מחשבות טורדניות כרוניות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני יותר מחודשיים לאחר התקף חרדה התחילו לי מחשבות שאולי מה שאני רואה זה לא באמת למרות שאני רואה? למה המחשבות האלה מביאות איתן פחד מאובדנות או מחשבה שיש דחף לכך? או כל מיני מחשבות טורדניות ? כל הזמן אני בעיסוק סביב הפחד והספקות האלה לגבי כל דבר כמעט אפילו לגבי הקיום של עצמי. מחפשת הגיון בכל דבר ומרגישה שאני בהצגה. ניתוח מתמיד של כל דבר ומה זה החיים האלה. מרגישה כאלו אני רואה אבל לא מרגישה, לא חווה את הסיטואציה, מצבים של בהייה וחלימה, חודשיים ויותר. אציין שטופלתי 7 שנים בציפרלקס ולפני יותר מחצי שנה הפסקתי כי רציתי להתמודד בלי ולצערי לפני יותר מחודשיים חזרתי לכדור והוא הופסק שוב מאחר ולא עזר כבר. אשמח לשתף בדוגמאות למחשבות הטורדניות שיש לי, איך אני מתנהלת איתן ומה התוצאה וכן מה הציפיות שלי מהכדורים ומה החששות שלי מהן. -מחשבות אובדניות לא רצוניות, מפחדת שאני אובדנית, מפחדת לבצע מעשה אובדני, חשוב לציין שאיני אדם אובדני ואין לי שום סיבה לפגוע בעצמי. המעשה הכפייתי: עמידה ליד החלון ובדיקה האם אני אובדנית, מחפשת אישורים מהסביבה, בודקת באינטרנט ומעלה שאלות בפורומים יותר מפעם אחת. התוצאה: לא פוגעת בעצמי, אך מבוהלת ונתקפת חרדה קשה. לא נכנסת לחדר שלי כי מפחדת מהחלון. נכנסת רק להחליף בגדים ולהתאפר. כתוצאה מהמצב נרתעת מכדורים פסיכיאטריים מהפחד שיגרמו לי להיות באמת אובדנית מאחר וכתוב בתופעות לוואי שזה עלול להתרחש. -פחד להשתגע לבד או בציבור המעשה הכפייתי: בודקת אם אני באמת משתגעת, זה בא לידי ביטוי שאני בכוח מנסה כביכול להשתגע קורה במיוחד בבית, אם זה לנסות להוציא קולות/צעקה לדוגמא. לפעמים עובר בראש לנסות להרביץ או לתת מכה למישהו אבל זה בעיקר בראש ואני עוצרת את עצמי מלבצע אקט באופן אמיתי. אני לא בן אדם אלים, אך בילדות הייתי תוקפנית יותר כלפי ההורים. התוצאה: תחושה שאני חייבת לפרוק משהו תסכול ופאניקה קשה . -פחד שהמציאות לא אמיתית למרות שהיא עומדת לנגד עיני, פחד שאין דבר כזה באמת עולם, פחד שאני לא באמת נוכחת למרות שאני כן, פחד שהכל סתמי. המעשה הכפייתי: בדיקה שהכל אמיתי, מסתכלת ובודקת ללא עצמים, חפצים, על הסביבה, על אנשים שזה קורה לעיתים גבוהות. מנתחת כל דבר שאני אומרת או מישהו אחר אומר או עושה ומנסה להבין מה המשמעות, מנסה להבין מה ההגיון שעומד מאחורי כל דבר. לפעמים נוגעת בעצמי ומסתכלת במראה לבדוק שאני נמצאת אבל זה קורה לעיתים נמוכות. גם כאן חוזר על עצמו העניין שאני מחפשת אישורים מהסביבה, בודקת באינטרנט ומציפה בפורומים. התוצאה: חוסר ביטחון וספקות, עדיין מרגישה שזה לא מספיק משכנע אותי וכתוצאה מכך נתקפת בחרדה קשה ולא מסוגלת לחוות את החיים בצורה ספונטנית. מפחדת שלא אבין משמעויות או שאפרש סיטואציה בצורה לא נכונה. מרגישה שהגוף פועל על אוטומט ולא מצליחה להבין איך אני עושה את זה. תחושה שהמודע התערער, מרגישה מודעות יתר לפרטים שאצל אדם נורמטיבי לא קיימים. מודעות יתר למתרחש, בדיבור,בתנועות גוף, לסביבה לאנשים.... -פחד שיש לי מחלה מסויימת המעשה הכפייתי: דבר ראשון שאני עושה זה בודקת באינטרנט, מחפשת תשובות בפורומים, שואלת אנשים פונה לכמה רופאים כי לוודא ולבטל את הספקות. התוצאה: ברוב המקרים אין שום מחלה והכל נובע מלחץ נפשי. אציין שבמקרה של המצב העכשווי מתקשה עדיין להשתכנע שאין לי שום הפרעה נפשית אחרת. -חייבת שהכל יהיה מאותה קבוצה, למשל מוצרים שכולם חייבים להיות מאותה סדרה. המעשה הכפייתי: קנייה של מוצרים מאותה סדרה, למשל מוצרי טיפוח לפנים ולשיער חייבת שכולם יהיו מאותה סדרה X למשל. התוצאה: מרגישה סיפוק,מרגישה נוח מרגישה בטוחה. לפעמים זה גם מגיע למצב שהמוצר ספציפית לא עונה על הצורך ואז נוצר מצב של בזבוז כסף. מה הציפיות שלי מהכדורים/איזו תועלת אני רוצה להפיק מהם: -הרגעת החרדות מבחינה סימפטומית: הרעידות בגוף, הזרמים, הסחרחורות, דפיקות לב... - הרגעת דחפים: מיניים, התקפי עצבים וזעם - הפסקת המחשבות הטורדניות הספקות והאובססיות - העלמת הניתוק (הדה ריאליזציה/דה פרסונליזציה)- רוצה לחזור לעצמי. - הגברת התיאבון אך לא ברמה דרסטית, לא ברמה של התקפי זלילה עד כדי איבוד שליטה באכילה - הרגעת התסמינים שלפני ובזמן קבלת הווסת (מתבטא במצב נפשי קשה יותר וכאבים ) - שינה מספקת רציפה ומלאה עם כוחות ליום הבא והכי חשוב עם כמה שפחות תופעות לוואי וסיכון לפיתוח תלות!!! בשורה התחתונה: איזון חוסר האיזון במוח. *** אציין שאמי סובלת גם מאוסידי, מה שמעלה את השאלה האם מדובר בהפרעה תורשתית "שהתברכתי" בה ושאינה בשליטתי והיא קשורה בחוסר איזון במוח שקיים מלידה? מה החששות שלי מהכדורים: - שאצטרך יותר מכדור אחד - שיגרמו לתוצאה הפוכה, שיגרמו להחמרה ולאובדנות ואולי לפסיכוזה. שחס וחלילה יביאו אותי למצב של אשפוז. - שידכאו לגמרי את התחושות שלי ושיהפכו אותי לאפטית וחסרת פחד במצבים מפחידים נורמטיבית אני רוצה להצליח להרגיש עצב, שמחה, צחוק, פחד במידה מסויימת וכשצריך. - שיגרמו לי לעייפות עד כדי חוסר תפקוד וחוסר שליטה בעייפות וכתוצאה מכך לא אוכל לעבוד, ללמוד ולנהל אורך חיים נורמטיבי. - שיגרמו לי לירידה ביכולת הקוגנטיבית, ירידה בזיכרון שיביאו לירידה בהישגים ולירידה בתפקוד. - שידכאו את החשק המיני עד כדי אובדן החשק ואז כתוצאה מכך לא אוכל לנהל מערכת יחסים תקינה. - שירוקנו את הגוף שלי מויטמונים ויגרמו לי למחלות שלא היו קיימות. -שיגרמו לי לנשירת שיער. - שיגרמו לי לתלות לכל החיים. - שלא אוכל להוציא רשיון נהיגה, שלא אוכל להשתלב במסגרת מסויימת בגלל שאני לוקחת כדורים, שהם יפגעו לי בעתיד. היכן האוסידי מפריע לי ופוגש אותי? בעבודה, בלימודים- שאיפה לפרפקציוניזם, פחד מלטעות וכתוצאה מכך לחפש אישורים, לחזור כמה פעמים על אותן שאלות מהחשש שלא הפנמתי מספיק, ואפילו חיזוקים חיוביים מהסביבה/מהממונים. השאיפה לפרפקציוניזם מביאה למצב של איכות על חשבון זמן- לא מצליחה לעמוד בזמנים : במבחנים, במשימות, אפילו בלהגיע בזמן. האוסידי גוזל זמן ומביא איתו לתוצאות שליליות ולירידה בביטחון. למשל ציון גרוע במבחן כי לא הספקתי לענות על כל השאלות, נזיפה מהבוס, במקרה הגרוע פיטורים ממקום העבודה (קרה אולי פעמים בודדות)ישנם מצבים בהם אני בעצמי מתפטרת כי לא מסוגלת להתמודד עם הלחץ. מרגישה תמיד שאני לא טובה מספיק. לא מפריע כל כך אך קיים הגועל מלנקות שירותים במסגרת העבודה, חשיפה למקומות מלוכלכים, עשיית צרכים במקומות ציבוריים, נגיעה במתקנים ציבוריים, גועל ורתיעה מאוכל בבתי חולים. תחום המיני- מתעורר גועל בעת קיום יחסים אינטימיים שמקשה מאוד. טרם קיום היחסים עולה הצורך שלי להתנקות אך בעיקר לבקש זאת מהפרטנר ולעיתים הצד השני מרגיש שאני לא סומכת עליו מספיק. כמו כן לא מסוגלת לקיים יחסי מין מלאים מהחשש להידבק במחלה, להכנס להריון לא רצוי גם אם נעשה שימוש באמצעי מניעה, קיים חשש תמידי מכאב ומחדירה. בנוסף יש בי את התפיסה שיחסי מין מלאים יתקיימו בתנאי שאני במערכת יחסים זוגית לטווח הארוך ועם פרטנר שאני סומכת עליו. יש בי את הרצון והדחף לקיים יחסים אינטימיים גם אם לא מלאים גם מחוץ למערכת יחסים קבועה ויציבה, וכשזה קורה כמה שעות לאחר מכן ישנה תחושה של פאניקה עזה ותחושה של גועל רצון להקיא ורגשות אשם. לקח לי ימים ארוכים להתאושש מהמצב. כלומר יש דחף ורצון לקיים אינטימיות עם גבר מצד אחד ומאידך יש גם רתיעה מכך. מצד אחד יוצאת מורווחת ומסופקת ומצד שני נתקפת בחרדה קשה וברגשות אשם על הנעשה. בעבר היו ספקות לגבי נטייה מינית. בתחום חברתי- אני יכולה להתקע על משהו שמישהו אמר שלא לרוחי ולא להתקדם הלאה ולהתעקש ולנתח את הנעשה/נאמר ולא לשחרר, ואז נוצר מצב של מריבה ואף ריחוק במקרים מסויימים. לפעמים מדברת יותר מידי ולא יודעת מתי לעשות את הסטופ. תלותיות- נקשרת בקלות, ואם הקשר נגמר מתקשה לשחרר ואף עושה הכל כדי להחזירו ומצב זה נכשל ולא מביא לתוצאות חיוביות, אולי אפילו לרתיעה. מרגישה קושי לשחרר מן העבר ולפעמים מנסה "לשחזר" אותו אך ללא הצלחה ומכאן האכזבה הקשה שמביאה לעצב ולדיכאון. תחושה שהאושר שלי תלוי באדם/מקום אחר ומכאן הקושי להתקדם הלאה ולהיות עצמאית. דוגמאות מהחיים: הפרידה מהמחנכת ומבית הספר. עזיבת מקום עבודה. פרידה מהחבר. פרידה מדמות אימהית. התחושה של הנטישה מאוד קשה עבורי. מה אני מרגישה עכשיו: -חרדה קשה -בלבול -זעם/עצבים בגוף - פוחדת להשתגע/לפגוע בעצמי/לאבד שליטה בלי סיבה -מחשבות טורדניות, ספקות -ניתוק מעצמי ומהסביבה, מרגישה שאיבדתי את העצמי וכבר לא יודעת מי ומה אני. -פחד שהמחשבות ישלטו בי ולא אני בהן ושאשאר תקועה במצב הזה -מפחדת לצאת מהבית - מפחדת למות -מפחדת שיש לי מחלה נפשית נוספת, מפחדת שאני פסיכוטית - מרגישה מצד אחד "נקייה" מכל הכימי ומצד שני עדיין סובלת ומתחבטת בשאלה האם טיפול פסיכולוגי לבד ייתר את הצורך בכדורים או שאני במצב שמחייב שילוב של השניים. מרגישה מצוקה גדולה
היי מה שאת חווה גם אני חווה ומאוד דומה לשלך . אני לקחתי פלוטין במשך שנה וחצי שהיטיב איתי מאוד ולפניו לקחתי רסיטל 4 שנים. הפסקתי עם הפלוטין כי חשבתי שאני יכולה להתמודד לבד ושאני חזקה ואחרי 4 חודשים בערך נפלתי , חזרתי לפלוטין וכבר לא הייתה השפעה .. אני חווה את זה כבר מ2014 אבל את לא צריכה לדאוג כי שום דבר מהדברים האלה לא מתגשמים ברוך השם ולא באמת משתגעים מהמחשבות שלנו!!! כי זה הגרעין של הפחד בעצם הפחד מלהשתגע . זה פשוט מאוד מחשבה ואנחנו, האנשים שיש להם ocd פשוט מייחסים יותר מידי משמעות למחשבות שלנו . כשאני רושמת לך את הדברים האלה קל לי מאוד אבל בזמן ההתמודדות קשה לי גם מאוד. אבל את חייבת לקחת את התרופה כי זה יעזור לך מאוד!!! אני רואה עכשיו בתרופה כדבר כזה שכמו שיש אנשים שיש להם למשל סכרת וחייבים לקחת תרופה אז גם מי שיש לו ocd ! כמובן אחרי שניסה גם שיחות וcbt או ביחד עם זה . וחוץ מזה לגבי זה שאת מפחדת שיהיה לך פסיכוזה מהכדורים זה לא יכול לקרות וגם הפסיכולוגית שלי הסבירה לי את זה כי מי שיש לו בגנים פסיכוזה הכדור ssri הראשון שיקח יגרום להתפרצות הפסיכוזה.
אכן נכון
מנהל פורום פסיכיאטריה
