פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

אני כנראה חי עם חרדה כללית מאז שאני מכיר את עצמי, אבל בשנה האחרונה התווסף עניין של כל מיני מחשבות לא רציונליות שגורמות איש שקט בגוף(בעיקר אי נוחות בגרון), כל מיני דברים עם חפצים וסדר שיכולים להפריע לי בראש(לדוגמא יכול להפריע לי פלאפון שנמצא בצד שמאל של השולחן ואני צריך להעביר אותו לצד ימין כדי להרגיש יותר רגוע)... האם מדובר ב ocd? האם כדאי לבקש ציפרלקס מרופא משפחה?

היי שרון מה שלומך תראי בעבר כן עשיתי קצת cbt אני מאובחנת עם אוסידי אבל בגלל הספורט שאני עושה האוסידי שלי קצת ירד מבעבר הוא עדיין גבוה יש מחשבות אבל לא בחרדה שהייתה בעבר של חוסר תפקוד רציתי להתייעץ איתך היה לי מחזור והמחשבות שלי בדרך כלל הם מחשבות חולפות כאילו כל יום זה משהו אחר ומהמחזור המחשבות נתקעו משהו כמו שבוע ועכשיו אני עם שפעת אני לא מצליחה לצאת מהם שזה ממש מוזר ולא אופייני בדרך כלל הספורט עושה טוב אבל לא יכולה להתאמן כרגע וזה על אנשים שאני אוהבת ואני נלחמת עם המחשבות בראש לדוגמה שאני לא סומכת עליהם וכל פעם זה מעלה לי את הטריגר הזה בראש ואתה נלחם ועונה לזה ונותן לו את הבמה שלו עכשיו לפני שבוע הכי סמכתי עליהם בעולם והכל היה סופר ברור שאני סומכת אבל יש לי מחשבות בגלל שהם אמרו ככה ולא היה ככה אני לא סומכת דרך אגב כל מה שאמרו זה נכון אני רוצה כלכך טיפ שזה יעלם כי זה כבר שבוע אפילו שיתחלף להבא לחזור לסמוך לחזור למחשבות שאני סומכת עליהם להיות במוח האופטימי שהיה כביכול שאני שמחה כמו שהייתי פשוט זה יותר קשור לדת והם עזרו לי בתפילות מסוימות שבאמת עזרו לי ובגלל המחשבות זה מדכא אותי למטה איך אפשר לחזור לסמוך ושהמחשבה הזו תיפול ואז שהיא תרגיש כלא נכונה? כי בינתיים אני מעייפת את עצמי נורא ואני רוצה לחזור לעצמי למה שהיה אני גם לא יודעת אם החיידק השפעת מעלה את הטורדנות כלפי מעלה אשמח שתעזרי לי ותודה על העבודת קודש שלך המדהימה תודה שרון אשמח מניסיונך העשיר לטיפ ולרגיעה בעניין של המחשבה הזו ספיציפית כי לפניה הייתי ממש סומכת עליהם והכל היה כלכך ברור והכל היה כלכך טוב אז איך המוח כל-כך תקוע שלא והכל שלילי כלכך וגם כל המחשבות כלכך שליליות איך אפשר לחזור למוח האופטימי שלפני שבוע? כי זה רק עניין של שבוע רק שהמחשבה הזו תיפול מתי המחשבה תיפול לדעתך?

אני מרגישה מלאת אשמה שאנשים שאני אוהבת אני חושבת דבר כזה לבקש מהם סליחה כל הזמן זה כבר לא יעיל בעיניי להגיד בראש שאני סומכת ואז זה מעלה את זה כנגדי גם התייאשתי.. אני פשוט רוצה שהיא תיפול ותעבור להבאה.. אבל לא יודעת כיצד זה יקרה במהירות אשמח

היי, בת 39 חוויתי פגיעה מינית מתמשכת ( לא אונס) שנים מצד סבא שלי, אמא נרקיסיסטית פוגענית וקנאית חרדות חברתיות Ocd רוחצת המון ידיים, טקסים לסגירת דלתות וברזים לפני כל יציאה משחקת בשיער ותולשת מאז גיל 10 לא הובחנתי אבל חד משמעית זה נכון׳ אחרי הלידה שלי לפני שנה זה החמיר לי המשחק עם השיער ונהיה לי ממש נשירה בשיער והתקרחות יש לי שיער עד הישבן אז לא רואים עם שיער פזור כולם מפרגנים לשפע השיער אבל מתחת זה מתחיל להיראות לא טוב כמו כן הרופאה התקשרה אמרה שחסר לי b 12 והביאה לי רצפט בגדול, לא עובדת שנים או לא מחזיקה מעמד אחרי הלידה ממש קיבלתי הארה לגבי כל ההפרעות כואב לי עליי למדתי 2 תארים מוכשרת ואמא מהממת נראה שאני בחרדה סמויה אחרת למה אני כבר כמה חודשים מתעסקת עם השיער עד לכדי נשירה מטורפת ? האם אני יכולה לטפל בזה לבד ללא טיפול פסיכולוגי? כאמור זה בא וחוזר העניין עם השיער חיה בביטחון כלכלי טוב לי במשפחה ועם התינוק בבית חייבת לציין שמאז הלידה ההורים שלי היו פעם אחת אמא שלי לא מתקשרת וחוויתי הרבה בכי וכאב על ההתנהגות הזאת שלה עד שהכרתי חברה להליכות שעיבדתי איתה את הכאב למדתי לשחרר ממנה וגם להכיר את הדפוסים של האמא מרגישה יותר טוב שהבנתי שהיא מתעללת בי שנים רגשית לגביה אני לומדת לשחרר לא יודעת מה גרם לי לעשות לשחק עם השיער ולעיתים לתלוש ( לא כל הזמן) לא נשלט וזה קרה ממש בחודשיים שלושה האחרונים אשמח לדעת אם יש קשר לחסר b 12 וחומצה פולית יש לי בטווח אבל לא גבוה תודה 🙏

שלום מה שלומך? אתמול היה פיגוע ממש מאחורי הבית שלי. מאתמול מחשבות.שמהבהלה צתפרץ לי סכיזופרניה . מחשבות מוזרות ממש כאילו אני שומעת קולות של המחבל וכל מיני דברים מוזרים שעולים לי לראש יש לי סרטון שביקשו מהחדשות שאני ישלח ישר עלה לי שהמחבל יבוא אליי. אני מזה מפחדת שלא תתפרץ לי סכיזופרניה

הנה אנחנו נוסעים לפסטיגל שבוע הבא עולה לי לראש שהמחבל יחכה לי שם. או שאני שומעת קול שאומר לי חכי אתפוס אותך כל מיני כאלה מפחדת שבאמת לך מתפרצת לי המחלה זה גם גיל 39 זה נפוץ שהמחלה מתפרצת

אני ישנה ליד הבן שלי נכנסת לי מחשבה למוח שהוא המחבל ושאני אפגע בו אין בדוק זה סכיזופרניה

יש לי ocd מחשבתי שמתפרץ פעם בכמה שנים וזה בא ליד ביטוי בניתוק רגשי בבדיקות של כל אובייקט שאני רואה . אני יודע ובטוח שמה שאני רואה הוא נכון אבל יש דחף כל שנייה לבחון ולבדוק וזה מרגיש כמו נצח אני מטופל בסרנדה 250 מלגרם לא מרגיש שיפור ואני כבר חודשיים במצב הזה?

הרופא הוסיף לי אריפלי 2.5 מלגרם כתוספת זה בסדר?

האם יש טיפול cbt בחינם דרך הקופת חולים? שלא צריך לשלם בכלל

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" "שלא יצא דבר משיחה או תיקשורת עם בחורות" שאני פוגש במקומות ציבוריים ולכן "עדיף לי להימנע וללכת" ברגע שנגיד חורה מדברת אליי. אני אתן לך דוגמא ישבתי באייזה "גן ציבורי" וניגשה אליי איזו בחורה נחמדה זרה שביקשה ממני סיגרייה ואמרתי לה שאני לא מעשן.אמרתי לה שלום ההלכתי משם כאילו "המחשבה הטורדנית" "קפצה לי בראש" ואני כאילו "אמרתי לעצמי" שעם אני אנסה לפתח איתה שיחה או תיקשורת אז כניראה "לא יצא מזה כלום" "איין מצב שאוכל להכיר אותה" ולכן עדיף לי ללכת משם. אני רוצה לומר לך שהמחשבה הטורדנית הזאת גורמת אצלי "לחוסר בטחון עצמי" וגם פוגעת אצלי "במוטיבצייה" להכיר בחורות כי יש גם תחושת "חוסר חשק" לשוחח או להכיר. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם את חושבת שזה טבעי שיש "חששות" מתיקשורת עם אנשים זרים? (בסיטואציה שגברים פוגשים נשים ונשים שפוגשות גברים)

שלום, אני סובל מ OCD ולאחרונה חווה התפרצות אקנה, רופא העור רשם לי ראקוטן אך אני חושש מהחמרה ב OCD וחרדה. האם מבוסס? מכירה את התרופה?

הרופא אומר שהוא לא מכיר השפעה כזאת. אשמח בכל זאת לשמוע מהניסיון שלך.

היי אני אתחיל ואומר שאינני סובלת ממש מתסמינים של OCD כך שאינני יודעת אם זהו המקום המתאים לשאול אבל אשאל בכל זאת. אני סובלת ממחשבות פולשניות מאז ומתמיד מגיל צעיר יחסית ואני מודעת לזה כבר מספר שנים. בכל תקופה יש לי מצבים של חרדה עקב משהו מסויים ואני אסביר. לצורך העניין הייתה תקופה שדיברו המון בחדשות על תאונות דרכים וכמה המצב גרוע וישר קופצות לי מחשבות קשות לראש של אנשים שאני אוהבת שעוברים מצב קשה של תאונה, קשה לי אפילו לרשום את זה מהפחד שזה יתממש. ברגע שזה תוקף אותי זה יתקוף אותי במשך תקופה עד שזה ייעלם וזה מגיע למצבים שאני ממש בוכה מפחד. או לצורך העניין הייתה תקופה (תמיד פעם בכמה זמן) מדברים בחדשות על רעידת אדמה ואם המדינה מוכנה לכך וזה ליווה אותי מסםר שבועות שבהם קפצו לי תמונות קשות לראש של תרחישי אימה ואני נכנסת להתקף בכי וכעס ופחד בלתי נשלט. לצערי, בחלק מהמקרים המחשבות הפולשניות נבעו ממצבים שקדמו למחשבות וחזקו אותן ואז בחלקן הן התממשו וזה קרה לי כבר ובדיוק מכאן מגיע הפחד, הפחד שהמחשבות הפולשניות נובעות מכך הראש שלי מזהיר אותי שהולך לקרות משהו רע, כי המחשבות התחילו מלכתחילה ממשהו רע שקרה ולא סתם כך. אני בלחץ ואני כותבת את זה תוך כדי התקף של מחשבות פולשניות. איך להירגע איך לעזור לעצמי? תודה.

שלום, אני מעוניינת להגיע לטיפול פעם ראשונה, אבל יש לי מחסום כלכלי ואני מנסה למצוא פתרון. מעבר לזה שכנראה זה היה צריך להיות מזמן (אחרי מס' טראומות, אובדן ועוד משברים בדרך..) הצורך הדחוף הגיע בגלל שאני עם פוביה רפואית ולפני פרצדורה. לא יכולה לעבור את זה לבד וכבר שקלתי לוותר. אחרי הרבה זמן מצאתי מישהי שנראת לי מתאימה, והעניין שגם ככה לא נשאר לי כבר הרבה זמן, אבל אין לי את היכולת לעמוד בזה שיש לי הוצאות החודש של אלפי שקלים על טיפילים ותרופות ואני כרגע בלי הכנסה בכלל. הביטוח הפרטי מכסה פחות מחצי של עלות הטיפול. שאלתי אותה לזמן הטיפול והיא אמרה שזה כ- 50 דקות. ניסיתי לחשוב יצירתי ולבדוק אופצייה לבקש חצי מהזמן כדי להתקזז קצת במחיר. מה דעתך- זה אפשרי? לגטימי לבקש את זה? אין לי פתרון אחר חוץ מלוותר.. תודה

שלום, לצערי אני מעדכנת שכנראה השאלה הזו כבר לא רלוונטית. הגעתי היום לשבירה וחוויתי התמוטטות של ממש (יום קשה שהעלה טראומה). אני כבר לא סופרת את מס' משככי הכאבים שלקחתי היום. אבל זה גרם לי לפנות לפסיכולוגית וביקשתי לשוחח איתה. קבענו לערב ושהתקשרתי בשעה שנקבעה היא ביקשה לחזור אלי עוד 5 דקות. בסוף חזרה אחרי 20 וששאלתי אותה על דיסקרטיות היא מאד הופתעה למה אני שואלת על דיסקרטיות כאילו זה משהו חריג. הרגשתי מאד לא נח כאילו אני בחקירה. היא שאלה לסיבת הפנייה אליה והסברתי וגם עניתי בכנות שאין לי אפשרות כלכלית לטיפול ארוך טווח. מאותו רגע הבנתי את חוסר העניין ופתאום היא אמרה שיש לה שיחה "דחופה". היא חזרה אלי עכשיו, אחרי חצי שעה, ואמרה שזה לא מתאים לה. אני כבר מרגישה שאין לי למי לפנות. לא יכולה לסמוך על אף אחד יותר . לקח לי שנים להעז לפנות למישהו לעזרה וקיבלתי סתירת לחי. אני גם לא רוצה לתת יותר ניסיון לאף אחד אחר. היא שרפה לי את הכיוון הזה לתמיד. אני כבר לא יכולה יותר להתמודד כרגע הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה שהגיע הזמן להשתמש בכדורים ששמרתי למוצא אחרון... זה כנראה הפתרון האמיתי היחיד

דוקטור שלום רב, נטלתי רסיטל 40 מליגרם עקב אוסידי עיקש ויש שיפור והפסיכיאטר העלה לי ל50 מיליגרם שיהיה עוד שיפור. השאלה שלי האם רסיטל מעבר למינון המקסימלי 40 מילגרם הוא תקין? קראתי שיכול לעשות בעיות בלב? אין ממה לחשוש? בעבג ר נטלתי ציפרלקס שממש עזר לי מינון מקסימלי 20 מג אך השמין אותי ממש. יש לציין שאת הציפרלקס לקחתי עם מירו 15 מג וזיפרקסה 5 מג. יכול להיות שאם אקח ציפרלקס לבד לא אשמין.? תודה רבה.

שלום ד"ר לויט אני מתמודד זה שנים עם "מחשבות פולשניות". בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי "מחשבות טורדניות" שאני "מדבר לעצמי בראש". למשל אני יכול "לשחזר" שיחות עם אנשים שפגשתי. לפעמיים המחשבות הן ברמה שאני כמעט מוציא מילים מהפה אבל אני משתדל "לשמור את המחשבה לעצמי" ולא לומר אותה בקול. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלו? האם לפי דעתך "דיבור עצמי בראש" נחשב לנורמאלי ונפוץ בקרב אנשים? תודה על תשובתך

אני בן 36 וכבר שנים מתמודד ומטופל בגין חרדה שמאופיינת במחשבות טורדניות בנושאים משתנים. בתחילת הדרך ניסיתי טיפול בחשיפה אבל זה לא צלח ,ייתכן והייתי מוצף מידי. המשכתי בטיפול תרופתי וטיפול דינמי לאורך השנים והגעתי ליציבות המלחמה יצרה טריגר ובחודש האחרון לאחר שנהיה יחסית שקט במדינה צצו המחשבות הטורדניות הנוראיות ביותר: פגיעה בעצמי ואחרים. את החרדות התחלתי להבין בתקופת הצבא כשהופיעו לי חרדות ולא הבנתי מה זה וחשבתי שאני משתגע וחששתי להחזיק בנשק צבאי כי אולי אני משוגע ופגע בעצמי. למזלי זה קרה לקראת סוף השירות כך שהזדכיתי על הנשק ושכחתי מזה עכשיו זה חזר לי בתור איש משפחה...פחד נוראי שאשתגע, אפגע במשפחה שלי חטפתי התקף חרדה נוראי של זיעה גלי חום רעידות וחולשה שלווה במחשבות הנוראיות האלה אחרי שההתקף חלף הכל התבהר והבנתי שאין סיכוי שהייתי פועל לפי המחשבות השאלה שלי היא האם כדאי לתת צאנס נוסף לcbt? איך אפשר לטפל בחשיפה כשהמחשבות כל כך איומות? אני מפחד לפעמים להעלות אותן על שפתיים מחשש שאני אפעל לפיהן ולמה זה תוקף אותי דווקא בנושא הזה? האם יכול להיות שהחרדה תוקפת את מה שאני הכי מתנגד לו? (בחיי אני מאוד חומל ונגד אלימות (

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שאני חווה "מחשבות טורדניות" אני מתמודד זה שנים עם "לחץ נפשי". בתקופות שאני מרגיש "לחוץ" או "מתוח"אז מרגיש "עומס מחשבתי" כולל "מחשבות שליליות" לעומת תקופות שאני מרגיש "פחות לחוץ" או "יותר רגוע" שמופיעות אצלי גם מחשבות טורדניות אבל יש תחושה של פחות "עומס מחשבתי" של מחשבות שליליות. המחשבות הטורדניות גורמות לי לתחושת "חוסר אנרגייה" או לתחושת "חוסר חשק" לעשות את מטלות היום יום. מה את חושבת על "הקשר" ביין לחץ נפשי או סטרס לביין הופעה של "מחשבות טורדניות"? האם תסכימי שיש "לתופעה" מאיין "אפיזודות" של תקופות "יותר רגועות" לעומת תקופות "יותר לחוצות"? יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד יותר טוב עם תחושת "חוסר אנרגייה"? תודה על תשובתך

שלום, יש מקום שניתן לפנות אליו לטיפול בצורה אנונימית? (אם אני צריכה למסור פרטים מזהים אישיים, זה לא אנונימי). תודה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שקשורה "להתבטאות נכונה" של אנשים "שעוברים לידי" ואומרים לי נגיד:"סליחה אפשר לעבור" שזו בעצם מאיין "התבטאות הולמת או מכבדת" לזולת לעומת אנשים שאומרים לי "זוז". לאנשים שאומרים לי "זוז" יש לי כאילו "מחשבה טורדנית" שזו דרך של התבטאות קצת "חסרת רגש" או "פחות הולמת" כלפיי הזולת. אני כניראה מאוד "סנסטיבי" לתגובות של אנשים שנמצאים בקירבתי או כאלה שעוברים באקרעי לידי. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" "מחשבות טורדניות" כאלה? תודה על תשובתך

כבר במשך 4 חודשים יש לי חרדות ופחד שאני לסבית או בי כי אמרו לי שאני נראת כי הייתי קרובה לחברה שלי ואני מפחדת שאני לסבית כי אני לא רוצה להיות למרות שאני תומכת בקהילה הגאה וגדלתי בבית שמקבל מאוד ואני גם מקבלת אנשים לא משנה מה אבל אני לא רוצה את החיים האלה לעצמי אני מפחדת שאני נמשכת וכל פעם שאמרתי טוב אני ינסה אז הייתי מקיאה מרגישה חולה נהיה לי חם ושנאה לחייים שלי ושהבנצי שאני לא זה ושאני סטרייטית אז שמחתי הרגשתי שמחה ורצון אבל פתאום משום מקום שוב פעם בחילות מאז אני בדקתי עם צאט כי פי טי והוא אומר שאני לא לסבית או בי אלא מערכיה נשים אסתטית אבל אני מפחדת שאני בי סקסולאית כי אני לא יודעת איך זה להימשך ואני מפחדת שאני נמשכת לנשים למרות שאני לא מצליחה להימשך שאני מנסה או אם אני מצליחה אז יש לי להקיא ובחילות ואני לא מצליחה לאכול או לשתות ואז אני מבינה שזה לא משיכה ושאני סטרייטית אני מקבלת מחזור פתאום עולה במשקל והלכתי לפסיכולוג וגם היא רמזה לי אני לא לסבית ואמא שלי וחברים שלי שאמרתי להם את זה אבל אני מפחדת שאני כן ואני לא יודת מה לעשות זה פשוט קופץ משום מקום ואז אני לא מצליחה לתפקד ואני מפחדת שזה בגלל שאני בהכחשה ואני מפחדת ואני לא רוצה לגעת בנשים או להיות איתן אז למה זה קופץ לי בראש אם אני לא למה אני לאמצליחה לשחרר כל פעם שאני מבינה שאני לא אולי אני כן אני מרגישה שקשה לי ואני מרגישה שאם אני לסבית אז אני לא אני ואני אכזבה לעצמי כי זה לא מה שאני רוצה באמת והיה לי חלום מוזר כזה שבו אני בבית הישן שלי והיה אישה שדומה לי ואותי והיא הייתה לסבית ואני התחלתי לצרוח את לא את לא והיא המשיכה עם זה ואמרה לי שאני כן ואמרתי לה לא ואז נראה לי שזה בגלל שאני לא לסבית והגוף והנפש שלי אומרים לי שאני לא אבל אני מפחדת שאני כן

הייי יש לי עבר עם מחשבות טורדניות בעיקר על זהות מגדרית... אני בת 40 נשואה פלוס שלוש. מגיל 20 סבלתי פעם ראשון מהתקפף של ocd מחשבתי, טופלתי עם ציפרלקס וזה עבר. לפני כשבועיים זה חזר לי שוב המחשבות והבדיקות אחרי כמה שנים טובות שלא היה כלום, מחשבות שאני צריכה להיות גבר וכולי... חייבת לומר שהייתי מאז המלחמה עם ציפרלקס והפסקתי לפני כחודשיים על דעת עצמי.... התחלתי שוב טיפול. מאוד מייאש התקופה הזאת, כל הזמן בודקת את עצמי, בחרדה מאוד גדולה... מה עוד ניתן לעשות?

שלום שרון אשמח לעזרתך, אני מאובחנת בocd בעיקר מחשבתי וטקסים מחשבתיים בלבד ..יש לי כמה שאלות 1.בשנים האחרונות אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי בתחום התעסוקה אני עוברת מעבודה לעבודה בתחום השירות לקוחות מתחום הבריאות הביטוח והכספים.. אני מרגישה שכל עבודה שהתחלתי בה הייתי שואלת הרבה שאלות כדי לדעת וגם שואלת הרבה כדי לא לטעות.אנשים היום כועסים אליי נותנים לי הרגשה שאני חופרת.. בעבודה האחרונה פיטרו אותי בגלל ששאלתי הרבה שאלות ואמרו לי במפורש ": את מעייפת אותנו וזה מציק" עברתי לעבודה אחרת וגם שם יש לי שאלות כדי לדעת האם אני עושה כמו שצריך ואני מרגישה שגם שם אני חופרת.. אבל מה אני אעשה שרון אני מפחדת לתת ללקוח תשובה שאולי לא נכונה ,השיחות מוקלטות, אני חשופה לתביעות אני חייבת לתת במדויק מענה וכל זה גורם לי לסבל ותחושת נטל האם כל זה בגלל הocd?? 2. בנוסף יש לי בעיה נוספת, אשמח שתגידי לי מה לעשות והאם זה ocd או בעיה אחרת? כי בנושא הזה אין לי טקסים. אני מאוד רציתי שהמשפחה של בעלי תתחבב עליי במיוחד אחיותיו ואמא שלו.. חמתי בסדר איתי אבל אחותו במשך השנים אני מרגישה שאני כל הזמן חושבת מה היא אומרת ומה היא עושה וכל דבר שאומרת אני מפרשת כפגיעה שפוגעת בי, אני כל הזמן במחשבות טורדניות במשך כמה שנים, למה היא לא בקשר ולמה לי היא לא אומרת מזל טוב ולאחרים כן? זה גורם לי להרבה מחשבות שאני לא מסוגלת שמישהו לא מתחבר אליי. זה גורם לי לטורדנות גורם לי לריבים במשפחה כולם אומרים לי להפסיק להתייחס לתשומת לב שלה ואני לא מצליחה כל הזמן המוח שלי מנסה לחשוב למה לא אומרים לי שלום למה לא מתייחסים אליי? יש לי המון האשמות עצמיות אני מרגישה שזה טורדני . האם זה ocd? אולי זה בכלל נובע מחוסר ביטחון עצמי?? כבר לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לטפל? תודה רבה

שלום שרון 1.ב hocd אם בטקסים בבדיקות יש לחץ וחרדה וגם יש הרגשה של עוררות מינית.. אז מה זה אומר שזה באמת עוררות או פשוט תסמין של לחץ וחרדה זה גם עוררות? השאלה האם עוררות בנושא של hocd זה רק הפחד הלחץ והחרדה שמפיע על הגוף? 2. רשמת כאן בפורום. אי אפשר באמת להבדיל בין פחד לבין דחף אמיתי (וכל הניסיונות לעשות זאת רק מחמירים את המצב), ולכן מומלץ להניח לנושא ולהפסיק לבדוק זאת. אז מה זה אומר? שבאמת לhocd יש דחף אמיתי ורצון ? 3. אם בן אדם מתלבט בנושא הזה ולא בנושא אחר אז אולי הוא באמת בספק.. כי אם היה חושב שיכול לרצוח אנשים אז באמת היה מפחד. למה אני לא חושבת על לפגוע באנשים? כי לא בטוחה שלא אעשה את זה. אותו דבר פה לא ב hocd? תודה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" לגביי "קשר" ביין "משיכה" לבחורה לרצון לנהל איתה "אינטרקצייה" או "להכיר" לסוג של קשר וזאת לעומת "קשר" ביין "חוסר משיכה" לבחורה לחוסר רצון או "חוסר מוטיבציה או חשק " ולעיתים "סלידה" לנהל איתה אינטרצייה או להכיר לסוג של קשר למשל יש לי "מחשבה טורדנית" שאני "לא מסוגל" לקיים קשר מיני עם בחורה שאני לא מרגיש כלפייה משיכה. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם זה נכון וטבעי שעניין המשיכה הוא סוג של "קריטריון חשוב" גם לגברים וגם לנשים בקשרים והכרויות? תודה על תשובתך

הייתי מעוניין לדעת איך להפסיק להיות פרסונה שעונה לאנשים את אותם תשובות באוטומט כל פעם : "משהו כזה" "רציתי לדעת על הניסןי" כאילו מה שיש לי בתודעה איזה טקסט קבוע שיוצא החוצה ואני גם מתעלמ מאנשים שאומרים בהצלחהבוקר טוב ודברים כאלה שזה כבר שטניזם ואני רוצה להפוך לאיש יותר ורסיטאלי כי זה הורס את כל המהות של החיים שלי ?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "רמת טימטום" או "טיפשות" של אנשים. אני אומר לעצמי בראש "עד כמה בנאדם יכול להיות מטומטם" אחריי שאני ניתקל בסיטואציות שונות. אני אתן לך דוגמא נסעתי באוטובוס וניכנסה איזו אישה בסביבות גיל 60 ובדיוק התיישבתי במושב ליד הנהג והאישה אמרה לי "למה אתה יושב פה" כאילו שאני "תפסתי לה את המקום".אנימאמרתי לה שיש לי זכות לשבת אייפה שאני רוצה.אני נידהם מרמת הטימטום או בטיפשות של אותה אישה. כאילו מה הבעייה שלה?היו שניי מושבים והייה לה מקום פנויי במושב לידי. לאחר שזה קרה היו לי מחשבות טורדניות שחשבתי הרבה על במיקרה ודיימנתי את המראה של האישה וההתנהגות שלה וגם היו לי "זכרונות" מסיטואציות אחרות שניתקלתי בכל מיני אנשים עם "רמת טימטום" גבוהה". אני יודע שאי אפשר לשנות או ללמד אנשים אבל "לא חסרים" אנשים טיפשים בעולם. השאלה שלי היא: מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל לצמצם "מחשבות שליליות" לגביי סיטואציות שניתקלתי באנשים? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שיש לי בראש כל מיני "מחשבות שליליות לא סימפטיות" כלפיי אנשים ואני מרגיש מאוד לא נוח ומתבייש במחשבות האלו. כשיש לי מחשבה שלילית כלפיי מישהו אז אני מרגיש צורך להיתנצל "ומדבר אל עצמי בראש" ואומר "אני מבקש סליחה מכל האנשים שהיו לי כלפייהם מחשבות "לא סימפטיות" (אני מדבר אל עצמי בראש" ללא הוצאת קול מהפה). מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל "להרגיע את עצמי" כי המחשבות האלה "מלחיצות אותי"? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט השאלה הקודמת "מבוטלת" ( "נשים דתיות) ערכתי וניסחתי מחדש את השאלה. בזמן האחרון "מופיעות לי בראש" מחשבות טורדניות שגורמות לי "לתחושת מבוכה". המחשבות הטורדניות הן לגביי זה שיש לי "פלאשבקים" או "זיכרונות" מפגישות עם בחורות ישראליות מעדות שונות. למשל יש לי מחשבה טורדנית שאני "מדבר אל עצמי" או שואל את עצמי האם זה בסדר ולגיטימי שיש "סקרנות" לגביי "שיוך עדתי"?האם זה בסדר שיש "העדפות"? למשל יכולה להיות לי "מחשבה טורדנית" שאני "מפנטז" על קשר מזדמן עם בחורה מעדות המזרח ומצד שני אני "מפנטז" על קשר רציני עם בחורה אשכנזיים. לפעמיים "זכרונות" גורמות לי "לתחושה מבוכה" כי אני מרגיש שזה "תופס אצלי נפח" או מאוד מעסיק אותי במהלך היום. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד עם "תחושות מביכות" כתוצאה ממחשבות כאלה? האם את חושבת שזה טבעי ונורמאלי שיש "סקרנות" לגביי "שיוך עדתי" או "מוצא") תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון עולות לי בראש "מחשבות טורדניות" שגורמות לי "לתחושת מבוכה". המחשבות הטורדניות הן לגביי זה שיש לי "פלאשבקים" או "זיכרונות" ממצבים שפגשתי נשים דתיות שלחלקן הרגשתי "תחושת משיכה. לדוגמא יש לי מחשבה טורדנית "שאני מדבר אל עצמי" אומר "אייך אתה לא מתבייש לעצמך שאתה מפנטז על נשים דתיות" שהריי דתיות הן "חסודות" מבחינת לבוש או התנהגות מינית או מחשבה טורדנית שאני "שומע את עצמי נותן לעצמי "הערות" או "ביקורות" על זה שאני "מפנטז" על נשים דתיות. דוגמא נוספת:הופיעה אצלי "מחשבה טורדנית" שיש אנשים שיהיו "פחות ביקורתיים" לגביי "מה שעובר עליי" ויהיו אנשים שיהיו "פחות ביקורתיים" לגביי "מה שעובר עליי".(ביחס לפנטזיות או לתחושת המשיכה). מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם שיפור הבטחון העצמי יכול לשחרר "חרדות" שקשורות למשיכה או קשר עם נשים בכלל לאוו דווקא דתיות תודה על תשובתך ת

הי דר' שרון אני דרכתי קלות על הרגל של האישה שעברה בצמוד אלי צמוד ,אין מקום למעבר לשני אנשים ,כי התרגזתי שהיא עברה צמוד אלי ,אמרתי בטח הכתף שלה נגעה בשלי הרגל שלה נגעה בשלי אז רציתי להחזיר לה הבנת ? אני לא אלימה ההפך רגישה כמו ילדה ואני מבוגרת ,שוב אני אומרת התרגזתי עליה כי עברה צמוד לגוף שלי צמוד ,מה דעתך שרציתי להעניש אותה ?

שלום דר' שרון בביקור אצל רופא היתי ליד של הרופא ,חשבתי שאף אחת לא צריכה להגיע כי יש מישהי אצל הרופא .חוק מרפי הבת של האשה שהיתה אצל הרופא בחדר .הגיעה ועברה לידי עכשיו מזה לידי אין מקום ברוחב לשני נשים בטח לא שמנות כמוני וכמוה,אז אמרתי לעצמי היא בטח נגעה נגעה בי ,או ברגל או ביד ,נתון אין מקום ברוחב למעבר של שני אנשים מטר פחות ממטר.אז דרכתי לה על הרגל בכונה ,וביקשתי.סליחה ,האם אני לא נורמלית ? אני לא סובלת מגע וקירבה בטח לא של מעבר של שני אנשים ברוח מטר ,תודה מראש

סליחה אני לא בעד אלימות לא נעים לי ,אני נמנעת מראש מהמקרים האלה שומרת מרחק אבל פה לא שמרתי כי היתה אשה בפנים מי חשב שהבת שלה תבוא עוד אחרי שעה.אבל אמרתי זה בטח היא נגעה בי שעברה צמוד אלי נחזיר לה אז דרכתי לה קלות על הרגל וביקשתי סליחה ,פשוט הרגשתי צורך להחזיר לה כי היא נצמדה לגוף שלי במעבר שלה לחדר כי מקום צפוף.תודה

היי שרון תודה רבה קודם כל שאת עונה כאן עוזרת. רציתי לשאול האם זה ocd או פשוט חוסר בטחון והחלטיות.. וגם איזה מתאים מתאים ? האם מתאים לי טיפול בocd או טיפול להעצמה וביטחון.. אתן לך דוגמאות אני כל הזמן לא בטוחה בעצמי. קשה לי להחליט בדברים, מה לקנות מה לעשות מה ללמוד האם ללכת או לא ללכת האם לקנות בגד או לא לקנות. בנוסף כל הזמן אני שואלת אנשים קרובים או רחוקים, האם זה בסדר ? האם אני בסדר? לדוגמא,אני רוצה ללכת להורים שלי בחג ולא למשפחה של בעלי אז אני חייבת אישור שאני בסדר ושאמא שלו לא כועסת וזה בסדר ואם לדוגמא הבן שלי בוכה בגן ואני לא נשארת איתו אז אני מתחילה לבדוק האם אני אמא טובה או לא ? וכבר קשה לי לחיות ככה אני רוצה להגיד לעצמי שאני לא טובה וזהו.. אם תשאלי אותי אם אני בסדר והאם אני חכמה? לא יודעת לענות לך על התשובה וזה נשמע לי לא הגיוני שבן אדם לא יודע מה הוא. השאלה אם זה ocd או פשוט חוסר בטחון?? תודה אשמח לעזרתך

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם "מחשבות טורדניות שליליות" מזה תקופה. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" לגביי אנשים שיגיבו "באופן פחות שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות לי בראש" וזאת לעומת אנשים שיגיבו "באופן שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות" לי בראש. במילים פשוטות יש כאלה אנשים שיהיו יותר "מבינים" "רגישים" או "סבלניים" ויהיו כאלה שיהיו "פחות מבינים" וחסריי רגישות למחשבות שלי. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? יש לך עצה לתת לי בשביל "לנקות מהראש" מחשבה טורדנית כזו?

כל חיי מתאהבת באנשים ומפתחת אובססיה קשה אליהם. אי אפשר לטפל בי כי אני מפתחת אובססיה קשה לכל מטפל או מטפלת .מה שגורם לכישלון הטיפול והטרדות ומשטרה . השאלה מה עושים אם בטיפול לא יכולה להיות זה הורס אותי ואת הטיפול האובססיה הקשה לכל מטפל . לכן לא מטופלת. מה עושים , ?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לאנשים דתיים.יוצא לי לפגוש כל מיני אנשים כאלה. יש כאלה שאני מגדיר "בעליי "בינה או שכל" שהם גם "חברותיים" ויש כאלה שאני מגדיר "טיפשים" או "בורים" שהם פחות "חברותיים". את יודעת יוצא לי לפגוש כאלה "שאפשר לדבר איתם" למשל בנושאיי דת (אינטליגנטים עם "שכל או חוכמה") ויש כאלה שפחות אפשר לדבר או לתקשר איתם בנושאיי דת.(סוג של בורים). המחשבות הטורדניות מתבטאות אצלי בכך שיש לי "זכרונות" או "פלאשבקים" מכל מיני אנשים דתיים שפגשתי בכל מיני סיטואציות במקומות ציבוריים או במרכזים קהילתיים. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? אייל אני יכול "לצמצם" מחשבות טורדניות "שליליות" לגביי "אנשים דתיים" שאני מגדיר "בורים" או "לא חברותיים"? תודה על תשובתך

יש לי רגישות לצלילים מסוימים, לא בעצמה גבוהה כמו: משיכה באף, טיפוף עם הרגליים או היד, שריקות, ציקצוק, לעיסות וכ"ו. הבנתי שקוראים לזה מיסופוניה ושמאבחן איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. אני רוצה לעבור אבחון למיסופוניה. האם זה דורש התמחות מסוימת\ספציפית? האם לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר? זה משהו שמאבחן רק איש מקצוע פרטי או גם בקופ"ח?

שלום של לויט קורה לי שאני מסתובב בכל מיני מקומות ציבוריים ולפעמיים אני לא מתמצא במקום למשל בפארקים שאני מגיע בשביל לתפוס "שקט נפשי". למשל קרה לי מיקרה שהייתי באייזה פארק וחיפשתי שירותים ציבוריים.הייה אייזה מתחם כושר ופגשתי בחור צעיר ושאלתי אותו עם הוא יודע אייפה השירותים והוא לא ענה לי.הוא הראה "סלידה" או אנטיפתיות" כלפיי למרות ששאלתי שאלה מאוד בסיסית זה גרם לי למחשבה טורדנית "שלילית" שאותו אדם "מראה סלידה כלפיי הפרט". לעומת זאת פגשתי שם בחור צעיר ושאלתי אותו אייפה השירותים והוא אמר לי שהוא לא יודע כי הוא גם לא מכיר טוב את האזור. לאדם הזה הייתה לי "ההרגשה" או תחושת בטן "חיובית" שהוא חברותי או ידידותי ולא מראה "סלידה" כלפיי הפרט וגן מראה "נכונות עזור".לאותוצאדם הייתה לי "מחשבה טורדנית" "בספקטרום החיובי" שהוא "ידידותי" לזולת" או "מראה מכונות לסייע" ואיין לו את המאפיינים השתיים שהיו לאדם השני תשמעי הרגשתי שיש "הבדל" ביין שניי האנשים האלו מבחינת "רצון להקשיב או לעזור" במשהו כל כך בסיסי". תשמעי אני מסתובב הרבה במקומות ציבוריים יודע שיש כל מיני סוגים אנשים אבל לא חסר כל מיני טיפשים או "אנטיפתיים" או אנשים שאוהבים "לעשות דווקא" וגם אני יודע שאף אחד "לא חייב לי כלום" ואני לא יכול לצפות שאנשים תמיד "יעזרו". מה את חושבת על מחשבות טורדניות "שליליות" לגבי אנשים "אנטיפתיים" או "חסריי רגש" לזולת?האם את חושבת שעצם הידיעה שיש גם אנשים זרים שהם "חברותיים" או "ידידותיים" יכולה לשפר אצלי את "ההרגשה" במצבים שאני ניתקל באנשים "שליליים" או "אנטיפתיים"? תודה על תשובתך

חייב שלמות סימטרית ועד שלא מבצע לשביעות רצוני . לא יורד מהנושא .יכול לקחת שעות וימים . לדוגמא נגיעה ברגל או יד ימין חייב להיות גם ברגל או יד שמאל . ממש סיוט

היי שרון. התחלתי קשר עם מישהי, ובהתחלה הרגשתי שאני נמשך אליה, וממש אחרי יום התחלתי לחשוב על בנות אחרות, והרגשתי שהמשיכה שלי לבחורה פחתה מאוד. אני מרגיש כבוי, ואין לי רצון להמשיך להישאר איתה בקשר. זה קרה לי בעבר עם בנות אחרות, ואני שם לב לדפוס שחוזר על עצמו. כאשר אני מנסה להתקרב רגשית למישהי, מתפתחת מחויבות רגשית, ואז כל החומות והמחסומים מציפים אותי, ואני בורח מהקשר. אני מבין את הסיבה שאני לא נמשך. אבל זה משהו שאי אפשר לשנות - יש לי במוח כל הזמן את הבחורה האידיאלית, והמציאות מנוגדת לאידיאל. במקרה שלי, אני לא יכול לשלוט ברצונות העמוקים שלי, ולכן כל פעם שיש מישהי שלא תואמת את הדמות האידיאלית, עולה לי מחסום רגשי, ואז אני לא מצליח להימשך אליה. איך אפשר להימשך למישהי למרות שהיא שונה מהאידיאל? זה פשוט רגש שאין לי עליו שליטה, ואני פתאום מפסיק להימשך. אודה לעזרתך.

היי שרון. הדמות האידיאלית היא כבר תבנית שטבועה בי עמוק, ולא חושב שאפשר לוותר עליה. זה כמו קיר שלא ניתן להזיז אותו גם אם ננסה. האם אפשר להיות בזוגיות , וללמוד להכיל את המחשבה על הדמות האידיאלית, ועדיין להימשך לבת הזוג שלי? לכן אני לא נכנס לקשר זוגי, כי אני יודע שאני רק אסבול מהעובדה שאני אחשוב כל הזמן על בנות אחרות בזמן שאהיה בזוגיות. אני חושב שיש פה בעיה יותר עמוקה. כאשר אני מתחיל להתחייב רגשית למישהי, אני ישר משווה אותה לבנות אחרות, ומגלה שבנות אחרות הרבה יותר מושכות אותי גם פיזית וגם מבחינה רגשית. כל בחורה ,שאני נכנס איתה לקשר זוגי, נראית לי פתאום פחות שווה מבנות אחרות, כי מופעל אצלי במוח מנגנון שמחפש למלא לי לגמרי את כל הצרכים הרגשיים בזוגיות. זה מנגנון ששואף להגיע למילוי פנימי של הרגש, כי אני מחפש כל הזמן מישהי שתמלא לי את הצרכים הפנימיים העמוקים ביותר. זה לא חיפוש אחרי מושלמות, אלא צורך באמת אמיתי להרגיש מילוי פנימי. מה יכול לעזור לי להרגיש מילוי פנימי עם הבחורה שאיתה אני בזוגיות, אם בפועל יש בנות אחרות שיכולות למלא אותי יותר מבחינה רגשית?

אני לא בטוח אם אצליח להסביר את זה עד הסוף, אבל אנסה. יש לי מין תחושה מוזרה – כאילו הזיכרון שלי לגבי איך החיים אמורים להרגיש משתנה כל הזמן. פתאום יש רגעים כאלה, כמו הבזקים, שבהם אני מרגיש ש”אה, ככה אני זוכר את עצמי, ככה החיים אמורים להיראות ולהרגיש”. יש שקט בראש, התרגשות טבעית, תחושת נוכחות. אבל זה נעלם אחרי כמה שניות או ימים, ואני חוזר להרגיש כאילו הכל מעורפל, כאילו אני חי דרך פילטר אחר, פחות מחובר. אני לא יודע אם זו מלכודת של האוסידי, או שאולי יש כאן גם מרכיב של ניתוק רגשי או משהו אחר. האם מישהו מכיר את התחושות האלה? האם זה יכול להיות חלק מה-OCD (כמו צורך לאשר מה אמיתי או מה “נכון”) או שזה משהו שונה? ואיך אתם מתמודדים עם זה?

הי מה שלומך דר אני רוצה לספר לך שמאוד התרגזתי ,שניה לפני שעברתי במדרכה ,שניה לא דקה ,נהג החליט לחנות על חצי מהמדרכה שאני באתי לעבור בה ,ועוד עברה אשה עם עגלה ,כלומר המדרכה חצי תפוסה על ידי הנהג , אני חושבת שאני התרגזתי בגלל חוסר השליטה ? הוא הפתיע אותי ,,אני כועסת על עצמי שלא עברתי מדרכה אחרת למה רק לי זה קורה למה ? תודה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית שלילית" שקשורות לכך שלמרות שאני מנסה להתנהג באופן נאות כלפיי אחרים או "לשפר" את ההתנהגות האישית שלי "בפרמטרים" שונים כגון :יחס לזולת או משתדל לנהוג בכבוד כלפיי נשים או משתדל לא לריב עם אנשים אז יהיו כל מיני אנשים "טיפשים" או "לא נעימים" או כאלה שלא "מעריכים אותי"שינסו" "לחפש אותי" על כל מיני "דברים קטנים" שקשורים להתנהגות שלי (בפרמטרים השונים). למרות זאת יש לי גם מחשבה טורדנית "בספקטרום החיובי" שיש גם את "אנשים חיוביים" ז"א אנשים "נעימים" "עם שכל" או כאלה "שמעריכים" אותי" שפחות "יחפשו אותי" בקטע של התנהגות גם עם לפעמיים אני "טועה" ביחס שלי כלפיי אחרים. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה?האם אלו "מחשבות" נורמטיביות או טבעיות? (סווגתי מחשבות "בספקטרום החיובי" ומחשבות שליליות) תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שאני מתמודד עם סטרס או מתח נפשי שגורם לי "מחשבות טורדניות" ולחוסר שיינה או קשיי הירדמות. קורה לי למשל שאני הולך לישון אבל לא יושן שיינה רציפה ז"א מתעורר בליילה ואז מופיעות אצלי מחשבות טורדניות "שליליות" או "אגרסיביות" שמפריעות לי להירדם בשנית. המחשבות הן מאוד "לא נעימות" גורמות לתחושת עצבנות ומצב רוח ירוד.נגיד יכולות להופיע מחשבות אגרסיביות שאני "מקלל או מאיים" על אנשים "שעשו לי רע" זה לא בהכרך "מחשבות ספציפיות" כלפיי אדם מסויים אלא מחשבות שהן יותר "כוללניות" כלפיי הפרט אני כאילו מרגיש כמו "שרוח רעה" או "דיבוק" השתלט עליי ויש לי פחד להשתגע או "לאבד את השפיות". לאחר שזה קורה לי אני "יושב עם עצמי" וכאילו מבין שאילו רק "מחשבות" אבל תוהה לעצמי "מה זה המחשבות האלו"?למה יש לי מחשבות כאלו? הריי בחיי היום יום אני לא לא נוהג לריב עם אנשים ומשתדל לנהוג לזולת בכבוד. לאחר מכן אני מרגיש מאיין"תחושת הקלה" וכאילו "חוזר לעצמי" ואז אני גם מצליח להירדם ולמוחורת בבוקר לאחר שיינה אני מרגיש שמצב הרוח השתפר מעט. רציתי לקבל את חוות דעתך המקצועית מה את חושבת על "קשר אפשרי" ביין סטרס יומיומי להופעה של מחשבות טורדניות "שליליות" או "אגרסיביות"שגורמות לקשיי שיינה? תודה על תשובתך

הנושא מאד מורכב יכול לנסות להעלות פה השאלה אם אין מיגבלת מילים יהיה קשה לי להסביר עם כמות מצומצמת של מילים . ואם יש דרך אחרת מועדפת עלייך מייל למשל ( כרגע עקב מה שחווה לאורך 3שנים בציר עולה הסתדרתי עצמי בבית מזנגביל שנה כמשותק מתאבל על 35 שנות חיי …״״״ תודה לתשובתך 🌺

ערב טוב אנכי לא יודעת אפילו איך לגשת ואיך לומר את זה אבל אני אנסה . התארסתי לפני חודש ואנחנו מתחתנים עוד שלושה חודשים . פתאום לפני כמה ימים התחלתי להרגיש שקצת פחות בא לי סקס ופחדתי שאולי אני לא נמשכת לארוס שלי אחרי יומיים נהייתה לי מעין הרגשה או מחשבה שאני כבר לא אוהבת אותו ושאני משקרת על עצמי ועליו פתאום הרגשתי הבן אדם הכי מגעיל. בעולם הסתכלתי על בן זוגי ואמרתי איסה מסכן שאני משקרת עליו ושזה לאק מגיע לו ונכנסתי לחרדות מהמחשבות האלה ברמה שאני שלושה ימים לא אוכלת לא שותה ורק בוכה המחשבה נותנת לי להרגיש בגוף שאני באמת לא אוהבת ופתאום הקרבה שלו נהייתה לי מעיקה ולא רצויה אני לא יודעת האם מדובר במחשבה טורדנית או האם אני באמת לא אוהבת אותו כי תמיד שאני מנסה לענות לעצמי אני מפחדת ונכנסת לחרדה כי אין לי וודאות אני מצד אחד אומרת שמרגיש לי שלא אוהבת ומצד שני אני לא בטוחה אם ירד לי במאה אחוז מה אני אמורה לעשות למי להקשיב? יותר מזה אשמח שתעני לי- כל פעם שאני יושבת איתו אז צצה לי מחשבה או הרגשה שאני לא אוהבת אותו אז אני רוצה לדעת, ההרגשה או המחשבה שאני לא אוהבת אותו זו מחשבה טורדנית או אמיתי? הוא אשכרה מדבר על החתונה ואני נלחצת וחושבת שאני לא יודעת אם זה יקרה בגלל מה שאני מרגישה זה נראה לך שפוי?!

ואני מנסה לשאול את עצמי שאלות האם אני אוהבת אותו אם עכשיו הוא ילך ויהיה עם משהי אחרת איך ארגיש או אם עכשיו הוא יגיד לי שזה נגמר איך ארגיש? פסיכולוגית אמרה לי שאלו שאלות שיכולות להוביל לאמת אבל אין לי תשובות לשאלות אני נשארת ב״לא יודעת״ האם אלו טקסים?

ערב טוב, אני בן 42, סובל מ-OCD קשה כל החיים. בעבר הייתי באשפוז פסיכיאטרי (חוייה די טראומטית), כבר הרבה שנים מטופל תרופתית עם השפעה חלקית, היו כמה נסיונות של CBT שמעולם לא עזרו. באופן קבוע, אני לא יכול לשאת מצב של חוסר וודאות. בשנים האחרונות כל ביקור אצל רופא בקופת חולים מטיל עלי אימה, בגלל חוסר וודאות מה הרופא ימצא אצלי. ועכשיו הגיעה המלחמה וחוסר הוודאות שהגיע איתה מערער את מצבי בצורה קיצונית. אני מקבל התקף חרדה קשה אחרי כל אזעקה ועם כל אזעקה ואזעקה זה הולך ומחמיר, עד שאני כבר לא מצליח להתאושש בין לבין. מתווספת לזה חרדה בריאותית ומפחד מה יקרה לי הלאה, לא רוצה להגיע לאשפוז. התור לרופא רק עוד שבועיים וחצי ודי התייאשתי מהרופא שלי באופן כללי. יש מה לעשות ???

שלום ד"ר לויט אני אובחנתי עם או.סי.די ועם הפרעת "קשב וריכוז". קורה שאני מנהל שיחה עם מישהו ומרגיש שקשה לי "להתרכז" בתוכן השיחה.אני כאילו שומע את המילים אבל למעשה "לא מקשיב". פעם שוחחתי עם אייזה אדם במיסגרת התנדבותית שסיפר לי כל מיני דברים שקשורים למסגרת הרקע שלו גם בתחום העבודה וגם שאלתי אותו האם הוא נוטה לשוחח במיסגרת ההתנדבות עם אנשים והוא אמר לי שהוא פוגש כל מיני אנשים ואז אמר לי שהוא שמע את מה שאמרתי לו וגם "הקשיב" הייטב וגם "הבין" הייטב. את יודעת לא תמיד אנשים "מבחינים" בזה שאני "לא מרוכז" הריי אי אפשר לדעת "מה הולך לי בראש" וגם בגלל שאני "שומע" מה שאומרים לי למרות שאני "לא מרוכז" אבל יכול לתקשר או לשאול והבנאדם לא תמיד "קולט" את זה. השאלה שלי היא מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" שגורמות לתחושת "חוסר ריכוז" בתיקשורת עם אחרים בשילוב עם "הפרעת קשר וריכוז"? זה גורם אצלי גם "לתחושת מבוכה" כי אני לא תמיד "קולט" או "מבין" בפרטיי פרטים מה שאומרים לי וכמובן שהייתי רוצה "להבין יותר" את תוכן השיחה. יש לך עצה לתת לי להתמודד יותר טוב עם "קשיי ריכוז" במהלך השיחה כמו שהאדם אמר "לא מספיק לשמוע" צריך גם "להקשיב". תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט אני בן 54.איין ברשותי רשיון נהיגה. פעם נסעתי ברכב במסלול "קארטינג" והייתה לי תאונה ומאז אני מרגיש שכנראה נהיגה ברכב היא "לא בשבילי". קורה שאנשים שאני "מכיר" שואלים אותי עם יש לי רשיון נהיגה ואני עונה שאיין לי בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" כמו:אייך עליי "להסביר" לאנשים או האם אני בכלל אני צריך להסביר למה איין לי רשיון? או שיש לי מחשבה טורדנית שבחורות יכול "לפסול אותי" בגלל שאיין לי רשיון. או "מחשבה טורדנית" שנגיד עם אני פוגש בחורה שיש לה רכב אז אני מרגיש "מבוכה" לשוחח איתה על "הליך" או "פרוצדורת" קבלת רשיון או להתייעץ איתה על "הסיפור שלי". מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" "מחשבות טורדניות" כאלה? תודה

שלום דר' שרון .מהסופר שמו לי צמוד לשער בחוץ מזון .עבר בחור עם כלב והכלב התחיל להריח את המזון בשקיות ,הערתי לבחור והוא התעצבן ,האם עשיתי נכון בגלל האוסידי שהכרתי לו יש לי זכות להעיר לו ?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי "מחשבות טורדניות" לגביי שיחת טלפון שהייתה לי עם שיירות של "סיוע נפשי". הייתה לי אומנם שיחה "מעניינת"עם מיתנדבת בנושא של "תחושת בטן סתמית" ואפילו קיבלתי תשובה חיובית לתיאורייה (רשמתי את תחושת הבטן בסמארטפון שלי והקראתי אותה) לאחר השיחה פתאום הייתה לי "מחשבה טורדנית " שכאילו אני "מרגיש לא מסופק" או "לא שלם עם עצמי" כי איין "תיעוד לשיחה" ואני כאילו לא אוכל "להוכיח" שאישרו לי תאורייה (למשל עם אשוחח על תחושת הבטן עם אנשים ואשאל את דעתם). הייתה לי "מחשבה טורדנית" שכאילו "עשיתי טעות" שפניתי בטלפון והייתי צריך לפנות לסיוע נפשי בשיירות הווטסאפ ואז הייתי שולח את תחושת הבטן "המושקעת" ויש "מצב" שהמיתנדב/ת היו מסכימים לתיאורייה ואז הייתי יכול להוכיח לאחרים במצב נגיד שהייתי מתייעץ עם אנשים שאני מכיר. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם את חושבת שזה "קטנוני" מצידי או שזה "בקטנה" להתעסק עם זה בכלל? האם יש לך "עצה" בשביל "לצמצם" "חשיבה טורדנית" כזאת? תודה על תשובתך

בן 32, נשוי הכל טוב לי בחיים ומשום מה חושב על מין 24/7. לא דווקא משיכה. מין דחף לחשוב על זה עוד ועוד. צופה בפור** בגבול ועם שליטה מלאה, (לפעמים אני מחליט להתנזר חודש ואני יכול) אבל כשזה קורה זה יכול להיות גם ב7 בבוקר... פשוט דחףף. לא מגיע לעולם לחוסר שליטה מעשי. אבל מרגיש לי כאילו לא *אני* חושב על זה אלא מישו דוחף אותי לשם. כיצד אדע את הגבול בין הרגל לבעיה? מתי צריך לפנות ליעוץ מקצועי?

למה אתה חושב על זה כאובססיה ולא כהתמכרות?

שלום ד"ר שרון. אני סובל מזה תקופה ארוכה ממחשבות טורדניות שגורמות לתחושת חוסר נוחות פיזית. אני מתכוון לדמיונות על ציפורניים שמתחככות בברזל וכדומה, שבמציאות גורמים לי לצמרמורת ותחושת חוסר נוחות, וכשאני מדמיין התרחשויות כאלה - אני חש תחושה דומה. הפלשבקים האלה רודפים אותי לכל מקום ובכל זמן, עד כדי תחושת מתח בשרירים וזיעה קרה לסירוגין, מההבוקר עד הלילה. אני לא מקורקע, מרגיש רדוף וכמעט לא מתפקד. אובחנתי בעבר עם הפרעת חרדה ו-OCD. אני ממש אובד עצות. בעבר המחשבות הטורדניות היו סביב נושאים אחרים שגרמו יותר לחוסר נוחות נפשית. למדתי להשלים עם קיומן וכך השתחררתי מהתסביך, אבל במצב הנוכחי אני מתקשה להגיע למצב מנטלי של השלמה עם דבר כזה ולא יודע איך להשתחרר ולצאת ממצב הביש הזה.

שלום ד"ר לויט אני מתרגל מדיטציית נשימה לפניי שיינה כי יש לי קושי להירדם. בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שליליות בזמן שאני מתרגל את המדיטציה אני לא רוצה לתאר את המחשבות אבל אגדיר את המחשבות עם "ספקטרום" של מחשבות של "אלימות מילולית" נגיד שאני "מקלל מישהו". את מבינה כאילו כשמופיעה לי בזמן המדיטציה "מחשבה שלילית" אז אני מרגיש תחושת "לחץ" ומרגיש שכאילו התירגול הייה "לא מושלם" כי בעצם בזמן המדיטציה אני צריך להתרכז בגוף שלי "בזמן הווה" ואז זה אמור "להסיח" את המחשבות הטורדניות ולכן אני מרגיש צורך לחזור כמה פעמיים על המדיטצייה עד שאגיע למצב שאסיים את התירגול כולל הנשימות בלי שום מחשבה טורדנית בראש. זה מאוד מעיק ומלחיץ כי מאוד "קשה" להגיע למצב שלא היו לי שום מחשבות בזמן המדיטצייה. השאלה שלי: מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" שמופיעות בזמן המדיטצייה גורמות לתחושה שלא "מיציתי" נכון את התירגול? האם את חושבת שאיין צורך להגיע למצב של "מדיטצייה מושלמת" ללא הופעה של "מחשבות טורדניות" בזמן התירגול? תודה על תשובתך