התניה אופרנטית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שחלות פוליציסטיות: התרופה - שינוי באורח החיים

תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה רק מקור לבעיות פריון אלא גם לבעיות מטבוליות, עם השלכות עתידיות. נשים עם עודף משקל הסובלות מהתסמונת יכולות להתגבר על בעיות אלה ללא כל טיפול תרופתי. הכיצד? התשובות בפנים תסמונת השחלות הפוליציסטיות (Polycistic Ovary Syndrom – PCOS) היא ההפרעה האנדוקרינית (הורמונלית) השכיחה ביותר אצל נשים בגיל הפריון ומופיעה בקרב 10-15% מהנשים בגיל הפריון. מבין כל הגורמים להפרעות בביוץ, תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הנפוצה ביותר, ולפיכך מהווה אחת הסיבות העיקריות לבעיות פריון.   מהם התסמינים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות? התסמינים מאוד רחבים, לא אצל כל אישה יופיעו כל התסמינים. הם יכולים להתבטא בצורה שונה מאישה לאישה ואצל אותה אישה בשלבים שונים של חייה.   מה כוללים התסמינים? מחזורים בלתי סדירים הנובעים מביוץ מאוחר או חוסר ביוץ. בנוסף, עלולים להופיע תסמינים נוספים הקשורים לעודף הורמוני מין גבריים (שיעור יתר, אקנה ועוד).   תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הסיבה...
ללמוד עוד על התניה אופרנטית
סכיזופרניה: טיפול בנוירו פידבק-תמונה

בשורה חדשה ומעודדת לחולי סכיזופרניה: מחקר חדש גילה השפעה...

מאת: ד"ר אירנה...
16/03/2015
הילד מרטיב ומלכלך? יש טיפול-תמונה

אחת התופעות המביכות עבור ילדים והוריהם היא הרטבה והתלכלכות...

מאת: סיגל ניב
20/03/2014
חרדת נטישה: "לא זזים מאמא"-תמונה

רצון הילד להיות צמוד להוריו הוא מרכיב חשוב בהתפתחותו. אז מה...

מאת: עדי...
17/11/2008
שחלות פוליציסטיות: התרופה - שינוי באורח החיים-תמונה

תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה רק מקור לבעיות פריון אלא גם...

מאת: ד"ר גודין...
31/03/2019
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להתניה אופרנטית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

התניה אופרנטית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום בני הבכור בן 7+ בכיתה א' בבי'ס חצי דמוקרטי, מגיל קטן מתקשה ורואה את העולם בשחור או לבן, מתקשה בסיטואציות חברתיות מורכבות, נמנע מפעילויות המוניות/ קהילתיות ואיכשהו תמיד נכנס לאינטריגות עם ילדים אחרים. הרבה פעמים מציק/ מעליב בלי שיש סיבה. מתחבר ל 2 ילדים (כך גם היה בגן) ומבחינתו זה מספיק. הבעיה שמאז שהתחיל כיתה א, נמצא עם 2 חברים נוספים שיחד גוררים זה את זה לשטויות, עושים מעשים רעים ופוגעניים כלפי אחרים ואף מקרי אלימות שגרמו להשעייתו ולחבר נוסף. דיבורים והסברים לא עוזרים, חיזוקים חיוביים לא תורמים. היינו בהמון אבחונים/ טיפולים שונים מגיל 3.5. כבר מיואשים..הוא מבין שנוהג לא בסדר אך לא מצליח להפנים ולשלוט בעצמו. לא לוקח אחריות על מעשיו ותמיד יאשים אחרים. כל יום המורה מתלוננת שאינו מקשיב/ מתנגד לבצע משימות בשיעור/ עושה מעשים רעים ואלימים בהפסקות. התחלנו לאחרונה טיפול עם פסיכ' ומומחית cbt בתקווה שתעזור. עצות? התמודדות?. תודה!

טלי יקרה שלום רב, נראה שאתם כבר עושים את מה שצריך לעשות. היה באבחונים ונמצא בטיפול. חשוב ללוות את הטיפול של הבן בהדרכת הורים פרטנית. בנוסף, כדאי לעבור תהליך של קבלת הילד כמו שהוא במעלותיו ובחסרונותיו. חג שמח שירלי

שלום רב... אני מורה באמצע שנות השלושים לחיי.מאוד מוצלחת איפה שאני עובדת יש לי חברות מאוד קרובות עד כדי כך שאנחנו מבלות רוב הזמן יחד..עד לפני כמה שנים ספורות התלוותה לצוות מורה חדשה שהיא צעירה מכלונו מינימום 8 שנים...לאט לאט ובהיותי מוצלחת עם תפקידים התחילה להתקרב ממני מתנות, ביקורי בית ואינספור הודעות what's up...הקשר בתחילתו היה נחמד רגיל כזה ... עד שהיא התחילה להגזים היא רוצה קשר איתי בכול שעות היממה...אפילו כשחוזרים הביתה...כל הזמן שאלות חקירות רכילויות ומה לא...לא טוב לה אם אני לא משתפת אותה משהו שקשור לעבודה או לחיי המשפחתיים... היא עושה לי פרצופים אם אני בחברת מישהי אחרת או אם לא הזמנתי את כבודה בכל מקום שאני נמצאת בו.... אני לא מרגישה שהיא באמת אוהבת אותי תמיד מרגישה שהיא מתה לשמור על הקשר לאנטריסים מסויימים שאני מזמן שמתי לב להם....שהיא מתה שאני אתעלם אני והחברות הויתקות שלי בכדי להשתלט על מקום עבודתה שהיא כבר בגלוי התחילה לרמוז למנהל למה אתה רק סומך עליהם.... מזמן גליתי שהיא לא טיפוס בו אדם שאני רוצה להיות בקרבתו.. ובטח לא חברה... התרחקתי לאט לאט והיא מרגישה את זה ...אני מכבדת ומדברת איתה בבית הספר במיוחד על דברים שקשורים לעבודה.. היא בתורה כאילו איבדה השפיות מתקשרת לחברה משותפת וכמעט התחילה לרכל עליי... הקשר הזה לוקח ממני הרבה אנרגיות פשוט אני לא רוצה להיות חברה לטיפוס כזה.... והיא כנראה לא תקבל את זה.. במיוחד אין לה חברות בבית הספר חוץ ממני...כי בגלל האישיות האגריסית והאנוכית של ה כולם מתרחקים ממנה.. אני כבר נמאס לי ממנה לא רוצה להיות בקרבתה בשבילי כשהיא מתקשרת אלי כאילו בתום לב וחוקרת אותי איפה בליתי הזמן שלי אתמול בעבודה בלעדיה זה הסווווף...מה אני עושה לא יודעת .. לקיין איתה שיחה גלויה לדבר על הכול...והיא לא אוהבת שאנשים מבקרים אותה מרוב האיגו הגבוה שיש לה.... שכבר כך אני לא יכולה להמשיך ושיתרגע זה לא מתאים לי ..או להתעלם ממנה ואמשיך להתנהג בטבעיות בלי לתת לה יחס מעבר למה שהיא שווה? וכך היא תתרגל למצב החדש... לא יודעת איך להתנהג כך שיהיא לא תעשה לי בעיות בבית הספר .. לעולם לא היה לי בעיה עם אף אחד במקום עבודתי. תודה רבה על העזרה מראש

כולנו צריכים להיות מנומסים ומתחשבים אבל אף אחד מאיתנו לא צריך להיות נתון לסחף חברתי ורגשי שאינו מתאים. את מעורה, עקב נסיונך בהוראה, למונח המקצועי 'חיזוק' (או 'חיזוק חיובי') - שמעודד את ההישנות של ההתנהגות שהתרחשה. קחי בחשבון שמה שאת עושה יכול להתנות את ההתנהגות של הגברת הלא רצויה. מענה שלך לטלפון ושיחת נפש מתמשכת מהווה חיזוק. לענייני עבודה: תמצאי מישהי אחרת מצוות המורים שיהיה המענה הראשי לשאלות מקצועיות, כך שהאינטראקציה ביניכן על הבסיס המקצועי ידולל ויצומצם למינימום ההכרחי. במישור החברי-חברתי: אם המענה לפניות שלה יהיה 'אני כעת עסוקה', או 'יש לי דקה עד הפגישה הבאה' - המענה ישאיר אותך בעמדה של 'מנומסת', אבל יתן לאותה גברת חיזוק מאד חלקי, אם בכלל. גם אם השיחה תתחיל, תמנעי מלתת עיצה, לשתף בחוויות החיים, וכו'. סביר מאד שצרור של 'מענה מנומס' שלא יארך יותר מכמה מילים, והמנעות מוחלטת שלך מלהכנס לשיחות נפש - יעשו את העבודה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

לא בטוח שזה המקום הנכון לשאלה אז מחילה מראש. רציתי לדעת האם הרגלים והתנהגות חדשה נרכשת רק כאשר מופרש דופמין במוח ע"י חיזוקיים חיוביים ורק על ידי כך נוצרים קשרים עצביים חדשים במוח. או שישנה עוד אפשרות לרכישת התנהגות חדשה שהיא ללא חיזוקים חיוביים וללא הפרשת דופמין.אלא רק ע"י הישנות הפעולה עוד ועוד ,האם גם שאני חוזר על הפעולה עוד ועוד(ללא דופמין וללא וחיזוק חיובי) אני מצליח ליצור קשרים עצביים במוח ולרכוש הרגל?

לברוך שלום, החזרה היא הבסיס ללמוד, או באנגלית: Repetition is the mother of learning. אם נהנים - זה בונוס. בברכת למוד מהנה, כרמל ערמון

שלום רב, בתי בת 8 חודשים. במהלך היום אצל המטפלת לרוב נרדמת לבד. בוקר ישנה 30-60דק, וצהריים בין שעה ורבע לכמעט 3 שעות לרוב נוטה להתעורר במהלך שנת צהריים למוצץ וחוזרת... אך לא תמיד. עיקר הבעיה בערב. בדכ נרדמת עם הבקבוק (לא משנה מתי מרדימה 18:15-19:15. כעבור 30-40 דק' מתעוררת ולא נרדמת לפעמים עד שעתיים. מיחננת ומקטרת ולעתים בוכה.בדכ נותנת לה את שארית החלב שנותרה, אך אז צריכה לדפוק לה על הטוסיק שתישן. בדכ זה גם לא הולך עד שממש עייפה. היא מתהפכת ומסתובבת וממש גמורה אך מסרבת להירדם. דבר נוסף הוא שיכולה להתעורר בבכי משינה עד 23. אנא עצתך. אציין כי גם שמרדימה קודם וגם אם תופסת תנומת אחהצ התרחיש זהה. תודה רבה

עקב תקלה במערכת התשובות, תשובתי לא התפרסמה לכן עונה לך שוב. כנראה מס' סיבות לקשיים בשינה:1 פספוס של חלונות השינה שלה גם במהלך היום, נסי לשים לב לסימני עייפות עדינים ולהשכיבה לפני הזמן שבדר"כ משכיבה אותה. 2. יתכן שהבכי תוך כדי שינה בלילה הם ביעותים, אם מתרחשים כל לילה באותה שעה ניתן לשבור את המעגל בכך שתעירי אותה הערה חלקית כחצי שעה לפני שקורה אירוע הבכי. 3. יכול להיות שחסרה לה נוכחותך ע"מ לתת לה ביטחון לכן אפשרי בהחלט להיות נוכחת בחדרה וללטף אותה כל עוד מתמסרת להשכבה, אם מנסה "חנדעלך" להפסיק את הליטוף ולהישאר בחדר בלי ליצור קשר עין. אחרי כ-3 דק' נסי להשכיבה שוב וללטף, המטרה היא לתת חיזוקים חיוביים להתמסרות לשינה ולא לתת חיזוקים להשתוללות כלשהי. 4. בגילה מנורת לילה עם טיימר יכולה מאוד לעזור לשינה במהלך הלילה. כשהולכים לישון כחלק מטקס השינה אומרים לאור לילה טוב ומכבים, הטיימר מכוון לשעות הבוקר וכאשר מתעוררת באמצע הלילה מזכירים לה שהאור עדיין ישן לכן גם היא צריכה עדיין לישון, כשהאור יקום גם היא תקום.