פורום וסטבוליטיס, וגיניסמוס - טיפול פסיכוסקסולוגי

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)
הפורום יעסוק בשאלות הנוגעות להיבטים השונים של הטיפול הפסיכוסקסולוגי לווסטבוליטיס, וסטבוליטיס, דלקת הגורמת לכאבים בפתח הנרתיק. להלן עקרונות הטיפול בבעיה: 1. לכל תופעה יש סיבה. הסיבה לוסטבוליטיס היא פחד וכאב, רגשות אשמה וכעס. לא בהכרח קשור הדבר בטראומה מינית במציאות. 2. חשיפת שרשרת האירועים המהווים סיבות העלאתם למודע ושיחרורם מביאים להעלמות מוחלטת של התוצאה, כלומר העלמות הווסטבוליטיס. 3. החלמה מוחלטת פירושה לא "לשלוט בכאב" או "לא ללמוד לחיות איתו", אלא כפשוטו - העלמות מוחלטת שלו. 4. תרגול המרחיבים ההדרגתיים בנרתיק הוא פיזי, אך משמעותו הינה איתות למוח; כלומר זוהי פעולה בעלת משמעות מנטלית. לפיכך, אין צורך בתרגול ממושך ודי באיתות למוח במשך שתי דקות בלבד על בסיס יומי. בדרך זו לומד המוח להרפות, לשחרר ולהאמין שאין כאב. 5. ניתן לשלוט בתופעות הגרוד והצריבה היומית על ידי ניהול רישומים בשיטת הטיפול הקוגנטיבי.
234 הודעות
223 תשובות מומחה

מנהל פורום וסטבוליטיס, וגיניסמוס - טיפול פסיכוסקסולוגי

היי אילנה, הווסטיבוליטיס אובחן אצלי לפני כשנה לפני כן לעולם לא סבלתי מכאבים, הם פשוט התפרצו אצלי. לאחר אין ספור משחות רופאים וטיפולים החלטתי לעבור את הניתוח. לפני חודשיים וחצי הוא בוצע, הצלחתי לקיים יחסים עם משחה מאלחשת והכל היה בסדר אך לפני כשבועיים הכאב חזר וגם לאחר קיום יחסים שוב הרגשתי את הצריבה המוכרת והמתסכלת ובנוסף היה דימום לאחר היחסים. שאלתי את הגניקולוג שלי האם זה הגיוני ואולי עדיף לעבור את הניתוח שוב? הוא טוען שהניתוח עבר בהצלחה ושאין לו הסבר כרגע לצריבה ואי הנוחות ולחזור בעוד כשבועיים כשהדימום ייפסק כי כרגע אין לו אפשרות לראות אם קיים משהו לא תקין. התסכול כבר הכניע אותי ואני באמת לא יודעת מה לעשות. מה לדעתך הבעיה ומה עליי לעשות? או לחכות ובסופו של דבר הצריבה תעבור? כי הניתוח הרי היה מוצלח, מה עוד אני יכולה לעשות, חשבתי על פיזיותרפיה, אצליח אי פעם לקיים יחסים שוב בצורה נורמלית ללא משחה מאלחשת וללא כאבים? תעזרי לי בבקשה להבין מה הדרך הנכונה

11/09/2016 | 17:35 | מאת: מלי

שלום רב אני בת 23 לוקחת גלולות פליים מזה 4 שנים . תמיד אצל רופא גניקולוג כואב לי בזמן בדיקת פאפ ולאחרונה עד מצב שיאפשר לבצע את הבדיקה. כמו בכל שנה עושהבדיקה כללית (בבדיקה של שמה שעברה הפאפ היהלא תקין ועשיתי קולפוסקופיה שדווקא היא כאבה לי הרבה פחות ויצאה תקינה). אני מקיימת יחסי עם חבר שלי אבל כן כואב לי פחות מבדיקה כמובן שזה מרצוני ואני גם רטובה באותו רגע וגם הוא מכבד את הזמנים שלי כשהוא מחדיר. לא תמיד אפשר להכניס עד הסוף. אני נורא מפוחדת עד כדי כך שאני בוכה מלחשוב על זה. אני אמורה לעשות בדיקת פאפ וקולפוסקופיה (מכיוון שהרופא לא הצליח להחדיר את המכשיר). השאלה שלי היא אם בכלל להתחיל ללכת לסקסולוג לטיפול לפני הבדיקה. שהיא עוד יומיים הרופא אכן המליץ לי ללכת לסקסולוג אבל איך אני אמורה לעבור בדיקת פאפ שנורא כואבת לי .

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, בדיקת פאפ נחשבת בדרגת אי נעימות נמוכה בתוך צוואר הרחם, משם היא לוקחת תאים. אך בדר"כ אין היא יוצרת אי נעימות תוך כדי ההחדרה עצמה. אינני יודעת מה הסיבה שכואב לך בעומק הנרתיק. קיימות מספר אפשרויות: 1. אורך נרתיק קצר יחסית. לגבי אורך הנרתיק אין דבר שניתן לעשות , הוא לא ניתן להארכה, שכן זהו המבנה האנטומי. לאחר הלידה חוזר הנרתיק לגודלו המקורי. אורך נרתיק ממוצע הוא בין 12-18 ס"מ. כדאי שתתייעצי עם רופא נשים שאולי יהיה מופתע מהשאלה לגבי אורך הנרתיק שלך. 2. יתכן והכאב בעומק הנרתיק נובע מאי תקינות גופנית רפואית כלשהי באיזור צוואר הרחם. כאמור עלייך לעשות את כל הבדיקות הרפואית לשם כך, על מנת לאשש או להפריך שמקור הכאב אינו גופני. 3. במידה ולכאב לא נמצא גורם רפואי גופני , הרי שאז ההתמודדות עם הכאב עוברת לאיזור הפסיכוסקסולוגי. במקרה זה ההתמודדות דומה לטיפול בוסטבוליטיס (כאשר הכאב בעומק הנרתיק הוא נקרא דיספרוניה). מומלץ לפנות לסקסולוגית שהיא גם פסיכולוגית קלינית על מנת לעבור את הטיפול הפסיכולוגי המתאים להתמודדות עם וסטבוליטיס. לעיתים קרובות נעשה שימוש במאמני הנרתיק לשם תרגול החדרה בבית, אך חשוב לציין כי ישנם מקרים שמסיבות שונות יש צורך לוותר על הטיפול באמצעות מאמני הנרתיק. אגב טיפול במאמני הנרתיק בלבד בלי הטיפול הפסיכולוגי שהוא ליבת התהליך , נעשה ע"י פיזיותרפיסטיות של ריצפת האגן. לשאלתך, עברי תחילה את הבדיקה הרפואית ורק אחר כך, פני לטיפול נפשי בכאבי נרתיק. כל טוב ובהצלחה אילנה

25/07/2016 | 15:51 | מאת: מיואש

שלום וברכה, אודה לך מאוד אם תעזור לי אחרי שניסתי הכל ואני חסר אונים לאשתי לא נהינית מיחסים ולפני חצי שנה היא גילתה לי שיש לה כאב מסוים בכניסה לנרתיק בזמן החדירה והיא קיימה יחסים בשביל לרצות אותי, הכאב היה מאז הנישואין מדי פעם ולפני כשנתיים לאחר הלידה תמיד כואב לה בזמן היחסים, ניסנו הרבה רופאים, טיפול פיזותרפיה שעזר אבל לא לגמרי, cbt והיום אנחנו כבר חצי שנה הולכים לסקסולוגית מדי שבוע הטיפול הוא מיקוד חושי ולטענתנה זה קשור לתחילת הזוגיות שלנו(היא טענה כך עוד לפני ששמעה על הזוגיות, וכן רופאים טענו שזה לא וגינימוס או ויסטיבוליטיס ), חצי שנה שאנחנו לא מקיימים יחסים עם חדירה,ועובדים על הזוגיות לפי הדרכתה, אבל הכאב רק גבר, (למרות שהיא מכניסה מרחיבים לשם בלא כאב, עם האבר שלי תמיד כואב האם יש טעם להמשיך בטיפול ?האם אנחנו בדרך הנכונה ? האם יש דברים נוספים שיכולים לעזו

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקר, תהיותיך אודות הדיסיפלינות השונות המטפלות בכם או שטופלו בעבר, הן מוצדקות לחלוטין ובמקומן. אישתך סובלת ככל הנראה מוסטבוליטיס . לדבריך, לאישתך לא כואב בעת השימוש במרחיבים אבל כאן לא הייתי מקבלת את עדותך אלא יש צורך בעדות של עצמה לגבי עובי המרחיב, אורכו ומשך הזמן בו היא משהה אותו בנרתיק. טיפול המיקוד החושי שהסקסולוגית מעבירה לכם הוא טוב באופן כללי להעשרת יכולת המגע האינטימי והארוטי ההדדי אך אין לו שום רלוונטיות לעניין כאב הנרתיק. כביכול משתמע מדבריה של הסקסולוגית שהיות ואין כאב בהחדרת מרחיב נרתיקי אבל יש כאב בעת החדרת האיבר שלך, משתמע לדבריה מכך כאילו הבעיה היא בינכם והיא מכנה זאת בעיה זוגית. בוא נאמר שאני מתנגדת לכך נמרצות, אלא אם כן יש ראיות נוספות מרובות לכך שבכלל יש בינכם בעיה זוגית כלשהי. בכל המיקרים שאני מכירה וטיפלתי באלפים לאורך השנים, וסטבוליטיס היא תסמונת של כאב עיצבי של האישה באיזורים שונים של איבר המין כולל איזורים שונים של הנרתיק על רקע נפשי פנימי שלה. על פי רוב מקור הקושי הוא ברגשות שליליים מודחקים בתקופת הנערות והילדות. יתכן בהחלט שאישתך כבר מראשית היכרותכם לא נהנתה מיחסים מין או שכאב לה מלכתחילה ופשוט לא שיתפה אותך. פירוש הדבר שהכאב העיצבי הגופני הובא על ידה אל תוך המערכת הזוגית שלכם ואיננו פועל יוצא או תגובה למערכת הזוגית. להערכתי לא קיבלה אישתך עד היום את הטיפול הפסיכוסקסולוגי של פסיכולוגיית מעמקים , בו מעמיק המטפל יחד עם המטופלת לנבכי התת מודע ,על מנת לחשוף את הרגשות השליליים, המתבטאים בגוף בכאב עיצבי פנימי באיזור איבר המין. מאחר ועברתם את כל הטיפולים קצרי הטווח הזמינים כגון מיקוד חושי cbt ופיזותרפיה, נראה לי שהאופציה הטיפולית היחידה העומדת בפניכם היא של פסיכוסקסולוגיית מעמקים.למעשה אני לא רואה אופציה אחרת לריפוי. אני מפנה אותך לשתי כתבות שלי בדוקטורס בנושא: http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91+%D7%91%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%A9 http://www.doctors.co.il/ar/7712/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%9B%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%A7 במידת הצורך, כנס לבלוג שלי בתפוז ועיין בו ובכל הכתבות אודות וסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום.. גילו אצלי וסטבוליטיס אחרי שנה של כאבים בזמן קיום יחסי מין וממש קשה לי עם זה.. ראיתי שלדעתך הפיתרון שעובד זה טיפול פסיכוסקסולוגי, טיפול שהתהליך שלו הוא בסביבות שנה-שנתיים. אני ממש רוצה לטפל בזה אך זה נשמע כמו תהליך ארוך ויקר שאני לא בטוח שאני יכולה לעמוד בו כלכלית. אני שוקלת אם בכלל להתחיל את התהליך הזה, לכן אשמח לשמוע מניסיונך מי מטפל בי בעצם בתהליך? מה העלות שכרוכה בכל התהליך? האם יש סבסוד מסויים דרך קופת החולים?

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, המרכזים לטיפול מיני שבבתי החולים , מטפלים בוסטבוליטיס אך ורק דרך עבודה של פיזיותרפיה של רצפת האגן. כדי לקבל טיפול זה עלייך להביא טופס 17. סקסולוגים יודעים לטפל בוסטבוליטיס כל אחד בדרכו שלו בעזרת דיאליטורים וגם אליהם את יכולה להגיע בעזרת טופס 17 דרך קופות החולים ודרך המרפאות לטיפול מיני ברחבי הארץ. בכל המקרים האלו , לא נעשית התייחסות לרבדים הפסיכולוגיים אשר הביאו לפרוץ התופעה. לגבי טיפול פסיכוסקסולוגי שהוא שילוב של פסיכולוגיית מעמקים וסקסולוגיה, מעטים הם האנשים העונים על קריטריון זה בארץ. במידה ויש לך ביטוח רפואי פרטי, המכסה גם טיפולים פסיכולוגיים ו/או סקסולוגיים, קיים החזר של הביטוח המחזיר כ40 אחוז מעלות הטיפול וזאת לאחר שלושה חודשים מתחילת פתיחת הביטוח. לא מומלץ להמשיך ולשכב עם וסטבוליטיס בשל החשש של ירידה בחשק המיני עקב כך ועקב חשש להופעת אי נוחות נרתיקית נוספת כגון ריבוי פטרות נרתיקיות. מכל מקום ההחלטה היא שלך כמובן.חשוב שתביני שטיפול בוסטבוליטיס הוא טיפול שכבר מתחילת התרגולת במסגרת הפסיכוסקסולוגית המטופלת רואה בהדרגה את התקדמותה במציאות בזכות העובדה שהיא מצליחה להחדיר ללא כאב וללא כיווץ מאמני נרתיק ההולכים וגדלים בהדרגה. אין זה מצב שהאור הוא בקצה המנהרה, אלא שהאור נמצא לאורך כל הדרך בעוצמות הולכות וגדלות. כל טוב ובהצלחה אילנה

07/02/2016 | 12:41 | מאת: אריאנה

שלום, באתר הכרויות הכרתי בחור, התכתבנו קצת והוא הציע לי להיפגש איתו ,אבל בפעם הראשונה "לא בצורה בנאלית אלא פגישה עם אדרנלין" ואז הסביר את עצמו, שיש לו פנטזיה, דווקא איתי, להיפגש בחדר חשוך, מבלי לראות אחד את השני, רק לדבר בחושך,להרגיש אחד את השני ולגעת, ואם זה ימצא חן אז להדליק את האור. השאלה היא כזאת, אם הפנטזיה הזאת אומרת שהוא "סוטה"??? מה יכולה להיות הסיבה שבן אדם לא רצה להיפגש ברגיל אלא בסיטואציה מוזרה כזאת? כי לי זה נראה קצת מוזר. נ.ב: בסוף נפגשנו ברגיל בבית קפה, אמר שמצאתי חן בעניו, אבל לא ממהר להיפגש איתי, גם לא לדבר בטלפון, וכל פעם שאנחנו כן מתכתבים, לא מדברים, אלא מתכתבים, מנסה לדבר על סקס, זה נורמלי? או שכל הסימנים האלה אומרים שמשהו לא תקין איתו? תודה מראש

פונה יקרה, אכן נפגשת עם הבחור בצורה קונבנציונאלית בבית קפה ומתוך התבוננות הדדית באור. בהחלט יתכן שאפילו היה לכם נחמד ונעים ביחד. העניין הוא שהבחור אינו מחפש קשר, ולכן אני מטילה ספק אם קשר זה ימשך למפגש נוסף במציאות. הבחור יכול להיות נורמטיבי בגזרות חיים שונות שלו, ויחד עם זאת , ובמקביל להיות בעל דחפים יוצאי דופן להתנהגות מינית לא קונבנציונאלית. כאשר אדם מבקש מפגש מיני מבלי לראות את הצד השני ובחשכה מוחלטת ,קיימת הציפייה שהחשכה תאפשר מעשים שאינם מקובלים במיוחד לאור היום, כלומר, כאשר רואים את האדם שממול. מעשים בחשכה בהחלט אינם תמימים, הם עשויים להתבטא בהמשך המפגש בהתנהגות אלימה , בהתנהגות של השפלה, בהתנהגות של עשיית צרכים ועוד כהנה וכהנה התנהגויות יוצאות דופן, אשר מסעירות את הבחור הנ"ל ,אבל אם אינך חפצה להיחשף אליהן, אל תפגשי עם אנשים מסוגו ועם דרישות מסוג זה. באשר לבחור המסויים איתו נפגשת, נדמה שאת "שרופה" מאחר וראיתם האחד את השני. כל טוב ובהצלחה אילנה

18/02/2016 | 10:22 | מאת: אריאנה

שלום אילנה ותודה רבה על המענה המהיר. רק לא הבנתי את המשפט האחרון, מה זה אומר אני "שרופה"

28/12/2015 | 12:00 | מאת: אביבה

אני בת 20 לפני כחצי שנה נדבקתי בכלימידיה ולאחר טיפול במחלה הבראתי. לאחר כחודש התחלתי להרגיש כאבים וצריבה מאוד חזקים במהלך היום בלי שום קשר לקיום יחסי מין. לא חזרתי לקיים יחסי מין נבדקתי שוב פעם על ידי רופאת נשים לבדוק שאכן הכלימידיה עברה ואכן הכל היה בסדר לאחר בדיקות חוזרות ולאחר שאני סובלת מכאבים וצריבה הרופאה איבחנה אצלי וסטבוליטיס. האם יש קשר בין הכלימידה לוסטבוליטיס האם יש סיכוי שהוסטבוליטיס הופיע אצלי בעקבות זה שחליתי בכלימידיה? אודה לך מאוד על תשובתך בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה , לפי פנייתך את מספרת שהכלמידיה החלימה לחלוטין ואכן זה מה שמאפיין טיפול יעיל בכלמידיה. היה זיהום חיידקי , הוא טופל והגוף החלים מן המחלה. כלומר המחלה חלפה ועברה ואיננה עוד. זאת מן הבחינה הרפואית. הוסטבוליטיס אותו את מתארת אינו קשור אפוא רפואית לכלמידיה.ואני חוזרת ומדגישה מבחינה רפואית בלבד-אין קשר. אני מניחה שזה גם מה שנאמר לך על ידי הגניקולוגית. הסיפור שונה לחלוטין מבחינה נפשית. מסיבה כלשהי לא מודעת לא לך ובטח לא לי ,מאחר ואינני מכירה אותך, יכול היה אירוע הכלמידה שהסתיים לכל הדעות, לשמש טריגר (מפעיל,זרז)להתפרצות וסטבוליטיס. וסטבוליטיס לשיטתי היא מחלה של גוף נפש ,הסיבות להופעתה הן נפשיות אך תופעת הכאב ואי הנוחות הן פיזיות לחלוטין ומקורן במערכת העצבים האוטונומית אשר באיזור איבר המין ובפרט בפתח הנרתיק. אין תרופה גניקולוגית כלשהי ואין שום הליך טיפולי המסוגל להביא להחלמה מוסטבוליטיס. כיום נעשה שימוש בתרופות ממרפאת כאב, המפחיתות את הכאב העיצבי וכן נכנס לשימוש, הקרנת לייזר רך לאיזור אשר תוצאותיו שנויות במחלוקת. השיטה בה אני נוקטת , המביאה להחלמה של למעלה מתשעים אחוז מהפונות היא שיטה פסיכוסקסולוגית, השמה את הדגש בעיקר על הצד הפסיכולוגי, תוך כדי שימוש האשה במאמני הנרתיק בביתה במשך 30 שניות מדי יום. העבודה עם מאמני הנרתיק מקבילה לעבודה הנעשית עם פסטבוליטיות עם פיזיותרפיסטיות של רצפת האגן. מפנה אותך לכתבה בנושא: http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 מקווה שעניתי על שאלתך כל טוב ובהצלחה אילנה

27/09/2015 | 12:07 | מאת: שיר

אילנה שלום, אני בת 22 אובחני כסובלת מהתופעה ב ערך בגיל 18 וחצי.הכאבים היו תמיד ,כבר מהנסיון הראשו ן.למרות שהצלחתי להשתמש בטמפונים מגיל 16. הציעו לי את הדיאטה הזו, שלא עזרה. עשיתי פיזיותרפיה שגם לא ממש עזרה לי.היו מחשבות על ניתוח,אבל אמרתי שלא אמהר לעשות אותו,בגלל מה שכתבת.אני מקבלת טיפול אצל מטפלת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי במרכז שמטפל במיוחד בטראומות, בשיחות וזה מאוד עוזר לי,יש לי איתה כבר קשר ארוך ומוכר,אנחנו עובדות על לחצים ועל טרואמה מינית שהייתה לי.אני מרגישה שזה מאוד עוזר לי. קראתי פה בפורום הרבה שאלות ותשובות וראיתי שאת ממליצה לקנות את הערכה של amielle דרך אמזון, אך כותב לי שזה לא ניתן לשליחה לישראל. האם יש חברה אחרת שדרכה אפשר לרכוש? האם אני יכולה לעבוד עם מאמני הנרתיק במקביל לטיפול שאני מקבלת ,למרות שהיא לא סקסולוגית? כי אני מרגישה את החיבור ושהיא עוזרת לי מאוד.בנוסף רציתי לשאול אם מריחת אחד מהשמנים כמו קלנדולה במהלך היום יכולה להקל ולהרגיע את העור לפעמים אם זה מציק ללא קשר למגע מיני? ולגבי משחת עזרקאין,קראתי כבר מה כתבת עלייה.למרות הכל היא כן עוזרת למרות שכן מאלחשת מעט.האם אפשר להמשיך או שכדאי להפסיק עם קיום היחסים.? יש לי חבר כבר 3 שנים וקצת שמאוד אוהב ומנסה לתמוך כמה שאפשר למרות שאני רואה שזה מתסכל אותו מאוד גם.יודעת שקצת יהיה לי קשה לדבר על זה. פעם בתחילת הקשר מספר חודשים באמת לא קיימנו בחדירה.אבל זה לא ממש שינה את זה,אולי כי לא קיבלתי טיפול. מחכה לתשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

שיר היקרה, מצד אחד אני מאוד שמחה שיש לך קשר טוב עם מטפלת איתה את עובדת על טראומה מינית, אשר פגעה בך נפשית .מצד שני קיימת בעייתיות בשאלה שלך בגלל שמאוד לא רצוי לפצל טיפול בוסטבוליטיס בין שתי מטפלות פסיכולוגיות. לגופו של עניין, התקדמות הטיפול בוסטבוליטיס, נמדדת בהחלט לפי מידת הנוחות והיעדר מוחלט של כאב בהחדרה של כל אחד מגדלי הדיאליטורים. חשוב מאוד לקבל את ההוראות המדוייקות והקפדניות של החדרת הדיאליטורים, כאמור תוך שימוש בשמן קלנדולה, שהוא מומלץ. אין שום בעיה למרוח אותו במהלך היום. מתוך פנייתך אני מבינה, שכנראה את שייכת לאותה קבוצת נשים הסובלת מכאבים אולי לא רק בעת קיום יחסי מין אלא בלי קשר לכך, כלומר לקבוצה הסובלת מכאבים לאורך היממה. האם זה נכון? במקרה כזה יש בהחלט צורך גם בהתערבות של רפואת הכאב. באשר לשאלת קיום היחסים, קיים איסור מוחלט על קיום חדירות במהלך כל משך הטיפול בוסטבוליטיס והשימוש בדיאלייטורים. חשוב לציין כי העובדה שעברת תקיפה מינית יש לה ככל הנראה חשיבות בהיווצרות הוסטבוליטיס, אך לא בהכרח זו הסיבה.ומכל מקום אין הרבה משמעות לטיפול בתופעה ללא עבודת דיאלטורים מסודרת. ניתן לרכוש את ערכת emielle באי ביי או שתחפשי בגוגל תחת השם emielle comfort. מקווה שעניתי על חלק משאלותייך ,למרות שאני בהחלט מוצאת קושי בעובדה שאת מטופלת באופן חלקי בלבד ולא בצורה הוליסטית ע"י פסיכוסקסולוגית אשר תרכז את כל המימדים של הטיפול בתופעה. כמו כן אני מפנה אותך לכתבות בנושא הוסטבוליטיס באתר דוקטורס: http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 כל טוב ובהצלחה, אילנה

02/01/2016 | 17:24 | מאת: שיר

הבנתי תודה. אם כך את ממליצה לפנות למישהו שנמצא באגודת איט"ם? ראיתי שאת נמצאת שם גם. היתי שמחה להגיע אלייך אבל תל אביב רחוק ממני מאוד. ובנוסף לפנות למרפאת כאב? הם יכולים לעזור לי איכשהו מלבד לתת לי כדור כלשהו שראיתי שכתבת עליו? ולהזמין את הערכה.. מה התקופה שיש להימנע מיחסים? כחצי שנה-שנה?

04/09/2015 | 17:50 | מאת: תמר

לפי תסמינים שקראתי באינטרנט בעיקר. היה לי חבר במשך שנתיים אבל נפרדנו ורק אחר כך הבנתי מה הבעיה... עכשיו אני לא מצליחה בכלל להכנס לקשרים כי אני יודעת שיש לי בעיה ולא רוצה להתעמת עם זה בקשר עם מישהו... ניסיתי טיפול בהיו פידבק וזה לא עזר כנראה בגלל שלא הצלחתי להפתח ולהתמסר לטיפול, אני חוששת שזה לא יעבוד גם בשיטות אחרות ובכלל האם זה אפשרי לטפל בזה גם בתקופה שאין בן זוג?

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה אם אכן את סובלת מוגיניסמוס ולא מוסטבוליסטיס : http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 אז עלייך לדעת בשמחה כי זו הבעיה המינית הקלה לפתרון. האם זה אומר שהיא נפתרת תוך שבוע שבועיים, לא, אין זו הכוונה . אבל היא בהחלט נפתרת תוך שמונה חודשים עד שנה. העובדה שטיפול ביופידבק לא הצליח לחלוטין אינה אומרת שלא התמסרת לטיפול ומיותר לחלוטין שתלקי את עצמך. זה פשוט אומר שהטיפול לא היה מתאים. טיפול בוגיניסמוס בעזרת ביופידבק מתנהל הרבה פעמים תוך כדי חווית כאב של המטופלת וזו אחת הסיבות השכיחות לכישלונו. בנוסף לכך, זוהי טעות מוחלטת להתייחס לטיפול בוגיניסמוס כמו גם לטיפול בוסטבוליטיס כאל טיפולים טכניים בלבד. בהחלט יש רכיב מסוים של תרגולת התנהגותית טכנית במשך שתי דקות מדי יום!! (אין צורך ביותר זמן מכך ,בניגוד לתפישה הפיזיותרפיסטית, הדורשת לפחות 20 עד 30 דקות לפחות) אך עיקר הטיפול הוא פסיכולוגי. מטעמים שאינך מודעת אליהם, נוצר חשש לא מודע מפני חדירה וחשש זה הוא הגורם לכיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק. וגינסמוס כמו וסטבוליטיס ,שתיהן תופעות גופניות מובהקות הנוצרות על רקע נפשי . לפיכך אין די בטיפול בצד הגופני טכני בלבד, כמו הגישה הפיזיותרפיסטית או הרפואית, אלא יש צורך בשילוב של טיפול פסיכולוגי באמצעות שיחות יחד עם התרגולת הטכנית של החדרת מאמני הנרתיק (דיאלטורים). בשיטת הטיפול הנוכחית, ההחדרה נעשית על ידי המטופלת בעצמה ובתוך הפרטיות של ביתה. אין אדם נוסף המחדיר את גוף הפלסטיק לתוכה אלא היא עצמה בלבד. הקיצור אל יאוש , בלי לזלזל בעוצמת הסבל או היאוש שלך, זה רק וגיניסמוס והוא פתיר לחלוטין, אם נוקטים בשיטה הנכונה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

19/08/2015 | 23:55 | מאת: לין

הי אני בת 35 וסובלת מכאבים עוד מהניסיון המיני הראשון שלי, סביב גיל 18. כל גבר שניסה נתקל בצרחות שלי ולא הצליח לחדור. רובם גם נעלמו עוד באותו הערב או למחרת בבוקר. כתוצאה מכך אני בתולה בגילי, שזו חתיכת פאדיחה והצירוף של המבוכה עם החוויות השליליות שצברתי בעבר גורם לי לרתיעה מיצירת קשר עם גברים ולהם - לרתיעה מפניי ולסירוב ליצור איתי מערכת יחסים כלשהי. האם קיימת דרך לפתור את הבעיה הזו בעצמי, ללא בן זוג? אני לא באמת מאמינה שבגילי ובעולם האינסטנט של הטינדר מישהו יסכים לעזור לי עם הדבר הזה או לתמוך בי בתהליך

לקריאה נוספת והעמקה

לין היקרה, הרושם הוא שבעיה שמבחינה אובייקטיבית היא קטנה וברת טיפול מהיר הפכה עם השנים לכדור שלג מתגלגל רווי רגשות של דחיה ושל היפגעות. נדמה לי שאת סובלת מוגיניסמוס. כלומר, כיווץ לא רצוני של שרירי פתח הנרתיק. לבעיה זו פתרון פסיכוסקסולוגי הנחשב מהיר ויעיל. אני מפנה אותך לכתבה בנושא: http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 בעיקרו של דבר מעבר לצד הפסיכולוגי של טיפול ברגשות החרדה וההתרחקות שלך מעולם הגברים, יש גם סיבה מדוע נוצר הוגיניסמוס מלכתחילה, וגם בסיבות אלו יש לטפל ולפתור אותן. כך או כך, הטיפול ההתנהגותי הפרקטי מבוסס על החדרה עצמית שלך בביתך של מאמני נרתיק (דיאלטורים) על בסיס יומי, סה"כ 2 דקות מדי יום. הבחורה מתרגלת את ההחדרות בעצמה ורואה במו עיניה את קצב ההתקדמות, כלומר את יכולת הנרתיק שלה לשחרר את מתח הכיווץ ולהתרחב לפי הצורך. שבירת "מעגל הרשע" אליו את מתייחסת ברמה טכנית הוא דורש טיפול ממוקד, לא ארוך במיוחד ולא מסובך במיוחד, שבדרך כלל ניתן למקם אותו במסגרת זמן של בערך כשנה. חשוב לציין שנמצאות בטיפול בנות הלוקות בתסמונת זו של חסימת החדירה ולמרות זאת הן נמצאות בקשר זוגי קבוע של 5-6 שנים וחלקן אף נשואות, למרות שבן הזוג ידע מפורשות שאשתו אינה ברת חדירה בזמן שנישא לה, והוא בטח וסמך עליה שהבעיה תיפתר עם הזמן בעזרת טיפול הולם (מה שאכן קורה). בכך אני רוצה לומר שלא בהכרח כל גברי העולם רוצים אינסטנט סקס. היום נמצאת בטיפולי אישה בת 40 שלא חוותה חדירה ובכל זאת היא בזוגיות של שנתיים עם גבר בשנות ה-40+ לחייו. כך שכדאי לא ליפול למלכודת של הכללת יתר. אני מאחלת לך בהחלט להאמין שהדבר פתיר, הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

21/07/2015 | 10:32 | מאת: רחל

היי אני כבר מעל לשבועיים סובלת מפטריה בנרתיק,בהתחלה הלכתי לרופאת נשים היא עשתה לי בדיקת משטח ואמרה שיש לי פטריה היא נתנה לי את הטיפול תרופת כלוטרי דומה לאגיסטן ומשחה אבל אז הייתי מטופלת באנטיסיוטיקה ולכן זה לא הצליח חזרתי לרופאה היא הביאה לי 2 כדורים לבליעה ועוד 2 משחות וטיפול חןזר בנרות אגיסטן ומשחת אגיסטן היום זה הלילה האחרון לאגיסטן אבל אני לא מרגישנ שום שיפור הגרד הופך לסיוט ואני מרגישה מיואשת במיוחד שאני כבר לא עובדת שבוע וחצי ... מה אני יכולה לעשות ? למה זה לא עובר לי? אתמול קמתי לשירותים יכול להיות שהשפעת הנר התבטלה בגלל זה ?.

לקריאה נוספת והעמקה

רחל היקרה, בואי נחלק את התשובה לכמה סעיפים: 1. פטרת עלולה להופיע אצל כל אישה בכל זמן שהוא ולו רק בגלל העובדה הפשוטה שבגופנו יש שפע של חיידקים ופטריות ממליוני סוגים במצב הטבעי הבריא שלנו. כל הפרת איזון מסיבה כלשהי בין תשתית החיידקים לבין הפטרות הפוטנציאליות עלולה לגרום להופעת פטרת. בפרט אמור הדבר בקיץ, במידה ואנו משתמשות בתחתוניות או במגן תחתון. השילוב של חום גוף טבעי גבוה, לחות טבעית בנרתיק והמצע של תחתונית מונעת איוורור, מהווה תשתית אידיאלית להיווצרות פטרות. דבר ראשון מומלץ להפסיק את השימוש במגיני תחתון. בנוסף מומלץ באופן קבוע לקחת על בסיס יומי כדור או שניים של פרוביוטיקה (ניתן לקנות בכל בית טבע) המבטיחים חיזוק לאוכלוסיית החיידקים הידידותיים זוללי הפטרות. 2. נטילת אנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים ה"טובים", ולפיכך טיפול אנטיביוטי ממושך בהחלט עלול לגרור אחריו הופעה של פטרת נרתיקית. 3. הפטרות ניזונות מסוכרים ופחמימות, וכן שמרים. הגזמה באכילת מאפי שמרים (כולל לחם) וכן מתוקים למיניהם עלולה ליצור מדי פעם פטרת ספונטנית. הדרך הקבועה לשמור על נרתיק ללא פטרת הוא כאמור נטילת פרוביוטיקה על בסיס יומי, הימנעות מריבוי מתוקים ורחיצת איבר המין בסבון נוזלי עץ התה, אותו ניתן לקנות בבתי הטבע. אינני יודעת מה מקורה של הפטרת הנוכחית שלך והאם היא עברה. יש לתת צ'אנס נוסף לגניקולוגיה, לאבחן אם נותרה פטרת ולתת לה את הטיפול המקובל. אם הרופאה תשלול מכל וכל בעזרת תרבית שאכן נותרה בך פטרת, אזי אנו עוברות כנראה לסיפור פחות סימפטי ויותר מורכב. לעתים קרובות תופעת הווסטבוליטיס מתחילה בתהליך פטרתי שגם לאחר שהוא מסתיים נשארים הסימפטומים שלו, של גרד, שריפה, עקצוץ וכאב. תסמינים אלו, במקרים הפחות נעימים, עשויים להימשך במהלך כל היום בעליות וירידות של עוצמה. וסטבוליטיס מקורו בעוררות עצבית של העצבים באיזור הנרתיק או איבר המין בכלל. אין הוא מגיב לשום תרופה רפואית - לא לדיאטות, לא למשחות, לא לכדורים ולא לשום התערבות קונבנציונלית רפואית. הבעיה היא האבחון של וסטבוליטיס. חלק גדול מהגניקולוגים אינם יודעים לאבחן אותו מאחר ואין הוא נראה לעין, ומקור הסבל הוא במערכת העצבים הפנימית. לשם אבחון הווסטבולטיס, יש לפנות למספר גניקולוגיות באיזור המרכז וירושלים, שהן מומחיות באבחון תופעה זו. במידה ואכן אובחן וסטבוליטיס, יש שפע של היצע מסוג רפואה אלטרנטיבית, שלפי הידוע לי עוזרת במקרים ספורים בלבד, אם בכלל. הטיפול הממוקד והיעיל ביותר (לדעתי כמובן) הוא הטיפול הפסיכוסקסולוגי בווסטבוליטיס. הצד הפסיכולוגי של הטיפול מברר ומשחרר את הגורמים הנפשיים המודעים והלא מודעים אשר הביאו לעוררות של מערכת העצבים באיזור, והטיפול הסקסולוגי מתמקד בשימוש במאמני נרתיק 2 דקות ביום ע"י המטופלת, בביתה. טיפול זה הוא תחליף לכל סוגי הפיזיותרפיה הניתנים באופן קונבנציונלי. אני מפנה אותך לכתבה בנושא. http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 כמו כן, חפשי מאמרים נוספים על ידי בגוגל אודות וסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

11/07/2015 | 17:20 | מאת: מורן

הייתי אצל המומחה הכי גדול יעקב בורנטשיין הוא איבחן שיש לי וסטבוליטיס .. ניסיתי משחה אחת עם המזרקים והיא לא עבדה,הוא נתן לי דיאטה שהיא לא הכי בריאה וקשה לעשות אותה , ואמר לי ללכת לפיזיוטרפיה ואחרי 3 חודשים אם זה לא יעזטר אני אצטרך לעשות את הניתוח ואני ממש פוחדת לעשות את הניתוח אני כבר שבועיים מאז שהייתי אצלו אני רק בוכה שהמצב הזה נחת עליי

לקריאה נוספת והעמקה

מורן היקרה, ראשית את צודקת בהחלט בזה שאת בוכה כבר שבועיים, מאחר ופנית לבורנטשיין. עם כל הכבוד לו, בורנטשיין הוא אך ורק גניקולוג מנתח, והדבר היחיד שהוא יודע להציע לוסטבוליטיס הוא ניתוח, ישמור עלינו האלוהים. הוא איננו תזונאי, הוא אמור כבר לדעת מזה 30 שנה ששום דיאטה דלת אוקסילטים או דיאטת חסה-פטרוזיליה, אינה מסייעת במאומה לוסטבוליטיס. עם כל הכבוד לו, הוא רק מומחה בתחומו בלבד, ובטח שלא היחיד מסוגו. הענקת לו תואר גדול מדי, מעניק הילה ויוצר עיוות. וסטבוליטיס היא תסמונת של כאב עצבי באיזור הוסטבולוס. כריתת האיזור לא בהכרח פותרת את הבעיה, אלא לעתים רק מחריפה אותה. הטיפול הטוב ביותר לתפישתי, כמומחית לטיפול בוסטבוליטיס, הוא טיפול פסיכוסקסולוגי בעל קרוב ל-100% הצלחה. אין כאן "זבנג וגמרנו" - זהו תהליך הנמשך בין שנה לשנתיים. הוא משלב טיפול פסיכולוגי להבנה מדוע הרגשות הלא רצויים גרמו לאי שקט במערכת העצבית באיזור. כמו כן, הוא משלב טיפול בהחדרת דיאלטורים בבית על ידי המטופלת במשך שתי דקות כל יום - דבר החוסך את הטיפול הפיזיותרפי לחלוטין ומייתר אותו. העבודה בדיאלטורים נעשית לחלוטין ללא כאב. במידת הצורך ולפי בחירת המטופלת, יש הפניה לרפואת כאב לקבלת תרופה נוגדת כאב עצבי. אני מפנה אותך לכתבה בעניין זה. http://www.doctors.co.il/ar/18218/%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1%3A+%D7%99%D7%A9+%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%91 מקווה שהתשובה מעודדת אותך, ומקווה מאוד שלא תפלי לידי סכין המנתחים. כל טוב ובהצלחה, אילנה

26/06/2015 | 00:30 | מאת: גל

שלום, אני מאובחנת בוסטיבוליטיס ולשמחתי המצב שלי השתפר פלאים לאחר פיזיותרפיה לרצפת האגן ומספר פגישות עם מטפלת שהפסקתי באמצע. הייתי שמחה לדעת אם אפשר לטפל באמצעות דרכים אחרים מלבד להגיע למפגש אצל מטפלת... נורא מביך אותי כל העניין הזה, אחרי שקראתי הרבה הבנתי שכנראה יש לי איזשהם חסמים עקב חינוך בבית לכל הנושא של מין. יש עוד דרך לעזור לי? בבקשה...

לקריאה נוספת והעמקה

גל היקרה, מקורו של הווסטבוליטיס הוא, כפי שאת מבינה, בדיוק בשל החסמים הרגשיים שיש לך בתחום המיני. לפיכך, באין ברירה, הרי שהדרך היחידה להתגבר עליהם הוא לשוחח עם פסיכוסקסולוגית על חסמים אלו. החסמים הרגשיים הם למעשה רגשות של בושה, חרדה או אשמה, או אולי אפילו כעס בנוגע למיניות ולאיבר המין. רגשות שליליים אלו מתבטאים בחוסר שקט של המערכת העצבית באיבר המין וכתוצאה מכך נגרם הכאב הפיזי. חשוב לזכור כי מקורו של הכאב הוא במערכת העצבים, שהיא בפעילות מוגברת באופן לא נעים, בשל הרגשות השליליים. הייתי ממליצה לך לבדוק את אפשרותך להתמודד בשיחה עם מטפלת פסיכוסקסולוגית, כי הרי ההצלחה בהתמודדות זו תסיר ממך את הוסטבוליטיס לנצח ותשנה את כל עמדתך ביחס לנשיות ולמיניות. נכון שבהחלט לא נעים ומביך להתחיל לדבר על עניינים אינטימיים עם מטפל\ת זר\ה, אך גישה מקצועית הולמת גורמת עד מהרה לתחושה של נינוחות ופתיחות בתחום שהיה קודם לכן נעול וסגור מלדון עליו עם אדם נוסף. שווה לנסות. כל טוב ובהצלחה, אילנה

17/06/2015 | 14:45 | מאת: יפה

היי אני בת 28 נשואה כבר 3 שנים וסובלת מבעיית ואגינסמוס . נסינו כל דרך אפשרית בכדי לטפל בבעיה הזו ולא הצלחנו . כיום אנו חושבים על הבאת ילד לעולם אך לא יודעים מה ניתן לעשות והאם יש אפשרות לעשות את טיפולי הפוריות במצב כזה ? אשמח לתשובה מפורטת לגבי כל התהליך או לקישור למידע שמתייחס ל ואגינסמוס והיריון כי לא מצאתי מידע על נשים שסובלות מהבעיה הזו ובכל זאת יכלו להיכנס להיריון . והאם יש צורת טיפול אחרת חוץ מהיפנוזה . ערכת החדרה או טיפול פסיכולוגי ?? את כל זה ניסיתי ולא הצליח לי כלום אפילו התקדמות או שיפור קטן לא קרה. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

יפה היקרה, להלן לינק לכתבה אודות הטיפול בוגיניסמוס. http://www.doctors.co.il/ar/18200/%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A1%3A+%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94+q00 לגבי הטיפולים שעברת, אינני יודעת מדוע נכשלו. בעיקרון טיפול על ידי פסיכולוג קליני שהוא גם סקסולוג מוסמך, תוך כדי הטיפול הפסיכולוגי המתאים ותוך כדי בירור כל המכשולים והפחדים, מצליח בשיעורים של 100%! מאודי, במשל למעלה מ-35 שנות טיפול לא היה טיפול וגיניסמוס שנכשל. אבל בואי נתקדם הלאה. ראשית, מומלץ להתקדם בהחדרת דיאלטורים או בסיום הווגיניסמוס לחלוטין עוד לפני ההריון. יחד עם זאת, החלק המעודד הוא, שעל מנת להיכנס להריון באמצעות הזרעה אפשר להתקדם רק באופן חלקי בהתרחבות פתח הנרתיק. למעשה, די בהתרחבות של עד 5-6 ס"מ בהיקף הכולל. מבחינת הדיאלטורים מדובר בדיאלטור הראשון של ערכת עמיאל. יתכן שבערכות אחרות, היקף של 6 ס"מ עשוי להיות גם דיאלטור שלישי. מכל מקום, אם הגעת ליכולת החדרה של גוף פלסטיק, או אפילו טמפון, שהיקפו 5-6 ס"מ, הרי שהדרך להפריה פתוחה. במקרה זה ההפריה היא באמצעות הזרעה. יש אפשרות להזרעה תוצרת בית, כלומר, הגבר שופך את זרעו לכלי זכוכית נקי. בעזרת בוכנה של מזרק (כמובן ללא המחט), שואבים את הזרע פנימה, מחדירים את פיית הבוכנה לנרתיק ופשוט דוחפים את שאר הזרע לנרתיק. השאר הם מעשה הבריאה. במידה וההחדרה העצמית לנרתיק בבית אינה עמוקה מספיק, ניתן לפנות לגניקולוג על מנת שיבצע את ההחדרה בקליניקה שלו באמצעות הזרקת עומק של הזרע ממש ליד צוואר הרחם. שיטות אלו נוסו כבר בעבר ע"י נשים שאצה להן הדרך להרות, גם מבלי לפתור לחלוטין את בעיית החדירה לנרתיק. אני מכירה כמה תינוקות נחמדים שנולדו משיטת תוצרת הבית (לא כל שכן בשיטת ההזרעה הרפואית). כל טוב ובהצלחה, אילנה

02/05/2015 | 22:15 | מאת: שירלי

היי דוקטור, אני מצטטת מתוך מאמרך: "סטבוליטיס בעברית דלקת מבוא העריה הינה "דלקת" המופיעה בפתח הנרתיק וגורמת לאישה כאבים עזים בעת קיום יחסי מין. התופעה עשויה להיות נרחבת אף יותר מכך: עיקצוצים, גרד, ותחושת "שורף" גם באזורים נוספים של איבר המין במהלך היום (כגוון בשפתיים הקטנות וביניהן, לעיתים אף סביב הדגדגן ולעתים התפשטות אי הנוחות הכללית היא גם לעבר פי הטבעת.התופעות המציקות במהלך היום באיבר המין הן כאמור לא רק בנרתיק אלא בכל אזור איבר המין בפרט שפתיים קטנות. בינהן והדגדגן עד למצב של כאבים ותחושת שריפה עזה שאינה מאפשרת אפילו ללבוש תחתונים. במצב זה אין בכלל מצב לדבר על יחסי מין וכמובן שהעניין או התשוקה למין פוחתים כמעט לחלוטין. הקיצור, צרה צרורה". תיארת במאמרך בדיוק מה אני מרגישה אחד לאחד . עד שהגעתי למאמרך לא ידעתי מה יש לי. זה כאמור אחרי ריצה לרופאים מחודש אוגוסט ועד הרגע. מיון, גניקולוגים, גניקואונקולוגים, אורולוגים, בדיקות פאפ תקינות, בדיקות פטריה תקין, תחושה כאילו יש דלקת בשתן, שורף שורףףףף מבפנים ומבחוץ. שלא נדבר על יחסי מין שאני לא רוצה יותר בגלל הכאב שבמהלך ואחכ ימים של סבל נוראי. אני רוצה שהכאב יפסיק אני לא מתפקדת כלל. הבעיה שאת כרופאה מטפלת נמצאת במרכז ואני גרה בגליל העליון. האם את יכולה להמליץ לי על קולגה בתחומך שיכול לטפל בי ? פליז אני כבר לא יכולה לסבול. ילדיי סובלים שאין מי שיטפל בהם, העבודה שלי מושבתת ובנוסף אני גם חולת פיברומיאלגיה שאיתה כבר למדתי להתמודד ולהסתדר . אבל זה הוסטיבוליטיס הרבה יותר קשה בגלל הצריבה והשריפה הקבועה. מודה לך מראש על תשובתך :(

לקריאה נוספת והעמקה

שירלי היקרה, שיטת הטיפול הפסיכוסקסולוגית בה אני עובדת היא שיטה ייחודית שפותחה על ידי בהסתמך על אינטגרציה של אסכולות פסיכולוגיות שונות ומגוונות, תוך שימוש במקביל בשיטות סקסולוגיות. עיקרה של השיטה מבוסס על פסיכולוגיית המעמקים - לאו דווקא באמצעות שיחה ודיבור פנים אל פנים (שכמובן גם להם יש את החלק שלהם בטיפול) אלא במידה רבה באמצעות שכיבה על ספה, כאשר עיקר הדגש הוא על תחושות הגוף ועל הרגשות העולים במטופלת בכל דקה ודקה. הצד המילולי עדיין חשוב, אך הוא נלווה בלבד ל"דיבור" של הגוף ושל הרגש. שיטה זו אינה נהוגה בארץ, ככל הידוע לי. לפיכך לצערי אין לי להפנות אותך למטפלת העוסקת בשיטה הדומה לשלי. הטיפולים הרגילים הם של פיזיותרפיה או של טיפול פסיכולוגי קונבנציונלי שאינו ממוקד דווקא בווסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

13/04/2015 | 11:40 | מאת: אייל

ואבד לה הרצון והחשק לסקס בכלל אני תמיד אהבתי סקס וכל הנלווה אליו ועכשיו אני ממש תקוע לא יכול להתגרש בגלל הילדים והיא לא רוצה לשמוע מכלום מחוסר אפשרות אחרת אני הולך בחוץ למרות שאני דתי +

לקריאה נוספת והעמקה

אייל היקר, מתוך הניסוח שלך אני יוצאת מתוך הנחה שעל אשתך עוברת תקופת המנופאוזה, כלומר - תקופה של הפסקת המחזור. יש נשים שאצלן חלה הפסקה מוקדמת מדי של המחזור, כבר באמצע שנות השלושים, כאשר בדרך כלל הפסקת המחזור היא סביב גיל ה-50 פלוס מינוס. לא ציינת את גיל אשתך, כך שאני מקבלת את העובדה שאובדן החשק נובע אך ורק מהפסקת המחזור. נשים רבות מוצאות עצמן מאבדות חשק מיני בתקופת הפסקת המחזור ולאחריה, בשל השינויים ההורמונליים שהן עוברות מבחינה ביולוגית. חשוב לציין שהדבר אינו הכרחי ויש נשים העוברות את תהליך הפסקת המחזור ללא אובדן התשוקה המינית. קיימים כמובן גורמים נוספים, כמו מהות היחסים הזוגיים, או גורמים נפשיים אחרים אשר בשלהן פוחתת תשוקתה המינית של האישה. הייתי מייעצת לאשתך לפנות לרופאת הנשים ולהתייעץ איתה בקשר למצבה. קבלת טיפול של תחליפי הורמונים היא רצויה מאוד במקרים אלו ומחדשת באישה לא רק את התשוקה המינית, אלא שומרת על מגוון רב של תפקודים גופניים, מנטליים ורגשיים. התרפיה של הורמונים חלופיים נפוצה מאוד כבר עשרות שנים וטוב וכדאי להשתמש בה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

13/04/2015 | 11:14 | מאת: שיר

בעלי פחות נמשך אלי מינית מאז תקופת ההריון האחרון. מה עושים כאשר לי יש חשק מיני גדול יותר?

לקריאה נוספת והעמקה

שיר היקרה, יש גברים המתקשים לחזור לתשוקתם לבת זוגם לאחר הריון ולידה. יש לכך מס' סיבות, כפי שנפרט להלן: 1. מראה האישה בהריון, השונה מתדמיתה הסקסית והחטובה קודם לכן. 2. לעתים הנוכחות בלידה וצפיה ישירה ביציאת היילוד גורמים לשינוי תפישתי לגבי איבר המין הנשי. כלומר, מאיבר שמשמעותו הייתה מינית הוא מקבל משמעות שונה לחלוטין, של פתח מילוט. המראה עלול להישאר מקובע בתת מודע ולגרום לדחיה מהבחינה המינית. 3. בת הזוג, שהייתה יצור מיני בעל איברי מין סקסיים, משנה את ייעודה - השדיים שייכים עכשיו לתינוק, והיא כולה הפכה לאמא. תפישת בת הזוג כאמא עשויה לתפוס נפח מאוד גדול, בפרט בשנת החיים הראשונה, והדבר עלול ליצור התנגשות פסיכולוגית בתת מודע בין היחס לאידאה (ארכיטיפ) של אמא לבין האידאה של אישה מינית. יש גברים שמתאוששים במהלך השנה הראשונה, ככל שהאישה חוזרת גם לגופה הקודם וגם לתפקודה שמעבר לאמהות. אחרים עלולים, במקרים הפחות טובים, להישאר עם אובדן מסוים של התשוקה המינית, והפתרון במקרים אלו הוא טיפול של פסיכולוגיית מעמקים. ראי כתבה מצורפת: http://www.doctors.co.il/ar/18306/%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9C%D7%99+%D7%A1%D7%A7%D7%A1%3A+%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA כל טוב ובהצלחה, אילנה

23/03/2015 | 15:02 | מאת: יעל

שלום אני בת 47, סובלת מזה שנה וחצי מכאב עז דווקא עמוק בנרתיק , ליד צוואר הרחם. במשך כל חיי עד אז לא סבלתי משום כאב ביחסי מין. יש לציין שגם ביחסי מין וגם בבדיקת פאפ הסבל לא יתואר. האם זו תופעה מוכרת? הבנתי שהאזור שונה מאלו שציינת, והכאב מתבטא דווקא בחדירה עמוקה ולא ליד הפתח. מה לעשות.

לקריאה נוספת והעמקה

יעל היקרה, נוכח ציון העובדה שהכאב הוא מאוד חזק בעומק הנרתיק, יש לערוך בירור גניקולוגי כולל, מקיף ויסודי ביותר האם לא מדובר בתופעה גופנית, כלומר בכאב על רקע אורגני. במידה ויישלל כל גורם גופני, הדבר מחזיר אותנו לתופעה המכונה דיספרוניה. דיספרוניה היא כאב בעומק הנרתיק, ללא ממצא גופני. כאב הכאב הוא בפתח הנרתיק ללא ממצא גופני, התופעה מכונה וסטבוליטיס. כאשר הכאב הוא בשפתיים הקטנות ובדגדגן התופעה מכונה וולוודוניה. שלוש התופעות הן בעצם שלישיה שמקור הכאב הוא עוררות עצבית - בכל אחת מהתופעות באיזור אחר של איבר המין. אינני יודעת מה מצבך הזוגי ומה מידת הניסיון המיני שיש לך. האם את נמצאת בזוגיות ארוכת שנים או שמא במהלך של מספר זה או אחר של יחסי זוגיות? כמו כן לא ברורה לי ההיסטוריה המינית שלך. מכל מקום, לפני שנה וחצי התפרצה הדיספרוניה (אם אכן זוהי האבחנה - כאב בעומק הנרתיק ולא בפתח), ובדרך כלל בגיל הזה, אם לא היה עבר של כאב קודם לכן, הדבר מצביע על קונפליקט רגשי ביחס לזוגיות הנוכחית. הקונפליקט לא חייב להיות בעל אופי מיני בהכרח. הוא יכול להיות על כל נושא שבעולם, אך הכאב הנפשי, הכעס והתסכול מתועלים משום מה לאיבר המין. הטיפול במקרה זה הוא פסיכוסקסולוגי מובהק, כלומר שיחות כדי להבין את מהות הקונפליקט (העשוי להיות גם לא מודע), יחד עם החדרה בבית מדי יום 30 שניות של מאמני נרתיק. חרף הכאב החזק שאת מתלוננת אודותיו, הייתי נוטה דווקא לעודד אותך, שכן דווקא בגילאים שאחרי 40, אם אין קונפליקט רגשי כרוני עם בן הזוג אלא קונפליקט ממוקד, אזי משך ההחלמה הוא מהיר יחסית. כל טוב ובהצלחה, אילנה

23/03/2015 | 12:48 | מאת: תמר

אילנה, אני בת 26 קראתי את מאמרך שהתפרסם ב-19.3 באתר- "וסטיבוליטיס יש פתרון לכאב", אני סובלת מוסטיבוליטיס ומטופלת- אצל סקסולוג- ובבית עושה עם מאמנים, (הוסטיבוליטיס- פרץ אצלי יום אחד-בפתאומיות) מה שהפתיע אותי בעיקר בכתבה שלך- זה החלק השני- של השיוך לעבר- העלאת הזכרונות- את הדגשת את הדמות של האב, במשך כמה שנים בילדותי- קרוב משפחתי- נפגש עימי פעמים רבות- במהלכן- ביקש שאגע לו, נגע לי, (בעירום מלא...) ועוד...- אציין שברוב הפעמים- לא הרגשתי שהוא עושה את זה בכוח- נהניתי מזה ואהבתי את זה -הייתי כבת 12 -אך מה שכן- היה שלאחר כמה שנים- הפסקנו להיפגש ועזב אותי ככה- כשהחשק המיני שלי כבר פעיל- ואין לו מענה.... האם היית מקשרת את זה להתפרצות הוסטיבוליטיס? האם אני צריכה לציין זאת לסקסולוג שמטפל בי? ואם את חושבת שזה אכן קשור- מה עושים עם זה? איך מטפלים בזה? אציין שהיום אני נשואה באושר-בכל המובנים! תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

תמר היקרה, אין ספק שכל הסיפור האישי בעל הרקע המיני הלא תקין נורמטיבית מהווה ככל הנראה את אחת הסיבות לוסטבוליטיס, ואני בספק אם הוסטבוליטיס ייעלם אלא אם כן תפתרי את כל מוקדי הקונפליקט המיניים והלא מיניים שבמהלך חייך. אינני יודעת מה מקצועו של הסקסולוג המטפל בך. רק אם הוא פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני יש לו את הידע להתמודד עם הרבדים הפסיכולוגיים של התופעה. אם הוא רופא גניקולוג, ברור שחסר לו הידע על כך, שכן אין זה מקצועו. למען האמת אני מאוד מתפלאת על מה נסבות השיחות ביניכם, שכן השיחות בטיפול בוסטבוליטיס מיועדות לטפל בכל רבדי החיים של המטופלת לאורך כל שנות חייה. אם אינכם עוסקים בזאת, במה כן אתם עוסקים? טיפול בוסטבוליטיס (בהתאם לתפישתי) מחייב רקע פסיכולוגי עמוק ושיחות נפש החודרות לכל הגילאים ולכל הרבדים המודעים והלא מודעים שבנפש. אגב, באשר לתרגול בבית, בהתאם לתפישתי, אין בשום פנים ואופן צורך בהחדרה של דיאלטור הנמשכת יותר מ-30 שניות בלבד. עבודת הדיאלטור איננה מיועדת להרחבה טכנית של הנרתיק (אשר תמיד חוזר למצבו המקורי), אלא מהווה איתות למוח שחדירה (בעוביים הדרגתיים הולכים וגדלים) אינה דבר מפחיד. מקווה שסייעתי לך. כל טוב ובהצלחה, אילנה

18/03/2015 | 12:27 | מאת: אנונימית

היי, אני בטיפול עקב כאבים (כנראה וגיניסמוס, אבל לא ראיתי פורום כזה) כבר די הרבה זמן (כמעט שנה). הטיפול הוא לא רציף בגללי, והתדירות שלו הינה פעם בשבועיים (שיקול כלכלי). אני חושבת שעברתי טראומה פעם אני רוצה להיות בטיפול, ולממש את עצמי מהבחינה הנשית-מינית-אינטימית (אני נשואה). אבל לאורך כל תקופת הטיפול, אני אמביוולנטית לגביו. הראש שלי כואב מרוב מחשבות והתלבטויות ואין לי רגע של שקט. קשה לי עם המטפלת. אני מרגישה מאוימת ממנה ומהשאלות שלה, היא מצטיירת בעיניי כאדם ציני, מתנשא, דורסני, מעמיד פנים, ופרובוקטיבי. אני מפחדת ממנה ומרגישה לא בנוח. אני גם מעדיפה שיח יותר רגשי-מחשבתי, ופחות גופני-פיזי. ואני לא מסוגלת לשמוע כל מיני מונחים שהיא אומרת לפעמים. זה מביך אותי מאוד. אני מרגישה לא קשורה לטיפול, ומרגישה שאני משעממת ומייאשת את המטפלת שלי, שאולי רגילה לסגנון שונה של מטופלים. אני מרגישה שהיא לא באמת מצליחה להבין אותי, שהיא רק מדביקה לי תוויות ("שכלתנית", "קופצת מנושא לנושא") ואומרת לי הערות עוקצניות ואז מחייכת. וגם אם מדובר בהרגשה סובייקטיבית שלי, קשה לי לדבר איתה כך ואני נפגעת ממנה לפעמים. קשה לי שהיא לא מבינה אותי ואת הקושי שלי. ומצידי אני מתקשה להסביר. אני מרגישה חנוקה בחדר (נפשית, ולא פיזית), טון הדיבור שלה מרתיע אותי, והקול שלה שורף לי באוזניים, ולפעמים אני רק רוצה לצחוק מרוב חוסר אונים ומבוכה. מצד שני, אני מחבבת אותה מאוד והיא חשובה לי. היא חכמה ומעניינת ואפילו חמודה, דעתה חשובה לי, ואני יודעת שהיא משתדלת לגביי, ובאמת שאין לי שום דבר כנגדה (אני גם מרגישה רע שאני חושבת עליה דברים שלילים). וכשאני מזהה אצלה תגובה אמיתית (ולא חלק מהעמדת הפנים של הטיפול) זה מאוד משמח ומרגש אותי . כתבתי לה על הקושי שלי בעבר, אבל אני פוחדת שבסוף היא לא תרצה לטפל בי. בקרוב תהיה פגישה לאחר הפסקה של חודשיים ואני מתקשה להתמודד עם הניגודיות הזו...וחוששת להיפגש איתה שוב.. מה אפשר לעשות? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, הכלל החשוב והמרכזי, בייחוד בטיפול מיני, הוא שהמטופל\ת יחושו בו מאוד נוח, כאשר הרגש הדומיננטי אמור להיות של קבלה, חיבה, עידוד, לעתים רצוי גם צחוק, ובקצרה - אוירה שהדגש בה הוא על ידידות. יש לזכור שטיפול מיני במהותו מבוסס על טיפול התנהגותי, ועקרונות הטיפול של המטפל הם שונים מאלו של מטפל לא מיני שאינו מדריך בו זמנית גם בשימוש בעזרים רפואיים כגון דיאלטורים. מטפלת בוגיניסמוס חייבת להיות בעלת מקצוע בסיסי של פסיכולוגיה קלינית או עבודה סוציאלית קלינית. על גבי מקצוע זה יש להניח שרכשה את ההתמחות בסקסולוגיה. מאחר ופסיכולוגיה ועבודה סוציאלית הם מקצועות הבסיס לטיפול פסיכוסקסולוגי, הרי שקיים איסור מוחלט על המטפל\ת לגעת בגוף המטופל\ת או באיבר המין. מגע שכזה מותר אך ורק לגניקולוגית ובמקרים מסוימים לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. עניין הרשות למגע גופני, למי מותר ולמי אסור, הוא חיוני וקריטי בזמן טיפול מיני. יש לזכור שמטרת הטיפול היא לפעול לטובת הפציינט ועליו לחוש נוח, רגוע, פתוח ומעניק אמון במהלך הטיפול. טיפול שאינו נושא אופי כגון זה עתיד להיכשל, שכן הפציינטית תהיה מתוחה, מפוחדת והגנתית. דבר זה מתבטא בכיווציות של הגוף ושל הנפש. יש לך טענות שונות לגבי האיכות האנושית והטיפולית של המטפלת שלך, יחד עם חיבה והערכה כלפיה. בעיקרו של דבר את רואה בה שתי מערכות התייחסות - אחת לכאורה טיפולית ואחת לכאורה אנושית. לפי תפישתי פיצול זה אינו רצוי ולא צריכה להיות ניגודיות בין עמדה אנושית לבין עמדה טיפולית. מבחינתך נראה כי את מערימה מכשולים על הטיפול כגון רציפות לא תקינה, יחס מאוד מורכב למטפלת ללא יכולת קבלת החלטה אם את רוצה או לא רוצה להמשיך איתה. הרבה מאוד אנרגיה מושקעת בדמותה של המטפלת במקום שתהיה מושקעת בך ובקשייך. מאחר ויש לך כאבים בנרתיק, הרי חובה לקבל אבחון רפואי גניקולוגי האם מדובר בוגיניסמוס או בוסטבוליטיס. מטפל מיני ינהג באופן בלתי תקין אם יתחיל טיפול מיני ללא אבחון רפואי גניקולוגי מקדמי. בקיצור, עליך קודם לקבל החלטה על נכונותך להתמסר לטיפול מבחינת הרצף ומבחינת הנוחות עם דמות המטפלת. אם שני נושאים אלו פועלים בצורה משובשת, קשה לראות כיצד יצליח הטיפול. קבלי החלטה בשני הנושאים ומצאי את הדרך למצוא לעצמך את הטיפול הרציף המתאים לך לאחר אבחון גניקולוגי תואם. כל טוב ובהצלחה, אילנה

08/03/2015 | 19:04 | מאת: קרן אסולין

היי אני צריכה לעשות את הניתוח.. עד כמה הוא כואב? אפשר לבצע במהלך סמסטר? המון תודה

לקריאה נוספת והעמקה

קרן היקרה, לא בטוח שפנית לכתובת הנכונה בעניין הניתוחים. כידוע, מהיותי פסיכולוגית המעניקה טיפול פסיכוסקסולוגי לריפוי וסטבוליטיס אני מתנגדת לקיום הניתוחים. באשר לכאב, היו אצלי מספר מטופלות שעברו את הניתוח. לפי עדותן הכאבים לאחר הניתוח נמשכו כחודש והיו בהחלט לא נעימים. אני מציעה לך לקבל מידע בנושא מהפורומים השונים של וסטבוליטיס באינטרנט שהם מבוססים על שיתוף מידע הדדי של בנות שעברו (או לא עברו) ניתוחים וכד'. לשאלתך, לא כדאי לעשות את זה במהלך הסמסטר, שכן הכאב יפגע ביכולת לשבת או ללכת במשך מספר שבועות. כאמור, בדקי את המידע שלי מול בנות שעברו את הניתוח. חפשי את הפורום הרלוונטי לכך או תבקשי מן המנתח שקבעת איתו שיפנה אותך לפציינטיות שעברו אצלו את הניתוח ותקבלי ממנו מידע בנושא. אני מציעה לך לקרוא קצת יותר על וסטבוליטיס והשיטה הפסיכוסקסולוגית לרפא את התופעה מאשר לרוץ לניתוח. אבל כאמור, כל אחת עושה את אשר על ליבה, לפי אמונתה ולפי תפישתה את החיים. מה שלא יהיה, אני מאחלת לך הצלחה. כל טוב, אילנה

08/01/2015 | 08:50 | מאת: סיגל

בוקר טוב אני סובלת מווסטיבוליטיס כבר יותר משנה. התחיל בכאבים בפתח הנרתיק וכיום בא לידי ביטוי בשריפה עזה המורגשת עד לפי הטבעת.השריפה מלווה אותי במשך כל היום ולא קשורה לקיום יחסי מין. ניסיתי כבר כל טיפול אפשרי- רפואי ואלטרנטיבי וכיום דבר לא מצליח להקל.יחסי מין אפשריים אבל השריפה הפנימית לא מאחרת לבוא. אשמח אם תאירי עיניי לטיפולים נוספים בעלי הצלחה היות ואני כבר מיואשת. תודה ויום טוב

לקריאה נוספת והעמקה

סיגל היקרה, ממש לא כדאי להיות מיואשת במקרה של וסטבוליטיס. נכון הוא שלרפואה הקונבנציונלית וגם המשלימה אין פתרונות - לא בצורת משחות, לא בצורת קפסולות, דיאטות או כל צורה אחרת, אך טיפול פסיכוסקסולוגי, אם מתמידים בו, מביא לריפוי מוחלט ומלא. התנאים הם כלהלן: 1. איסור מוחלט של קיום חדירה במהלך כל תקופת הטיפול. ההסבר לכך בגוף הכתבות אליהן אני מפנה אותך. 2. טיפול עומק פסיכולוגי בנושא של מיניות והיסטוריה אישית באופן כללי. 3. טיפול במאמני הנרתיק. 4. במקרה שלך, מאחר והכאב הוא 24\7, תופעה ידועה ומוכרת לפחות אצל שליש מהסובלות מוסטבוליטיס, יש לשקול הפניה לרפואת כאב ולקיחת תרופה נגד כאב עצבי, על מנת למנוע את הכאב סביב השעון. אין טעם בנטילת התרופה אלא במסגרת טיפול פסיכוסקסולוגי כולל. אני מפנה אותך לכל הכתבות הרלוונטיות בנושא. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 כל טוב ובהצלחה, אילנה

31/12/2014 | 02:53 | מאת: לולה

שלום רב אני בת 32 בריאה בדרך כלל , עושה בדיקות סדירות אצל רופא נשים שתמיד אומר שהכל יוצא תקין , אני נשואה טריה ולאחרונה אני ובעלי מנסים להיכנס להריון , לעיתים כשאני רוצה לשכב איתו אני ממש מרגישה איך הנרתיק שלי מתנגד לחדירת האיבר של בעלי , מחשש שמא יכאב לי כשהוא יכנס כי זה קרה לי איתו כמה פעמים , אך לאחר כמה דקות של הרפיה אני מצליחה להחדיר אותו , יש לציין שאיבר מיני אינו רטוב לגמרי כשהוא חודר לתוכי אך כשהוא בתוכי כבר הכל יותר רטוב, אך לאחר שאנחנו גומרים את האקט המיני ובעלי גומר בתוכי יש לי הרגשת צריבה חזקה שרק שטיפה במים יכולה לעזור לי ולהרגיע לי את זה ...זה נמשך כמה שעות ואז אין שוב אבל החשש שמא זה יקרה שוב ושוב גורמת לי לעכב את הסקס איתו ..רציתי לדעת אם אני אלרגית לזרע שלו או שאני יכולה לסבול מוולדיניה או וסטבוליטיס ?? ואם הסיכוי שלי להריון הוא לא קיים?! מודאגת ותודה מראש לולה

לקריאה נוספת והעמקה

לולה היקרה, מאחר ואת מעוניינת בשלב הזה בראש ובראשונה להיכנס להריון הייתי עושה הבחנה בין הפעמים בהן תקיימו הליך הפריה כפי שאתאר לצורך כניסה להריון, ובין הפעמים שתקיימו יחסי מין לשם אינטימיות בלבד. נתחיל דווקא מן הסעיף השני. הרושם מתיאורך הוא שיש כאן רמה לא גבוהה של תשוקה מינית המתבטאת בתחילת ההתעלסות ביובש יחסי בנרתיק ובכיווץ שריר הנרתיק. מאחר ואינך מציינת נקודת כאב ספציפית, הרושם הוא שמדובר בוגיניסמוס, שהיא הבעיה המינית הקלה ביותר לפתרון. זוהי תופעה של כיווץ שרירי הנרתיק בשל לחץ ומתח. כדי להתמודד עם הוגיניסמוס והיובש היחסי, הרי כאשר אין הכוונה להיכנס להריון, הייתי ממליצה לשמן היטב את פנים הנרתיק בשמן תינוקות ג'ונסון שהוא שמן דק ועדין מאוד, או בשמן קלנדולה לתינוקות בכבישה קרה. רצוי כמובן גם שתעשי טיפול קצר גם לשרירי הנרתיק בעזרת מאמני הנרתיק. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=3045524 חשוב מאוד לציין שהטיפול בוגיניסמוס אינו טכני בלבד אלא ניתן בתוך הקשר של שיחות טיפוליות פסיכולוגיות על מנת להבין את הרקע לפחדי החדירה, ו\או לתשוקה הלא גבוהה. אגב, התנגדות מודעת או לא מודעת לחדירה, בהחלט עשויה להביא לחוויית צריבה מהזרע של בן זוגך. כך שבמצבים בהם אינכם מעוניינים בהריון, גם ניתן להשתמש בקונדום, ובפרט שימון הנרתיק בשמנים שציינתי יקטין מאוד את הצריבה. הבעיה, שכאשר אתם רוצים להיכנס להריון, אין לעשות שימוש בשמנים הללו, מחשש לפגיעה בנוזל הזרע. נחזור לרצון שלך להיכנס להריון - כאן העניין פשוט מאוד. בימי הביוץ שלך (היעזרי בערכת ביוץ), שהם ארבעת הימים בחודש שאישה יכולה להרות בהם, בקשי מבעלך לאונן ולאסוף את הזרע לתוך כוסית או צלוחית, בדיוק כפי שעושים גניקולוגים בעת הזרעה. לשם כך אין שום צורך בהתערבות של רופא. רכשו בוכנות של מזרק (כמובן ללא המחט!!!), שאבו את נוזל הזרע לבוכנת המזרק, החדירי את פיית הבוכנה לפתח הנרתיק כאשר רגליך מוגבהות על כריות על מנת שתהיה זרימה עמוק לתוך הנרתיק ולחצי על הבוכנה כדי שהזרע שתכניסי לפתח הנרתיק ינזל עמוק לתוכו. זוהי שיטת הפריה תוצרת בית, שהביאה הרבה ילדים חמודים לעולם. או שפשוט אפשר לפנות לגניקולוג מומחה לפריון לשם קיום תהליך ההזרעה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

06/12/2014 | 23:04 | מאת: lian

שלום, אני בת 22 וסובלת מכאבים בצינורית השתן כבר 6 שנים. הכל התחיל בגיל 16, סבלתי ממשהו שהיה דומה לדלקת בשתן, שתן תכוף, כאבים בהטלת שתן ובכלל וזה הגיע למצב שעשיתי פיפי והייתה טיפה של דם מהפיפי. הלכתי לרופא נשים שלי אז והוא נתן לי מיד אנטיביוטיקה. התחלתי לקחת את האנטיביוטיקה והייתה הקלה, סיימתי את האנטיביוטיקה ולמשך כמה ימים הכל היה בסדר. כעבור כשבוע אולי יותר הכאבים חזרו, הפעם הלכתי לרופא והוא שלח אותי לבדיקת שתן והבדיקה הראתה שאין כלום. מאז זה כמו כדור שלג עד היום יש לי כאבים כאילו יש לי כל הזמן דלקת בשתן, לפעמים הם מחריפים מאוד מאוד ואז אני עושה בדיקה ולרוב יש דלקת שרואים חיידקים אז אני לוקחת אנטיביוטיקה וזה מחזזיר את המצב בחזרה לכאבים הרגילים ובבדיקה יוצא שכבר אין חיידקים. מאז בשנים האלה עשו לי את כל הבדיקות האפשריות, גם קניקולוגים, אורולוגים וכל מי שאפשר. לקחתי אין ספור אנטיביוטיקות לדלקת בשתן, שתיתי מיקרודנטין תקופה, הייתי בטיפול פיזיותראפי לרצפת האגן, עשיתי דיקור סיני תקופה, הייתי אצל הומאופת, לקחתי את כל תוספי התזונה והויטמנים האפשריים, עשיתי בדיקות פולשניות (ציסטוסקופויה ווידאו אורודינמיקה), עשיתי את כל הבדיקות הגניקולוגיות האפשריות לכל המחלות מין ובכל הבדיקות שעשיתי הכל יוצא תקין. לקחת כדורים כמו ליריקה, מיקרודנטין ואלטרול- ללא הצלחה. כרגע אני מטופלת במרפאת כאב, הרופאה הגישה בקשה לקבלת רישיון לקנאביס רפואי אך הם לא אישרו לי. חוץ מזה שאני סובלת מכאבים איומים כל הזמן זה פוגע לי קשות בזוגיות, יחסי מין זה סיוט בשבילי וזה מאוד מאוד כואב, כמעט בלתי אפשרי לסבול. יש לי בן זוג מדהים אוהב ותומך שמתאזר בסבלות ומחכה ומתפלל שזה יעבור, אבל אני מפחדת שהוא קרוב להישבר, ובצדק. אני באמת חושבת שניסיתי כבר הכל הכל הכל, אולי מישהו שמע/קרא/יודע מה יכול לעזור/להקל בעניין? כבר לא יודעת למי לפנות.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאן היקרה, ראשית, אל ייאוש! הנסיון מוכיח כי כאשר אין כל ממצא רפואי המסביר תופעה של כאב גופני, וכאשר כל הבדיקות יוצאות תקינות, אין לנו ברירה אלא להניח כי מקור הכאב הינו נפשי, עד כמה שהדבר נשמע משונה. לא שקיים ספק שהכאב הוא אמיתי - הוא אמיתי ועוד איך והוא כואב לחלוטין! אלא שמקור הכאב הוא בעוררות יתר של מערכת העצבים באיזור שהיא מקור הכאב. גישה אחת היא לפנות לטיפול פסיכולוגי המטפל בגוף-נפש שמטרתו לגלות את הלחצים הנפשיים, לעתים הלא מודעים, המצויים במערכת ואשר גורמים לכאב העצבי. באשר למרפאת כאב, היא ברוכה בהחלט, אך בשום אופן לא הייתי ממליצה על קנאביס, בשל תופעות הלוואי שלו, אלא מבקשת לנסות את התרופה סימבלטה הניתנת בארבעה מינונים עד מינון של 120 מ"ג. לכל תרופה יש תסמיני לוואי. מנסיוני כמטפלת רבת שנים בכאבים בפתח הנרתיק (וסטבוליטיס), הרי בשילוב עם הטיפול הפסיכוסקסולוגי במקרה הזה, אני מפנה לרפואת כאב בבקשה לקבלת סימבלטה. בערך 80% מהנשים מגיבות בהקלה עד כדי היעלמות הכאב, זאת בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי והסקסולוגי. ל-20% מהנשים קשה להתמודד עם תופעות הלוואי. במקרה הזה כדאי לראות את הסטטיסטיקה החיובית, כי מרבית הנשים אכן חשות הקלה רבת משמעות בכאב. תוכלי לפנות אליי לקליניקה 03-6411774 ואשמח לחזור אליך ולספר לך על התרופה הפועלת לשיכוך כאבים עצביים. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 לא הייתי שוללת פניה נוספת סקסולוגית למרפאה לטיפול מיני איכילוב ב"יולדות ליס" המומחים באבחון וסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

האם יש כאן כאלה? האם ניסיתם טיפולי רפואה משלימה כדי לטפל? אני סובלת מוגיניסמוס, הלכתי לפיזיו' רצפת האגן בעבר אבל לא הרגשתי שיפור ואני מתלבטת אם לנסות גם רפואה משלימה ואיזה טיפול. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, כידוע לך, אני פסיכולוגית קלינית וסקסולוגית, והטיפול שני בוגיניסמוס הוא טיפול פסיכוסקסולוגי מצד אחד, ומצד שני טיפול מאוד מדויק, התנהגותי בהחדרה הדרגתית של מאמני נרתיק. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=3045524 על פניו וגיניסמוס היא התופעה הקלה ביותר לטיפול ברצף הקשיים המיניים. אינני חסידה גדולה של פיזיותרפיה של רצפת האגן משום שהעמדה שלהם היא טכנית והם מוכנים לעבוד גם במצב שלאישה כואב. העיקרון שאסור לעבוד במצב של כאב הוא עיקרון פסיכולוגי השאוב מתורת הלמידה, שהיא תורה במסגרת הידע הפסיכולוגי. יש בנות אשר מסייע להן דיקור סיני בנושא הוגיניסמוס. מאחר ואינני בקיאה בשיטה אינני יכולה לומר כיצד זה פועל. לא שמעתי על שיטות נוספות פרט לדיקור אשר פונים אליהן כרפואה משלימה לפתרון בעיה זו. בעיקרון אם מדובר רק בוגיניסמוס ולא בוסטבוליטיס, לדעתי הטוב ביותר הוא לפנות לסקסולוגיות מיומנות בעלות מוניטין של הצלחה בתחום זה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

28/11/2014 | 07:07 | מאת: טל

אילנה שלום, היות ותמיד הייתי מאד עסוקה בלימודים ופיתוח אישי וכשכן יצאתי עם גברים היו לי כאבים, יצא שאני כבר בת 33 עוד מעט ו עדיין בתולה... אתמול חבר שלי נפרד ממני ,הוא טען שלא בגלל זה, אך יש לי הרגשה מאוד חזקה שזה חלק מהעניין היות ותמיד תיסכל אותו לנסות לחדור אלי. הלכתי לרופא מומחה שאיבחן וסטיבוליטיס, הוא נתן לי משחה לשלושה חודשים...לא עזר הרבה , אבל האמת אולי לא ניסינו מספיק בשביל לבדוק. אני הרגשתי מאוד פתוחה מינית עם החבר לשעבר אך כמובן הרגשתי שאולי אני מאכזבת ולכן פנינו הרבה למין האוראלי ו דברים אחרים...היינו מגוונים. אני לא הייתי רוצה להתחיל את הסאגה הזו עם מישהו חדש. הייתי רוצה לפתור את זה לבד. יש מצב להיעזר בדילדו או דברים אחרים שיבתקו את הבתולים אחת ולתמיד? אפשר להתגבר על הבעיה לבד?

לקריאה נוספת והעמקה

טל היקרה, הבשורה הטובה בסיפור היא שבהחלט את יכולה לפתור לבד, בין אם יש לך וגיניסמוס, בין אם יש לך וסטבוליטיס ובין אם פשוט יש לך קרום בתולין. הבעיה נפתרת במסגרת טיפול פסיכוסקסולוגי בוגיניסמוס\וסטבוליטיס באמצעות שימוש הדרגתי בערכות של מאמני הנרתיק, שהם עונים פחות או יותר על כיוון החשיבה שלך אודות דילדו. מדובר בגופי פלסטיק בשמונה גדלים שונים של עובי ואורך המיוצרים כערכה לטיפול סקסולוגי. ההדרגתיות שלהם בעובי ובאורך מלווה בהוראות מאוד דייקניות איך וכיצד לעשות בהם שימוש. אין די ברכישת ערכת טיפול כלשהי ונסיון לא מבוקר לפי רעיונות אישיים של החדרת מאמני הנרתיק. התהליך עשוי להיות רצוף לסירוגין בהתקדמויות ובנסיגות, ולפיכך יש לא רק להנחות אותו מבחינה מקצועית, אלא בייחוד לגבות אותו בטיפול פסיכולוגי לגבי הרקע הנפשי של היווצרות הבעיה. בעיות מסוג זה מקורן הוא ברקע נפשי אשר מתועל לכיווציות ו\או לכאב של הנרתיק. כאמור, הבשורה הטובה היא שבעזרת טיפול מקצועי הולם את יכולה לפתור לחלוטין את הבעיה באופן אישי ופרטי. כמובן הדבר דורש תהליך של מספר חודשים עד שנה. להלן הפניות למאמרים בבלוג שלי בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלחה, אילנה

15/10/2014 | 08:51 | מאת: רותם

אילנה שלום. לפני כחצי שנה התחלתי לקיים יחסי מין והכל הלך כשורה. במקביל התחלתי לקחת גלולות מינס. לאחר חודשיים הייתה לי פטריה וטיפלתי בה באמצעות אגיסטן. לאחר הפטריה המין הפך לבלתי נסבל וסבלתי מכאבי תופת. אובחנתי עם וסטיבוליטיס וטופלתי במשחות רבות שלא הביאו כל תועלת. רציתי לדעת- האם יש סיבה שזה נגרם? (אולי הגלולות?) אני יודעת שאת מאמינה שזה פסיכולוגי אבל באמת שלא מצאתי שום סיבה שיכולה לגרום לוסטיבוליטיס. האם לדעתך ישנו טיפול פיזי שיכול לעזור? או אפילו טיפול מומלץ? תודה רבה מראש על העזרה!!

לקריאה נוספת והעמקה

רותם היקרה, נראה לי שעניתי בפירוט רב על שאלתך בתשובתי להודיה. בקשר להערתך שאני חושבת שהכל פסיכולוגי חשוב להדגיש כי אין שום תופעה רגשית נפשית בגוף שאינה מתבטאת בו בזמן באופן ביוכימי\פיזיולוגי בגוף. לכל רגש ולכל מחשבה שלנו יש ביטוי חשמלי במערכת העצבים והפרשה בו זמנית של החומרים הכימיים התואמים את תוכן הרגש או המחשבה. המתחים שיש לאישה הסובלת מוסטבוליטיס יכולים להיות על רקע מיני ויכולים שלא להיות על רקע מיני אלא מכל סיבה בהיסטוריית חייה אשר עוררה בה רגשות ארוכי טווח בעלי משמעות שלילית. רגשות אלו עשויים לאורך השנים להיות מודחקים, כלומר, לא זמינים להכרה המודעת, אך אין הדבר מונע את השפעתם על מערכת העצבים האוטונומית הנשארת במצב של עוררות יתר. מערכת העצבים האוטונומית מקושרת ישירות אל התת מודע שלנו. מערכת עצבים בעלת הולכה עצבית גבוהה מדי היא מקור הכאב לוסטבוליטיס ואותה אנו רוצים להרגיע על ידי השתחררות מן הרגשות השליליים שחלקם אינו מודע וחלקם יתכן בהחלט שמודע. אין להטיל ספק בעובדה שוסטבוליטיס הוא כאב פיזי וממשי ולא דמיון שווא. כל טוב ובהצלחה, אילנה

13/10/2014 | 11:42 | מאת: הודיה

שלום אילנה התחלתי לקיים יחסי מין לפני חצי שנה ובמקביל התחלתי להשתמש בגלולות מינס. לאחר שלושה חודשים הייתה לי פטריה שטופלה באגיסטן. מאז הפטרייה אני חווה כאב איום בזמן יחסי מין שכוללים צריבה. מרופא לרופא ממשחה למשחה הוסטיבוליטיס לא עובר ואף מחמיר. כידוע לי אין פתרון קסם והטיפול כרוך בניסוי וטעייה. האם וסטיבוליטיס יכול בכלל להחלים? האם יש סיבה לכל הדבר הזה ( אולי גלולות)? ואולי אם תוכלי להמליץ לי על טיפול/רופא מומלץ? תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

הודיה היקרה, במקרים לא מעטים מקדימה הופעת פטרת, לעתים פטרת בגלים חוזרים ונשנים, את תופעת הוסטבוליטיס. כך או כך, על מנת לאבחן שאכן מדובר בוסטבוליטיס יש צורך באבחון רפואי גניקולוגי. חשוב לציין שוסטבוליטיס לעתים קרובות אינו נראה לעין (זהו כאב פנימי) ולפיכך יש גניקולוגים לא מעטים המתקשים או לא יודעים לאבחן וסטבוליטיס. מאחר ואת מתייחסת לכך כאל וסטבוליטיס אני יוצאת מתוך הנחה שגניקולוג\ית מסוימ\ת אכן אבחנו את התופעה ככזו. ראשית חוכמה, אם אכן זהו וסטבוליטיס הוא המנעות מקיום חדירה לנרתיק בעת יחסי מין. התעלסות בכל דרך שהיא, ידנית או אוראלית היא מותרת, אך החדירה אסורה לחלוטין שכן היא אך מגבירה את הכאב ומחזקת אותו לתוך הגוף. לאור זאת, אפשר באותה הזדמנות להפסיק את השימוש בגלולות למניעת הריון. יש בנות המדווחות, ואיני יודעת להסביר זאת, כי המנעות משימוש בגלולות סייעה להן בהפחתת כאב הוסטבוליטיס. זהו שיעור נמוך של נשים אך עדיין חשוב לציין זאת, ויחד עם זאת חשוב להדגיש כי אני באופן אישי לא מבינה את המנגנון הביופיזי המקשר בין שניהם. באשר לריפוי התופעה, לרפואה כיום אין שום דרך ריפוי מוחלטת לגבי וסטבוליטיס. משחות וכדורים מכל סוג אינם עוזרים, בטח ובטח שיש להימנע ממשחות האלחוש (כמו עזרקאין). קיים כיום שימוש בלייזר רך לאיזור הכואב. הוא עוזר לחלק מן הנשים, יש הפניה לפיזיותרפיה של רצפת האגן, או לביופידבק, וקיים כמובן הניתוח שאני מתנגדת לו מכל וכל. אני מפנה אותך לארבע כתבות על הוסטבוליטיס בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס היא תופעה של גוף-נפש. היא ניתנת לריפוי מוחלט בעבודה פסיכוסקסולוגית מעמיקה. משמעות הדבר כי גורמים רגשיים מכל סוג שהוא, עוררו בגוף מתח רגשי ומתח זה התנקז משום מה לאיזור מערכת העצבים האוטונומית שבפתח הנרתיק. פעילות היתר של מערכת העצבים האוטונומית היא מקור הכאב. קיימת תרופה נוגדת כאב עצבי המתאימה לחלק מן הנשים, אך התרופה עצמה אינה מביאה לריפוי אלא להקלה בלבד. הפתרון הוא לגלות את מקור המתח הנפשי ולהשתחרר ממנו, יחד עם עבודה התנהגותית סקסולוגית על החדרת מאמני הנרתיק על ידי המטופלת בביתה במשך שתי דקות מדי יום באופן קבוע. כך או כך חשוב להדגיש כי פניה לרפואה לא תועיל בדרך כלל ובטח ובטח לא פניות לנטורופתים למיניהם המעניקים דיאטות דלות אוקסילטים שמלבד סבל על מניעת מאכלים מסוימים אינן מעניקות דבר. מקווה שעניתי לשאלתך. אשמח אם תקראי בעיון את הכתבות העשויות להאיר את עיניך בסוגיה, רק דעי שיש לוסטבוליטיס ריפוי מוחלט. כל טוב ובהצלחה, אילנה

02/10/2014 | 14:01 | מאת: עדי

שלום, לאחרונה אובחנתי בויסטבוליטיס, הרופא (פרופסור) נתן לי משחות לדלקת ולפטרת וכן אמר לי לעשות שיאטה דלת אוקסלטים לשלושה חודשים. רציתי לדעת האם הדיאטה היא חלק קריטי מהטיפול או רק המלצה? (אני שואלת מפני שזו דיאטה לא בריאה במיוחד..) תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

עדי היקרה, אם יש לך פטרת בנרתיק שווה לקבל טיפול אנטי פטרתי. אם יש לך דלקת או זיהום בנרתיק שווה לקבל משחה נגד זיהום או דלקת. כלומר, שווה לקבל את התרופה הרלוונטית לבעיה. בואי נאמר בצורה ברורה ובקול רם: למקצוע הרפואה אין כיום שום דרך ושום פתרון לרפא וסטבוליטיס, שהיא מחלת גוף-נפש. הדרך היחידה של הרפואה היא או (ישמור אלוהים) ניתוח האיזור הכואב במידה והוא בר ניתוח, וכן הפניה לפיזיותרפיה של רצפת האגן שיש לה הצלחה מסוימת. הדיאטה דלת האוקסלטים היא חסרת טעם ריפויי כשהם שהיא חסרת טעם וריח ממשיים וכל טעמה הוא שהרופא ירגיש שהוא עשה משהו. אין שום קשר בין החומציות בנרתיק שכביכול הדיאטה דלת האוקסלטים אמורה לשפרה לבין הוסטבוליטיס. כדאי לוותר על דיאטה זו ברגע שהיא ניתנת. מקור הכאב בוסטבוליטיס הוא במערכת העצבים הבלתי רצונית והלא נשלטת. אין כיום שום משחה משום סוג, כולל לא משחת אלחוש (עזרקאין או אמלה) המתמודדים עם הכאב. הכאב הוא פנימי, נובע מעוררות יתר של מערכת העצבים באיזור ולפיכך דרך ההתמודדות האפקטיבית ביותר והיעילה היא לברר מהם הגורמים הנפשיים, כלומר הפסיכולוגיים אשר יצרו את אי השקט במערכת העצבים. במקביל, ניתנים אותות למוח למשך 30 שניות על ידי שימוש האישה במאמני הנרתיק בפרטיות ביתה. וסטבוליטיס לא נועד לריפוי על ידי גניקולוגים (לצערנו) - הוא נועד לריפוי על ידי פסיכולוג קליני או רפואי המיומן בעבודה עם הגוף והנפש והחיבור ביניהם. כאמור, זרקי לפח את הדיאטה דלת האוקסלטים ותהני מכל שנאסר עליך להנאתך. עצם המתח שבאי אכילת הדברים שאת אוהבת עשוי רק לעצבן אותך יותר. אני מפנה אותך לכמה כתבות בנושא הוסטבוליטיס ואני מקווה שהן תסייענה לך להבין את התופעה ולפנות לדרך הריפוי ההולמת. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 כל טוב וחג שמח, אילנה

24/10/2014 | 13:54 | מאת: עדי

18/09/2014 | 09:49 | מאת: מאיה

היי, בת 33. טופלתי עי פיזיותרפסיטית עם מרחיבים לפני כשנה וחצי בשל וגיניסמוס די קשה. אני חרדתית גם באופיי ותמיד פחדתי מחדירה(מגיעה גם מבית דתי). מאז הצלחנו חדירה ואני גם בהריון. העניין הוא שעוד לפני ההריון החדירה לעיתים הולכת בקלות ולעיתים לא(לא מצליחה או מלווה בכאב). אני משתמשת גם כויברטור טרום חדירה כדי שזה יתאפשר בקלות יותר ויתרחב לפני. נבדקתי עי רופאת נשים(לפני ההריון בדקה עם אצבעות) ששללה בעיה פיסיולוגית ואמרה לעסות עם אצבעות את האיזור. אני ובעלי בטיפול מיני כבר כשנה. המטפל שלי ממליץ להבדק שוב עי רופאה אחרת כדי לשלול וסטוביליטיס אך אני לא רוצה להבדק כעת בהריון וגם רופאת הנשים שלי ממליצה לא להבדק כעת. כרגע מאז ההריון_(חודש 6), אנו לא עושים כלל חדירה כי האזור רגיש לי עוד יותר וגם אין לי ככ חשק. מה דעתך? כמו כן במידה וזה אכן וסטבוליטיס שלא אובחן עד כה, יש בעיה מבחינת לידה רגילה?

לקריאה נוספת והעמקה

מאיה היקרה, ראשית, ברכות להריונך ואיחולים ללידה קלה ולהנאה מפרי בטנך! תופעת הוגניסמוס או הוסטבוליטיס, יהא אשר יהא, איננה אמורה להשפיע בכל דרך שהיא על מהלך הלידה הטבעי, שכן עוצמת הצירים הגורמים להפתחות צוואר הרחם ולהתרחבות הנרתיק באופן אשר יאפשר את המעבר בתעלת הלידה יביא לכך שלא תחושי שום שמץ מכאבי השרירים המכווצים במצב הוגיניסמי או הוסטבוליטי. ועכשיו להמשך הדרך: נאחל לך אמהות קלה ומספקת ולאחר שתגיעי להתייצבות של שעות השינה ויהיה לך אורח חיים מאוזן מבחינת שעות עירות ושעות שינה, כלומר תחזרי "להיות בן אדם", אני מציעה לך להפסיק את הטיפול הזוגי המיני שהוא לא רלוונטי כלל למצב שלך, ולפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי רציני המבין את מה שהוא עושה, בין אם מדובר בוגיניסמוס, ובין אם מדובר בוסטבוליטיס, למעשה במצב הנוכחי זה כבר לא משנה. אין ספק שחיים מיניים תקניים אינם דורשים החדרת ויברטור מקדמית לשם שחרור הנרתיק. עצם השימוש בטכניקה הזו על ידך מצביעה על כך כי הבעיה המרכזית לא נפתרה. להערכתי, יש לעבוד ברמת עומק של רגרסיה לילדות, ניתוח חלומות וכד' לגבי התשוקה המינית שלך, ולגבי החרדות התת מודעות לגבי תשוקה זו. תשוקה מינית וחרדות תת מודעות מפניה מאפיינים את כל בני האדם באשר הם והשאלה היא שאלה של מינון ופרופורציה. הטיפול הנוכחי נראה לי נסחב, לא ממוקד ולא מביא לתוצאות המקוות שהן שחרור מלוא פוטנציאל בתחום היכולת לתשוקה והנאה מינית ובתחום הרפיית השרירים ונינוחות איבר המין הקשורה לכך. המשך הריון קל, לידה קלה ומתוקה, שנה טובה ונהדרת, כל טוב והמשך צמיחה והתפתחות אישית, אילנה נ.ב מומלץ לאחר הלידה, גם כאשר את כבר תהיי מותרת, לא לקיים יחסי מין הכוללים חדירה בשום צורה שהיא, אלא לפנות לטיפול הרלוונטי הנכון. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344

היי בנות, אני בת 25. כבר 6 שנים שאני סובלת מוסטיבוליטיס. בגיל 19 קיימתי לראשונה יחסי מין עם בן זוגי. כאב לי מאוד. מאוד.... אבל אמרו לי שככה זה בפעם הראשונה. בפעם השניה כאב לי ואמרו לי שזה כי זה התחלה... האיזור צריך להתרחב. כמו שאתן כבר מבינות הסוף ידוע מראש- כאב לי שוב ושוב. כאב חד. שורף, כואב, מלחיץ והכי לא נעים בעולם. זה גרם לי לשנוא יחסי מין כלכך ולפחד פחד מוות כל פעם שהרגע הזה יגיע אז פשוט נמנעתי מזה לגמרי, אפילו מקרבה לבן זוג שלי נמנעתי. כבר לא נישקתי אותו. כל הזמן שמעתי מחברות רק איך הן אוהבות את זה וכמה זה כייף ובי באותו הזמן עובר גל של פחד וחרדה. חשבתי שמשהו בי דפוק, שאני מקולקלת. חשבתי שיש קשר לדלקת הפרקים שיש לי. כי וסטיבוליטיס זו גם דלקת. ניסיתי לקרוא על זה באינטרנט שוב ושוב והיה כתוב שצריך ללכת לטיפול בהדסה או במרכז רעות בתל אביב. חשבתי שזה רק לאנשים שרוטים מה לי ולטיפולים האלה .. זה לא בראש זה רק פיזי. קראתי שזה מאוד יקר ובגלל שאני סטודנטית לא ידעתי איך אעמוד בזה כלכלית וגם לא רציתי לבקש כסף מההורים כי נורא הביך אותי לדבר על זה. קראתי שהמון בני זוג עזבו את החברות שלהן בגלל זה, קראתי שזה עובר בד"כ אחרי לידה ראשונה. אחרי ארבע שנים של זוגיות החלטתי ללכת ולטפל בזה לאחר שנפרדתי מהבן זוג שלי. חברות מאוד לחצו עלי למזלי... בחרתי לספר את כל התהליך כדי לא לחסוך מכן כלום כי אני מבינה ויודעת בדיוק מה זאת ההרגשה הזאת ואיך עובר כל התהליך הזה. הלכתי לבי"ח רעות שם יש מחלקה שמטפלת רק בזה והייתי משוחחת עם מישהי מדי שבוע. זה עצבן אותי. היא עצבנה אותי בשקט ובשלווה הפנימית שלה. לדבר עם מישהי בת 50 על הסקס הלא מוצלח שלי עם הבן זוג שלי. שנאתי את זה כל כך עד שאחרי חמש פעמים הפסקתי ללכת. לא היה אכפת לי שזה יקר. היה אכפת לי ששנאתי את זה. בדיעבד, אולי כן היה משהו בראש. אבל קטן מאוד. היא פתחה לי כל מיני נקודות שאכן גרמו לי להבין למה הייתי סגורה לכל הנושא הזה מראש. לגדול בבית שאחי הגדול היה מביא כל שבוע מספר לא מבוטל של בנות ואומר לי "את לא תהיי כמו הבנות האלה, אח שלך ידאג לך". וצוחק עליהן ברגע שיוצאות מהדלת. עזרה לי להבין שזה צריך להיות אחרת ושאני יכולה לשנות את זה. עודדה אותי בכך שאמרה לי שילדה בת 23.5 גיבורה מאוד שהיא מגיעה בגיל כזה כי רוב הנשים מגיעות בגיל 28 ומעלה שמתות להתחתן ועוצרות את עצמן מזוגיות בגלל זה. אז זה היה שווה. ואם הייתי מחזירה את הגלגל לאחור...כן הייתי הולכת. לא לסשן של מיליון מפגשים. אלא רק כדי להבין אם אני אכן צריכה את זה או שלא. היא הפנתה אותי גם לבדיקה פיזית אצל ד"ר ליאורה אברמוב. היא הביאה לי המון משחות ואני לא חושבת שמשהו שם עזר. לאחר מכן הפנתה אותי לפיזותרפיה וגם היא לא ממש עזרה. טסתי לתקופה של מספר חודשים וחזרתי עם כוחות מחודשים בתקווה שהפעם זה יעזור... חזרתי לארץ וגם חזרתי לבן זוג שלי לאחר פרידה של שינה. ניסינו לשכב- כאב לי. רציתי למות. שרף לי. זה היה הכי מאכזב שרק אפשר לדמיין! תסכול תסכול תסכול !!!!! החלטנו ביחד שאקנה מרחיבים שהפיזותרפיסטית בעבר אמרה לי לקנות לפני שטסתי. קניתי זה עלה סביבות 350 ¤. ורודים כאלה. דרך אתר אינטרנט נסעתי למישהי להביא אותם. זה כמו ויברטור זה גם עם רטט. יש 4 גדלים. ראיתי את הגודל הגדול ביותר ולא עבר לי הרוק בגרון! התחלתי ממש לצחוק אמרתי לה "וואו" והיא השיבה. "איזה כייף שאת צוחקת, אני בד"כ מקבלת תגובות הפוכות של שוק או של דמעות..." קניתי שמן שליאורה אמרה לי. שמן שקדים מהסופר פארם והתחלתי לעשות זאת ברמה יומיומית יחד עם המרחיב. כל חודש בערך עליתי לגודל הגדול יותר. עד שלא כאב לי. לא הצלחתי לזוז עם זה בחופשיות אבל הפעלתי גם רטט לעיתים כדי שירגיע את השריר. תוך 4 חודשים הייתי במרחיב הגדול ביותר. חודש וחצי לקח עד שהוא לא כאב לי וזזתי יחסית בחופשיות. ליאורה אמרה שאם כואב לשים אובסטין חצי שעה קודם כדי להרגיע את המקום. שמתי. שכבנו. היה מדהים. לא נהנתי אבל לא כאב. בפיזיותרפיה לימדו אותי לעשות תרגילים אם כואב. עשיתי. בפעם השניה לא הייתי צריכה לעשות. אולי רק פעם אחת את התרגיל. אין כאבים. עדיין לא הגעתי למצב שאני נהנית אך לא רחוק היום... רק עוד קצת וגם זה יקרה. אני רוצה לציין שהייתי אצל מספר לא מבוטל של רופאות נשים !!! למעלה מ10 וכולן אמרו שהכל בסדר תקני שמן סיכה והכל יהיה בסדר וכלום !!! לא מבינים כלום !!!!! עד שהלכתי לגינוקולוגית אמרתי שאולי ננסה לשנות כיוון מרופאי נשים כי אולי אין להם את זה.. לפי מה שקראתי באינטרנט חשבתי שזה או וסטילבוטיס ו או וגינזמוס. הגינקולוגית הייתה מדהימה והפנתה אותי להדסה, אבל לא הלכתי לשם כי היו תורים לעוד ארבעה חודשים. ועד שהיה לי האומץ לקח מלא זמן..... למי שאין כסף יכולה להפוך את זה גם למאוד זול והכל בסדר... אבל חשוב היה לי שתראו את הכל מנקודת המבט שלי ושתראו שזה עובר כי אני הייתי כ"כ מתוסכלת והלוואי והייתי קוראת סיפור כמו שלי ורואה שזה אכן עובד ומה באמת הכי עובד. חג שמח !!! פתחתי מייל במיוחד תוכלי לשלוח אלי שאלות או כל שעולה בראשם ... אני יותר מאשמח לעזור !!! ksay1954@gmail.com

לקריאה נוספת והעמקה

שיר היקרה, שורה תחתונה אני שמחה שהחלמת במידה ניכרת מכאבי הוסטבוליטיס. יש להביא בחשבון שתופעת הוסטבוליטיס היא דו שכבתית. 1. הכאב והקושי בקיום חדירה. 2. התשוקה וההנאה המינית. קיום פונקציית החדירה בהיעדר תשוקה מינית כוללת ובהיעדר חוויה מינית חיובית, רצוי כמובן הכוללת אורגזמה, היא מהווה החלמה של הגוף מכאב אך אינה מהווה החלמה של הנפש מן המעצור אשר בתשוקה. התחנות הטיפוליות השונות אותן עברת הן ידועות וזה פחות או יותר כולל את כל מה שיש לממסד הרפואי הקונבנציונלי להציע כיום. במקרה שלך אין לזלזל כלל וכלל בהקלה שזכית לה בסוף, אך בהחלט יש לי ביקורת נוקבת אודות משך הזמן בו היית צריכה לטלטל את עצמך בין התחנות השונות כאשר כל גורם טיפולי יש לו הבנה חלקית מאוד אודות מהות התופעה ואין לאף אדם מן הגורמים המטפלים היום בארץ הבנה פנורמית כוללת של קשר נפש-גוף, כלומר, תפישת הוסטבוליטיס כבעיה של חסימה בתשוקה המינית הנובעת מגורמים שונים ומגוונים, לא בהכרח מיניים, היוצרים בנפש משקעים מודעים ולא מודעים של כאב נפשי, צער, פחד, כעס וסבל. חייבת להיות דרך לשחרר את מצבורי הנפש המעיקים, הקשורים כל אחד לתכנים המסוימים שלו, על מנת שהתשוקה המינית תתגבר מצד אחד, ומצד שני יפחת הקונפליקט הנפשי העז הגורם למערכת העצבים האוטונומית באיזור איבר המין להיות בעוררות גבוהה, שזה המקור לכאב. הטיפול בוסטבוליטיס חייב להיות (לעניות דעתי) טיפול של גוף-נפש ברמה העמוקה ביותר האפשרית, פסיכולוגיית המעמקים, כולל תרגול מאמני הנרתיק. כל תרגול שיש בו היבט פיזיותרפיסטי של החדרת גופי הפלסטיק אסור בשום פנים ואופן שיהיה מלווה בחוויית מתח נפשי או כאב פיסי כלשהו. מקורה של הבנה זו הוא בתאוריית הלמידה המבינה כי כאב הוא בין היתר גם נלמד וכי חוויה חוזרת ונשנית שלו מעמיקה אותו בגוף. טיפול נכון של פסיכולוגיית המעמקים בנפש כולל טיפול סקסולוגי במאמני הנרתיק אמור ומביא להחלמה של התשוקה המינית ושל היעלמות כאב הוסטבוליטיס בתוך פרק זמן של עד שנה וחצי שנתיים. קיים היום טיפול בלייזר רך לגבי איזור הוסטבוליטיס - יש לכך תוצאות טובות באיזור זה אך אם לא נפתר הקונפליקט הנפשי קיימת סבירות מסוימת שהכאב יעבור לאיזור אחר באיבר המין אשר לגביו לא ניתן להפעיל את שיטת הלייזר הרך. מעניין לציין שתוך כדי פנייתך היה לך עניין לתת לנו קמצוץ מן המורכבות הפסיכולוגית והמשמעות המינית השלילית שספגת בבית ביחסים עם אחיך ובעמדת הזילות כלפי המיניות. אני מפנה אותך ללינקים בבלוג שלי העוסקים בנושא הוסטבוליטיס וצורותיו השונות. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב, שנה טובה ובהצלחה, אילנה

23/08/2014 | 22:48 | מאת: חולה לשעבר

לפני כ-12 שנים חליתי בוסטיבוליטיס , אחרי תקופה ארוכה של תרופות שנות שלא עזרו ולא מעט רופאים שאמרו שזה פסיכולוגי, הגעתי לפרופסור מפורסם שאבחן את המחלה. ביצעתי ניתוח אצל פרופסור אחר, מפורסם לא פחות וכך הוסטיבוליטיס עבר מחיי. מבחינת הראש - הכול נשאר בדיוק אותו הדבר אבל בגוף - כבר לא כואב... קראתי חלק מהתגובות שלך בפורום וכאב לי לקרוא שאת כותבת שוסטיבוליטיס הוא פסיכולוגי, דבר היודע מזה שנים רבות כלא נכון. וסטיבוליטיס יכולה לנבוע ממספר גדול של סיבות שחלקן ביולוגיות בלבד ואינן קשורות לבעיות נפשיות (מיניות או שלא) ויש דרכים רפואיות לפתור את המצב. אולי דעתך היא כזו כי את באה מתחום הסקסולוגיה אבל חשוב שפורום כזה יתן תמונה רחבה של טיפולים. עוד דבר, בעבר רופאים רבים לא ידעו מה זה הדבר הזה אבל כיום המצב השתנה לגמרי אך כן חשוב לדעת שצריך לחפש מומחים לדבר זה. אני אישית יכולה להמליץ על רופאה שפגשתי בקשר למשהו אחר, אמנם, אבל היא ה-מומחית בארץ לוסטיבוליטיס ושמה ד"ר אחינועם לב שגיא. מקווה שתקחי את תגובתי לתשומת לבך, מן הסתם הנושא קרוב לליבי וברצוני לעזור לאחרות.

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, תודה על היידוע. ד"ר אחינועם לב-שגיא ידועה ומפורסמת בטיפולי הלייזר הרך שהיא מעניקה. לעתים זה עוזר ולעתים הוסטבוליטיס נכנס פנימה והופך לדיספרוניה. אין בדעתי להיכנס לויכוח של גוף-נפש שהוא תחום אינטרדיסציפלינרי רחב מאוד ועמוס ידע לכל הכיוונים. באופן טבעי מגיעות אליי בנות אשר הטיפולים הרפואיים נכשלו לגביהן. בואי נאמר שיש אחוז מהנשים הנהנות מהטיפול הרפואי הפולשני, וברגע שהסימפטום נעלם אכן הן חשות הקלה. אם הכל טוב תבואנה על הברכה ונשמח בכך. לצערנו לא תמיד זהו המצב ובהחלט יש צורך בהתערבות פסיכולוגית. הבה נאמר שלאמת פנים רבות, אין טיפול אחד אולטימטיבי שהוא טוב לכל בני האדם. על כל אדם למצוא את הטיפול המתאים לו ביותר. כל טוב ובהצלחה, אילנה

14/07/2014 | 22:18 | מאת: מיואשת לגמרי

אילנה שלום הלוואי ואת תצליחי להרגיע אותי גילו אצלי לפני שבוע וסטיבוליטיס אחרי חודש וחצי של בכי ותסכול אצל 2 רופאי נשים שטענו שאין לי כלוםםםם...ושאני יפסיק להכניס לעצמי שטויות לראש כל הכאבים התחילו לי אחרי פטריה מאוד לא נעימה היה נדמה שהיא נפתרה ואחרי זה התחלתי לקיים יחסי מין והיו לי כאבי תופת וזה הקרין לי לאיזור הדגדגן... ראיתי שכתבת באחד המאמרים שזה יכול להגיע לשפתיים הקטנות וגם לדגדגן הוסטיבוליטיס האם זה נכון? כי יש לי כאבים גם באיזור הדגדגן מה שמאוד מטריד אותי אני ממש בדיכאון טוטאלי ולחץ היסטרי מקווה שאת תוכלי להרגיע אותי.... תודה על העזרה הגדולה!

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, למעשה את מתארת מצב בו לקית בשתי התופעות - האחת של וסטבוליטיס, כלומר כאבים בפתח הנרתיק בזמן החדירה, והאחרת "האחות שלה" שהיא הוולוודוניה ומתבטאת בכאבים בשפתיים הקטנות ובדגדגן. מעט רופאי נשים יודעים לאבחן את הבעיה מאחר ומקור הכאב הינו עצבי ולא בהכרח רואים תופעות כלשהן באיזור הכאב. גם הוסטבוליטיס וגם הוולוודוניה ניתנות לריפוי מלא ומוחלט בטיפול פסיכוסקסולוגי המיועד לפתור בעיה זו ולרפאה. אנא קראי את הכתבות הבאות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 במקרה שלך, פיזיותרפיה של רצפת האגן, עליה אינני ממליצה בהכרח אם פונים לטיפול הנכון, לא תסייע, מאחר והכאב הוא גם באיזור השפתיים והדגדגן. ראשית, מומלץ לצאת מהדיכאון שכן את לא היחידה בסיפור, וכ-15% מהנשים סובלות מכך. טיפול מקצועי נכון, ובמידת הצורך הפניה לרופאה המומחית בטיפול בכאב מסוג זה, מביאים לאורך זמן של כשנה לריפוי מוחלט במרבית המקרים. מקור הכאב הוא בעוררות יתר של מערכת העצבים באיזור, שהוא הגורם יוצר הכאב. עוררות זו מקורה בקונפליקטים רגשיים שונים אשר קיימים בתת מודע, אולי חלקם במודע, והם הגורמים לעומס הרגשי המתבטא בסופו של דבר בעוררות עצבית. מקווה שתפני לטיפול הנכון ותבריאי לחלוטין! כל טוב ובהצלחה, אילנה

06/07/2014 | 23:38 | מאת: חיה

הי אני כבת 29 יש לי בעיה נוראית ואני ממש מתביישת מה אני יכולה לעשות....אני בחורה מלאה, וכרגע בירידה...אני סובלת משפשפת בין הרגליים, עד כדי כך שהאזור יתכהה ולא נראה אסתטי, אשמח לדעת אם יש משהו לעשות, או איזו משחה שתבהיר לי את האזור,זה ממש מוריד לי את הביטחון עם בין זוג... אשמח לקבל תשובה.....

לקריאה נוספת והעמקה

חיה היקרה, לפי מיטב הבנתי הבעיה הינה רפואית, מניעה של שפשפת, ולפיכך אני מציעה לך להפנות את שאלתך לאחד מרופאי העור בפורום דוקטורס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

14/06/2014 | 00:41 | מאת: חן אלמקייס

הי. אני בת 21 . אני לא בטוחה שזה קשור לפורום זה. אך אשמח תשובה. יש לי כאבים בחדירה בכניסה לנרתיק. ממש מסביב לכניסה באיזור התחתון שלו. זה בחיים לא היה לי. בנוסף לכך באיזור התחתון של הכניסה יש אדמומיות קלה. אני לא יודעת אם היה לי את זה לפני כן או לא . יש דרך לטפל בזה? ומהזה? אני לא מצליחה לקיים יחסי מין.

לקריאה נוספת והעמקה

חן היקרה, הרושם הוא שבעצם לקית בוסטבוליטיס ואנו מפנים אותך ל-4 כתבות בנושא הוסטבוליטיס. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 העניין הוא שעל מנת לומר בבטחה שזהו וסטבוליטיס עליך לקבל חוות דעת גניקולוגית מוסמכת. לצערנו, הרבה מאוד גניקולוגים מתקשים לאבחן וסטבוליטיס שכן לא תמיד קיימת אדמומית באיזור ולעתים אין שום ניראות חיצונית לכאב, מאחר ומקורו בכאב עצבי פנימי. חשוב להגיע לגניקולוגיות המתמחות באבחון וסטבוליטיס. כמו כן, חשוב לציין, כי הגניקולוגיות המומחיות לאבחון התופעה הן קצרות יד בנוגע לריפוי. לכל היותר הן נותנות משחות אלחוש שאינן מסייעות או מפנות לפיזיותרפיה של רצפת האגן. כיום גם נעשה שימוש בלייזר לאיזור הוסטבוליטיס החיצוני, ואז קיים החשש שהאיזור החיצוני יחלים והכאב יעבור פנימה לתוך הנרתיק. הטיפול בתופעה עד להחלמה הוא טיפול פסיכוסקסולוגי בלבד. לאבחון קפדני פני למרפאה לטיפול מיני לנשים בבי"ח איכילוב. לאחר האבחון תופני לפיזיותרפיה של רצפת האגן, מה שאיני ממליצה במקרה זה, אך האבחון יהיה אמין ואחראי. כל טוב ובהצלחה, אילנה

13/05/2014 | 14:51 | מאת: זיו

ברצוני לשאול האם אפשל לגמור לאחר מריחת המשחה, האם המשחה פוגעת בטיב הזרע, ותוך כמה זמן אפשר להגיע לשפיכה. (אנו רוצים הריון והשימוש במשחה הוא כדי להאריך את זמן המשגל)

לקריאה נוספת והעמקה

זיו היקר, אינני מבינה את החיבור בין הקטע הראשון של שאלתך לבין הקטע השני. על מנת לדעת האם העזרקאין מסייע להארכת משך המשגל ובו בזמן מאפשר שפיכה כל מה שעליך לעשות הוא פשוט לנסות פעם פעמיים ולראות. בני אדם שונים מגיבים באופן שונה לחומרים כימיים שונים - בתוכם גם משחת העזרקאין. לפיכך, אין חכם כבעל ניסיון. נסה וראה. בקשר לחלק השני של השאלה, על רצונכם להיכנס להריון, לא ברור לחלוטין הקשר למשך חדירה ארוך. גם חדירה של שניות בלבד אשר בה תתרחש שפיכה היא מתאימה ביותר ליצירת הריון. על מנת שתיכנסו להריון הייתי ממליצה שבאותם פעמים תימנעו משימוש בחומרים נוספים, כולל עזרקאין. נא הפרידו בין המשאלה להיכנס להריון המומלצת להתבצע ללא חומרים נוספים (ואין חשיבות למשך החדירה) לבין רצונכם בהארכת זמן החדירה. אגב, לשם הארכת זמן חדירה לא מומלץ שימוש בעזרקאין בכלל או בכל אלחוש אחר אלא פניה לטיפול מיני קונבנציונלי בו לוקחים חלק שני בני הזוג ובמהלכו לומד הגבר לשלוט בנקודת האל-חזור של השפיכה. הטיפול ניתן בכל המרפאות לטיפול מיני אשר בבתי החולים הגדולים ברחבי הארץ (הפניה של טופס 17 נדרשת). כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום רב ד"ר אני בת 35, בריאה, נוטלת גלולות מיליאן בשנה האחרונה אני סובלת מקרע חוזר בכניסת הנרתיק לאחר קיום יחסי מין. לאחר מריחת משחות, הימנעות מיחסי מין כמה פעמים למשך 3-4 שבועות בכל פעם (לפי הוראות הרופא) והחלפה של הגלולות הקרע עדיין שב וחזר ולא החלים. הרופא אגב אמר שמבדיקה שלו אין לי וסטיבוליטיס. הלכתי לרופא מומחה אחר אשר הסביר לי שאני מאוד צרה בכניסה ועל כן העור מסביב נמתח והקרע נוצר שוב ושוב. הוא המליץ להתחיל בניתוח בו יסירו את העור הפצוע ולתפור אך הזהיר שהדבר עלול לחזור בגלל המבנה שלי ואם זה אכן יחזור ייתכן שצריך לשקול ניתוח בו מסירים את העור מסביב ומרחיבים מעט את הכניסה. ביצעתי את ההליך של הסרת הרקמה הפצועה ותפירתה ולפי הוראותיו חיכיתי חודש ללא קיום יחסי מין. הוא בדק אותי ואכן אישר שהמקום החלים. בפעם הראשונה בה קיימתי יחסי מין (עם מסכך כמובן) לאחר הניתוח הקרע חזר כאילו לא עשיתי כלום (נראה שבדיוק באותו מקום, זה המקום הזה שחותכים בלידה נראה לי). קראתי קצת באינטרנט על זה ואני לא מבינה כל כך מה יש לי. אני לא סובלת מכאבים בעת קיום יחסי מין חוץ בבמקום הממוקד בו יש את הקרע וגם זה רק בתחילת החדירה ולאחר מכן אני לא מרגישה כאב. מעולם לא חוויתי ואינני חווה בעיה או כאב בהחדרת טמפון, בדיקה גניקולוגית כזו או אחרת, לבישת מכנסיים צמודים וכד'. הקרע שלי ברור ונראה לעין ומאוד ברור היכן מקור הכאב. בכל מיני מקומות קראתי שנשים עם וסטיבוליטיס סובלות מכאב כאשר לא נראה איזשהו נגע או פצע באיבר המין. האם זה וסטיבוליטיס? האם זה סתם מקרה של באמת מבנה צר אשר בגללו העור נמתח מעבר ליכולותיו? מדוע הרקמה הזאת אינה מחלימה ונפתחת שוב ושוב? מרחתי כבר את כל המשחות והשמנים ועכשיו אני עומדת לפני החלטה האם לעבור את הניתוח הגדול יותר שהרופא הציע כי נראה שהרקמה הזאת פשוט תימתח ותיקרע בכל פעם ולא יעזור כמה יתפרו אותה. מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

נורית היקרה, נשים הסובלות מוסטבוליטיס אכן מדווחות על כאבים גם בעת חדירה (לא רק) אך אין שום דיווח על קרע. היות ואינני גניקולוגית, אינני יודעת מדוע חוזר ומופיע קרע באזור והאם הופעתו קשורה להיות הנרתיק צר. "נרתיק צר" הוא מושג מוזר במידה רבה. הנרתיק של כל הנשים בעולם הוא בהיקף של כ-2.7 ס"מ והוא מתרחב עד כמה שצריך בהתאם לעובי איבר המין הזכרי ולאחר מכן חוזר לגודלו המקורי. הנרתיק הוא שריר טבעתי כאשר רוחב תעלת הנרתיק המקורי הוא צר, כך ברא אותנו היקום, אך מאחר והשריר הוא טבעתי וחזק מאוד הוא מתרחב בדיוק בהתאם לנדרש. לאור התיאור שלך על היווצרות קרע, יתכן שיש איזשהו קושי של נוקשות בגמישות של התרחבות השריר. לפני שאת רצה לניתוחים אני מציעה שתפני לד"ר ליאורה אברמוב בשאלה בפורום או בבדיקה אישית. ככלל הרעיון של נרתיק צר הוא מושג שהרופאים טבעו ואינו עולה בקנה אחד עם הפיזיולוגיה הטבעית של גוף האישה. כל טוב ובהצלחה, אילנה

17/04/2014 | 07:51 | מאת: עדנה

לאילנה ארד לוין היקרה, נפגשנו לפני למעלה משבעה חודשים. פניתי אליך לאחר שמצאתי את שמך באינטרנט והימרתי עליך ככתובת הנכונה לפתרון הבעיה הקשה ממנה סבלתי שלוש וחצי שנים – וסטוביליטיס. המאמר שלך שקראתי בבלוג שלך היה "הנפש זועקת מהערווה" ואני אכן השתכנעתי. הייתי כבר מטופלת במשך כמה שנים כולל בליריקה וסימבלטה, תרופות נוגדות כאב שרק רופא כאב נותן, אבל הבנתי ממך שבלי טיפול נפשי מקביל לא יושגו שום תוצאות. כבר בפגישתנו הראשונה ראיתי לפני אישה שמקרינה חום ושמחת חיים ויותר מהכל – אמון. החלטתי לשים הכל על כף המאזניים ולעשות כל מה שתגידי. את עוררת בי תקווה שאפשר להצליח, ובאמת לרפא את המחלה הזו, שקשה להגדירה ועוד יותר לטפל בה. בעזרת בעלי שעודד אותי לכך וגם בא איתי לכל הפגישות אצלך התחלנו בתהליך שאינו קל אך גם אינו נורא. אם עושים בדיוק כדבריך מצליחים – וזו עובדה. בזכות זה שאני די "יקית" ועשיתי בדיוק מה שאמרת לי התהליך היה קצר יחסית – כ-7 חודשים בלבד, שזה די הפתיע את כולנו. אני לא אפרט את התהליך, רק אומר שהוא מדורג וכולל טיפול בדיאלטורים ושמנים וגם דורש שיתוף פעולה מלא בין האישה לבעל. במקרה שלי זה עבד ואף שיפר מאד את הנישואים מכל ההיבטים! הייעוץ שלך הוא גם סקסולוגי ואם אפשר לתת טיפ אחד טוב לאחרים – את התרגילים שאת נותנת אפשר בהחלט לעשות גם בעמידה, המצאה שלנו שעדיין עובדת ובגדול... לסיום ברצוננו להודות לך על הכל, על הטיפול ועל מי שאת, ולהמליץ לכל אישה מיואשת שסובלת מוסטיבוליטיס לפנות אלייך כי את נותנת פתרון לבעיה שלפנייך נראתה ללא פתרון. את נותנת תקווה ובעיקר תוצאות, ומחזירה את האושר ושמחת החיים לאשה או לזוג שפונים אליך. היי ברוכה והמשיכי בפועלך זה, אין עלייך! בברכת חג פסח שמח ובאהבה, עדנה.

עדנה ויוסי היקרים, המון תודה והמון אהבה על הפרגון ועל המילים החמות בהן כתבת לי וכמובן איך אפשר לשכוח את הפוף ההודי הנהדר אשר הבאתם לי במתנה מהודו היושב לו לתפארת בסלון העליון. חיבוקים ונשיקות ונתראה רק בשמחות! אילנה

בשנים האחרונות אני סובלת מצריבה וגירוד וכאבים בזמן יחסי מין בעיקר, ופעמים רבות גם בזמן ישיבה ממושכת/לבישה של מכנסיים.. אני מקיימת יחסי מין מגיל 16, והבעיות התחילו בגיל 26, לפי 4 שנים, במהלכן אני עם אותו בן זוג כל הזמן. כיום אנחנו מנסים להרות אבל הבעיה היא שכל מגע מיני מסתיים בכאבים עזים ובאחת מהשתיים- דלקת או פטרייה (למרות שגם זה גבולי מבחינת ב.מעבדה, אורולוג למשל אמר שזה לא ממש זיהום).שאלתי את הרופא נשים שלי לגבי זה ובינתיים לא הומלץ לי טיפול אחר ממשחות/אנטיביוטיקות וכדורים, מאחר וגם ככה אנחנו מועמדים לטיפולי פוריות הומלץ לי לא לעשות עם זה כלום. אפילו נאמר לי שלפעמים זה משתנה עם ההריון והלידה וכל השינויי הורמונים, היש בכך בסיס ? בנוסף, האם יש קשר בין כיווץ לא רצוני של השרירים לבין דלקות? מה הטיפול לכיווץ הזה? כמה שאני מנסה לשחרר ולהרפות אחרי כמה שניות אני שמה לב שאני שוב מכווצת.. בעבר קצת יין או משהו יה עוזר, בעיקר להקהות את החושים (אח"כ תמיד כואב)... מן הסתם עכשיו זה לא אופציה..

לקריאה נוספת והעמקה

אורנית היקרה, מה שיש לך הוא וסטבוליטיס. התסמינים שאת כותבת אודותיהם הם תסמינים קלאסיים של וסטבוליטיס. הרפואה איננה מרפאת וסטבוליטיס, שום משחה ושום תרופה לא תעזור (קראי את תשובותיי לשתי השאלות הקודמות). הבעיה כרגע היא רצונך להיכנס להריון. אם העניין לא היה כל כך דחוף ניתן היה שתאפשרי לעצמך שנה עד שנה וחצי של טיפול פסיכוסקסולוגי ממוקד לריפוי וסטבוליטיס עד להחלמה מהירה. בזמן טיפול בוסטבוליטיס ובכלל, בזמן שיש סבל מוסטבוליטיס קיים איסור מוחלט על ביצוע חדירה בשל הסבל שהיא גורמת. אם כרגע הבחירה שלך היא בהריון קודם כל עליך להביא בחשבון תהליך של הזרעה שאז לא יהיה צורך בחדירה של איבר המין. יחד עם זאת יתכן שגם פעולת ההזרעה תהיה כואבת ובגלל הכאב תהיי מכווצת וכל התהליך יהיה לא נעים. קיימת אמרה שטותית בקרב הגניקולוגים כאילו הריון ולידה מרפאים וסטבוליטיס. זוהי שטות ממדרגה ראשונה, שכן היו לי הרבה פציינטיות אמהות לילדים שהמשיכו לסבול מהוסטבוליטיס גם לאחר הלידות. חשוב להדגיש - וסטבוליטיס אינה מחלה הורמונלית אלא מחלה הנובעת מסבל נפשי מודע או בלתי מודע הגורם ל"רתיחה" של מערכת העצבים באיזור. רק טיפול פסיכוסקסולוגי ממוקד מטרה המיועד לריפוי מוחלט של התופעה הוא הטיפול הנכון והיעיל. קשה לי להחליט עבורך האם לרפא כיום תחילה את הוסטבוליטיס בלי לחץ ולאחריו להתחיל בנסיונות להריון או שמא כבר דחוף מאוד להיות בהריון ואז הטיפול יידחה לאחר תקופת ההנקה. להלן שבע כתבות אודות תופעת הוסטבוליטיס בגילאים השונים ושיטת הריפוי: שגעונות הוסטבוליטיס ושתי אחיותיה המרושעות: וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה ראשונה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 ריפוי הוסטבוליטיס המשוגעת ואחיותיה המרושעות, וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 וסטבוליטיס למה זה כואב לי כל כך http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 וסטבוליטיס בגילאי 50-60 פלוס http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=3064966 וסטבוליטיס - הנפש צועקת דרך העריה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס שלאחר לידה (כתבה ראשונה מתוך שתיים) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2594192 וסטבוליטיס בעקבות טראומת לידה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2597620 חג שמח, כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה שלום, אני בת 27 ולפני שנים אובחנתי כסובלת מוסטבוליטיס. טופלתי בעבר אצל פזיותרפיסטית לרצפת האגן ואצל פסיכולוגית מומחית. חשוב לציין שהתיאבון המיני שלי בריא מאד וכיום הביטוי היחיד של הבעיה אצלי הוא על ידי כאבים בנרתיק במהלך חדירה. כיום אני בהריון בשבוע 35, והומלץ לי לבצע עיסוי פרינאום לאור חששותיי מחתך. בגלל הכאב בנרתיק בעלי ואני לא מצליחים בשום אופן לבצע את העיסוי כפי שיש לבצעו. הכאבים במהלך העיסוי איומים, אפילו רק בהחדרת אצבע אחת והזזה שלה בתוך הנרתיק. בעלי חושש להמשיך ולבצע בי את העיסוי כדי שלא ייגרם נזק כלשהו. אני אובדת עצות וחוששת מאד מכל מה שמקשר בין הוסטבוליטיס ללידה עצמה ולהחלמה ממנה... האם יש לך עצות או טיפים כלשהם?

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, בשל העובדה שאת סובלת מוסטבוליטיס עליך להבין כי הכאב החזק מקורו בכאב עצבי אך מאחר ואת כרגע בהריון מתקדם אין לתת לך תרופות נגד כאב זה, מה גם שלקיחת התרופות לכשעצמה הניתנות על ידי רופא כאב המבין בעניין (ואין כאלו רבים) אינה מסייעת למיסוך הכאב ללא טיפול פסיכוסקסולוגי המיועד לריפוי הוסטבוליטיס לחלוטין. דבר ראשון הימנעו בשלב זה מן העיסוי. אם תקבלי זריקת אפידורל במהלך הניתוח לא תחווי שום כאב מן החתך ולא תרגישי בו כלל. באשר ליחסי מין הרי הם אסורים לחלוטין לגבי מי שסובלת מוסטבוליטיס עד לאחר סיום הטיפול והריפוי המוחלט. הסיבה לכך היא ראשית בשל הכאב שבחדירה, ושנית כל כאב של חדירה רק מגביר את השתרשותו בתוך הגוף. כיום נותר רק להחמיא לך ולומר כל הכבוד שהיית מסוגלת לקיים חדירה עם וסטבוליטיס חרף הלחץ הכרוך בזה להצליח להרות. אני מאחלת לך סיום הריון נעים ולידה קלה. רק לאחר סיום תקופת האמהות הראשונה יש מקום לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי לפתרון הבעיה. ראוי לציין כי התרופות הניתנות על ידי רופא הכאב אסורות בתקופת ההנקה. אני מפנה אותך לכל המאמרים שלי בנושא הוסטבוליטיס - 7 במספר, ומאחלת לך לידה קלה ומהירה, אמהות מאושרת, שעות לילה מספיקות לשינה ולאחר כל זאת כדאי שתגשי לריפוי מסודר בוסטבוליטיס. שגעונות הוסטבוליטיס ושתי אחיותיה המרושעות: וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה ראשונה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 ריפוי הוסטבוליטיס המשוגעת ואחיותיה המרושעות, וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 וסטבוליטיס למה זה כואב לי כל כך http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 וסטבוליטיס בגילאי 50-60 פלוס http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=3064966 וסטבוליטיס - הנפש צועקת דרך העריה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס שלאחר לידה (כתבה ראשונה מתוך שתיים) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2594192 וסטבוליטיס בעקבות טראומת לידה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2597620 חג שמח וכל טוב, אילנה

24/03/2014 | 00:26 | מאת: שירה.ב

שלום רב אני בת 27 וכבר תקופה ארוכה סובלת מכאבים בנרטיק, תחושת צריבה גירודים וכו'. הלכתי לרופאה גיניקולוגית מומחית והיא אמרה שיש לי וולוודיניה. היא הביאה לי משחה שבעצם "מרדימה" את האזור אבל אני עדיין סובלת ויש עוד המון זמן עד שהתור הבא שלי יגיע. בנתיים אני סובלת מאוד מכאבים, גירודים, עקצוצים כמו שיש לי שריפה נוראית. הכאב מחמיר לפני מחזור ואחרי קיום יחסים. אני אובדת עצות איך לטפל בזה. אני מוגדרת כחולת פיברומאלגיה ויש לי גם מעי רגיז. אני משתדלת ללכת עם בגדים רחבים למטה, ללא מגיני תחתון ובכלל בבית אני בלי תחתונים. הכל כואב כל הזמן. אשמח לקבל עצות איך להרגיע את האזור ולטפל בזה כי אני ממש סובלת. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שירה היקרה, מתוך התסמינים שלך שהם וסטבוליטיס\וולוודוניה, מעי רגיז ופיברומיאלגיה ברור באופן חד משמעי שיש עליו עומס רגשי מן ההווה ומן העבר. לא רק שאת סובלת פיזית וסבל פיזי זה גורם לתסכול עצבנות ואומללות, שהם תגובה טבעית למידת הסבל, אלא שמדובר כאן בסבל רגשי נוסף מן העבר, יתכן משנות הילדות או ההתבגרות - סבל העשוי להיות מודע או בלתי מודע. לגבי וסטבוליטיס אין לרפואה שום פתרון רפואי. העזרקאין שקיבלת חסר ערך (זוהי משחת האלחוש וההרדמה) ואפשר שקיבלת את משחת האמלה. אין חשיבות לסוג משחת ההרדמה שקיבלת - כל משחה שתקבלי, או תרופה מכל סוג שהוא על ידי הגניקולוג תהיה חסרת חשיבות ולא תעזור במאומה. אני מתנצלת על מה שנראה כהתנשאות מצידי וזאת מאחר ואני מומחית בריפוי מוחלט של וסטבוליטיס\וולוודוניה והסיפורים של כל הפציינטיות אודות ההתערבויות הרפואיות השונות הם דומים וזהים, והשורה התחתונה היא שהפציינטית ממשיכה לסבול ואין ישועה. ריפוי מוחלט לתופעה מחייב טיפול פסיכולוגי עמוק הממוקד מטרה בריפוי האיבר כולל טיפול סקסולוגי מקביל על ידי אותה פסיכו-סקסולוגית תוך תרגול בבית של מאמני הנרתיק. הרופאים מפנים היום גם לפיזיותרפיה של רצפת האגן שההקלה המתקבלת ממנה היא חלקית מאד ומעטה, שוב מאחר ואינה נוגעת בצד הפסיכולוגי. אני מפנה אותך לשש כתבות שנכתבו בבלוג שלי אודות ריפוי התופעה. שגעונות הוסטבוליטיס ושתי אחיותיה המרושעות: וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה ראשונה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 ריפוי הוסטבוליטיס המשוגעת ואחיותיה המרושעות, וולוודוניה ודיספרוניה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 וסטבוליטיס למה זה כואב לי כל כך http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 וסטבוליטיס בגילאי 50-60 פלוס http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=3064966 וסטבוליטיס - הנפש צועקת דרך העריה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2149504 וסטבוליטיס שלאחר לידה (כתבה ראשונה מתוך שתיים) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2594192 וסטבוליטיס בעקבות טראומת לידה (כתבה שניה בסדרה) http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=2597620 מקווה שהדבר יעודד אותך שריפוי הוא אפשרי ועל הדרך יתכן שתהיה גם הקלה בתסמיני המעי הרגיז והפיברומיאלגיה שגם הם מהווים ביטוי לעוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית ה"רותחת" (עליה איננו שולטים). כל טוב ובהצלחה, אילנה

06/03/2014 | 08:19 | מאת: מירב

שלום.אשמח לקבל פרטים של המעסה נרתיק המקצועית שאת מכירה.תודה

מירב היקרה, צר לי מאוד, אך מטעמי אתיקה מקצועית אסור לי לעשות פרסום לאנשי מקצוע בכל תחום שהוא. עמך הסליחה, אילנה

שלום אני לא יודעת אם השאלה שלי רלוונטית לפורום זה אני בת 26 וחוץ משני קשרים של כמה חודשים לא היה לי בן זוג קבוע. אני מקיימת יחסי מין מדי כמה חודשים עם בן זוג שונה …. כמעט ואחרי כל יחסי מין מתפתח לי משהו באזור איבר המין, או פטריה, או גרד בלתי נסבל או שריפה במתן שתן. הלכתי כמה פעמים לגיניקולגית וקיבלתי פעמיים אנטיביוטיקה לטיפול הפטריה ופעם אחת גם התגלה לי מחלת מין שאני כרגע לא זוכרת את שמה אבל נאמר לי שהיא רק יכולה לפגוע בפוריות שלי אם אני לא מטפלת בזה וקיבלתי אנטיביוטיקה ל10 ימים. כל הבעיות אלה מלוות גם בהרבה מאוד הפרשות צהובות וסמיכות לתקופה של שבוע-שבועיים לאחר קיום יחסי המין. יחסי המין עצמם (חוץ מעם בן זוג אחד) תמיד נגמרים בכאב באיבר המין שלי. כמעט לא קורה שאני נהנית מהאקט. בעיקר מיואשת כבר מהכאב שמורגש כמעט מההתחלה ועד שאני לא יכולה לסבול יותר. ולאחר מכן מגרד לי, שורף לי ויש לי הרבה הפרשות במשך כמה ימים. דיווחתי לגנינקולגית שלי שמדובר בבעיה שחוזרת על עצמה ולא קיבלתי מענה חוץ מאנטיביוטיקה לאותה תקופה. מה עוד אני יכולה לעשות ולמה זה קורה לי שוב ושוב? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

סיון היקרה, אכן פנית למדור הנכון, וטוב עשית שפנית אלינו. הייתי מפרידה את התשובה לשני חלקים: 1. תגובות שלאחר יחסי המין. 2. התחושות במהלך יחסי המין, כלומר בחדירה. נתחיל דווקא בסעיף הראשון. למעשה גופך "משדר התנגדות" ליחסי מין לאחר שהתקיימו, וזאת באופן שהוא פשוט גורם לך צרות מסוג זה או אחר. כמות הצרות שהנרתיק וסביבתו יכולים ליצור היא די מרובה, כגון: דלקת בשלפוחית השתן, דלקת זיהומית בנרתיק, פטרות נרתיקיות או כל מחלה גניקולוגית אחרת המאובחנת על ידי הגניקולוג ואמורה להיות מטופלת על ידו. מצד אחד טוב שיש רופא גניקולוג לפנות אליה בעת צרה, אך מצד שני זה מאוד מתסכל שלאחר כל קיום של יחסי מין מופיעה צרה בצורה זו או אחרת. באופן נורמטיבי אין הדבר אמור להיות כך. אישה אינה אמורה לסבול לאחר קיום יחסי מין ולקבל תרופות נגד התסמין שהתעורר לצערה. 2. הבעיה השניה אליה את מתייחסת הינה הכאב במהלך יחסי המין, ככל הנראה בזמן החדירה. העובדה שאינך מקיימת יחסי מין באופן רציף אינה מחייבת לחלוטין על פניו בעיה של כאב. נרתיק של אישה אינו מעלה חלודה או קורי עכביש אם לא משתמשים בו לעתים תכופות ואין שום סיבה להיווצרות בעיית חדירה גם אם זו מתרחשת בתדירות נמוכה. הנרתיק אינו אמור להיות בשימוש קבוע כדי להיות כשיר לחדירה, בטח לא בגיל צעיר כשלך. מה שאת מתלוננת עליו ככואב\שורף\מעקצץ\מגרד, עד כדי אי יכולת לשאת יותר את התחושה, בין אם זה בפתח הנרתיק, בין אם זה בתוך הנרתיק ובין אם זה בשפתיים הקטנות, נשמע כמו הספקטרום של וסטבוליטיס - דיספרוניה וולוודוניה. תלונותיך מצביעות על קיומה של תסמונת זו אך כמובן שאין אני האדם המוסמך לבדוק אותך באופן גניקולוגי כדי לאשר זאת. מומלץ לגשת לרופאה גניקולוגית המומחית באבחון וסטבוליטיס ולקבל את האבחנה המתאימה. לאחר קבלת האבחנה נראה לי שאת חייבת לטפל לא רק בוסטבוליטיס, אם אכן תקבלי את האישור הגניקולוגי לכך, אלא בכל המערכת הפסיכולוגית האנטי-מינית של גופך. טיפול נקודתי לוסטבוליטיס לא יהיה נכון ולא ישיג את המטרה הכוללת של עמדה אנטי-מינית מודעת או לא מודעת אשר בהתאם לה את סובלת הן במהלך יחסי המין והן לאחריהם. בשום פנים ואופן אל תקבלי טיפול טכני של פיזיותרפיה לרצפת האגן, שכן הבעיה שאת מציגה הרבה יותר כוללנית ומדברת גם על תסמונות של פוסט יחסי מין. אני נותנת לך לינקים לכתבות אודות תסמונות החדירה מהן את סובלת. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלה, אילנה

שלום אני גם סובלת מאותם תסמינים אובחנתי עם דלקת במבוא הנרתיק וקיבלתי טיפול מקומי אבל התסמינים האלה הופיעו גם אחרי הפסקה ארוכה בקיום יחסי מין . האם זה עדיין מתקשר לאסוציאציות שלי לקיום יחסים? תודה

05/12/2013 | 09:21 | מאת: לא_משנה

שלום, אני סובלת מוסטיבוליטיס ואני משתמשת במרחיבים מדיי פעם, הפעם השתמשתי גם במרחיב האחרון, הצלחתי למרות שהכאבתי לעצמי הכנסתי ואז כשהוצאתי את המרחיב גיליתי על זה דם, גם קצת על הכניסה בנרתיק, אני לא יודעת בדיוק מה זה אומר, ייתכן שבאמת פצעתי את עצמי קצת יותר מדיי או שכל הזמן הזה קרום הבתולין שלי היה שמה וככה התבטא הוסטבוליטיס? תודה ויום טוב

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, בואי נעשה הפרדה בין החדרת המרחיב הגדול בו עשית שימוש ובין הופעת הדם. יש אפשרות שאולי בקעת את קרום הבתולין למרות ששימוש במרחיבים גורם לפקיעת קרום הבתולין בגודל מרחיב הרבה יותר קטן מאשר המקסימלי. כך שאין לי מושג ממה הדימום ואני ממליצה למהר ולגשת לבדיקה גניקולוגית בכל נושא של דימום נרתיקי. יכולות להיות סיבות רבות לדימום נרתיקי ועל הרופא אכן לגלות את המקור והסיבה. באשר לעניין החדרת המרחיב הייתי מעזה לומר שאולי יש כאן טעות בשימוש שאת עושה במרחיבים. יש להשתמש בהם בהתאם להדרכה סקסולוגית צמודה: יש להחדיר מדי יום בהתאם למידה המתאימה לשלב הטיפולי, ועיקר העיקרים שאין להחדיר שום דיאלטור (מרחיב) כאשר הוא גורם לכאב. משמעות הדבר כי אם את מתאמנת בדיאלטורים עליך להחדיר בשלב הנוכחי גודל שאינו גורם לך לכאב לחלוטין ורק ממנו להמשיך ולעלות לעוביים הבאים. כך או כך אינני יודעת מי מדריך אותך ומי עוקב אחרי הטיפול כך שמעבר לכך אינני רוצה להתערב. אני נותנת לך לינק לכתבות אודות הטיפול בוסטבוליטיס. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלחה, אילנה

שלום,המליצו לי לעשות עיסוי של הנרתיק עם שמן שקדים, אני קניתי שמן שקדים מתוקים ולא רשום על הבקבוק בכישה קרה, האם הוא מתאים לעיסוי? האם יכול לגרום לפטריה או דלקת?

לקריאה נוספת והעמקה

עדי היקרה, איני יודעת מדוע ולמה המליצו לך על עיסוי הנרתיק בשמן שקדים. האם את לפני לידה? האם עיסוי זה מיועד לרכך את הנרתיק בתהליך של הריון וטרום לידה? האם המליצו לך כי את סובלת מוגיניסמוס? האם המליצו לך כי את סובלת מוסטבוליטיס? מי היה הממליץ, ולמה הוא נתן המלצה זו? כל מה שאני יכולה לומר הוא, שלגבי התופעות של וגיניסמוס ו-וסטבוליטיס אין כל סיוע לתופעה המתקבלת משימוש בשמן שקדים. השימוש בשמן אינו רלוונטי לתופעה. בדרך כלל שמן שקדים בכבישה קרה משמש את המעסים של הגוף על פי שיטות העיסוי השונות וכן את הרפלקסולוגים. לגבי הנרתיק, לא נהוג להשתמש בשימון שיש בו מתיקות (אפילו לשם החדרה כאשר יש יובש נרתיקי מסוים מומלץ להשתמש בשמן קלנדולה בכבישה קרה או בשמן קלנדולה לתינוקות), מאחר והמתיקות עלולה ליצור תגובה של פטרתיות. לגבי זיהומים אינני בקיאה. אני ממליצה שתשאלי שאלות אלו את מי שהמליץ לך על השמן, וכן את יכולה להפנות את השאלה לגניקולוגיות באתר. לסיכום, אין להשתמש בשמן מתוק או ריחני (בישום חיצוני כלשהו) בתוך הנרתיק או סביבו. בנוסף, אין עיסוי בשמן כלשהו רלוונטי להתמודדות הטיפולית עם וסטבוליטיס או וגיניסמוס. פרט לכך אין כל מידע על הרקע והסיבות בשלהן קיבלת שמן זה. להלן לינק לכתבות בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2411427 כל טוב ובהצלחה, אילנה

19/11/2013 | 18:45 | מאת: ללא שם

שלום יש לי בעיה קצת מוזרה, אני כבת 60 וכל חיי הייתי חתולת מין ואוהבת סקס, לפני כשנתיים בעלי נעדר מהארץ כשנה לרגל שליחות, כאשר חזר לארץ חווית כאבים עזים בחדירה ולא נתתי לו לחדור אלי מחמת הכאבים, חשבתי שזה זמני בגלל שלא היה לי מין כשנה אבל הכאבים נמשכים עד היום ואין אפשרות לחדירה, המעניין הוא שאין לי בעיה וכאבים כאשר בעלי מכניס אצבעות לתוכי, בעלי הביא משחת עזרקאין וגם זה לא עזר להורדת הכאבים, מאז אני מאוננת לו לסיפוקו אבל אני מאוד מתוסקלת, מה קורה כאן? אודה לך אם תייעצי לי על פתרון לבעיה...

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, משחת העזרקאין היא "פלא רפואי" מסתורי שעד היום לא הצלחתי לעמוד על יתרונותיו. היא ניתנת על ידי גניקולוגים לנשים הסובלות מכאבים בחדירה ועד היום לא שמעתי, ולו על מקרה אחד שאכן היא הועילה לאישה כלשהי הסובלת מוסטבוליטיס. כאן עולה השאלה של האבחון הרפואי ממה את סובלת. לשם אבחון רפואי של התופעה יש קודם כל, ובראש ובראשונה לפנות לאבחון גניקולוגי. מן הראוי להדגיש בצורה מאוד ברורה ונחרצת כי רבים הם הגניקולוגים ש*אינם* יודעים לאבחן וסטבוליטיס, מאחר ולעתים תכופות אין לכך סימנים ראייתיים. הוסטבוליטיס יכול להתבטא בכאבים סביב פתח הנרתיק או ממש בתחילתו - כאבים הנוצרים למגע קל מאוד של אצבע הזרת בנקודות ההיקף של פתח הנרתיק. לעתים, הכאב אינו ממש בפתח אלא דווקא יותר עמוק. כך או כך הדבר מחייב אבחון רפואי. במידה ואובחנת כסובלת מוסטבוליטיס, עליך לדעת שלושה עקרונות בסיסיים: 1. זוהי תסמונת גוף-נפש שמקורה בעצבוב יתר של מערכת העצבים האוטונומית. לפיכך גם אין רואים בעין בהכרח תסמין כלשהו. 2. מהיות התסמונת תולדה של מערכת עצבים שיצאה מאיזון, הרי שכל המשחות הידועות ברפואה כיום או תרופות מכל סוג שהוא, רפואיות, טבעיות, נטורופתיות וכו', אינן מסייעות ואינן עוזרות. 3. אין לקיים בשום פנים ואופן יחסי מין של חדירה כל זמן שקיים הוסטבוליטיס. הנסיון המצטבר שלי עם התסמונת מצביע על כך שהוסטבוליטיס יכול להופיע בכל גיל ובכל שלב בחיים!!! אין זו רק מחלה של צעירות כפי שחשבו בהתחלה. במקרה שלך יש לטפל כבכל מקרה אחר של וסטבוליטיס: כלומר, להבין את הרקע הנפשי אשר יצר מצוקה המתבטאת כיום בצורת וסטבוליטיס. יתכן ופרידה של שנה מבן זוגך העלתה בתוכך באופן מודע או לא מודע משקעים שונים, ואולי, לא נעים להגיד, דווקא הפגישה המחודשת איתו היא זו שגרמה להפרת האיזון. כך או כך מעורב כאן רכיב נפשי אותו יש לאבחן באופן פסיכולוגי ואיתו יש להתמודד ברמה של טיפול פסיכו-סקסולוגי. במקביל לעבודה הפסיכולוגית, ככל וסטבוליטיס, יש לעשות תרגול התנהגותי במאמני הנרתיק - טיפול של שתי דקות מדי יום בבית. מצורפים בזאת לינקים לכתבות אודות וסטבוליטיס ואני מקווה שהן תרחבנה את הבנתך בנושא. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 כל טוב ובהצלחה, אילנה

01/12/2013 | 18:58 | מאת: ללא שם

תודה על התשובה אילנה, מאחר ואני בעילום שם אפתח אלייך יותר ובכן, בעת העדרו של בעלי היה לי מגע מיני עם גבר צעיר ממני חד פעמי האם זוהי הבעיה שלי בכאבים, אני פוחדת פחד מוות שזה לא ייודע לבעלי לכן אני גם לא יכולה ללכת לטיפול מה את מציעה לי?

27/10/2013 | 18:20 | מאת: מאי

זה כבר כמה חודשים שאני מקיימת יחיס מין עם הבן זוג שלי. בהתחלה שכבנו רק עם קונדום וממש כאב לי בחדירה חשבנו שזה בגלל סוג הקונדום.כבר כחודשיים אני עם גלולות ויש לי כאבים ותושה ששורף לי נורא בפתח הנרתיק בזמן חדירה בצורה בלתי נסבלת. לאחרונה גם בזמן קיום היחסים יש דימום רציני.מה זה יכול להיות ולמי לפנות?

מאי היקרה, ברגע שאת מדברת על דימום הבעיה הופכת להיות חד משמעית בעיה גופנית, שכן דימום פירושו פגיעה ברקמת גוף. יש גם אפשרות שהדימום מקורו בגלולות למניעת הריון. כך או כך ברגע שיש דימום המהלך הראשון במעלה הוא לפנות לבדיקה גניקולוגית מקיפה ולפתור את עניין הדימום. לאחר שתיפתר בעיית הדימום אז ורק אז אם תישאר התופעה של צריבה וכאבים בפתח הנרתיק בעת חדירה, ושוב אני חוזרת ומדגישה, רק בהיעדר דימום, יש אפשרות שמדובר בווסטבוליטיס. להלן לינקים לכתבות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 בכל מקרה אמליץ לך על חוות דעת נוספת אבחונית ופניה לגניקולוגיות באתר. כל טוב ובהצלחה, אילנה

22/09/2013 | 17:17 | מאת: שלומית

לאחר קיום יחסי מין ובמיוחד בזמן החדירה נפתח לי מין פצע כזה בפתח הנרתיק התחתון(בעור שקרוב לפי הטבעת, בחיבור בין השפתיים) הוא מדמם, ושורף לי בזמן הסקס. לאחר כמה ימים הוא שוב נסגר ובזמן קיום יחסים שוב נפתח וחוזר חלילה. העניין הזה מאוד מטריד אותי, ומוציא את החשק לסקס . הייתי מספר לא קטן של פעמים אצל רופאת הנשים שלי, שאיבחנה זאת כווסטיבוליטיס ונצנה לי משחות אך הן לא עזרו וממה שקראתי ברשת הסימפטומים אינם מתאימים, אשמח לדעת כיצד ניתן לטפל בבעיה ולאיזה רופא אצטרך לפנות. תודה רבה מראש!

שלומית היקרה, אכן הסימפטומים שאת מתארת של היווצרות פצע ודימום לאחר קיום יחסי מין אינם מסימני הווסטבוליטיס. איני יודעת מהו הדבר ממנו את סובלת אך אין ספק שהתופעה אינה שגרתית וברור שהדבר יוריד את התשוקה המינית. הייתי מציעה לך לפנות לד"ר ליאורה אברמוב לאבחון. אם אין זה וסטבוליטיס ואם אין לרפואה פתרון של תרופה או משחה נגד התופעה הרי במקום שהרפואה אינה יודעת מה לעשות נכנסת פסיכולוגיית גוף-נפש לפעולה. מגוון אינסופי של תופעות גופניות נגרמות בשל מצוקה נפשית. אני מודה שלא נתקלתי עד היום בתופעה המתוארת על ידך, אך במידה והרפואה הקונבנציונלית לא תדע מה לעשות בעניין זה, יש לראות בו תופעה פסיכוסומטית, כלומר תגובה של הגוף, לא מובנת ככל שהיא נשמעת לרפואה, שמקורה במועקה נפשית כלשהי העשויה להיות קשורה ישירות לנושא המיני או גם לא בהכרח. הצעתי היא, שיש למצות את כל האבחנות הרפואיות ואת כל דרכי הטיפול הרפואי המקובל. רק אם לא יביאו לשיפור או להעלמת התופעה אין ברירה אלא לפנות לטיפול גוף-נפש של פסיכולוגיית המעמקים כפי שהדבר נעשה על-ידי בטיפול בוסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה

08/01/2014 | 10:16 | מאת: אורטל

שלומית, לא להאמין. זה בדיוק אותו סיפור כמו שלי!!! מצאת פתרון לבעיה הזאת??? אני ממש לא יודעת מה הפתרון לבעיה. אם כן בבקשה תעני לי

שלום רב, אני בת 34, לאורך השנים אני סובלת לסירוגין מכאבים בזמן קיום יחסי מין. הכאב הוא בפתח הנרתיק ולעיתים אף שמתי לב למעין שפשופים או קרעים קטנים כך שמן הסתם יש שם התכווצות של השרירים ואני גם מרגישה מתיחה של העור (אולי יש לי יותר מידי עור שם?). חשוב לציין שגם שנים רבות מאוד אני לוקחת גלולות יסמין, האמת בעיקר בשל הנוחות שבקבלת מחזור סדיר מאוד והפחתת תופעות של כאבי מחזור וכד'. היו בני זוג שכאב לי איתם ובני זוג שלא והאמת אני כבר לא זוכרת עם מי לקחתי גלולות ועם מי לא ולמה עם זה כאב לי ועם אחר לא. פניתי לא פעם לרופאת הנשים שלי שלצערי הרב זלזלה בדיווחים שלי על כאבים ואמרה לי פשוט לחשוב שלא כואב לי, דחפה לי כמה משחות שלא עזרו וזהו. לאחרונה אני שומעת שייתכן שהפסקת גלולות (דווקא אלה במינון הנמוך כמו יסמים למשל) יכולה להפסיק את התופעה הזאת של הכאבים. האם זה בולשיט ובכלל אין קשר? או ששווה לנסות?

לקריאה נוספת והעמקה

מירה היקרה, ראשית העובדה שכואב לך לסירוגין עם בני זוג שונים בפתח הנרתיק יכולה לרמוז על וסטבוליטיס סלקטיבי. ראשית עליך לקבל אבחון של וסטבוליטיס אצל גניקולוגית המומחית לאבחון התופעה שכן רבים מבין רופאי הנשים אינם יודעים לאבחן זאת ולפיכך מייחסים את הכאב לדמיון הפורה של הפציינטיות ובכך רק גורמים להן עוול והחרפה במצב. הסלקטיביות עם מי כן ועם מי לא יכולה להיות תלויה בקשר הרגשי לבן הזוג, במידת הרצינות שבקשר, וכמו כן בעובי איבר המין של הגבר - איבר מין עבה בהחלט עשוי ליצור כאב אותו לא ייצור איבר מין דק יחסית. באשר לגלולות היסמין, כמו כל שאר הגלולת למניעת הריון הן משפיעות במידה מסוימת על הורדת התשוקה המינית. קיימים דיווחים של בנות שהפסקה של נטילת הגלולות הקלה על הכאב במידה ומדובר בוסטבוליטיס - יתכן בגלל הגברת התשוקה המינית ויתכן בגלל מנגנון פיזיולוגי אחר אשר אינני יודעת להסבירו, כך ששורה תחתונה הפסקת היסמין איננה בהכרח בולשיט והדבר עשוי לסייע. כך או כך, דאגי לאמצעי מניעה אחר הולם ולשם כך כדאי להתייעץ עם רופאת הנשים. אני מצרפת לך לינק לשלוש הכתבות בנושא וסטבוליטיס - המקרה שלך הוא וסטבוליטיס (ככל הנראה) של פתח הנרתיק בלבד אך תוכן הכתבות והסבר הרקע לתופעה רלוונטי כמובן גם לכאבים בפתח הנרתיק. להערכתי אין כאן שאלה פיזית של עודף עור, ולו רק בגלל העובדה שרופאת הנשים שבדקה אותך לא מצאה בך כל פגם גופני - כלומר שאם זה הוא וסטבוליטיס הוא סמוי מן העין, כמו שאופייני לו, ומקורו בעצבוב יתר שאינו נראה לעין. השבוע התפרסמה בבלוג שלי כתבה על וסטבוליטיס לאחר טראומת לידה, אולי זה יעניין אותך וכמו כן אני מצרפת לינק לשלוש הכתבות בנושא. וסטבוליטיס לאחר לידה: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2597620&r=1 הכתבות: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 כל טוב ובהצלחה, אילנה

וסטיבוליטיס. אפילו התווכחתי איתו שאני חושבת שכן יש לי וסטיבוליטיס אבל הוא אמר לי שהוא בטוח שזה לא העניין לאחר שבדק אותי. מה שהוא כן מצא זה איזור בפתח הנרתיק בו יש שפשוף ושריטות כתוצאה מפציעה שחוויתי לאחרונה בקיום יחסי מין (וזה המקום הנקודתי שכואב לי ולא מקום אחר בפות), בנוסף אמר לי שיש לי מבנה מסוים בו העור באיבר המין שלי נמתח בזמן שאיבר המין הגברי יוצא ממני וזה עלול לגרום לשפשוף ופציעות. הוא נתן לי מספר הנחיות על מנת להגיע לריפוי של המקום. זוהי פציעה שאני סוחבת כבר כמה שנים והיא משום מה חוזרת לי לפעמים והנה גם עם הפרטנר הנוכחי זה קרה. מדוע קורה שהנרתיק נפצע כך? ואיך אפשר למנוע שדבר זה יקרה בשנית? האם זה בכל זאת וסטיבוליטיס?

שלום, הנני בת 30. אני סובלת מוסטיבוליטיס כבר כמעט שנתיים (לפני כן לא הייתה לי כל בעיה לקיים יחסי מין). ניסיתי הכל חוץ מניתוח. יש לי בן זוג קבוע וכפי שברור לכל הפונות העניין לא פשוט בכלל. החשק המיני במצב גרוע ואני אפילו מפחדת שבלתי הפיך. אני מעוניינת לפנות לסקסולוגית או פסיכותראפיסטית מומחית בנושא אך לא מצליחה למצוא המלצות. אשמח אם תוכלי להמליץ לי על מישהי באיזור צפון- עדיפןץ לגליל מערבי. תודה

פונה יקרה, ראשית הייתי ממליצה מאוד להימנע מניתוח בשל כל הסיבות המפורטות בכתבות על וסטבוליטיס אותן אני מצרפת לתשובה זו. באזור חיפה קיימת מגמה חזקה מאוד של המלצה על ניתוח וסטבוליטיס, בלי לנקוט בשמות המנתחים או שמות בתי החולים. מגמה זו פחותה יותר בשאר אזורי הארץ. העובדה שהחשק המיני שלך בירידה היא ברורה לחלוטין מאחר וכאשר יש כאב, הרי הדבר משפיע על צניחת התשוקה. למעשה, זוהי שאלת הביצה והתרנגולת - בטיפול פסיכוסקסולוגי בוסטבוליטיס, מסתבר כי קודם להופעתו התחילה כבר ירידה בתשוקה המינית והיא זו שהוליכה בסופו של דבר להופעת הוסטבוליטס ושהוא מצידו תורם עוד יותר להורדת התשוקה. כך מתקיים מעגל קסמים בין אבדן התשוקה המינית לבין הוסטבוליטיס כאשר האחד מזין את השני. כמו כן, מומלץ לך שלא תעשי שימוש בדיאטה דלת אוקסילטים שאף היא חסרת השפעה לחלוטין על הוסטבוליטיס. חפשי באיזור הצפון פסיכולוגית קלינית בעלת הכשרה בסקסולוגיה או עובדת סוציאלית קלינית בעלת הכשרה בסקסולוגיה. באיזור הצפון תוצע לך פיזיותרפיה של רצפת האגן, תוך שימוש במאמני נרתיק. זוהי עזרה חלקית בלבד, והקפידי לא להשתמש במאמנים כאשר את חווה כאב בזמן החדרתם. כאמור עליך לחפש פסיכוסקסולוגית באיזור הצפון - אישית אינני יודעת שם ספציפי. אני ממליצה לך לקרוא את הכתבות בעיון רב ולא לרפרף עליהן בלבד. http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1903344 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375924 http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2375921 כל טוב ובהצלחה, אילנה

10/08/2013 | 15:02 | מאת: דנה

שלום אני בת 33. בזמן ההריון ומאז הלידה (הילד כבר בן שנתיים)פשוט נעלם לי החשק המיני. האם זה יכול להיות חוסר איזון הורמונלי? איך בודקים את זה?

לקריאה נוספת והעמקה

דנה היקרה, 1. לגבי האיזון ההורמונלי עליך לפנות לרופא הנשים שלך ובדיקת דם פשוטה תגלה מהו המאזן ההורמונלי בגופך. כמו כן יש להביא בחשבון האם את נוטלת גלולות למניעת הריון שכן עבור חלק מהנשים, וחלק לא מבוטל כלל, מורידות הגלולות את התשוקה המינית. 2. בהנחה שהאיזון ההורמונלי תקין מן הראוי לדעת כי הרבה נשים לאחר לידה חוות ירידה בתשוקה המינית. מקורו של הדבר בסיבות פסיכולוגיות והמשמעות של ההיקשרות לילד\ה הקטנים ומיקוד תשומת הלב והרגשות בו. במקביל חלים תהליכים נוספים במנגנונים הנפשיים והם עשויים להשפיע במידה ניכרת על התשוקה המינית. בהנחה שהתופעה אצלך איננה הורמונלית הרי שיהיה עליך לפנות, במידה וברצונך לשנות את המצב, לטיפול פסיכוסקסולוגי אצל פסיכולוג קליני על מנת להבין את השינוי במיקוד הרגשות וההנאות הפסיכופיזיולוגיות שחלו אצלך. כל טוב ובהצלחה, אילנה