שלך, סוריקטה

בהחלט הרבה מזל ניסים גלויים שאנחנו חיים בכלל אביב

אביב יקרה! אני מדברת וכותבת אסוציאטיבית..הקשב וריכוז שלי ;)( ..לטוב ולרע.אז לפעמים באמת לא מבינים את ההקשר.. אני לא ידעתי שזה לעשירים. חשבתי שהמקום חי על תרומות, מהכתבה לא היה ברור בכללללללל..הם רצו תרומות אחרת יסגרו... זה נשמע לי מקום מצויין ומכיל...לא משנה. כמו שסוריקטה כתבה מזל ש...והיא כ"כ צודקת! שתיכן חכמות מאוד ואילולא הסביבה הנכונה בהמשך החיים והעזרה הנכונה לא רוצה אפילו לחשוב איפה הייתן...גם אני אגב....

22/02/2021 | 21:42 | מאת: אביב 22
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

זהו בדיוק הם חיים מתרומות להחזיק את המקום מאוד יקר . ומי שבא לשם משלם המון כסף כמו חלופות אשפוז אחרות בארץ רק שזה לא היה אמור להיות חלופת אשפוז זה היה אמור להיות מקום לנשים שזקוקות למקום לנוח .... זה עדין הכוונה רק שאין להם תקציבים זה עצוב

הי אביב, אמתי ומרגש. אודי

אני בתהליך שהתחלתי להסכים להכיר את החלקים... כמה שבועות.. נוצר מצב בו אני מתביישת להביא את הקטנים לפגישה... כאשר הבאתי אותם בעבר לא השתייכתי אליהם אלי אז היה יותר קל מבחינת בושה אבל עכשיו שאני מודעת שהם בעצם אני נוצר מצב שאני מתביישת להביא אותם לטיפול . שהמטפלת תראה ותשפוט ואני יודעת בשכל שהיא לא אבל כך אני מרגישה...

אני גם כועסת על המטפלת כועסת שאני מרגישה חסרת אונים מולה כאשר החלקים לוקחים פיקוד ... כאילו אני מאבדת שליטה והיא מדברת עם החלקים ואין לישליטה... שתפתי את המטפלת והיא רק הקשיבה בלי להביע דעה... אני מרגישה יותר ויותר כעס עליה עד רצון לבטל פגישתינו

21/12/2020 | 07:03 | מאת: סוריקטה
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

הי ינשוף מצטערת שאני כל כך מטומטמת. את (או מי שתרצה) יכולה לספר מהם החלקים הקטנים? באיזה גיל הם, נגיד. מה הבקשות שלהם? או לפחות האם את יודעת מה הם מבקשים? יודעת שחוזרת על השאלה. נעניתי אבל לא הצלחתי לקלוט. משהו אטום אצלי. סוריקטה

חשוב כמובן להביא לטיפול שברור שזה מה שאת עושה . את בסדר , תמשיכי לתת להם לבוא תקשיבי להם הבושה מולם תהפוך לאט לאט לחמלה כי מגיע לך .... חיבוק

הי ינשוף, זה בסדר גמור להרגיש ככה. הרי אם היה אפשר בקלות לפגוש את החלקים, לא היה כלל צורך בדיסוציאציה... אודי

הי סוריקטה , כתבתי לך בשני ולא עלה .... מנסה שוב החלקים הקטנים אלו חלקיננפש מנותקים (דיסוציאציה) ממני כמובן שהם חלק ממי שאני אצלי הם בני ארבע עד שש כמובן שיכולים להיות צעירים יותר , מן הסתם מהשלב שהיה צורך בניתוק . ההגיון הבוגר לא חודר לשם , הם מתנהגים ופועילים מתוך רגשות פגועים מפוחדים של ילדים קטנים שעברו פגיעה . את יודעת איך מתנהג ילד שקיבל מכה שכואב לו שמפחד ככה גם ההתנהגויות משם כשיש טריגרים . בנוסף ילד. זקוק למרחב משחקי בובות דובים ועוד ככה גם אני בחלקי נפש אלו מקווה שעכשיו זה יותר מדייק לך אביב

הי לאחר חבלה בכף יד אלה ממצאי MRI: רצועה סקפו-לונטית: פתיחה של המרווח לכדי 5.0סמ. אותות חריגים במרכיב הדורזלי של הרצועה. סימני מתיחה של המרכיב הוולרי. המרכיב המרכזי אינו מודגם. זוית סקפו-לונייט מוגדלת 80 מעלות. זוית קפיטו-לונייט גבולית: 30 מעלות. נזק ל-SLIL :קרע של המרכיב הדורזלי. הגדלת מרווח SL .דיסוציאציה SL. DISI גבולי. האם עושים ניתוח במקרה כזה? מה הדחיפות שלו? כמה זמן החלמה משוערת מהניתוח?

תמיר שלום, הממצא ב-MRI מחייב ניתוח בהנחה שהוא נותר כתוצאה מהחבלה. רצוי להינתח כמה שיותר מוקדם (עד 6 שבועות מהחבלה) מאחר ועם הזמן הרצוועה הקרועה מצטלקת ולא ניתנת יותר לתפירה.

שלום ד"ר, שבוע טוב איך מטפלים בגישת cbt בהתקפי חרדה, כשההפרעה העיקרית היא ocd? יש שיפור ברמת האוסידי אך מצבים מסויימים מעוררים לחץ וחרדה. מוזר שאני יכולה אפילו לדמיין מצב מלחיץ ולהרגיש כמו התקף חרדה. זה כאילו תחושה של לצפות לחרדה וזה מעורר אותה. אני משתדלת להגיד לעצמי אז יהיה, יעבור ולהמשיך הלאה אך זה מגביר גם את האוסידי- הטקסים. אשמח לתשובתך

היי דנה, כשמדובר בהתקפי חרדה, הטיפול הוא בחשיפה לחרדה, ויצירת מצב של התקף חרדה שאותו את עוברת ללא ניסיונות הרגעה. כשעושים זאת, חווים שיא של חרדה, עד אשר היא הולכת ודועכת מעצמה. הדבר דומה מאוד לחשיפה ומניעת תגובה (ERP) בטיפול ב-OCD, שבמהלכה האדם נחשף למחשבות האובססיביות שלו, וחווה את הפחד תוך כדי מניעת טקסים. כשיש גם מחשבות טורדניות וגם התקפי חרדה, משלבים את החשיפות ביתר קלות, שכן כמו שאמרת קל מאוד לעורר את התקף החרדה בחשיפה למחשבות טורדניות. ההתנהגויות המרגיעות שמקבילות לאלה שחווים בזמן התקף חרדה הן בעצם הטקסים. נשמע שהחלק שחסר לך הוא מניעת הטקסים, ולכן חשוב מאוד לקבל ליווי טיפולי, שכן קשה להצליח בכך לבד. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה slevitt80@gmail.com לקביעת תורים: 052-6794957

שרון תודה רבה על תשובתך, אני עושה cbt בליווי מקצועי לאוסידי ובהדרגה מכחידה את ההתנהגויות המרגיעות. התקפי החרדה מופיעים במצבי לחץ ומגבירים את המחשבות הטורדניות, הדבר גורם לאיטיות כפייתית כאילו לעשות דברים בזהירות או בריכוז, ומחשבת את פעולותי. איך היית ממליצה לעשות חשיפה הדרגתית? נניח חשיפה בדמיון? הפחתת הימנעויות...

היי דנה, חשיפה הדרגתית בדרך כלל מתבצעת אחרי שעורכים רשימה של הדברים שמפחידים אותך, ומדרגים אותה בסדר עולה, כלומר מהמפחיד פחות למפחיד יותר. למשל, אנשים שפוחדים מזיהומים יכולים קודם כל לגעת במשטחים שמעוררים רמת חרדה נמוכה יותר. אנשים שפוחדים ממחשבות, יכולים לומר קודם כל מילה מפחידה ואחר כך לעבור למשפטים שלמים ותסריט מלא. אני לא יודעת ממה את פוחדת בדיוק, אבל יש תחומים של OCD שבהם חשיפה בדמיון היא פחות יעילה או בלתי אפשרית. זה תלוי מאוד במושא הפחד. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה slevitt80@gmail.com לקביעת תורים: 052-6794957