פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
2874 הודעות
2803 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

30/03/2026 | 09:29 | מאת: כנרת

את בטח תגידי לי אם כתבת פה את יודעת שמדובר במחשבות טורדניות, אז לא. פשוט בעבר חוויתי מחשבות לגבי נטייה מינית והמליצו לי על הפורום הזה אבל פה לא מרגיש לי שמדובר באותה טורדנות ובאותו דבר אז לכן אני פה להתייעץ איתך והלוואי תעני לי בהרחבה ולא בקצרה אז ככה, אני נשואה ואי בהיריון ואפשר להגיד מהרגע שבעלי הציע לי נישואים (אנחנו בסך הכל שנה ביחד) התחילו לי ספקות ומחשבות ממש מבוקר עד לילה - האם אני בכלל אוהבת אותו? מרגיש לי בגוף שלא ומתעוררתאצלי חרדה נוראית ופחד לפגוע בו, ממש פחד לפגוע בו לעזוב אותי במיוחד עכשיו שאני בהיריון. מפחדת שהוא יחשוב ששיקרתי עליו כל החיים ומאיפה בכלל באתי עם מחשבה כזאת פתאום? תעזרי לי להבין אם זה rocd או שאני לא אוהבת אותו באמת תמיד שיש לי מחשבות שאני לא אוהבת את בעלי ישר המוח שלי רץ לזה - שאני אצטרך להיפרד ממנו באמצע החיים, שאני אפגע בו, שהמשפחה שלו תדבר עליי וכו. אני רק מנסה להבין מה אני מרגישה כשאני לידו ואני יודעת שזה נשמע כמו טקסים אבל שאלה לי אלייך קטנה - האם אם הייתי אוהבת אותו זה לא היה צריך להיות כל כך קשה ולא הייתי מטילה ספק בכלל..

30/03/2026 | 09:32 | מאת: שוב כנרת

ראיתי שרשמת פה למישהי שממש סיפרה את מה שאני מרגישה - ״רואים שמדובר בטורדנות אחרת פשוט היית מסיימת את הקשר״.? זה לא נכון. אני לא מסיימת כי אני מפחדת ואני לא יודעת למהההנננננ איך מבינים למה?

היי כנרת, ברור לי משאלתך שאת מנסה לקבל ממני "אישור" - כלומר אסמכתא או חוות דעת שהמחשבות שלך אינן נכונות, ושהן "רק" OCD. איני עוסקת במתן אישורים, מאחר שהם מזיקים ומחמירים את הבעיה, וזה דבר לא נכון לעשות. בנוסף, מתן "אישורים" כאלה אינו מחזיק מעמד לאורך זמן, ורק מגביר את התלות ולמעשה את ה"התמכרות" לאישור. את מבקשת אישור כי למעשה אינך סומכת על עצמך ועל שיקול דעתך, אבל לשאול אחרים לא יגרום לך לבטוח יותר בעצמך - אלא יעשה בדיוק את ההיפך. מקווה שאת מבינה את תשובתי. חג שמח,

29/03/2026 | 10:17 | מאת: תום

היי שרון , לבת שלי בת ה 11 התחילו טקסים כמו לגעת בצד אחד ואז בצד שני וכו' משיחה איתה חשבתי שזה התחלה של ocd אף על פי שזה לא פוגע לה כרגע בתפקוד. בעקבות כך החלטתי ללמוד על המנגנון של ocd והגעתי לפודקאסט הופסידי . שמעתי המון פרקים עם כל המומחים המובילים בארץ ל- ocd. אתמול הגעתי לפרק מרתק איתך ופעם ראשונה שמעתי שבענייך ההבדל בין ocd לחרדה מתחיל מכך שמחשבות שקשורות לאובדן שליטה על הנפש ( פחד ממחלות נפש , התאבדויות , דיכאון , החמרה במצב וכו) ומאז אני חושש שאולי יש לי ocd ? האמת שאף פעם לא חשבתי שיש לי ocd עד ששמעתי אותך אומרת את זה, אלא ראיתי את זה כמו היפוכנדריה ממחלות נפש ואובדן שליטה. למה ? כי ביום שאני חוויתי בפעם הראשונה התקף חרדה וקראתי שבדרכ החרדה חוזרת נכנסתי ללופ של דריכות שגרמה לחפירות קשיי שינה וכו ( כמו כולם אני מניח ) . בעצם לאט לאט הביטחון העצמי בנפש נפגעת ואתה מרגיש איבוד שליטה. בעיקר מפחד שהמצב יתדרדר ו/או שאולי יש משהו "עמוק" שגורם לכל זה . היום אני מבין שהכנסתי את עצמי לבור ולימדתי את עצמי את כל מה שלא היה צריך לעשות ועדיין אני מפחד שאני שומע שמישהו התאבד או לא ישן או בדיכאון קשה אבל קראתי לזה חרדה . ביום שהבנתי שכל החיפושים והאישורים שלא יקרה כלוםצרק משמרים את החרדה שיחררתי וממש נגמלתי מזה . יכולתי לחיות עם זה בשלום כי זה לא העסיק אותי בשוטף , אלא אם היה טריגר כמו כתבה על אמא שרצחה את הילד שלה או נער שהתאבד. כשטריגר כזה עלה הייתי נכנס לכמה ימים לסרטים וחרדה עד שהייתי משתחרר. עכשיו לאחר ששמעתי אותך בפודקאסט אני מנסה להבין האם יתכן שיש לי ocd וקראתי לזה חרדה ?? חשוב לומר מבחינת תיפקוד אף פעם הוא לא נפגע אני בן 45 נשוי עם ילדים עובד בעבודה שאני אוהב ולא מבצע טקסים פיזים . התחברתי להרבה ממה שאמרת אתמול על התכונות אופי אבל אלו גם תכונות שמתאימות לאדם חרדתי לא ? . מה בכל זאת קובע מבחינתך במקרה שלי אם מדובר בocd או חרדה . אני מבין גם שזה לא "חשוב" כי הטיפול דומה אבל ככל ששמעתי יותר פודקאסטים אני מבין שיש משמעות למטפל עם ניסיון ספציפי ב ocd וגם שמבחינת תרופות המינון שונה . בנוסף מבחינתי לפחות יש הבדל בין ocd לחרדה באיך שאני תופס את עצמי ובכך שocd נחשבת הפרעה קשה יותר לעומת חרדה .

היי תום, קודם כל, שמחה לשמוע שהאזנת לפרק ושהוא תרם לך (אגב, זה פרק חדש שעלה השבוע). אכן, ההבדל המרכזי בעיניי בין OCD לבין הפרעות חרדה אחרות הוא הפחד לאבד שליטה על עצמך, בעוד שבחרדות אחרות הפחד הוא מדברים חיצוניים בד"כ. הבדל חשוב נוסף הוא שהמחשבות הטורדניות אינן מגיבות לקול ההיגיון, כאשר בהפרעות חרדה מסוגים אחרים ניתן "לדבר" יותר להיגיון של האדם. חרדת בריאות אכן נחשבת כיום לסוג של OCD, ב-DSM-5 היא כבר מופיעה תחת OCD. זה כולל גם חרדה לגבי בריאות הנפש, שהיא חרדת בריאות לכל דבר. לגבי תכונות האישיות שמאפיינות את הסובלים מ-OCD, חלקן יכולות להתאים גם לאנשים שסובלים מחרדות אחרות, אבל כמובן לא כולן (למשל פרפקציוניזם). אני חושבת שחשוב להבדיל בין OCD לבין הפרעות חרדה אחרות, מאחר שהמנגנון הוא קצת שונה, כפי שהסברתי, וזה משפיע על דרכי הטיפול. יש הרבה דמיון לטיפול בחרדות אחרות, אבל יש גם הבדלים - למשל, חשוב לא לנסות לענות למחשבות בהיגיון ולא לתת "אישורים", וטיפול בהתנהגויות כפייתיות הוא קצת שונה מטיפול בהימנעויות והתנהגויות הביטחון שמגיעות עם חרדות מסוגים אחרים. לדעתי, מבחינת התפיסה העצמית שלך זה לא אמור לשנות, כי זה לא אומר כלום על חומרת הבעיה או הקושי לטפל בה. ראיתי הרבה מקרים של OCD "קל", אצל אנשים נורמטיביים ומתפקדים לחלוטין, ולעומת זאת מקרים של חרדה קשה שמנעה מאנשים תפקוד (למשל אגורפוביה, שבמקרים קשים שלה אנשים אינם יוצאים מהבית כלל). חג שמח!

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יוצא לי להיות "עד" בסיטואציות שאני רואה נגיד גבר "שמיתנהג" לא נכון או באופן בלתי הולם כלפיי בחורה במקום ציבורי כגון רחוב. יש לי דוגמא "קלאסית" שממחישה זאת. לאחרונה ישבתי במידרחוב בדרום ת"א ליד איזושהי בחורה "שמוכרת" "כקבצנית" שמתי לב שהיא "ישנה" ולפתע נעמד לידה אייזה בחור ממוצא אפריקאי שניסה להעיר אותה ע"י כך שהוא דרך לה על הגבר. הרגשתי צורך להתערב ולומר לו "למה אתה דורך לה על הרגל" או "מה אתה רוצה ממנה" או 'תעזוב אותה". כשחזרתי הבייתה היו לי "מחשבות טורדניות" כגון: האם הייתי צריך להתערב בסיטואצייה שבה ראיתי "מעשה לא ראויי" כלפיי בחורה או מצד שני י האם בכל זאת עדיף לשווק ולא להתערב כי אני לא מכיר את הבנאדם שיכול להתעצבן עליי או "לתקוף אותי" או מי יודע מה. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? יש לך עצה לתת לי לגביי סיטואציות שאני רואה מיקרה שבו מעורב גבר ביחס לבחורה? תודה על תשובתך

שלום לך, לדעתי אין פה תשובה חד משמעית האם להתערב או לא. אם תתערב בסיטואציה, יש סיכוי נמוך שתצליח באמת "לחנך" את האדם שעשה זאת. כמו שאמרת יש גם סיכון מסוים, שכן אינך מכיר את האדם ומה הוא מסוגל לעשות. היתרון בהתערבות הוא שזה אולי יגרום לך להרגשה טובה יותר, עצם העובדה שניסית לעזור למישהי. בברכה,

24/03/2026 | 08:24 | מאת: אנונימית

בוקר טוב. אני מעריצה זמר מאוד מפורסם וקשה לי עם זה אני כל הזמן מסתכלת באינסטגרם שלו לא מפסיקה להסתכל עליו באינטרנט וזה ממש אובססיה ואני כל כך רוצה לצאת מזה אני גם חושבת עליו בלי סוף אני יודעת שזה נשמע מגוכך אבל אני באמת רוצה לצאת מהאובססיה הזאת אני ממש אשמח לטיפ חוץ מטיפול איך יוצאים מזה? יכול להיות שזה בגלל המלחמה שאני יותר מדי באינטרנט אשמח למענה ממש תודה מאחלת לך יום שקט ונפלא

היי אנונימית, זה נשמע יותר כמו התנהגות התמכרותית מאשר כאובססיה. אין חרדה שגורמת להתנהגות הזו, והיא מלווה בסיפוק מסוים. אני לא רואה בעיה לעשות משהו שגורם לך סיפוק בתקופה הזו, שבה אנחנו צריכים פעולות שיווסתו וירגיעו אותנו, בתנאי שהן לא מזיקות. אם בכל זאת את רוצה להפסיק עם זה, את יכולה לעשות דברים אחרים - ולא לבלות את זמנך באינטרנט. אם את פוחדת לצאת, את יכולה להעסיק את עצמך בתוך הבית בסידור, בישול, ניקיון, תחביבים, ספורט ביתי וכו'. זה יספק לך תעסוקה, וגם תחושה של סיפוק. בברכה,

סיימתי לאחרונה קשר עם בן זוג משלל סיבות. אותו בן סוג הוא גם היפוכונדר. התחלנו אינטימיות (לא מוצלחת משלל סיבות) מספר חודשים לאחר תחילת הזוגיות (יצאנו בסה כ תקופה ממושכת) לאור החשש הרפואי ההיפוכונדרי שלו שמא יש לי מחלות מדבקות כאלו ואחרות. בהמשך נרגע בנושא. עם זאת. בשלבים מתקדמים של הקשר החל לחשוש מההפרשות מהביוץ שלי והחל לבדוק את הפות שלי לגבי ההפרשות. האם, מעבר להיפוכונדריה שלו, ניתן גם להגדיר את מה שעשה כפגיעה שקופה?

שלום לך, לדעתי זו שאלה לפורום משפטי, שכן הפורום הזה לא עוסק בהגדרה חוקית של מהי פגיעה. יכול להיות שמדובר במחשבה טורדנית שלך?

שלום ד"ר לויט בתקופה זו אני מתמודד עם "מתח נפשי""וחרדה קלה" בגלל אזעקות בשעות הלילה.יש לי מחשבות טורדניות שמפריעות לי להירדם שוב בעיקר לאחר שאני שומע התרעה בטלפון או אזעקה. באופן כללי אני מרגיש מאוד מתוח "וניבהל" או "נילחץ" מאזעקות כשאני נמצא בביית או מסתובב בחוץ. יש איזו תחושת "הקלה" כאשר אני נמצא במיקלט או מרחב מוגן ואז רמת המתח יורדת אבל נשארת תחושת "דריכות". אני גם יכול לומר שאני מרגיש "הקלה" כאשר אני יוצא קצת החוצה לשבת להירגע נגיד בגינה או פארק כשזה מיצאפשר לי מה את חושבת על "קשר" ביין "מתח נפשי" "מחשבות טורדניות" וקשיי שיינה בתקופה "רגישה זו"? האם יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד טוב יותר עם "סטרס" או "חרדה" בתקופה זו? תודה על תשובתך

שלום לך, אני חושבת שזה טבעי מאוד להרגיש מתח וחרדה בתקופה הזו. למעשה, זה יותר טבעי מאשר לא להרגיש זאת. קשיי שינה הם גם טבעיים, מאחר שיש אזעקות בלילה וקיימת חוסר ודאות לגבי האם ומתי תהיה אזעקה. באופן כללי, בתקופות של סטרס גבוה יכולים להופיע גם קשיי שינה כחלק מהעניין. אני מציעה קודם כל לקבל זאת, ולהבין שהדריכות שאתה חש היא טבעית, ושזו הדרך של המוח להזהיר אותנו מפני סכנות. בנוסף, דיבור עם אנשים אחרים יכול לעזור, לא כדאי להישאר עם כל הדאגות לבד. כמו כן, עשייה של דברים נעימים בהחלט יכולה להשכיח קצת את המצב - כמו שאמרת בעצמך, שכאשר אתה יוצא לגינה או לפארק זה מועיל לך. אפשר לחשוב על פעולות נוספות שאפשר לעשות - כמו צפייה בסרט, קריאת ספר, בישול, ספורט וכל דבר אחר שמעניין אותך ועשוי לשפר את המצב הרוח. מומלץ גם להפחית בצריכת חדשות, אם אתה נוהג לצרוך אותן בכמות גבוהה. בברכה,

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לדת או זיקה של בחורות. אני פוגש כל מיני בחורות וקצת "קשה לי לדעת" לאיזו זיקה הבחורה "מסווגת" את עצמה כגון:חילונייה מסורתית או דתייה. זה גורם לי למחשבות טורדניות כגון:האם עליי לשאול או לברר בקשר לזיקה ברגע האינטראקציה או עדיף להשאיר את זה למועד יותר מאוחר כשיהיה "דייט". דוגמא נוספת למחשבה טורדנית:קורה לי שאני פוגש בחורות "ממוצא רוסי" ויש לי "מחשבה טורדנית" כגון :האם הבחורה היא "ממוצא יהודי" או "גוייה" או במידה והיא ממוצא יהודי אז "מה הרמה" של "השורשים היהודיים" שלה כגון יש לנו נגיד אם יהודייה או רק אבל יהודי אן נגיד רק סבא אן סבתא יהודים) מה את חושבת על מחשבות טורדניות יות ביחס לזיקה או דת? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבות פולשניות כאלו? תודה על תשובתך

שלום לך, אם העניין רמת דתיות הוא מהותי לך עבור יצירת קשר רומנטי עם מישהי, אין בעיה לברר זאת כבר מן ההתחלה. אם זה לא באמת מהותי, וזו רק מחשבה, הייתי מציעה לעזוב את זה ולא להתייחס. בברכה,

07/03/2026 | 22:15 | מאת: שאלות ocd

שלום שרון יש לי rocd וhocd ואני נשואה כמעט 10 שנים מה זה אומר שיש לי את המחשבות האלה מעל 8 שנים? כמה בן אדם יכול להיות בחוסר וודאות? ומזה אומר שזה המון שנים? בנוסף האם זה שיש לי מחשבות טורדניות בנושאים האלו זה אומר שאני משלה את בן הזוג שלי? אני מרגישה שאני מרמה אותו אבל איך זה יכול להיות אני באמת אוהבת אותו וטוב לי איתו מה אני יעשה שיש לי ספקות? האם אני מרמה אותו? יש לי לפעמים קולות בראש שאומרים:את שקרנית את צריכה להיפרד מימנו את רעה מה זה אומר? יכול להיות שמדובר בסכיזופרניה או שזה ocd? האם צריך להקשיב לקולות האלה? תודה

שלום לך, רובן ככולן של השאלות שלך הן שאלות אישור. כלומר, שאלות שמטרתן לקבל תשובה האם המחשבה נכונה או לא (וכמובן שהמטרה היא שאומר לך שהמחשבות לא נכונות, זה רק OCD וזה לא אומר כלום). הבעיה היא, שאישורים לא עובדים - ורק מחמירים את הבעיה. הם אולי ירגיעו אותך למספר דקות, אבל בטווח הארוך (ולפעמים גם בו ברגע) יחמירו את הספקות, והשאלות רק יהפכו קשות ומציקות יותר. לכן, אני מציעה לא לשאול את השאלות הללו, ולהמשיך לחיות את חייך כפי שאת חיה אותם - עם בעלך, בטוב ככל הניתן. בברכה,

כבר כמה חודשים מתפתחת אובססית אכילה מפחד השמנה. התחיל בהמון כושר. ולאט לאט פחות אוכל. נמצא כבר על הקצה. מדלג על המון ארוחות. חוקים נוקשים בענין זמני אכילה. חוסר שקט. כל היום מסתובב. רץ הרבה. אשמח לשמוע עצות מאנשים/הורים עם מקרה דומה.

שלום לך, "OCD בנושא אכילה" מוגדר פשוט כהפרעת אכילה. גם אם מדובר בהפרעה אובססיבית, זו קטגוריה אחרת לגמרי. מומלץ מאוד לפנות לאיש מקצוע שמטפל בהפרעות אכילה, מאחר שהפרעה כזו יכולה לסכן את הבריאות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים צעירים שגופם עדיין בתהליך גדילה. אפשר לפנות למטפל CBT ו/או לפסיכיאטר, כדי שיעריך את מצבו וימליץ על המסגרת הטיפולית המתאימה (במקרים קלים יותר אפשר לטפל באופן פרטי, בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, אבל במקרים קשים מומלץ טיפול במרפאת הפרעות אכילה). בברכה,

03/03/2026 | 20:08 | מאת: גל

שלום אנסה לקצר כדי למקד את השאלה. אני נשואה חמישה חודשים (בהיריון חודש 3) וביחד עם בעלי כשנה. הכל התחיל בינינו מאד מהר, התארסנו אחרי חודשיים וחצי וכפי שאת רואה הכל הלך די מהר.. נכנסו בי ספקות ובשלושה חודשים האחרונים עוד יותר, שאני לא אוהבת אותו ולא נמשכת אליו. אני לא יודעת אם לקרוא לזה ספקות כי בפועל אני מרגישה ממש חוסר אהבה וחוסר חשק אממה, החוסר אהבה וחשק הזה גורם לי לחרדה ולהמון שאלות ״מה נתגרש״ ״מה אם אפגע בו״ ״מה יהיה עם הילד״ ״מה אהיה גרושה בגיל 25״ ועוד המון שאלות. כמובן שאני בודקת את עצמי אם אני אוהבת או לא כשאני מסתכלת עליו וכשאני מדברת איתו אבל אני מרגישה שאני אוטומטית דרוכה וחוסמת לעצמי את הדרך בלהבין מה מו מי. אני מרגישה אטימות רגשית שאני בפועל אף פעם לא מצליחה באמת להרגיש ואני רק שואלת את עצמי שאלות ברמה שאני קמה בבוקר עוד לא פוקחת את עיניי ישר לשאלות אני לא יודעת מה לעשות. אציין שאני כן סבלתי בעבר ממחשבות טורדניות לגבי hocd וזה עבר לי.. חשבתי בהתחלה שזה קשור לכל העולם הזה של אוסידי אבל השאלות האלה והמחשבות האלה לא מעוררות בי דרמה וחרדות וניגוד פנימי כמו ה- hocd שהיה לי. פה זה מרגיש שאני לא נלחמת עם זה ופשוט מנסה יותר להכחיש את זה.. אומרים לי שזה הורמונים ומחשבות טורדניות, אני לא חושבת ככה כי לפני ההיריון עוד הטלתי המון ספקות אפילו אחרי האירוסין וחודש לפני החתונה. קראתי פה קצת בפורום לא ראיתי משהו דומה לזה.. אני מרגישה שגם כשאני שואלת את עצמי אם אוהבת או לא אין לי תשובה והיא בטח לא נוטה ל- כן. זה מה שמטריד אותי מה אני משקרת על עצמי ועליי? נוראי. אשמח למה את חושבת

מוסיפה- יש לציין שאני כל היום דשה בזה ושואלת מתקשרות ורבנים אם אני אוהבת אותו למה אני לא מצליחה להגיע לתשובה בעצמי? גם כשאני עונה לעצמי אני נכנסת לחרדה כי אני סוג של מאמינה לתשובה למה זה כל כך קשה לדעת אם אני אוהבת או לא? למה זה מלווה בהרבה חרדה וטורדנות?

היי גל, נראה שאת מזהה שמדובר בטורדנות, לכן את שואלת פה במקום פשוט לסיים את הקשר - גם אם זה נראה לך שונה מהמחשבות בנושא HOCD. כמובן, עצם העובדה שאני כותבת לך פה את המילה "טורדנות", לא תעזור הרבה - כי המחשבה תמשיך להרגיש ולהיראות לך אמיתית (ולכן "אישורים" לא עובדים). מאותה סיבה, לא כדאי לשאול רבנים או כל אחד אחר, מדובר בבקשות אישור - וגם אם תשאלי שוב ושוב את עצמך ו"תחפרי" בנושא, זה לא יספק לך תשובה - אלא רק יגביר את השאלה. הדבר הטוב ביותר לעשות, הוא להמשיך בקשר כרגיל ולהפסיק לעסוק בזה. וכדאי גם לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לקבל כלים ל"גמילה" מהעיסוק בזה. כשתלמדי להניח למחשבות, הן גם יניחו לך. בברכה,

25/02/2026 | 20:47 | מאת: אני

דר שרון שלום שאלה נוספת אתמול כתבתי שאלה כמובן אוסידי כשאני נמצאת במקום שמחכים בתור יושבים רגל על רגל ויש מרחק קצר בין אלה שיושבים ובין החדר או הקבלה ,אני לא מסוגלת לעבור מול אלה שיושבת רגל על רגל .אן אני נמצאת ליד אחת שיושבת רגל על רגל אני חושבת אולי הרגל שלה נגעה במכנס לי בזמן שעמדתי לידה ,כדי לא להסתבך אני יותר לא עוברת מאנשים שיושבים רגל על רגל ,מולי ,לידי ,אני נגעלת כאילו הרגל שלהם פוגעת במכנס לי ,מה דעתך ? תודה

שלום לך, אם את רוצה לטפל במחשבה הטורדנית שמישהו נגע בך, עדיף דווקא כן לעבור מול האנשים האלה ולהתמודד עם זה. בהתחלה זה יעורר חרדה, אבל בסופו של דבר ידעך. אם תהיי עקבית ותמשיכי לבצע את הפעולה הזו כל פעם, זה גם יעבור בסופו של דבר. אם תמשיכי להימנע, המחשבה תישאר שם. בברכה,

שלום דר' שרון נזכרתי במשהו והייתי רוצה לשתף אותך כי זה קשור לאוסידי במירפאה שיניים של קופת חולים עשיתי טיפול ארוך ,העוזרת של רופא השיניים ,בסוף הטיפול ,אמרה לי בטח את מתה ללכת הביתה ,אני בגלל האוסידי עניתי לה ,גם את מתה מתה לסיים ,העוזרת התעצבנה בכתה הלכה לחדר אחר ,אני במקום לעוף ניגשתי שאלתי אותה למה היא בוכה ? ענתה לי שאמרתי לה פעמים את מתה מתה לסיים את העבודה ,והתחילה לקלל אותי ,אני מצטערת שלא החזרתי לה קארמה עליה על העוזרת במירפאה ברעננה ,שאלתי היא האם גם לה יש הפרעה ? היא קיללה כי אמרתי לה פעמים מתה מתה ללכת הבית ,לי יש אוסידי לכן עניתי לה כחה אני לא אוהבת את הדיבור הנגוע הזה ,מה דעתך יש לה אוסידי ,? זה שהיא אמרה לי מתה ללכת אפילו פעם אחת מותר לה ? תודה

שלום לך, כמובן שלא ניתן לאבחן אדם אחר על סמך תיאור כזה. צריך לפגוש אותו ולנהל איתו שיחה מעמיקה על מנת לבצע אבחון. בברכה,

שלום ד"ר לויט! בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שקשורה לפנייה של אנשים זרים אליי ברחוב שמבקשים ממני סיגרייה למרות שאני לא מעשן. שואלים אותי ציטוט "יש לך סיגרייה' וזה גורם לי למחשבה טורדנית "למה הבנאדם פונה אליי דווקא אליי למרות שאיין לי "פרופיל" של מעשן ז"א איין לי מצית ביד או סיגרייה בפה או שיש לי "מחשבה טורדנית" כמו:אוליי יותר נכון שהבנאדם קודם קצת יתעניין בי וישאל נגיד עם אני בכלל מעשן למרות שאני יודע שאנשים לא נוהגים לשאול. כאילו יש לי "מחשבה טורדנית" שלבנאדם שמבקש ממני סיגרייה יש מאיין "תפיסה מוטעית" לגביי כי בעצם שראה אותי ברחוב או בספסל אז "קבע לעצמו" שאני מעשן מבלי לשאול אותי.האם זה לא נכון להתעניין בי ולשאול אותי קודם עם אני בכלל מעשן?הריי לא כול האנשים בעולם מעשנים. את יודעת אפשר לחשוב על זה באופן אחר. דוגמא:יש נגיד אנשים שנראים או מיתנהגים כמו:"היפים" או "פאנקיסטים" שהם למעשה מעשניי סיגריות ויש כאלה שניראים כמו "היפים" או "פאנקיסטים" שהם לא מעשניי סיגריות. עם נגיד הייתי "היפי" או "פאנקיסט" אז "סביר" שזה הייה קורה לי בתדירות הרבה יותר גבוהה שאדם ברחוב יבקש ממני סיגרייה למרות שאני לא מעשן וסביר להניח שאותו אדם פנה אליי בגלל "החזות" או "פרופיל המעשן" זה בעיניי מאיין "תפיסה לא נכונה" כי לו הייה שואל ומתעניין אז הייה מגלה שאני בכלל לא מעשן מה את חושבת על "מחשבות טורניות" כאלה? תודה על תשובתך

שלום לך, קודם כל, מה שאנשים אחרים חושבים עליך הוא עניינם בלבד, וזה לא צריך להטריד אותך. גם אי אפשר לדעת מה אחרים באמת חושבים, אפשר רק לשער השערה שהיא לא בוודאות נכונה, אבל היא בוודאות פרשנות סובייקטיבית שלך. ייתכן, למשל, שרוב האנשים המעשנים חושבים קודם כל על להשיג סיגריה בהקדם האפשרי, ולכן שואלים את כל מי שנקרה בדרכם ברחוב. זו בהחלט פרשנות אפשרית. בברכה,

דיברתי עם מומחה מטפל רגשי מוסמך וספרתי לו שיש לי מחשבות טורדניות וחלק מהם על פגיעה ח"ו אני מתבייש לכתוב על זה אבל אני מתגבר... אני מפחש שאפגע במישהו או בעצמו איך שאומרים... והוא אמר לי שזה הכי נורמלי ושלהרבה יש כאלה מחשבות ואדרבה כמה אני אפחד מהמחשבות ואני נבהל מזה זה חוזר אז אני חושב שיש לי תכלית וכולי אבל בכל זאת יש לי מחשבות טורדניות כביכול עם הגיון כלשהי... השאלה שלי שאני רואה כל הזזמן באינטרנט אנשים ששואלים שאלות כאלה וכולם אומרים דחו טיפול!! אל תישאר ככה!! וזה מאוד מפחיד לראות תגובה כזאת אז אני רוצה להבין עצם איפה אני מבין שזה רק טורדני? תוכלי להסביר לי את זה?

היי נחמן, מחשבות טורדניות, אם הן גורמות לסבל רב, מצריכות טיפול (שהוא כמובן בחירה ולא חובה). אני לא חושבת שזה אומר משהו רע עליך אם אתה זקוק לטיפול. זה לא אומר שאתה לא נורמטיבי, זה רק אומר שקשה לך ואתה סובל. בברכה,

אני מסכים איתך שצריך טיפול והלכתי כבר (לא הועיל לי במיוחד) ועכשיו אני לומד איזה סוג טיפול ומקוה שיעזור לי מכיוון הזה אבל השאלה שלי אם המחשבות הן מפחידות שיש אותן בכלל או שהן נכנסות בקטגוריה של מחשבות טורדניות שיש לי אותן בכל מיני דברים אחרים גם מקווה -איך לא?...- לתשובה מרגיעה...

היי נחמן, לא הבנתי את השאלה. אם אתה שואל איך אפשר להבדיל בין מחשבות טורדניות למחשבות שאינן טורדניות, התשובה היא שזה חסר משמעות. כל מחשבה היא מחשבה, ואין צורך להתייחס ברצינות יתרה למחשבות שלך. מדובר במציאות פנימית ולא חיצונית. בברכה,

שאלתי היתה שיש מחשבות מסויימות שפולשות שעל זה ראיתי הרבה תגובות באינטרנט של: לך עכשיו לטיפול זה לא טוב וכו' וכו' האם צריך באמת לפחד מזה? זה באמת מפחיד עד כדי כך?

היי נחמן, אני לא חושבת ש"צריך" לפחד ממשהו. המוח שלך הוא זה שמפעיל פחד, ואתה לא שולט בזה. אתה יכול רק לבחור איך להתייחס לפחד ולמחשבות כאשר הדברים עולים, ובטיפול לומדים להתייחס אליהם בצורה שלא תאפשר להם לנהל אותך.

שלום ד"ר לוי אני מתמודד עם או.סי.די. קורה לי שאני פוגש כל מיני בחורות. קורה לי שאני מנהל שיחה או אינטראקציה לפעמיים ברמת small talk עם בחורה ויש לי כל מיני "תחושות פנימיות" גם ברמת האינטואיציה. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שיש בחורות שאני מרגיש שהן "קולטות את הראש שלי" יש מאיין תחושת "סינכרון" בייני לביין הבחורה כאילו האינטואיציה "מסמנת לי" שבחורה כזאת יכולה "להבין אותי" כמתמודד עם או.סי.די וזאת לעומת בחורות אחרות שאני מרגיש שהן "פחות קולטות את הראש שלי" ויש תחושת "חוסר התאמה" או "חוסר סינכרון" או "חוסר הישתלבות" כאילו האינטואיציה "מסמנת לי" שבחורה כזאת פחות יכולה "להבין אותי" כמתמודד עם הפרעת או.סי.די עם כל המשמעויות של זה. מה את חושבת על "הופעה" של "מחשבה טורדנית" כזו במיפגש או לאחר מפגש עם בחורות? יש לך עצה לתת לי בשביל "להתמודד" יותר טוב עם הופעה של מחשבות טורדניות כאלו או לתת לי טיפ בשביל "להפחית' "עומס מחשבתי" כזה? תודה על תשובתך

שלום לך, באופן כללי, עדיף להיות עסוק פחות במה שאחרים חושבים עליך. העיסוק הזה יוצר עומס מחשבתי מיותר, וכן אין לך שום דרך לדעת מה האחר באמת חושב. בנוסף, זה לא באמת חשוב או רלוונטי לך, שכן, כפי שאמרתי, אין דרך לדעת. אפשר להוסיף גם, שלא מדובר באנשים שקרובים אליך באמת, ולכן לדעתם יש חשיבות מועטה עוד יותר. בברכה,

01/02/2026 | 23:02 | מאת: אני

שלום דר' שרון בעבר רבתי עם שכן בגלל חניה ,הוא ירק עלי ,מאז קיבלתי אוסידי ,היה לי אובססיה ופחדים אבל זה היה יותר מדי ,אחרי עשר שנים מישהו שפך על הראש שלו של השכן העורק,מים הרגשתי שבא עליו הקארמה להבדיל .אחינית שלי היה לה סכסוך עם שכנה ,והשכנה כל פעם שהיתה רואה אותה היתה יורקת באוויר ,היא סיפרה לי היום ,הרגשתי רע מאוד כאילו קיבלתי מכה ,אני מרגישה לא טוב שלא עזרתי לה ,שאלתי האם אני יכולה לעזור לה ? אן אני אעזור אחטוף גם אני יריקה נוספת ,אני רוצה לעזור אבל לא יכולה מהםחד בגלל מה שעברתי עם השכן שירק עלי ,מה נכון לעשות ? תודה

שלום לך, נשמע שהאחיינית שלך היא אדם מבוגר, והיא יכולה לנהל את הסכסוכים שלה בעצמה. אני לא רואה סיבה להתערב במריבה לא לך, וגם לא נראה לי שיש דרך ממשית לעזור לה - מאחר שזה נושא שהן צריכות ליישב ביניהן, או לפנות לגורמים חיצוניים שיוכלו לעזור יותר (משטרה וכו'). בברכה,

בן שלי בן ה20 נמנע מלצאת כבר יותר משנה מהבית. נמנע מפגישות עם חברים ובני משפחה וממעיט לצאת מחדרו. התחיל לאחרונה שטיפות ידיים ושטיפת כלים מתחת לזרם המים . כשרוחץ כלים לוקח לו המון!! זמן לרחוץ כלי. ממלא במים חמים ואח"כ שוטף . אוגר צלחות מלוכלכות וזבל שעולה על גדותיו בחדרו וזה יכול להיות גם למשך שבועיים או יותר עד שאני כועסת ודורשת ומתנה תנאים אם לא תתקלח אז לא תקבל...

שלום לך, בנך זקוק להערכה מקפת של מצבו, ייתכן שמעורבים כאן גורמים נוספים שאינם OCD. נשמע שרמת התפקוד שלו נמוכה, וזה מצריך פנייה לגורמים מקצועיים (אולי גם ביטוח לאומי). כדאי להתחיל במפגש עם פסיכולוג/פסיכותרפיסט או פסיכיאטר, להערכת מצבו והטיפול המתאים לו.

03/02/2026 | 15:21 | מאת: מסרב לקבלת עזרה מה עושים??

הוא מסרב הוא לכל טיפול והתיעצנו עם הרבה גורמי מקצוע שמסבירים שהלי שיתוף פעולה אין מה לעשות...הוא התחיל השבוע גם להרבות במקלחות וקושי להרדם . ואיננו יודעים מה לעשות עם המצב שלו ...

במקרים כאלה, רק הצבת גבול ברור מצידכם (כלומר אולטימטום) תעזור: או שהוא יסכים לקבל עזרה ולשנות את חייו, או שתפסיקו את התמיכה הכלכלית בו (רצוי כולל מגורים, אחרת זה יהיה פחות אפקטיבי) - הוא הרי אדם בוגר, והוא אחראי על חייו. לתת לו תמיכה כלכלית באופן בלתי מותנה וללא הגבלה רק מעודד את אורח חייו הנוכחי, גם אם זה נובע מרצון לעזור לו.

20/01/2026 | 20:14 | מאת: טיפול

שלום רב שרון אני נמצאת כבר כמה חודשים בטיפול cbt מומחה בocd. יש לציין אני באה עם המון מוטיבציה לטיפול אנחנו עובדים על חשיפות כולל תסריט,אך עדיין המצוקה לא יורדת. אני לא מצליחה לעצור את הטקסים המחשבתיים אני יודעת שחלק מהטיפול הוא קבלה של המחשבה הטורדניות. אבל בחלק הזה אני לא מוכנה לקבל, לא מוכנה לקבל מחשבות שאולי אני משהו שאני לא רוצה להיות.. אני רוצה להבין אחת ותמיד איך אפשר לקבל מחשבה שבן אדם הוא אולי אלים,רוצח,הומוסקסואל,וכך הלאה..מה אומרים לו? להשאר עם הספק שאולי הוא באמת אלים אף אחד לא רוצה גם בן אדם שאין לו ocd לקבל תווית כזאת.איך אפשר להגיד לבן אדם לקבל שאולי המחשבה נכונה או אולי אתה כזה? למה שבן אדם יקבל תווית של אדם כזה? יש דרך נוספת מלבד חשיפה ומניעת תגובה? כי השיטה הזו אולי לא טובה לי? עשיתי מלא חשיפות זה לא עוזר. מה אני לא עושה בסדר על מנת להצליח?תודה לך

שלום לך, יכול מאוד להיות, שכשאת מבצעת את החשיפה, את רק רוצה שרמת החרדה תרד כבר. הדרך הנכונה לבצע חשיפה בטיפול CBT היא קודם כל להשתדל לפחד במהלך החשיפה ככל יכולתך. כדאי להתחיל לבצע את החשיפה יחד עם המטפל בפגישה, כדי לשבור את המחסומים ולא לעשות טקסים תוך כדי החשיפה (אחרת זה לא יעיל בכלל). בנוסף, החשיפה בדרך כלל מתבצעת באופן הדרגתי - קודם כל משפטים קצרים או מילים מפחידות, לפני שמגיעים לתסריט ארוך ומפורט. זה בדרך כלל קל יותר, ולכן החרדה נמוכה יותר וקל יותר להכיל אותה. בהמשך, עולים בקצב שלך במדרגות החשיפה, וכך מונעים את הצורך בטקסים. במקביל לחשיפה, נעשית עבודה רבה על ההתמודדות היומיומית עם המחשבות ועם החרדה שמגיעה בעקבותיהן, ולומדים איך לא להתפתות להתווכח עם המחשבות, אלא להמשיך בחיים כרגיל ולתת להן להיות. הרי בכל מקרה הספק נשאר שם, ואם את עושה את הטקסים זה לא באמת משכנע אותך שהמחשבות הן "לא אמיתיות". לכן, חבל להשקיע אנרגיות בניסיונות לדחות את המחשבות (או במחשבות בכלל). זה ההיגיון שעומד מאחורי החלק הזה בטיפול CBT. מקווה שההסבר שלי עוזר לך להבין כיצד אפשר להפיק מהטיפול את המקסימום. בכל מקרה, מבחינתי כל מי שמגיע עם מוטיבציה גדולה לטיפול - הטיפול מתאים לו, ותמיד אפשר למצוא דרך יצירתית לעקוף את המכשולים ולהצליח. בברכה,

19/01/2026 | 16:43 | מאת: גוני

שאלה אני לוקח רסיטל 40 כבר שנים והוסיפו לי סרקוואל 200 זה מקובל לטיפול באוסיד ?

היי גוני, בהחלט מקובל להוסיף תרופה אנטי פסיכוטית כ"בוסטר" לתרופה נוגדת הדיכאון (רסיטל). הפסיכיאטר בדרך כלל מחליט לעשות זאת, אם הוא חושב שהתרופה לא עוזרת מספיק. בברכה,

15/01/2026 | 14:28 | מאת: רותם

שלום רב, אני אמא ל4 קטנטנים מאז שנהייתי אמא, התחילה לי חרדה בלתי מוסברת לשלום הילדים,בהמשך עברתי אי אילו חוויות וטראומות שונות שרק החמירו את המצב. בילד הראשון זה עוד היה במינון נמוך ובילדה הרביעית שנולדה בזמן המלחמה ועם בעל לוחם במילואים המצב יצא משליטה פיתחתי ocd קשה של זיהום ופחד מכימיקלים כמו חומרי ניקוי קשים, חומרי הדברה וכו. הדבר הזה הרס אותי ולאט לאט הפסקתי לתפקד, ביחד עם הבדידות והחוסר ביטחון הנוראי שהרגשתי כשהייתי לבדי עם שלושה קטנטנים ובהיריון, האוסידי הפך להיות כל עולמי. זה כולל רחיצת ידיים אינטנסיבית והימנעות מהרבה אזורים בבית, לאלאט זה התפשט גם החוצה וכל כתם חשוד , רכב הדברה, ריח חשוד גורמים לי לברוח, הכי כואב לי על הילדים שלי שרואים את אמא שלהם ככה.מחליפה להם בגדים בערימות, מכבסת כמעט כל יום את התיקים שלהם ובחודש האחרון נמנעת מכל אדם, אפילו משפחה, מפחדת שיכנסו אליי לבית, ובעלי כבר ממש דואג שחזרתי שוב אחורה. עד לפני חודשיים בקושי תיפקדתי אבל אחרי שקראתי פה באתר ראיתי טיפים שלך שכל כך הקלו עליי והחזירו אןתי לתיפקוד חלקי ועדיין זה לא עובר. כואב לי על הילדים שלי שהגבלתי להם את החופש ואני מתגעגעת לאמא שהייתי, לאישה שהייתי. בימים האחרונים מרגישה ששוב הocd מתגבר ותוהה, אם יש אנשים שהצליחו לחיות חיים נורמליים? זאת שאלה גם לכל מי שקורא והתמודד עם זה בעבר, זה יעבור? ואליך יש לך טיפים עבורי? איך להקל? אני סובלת כל כך, בעיקר ממאיך שזה השפיע על המשפחה שלי. אני כרגע מניקה ונמנעת מהכדורים שהפסיכיאטר רשם לי, קניתי את הספר די לאובססיה ועדיין לא קראתי ומחכה לקבל טיפול סיביטי דרך הקופה. יצא לי קצת מבולבל, אבל מקווה שהמסר והשאלות עברו.

היי רותם, אני בהחלט מבינה את המצוקה שלך. לא קל להתמודד עם פחד שמלווה אותך בכל פעולה, וכפייתיות ש"שואבת" אותך לתוכה. החדשות הטובות הן, שבהחלט יש מקום לשינוי. אפשר לצאת מזה, ואני מכירה אישית אנשים שהיו שאובים לתוך ההפרעה והיום מנהלים חיים נורמליים ותקינים. כפי שבוודאי קראת בספר, הדרך הכי טובה להתמודד עם ההפרעה היא ללמוד להתמודד עם פחד ולהכיל אותו, על ידי חשיפה הדרגתית לדברים שמפחידים אותך - ככל שתאפשרי לעצמך מגע עם לכלוך (או מה שנתפס מלוכלך בעינייך), כך המצב ישתפר והחרדה תפחת. בדרך כלל מתחילים בדברים קלים יותר, שמעוררים פחות חרדה (למשל, אם את מריחה ריח חשוד, להישאר במקום הריח ולהריח אותו בכוונה), ולאחר מכן מתקדמים לדברים מפחידים יותר. אם את רואה שזמן ההמתנה לטיפול בקופה מתארך, את יכולה בינתיים לפנות לטיפול באופן פרטי, ככל שמתאפשר לך. התורים בקופה יכולים להיות ארוכים, וחבל לחכות ולסבול בינתיים. שבת שלום,

26/01/2026 | 11:25 | מאת: רותם

תודה על המענה, עדיין לא קראתי בספר, אבל אני נכנסת לפורום הרבה וסה עוזר המון לקרוא את הטיפים שאת נותנת, זה קידם אותי המון. אז תודה על הפורום ותודה על התקווה שנתת לי, יש ימים שאני מרגישה בתהום. מה את חושבת בנוסף לסיביטי על טיפולים כמו מוח אחד וטיפולים שעובדים על התודעה?

היי רותם, אני שמחה לשמוע שאת נעזרת בפורום ושתשובותיי נותנות לך תקווה. שיטות טיפוליות אלטרנטיביות אינן מוכחות מחקרית כיעילות עבור OCD, לכן אני לא יכולה להמליץ עליהן. השיטה המוכחת מחקרית כיעילה ביותר היא טיפול CBT. ישנם טיפולים מבוססי מיינדפולנס (שגם הם למעשה סוג של CBT), שיכולים לתת חיזוק לטכניקות העיקריות של חשיפה ומניעת תגובה, ומהוות בעצם טכניקות משלימות. בנוסף, לטיפולים תרופתיים יכולה להיות השפעה לטובה על הסימפטומים. בברכה,

30/12/2025 | 11:47 | מאת: בן 30

אני כנראה חי עם חרדה כללית מאז שאני מכיר את עצמי, אבל בשנה האחרונה התווסף עניין של כל מיני מחשבות לא רציונליות שגורמות איש שקט בגוף(בעיקר אי נוחות בגרון), כל מיני דברים עם חפצים וסדר שיכולים להפריע לי בראש(לדוגמא יכול להפריע לי פלאפון שנמצא בצד שמאל של השולחן ואני צריך להעביר אותו לצד ימין כדי להרגיש יותר רגוע)... האם מדובר ב ocd? האם כדאי לבקש ציפרלקס מרופא משפחה?

שלום לך, אתה מתאר מחשבות טורדניות שגורמות להתנהגויות מסוימות. ההגדרה של זה כ-OCD (או לא) תלויה במידת החומרה של זה, כלומר עד כמה זה מפריע לך בחיי היום יום. אם מדובר בדברים קטנים, שאתה מסוגל לחיות איתם, לא בטוח שהם עונים להגדרה של OCD ממש. אם אתה חש שזה מפריע לך ואתה רוצה לטפל בזה, הבחירה הראשונה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), ולאו דווקא טיפול תרופתי. טיפול CBT יכול לעזור לך לפתור את הבעיה ולהכחיד את ההתנהגויות האלה, במקום רק למסך אותן באמצעות תרופה (שכאשר מפסיקים אותה, לדברים הללו יש נטייה לחזור). לגבי טיפול תרופתי ב-OCD, הוא ניתן על ידי פסיכיאטר. רופא משפחה יכול לרשום ציפרלקס ודומיו, אבל בדרך כלל רק פסיכיאטר יידע מה המינונים המומלצים עבור OCD, וכן גם יוכל לרשום תרופות אחרות, שרופא משפחה אינו רשאי לרשום. בברכה,

30/12/2025 | 10:55 | מאת: אשמח למענה

היי שרון מה שלומך תראי בעבר כן עשיתי קצת cbt אני מאובחנת עם אוסידי אבל בגלל הספורט שאני עושה האוסידי שלי קצת ירד מבעבר הוא עדיין גבוה יש מחשבות אבל לא בחרדה שהייתה בעבר של חוסר תפקוד רציתי להתייעץ איתך היה לי מחזור והמחשבות שלי בדרך כלל הם מחשבות חולפות כאילו כל יום זה משהו אחר ומהמחזור המחשבות נתקעו משהו כמו שבוע ועכשיו אני עם שפעת אני לא מצליחה לצאת מהם שזה ממש מוזר ולא אופייני בדרך כלל הספורט עושה טוב אבל לא יכולה להתאמן כרגע וזה על אנשים שאני אוהבת ואני נלחמת עם המחשבות בראש לדוגמה שאני לא סומכת עליהם וכל פעם זה מעלה לי את הטריגר הזה בראש ואתה נלחם ועונה לזה ונותן לו את הבמה שלו עכשיו לפני שבוע הכי סמכתי עליהם בעולם והכל היה סופר ברור שאני סומכת אבל יש לי מחשבות בגלל שהם אמרו ככה ולא היה ככה אני לא סומכת דרך אגב כל מה שאמרו זה נכון אני רוצה כלכך טיפ שזה יעלם כי זה כבר שבוע אפילו שיתחלף להבא לחזור לסמוך לחזור למחשבות שאני סומכת עליהם להיות במוח האופטימי שהיה כביכול שאני שמחה כמו שהייתי פשוט זה יותר קשור לדת והם עזרו לי בתפילות מסוימות שבאמת עזרו לי ובגלל המחשבות זה מדכא אותי למטה איך אפשר לחזור לסמוך ושהמחשבה הזו תיפול ואז שהיא תרגיש כלא נכונה? כי בינתיים אני מעייפת את עצמי נורא ואני רוצה לחזור לעצמי למה שהיה אני גם לא יודעת אם החיידק השפעת מעלה את הטורדנות כלפי מעלה אשמח שתעזרי לי ותודה על העבודת קודש שלך המדהימה תודה שרון אשמח מניסיונך העשיר לטיפ ולרגיעה בעניין של המחשבה הזו ספיציפית כי לפניה הייתי ממש סומכת עליהם והכל היה כלכך ברור והכל היה כלכך טוב אז איך המוח כל-כך תקוע שלא והכל שלילי כלכך וגם כל המחשבות כלכך שליליות איך אפשר לחזור למוח האופטימי שלפני שבוע? כי זה רק עניין של שבוע רק שהמחשבה הזו תיפול מתי המחשבה תיפול לדעתך?

30/12/2025 | 11:11 | מאת: המשך

אני מרגישה מלאת אשמה שאנשים שאני אוהבת אני חושבת דבר כזה לבקש מהם סליחה כל הזמן זה כבר לא יעיל בעיניי להגיד בראש שאני סומכת ואז זה מעלה את זה כנגדי גם התייאשתי.. אני פשוט רוצה שהיא תיפול ותעבור להבאה.. אבל לא יודעת כיצד זה יקרה במהירות אשמח

שלום לך, הלוואי שהיה "טיפ קסם" מסוג זה, שיכול לגרש מחשבה מן הראש. לצערי, לא ניתן לסלק מחשבות, ואפילו להיפך - ככל שמנסים לגרש מחשבה, כך היא מתגברת ונוטה לחזור שוב ושוב. הפתרון הטוב ביותר הוא להשתדל לקבל אותה, ולא לעסוק בה. בנוסף, אין שום אפשרות לדעת מתי היא תדעך או תתחלף במחשבה אחרת. ככל שתרצי שהיא לא תהיה שם, כך היה תהיה - רק מעצם העובדה שבדקת אם היא שם או לא. לכן, הפתרון הטוב ביותר הוא לשאוף להגיע למצב שלא יהיה לך אכפת מעצם קיומה (וזו בעצם המשמעות של קבלה). חשוב לזכור, שתוכן ספציפי של מחשבה הוא חסר חשיבות - תכנים יכולים להתחלף בתדירות גבוהה, כאשר מה שנמצא שם כל הזמן הוא אותו ה"באג" שנקרא OCD או טורדנות - ולא משנה באיזו צורה הוא בוחר להופיע. לכן, אפשר להפחית את החשיבות של המופע הספציפי שלו בצורה זו או אחרת. ההבנה שמדובר באותה גברת בשינוי אדרת יכולה לסייע לך להפחית את המשקל שאת נותנת לתוכן ספציפי. וכן, מחלות ויראליות ושינויים הורמונליים (כגון מחזור) יכולים להשפיע לרעה על טורדנות, לפחות באופן זמני. בברכה,

15/01/2026 | 19:52 | מאת: המשך

שמתי לב שלא חזרתי דוקטור שרון תודה רבה מכל הלב מעריכה אין עלייך

היי, בת 39 חוויתי פגיעה מינית מתמשכת ( לא אונס) שנים מצד סבא שלי, אמא נרקיסיסטית פוגענית וקנאית חרדות חברתיות Ocd רוחצת המון ידיים, טקסים לסגירת דלתות וברזים לפני כל יציאה משחקת בשיער ותולשת מאז גיל 10 לא הובחנתי אבל חד משמעית זה נכון׳ אחרי הלידה שלי לפני שנה זה החמיר לי המשחק עם השיער ונהיה לי ממש נשירה בשיער והתקרחות יש לי שיער עד הישבן אז לא רואים עם שיער פזור כולם מפרגנים לשפע השיער אבל מתחת זה מתחיל להיראות לא טוב כמו כן הרופאה התקשרה אמרה שחסר לי b 12 והביאה לי רצפט בגדול, לא עובדת שנים או לא מחזיקה מעמד אחרי הלידה ממש קיבלתי הארה לגבי כל ההפרעות כואב לי עליי למדתי 2 תארים מוכשרת ואמא מהממת נראה שאני בחרדה סמויה אחרת למה אני כבר כמה חודשים מתעסקת עם השיער עד לכדי נשירה מטורפת ? האם אני יכולה לטפל בזה לבד ללא טיפול פסיכולוגי? כאמור זה בא וחוזר העניין עם השיער חיה בביטחון כלכלי טוב לי במשפחה ועם התינוק בבית חייבת לציין שמאז הלידה ההורים שלי היו פעם אחת אמא שלי לא מתקשרת וחוויתי הרבה בכי וכאב על ההתנהגות הזאת שלה עד שהכרתי חברה להליכות שעיבדתי איתה את הכאב למדתי לשחרר ממנה וגם להכיר את הדפוסים של האמא מרגישה יותר טוב שהבנתי שהיא מתעללת בי שנים רגשית לגביה אני לומדת לשחרר לא יודעת מה גרם לי לעשות לשחק עם השיער ולעיתים לתלוש ( לא כל הזמן) לא נשלט וזה קרה ממש בחודשיים שלושה האחרונים אשמח לדעת אם יש קשר לחסר b 12 וחומצה פולית יש לי בטווח אבל לא גבוה תודה 🙏

היי הדסי, להערכתי, יהיה לך קשה להתגבר על בעיות אלה לבדך, ללא עזרה מקצועית. כמובן, ייתכנו הפוגות ספונטניות (כלומר תקופות שזה "יעבור לבד"), אך בסופו של דבר זה עשוי לחזור, ויכול להיות קשה יותר כשיחזור. אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך את הכלים להפסיק לתלוש את השיער שלך ולווסת את הרגשות שלך בדרכים יעילות יותר, שיעזרו לך להתמודד טוב יותר עם הרגשות בלי לפגוע בשיער. בברכה,

27/12/2025 | 21:04 | מאת: מורי

שלום מה שלומך? אתמול היה פיגוע ממש מאחורי הבית שלי. מאתמול מחשבות.שמהבהלה צתפרץ לי סכיזופרניה . מחשבות מוזרות ממש כאילו אני שומעת קולות של המחבל וכל מיני דברים מוזרים שעולים לי לראש יש לי סרטון שביקשו מהחדשות שאני ישלח ישר עלה לי שהמחבל יבוא אליי. אני מזה מפחדת שלא תתפרץ לי סכיזופרניה

27/12/2025 | 21:18 | מאת: מורי

הנה אנחנו נוסעים לפסטיגל שבוע הבא עולה לי לראש שהמחבל יחכה לי שם. או שאני שומעת קול שאומר לי חכי אתפוס אותך כל מיני כאלה מפחדת שבאמת לך מתפרצת לי המחלה זה גם גיל 39 זה נפוץ שהמחלה מתפרצת

28/12/2025 | 03:07 | מאת: מורי

אני ישנה ליד הבן שלי נכנסת לי מחשבה למוח שהוא המחבל ושאני אפגע בו אין בדוק זה סכיזופרניה

היי מורי, אין טעם לבקש ממני אישורים לגבי המחשבות שלך - את כבר יודעת זאת... בברכה,

24/12/2025 | 15:29 | מאת: דוד כהן

יש לי ocd מחשבתי שמתפרץ פעם בכמה שנים וזה בא ליד ביטוי בניתוק רגשי בבדיקות של כל אובייקט שאני רואה . אני יודע ובטוח שמה שאני רואה הוא נכון אבל יש דחף כל שנייה לבחון ולבדוק וזה מרגיש כמו נצח אני מטופל בסרנדה 250 מלגרם לא מרגיש שיפור ואני כבר חודשיים במצב הזה?

היי דוד, קודם כל, לגבי טיפול תרופתי מסוג זה, חשוב לדעת שהוא מתחיל להשפיע על OCD רק מספר שבועות ואפילו חודש אחרי שמתחילים לקחת את המינון המלא (כלומר מאז שהתחלת לקחת 250 מ"ג). עם זאת, אין הבטחה שהתרופה תשפיע. אם עוברת תקופה סבירה ואין שיפור, הפסיכיאטר בדרך כלל ינסה לתת תרופות אחרות, ואז צריך להתחיל לספור שוב מאז שהגעת למינון מלא בתרופה החלופית. מומלץ מאוד להיעזר גם בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שהנו "קו ראשון" בטיפול ב-OCD, ויכול לתת לך כלים טובים להתמודדות עם הבעיה גם ללא קשר לטיפול התרופתי. בברכה,

25/12/2025 | 14:26 | מאת: דוד כהן

הרופא הוסיף לי אריפלי 2.5 מלגרם כתוספת זה בסדר?

הוא כנראה נתן לך את זה כ"בוסטר", כדי לשפר את פעולתה של הסרנדה. זה נהוג בתרופות מקבוצה זו

19/12/2025 | 08:03 | מאת: רון

האם יש טיפול cbt בחינם דרך הקופת חולים? שלא צריך לשלם בכלל

היי רון, קיים טיפול נפשי ללא עלות במרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים ובמרפאות החוץ של בתי החולים שיש בהם שירות פסיכיאטרי. לא בטוח שניתן לבחור שם את הגישה הטיפולית, בדרך כלל משייכים אותך למטפל שיש לו מקום פנוי, בתקווה שהוא עוסק גם ב-CBT. כדי לקבל את השירות הזה, יש לפנות למרפאות ולבקש להיות מטופל שם. בברכה,

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" "שלא יצא דבר משיחה או תיקשורת עם בחורות" שאני פוגש במקומות ציבוריים ולכן "עדיף לי להימנע וללכת" ברגע שנגיד חורה מדברת אליי. אני אתן לך דוגמא ישבתי באייזה "גן ציבורי" וניגשה אליי איזו בחורה נחמדה זרה שביקשה ממני סיגרייה ואמרתי לה שאני לא מעשן.אמרתי לה שלום ההלכתי משם כאילו "המחשבה הטורדנית" "קפצה לי בראש" ואני כאילו "אמרתי לעצמי" שעם אני אנסה לפתח איתה שיחה או תיקשורת אז כניראה "לא יצא מזה כלום" "איין מצב שאוכל להכיר אותה" ולכן עדיף לי ללכת משם. אני רוצה לומר לך שהמחשבה הטורדנית הזאת גורמת אצלי "לחוסר בטחון עצמי" וגם פוגעת אצלי "במוטיבצייה" להכיר בחורות כי יש גם תחושת "חוסר חשק" לשוחח או להכיר. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם את חושבת שזה טבעי שיש "חששות" מתיקשורת עם אנשים זרים? (בסיטואציה שגברים פוגשים נשים ונשים שפוגשות גברים)

שלום לך, אם אתה פועל לפי המחשבה ונמנע משיחה עם בחורות, הרי שהמחשבה הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. התוצאה היא שבאמת לא יוצא מזה כלום... אם תנסה ליצור קשר, ייתכן שזה יעבוד עם חלק מהנשים. כמובן שזה לא עובד עם כל אחת, אבל לפחות תיתן לעצמך סיכוי הצלחה שהוא יותר מאפס. בברכה,

18/11/2025 | 23:04 | מאת: ארנון

שלום, אני סובל מ OCD ולאחרונה חווה התפרצות אקנה, רופא העור רשם לי ראקוטן אך אני חושש מהחמרה ב OCD וחרדה. האם מבוסס? מכירה את התרופה?

היי ארנון, עליך להתייעץ עם הרופא לגבי תופעות לוואי אפשריות של התרופה. אני מכירה את התרופה, אך לא יכולה לתת ייעוץ תרופתי. בברכה,

02/12/2025 | 11:54 | מאת: ארנון

הרופא אומר שהוא לא מכיר השפעה כזאת. אשמח בכל זאת לשמוע מהניסיון שלך.

גם אני לא מכירה השפעה כזו. אבל מטופלים ספורים שאני מכירה שנטלו את התרופה הם לא באמת סטטיסטיקה, או מחקר מדעי.

16/11/2025 | 13:53 | מאת: מורן

היי אני אתחיל ואומר שאינני סובלת ממש מתסמינים של OCD כך שאינני יודעת אם זהו המקום המתאים לשאול אבל אשאל בכל זאת. אני סובלת ממחשבות פולשניות מאז ומתמיד מגיל צעיר יחסית ואני מודעת לזה כבר מספר שנים. בכל תקופה יש לי מצבים של חרדה עקב משהו מסויים ואני אסביר. לצורך העניין הייתה תקופה שדיברו המון בחדשות על תאונות דרכים וכמה המצב גרוע וישר קופצות לי מחשבות קשות לראש של אנשים שאני אוהבת שעוברים מצב קשה של תאונה, קשה לי אפילו לרשום את זה מהפחד שזה יתממש. ברגע שזה תוקף אותי זה יתקוף אותי במשך תקופה עד שזה ייעלם וזה מגיע למצבים שאני ממש בוכה מפחד. או לצורך העניין הייתה תקופה (תמיד פעם בכמה זמן) מדברים בחדשות על רעידת אדמה ואם המדינה מוכנה לכך וזה ליווה אותי מסםר שבועות שבהם קפצו לי תמונות קשות לראש של תרחישי אימה ואני נכנסת להתקף בכי וכעס ופחד בלתי נשלט. לצערי, בחלק מהמקרים המחשבות הפולשניות נבעו ממצבים שקדמו למחשבות וחזקו אותן ואז בחלקן הן התממשו וזה קרה לי כבר ובדיוק מכאן מגיע הפחד, הפחד שהמחשבות הפולשניות נובעות מכך הראש שלי מזהיר אותי שהולך לקרות משהו רע, כי המחשבות התחילו מלכתחילה ממשהו רע שקרה ולא סתם כך. אני בלחץ ואני כותבת את זה תוך כדי התקף של מחשבות פולשניות. איך להירגע איך לעזור לעצמי? תודה.

היי מורן, קודם כל, אם את סובלת מחרדות באופן קבוע, מומלץ מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך כלים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה - כי חרדה זה בהחלט דבר פתיר. את צודקת, המוח באמת מזהיר אותך מפני סכנות - וזה נקרא חרדה. אבל ה"אזעקה" הזו שהוא מפעיל היא לרוב אזעקת שווא, שנובעת מזהירות היתר שהוא פיתח עם השנים. כלומר, המוח למד לחשוב שהעולם הוא מקום מסוכן, ולפרש גירויים רבים כסכנה - גם כשאין באמת סכנה ממשית, ומדובר במשהו שרק שמעת עליו. בקצרה, חרדה אינה אומרת שמשהו רע יקרה, אלא רק אומרת שהמוח שלך מפרש זאת כך. אין לאף אחד דרך לדעת את העתיד, ולכן מחשבות אינן המציאות. מומלץ להשתדל לא להימנע מדברים שאת רוצה לעשות בעקבות המחשבות, ולנהל את חייך באופן רגיל ככל האפשר. בנוסף, מומלץ לא "לשקוע" לתוך המחשבות ולעסוק בפעולות מהנות ופרודוקטיביות. בברכה,

14/11/2025 | 10:22 | מאת: מתעניינת

שלום, אני מעוניינת להגיע לטיפול פעם ראשונה, אבל יש לי מחסום כלכלי ואני מנסה למצוא פתרון. מעבר לזה שכנראה זה היה צריך להיות מזמן (אחרי מס' טראומות, אובדן ועוד משברים בדרך..) הצורך הדחוף הגיע בגלל שאני עם פוביה רפואית ולפני פרצדורה. לא יכולה לעבור את זה לבד וכבר שקלתי לוותר. אחרי הרבה זמן מצאתי מישהי שנראת לי מתאימה, והעניין שגם ככה לא נשאר לי כבר הרבה זמן, אבל אין לי את היכולת לעמוד בזה שיש לי הוצאות החודש של אלפי שקלים על טיפילים ותרופות ואני כרגע בלי הכנסה בכלל. הביטוח הפרטי מכסה פחות מחצי של עלות הטיפול. שאלתי אותה לזמן הטיפול והיא אמרה שזה כ- 50 דקות. ניסיתי לחשוב יצירתי ולבדוק אופצייה לבקש חצי מהזמן כדי להתקזז קצת במחיר. מה דעתך- זה אפשרי? לגטימי לבקש את זה? אין לי פתרון אחר חוץ מלוותר.. תודה

16/11/2025 | 22:08 | מאת: מתעניינת

שלום, לצערי אני מעדכנת שכנראה השאלה הזו כבר לא רלוונטית. הגעתי היום לשבירה וחוויתי התמוטטות של ממש (יום קשה שהעלה טראומה). אני כבר לא סופרת את מס' משככי הכאבים שלקחתי היום. אבל זה גרם לי לפנות לפסיכולוגית וביקשתי לשוחח איתה. קבענו לערב ושהתקשרתי בשעה שנקבעה היא ביקשה לחזור אלי עוד 5 דקות. בסוף חזרה אחרי 20 וששאלתי אותה על דיסקרטיות היא מאד הופתעה למה אני שואלת על דיסקרטיות כאילו זה משהו חריג. הרגשתי מאד לא נח כאילו אני בחקירה. היא שאלה לסיבת הפנייה אליה והסברתי וגם עניתי בכנות שאין לי אפשרות כלכלית לטיפול ארוך טווח. מאותו רגע הבנתי את חוסר העניין ופתאום היא אמרה שיש לה שיחה "דחופה". היא חזרה אלי עכשיו, אחרי חצי שעה, ואמרה שזה לא מתאים לה. אני כבר מרגישה שאין לי למי לפנות. לא יכולה לסמוך על אף אחד יותר . לקח לי שנים להעז לפנות למישהו לעזרה וקיבלתי סתירת לחי. אני גם לא רוצה לתת יותר ניסיון לאף אחד אחר. היא שרפה לי את הכיוון הזה לתמיד. אני כבר לא יכולה יותר להתמודד כרגע הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה שהגיע הזמן להשתמש בכדורים ששמרתי למוצא אחרון... זה כנראה הפתרון האמיתי היחיד

שלום לך, אם יש לך בעיה לשלם על טיפול (כמו לחלק גדול מהאוכלוסייה), את יכולה תמיד לפנות למסגרות טיפול ציבוריות, כמו מרפאות בריאות הנפש, שבהן ניתן שירות חינמי. אם העניין דחוף, אל תהססי לפנות למיון פסיכיאטרי. יש פתרון לכל דבר - ואם את מרגישה שאת במצוקה שחייבת מענה מיידי, אפשר גם לדבר עם ער"ן. בברכה,

09/11/2025 | 22:53 | מאת: חן

דוקטור שלום רב, נטלתי רסיטל 40 מליגרם עקב אוסידי עיקש ויש שיפור והפסיכיאטר העלה לי ל50 מיליגרם שיהיה עוד שיפור. השאלה שלי האם רסיטל מעבר למינון המקסימלי 40 מילגרם הוא תקין? קראתי שיכול לעשות בעיות בלב? אין ממה לחשוש? בעבג ר נטלתי ציפרלקס שממש עזר לי מינון מקסימלי 20 מג אך השמין אותי ממש. יש לציין שאת הציפרלקס לקחתי עם מירו 15 מג וזיפרקסה 5 מג. יכול להיות שאם אקח ציפרלקס לבד לא אשמין.? תודה רבה.

שלום לך, את צריכה להפנות את השאלה לפסיכיאטר שלך (אני לא פסיכיאטרית). אני מניחה שאם הוא נתן לך את המינון הזה, הוא יודע מה הוא עושה. לגבי ציפרלקס, השמנה היא תופעת לוואי ידועה שלו, גם ללא תרופות אחרות. מצד שני, זוהי תופעת לוואי גם של התרופות האחרות, כך שייתכן שתהיה עלייה בתאבון, ייתכן שפחות מאשר כשנטלת את כולן, וייתכן שלא תהיה. בברכה,

08/11/2025 | 20:44 | מאת: י.אנונימי

שלום ד"ר לויט אני מתמודד זה שנים עם "מחשבות פולשניות". בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי "מחשבות טורדניות" שאני "מדבר לעצמי בראש". למשל אני יכול "לשחזר" שיחות עם אנשים שפגשתי. לפעמיים המחשבות הן ברמה שאני כמעט מוציא מילים מהפה אבל אני משתדל "לשמור את המחשבה לעצמי" ולא לומר אותה בקול. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלו? האם לפי דעתך "דיבור עצמי בראש" נחשב לנורמאלי ונפוץ בקרב אנשים? תודה על תשובתך

שלום לך, לא הבנתי מדוע עניין הדיבור העצמי מפריע לך - זה יכול גם להיות נייטראלי לחלוטין, מאחר שזה כנראה לא מגביל אותך בתפקוד ולא פוגע באיש. בברכה,

07/11/2025 | 18:36 | מאת: אור1274

אני בן 36 וכבר שנים מתמודד ומטופל בגין חרדה שמאופיינת במחשבות טורדניות בנושאים משתנים. בתחילת הדרך ניסיתי טיפול בחשיפה אבל זה לא צלח ,ייתכן והייתי מוצף מידי. המשכתי בטיפול תרופתי וטיפול דינמי לאורך השנים והגעתי ליציבות המלחמה יצרה טריגר ובחודש האחרון לאחר שנהיה יחסית שקט במדינה צצו המחשבות הטורדניות הנוראיות ביותר: פגיעה בעצמי ואחרים. את החרדות התחלתי להבין בתקופת הצבא כשהופיעו לי חרדות ולא הבנתי מה זה וחשבתי שאני משתגע וחששתי להחזיק בנשק צבאי כי אולי אני משוגע ופגע בעצמי. למזלי זה קרה לקראת סוף השירות כך שהזדכיתי על הנשק ושכחתי מזה עכשיו זה חזר לי בתור איש משפחה...פחד נוראי שאשתגע, אפגע במשפחה שלי חטפתי התקף חרדה נוראי של זיעה גלי חום רעידות וחולשה שלווה במחשבות הנוראיות האלה אחרי שההתקף חלף הכל התבהר והבנתי שאין סיכוי שהייתי פועל לפי המחשבות השאלה שלי היא האם כדאי לתת צאנס נוסף לcbt? איך אפשר לטפל בחשיפה כשהמחשבות כל כך איומות? אני מפחד לפעמים להעלות אותן על שפתיים מחשש שאני אפעל לפיהן ולמה זה תוקף אותי דווקא בנושא הזה? האם יכול להיות שהחרדה תוקפת את מה שאני הכי מתנגד לו? (בחיי אני מאוד חומל ונגד אלימות (

היי אור, בהחלט כדאי לתת הזדמנות נוספת ל-CBT. כמו שכתבת, כנראה היו לך חסמים באותו הזמן, שמנעו ממך להתמסר לטיפול. לפעמים צריך לחכות לתזמון הנכון, ולפעמים זה עניין של מציאת המטפל הנכון. לגבי החשיפה, בדרך כלל עושים אותה בצורה הדרגתית - מוצאים את הדבר הכי פחות מפחיד שאפשר להיחשף אליו (למשל, מילה מפחידה אחת כמו "מוות") ומתחילים בו. הנושאים שעליהם מתבססות המחשבות הטורדניות הם בדרך כלל נושאים שכיחים אצל רוב בני האדם. OCD עוסק בפחד מאובדן שליטה, וזה יכול לכלול איבוד מצפון ומוסר. אנשים הסובלים מ-OCD הם בדרך כלל בעלי רמת מוסריות גבוהה מהממוצע, ולכן המוח "מזהיר" אותם מאובדן שליטה מוסרית באופן מיוחד. בברכה,

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שאני חווה "מחשבות טורדניות" אני מתמודד זה שנים עם "לחץ נפשי". בתקופות שאני מרגיש "לחוץ" או "מתוח"אז מרגיש "עומס מחשבתי" כולל "מחשבות שליליות" לעומת תקופות שאני מרגיש "פחות לחוץ" או "יותר רגוע" שמופיעות אצלי גם מחשבות טורדניות אבל יש תחושה של פחות "עומס מחשבתי" של מחשבות שליליות. המחשבות הטורדניות גורמות לי לתחושת "חוסר אנרגייה" או לתחושת "חוסר חשק" לעשות את מטלות היום יום. מה את חושבת על "הקשר" ביין לחץ נפשי או סטרס לביין הופעה של "מחשבות טורדניות"? האם תסכימי שיש "לתופעה" מאיין "אפיזודות" של תקופות "יותר רגועות" לעומת תקופות "יותר לחוצות"? יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד יותר טוב עם תחושת "חוסר אנרגייה"? תודה על תשובתך

שלום לך, כמובן שמחשבות טורדניות מתגברות בתקופות שיש בהן יותר סטרס כללי בחיים, זה מה שנקרא "טריגרים". הדרך להתמודד עם תחושת חוסר האנרגיה היא להשתדל להיות בעשייה חיובית ופרודוקטיבית, שתוביל לתחושה של סיפוק. זה אומר לעסוק בתחומים שאתה אוהב, אבל לא רק. גם השלמת משימות חשובות, ובאופן כללי להביא את עצמך לתחושה של עשייה, תורמת רבות לסיפוק ולהרגשה הטובה, ומפחיתה עיסוק במחשבות טורדניות ומתחים באופן כללי. בברכה,

30/10/2025 | 12:21 | מאת: ...

שלום, יש מקום שניתן לפנות אליו לטיפול בצורה אנונימית? (אם אני צריכה למסור פרטים מזהים אישיים, זה לא אנונימי). תודה

שלום לך, לא ניתן לפנות למטפל מבלי לחשוף את זהותך. בטיפול פרטי, המטפל צריך לדעת לכל הפחות את מספר הטלפון על מנת שיוכל לתקשר איתך, ופרטים אישיים לצרכי תשלום והוצאת קבלה. בטיפול במערכת הציבורית, כמובן שיש צורך להזדהות -קודם כל כדי לקבל אישור מגורמים שונים (כמו קופת חולים) עבור הטיפול. ללא קשר, מערכת יחסים בין מטפל למטופל מבוססת על אמון, וגם מהבחינה הזו יהיה קשה מאוד לבנות מערכת יחסים טיפולית בריאה ללא המידע הבסיסי הזה. חשוב לציין כי המידע שנמסר למטפל הנו חסוי, בוודאי במסגרת פרטית. בברכה,

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שקשורה "להתבטאות נכונה" של אנשים "שעוברים לידי" ואומרים לי נגיד:"סליחה אפשר לעבור" שזו בעצם מאיין "התבטאות הולמת או מכבדת" לזולת לעומת אנשים שאומרים לי "זוז". לאנשים שאומרים לי "זוז" יש לי כאילו "מחשבה טורדנית" שזו דרך של התבטאות קצת "חסרת רגש" או "פחות הולמת" כלפיי הזולת. אני כניראה מאוד "סנסטיבי" לתגובות של אנשים שנמצאים בקירבתי או כאלה שעוברים באקרעי לידי. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" "מחשבות טורדניות" כאלה? תודה על תשובתך

שלום לך, כפי שכתבתי לך בתשובות דומות בעבר, לא ניתן לשנות את התנהגותם של אנשים אחרים, ולכן אין טעם לעסוק בה. גם אם תצליח "לחנך" אדם אחד (מה שאין הרבה סיכוי שיקרה), את שאר האנשים בעולם כנראה לא תצליח. אתה יכול רק להשתדל להתנהג בעצמך בצורה מכבדת ומוסרית, וזה הדבר היחיד שיש לך שליטה עליו. בברכה,

13/10/2025 | 14:41 | מאת: אנונימית

כבר במשך 4 חודשים יש לי חרדות ופחד שאני לסבית או בי כי אמרו לי שאני נראת כי הייתי קרובה לחברה שלי ואני מפחדת שאני לסבית כי אני לא רוצה להיות למרות שאני תומכת בקהילה הגאה וגדלתי בבית שמקבל מאוד ואני גם מקבלת אנשים לא משנה מה אבל אני לא רוצה את החיים האלה לעצמי אני מפחדת שאני נמשכת וכל פעם שאמרתי טוב אני ינסה אז הייתי מקיאה מרגישה חולה נהיה לי חם ושנאה לחייים שלי ושהבנצי שאני לא זה ושאני סטרייטית אז שמחתי הרגשתי שמחה ורצון אבל פתאום משום מקום שוב פעם בחילות מאז אני בדקתי עם צאט כי פי טי והוא אומר שאני לא לסבית או בי אלא מערכיה נשים אסתטית אבל אני מפחדת שאני בי סקסולאית כי אני לא יודעת איך זה להימשך ואני מפחדת שאני נמשכת לנשים למרות שאני לא מצליחה להימשך שאני מנסה או אם אני מצליחה אז יש לי להקיא ובחילות ואני לא מצליחה לאכול או לשתות ואז אני מבינה שזה לא משיכה ושאני סטרייטית אני מקבלת מחזור פתאום עולה במשקל והלכתי לפסיכולוג וגם היא רמזה לי אני לא לסבית ואמא שלי וחברים שלי שאמרתי להם את זה אבל אני מפחדת שאני כן ואני לא יודת מה לעשות זה פשוט קופץ משום מקום ואז אני לא מצליחה לתפקד ואני מפחדת שזה בגלל שאני בהכחשה ואני מפחדת ואני לא רוצה לגעת בנשים או להיות איתן אז למה זה קופץ לי בראש אם אני לא למה אני לאמצליחה לשחרר כל פעם שאני מבינה שאני לא אולי אני כן אני מרגישה שקשה לי ואני מרגישה שאם אני לסבית אז אני לא אני ואני אכזבה לעצמי כי זה לא מה שאני רוצה באמת והיה לי חלום מוזר כזה שבו אני בבית הישן שלי והיה אישה שדומה לי ואותי והיא הייתה לסבית ואני התחלתי לצרוח את לא את לא והיא המשיכה עם זה ואמרה לי שאני כן ואמרתי לה לא ואז נראה לי שזה בגלל שאני לא לסבית והגוף והנפש שלי אומרים לי שאני לא אבל אני מפחדת שאני כן

היי אנונימית, נראה שאת עובדת קשה מאוד כדי לקבל "אישורים", כלומר לקבל את הידיעה (הזמנית) שאת לא לסבית. זוהי ידיעה זמנית, כי בסופו של דבר האישור לא מחזיק מעמד, אלא זמן קצר בלבד. לאחר מכן, הספק והפחד חוזרים בעוצמה גבוהה אף יותר. הדרך להתמודד עם מחשבות מסוג זה היא הפוכה - לא לנסות לאשר לעצמך שאת סטרייטית, אלא ללמוד לחיות (בטוב עד כמה שאפשר) עם חוסר הידיעה והספק. מומלץ מאוד להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך את הכלים לעשות זאת ולעזור לעצמך להפסיק להילחם במחשבות. המלחמות הן חסרות תועלת. בברכה,

11/10/2025 | 14:55 | מאת: מיואשת ממחשבות מטריפות

הייי יש לי עבר עם מחשבות טורדניות בעיקר על זהות מגדרית... אני בת 40 נשואה פלוס שלוש. מגיל 20 סבלתי פעם ראשון מהתקפף של ocd מחשבתי, טופלתי עם ציפרלקס וזה עבר. לפני כשבועיים זה חזר לי שוב המחשבות והבדיקות אחרי כמה שנים טובות שלא היה כלום, מחשבות שאני צריכה להיות גבר וכולי... חייבת לומר שהייתי מאז המלחמה עם ציפרלקס והפסקתי לפני כחודשיים על דעת עצמי.... התחלתי שוב טיפול. מאוד מייאש התקופה הזאת, כל הזמן בודקת את עצמי, בחרדה מאוד גדולה... מה עוד ניתן לעשות?

שלום לך, טיפול תרופתי יכול לעזור באופן חלקי, כל עוד נוטלים אותו. קחי בחשבון שעם הפסקת התרופות ה- OCD תמיד יכול לחזור. מומלץ מאוד לעבור גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), למעשה זוהי הבחירה הראשונה בטיפול ב-OCD (כלומר האפשרות הטובה ביותר). תרופות הן בחירה שנייה, והן בעיניי "פלסטר" שמסתיר את הבעיה, אך לא פותר אותה. הטיפול יכול ללמד אותך כלים להתמודדות עם המחשבות וליציאה מה"לופ" הפסיכולוגי שאת נמצאת בו. הוא יכול לעזור לך לפתור את הבעיה מן השורש, וכן לפתח גם יכולת להתמודד טוב יותר עם כל חרדה שהיא. בברכה,

02/10/2025 | 22:31 | מאת: שאלות

שלום שרון אשמח לעזרתך, אני מאובחנת בocd בעיקר מחשבתי וטקסים מחשבתיים בלבד ..יש לי כמה שאלות 1.בשנים האחרונות אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי בתחום התעסוקה אני עוברת מעבודה לעבודה בתחום השירות לקוחות מתחום הבריאות הביטוח והכספים.. אני מרגישה שכל עבודה שהתחלתי בה הייתי שואלת הרבה שאלות כדי לדעת וגם שואלת הרבה כדי לא לטעות.אנשים היום כועסים אליי נותנים לי הרגשה שאני חופרת.. בעבודה האחרונה פיטרו אותי בגלל ששאלתי הרבה שאלות ואמרו לי במפורש ": את מעייפת אותנו וזה מציק" עברתי לעבודה אחרת וגם שם יש לי שאלות כדי לדעת האם אני עושה כמו שצריך ואני מרגישה שגם שם אני חופרת.. אבל מה אני אעשה שרון אני מפחדת לתת ללקוח תשובה שאולי לא נכונה ,השיחות מוקלטות, אני חשופה לתביעות אני חייבת לתת במדויק מענה וכל זה גורם לי לסבל ותחושת נטל האם כל זה בגלל הocd?? 2. בנוסף יש לי בעיה נוספת, אשמח שתגידי לי מה לעשות והאם זה ocd או בעיה אחרת? כי בנושא הזה אין לי טקסים. אני מאוד רציתי שהמשפחה של בעלי תתחבב עליי במיוחד אחיותיו ואמא שלו.. חמתי בסדר איתי אבל אחותו במשך השנים אני מרגישה שאני כל הזמן חושבת מה היא אומרת ומה היא עושה וכל דבר שאומרת אני מפרשת כפגיעה שפוגעת בי, אני כל הזמן במחשבות טורדניות במשך כמה שנים, למה היא לא בקשר ולמה לי היא לא אומרת מזל טוב ולאחרים כן? זה גורם לי להרבה מחשבות שאני לא מסוגלת שמישהו לא מתחבר אליי. זה גורם לי לטורדנות גורם לי לריבים במשפחה כולם אומרים לי להפסיק להתייחס לתשומת לב שלה ואני לא מצליחה כל הזמן המוח שלי מנסה לחשוב למה לא אומרים לי שלום למה לא מתייחסים אליי? יש לי המון האשמות עצמיות אני מרגישה שזה טורדני . האם זה ocd? אולי זה בכלל נובע מחוסר ביטחון עצמי?? כבר לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לטפל? תודה רבה

שלום לך, השאלה הראשונה, לגבי העבודה, בהחלט נשמעת כמו סימפטומים של OCD - הצורך להיות בטוחה שלא טעית מוביל לטקסים רבים. בסופו של דבר, הטקסים האלה הן ה"טעויות" האמיתיות, שכן הם מפריעים לך בעבודה. לגבי השאלה השנייה, יכול להיות שמעורב פה גם OCD, יחד עם סוג של חוסר ביטחון. כדאי לפנות לטיפול CBT, שיכול להתייחס לכל הבעיות האלה גם יחד - לדעתי מטפל טוב יידע איך לטפל בכל מכלול הבעיות. ייתכן מאוד שיש קשר בין הנושאים השונים, גם אם הם שונים. חג שמח!

21/09/2025 | 22:44 | מאת: שאלה

שלום שרון 1.ב hocd אם בטקסים בבדיקות יש לחץ וחרדה וגם יש הרגשה של עוררות מינית.. אז מה זה אומר שזה באמת עוררות או פשוט תסמין של לחץ וחרדה זה גם עוררות? השאלה האם עוררות בנושא של hocd זה רק הפחד הלחץ והחרדה שמפיע על הגוף? 2. רשמת כאן בפורום. אי אפשר באמת להבדיל בין פחד לבין דחף אמיתי (וכל הניסיונות לעשות זאת רק מחמירים את המצב), ולכן מומלץ להניח לנושא ולהפסיק לבדוק זאת. אז מה זה אומר? שבאמת לhocd יש דחף אמיתי ורצון ? 3. אם בן אדם מתלבט בנושא הזה ולא בנושא אחר אז אולי הוא באמת בספק.. כי אם היה חושב שיכול לרצוח אנשים אז באמת היה מפחד. למה אני לא חושבת על לפגוע באנשים? כי לא בטוחה שלא אעשה את זה. אותו דבר פה לא ב hocd? תודה

שלום לך, שתי השאלות הראשונות הן למעשה שאלות אישור, ולכן אני לא יכולה לענות עליהן. לגבי השאלה השלישית - המוח בדרך כלל לא יכול להיות עסוק ביותר מנושא אחד לאורך זמן, ולכן המחשבות הטורדניות מתמקדות בנושא אחד ולא באחר (בדרך כלל נושא שהוא יותר חשוב ומרכזי בחיינו). כמובן, לאורך השנים המחשבה יכולה "לנדוד" למחוזות טורדנות אחרים, אבל זה בדרך כלל כרוך בכך שהנושא הקודם כבר מטריד הרבה פחות. שנה טובה,

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" לגביי "קשר" ביין "משיכה" לבחורה לרצון לנהל איתה "אינטרקצייה" או "להכיר" לסוג של קשר וזאת לעומת "קשר" ביין "חוסר משיכה" לבחורה לחוסר רצון או "חוסר מוטיבציה או חשק " ולעיתים "סלידה" לנהל איתה אינטרצייה או להכיר לסוג של קשר למשל יש לי "מחשבה טורדנית" שאני "לא מסוגל" לקיים קשר מיני עם בחורה שאני לא מרגיש כלפייה משיכה. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם זה נכון וטבעי שעניין המשיכה הוא סוג של "קריטריון חשוב" גם לגברים וגם לנשים בקשרים והכרויות? תודה על תשובתך

שלום לך, בסופו של דבר, אם אתה מחפש קשר רציני, אתה זקוק רק לאישה אחת לשם כך. לכן, אתה יכול לבחור במי שתרצה - וכמובן שלא בכל אחת שעוברת ברחוב. זה בסדר שיש לך קריטריונים. שנה טובה,

19/09/2025 | 21:30 | מאת: שניר

הייתי מעוניין לדעת איך להפסיק להיות פרסונה שעונה לאנשים את אותם תשובות באוטומט כל פעם : "משהו כזה" "רציתי לדעת על הניסןי" כאילו מה שיש לי בתודעה איזה טקסט קבוע שיוצא החוצה ואני גם מתעלמ מאנשים שאומרים בהצלחהבוקר טוב ודברים כאלה שזה כבר שטניזם ואני רוצה להפוך לאיש יותר ורסיטאלי כי זה הורס את כל המהות של החיים שלי ?

היי שניר, לא ממש הבנתי את שאלתך - וכן איך זה קשור בנושא הפורום (הפרעה טודרנית כפייתית). אשמח להבהרה. שנה טובה,

18/09/2025 | 08:52 | מאת: אנונימי

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "רמת טימטום" או "טיפשות" של אנשים. אני אומר לעצמי בראש "עד כמה בנאדם יכול להיות מטומטם" אחריי שאני ניתקל בסיטואציות שונות. אני אתן לך דוגמא נסעתי באוטובוס וניכנסה איזו אישה בסביבות גיל 60 ובדיוק התיישבתי במושב ליד הנהג והאישה אמרה לי "למה אתה יושב פה" כאילו שאני "תפסתי לה את המקום".אנימאמרתי לה שיש לי זכות לשבת אייפה שאני רוצה.אני נידהם מרמת הטימטום או בטיפשות של אותה אישה. כאילו מה הבעייה שלה?היו שניי מושבים והייה לה מקום פנויי במושב לידי. לאחר שזה קרה היו לי מחשבות טורדניות שחשבתי הרבה על במיקרה ודיימנתי את המראה של האישה וההתנהגות שלה וגם היו לי "זכרונות" מסיטואציות אחרות שניתקלתי בכל מיני אנשים עם "רמת טימטום" גבוהה". אני יודע שאי אפשר לשנות או ללמד אנשים אבל "לא חסרים" אנשים טיפשים בעולם. השאלה שלי היא: מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל לצמצם "מחשבות שליליות" לגביי סיטואציות שניתקלתי באנשים? תודה על תשובתך

שלום לך, נראה שאתה מוטרד מנושאים של צדק/חוסר צדק והוגנות המתבטאים בהתנהגותם של אנשים. קח בחשבון, שהעולם הוא לא תמיד הוגן וצודק, ואנשים רבים יתנהגו בצורה לא הוגנת. אי אפשר "לחנך" אותם, וגם אין צורך בכך - תמיד יהיו אנשים כאלה. אם תנסה לקבל את העובדה הזו, ולהבין שאנשים רשאים להתנהג ככל העולה על רוחם (גם אם רצוי שיהיו הוגנים יותר), יהיה לך קל יותר. שנה טובה,

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שיש לי בראש כל מיני "מחשבות שליליות לא סימפטיות" כלפיי אנשים ואני מרגיש מאוד לא נוח ומתבייש במחשבות האלו. כשיש לי מחשבה שלילית כלפיי מישהו אז אני מרגיש צורך להיתנצל "ומדבר אל עצמי בראש" ואומר "אני מבקש סליחה מכל האנשים שהיו לי כלפייהם מחשבות "לא סימפטיות" (אני מדבר אל עצמי בראש" ללא הוצאת קול מהפה). מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל "להרגיע את עצמי" כי המחשבות האלה "מלחיצות אותי"? תודה על תשובתך

שלום לך, אין צורך להרגיע את עצמך, מאחר שאם תעשה זאת, המחשבות רק יחזרו שוב ושוב. גם בקשות הסליחה הן סוג של הרגעה עצמית ("טקס"), ולכן לא מומלצות. עדיף לתת למחשבה להיות בראש בלי להימנע ולהירתע ממנה, ובסופו של דבר היא תישכח בלי שתשים לב אפילו. בברכה,

שלום ד"ר לויט השאלה הקודמת "מבוטלת" ( "נשים דתיות) ערכתי וניסחתי מחדש את השאלה. בזמן האחרון "מופיעות לי בראש" מחשבות טורדניות שגורמות לי "לתחושת מבוכה". המחשבות הטורדניות הן לגביי זה שיש לי "פלאשבקים" או "זיכרונות" מפגישות עם בחורות ישראליות מעדות שונות. למשל יש לי מחשבה טורדנית שאני "מדבר אל עצמי" או שואל את עצמי האם זה בסדר ולגיטימי שיש "סקרנות" לגביי "שיוך עדתי"?האם זה בסדר שיש "העדפות"? למשל יכולה להיות לי "מחשבה טורדנית" שאני "מפנטז" על קשר מזדמן עם בחורה מעדות המזרח ומצד שני אני "מפנטז" על קשר רציני עם בחורה אשכנזיים. לפעמיים "זכרונות" גורמות לי "לתחושה מבוכה" כי אני מרגיש שזה "תופס אצלי נפח" או מאוד מעסיק אותי במהלך היום. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד עם "תחושות מביכות" כתוצאה ממחשבות כאלה? האם את חושבת שזה טבעי ונורמאלי שיש "סקרנות" לגביי "שיוך עדתי" או "מוצא") תודה על תשובתך

שלום לך, אני חושבת שאתה כבר מבין, מעצם השאלה, שעיסוק היתר במחשבה (בכל מחשבה שהיא) הוא דבר מיותר. לדעתי, אין צורך באישור אם מחשבה כלשהי היא "לגיטימית" או לא. כל מחשבה היא לגיטימית ואין איתה בעיה. אני לא חושבת שאדם צריך לחוש בושה או מבוכה עקב המחשבות שלו, הן לא פוגעות באף אחד, ומותר לחשוב הכל. בברכה,

03/09/2025 | 15:58 | מאת: דינה

הי דר' שרון אני דרכתי קלות על הרגל של האישה שעברה בצמוד אלי צמוד ,אין מקום למעבר לשני אנשים ,כי התרגזתי שהיא עברה צמוד אלי ,אמרתי בטח הכתף שלה נגעה בשלי הרגל שלה נגעה בשלי אז רציתי להחזיר לה הבנת ? אני לא אלימה ההפך רגישה כמו ילדה ואני מבוגרת ,שוב אני אומרת התרגזתי עליה כי עברה צמוד לגוף שלי צמוד ,מה דעתך שרציתי להעניש אותה ?

היי דינה, כפי שאמרתי, את בוחרת את דרך התנהגותך בכל סיטואציה שהיא, על כל הכרוך בכך. אין צורך לבקש אישורים ממני לגבי ההתנהגות שלך, שכן זהו רק אישור וזה לא רלוונטי - הבחירה והאחריות הן שלך. בברכה,

שלום דר' שרון בביקור אצל רופא היתי ליד של הרופא ,חשבתי שאף אחת לא צריכה להגיע כי יש מישהי אצל הרופא .חוק מרפי הבת של האשה שהיתה אצל הרופא בחדר .הגיעה ועברה לידי עכשיו מזה לידי אין מקום ברוחב לשני נשים בטח לא שמנות כמוני וכמוה,אז אמרתי לעצמי היא בטח נגעה נגעה בי ,או ברגל או ביד ,נתון אין מקום ברוחב למעבר של שני אנשים מטר פחות ממטר.אז דרכתי לה על הרגל בכונה ,וביקשתי.סליחה ,האם אני לא נורמלית ? אני לא סובלת מגע וקירבה בטח לא של מעבר של שני אנשים ברוח מטר ,תודה מראש

היי דינה, אני בטוחה שיש דרכים נוספות להתמודד עם הקושי שלך מבלי להשתמש באלימות. אם את בוחרת באלימות או לא, זו בחירה שלך (כמובן קחי בחשבון את המחירים שיש לזה, עבורך ועבור האחר) - וכן, אם את מעדיפה לבדוק דרכים אלטרנטיביות. בברכה,

03/09/2025 | 15:35 | מאת: המשך

סליחה אני לא בעד אלימות לא נעים לי ,אני נמנעת מראש מהמקרים האלה שומרת מרחק אבל פה לא שמרתי כי היתה אשה בפנים מי חשב שהבת שלה תבוא עוד אחרי שעה.אבל אמרתי זה בטח היא נגעה בי שעברה צמוד אלי נחזיר לה אז דרכתי לה קלות על הרגל וביקשתי סליחה ,פשוט הרגשתי צורך להחזיר לה כי היא נצמדה לגוף שלי במעבר שלה לחדר כי מקום צפוף.תודה

01/09/2025 | 08:35 | מאת: שאלה

היי שרון תודה רבה קודם כל שאת עונה כאן עוזרת. רציתי לשאול האם זה ocd או פשוט חוסר בטחון והחלטיות.. וגם איזה מתאים מתאים ? האם מתאים לי טיפול בocd או טיפול להעצמה וביטחון.. אתן לך דוגמאות אני כל הזמן לא בטוחה בעצמי. קשה לי להחליט בדברים, מה לקנות מה לעשות מה ללמוד האם ללכת או לא ללכת האם לקנות בגד או לא לקנות. בנוסף כל הזמן אני שואלת אנשים קרובים או רחוקים, האם זה בסדר ? האם אני בסדר? לדוגמא,אני רוצה ללכת להורים שלי בחג ולא למשפחה של בעלי אז אני חייבת אישור שאני בסדר ושאמא שלו לא כועסת וזה בסדר ואם לדוגמא הבן שלי בוכה בגן ואני לא נשארת איתו אז אני מתחילה לבדוק האם אני אמא טובה או לא ? וכבר קשה לי לחיות ככה אני רוצה להגיד לעצמי שאני לא טובה וזהו.. אם תשאלי אותי אם אני בסדר והאם אני חכמה? לא יודעת לענות לך על התשובה וזה נשמע לי לא הגיוני שבן אדם לא יודע מה הוא. השאלה אם זה ocd או פשוט חוסר בטחון?? תודה אשמח לעזרתך

שלום לך, הצורך באישורים והבדיקות העצמיות לגבי החלטות "טריוויאליות" נשמע יותר לכיוון הטורדנות (כלומר אובססיה). בכל מקרה, אם תפני למטפל CBT, הוא יוכל לתת לך כלים להתמודדות עם הבעיה, בין אם מדובר ב-OCD ובין אם לא. בברכה,

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם "מחשבות טורדניות שליליות" מזה תקופה. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" לגביי אנשים שיגיבו "באופן פחות שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות לי בראש" וזאת לעומת אנשים שיגיבו "באופן שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות" לי בראש. במילים פשוטות יש כאלה אנשים שיהיו יותר "מבינים" "רגישים" או "סבלניים" ויהיו כאלה שיהיו "פחות מבינים" וחסריי רגישות למחשבות שלי. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? יש לך עצה לתת לי בשביל "לנקות מהראש" מחשבה טורדנית כזו?

שלום לך, קודם כל, כדאי יותר לשתף בנושאים אישיים אנשים שאתה יודע שככל הנראה יגלו הבנה כלפי הנושאים הללו. אם יהיו אנשים שיגיבו באופן שלילי למרות שלא ציפית לכך, כדאי לנסות לא לקחת זאת באופן אישי - אנשים לא תמיד מסוגלים להבין אחרים, בייחוד אם משתפים בתכנים שקשורים לאובססיות - שיכולים להראות לאנשים אחרים לא מובנים ולא שגרתיים. בברכה,

28/08/2025 | 23:07 | מאת: יערה

כל חיי מתאהבת באנשים ומפתחת אובססיה קשה אליהם. אי אפשר לטפל בי כי אני מפתחת אובססיה קשה לכל מטפל או מטפלת .מה שגורם לכישלון הטיפול והטרדות ומשטרה . השאלה מה עושים אם בטיפול לא יכולה להיות זה הורס אותי ואת הטיפול האובססיה הקשה לכל מטפל . לכן לא מטופלת. מה עושים , ?

היי יערה, מה שאת מתארת אינו נקרא בשפה המקצועית "אובססיה", הפרעות אובססיביות הן משהו אחר לגמרי. ככל הנראה, התופעה הזו קשורה למשהו אישיותי. הייתי מציעה, בשלב ראשון, להיות מטופלת במסגרת ציבורית כלשהי ולא במסגרת פרטית. כך יהיה קל יותר לשמור על הגבולות של הטיפול, ולמסגרת יהיו כלים להתמודד עם הנושא הזה (שלמטפל פרטי אין). כמובן שצריך להעלות את הנושא מראש, ולהיות ערוכים לתרחישים כאלה. בברכה,

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 58