שטיפת ידיים אובססיבית

לא יודע מאיפה להתחיל, אני בן 22 כבר בערך חצי שנה סובל מOCD שבהתחלה התחיל חלש והתחזק, יש לי פחד מחומרי ניקוי ממשחות ומהרבה חומרים שונים: אני לא יכול לשטוף רצפה עם אקונומיקה כי כל פעם נראה לי שיכול להשפריץ לי לעיניים או לאוזניים, וכך עם כל חומר אחר. אני לא מעשן אבל אני לא יכול לעמוד ליד אף בן אדם שמעשן כי אני חושב שהעפר מהסיגריות יכול פתאום להכנס לי לעיניים לאוזניים או לפה. כל פעם אני משגע את אמא שלי שואל אותה אם היא שטפה כיור עם אקונומיקה ואם היא שטפה אני לא יכול לשטוף ידיים שלא בטעות ישפריץ עליי. לפעמים אני מרגיש תחושה שאיזשהו חומר השפריץ לי לעיניים או לפה ומייד אני הולך ושוטף את העיניים, ואת הפה שוטף במי פה, למרות ששום דבר לא נכנס. ותמיד אחרי שנכנס כביכול לפה אני כל כך חזק מאמין בזה שבאמת מתחילה לכאוב לי הבטן, למרות שכלום לא קרה.כל פעם שיש לי בעיה בריאותית אפילו הכי קטנה, למשל שמשהו עוקץ אותי אני ישר נלחץ , ואחרי שההורים מרגיעים אותי ששום דבר לא קרה רק אז אני קצת נרגע, אבל לפעמים הרגיעה הזאת רק זמנית. בזמן האחרון בגלל שחם אז חרקים נכנסים לי לעיניים ואני נלחץ מיזה וכמה פעמים נסעתי אפילו לבית חולים בגלל זה. אני גר בצפון שעה מחיפה אבל ישר אחרי שהתחילו חרקים להכנס לי לעיניים חיפשתי על זה באינטרנט ומצאתי סיפורים על זבוב שנקרא זבוב הים התיכון שמטיל ביצים בתוך העין וזה יכול לגרום לעיוורון. קראתי שהזבוב הזה באזור חיפה ונהריה אז זה מגביל אותי לנסוע לבילואים שם שמה פתאום הזבוב יכנס לי לעין ויטיל לי ביצים שם. לפני כמה זמן קראתי סיפור שלילד אחד נכנס תיקן לתוך האוזן, יום אחד בערב ראיתי תיקן בחדר, רדפתי אחריו אבל הוא התחבה ולא מצאתי אותו. באותו לילה לא ישנתי, היו לי מחשבות טורדניות שאם ארדם התיקן יכנס לי לאוזן בלי שאשים לב. התחלתי לקרוא את הספר:דיי לאובססיה של עדנה פואה, ואני מנסה ליישם את התרגילים שיש שם, שאלתי היא האם בעזרת טיפול CBT אפשר להפסיק לגמריי את ה-OCD? עד רמה כזאת של חיים נורמליים? האם שמעת על מקרים כאלה?

היי תומר, יש שלוש גישות מרכזיות המסבירות מה גורם ל-OCD, ולפיכך כיצד ניתן לטפל בו. הגישה הראשונה היא הפסיכודינמית, המגדירה את הסובלים מ-OCD, כבעלי קונפליקט לא פתור, בין האיד לאגו, שבכדי להלחם במחשבות ובדחפים הנוצרים מהאיד, האובססיות, נעשה שימוש במנגנוני הגנה, אשר מתבטאים בקומפולסיות. הטיפול בשיטה זו כולל הצפה של הקונפליקט הלא מודע ופתירתו, בתהליך של טיפול פסיכודינמי. המחקרים מצאו את הטיפול הזה כלא יעיל במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית, ואף יש חשד כי הוא מערים קשיים על הסובלים מ-OCD, שכן הוא מחייב אותם לעסוק אפילו יותר במחשבות הטורדניות שלהם. הגישה השניה היא הגישה הניורולוגית טוענת כי הסובלים מ-OCD, הם אנשים בעלי פעילות יתר במסלול הקורטיקלי-סטיראטלי-תלמי, שאינם מצליחים להגביל את המחשבות והמעשים החוזרים שלהם. תאוריה נוספת מדברת על פעילות נמוכה של סרוטנין (Serotonin), כפי שקורה בדכאון. הטיפול אותו מציעה גישה זו הינו תרופתי (תרופות כגון ציפרמיל, ציפרלקס, פרוזאק, פקסיל, זולופט, לובוקס ועוד), ומטרתו להגביל את הפעילות של מסלול זה, שיעורי ההצלחה בו נעים בין 40-60%, אך קיימות תופעות לוואי אפשריות. הגישה השלישית היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), לפיה אנשים שסובלים מ-OCD מתקשים להסיח את דעתם מהמחשבות הטורדניות ולא מצליחים להתנגד לדחפים הכפייתיים. בטיפול קוגניטיבי הסובלים מ-OCD לומדים לסמוך על עצמם ולא להכנע לפחדים או להשתמש במנגנוני הגנה כמו פרפקציוניזם או שליטת יתר. בטיפול התנהגותי הסובלים מההפרעה נחשפים למצבי חרדה ומתבקשים להמנע מביצוע קומפולסיות, בכדי לגלות שהללו לא עוזרות להפחית חרדה או לבטל את המצב. ניתן לבצע טיפול זה באופן פרטני ובקבוצה, והמחקרים מצביעים על שיפור ניכר של 55%-85% בקרב מי שטופלו ב-CBT. מחקר מהשנה החולפת, שפורסם בירחון להפרעות חרדה, הראה כי טיפול CBT, יכול לשפר את חייהם של סובלים מ-OCD שאינם מגיבים לתרופות מסוג SRI, בטווח הקצר והארוך. גם אלו שהתרופות ל-OCD משפיעות עליהם, הראו שיפור משמעותי כאשר התווסף לכך טיפול CBT, ביחס לקבוצת הביקורת שקבלה רק את התרופות. בהצלחה! צוות מכון CBT