התקפי פאניקה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אובחנתי כסובלת מהתקפי פאניקה לאחר שהתרוצצתי במשך שנה בין רופאים שונים שלא מצאו אצלי שום בעיה רפואית וכל הבדיקות והממצאים היו תקינים. אני חייבת לציין שעד שהכל התחיל הייתי בחורה בריאה מאוד. מזה כשנה וחצי אני מטופלת בכדורי Xanax בתחילה במינון של 3.5 מ"ג ביום והיום כ- 1.5 מ"ג ביום וכל התופעות שהיו לי (קשיי נשימה, רעד, דפיקות לב, זרמים בגוף, חולשה כאבי בטן ועוד) נעלמו כמעט לגמרי. עדיין לפעמים הם מופיעים אבל בעוצמה נמוכה ולעתים רחוקות. בהמלצת הרופא המטפל ניסיתי לפני מס' חודשים להקטין את המינון ולהגמל מהכדורים, וכשבוע לאחר שסיימתי עם הכדורים לגמרי חזרו לי התופעות. מאז חזרתי למינון של 1.5 מ"ג ואני די בסדר. הרופא שלי ניסה להעביר אותי לכדורים מסוג אחר (פרוזאק ודומיו) אבל כולם השפיעו עלי לא טוב. יש למישהו רעיון מה כדאי לי לעשות? האם יש סוגי טיפולים נוספים שכדאי לי לנסות? האם נגזר עלי לחיות כל החיים עם הכדורים האלה? האם אין סכנת התמכרות לכדורים? איך יוצאים מהתקפי פאניקה? אנא עיזרו לי רינת
אני לא בעל מיקצוע !!!! אבל,אולי תנסי טיפול פסיכולגי, אולי פסיכוטרפיה.... אנחנו קצת יותר מ רק "גוף" יש גם "נפש" אולי טפול בסיבות ה"נפשיות" יוביל להקלה בסימפטומים ה "גופניים" בהצלחה בכל דרך שבה תיבחרי אופיר
כל הכבוד אופיר, אהבתי את תשובתך. רינת שלום רב, גם אני כמו אופיר, חושבת שטיפול פסיכותרפויטי עשוי להפחית את התקפי החרדה, ולהוות "מגן תומך" שעם הזמן ייסייע לך (אולי) להפסיק את השימוש בכדורים. גם שימוש בשיטות הרפיה, מדיטציות, טאי צ'י, ביופידבק וכדומה, עשויות לעזור. בהצלחה, טלי פרידמן
רינת שלום נושא התקפי פניקה עלה מספר פעמים בפורום ואנסה לסכם עבורך את הנאמר ואח"כ אתייחס אישית למה שתארת. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בהתקפי פניקה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי פניקה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, הפניקה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים. יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי קצר מועד ולשפר את איכות החיים. במידה ועדיין יש בעיות פסיכולוגיות אחרות, אפשר להתמודד עימן בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. לעיתים ניתן לצרף לגישה זו טכניקות טיפוליות של ביו-פידבק, הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. מניסיונך האישי כבר ראית את סוג התרופות הניתנות במצבים כאלה והן הקלו עליך על פי דיווחך, אולם לא פתרו לחלוטין את הבעיה, לפחות לא בטווח ארוך. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי פניקה יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בנושא התרופות תוכלי לקבל ייעוץ מד"ר פלד. בכל מקרה אני מציע לך לקבל ייעוץ פסיכיאטרי יסודי בנושא הקסנקס. לתרופה זו יש תופעות התמכרות. באופן פרדוקסלי, תופעות הגמילה ממנה יכולות להיות דומות לתופעות שבגללן לקחת את התרופה. מכאן שהמעבר לתרופה אחרת יכול להיות לא קל. מאחר וגם הרופא שלך המליץ על שינוי תרופתי יתכן שכדאי להתחיל בטיפול פסיכולוגי בסימפטומים וכשזה יחל לעזור תוכלי אולי לעשות את השינוי התרופתי ביתר קלות. לשאלתך, לא כל התרופות ממכרות ואני מתאר לעצמי שבגלל זה המליצו לך על שינוי. בכל מקרה, כדאי לזכור שישנה גם מעין התמכרות פסיכולוגית לתרופות בכך שאדם חושש מאוד להפסיק לקחת אותן, גם אם ההתמכרות אינה "אובייקטיבית" רפואית. לכן כדאי ליצור ביטחון רב יותר ביכולת האישית להתמודד עם מצבי החרדה והפניקה בעזרת טיפול שאינו תרופתי ואחרי התייצבות יתכן ויהיה אפשר להוריד את מינון התרופות, ובטווח הארוך יותר לוותר עליהן לגמרי. בברכה ד"ר אורן קפלן
ד"ר אורן קפלן, כל הכבוד על הגישה הרצינית והתשובה המעמיקה .. יישר כח
יפה מאד ומקיף - תודה נכון קסנקס לא הייתי נותן - ממכר צריך לאזן אותך על תכשירים נוגדי חרדה ממשפחת הפרוזאק לא כל אחד מגיב לתכשיר הראשון שמנסה צריך פסיכיאטר שיאזן אותך רוב הסיכויים שטיפול טוב יפתור את הבעיה ולא יהיה צורך לקחת את התכשיר לכל החיים
חרדה סימנים מהם הסימנים של חרדה? - עצבנות - התרגשות - הרגשה של פחד ממוות - פחד מחוסר שליטה - פחד ליפול ברחוב- סימנים גופניים הם - סחרחורת - חולשה - עקצוצים על העור- הזעה וגלי חום - שלשול ופרפרים בבטן - קוצר נשימה ודפיקות לב - חנק וכו... חרדה סוגים סוגי תסמונות החרדה השונים כוללים - "חרדה כללית" - "התקפי פאניקה" - "תסמונת פאניקה" - "פוביות" פחדים מיוחדים (פוביה חברתית פוביה מחרקים פוביה מגבהים, אפילו פוביה לאכול בחברה) - "תסמונת אובססיבית קומפולסיבית" (המוכרת כ OCD - ) - חרדות תגובתיות כגון תגובת דחק חריפה, והלם קרב (מוכר גם כ PTSD) חרדה רפואי אבל לפני שקובעים שמדובר בחרדה - חשוב לשלול מחלה גופנית המחקה חרדה (נותנת אותם סימפטומים של חרדה) לשם כך יש קודם לבקר אצל רופא משפחה (קופ"ח) ולבקש לשלול - הפרעות קצב לב - יתר פעילות בלוטת התריס - יתר פעילות בלוטת האדרנאל - צניחת המסתם המיטראלי - וכל בעיה הורמונאלית או גופנית אחרת - הרבה מחלות גופניות עלולות להתחיל עם סימנם דומים לחרדה כאשר הסיבה לסימנים של חרדה הם ממחלה גופנית - הטיפול יהיה בהתאם - צריך לטפל במחלה עצמה ולא בסימפטומים. חרדה סיבות מהם הסיבות לחרדה ? הסיבות הם מרובות - מסיבות גופניות וביולוגיות ועד סיבות פסיכולוגיות סיבות גופניות לחרדה - מחלות גופניות יכולות לתת חרדה - הפרעות קצב לב - יתר פעילות בלוטת התריס - יתר פעילות בלוטת האדרנאל - צניחת המסתם המיטראלי - וכל בעיה הורמונאלית או גופנית אחרת - חרדה עלולה להופיע גם ללא כל סיבה ניראת-לעין - פתאום כרעם ביום בהיר (התאוריה אומרת שיתכן ומדובר בחוסר איזון של סרוטונין במוח - (סרוטונין הוא חומר טבעי של המוח המאפשר לתאים של המוח לתקשר בינם לבין עצמם) חרדה קשורה לפעמים לאופי של האדם - אנשים מסוימים יותר רגישים - הם גם יותר פוחדים - מבנה האופי לפעמים משפיע על חרדה - לדוגמה: מי שרגיש לביקורת יגיב יותר במתח למצב שמעבירים עליו ביקורת מאשר מי ש"יש לו עור של פיל" הוא יהיה יחסית אדיש (כלומר רגוע) חרדה קשורה למשברים בחיים - משברים כלכליים - בעיות ביחסים בין-אישיים עם קרובי משפחה - בעיות זוגיות (האישה תעזוב אותי.. ולהפך ילדים עוזבים את הבית) יש גם חרדה קיומית (אקסיסטנציאלית) עצם קיום ודרישותיו - מצבים קיומיים פוליטיים חברתיים טיפולים לחרדה הטיפולים לחרדה הם מרובים - לכל סוג של חרדה טיפול משלו - לכן כל כך חשוב האבחון - פסיכיאטר (שהוא רופא) יכל לאבחן את כל הספקטרום של הסיבות לחרדה מסיבות גופניות ועד סיבות פסיכולוגיות חרדה מכל סוג שהוא מגיבה לטיפול תרופתי חרדה ביולוגית מגיבה הכי טוב לטיפול תרופתי ולא מגיבה כמעת בכלל לטיפול של שיחות (פסיכולוגי) חרדה עקב מיבנה-אישיות מגיבה יותר טוב לטיפול בשיחות (פסיכולוגי) ופחות לטיפול תרופתי חרדה עקב משבר מגיבה היטב לטיפול של "התערבות במשבר" שבו גם פועלים להרחיק את גורמי הדחק (לדוגמה: לאשפז לזמן קצר כדי להרחיק מגורם דחק במשפחה) חרדה מסוג של פוביות מגיבה טוב לטיפול פסיכולוגי התנהגותי - טיפול בו לומדים בהדרגה לא לפחד מגורם הפחד חרדה תרופות תרופת הבחירה לחרדה שייכת למשפחה של תכשירים המכונה SSRI כיוון שפועלים על איזון הסרוטונין במוח (סרוטונין הוא חומר טבעי של המוח המאפשר לתאים של המוח לתקשר בינם לבין עצמם) למשפחת התכשירים נוגדי חרדה (דהיינו SSRI ) שייכם ה-פרוזאק המפורסם, הגרסאות הישראליות והחדשות שלו אפקטין ו"פריזמה" תכשירים נוספים הם "סרוקסאט" ציפראמיל" "רמרון" לסרוקסאט גרסה ישראלית חדשה "פאקסין" וכו.... תרופות תופעות לוואי תופעות לוואי של התכשירים נוגדי חרדה (דהיינו SSRI ) הם בעיקר 3 "בחילה" "ירידה בחשק מיני" "עייפות תשישות" - איך מתמודדים עם תופעות לוואי ? - עם נוטלים את הטיפול על בטן מלאה - אין בחילות - לקיחה ליפני השינה חשובה במקרה של טשטוש ועייפות מהתרופה טיפול לחרדה בשיחות עם החרדה נובעת מסיבות עמוקות ולא מודעות של האישיות ניתן לקבל תובנה לסיבות אלו בשיחות - ועקב כך הסימפטומים פוחתים ויש הקלה עם החרדה היא מסוג פחד ספציפי כמו בפוביות - יש טיפולים התנהגותיים לדוגמה: תרגילים של נשימות והרגעה אשר נעשים יחד עם חשיפה לגורם הפחד והדחק - פעמים חוזרות ונשנות של תרגילים אלו מכחידות בהדרגה את הסימפטומים. עם החרדה היא ממשבר - תמיכה ויעוץ מאדם מקצועי יכולים לעזור