התניה אופרנטית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שחלות פוליציסטיות: התרופה - שינוי באורח החיים

תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה רק מקור לבעיות פריון אלא גם לבעיות מטבוליות, עם השלכות עתידיות. נשים עם עודף משקל הסובלות מהתסמונת יכולות להתגבר על בעיות אלה ללא כל טיפול תרופתי. הכיצד? התשובות בפנים תסמונת השחלות הפוליציסטיות (Polycistic Ovary Syndrom – PCOS) היא ההפרעה האנדוקרינית (הורמונלית) השכיחה ביותר אצל נשים בגיל הפריון ומופיעה בקרב 10-15% מהנשים בגיל הפריון. מבין כל הגורמים להפרעות בביוץ, תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הנפוצה ביותר, ולפיכך מהווה אחת הסיבות העיקריות לבעיות פריון.   מהם התסמינים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות? התסמינים מאוד רחבים, לא אצל כל אישה יופיעו כל התסמינים. הם יכולים להתבטא בצורה שונה מאישה לאישה ואצל אותה אישה בשלבים שונים של חייה.   מה כוללים התסמינים? מחזורים בלתי סדירים הנובעים מביוץ מאוחר או חוסר ביוץ. בנוסף, עלולים להופיע תסמינים נוספים הקשורים לעודף הורמוני מין גבריים (שיעור יתר, אקנה ועוד).   תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הסיבה...
ללמוד עוד על התניה אופרנטית
סכיזופרניה: טיפול בנוירו פידבק-תמונה

בשורה חדשה ומעודדת לחולי סכיזופרניה: מחקר חדש גילה השפעה...

מאת: ד"ר אירנה...
16/03/2015
חרדת נטישה: "לא זזים מאמא"-תמונה

רצון הילד להיות צמוד להוריו הוא מרכיב חשוב בהתפתחותו. אז מה...

מאת: עדי...
17/11/2008
שחלות פוליציסטיות: התרופה - שינוי באורח החיים-תמונה

תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה רק מקור לבעיות פריון אלא גם...

מאת: ד"ר גודין...
31/03/2019
הילד מרטיב ומלכלך? יש טיפול-תמונה

אחת התופעות המביכות עבור ילדים והוריהם היא הרטבה והתלכלכות...

מאת: סיגל ניב
20/03/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להתניה אופרנטית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

התניה אופרנטית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

האם יש דרך לשכנע את הילד לשים את הרטיה כשברור שבשעות שיש לו את הרטיה הוא כמעט לא רואה?

שלום רב! בזמן ששמים רטייה יש לתת מטרות גדולות וקרובות לצפייה. אפשר גם להושיב קרוב למסך הטלויזיה. כל זאת עם הרבה חיזוקים חיוביים. בהצלחה! ד"ר יגב רונית

שלום רב! בזמן ששמים רטייה יש לתת מטרות גדולות וקרובות לצפייה. אפשר גם להושיב קרוב למסך הטלויזיה. כל זאת עם הרבה חיזוקים חיוביים. בהצלחה! ד"ר יגב רונית

לפני יותר מחודשיים לאחר התקף חרדה התחילו לי מחשבות שאולי מה שאני רואה זה לא באמת למרות שאני רואה? למה המחשבות האלה מביאות איתן פחד מאובדנות או מחשבה שיש דחף לכך? או כל מיני מחשבות טורדניות ? כל הזמן אני בעיסוק סביב הפחד והספקות האלה לגבי כל דבר כמעט אפילו לגבי הקיום של עצמי. מחפשת הגיון בכל דבר ומרגישה שאני בהצגה. ניתוח מתמיד של כל דבר ומה זה החיים האלה. מרגישה כאלו אני רואה אבל לא מרגישה, לא חווה את הסיטואציה, מצבים של בהייה וחלימה, חודשיים ויותר. אציין שטופלתי 7 שנים בציפרלקס ולפני יותר מחצי שנה הפסקתי כי רציתי להתמודד בלי ולצערי לפני יותר מחודשיים חזרתי לכדור והוא הופסק שוב מאחר ולא עזר כבר. אשמח לשתף בדוגמאות למחשבות הטורדניות שיש לי, איך אני מתנהלת איתן ומה התוצאה וכן מה הציפיות שלי מהכדורים ומה החששות שלי מהן. -מחשבות אובדניות לא רצוניות, מפחדת שאני אובדנית, מפחדת לבצע מעשה אובדני, חשוב לציין שאיני אדם אובדני ואין לי שום סיבה לפגוע בעצמי. המעשה הכפייתי: עמידה ליד החלון ובדיקה האם אני אובדנית, מחפשת אישורים מהסביבה, בודקת באינטרנט ומעלה שאלות בפורומים יותר מפעם אחת. התוצאה: לא פוגעת בעצמי, אך מבוהלת ונתקפת חרדה קשה. לא נכנסת לחדר שלי כי מפחדת מהחלון. נכנסת רק להחליף בגדים ולהתאפר. כתוצאה מהמצב נרתעת מכדורים פסיכיאטריים מהפחד שיגרמו לי להיות באמת אובדנית מאחר וכתוב בתופעות לוואי שזה עלול להתרחש. -פחד להשתגע לבד או בציבור המעשה הכפייתי: בודקת אם אני באמת משתגעת, זה בא לידי ביטוי שאני בכוח מנסה כביכול להשתגע קורה במיוחד בבית, אם זה לנסות להוציא קולות/צעקה לדוגמא. לפעמים עובר בראש לנסות להרביץ או לתת מכה למישהו אבל זה בעיקר בראש ואני עוצרת את עצמי מלבצע אקט באופן אמיתי. אני לא בן אדם אלים, אך בילדות הייתי תוקפנית יותר כלפי ההורים. התוצאה: תחושה שאני חייבת לפרוק משהו תסכול ופאניקה קשה . -פחד שהמציאות לא אמיתית למרות שהיא עומדת לנגד עיני, פחד שאין דבר כזה באמת עולם, פחד שאני לא באמת נוכחת למרות שאני כן, פחד שהכל סתמי. המעשה הכפייתי: בדיקה שהכל אמיתי, מסתכלת ובודקת ללא עצמים, חפצים, על הסביבה, על אנשים שזה קורה לעיתים גבוהות. מנתחת כל דבר שאני אומרת או מישהו אחר אומר או עושה ומנסה להבין מה המשמעות, מנסה להבין מה ההגיון שעומד מאחורי כל דבר. לפעמים נוגעת בעצמי ומסתכלת במראה לבדוק שאני נמצאת אבל זה קורה לעיתים נמוכות. גם כאן חוזר על עצמו העניין שאני מחפשת אישורים מהסביבה, בודקת באינטרנט ומציפה בפורומים. התוצאה: חוסר ביטחון וספקות, עדיין מרגישה שזה לא מספיק משכנע אותי וכתוצאה מכך נתקפת בחרדה קשה ולא מסוגלת לחוות את החיים בצורה ספונטנית. מפחדת שלא אבין משמעויות או שאפרש סיטואציה בצורה לא נכונה. מרגישה שהגוף פועל על אוטומט ולא מצליחה להבין איך אני עושה את זה. תחושה שהמודע התערער, מרגישה מודעות יתר לפרטים שאצל אדם נורמטיבי לא קיימים. מודעות יתר למתרחש, בדיבור,בתנועות גוף, לסביבה לאנשים.... -פחד שיש לי מחלה מסויימת המעשה הכפייתי: דבר ראשון שאני עושה זה בודקת באינטרנט, מחפשת תשובות בפורומים, שואלת אנשים פונה לכמה רופאים כי לוודא ולבטל את הספקות. התוצאה: ברוב המקרים אין שום מחלה והכל נובע מלחץ נפשי. אציין שבמקרה של המצב העכשווי מתקשה עדיין להשתכנע שאין לי שום הפרעה נפשית אחרת. -חייבת שהכל יהיה מאותה קבוצה, למשל מוצרים שכולם חייבים להיות מאותה סדרה. המעשה הכפייתי: קנייה של מוצרים מאותה סדרה, למשל מוצרי טיפוח לפנים ולשיער חייבת שכולם יהיו מאותה סדרה X למשל. התוצאה: מרגישה סיפוק,מרגישה נוח מרגישה בטוחה. לפעמים זה גם מגיע למצב שהמוצר ספציפית לא עונה על הצורך ואז נוצר מצב של בזבוז כסף. מה הציפיות שלי מהכדורים/איזו תועלת אני רוצה להפיק מהם: -הרגעת החרדות מבחינה סימפטומית: הרעידות בגוף, הזרמים, הסחרחורות, דפיקות לב... - הרגעת דחפים: מיניים, התקפי עצבים וזעם - הפסקת המחשבות הטורדניות הספקות והאובססיות - העלמת הניתוק (הדה ריאליזציה/דה פרסונליזציה)- רוצה לחזור לעצמי. - הגברת התיאבון אך לא ברמה דרסטית, לא ברמה של התקפי זלילה עד כדי איבוד שליטה באכילה - הרגעת התסמינים שלפני ובזמן קבלת הווסת (מתבטא במצב נפשי קשה יותר וכאבים ) - שינה מספקת רציפה ומלאה עם כוחות ליום הבא והכי חשוב עם כמה שפחות תופעות לוואי וסיכון לפיתוח תלות!!! בשורה התחתונה: איזון חוסר האיזון במוח. *** אציין שאמי סובלת גם מאוסידי, מה שמעלה את השאלה האם מדובר בהפרעה תורשתית "שהתברכתי" בה ושאינה בשליטתי והיא קשורה בחוסר איזון במוח שקיים מלידה? מה החששות שלי מהכדורים: - שאצטרך יותר מכדור אחד - שיגרמו לתוצאה הפוכה, שיגרמו להחמרה ולאובדנות ואולי לפסיכוזה. שחס וחלילה יביאו אותי למצב של אשפוז. - שידכאו לגמרי את התחושות שלי ושיהפכו אותי לאפטית וחסרת פחד במצבים מפחידים נורמטיבית אני רוצה להצליח להרגיש עצב, שמחה, צחוק, פחד במידה מסויימת וכשצריך. - שיגרמו לי לעייפות עד כדי חוסר תפקוד וחוסר שליטה בעייפות וכתוצאה מכך לא אוכל לעבוד, ללמוד ולנהל אורך חיים נורמטיבי. - שיגרמו לי לירידה ביכולת הקוגנטיבית, ירידה בזיכרון שיביאו לירידה בהישגים ולירידה בתפקוד. - שידכאו את החשק המיני עד כדי אובדן החשק ואז כתוצאה מכך לא אוכל לנהל מערכת יחסים תקינה. - שירוקנו את הגוף שלי מויטמונים ויגרמו לי למחלות שלא היו קיימות. -שיגרמו לי לנשירת שיער. - שיגרמו לי לתלות לכל החיים. - שלא אוכל להוציא רשיון נהיגה, שלא אוכל להשתלב במסגרת מסויימת בגלל שאני לוקחת כדורים, שהם יפגעו לי בעתיד. היכן האוסידי מפריע לי ופוגש אותי? בעבודה, בלימודים- שאיפה לפרפקציוניזם, פחד מלטעות וכתוצאה מכך לחפש אישורים, לחזור כמה פעמים על אותן שאלות מהחשש שלא הפנמתי מספיק, ואפילו חיזוקים חיוביים מהסביבה/מהממונים. השאיפה לפרפקציוניזם מביאה למצב של איכות על חשבון זמן- לא מצליחה לעמוד בזמנים : במבחנים, במשימות, אפילו בלהגיע בזמן. האוסידי גוזל זמן ומביא איתו לתוצאות שליליות ולירידה בביטחון. למשל ציון גרוע במבחן כי לא הספקתי לענות על כל השאלות, נזיפה מהבוס, במקרה הגרוע פיטורים ממקום העבודה (קרה אולי פעמים בודדות)ישנם מצבים בהם אני בעצמי מתפטרת כי לא מסוגלת להתמודד עם הלחץ. מרגישה תמיד שאני לא טובה מספיק. לא מפריע כל כך אך קיים הגועל מלנקות שירותים במסגרת העבודה, חשיפה למקומות מלוכלכים, עשיית צרכים במקומות ציבוריים, נגיעה במתקנים ציבוריים, גועל ורתיעה מאוכל בבתי חולים. תחום המיני- מתעורר גועל בעת קיום יחסים אינטימיים שמקשה מאוד. טרם קיום היחסים עולה הצורך שלי להתנקות אך בעיקר לבקש זאת מהפרטנר ולעיתים הצד השני מרגיש שאני לא סומכת עליו מספיק. כמו כן לא מסוגלת לקיים יחסי מין מלאים מהחשש להידבק במחלה, להכנס להריון לא רצוי גם אם נעשה שימוש באמצעי מניעה, קיים חשש תמידי מכאב ומחדירה. בנוסף יש בי את התפיסה שיחסי מין מלאים יתקיימו בתנאי שאני במערכת יחסים זוגית לטווח הארוך ועם פרטנר שאני סומכת עליו. יש בי את הרצון והדחף לקיים יחסים אינטימיים גם אם לא מלאים גם מחוץ למערכת יחסים קבועה ויציבה, וכשזה קורה כמה שעות לאחר מכן ישנה תחושה של פאניקה עזה ותחושה של גועל רצון להקיא ורגשות אשם. לקח לי ימים ארוכים להתאושש מהמצב. כלומר יש דחף ורצון לקיים אינטימיות עם גבר מצד אחד ומאידך יש גם רתיעה מכך. מצד אחד יוצאת מורווחת ומסופקת ומצד שני נתקפת בחרדה קשה וברגשות אשם על הנעשה. בעבר היו ספקות לגבי נטייה מינית. בתחום חברתי- אני יכולה להתקע על משהו שמישהו אמר שלא לרוחי ולא להתקדם הלאה ולהתעקש ולנתח את הנעשה/נאמר ולא לשחרר, ואז נוצר מצב של מריבה ואף ריחוק במקרים מסויימים. לפעמים מדברת יותר מידי ולא יודעת מתי לעשות את הסטופ. תלותיות- נקשרת בקלות, ואם הקשר נגמר מתקשה לשחרר ואף עושה הכל כדי להחזירו ומצב זה נכשל ולא מביא לתוצאות חיוביות, אולי אפילו לרתיעה. מרגישה קושי לשחרר מן העבר ולפעמים מנסה "לשחזר" אותו אך ללא הצלחה ומכאן האכזבה הקשה שמביאה לעצב ולדיכאון. תחושה שהאושר שלי תלוי באדם/מקום אחר ומכאן הקושי להתקדם הלאה ולהיות עצמאית. דוגמאות מהחיים: הפרידה מהמחנכת ומבית הספר. עזיבת מקום עבודה. פרידה מהחבר. פרידה מדמות אימהית. התחושה של הנטישה מאוד קשה עבורי. מה אני מרגישה עכשיו: -חרדה קשה -בלבול -זעם/עצבים בגוף - פוחדת להשתגע/לפגוע בעצמי/לאבד שליטה בלי סיבה -מחשבות טורדניות, ספקות -ניתוק מעצמי ומהסביבה, מרגישה שאיבדתי את העצמי וכבר לא יודעת מי ומה אני. -פחד שהמחשבות ישלטו בי ולא אני בהן ושאשאר תקועה במצב הזה -מפחדת לצאת מהבית - מפחדת למות -מפחדת שיש לי מחלה נפשית נוספת, מפחדת שאני פסיכוטית - מרגישה מצד אחד "נקייה" מכל הכימי ומצד שני עדיין סובלת ומתחבטת בשאלה האם טיפול פסיכולוגי לבד ייתר את הצורך בכדורים או שאני במצב שמחייב שילוב של השניים. מרגישה מצוקה גדולה

היי מה שאת חווה גם אני חווה ומאוד דומה לשלך . אני לקחתי פלוטין במשך שנה וחצי שהיטיב איתי מאוד ולפניו לקחתי רסיטל 4 שנים. הפסקתי עם הפלוטין כי חשבתי שאני יכולה להתמודד לבד ושאני חזקה ואחרי 4 חודשים בערך נפלתי , חזרתי לפלוטין וכבר לא הייתה השפעה .. אני חווה את זה כבר מ2014 אבל את לא צריכה לדאוג כי שום דבר מהדברים האלה לא מתגשמים ברוך השם ולא באמת משתגעים מהמחשבות שלנו!!! כי זה הגרעין של הפחד בעצם הפחד מלהשתגע . זה פשוט מאוד מחשבה ואנחנו, האנשים שיש להם ocd פשוט מייחסים יותר מידי משמעות למחשבות שלנו . כשאני רושמת לך את הדברים האלה קל לי מאוד אבל בזמן ההתמודדות קשה לי גם מאוד. אבל את חייבת לקחת את התרופה כי זה יעזור לך מאוד!!! אני רואה עכשיו בתרופה כדבר כזה שכמו שיש אנשים שיש להם למשל סכרת וחייבים לקחת תרופה אז גם מי שיש לו ocd ! כמובן אחרי שניסה גם שיחות וcbt או ביחד עם זה . וחוץ מזה לגבי זה שאת מפחדת שיהיה לך פסיכוזה מהכדורים זה לא יכול לקרות וגם הפסיכולוגית שלי הסבירה לי את זה כי מי שיש לו בגנים פסיכוזה הכדור ssri הראשון שיקח יגרום להתפרצות הפסיכוזה.

אכן נכון

שלום בני הבכור בן 7+ בכיתה א' בבי'ס חצי דמוקרטי, מגיל קטן מתקשה ורואה את העולם בשחור או לבן, מתקשה בסיטואציות חברתיות מורכבות, נמנע מפעילויות המוניות/ קהילתיות ואיכשהו תמיד נכנס לאינטריגות עם ילדים אחרים. הרבה פעמים מציק/ מעליב בלי שיש סיבה. מתחבר ל 2 ילדים (כך גם היה בגן) ומבחינתו זה מספיק. הבעיה שמאז שהתחיל כיתה א, נמצא עם 2 חברים נוספים שיחד גוררים זה את זה לשטויות, עושים מעשים רעים ופוגעניים כלפי אחרים ואף מקרי אלימות שגרמו להשעייתו ולחבר נוסף. דיבורים והסברים לא עוזרים, חיזוקים חיוביים לא תורמים. היינו בהמון אבחונים/ טיפולים שונים מגיל 3.5. כבר מיואשים..הוא מבין שנוהג לא בסדר אך לא מצליח להפנים ולשלוט בעצמו. לא לוקח אחריות על מעשיו ותמיד יאשים אחרים. כל יום המורה מתלוננת שאינו מקשיב/ מתנגד לבצע משימות בשיעור/ עושה מעשים רעים ואלימים בהפסקות. התחלנו לאחרונה טיפול עם פסיכ' ומומחית cbt בתקווה שתעזור. עצות? התמודדות?. תודה!

טלי יקרה שלום רב, נראה שאתם כבר עושים את מה שצריך לעשות. היה באבחונים ונמצא בטיפול. חשוב ללוות את הטיפול של הבן בהדרכת הורים פרטנית. בנוסף, כדאי לעבור תהליך של קבלת הילד כמו שהוא במעלותיו ובחסרונותיו. חג שמח שירלי

שלום רב... אני מורה באמצע שנות השלושים לחיי.מאוד מוצלחת איפה שאני עובדת יש לי חברות מאוד קרובות עד כדי כך שאנחנו מבלות רוב הזמן יחד..עד לפני כמה שנים ספורות התלוותה לצוות מורה חדשה שהיא צעירה מכלונו מינימום 8 שנים...לאט לאט ובהיותי מוצלחת עם תפקידים התחילה להתקרב ממני מתנות, ביקורי בית ואינספור הודעות what's up...הקשר בתחילתו היה נחמד רגיל כזה ... עד שהיא התחילה להגזים היא רוצה קשר איתי בכול שעות היממה...אפילו כשחוזרים הביתה...כל הזמן שאלות חקירות רכילויות ומה לא...לא טוב לה אם אני לא משתפת אותה משהו שקשור לעבודה או לחיי המשפחתיים... היא עושה לי פרצופים אם אני בחברת מישהי אחרת או אם לא הזמנתי את כבודה בכל מקום שאני נמצאת בו.... אני לא מרגישה שהיא באמת אוהבת אותי תמיד מרגישה שהיא מתה לשמור על הקשר לאנטריסים מסויימים שאני מזמן שמתי לב להם....שהיא מתה שאני אתעלם אני והחברות הויתקות שלי בכדי להשתלט על מקום עבודתה שהיא כבר בגלוי התחילה לרמוז למנהל למה אתה רק סומך עליהם.... מזמן גליתי שהיא לא טיפוס בו אדם שאני רוצה להיות בקרבתו.. ובטח לא חברה... התרחקתי לאט לאט והיא מרגישה את זה ...אני מכבדת ומדברת איתה בבית הספר במיוחד על דברים שקשורים לעבודה.. היא בתורה כאילו איבדה השפיות מתקשרת לחברה משותפת וכמעט התחילה לרכל עליי... הקשר הזה לוקח ממני הרבה אנרגיות פשוט אני לא רוצה להיות חברה לטיפוס כזה.... והיא כנראה לא תקבל את זה.. במיוחד אין לה חברות בבית הספר חוץ ממני...כי בגלל האישיות האגריסית והאנוכית של ה כולם מתרחקים ממנה.. אני כבר נמאס לי ממנה לא רוצה להיות בקרבתה בשבילי כשהיא מתקשרת אלי כאילו בתום לב וחוקרת אותי איפה בליתי הזמן שלי אתמול בעבודה בלעדיה זה הסווווף...מה אני עושה לא יודעת .. לקיין איתה שיחה גלויה לדבר על הכול...והיא לא אוהבת שאנשים מבקרים אותה מרוב האיגו הגבוה שיש לה.... שכבר כך אני לא יכולה להמשיך ושיתרגע זה לא מתאים לי ..או להתעלם ממנה ואמשיך להתנהג בטבעיות בלי לתת לה יחס מעבר למה שהיא שווה? וכך היא תתרגל למצב החדש... לא יודעת איך להתנהג כך שיהיא לא תעשה לי בעיות בבית הספר .. לעולם לא היה לי בעיה עם אף אחד במקום עבודתי. תודה רבה על העזרה מראש

כולנו צריכים להיות מנומסים ומתחשבים אבל אף אחד מאיתנו לא צריך להיות נתון לסחף חברתי ורגשי שאינו מתאים. את מעורה, עקב נסיונך בהוראה, למונח המקצועי 'חיזוק' (או 'חיזוק חיובי') - שמעודד את ההישנות של ההתנהגות שהתרחשה. קחי בחשבון שמה שאת עושה יכול להתנות את ההתנהגות של הגברת הלא רצויה. מענה שלך לטלפון ושיחת נפש מתמשכת מהווה חיזוק. לענייני עבודה: תמצאי מישהי אחרת מצוות המורים שיהיה המענה הראשי לשאלות מקצועיות, כך שהאינטראקציה ביניכן על הבסיס המקצועי ידולל ויצומצם למינימום ההכרחי. במישור החברי-חברתי: אם המענה לפניות שלה יהיה 'אני כעת עסוקה', או 'יש לי דקה עד הפגישה הבאה' - המענה ישאיר אותך בעמדה של 'מנומסת', אבל יתן לאותה גברת חיזוק מאד חלקי, אם בכלל. גם אם השיחה תתחיל, תמנעי מלתת עיצה, לשתף בחוויות החיים, וכו'. סביר מאד שצרור של 'מענה מנומס' שלא יארך יותר מכמה מילים, והמנעות מוחלטת שלך מלהכנס לשיחות נפש - יעשו את העבודה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם