פורום טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)

כאבים בקיום יחסים יכולים לנבוע מסיבות שונות. אחת הסיבות העיקריות והחשובות היא וולוודיניה, הידועה גם בשם הקודם ווסטיבוליטיס. במצב זה יש כאבים כאשר אין למעשה סיבה נראית לעין כמו דלקת או מחלת עור. זה לא "בראש שלך", מדובר בבעיה של כאב כרוני, שסיבתו אינה ברורה והוא עשוי לנבוע מגורמים שונים. מדובר בבעיה שכיחה יחסית שנשים - לרוב לא מדברות עליה. בואי לדבר על זה, לשאול שאלות ולקבל מידע, ולגלות שאת לא לבד. .
281 הודעות
273 תשובות מומחה

מנהל פורום טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)

05/03/2010 | 16:49 | מאת: טלי

אילנה שלום רב, לפני שנה לערך התלוננתי אצל רופאת הנשים על כאב עז וצריבה בכניסה לנרתיק, עד כדי בכי,נאמר לי כי אין לי שום דבר חיצוני הכל נקי ולאחר שביקרתי אצל מס'רופאים נאמר לי כי יש לי וסטיבוליטיס. לא נאמר לי במה מדובר ומה הסיבה לדבר נתנו לי לחזור הביתה בהרגשה שיש לי מחלה.. כאשר הגעתי הביתה ונכנסתי לאינטרנט לקרוא במה מדובר וממה אני סובלת ראיתי כי הדבר לא פשוט ומצריך טיפול נכון. לאחר שהחלפתי מס' רופאים וניסיתי את כל המשחות דהיינו טיפולים שמרניים. במעמד המפגש שלי מול הרופאים כמעט ואף אחד לא ידע להסביר ולתת תשובות מדוייקות כיצד מטפלים בנושא שלא נדבר על העובדה שאף אחד לא מדגיש את הנושא הפסיכולוגי כפי שאת מעלה בפורום... לצערי או שיש אי וודאות או ידיעה בנושא מצד הרופאים או שכפי שהם יודעים לעשו הכי טוב זה לשלוח ולהמליץ על ניתוח שעל פי מחקרים שקראתי לא ניכר בהם הצלחה רבה. אני פונה אליך היום לאחר שקיבלתי תשובה מרופאת נשים שפשוט צריך ללמוד לחיות עם זה... אני מסוג האנשים שמאמין שלכל דבר יש ריפוי, תלוי אם מטפלים נכון ומתי... האם תוכלי להמליץ לי על טיפול מסויים מלבד משחות כפי שניתן לי בעבר ובזכות זה להחזיר לי את האומץ להכנס למיטה עם חיוך ולא בפחד ששוב אני אאכזב ויבכה מכאב בחדירה.... אולי הרופאים חושבים שמדובר בעניין של ניסוי טעייה ומחלה "פשוטה" שאין צורך להכיר בה. אך כיום אני בת 24 ואני מתוסכלת מכך שעד לפני שעה לערך חיי המין שלי היו נפלאים והמזל שלי שיש לי חבר תומך ומבין כי זה לא דבר פשוט בכלל זה גורם למשקעים לא קטנים. זקוקה לעצה ממך כיצד לנהוג מה לעשות ולמי יש לפנות בעניין הביופידבק והטיפולים הפסיכולוגיים בנושא באזור חיפה. תודה ושבת שלום טלי.

05/03/2010 | 19:25 | מאת: אילנה ארד לוין

טלי היקרה, ראשית אפנה אותך לכתבות בנושא וסטבוליטיס שבארכיון דוקטורס. וסטבוליטיס היא תופעה פיזית ממשית באיזור הנרתיק שבשום פנים ואופן "אין ללמוד לחיות איתה" אלה יש להביאה לריפוי מלא ושלם. תהליך הריפוי וההחלמה מתייחס הן לצד הנפשי והן לצד הפיזי. 1. ברמה הנפשית יש לעבוד עם המטופלת על שני היבטים מרכזיים: א. כל העמדות המודעות והלא מודעות ביחס למיניות, חוויות מיניות מן הילדות ואירועים בעלי אופי מיני לא נעים שאירעו ישירות לפציינטית או לאנשים קרובים לה. ב. התייחסות למוקדי מתח ולחץ במכלול תחומי החיים, לא רק בהקשר המיני. כאשר יש איבר "נגוע" בגוף הרי שתופעות מתח ולחץ מתחומי החיים השונים יגבירו את הפגם התפקודי, כלומר האיבר "מנקז" אליו סטרס באופן כללי. 2. ברמה הפיזית העבודה היא עם מאמני הנרתיק אותם מחדירה האישה בפרטיותה, כולל תרגילי כיווץ והרפיה לשרירי רצפת האגן. הם מקבילים לחלוטין לעבודה בביופידבק ולפיזוטרפיה לפיכך יתרונם הבולט על גבי הביופידבק והפיזוטרפיה הוא שהם מתורגלים במשך 10 דקות על בסיס יומי בבית. על מנת להשתפר הגוף זקוק לתרגולת יומית ואין די בתרגול אחת לשבוע. מכל האמור לעיל יוצא שטיפול פסיכוסקסולוגי המטפל הן בצד הנפשי והן בצד הפרקטי של העבודה עם המרחיבים כולל למעשה בתוכו את כל שאר סוגי הטיפול והופך אותם למיותרים. מצאי באיזור מגורייך סקסולוגית מוסמכת שהיא גם פסיכולוגית קלינית (ראי באתר איט"ם האגודה הישראלית לטיפול מיני) ובררי איתה כיצד היא עובדת בטיפול בוסטבוליטיס. בוסטבוליטיס אין להסתפק בפחות מהחלמה מלאה. כל טוב, אילנה.

09/03/2010 | 23:00 | מאת: טלי

שלום אילנה תודה רבה על ההסבר המפורט אני אכנס לאתר ויפעל בהתאם להדרכה שלך.. טלי

15/02/2010 | 18:07 | מאת: מירב

שלום, גבר מגרבץ נוהג כך כאשר הוא נמצא בחברתה של אישה שהוא מגורה ממנה ? או ישנן סיבות נוספות ? תודה.

16/02/2010 | 18:21 | מאת: רוני

אין לכך שום משמעות מינית מעבר לגירוד שנובע מהזעה או הגיינה לא מספיקה

14/02/2010 | 22:15 | מאת: אורלי

כיצד אדע איזה רופא יוכל לבדוק אותי ולאבחן אם יש לי וסטבוליטיס? האם ישנה רשימה של גניקולודים המתמצאים בתחום? תודה

20/02/2010 | 11:03 | מאת: אילנה ארד לוין

אורלי היקרה, נא הפני את השאלה לגניקולוגית ד"ר ליאורה אברמוב באתר דוקטורס.

14/02/2010 | 21:37 | מאת: שרית

שלום. כיצד ניתן לאבחן אם יש לי וסטבוליטיס? תודה

20/02/2010 | 11:02 | מאת: אילנה ארד לוין

שרית היקרה, אבחון וסטבוליטיס נעשה ע"י גניקולוגים המומחים לאבחון התופעה, לא כל הגניקולוגים יודעים לאבחנה. קריטריונים לאבחון: 1) אם זה לא זיהום, דלקת או פטרת או כל רקע גופני ברור אחר. 2) אם אין כיווץ אוטומטי של פתח הנרתיק לפני חדירה (וגיניסמוס) 3) אם אין בעיה של רטיבות בנרתיק ונעשה שימוש בחומר סיכוך 4) אם זה לא 1,2,3 ויש כאב בפתח הנרתיק בזמן חדירה או יש במהלך היום צריבה, גרד, וכאב גם בשפתיים הקטנות ולא אובחנו כל התופעות שב1,2,3 סביר להניח שזה וסטבוליטיס. או בקצרה אם זה לא שום דבר אחר ועדיין זה כואב, שורף ומציק הרי זה וסטבוליטיס.

שלום אילנה, במשך זמן רב סבלתי מכאבים בחדירה בזמן יחסי מין שמנעו ממני לקיים יחסים מלאים (המצב לא היה כל כך גרוע מתחילת הקשר עם בן זוגי), אחרי שלא קיבלתי תשובה הגיונית מרופאת הנשים שלי חיפשתי תשובה בפורומים השונים וחשבתי שיש לי וסטבוליטיס וניסיתי לחפש עזרה שתהיה טובה ותתאים לכיס. בינתיים, בעקבות כתבות שונות החלטתי להפסיק עם הגלולות וזה מאוד עזר לי ואני כן מצליחה לקיים יחסים מלאים ואף נהנית מהם מאוד אך בזמן החדירה עצמה יש לי עדיין כאבים וב"בדיקה עצמית" גיליתי שיש לי מעין שריטה בפתח הנרתיק שנעלם כעבור יומיים. האם זה עדיין עונה על קריטריונים של וסטבוליטיס? בינתיים, אני בחיפושים אחר רופאת נשים אחרת וכרגע איני יודעת למי לפנות, לכן אשמח לקבל כיוון כלשהו כדי ששוב לא יטרטרו אותי בין בדיקות שונות ומיותרות. תודה מראש

20/02/2010 | 10:56 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, פני לצורך אבחון ובדיקה גניקולוגית לד"ר ליאורה אברמוב העונה בםורום שבאתר דוקטורס בהצלחה.

12/02/2010 | 12:25 | מאת: ליאת

שלום, כמה זמן נמשך הטיפול בוסטבוליטיס מבחינה פסיכוסקסולוגית?? והאם יש טיפול אחר למשל להשתמש במשחה אלחושית או ... האם זה עוזר או שסתם כשמפסקים להשתמש במשחה הכל חוזר??? תודה

13/02/2010 | 17:32 | מאת: אילנה ארד לוין

ליאת היקרה, ראשית חכמה אני ממליצה לך לקרוא את התשובות לשתי השאלות הקודמות לך. אני חושבת שיש שם הסבר מדויק על מהו טיפול פסיכוסקסולוגי. זה טיפול הכולל טיפול פסיכולוגי רלוונטי לבעיה המינית יחד עם טכניקות פסיכולוגיות של למידת הגוף וטכניקות התנהגותיות סקסולוגיות. במהלכו נעשה שימוש נכון ומדויק במאמני הנרתיק ללא סיבוכים וללא קשיים, באופן שטיפול זה מהווה בעצם מקבילה מוצלחת לפיזוטרפיה של רצפת האגן, אך הרבה יותר יעילה, שכן התרגולת הגופנית הינה יומית. אני מתנגדת נחרצות לשימוש במשחות אלחוש, אותן נותנים מטפלים שאינם יודעים להתמודד עם הכאב עד להיעלמותו . משחת האלחוש אזרקאין מלמדת את האישה ואת הגוף שעליו להיות כאוב ולקבל אלחוש נגד הכאב, במקום ללמד את הגוף כיצד להעלים באופן טבעי את הכאב. במידה ומשחת האלחוש עזרה לך (שזה כבר הישג בפני עצמו) והגוף לא למד להעלים את הכאב באופן טבעי הרי סביר להניח שעם הפסקת השימוש במשחה יחזור הכאב לקדמותו שכן לא נעשה כאן כל תהליך ריפוי. הדבר דומה להבדיל אלף הבדלות לרופא שיניים שייתן זריקת הרדמה כדי להתמודד עם הכאב אך לא יבצע במהלך ההרדמה את טיפול השורש הנדרש. במקרה זה הרי ברור שעם התפוגגות זריקת ההרדמה יחזור הכאב לקדמותו. שיהיה בהצלחה, אילנה.

14/02/2010 | 11:22 | מאת: ליאת

שלום לך אלינה, בקשר למשחה מאלחשת, אני יודעת שהכאב ואם יש, זה רק בפעם הראשונה, השניה השלישית ככל היתר, לכן חשבתי שמשחה כזו תעזור לי לפעם או שתיים ואחר כך אוכל להמשיך בלעדיה למרות זה נסיתי להשתמש בדו-קאין אבל פחדתי לשים את המשחה בפתח הנרתיק וגם פחדתי שבן-זוגי ינסה ולא אשרתי לו, בן-זוגי מבין טוב את הבעיה שלי הוא לא צועק עלי לא מרביץ לי אלא מרגיע אותי ותמיד מנסה להקל עלי.. הוא אפילו לא יכול לראות אותי בוכה..הבעיה בטיפול פסיכוסקסולוגי היא העלות..ולא הטיפול בפני עצמו.. החרדה שלי היא מהכאבים למרות שאני יודעת שאין כאב.. פעם ראשונה החדיר לי ללא שאשים לב ירד טיפת דם וכאב קצת לשניה, פעם אחרת גם נסה להחדיר לי ללא שאשים לב והייתי רגועה ולא לחוצה ומתוחה וזה לא כאב בכלל בכלל.. זה מאוד גורם לי למצב רוח לא טוב ותמיד עצבנית.. בבקשה אני צריכה עזרה המצב בלתי נסבל. תודה מראש

11/02/2010 | 23:06 | מאת: לי

שלום לך אילנה. רק עכשיו קראתי את תגובתך לשאלתי מלפני חודש. הייתי בטיפול 4 חודשיים והפסקתי. כרגע יש לי סקולוגית חדשה אך התורים אליה רחוקים. קניתי את הערכה של המרחיבים, והצלחתי להחדיר 3 מהם הגעתי לבינוני, אך אני נעזרת באלחוש בעזרקיאין, כדי להקל על הכאב. כשאני שוכבת במיטה אני עושה נשימות ומחדירה לאט, אני מצליחה עד הסוף להחדיר ועל כך אני שמחה. שאלתי: כשאני מכניסה את המרחיב הגדול נורא כואב לי, הבינוני לא כואב.אין לי אפשרות להיות בקשר עם הסקסולוגית החדשה, וזה דיי מקשה עלי. שוב אני צריכה לבדוק מישהי אחרת? לדעתך אני צריכה שיחות? ניסיתי לקיים יחסי מין עם ידיד מספר פעמים אך ללא הצלחה. יש לי כאבים בפתח הנרתיק-ווסטבוליטוס, כי בפנים לא כואב, וזה לאחר בדיקה של הסקסולוגית מה דעתך?

13/02/2010 | 17:20 | מאת: אילנה ארד לוין

לי היקרה, עשיית שימוש ללא הדרכה בערכת המרחיבים היא קצת בעייתית מאחר והוראות ההחדרה וטכניקות ההחדרה הן מורכבות ומדויקות ואין די לעבור בפשטות ממרחיב אחד למשנהו. הדבר מחייב הדרכה מדויקת כיצד לעבור כאשר סך זמן ההחדרה היומי אינו עולה על 10 דקות ביום ובו מחדירים את הגודל או הגדלים הנדרשים 4 פעמים ברצף וכל פעם 30 שניות עם פסק זמן של כ2 דקות בין החדרה להחדרה. אין להתקדם בשום פנים ואופן בין הגדלים כל עוד זה כואב ולו במעט שבמעט!!! ההתקדמות תהיה אך ורק כאשר במרחיב בו נעשה שימוש נעלם הכאב לחלוטין. אין להשתמש לחלוטין במשחות אלחוש בתהליך היות והן מחבלות בתהליך הריפוי! המטרה אינה להרדים את הגוף ( מה גם שמשחות האלחוש אינן יעילות ולא מסייעות בהיעלמות הכאב) ו"להדריך" אותו לשמור על הכאב אלה המטרה באופן טבעי להעלים את הכאב. טיפול פסיכוסקסולוגי נכון בוסטבוליטיס אינו אפשרי רק תוך הצגת הצד הטכני( אם כי טכניקה נכונה הינה חיונית) אלה מחייבת באופן בלתי נמנע כחלק מרכזי של הטיפול את העבודה הנפשית העוסקת בהבנת הרקע והסיבות להיווצרות הוסטבוליטיס וב"הקרנה" של כל המתחים מן הסוגים השונים וכל מכלול הבעיות מכל תחומי החיים של המטופלת על הוסטבוליטיס. כאשר יש וסטבוליטיס הוא "מנקז" אליו בעיות וקשיים, מתחים וחרדות, ממכלול תחומי החיים ולא רק בתחום המיני. אגב באשר לטכניקה של ההחדרה כאשר ההוראות נכונות אין צורך להחדיר במצב שכיבה ואפשר בהחלט במצב ישיבה נינוחה. אין צורך בתרגילי הרפיה ונשימה לפני כן ובכלל כל ההחדרה היא פשוטה בלי הכנות מקדמיות. חשוב לציין שעד סוף הטיפול, כלומר, החדרת מרחיב בהיקף 12 ס"מ (מדובר על היקף ולא על אורך) ולעיתים גם עד היקף של 14 ס"מ בנוחות מוחלטת וללא כאב, אין לקיים בשום פנים ואופן חדירה מינית. במהלך כל הטיפול בוסטבוליטיס מתחילתו ועד סופו המוצלח אין לקיים חדירה מינית. לאחר הסיום המוצלח של העבודה הטיפולית עם המרחיבים נעשים השלבים הראשוניים עם בן הזוג תחת הדרכה מדויקת של המטפלת. חדירה בתוך התהליך גורמת רק לכאב ולרגרסיה( הדרדרות לאחור) ולאובדן חלק ניכר מההישגים שהושגו עד לשלב זה. לצערי נראה לי שאת משתמשת בטכניקה שגויה (הרפיות ,נשימות, משחות אלחוש, החדרה ללא הדרכה) לא ברור כמה זמן ומאיזו שיטה. כאבים בפתח הנרתיק הם בדיוק אחד מאפיוני הוסטבוליטיס ובשום פנים ואופן אל תחדירי מרחיב כלשהו ובהחלט לא איבר מין כאשר הדבר מכאיב לך! הדבר רק מגביר את "אחיזת" הכאב בגוף ומלמד את הגוף שחדירה הינה דבר כואב. שיהיה בהצלחה, אילנה.

07/02/2010 | 22:31 | מאת: c

אילנה שלום, לפני כפחות משנה אובחנתי כסובלת מווסטיבוליטיס וווגניזמוס. התחלתי בטיפול פיזי של פיזיו ומשחת אסטרוגן. תמיד חשבתי שאצליח להבריא ושאצליח לקיים יחסי מין בלי כאבים. לאחרונה התחלתי טיפול מיני נפשי, כי חשתי שהטיפול הפיזיולגי אינו מספק והמטפלת הודיעה לי שהציפיות שלי מוגזמות וכי אני צריכה להתרגל לכאב וללמוד לחיות איתו כי הוא לא יעבור.ושאפשר ללמוד לחיות איתו ולהנות מיחסי מין. מה דעתך? האם היא צודקת?

13/02/2010 | 17:02 | מאת: אילנה ארד לוין

C היקרה טיפול פסיכוסקסולוגי נכון בוסטבוליטיס מביא להיעלמות מוחלטת, אבל מוחלטת, של הכאב. כל טיפול האומר למטופלת שעלייה ללמוד עם הכאב הוא טיפול שגוי מאחר ואי אפשר לקיים תשוקה מינית או ליהנות מיחסי מין כאשר קיים כאב! כאב בזמן קיום יחסי מין מונע את הרצון לחדירה ובאופן אוטומטי מוריד את התשוקה לכך. טיפול פסיכוסקסולוגי בוסטבוליטיס הינו טיפול משולב. יש עבודה עם הגוף על בסיס יומי (עשר דקות כל יום) שזוהי עבודה מאוד מדוייקת עם מאמני הנרתיק המבוססת על עקרונות תאוריית הלמידה של הגוף. השיטה עושה שימוש בתרגילים לחיזוק רצפת האגן, היא יעילה בהרבה מפיזוטרפיה של רצפת האגן מאחר והינה על בסיס יומי (הלמידה והשינוי של הגוף מחייבים עבודה על בסיס יומי) ותחת הוראות החדרה מאוד מדויקות קיימת התקדמות מהחדרת המרחיב הקטן ביותר עד הגדול ביותר. חשוב להדגיש כי אין התקדמות כל עוד יש אי נוחות ולא המינימלית ביותר. המטרה הינה הפסקה מוחלטת של הכאב. משחות אסטרוגן ומשחות אלחוש אינן יעילות ואינן מסייעות במאומה. במקביל נעשה טיפול נפשי הממוקד בבעיה המינית: ברקע ובסיבות לכך.חלק מהעבודה הפסיכולוגית נעשית במצב של שכיבה על ספת טיפולים פסיכולוגית תוך שימוש בטכניקה של גוף נפש על מנת לעלות על הגורמים הלא מודעים להיווצרות הוסטבוליטיס. שילוב הטיפול הפסיכולוגי של הבנת הרקע והסיבות והתגברות עליהן יחד עם הטיפול הפרקטי של התרגול היומי מביאים להחלמה מוחלטת. לא נעשה כל שימוש במשחות רפואיות! מטפלת המודיעה למטופלת וסטבוליטיס שעליה לחיות עם כאב הינה מטפלת שפשוט אינה מכירה את כל מגוון השיטות הפסיכולוגיות הנדרשות על מנת להתמודד עם הבעיה. לצערי יש מטפלים לא מיומנים מספיק הגורמים נזק למטופלות וסטבוליטיס גם אם הם מאבחנים מעולים. בהחלט צדקת בציפיותיך להחלמה מוחלטת ולקיום יחסי מין ללא כאבים אך ככל הנראה את לא נמצאת בטיפול המתאים. יש לשאול את המטפלת כיצד אפשר ליהנות מיחסי מין כולל חדירה יחד עם כאב בו בזמן?!? בהצלחה, אילנה אגב, סך זמן הטיפול הכולל בוסטבוליטיס לא צריך לעלות על שנה.

14/02/2010 | 09:06 | מאת: c

הי אילנה תודה על תגובתך. אני יודעת שמדובר במחלה כרונית שהסיבה לה לא ידועה, אבל תמיד חשבתי שהמצב ישתפר וזה יעלם לו. רציתי לציין שאני משתמשת במרחיבים באופן יומיומי, לא בצורה שפירטת בתגובה שמעלי ועם משחת אלחוש. כמו כן משחת אסטרוגן כן עזרה לי בתחילה, אך בהמשך הפסקתי איתה כי הפסיקה לעזור. בכל אופן, חיכיתי חצי שנה עד שמצאתי מטפלת סקסולוגית. ואם אכן הגישה מצד המטפלת שלי תמשיך ככה, אני לא מעוניינת להמשיך איתה, חבל לי לבזבז את זמני וכספי כאשר המטרה לא נראית לי שאלה: האם אוכל לשלוח לך אימייל ולקבל המלצה על מטפלת באזור מגוריי (משום מה, זה קשה עד בלתי אפשרי למצוא אחת כזו)

31/01/2010 | 09:50 | מאת: מ

שלום ד"ר ליאורה אברמוב אני סובלת מווסטיבוליטיס משני, ומטפלת במקביל לטיפול התרופתי גם בפיזיותרפיה של רצפת האגן, שם הגעתי למרחיב החמישי עם כאבים מועטים (אך אני עדיין לא מצליחה להכניס ולהוציא את המרחיב בקלות) ולמרחיב השישי - אך עם כאבים. בנוסף אני מטופלת על ידי אוסטואופטית, כיוון שיש לי כאבים בבטן התחתונה - בעיקר בזמן אורגזמה, שבאה גם מגירוי חיצוני. הטענה של האוסטואפתית היא שהרקמות תפוסות. הטיפול שהיא עושה לי הוא על ידי החדרת האצבעות לאזור הרחם ולחיצה במקומות שונים, מעין עיסוי לרקמות. השאלה שלי היא האם מותר לאוסטואופתית (ההתמחות שלה היא רקמות עמוקות, כך אמרהלי רופאת הנשים ששלחה אותי אליה) לבצע טיפול פנימי, היא זה נורמטיבי, או שהטיפול אמור להיות חיצוני בלבד? האם טיפול בו מחדירים את האצבעות לא יכול לגרום נזק? האם כך מבצעים טיפול אוסטואפתי?

06/02/2010 | 11:24 | מאת: אילנה ארד לוין

מ היקרה, ראשית הגעת לפורום שלי, אילנה ארד לוין. באשר לשאלותייך עיסוי רקמות עדינות, אוסטואופתיה אמור להיעשות על ידי אנשי מקצוע שהוסמכו לכך ולפיכך להגיע לאזורי הגוף השונים בהם יש רקמות רכות. הגבולות עד היכן כן והיכן לא הם חלק מהאתיקה המקצועית. שאלותייך נוגעות לשאלת אמון במטפלת שלך והדבר צריך להיבחן לאור העבודה איתה עד כה. בקשר להחדרת המרחיבים הכלל הוא שאין מתקדמים להחדרת מרחיב גדול יותר כל עוד יש כאב. המטרה הטיפולית היא העלמה מוחלטת של הכאב אם על ידי פזיותרפיה, ביו-פידבק, אוסטואופתיה, תרגול מרחיבים או טיפול פסיכו-סקסולוגי. החדרת מרחיב היוצרת כאב מקבעת את הכאב בגוף והיא אנטי טיפולית במובהק. אלו הם העקרונות הבסיסיים של תאוריית הלמידה הפסיכולוגיות העוסקות בעיצוב תגובות הגוף.  לבירור שאלותייך אצל ד"ר ליאורה אברמוב נא פני לפורום אותו היא מנהלת באתר דוקטורס.

30/01/2010 | 10:16 | מאת: ליאת

שלום, כבר חודשיים אני סובלת משריפות בנרטיק חריפות . היה לי חיידק ECOLI בשתן שטופל באנטיביאוטיקה ללא שום שיפור. עשיתי תרבית שתן אחרי הטיפול יצא שלילי , עשיתי תרבית נרטיק הבדיקה יצאה שלילית . ניסיתי טיפול נגד פיטריה שלא עזר בכלל ... אני עדיין מרגישה שריפות כל היום ומאוד סובלת , איזה בדיקות אני יכולה לעשות או טיפול בשביל להפסיק את השריפה ? תודה מראש

30/01/2010 | 12:19 | מאת: ש

אני חושבת שזו שאלה שיש להפנותה לרופא, ולכן זה לא הפורום המתאים. נסי לשאול בפורום גינקולוגיה כלשהו.

06/02/2010 | 11:58 | מאת: אילנה ארד לוין

ליאת היקרה, בהחלט ייתכן שיש לך פטרת נרתיקית (יש פטרות שמפסיקות להגיב לתרופות הרפואיות) אך יותר מכך סביר שיש לך וסטבוליטיס. וסטבוליטיס הוא אבחון במידה רבה של ברירת מחדל כלומר אם אין לך דלקת, פטרת,זיהום או כל תופעה אחרת מאובחנת בוודאות ועדיין את סובלת מגירוד, צריבה, שריפה וכדומה או כאב סביר מאוד שמדובר בוסטבוליטיס, שאז זהו סיפור של סביבות שנה או פחות. גשי לאבחון וסטבוליטיס אצל אחת מהגניקולוגיות באתר שהן מומחיות באבחון וסטבוליטיס. בינתיים נסי למרוח על האזור שמן ארומטי אובליפיחה שהוא מרגיע עבור איבר המין, אין בזה כמובן תחליף לאבחון מתאים ולטיפול מתאים.

18/01/2010 | 20:15 | מאת: מפתחות

שלום, לפני כחודש וחצי אבחנו אותי כסובלת מוגיניסמוס, אך היום לאחר בדיקה גילו לי וסטיבוליטיס. הגילוי התרחש במסגרת הפניה לגניקולוג ע"י מטפלת פסיכולוגית-סקסולוגית החברה בארגון איט"ם, המטפלת בי מאז גילוי הוגניסמוס. אגב, ראוי לציין שאני נשואה דתיה טריה (קצת פחות מ-3 חודשים) ומעולם לא קיימתי יחסים מלאים. קיבלתי משחה והוראה להמשיך עם העבודה עם המרחיבים. יש לציין שהעבודה עם המרחיבים הולכת מצוין ואני מרגישה שיפור רב מאוד! אולם, לא לגמרי הבנתי מדוע חייב להיות לתופעה פן פסיכולוגי. תודה לאל אני בחורה בריאה שלא סבלה משום הטרדות או נסיון מיני כאוב בעבר, אין לי תסביכים לגבי מראה גופי, אני לא פוחדת מהחדירה (לא יותר מכל בת ממוצעת, לפחות), לי ובעלי יש קשר נפלא ונהדר הן במישור הנפשי, הן במישור הגופני והן במישור המיני. שנינו מרוצים מאוד, וטוב לי עם עצמי, איתו, עם המיניות ועם הכול. אני מרגישה שהפן הפסיכולוגי בטיפול מיותר, ואני אוהבת מאוד את הטיפול המתמיד עם המרחיבים והנשימות. אם כן, מדוע הטיפול הפסיכולוגי חשוב כל כך? האם זה חייב להיות כך? לא לגמרי השתכנעתי שוסטיבוליטיס קשור *תמיד* לצד הנפשי. אשמח אם תאירי את עיניי בנושא, ואם תייעצי לי על טיפול חלופי במידה וזה לא מתאים לי.

23/01/2010 | 12:02 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, מתוך פנייתך נראה שאת נמצאת אצל מטפלת מומחית (פסיכולוגית-סקסולוגית) מה גם שהטיפול מתקדם כהלכה ואת מרוצה מן הטיפול ומן המטפלת. כעיקרון הרעיון הטיפולי בכל תחום לאו דווקא בוסטבוליטיס אלא בכל תחום נפשי וגופני הוא להתקדם מן הקל אל הכבד, כלומר, אם ניתן להתמודד בדרך קלה, קצרה ופשוטה שהיא גם עובדת ונותנת תוצאות הרי יש להשתמש בה ואין להכביד ולהעמיס בטיפול יתר. אם הדרך הטיפולית בה אתן נוקטות "עושה את העבודה" (את עולה בהקפי המרחיבים) ואין שום תופעת לוואי, אבל שום תופעת לוואי, לא של כאב, לא של צריבה, לא של גירוד, לא של הפרשה, לא של פטרת, הקיצור את מתקדמת מתוך נוחות מושלמת ונטולת כל כאב או אי נוחות, אז המשיכי ללכת בדרך בה את הולכת. יש אנשים שעבורם הטיפול הפסיכולוגי הוא בדיוק טיפול של למידה הדרגתית והתנסות הדרגתית כיצד להפסיק לפחד ודרך זו מושגת במקרה שלך ע"י השימוש במרחיבים. כלומר הטיפול הפסיכולוגי שאת עוברת אינו ממוקד בשיחות אלא בהתנסות חוויתית. זהו בהחלט סוג של טיפול פסיכולוגי השייך לאסכולת תיאוריות הלמידה והוא עובד יופי במקרה שלך ואין שום צורך בהכבדה אם הכל זורם כראוי. שיהיה בהצלחה.

24/01/2010 | 15:34 | מאת: מפתחות

אך בכל זאת, אני מרגישה שהמטפלת לא מפנימה את העובדה שאני לא זקוקה לטיפול הנפשי. היא מנסה להסביר לי כל הזמן שיש דברים שצריך לחשוף בי, ואני מרגישה שהיא לא מבינה אותי מספיק, וחושבת שאני מקרה סבוך וארוך. גם אם אני מסבירה שטוב לי ושאין לי בעיה, שלא סבלתי מכלום בעבר ושהכל בסדר אצלי, היא מנסה לשכנע אותי שרק נראה לי ככה, אבל שבעצם יש עוד דברים שצריכים לחשוף. אני לא יודעת על מה היא מדברת. טוב לי לעבוד עם המרחיבים בלבד... האם להמשיך אצלה? או לפנות למישהו אחר?

12/01/2010 | 19:58 | מאת: לי

שלום לך. ראשית רציתי לדעת האם את עובדת עם כללית? אם כן היכן המרפאה שלך? היום הייתי פגישה ראשונה עם סקסולוגית+גניקולוגית דרך איט"ם מהאתר. היא נתנה לי טיפול של ערכת מרחיבים שלמה+משחה עזרקיאין, יש לי ויסטבוליטיס, היא בדקה אותי ואיבחנה. העניין שהתור הבא רק בעוד חודשיים, ואני צריכה בנתיים להיתאמן עד לפגישה הבאה, האם כדאי לא לחכות ולעבור למטפלת אחרת? צריך אולי גם שיחות? התרשמתי לטובה ממנה אך לא יודעת האם לעבור למטפלת אחרת? והאם יש שיטות מהירות לטיפול בבעיה שלי?

16/01/2010 | 16:07 | מאת: אילנה ארד לוין

לי היקרה, לשאלתך הארגונית אינני עובדת עם אף אחת מקופות החולים אלא בקליניקה פרטית הממוקמת ברמת אביב (כנסי לפרופיל באתר). בקשר לשאלתך המקצועית: הריני חלוקה עקרונית ומהותית עם הגישה הגניקולוגית המשתמשת במשחת האלחוש עזרקאין אותה קיבלת. להלן הנימוקים. 1) ההשפעה המאלחשת היא מינימאלית אם בכלל, אינה מקלה על הכאב ומאלחשת את איבר המין של בן הזוג כך ששני הצדדים מפסידים. 2) גישת האלחוש נותנת אישור וקיבוע לרעיון הכאב זאת בניגוד מוחלט לגישות הלמידה הפסיכולוגיות כאשר נותנים משחת אלחוש פירוש "אישור" לכאב שאכן תפקידו להתקיים וכל שצריך הוא להכהותו ולטשטשו. במובן זה משחת האלחוש נותנת חיזוק לכאב להמשיך ולהתמיד (עקרונות תורת הלמידה פסיכולוגית הנלמדים כחלק מהכשרת הפסיכולוגים) הגישה הפסיכולוגית מיועדת ללמד את הגוף להיפתר מן הכאב ולא לחוות אותו כלל ובשום פנים ואופן לא "ללמוד לחיות" עם הכאב. השיטה הפסיכו-סקסולוגית מעלימה את הכאב לחלוטין ללא משחות או כל חומרי עזר רפואיים. 3) השימוש בערכת המרחיבים מחייב טכניה מאוד דייקנית והנחיות מאוד מדויקות של כיצד, איך וכמה זמן להחדיר כל מרחיב. טיפול נכון ומדויק חייב להיות מתורגל בבית על בסיס יומי שתי דקות מדי יום ומדי שבוע יש לשנות בהתאם לנתונים את סדר המרחיבים לעתים מתרגלים לסירוגין שני מרחיבים בטכניקות שונות לעתים מתקדמים ולעתים נסוגים. כמו כן אין די בתרגול מרחיבים יומי שכן יש צורך בפעולות פיזיות נוספות כגון "התידדות עם המרחיבים" שזוהי פעולה פסיכולוגית התנהגתותית של יצירת חיבור בין הגדלים העתידיים של המרחיבים לבין רגשות הניחונות של המטופלת התהליך כולל ציור המרחיב, החזקתו ביד וכו'. 4) לשלוח מטופלת להתאמן בבית בלי הנחייה שבועית צמודה, בלי הוראות מדויקות של החדרה, בלי הקלה על הכאב במידה ונוצר וללא שיחות פסיכולוגיות אודות הרקע והמצב הרגשי נראה לי בשפה פשוטה לא מספק. 5) השאלה אינה אם גם צריך שיחות אלא שבלי ריפוי הצד הרגשי שהביא במקור ליצירת הוסטבוליטיס כתופעה גופנית לא יתרחש תהליך ריפוי מלא ושלם. 6) לוסטבוליטיס אין שיטת ריפוי מהירה והתהליך הממוצע הוא בין תשעה חודשים למעל שנה תלוי במידת ההשקעה וההתמסרות של המטופלת לתהליך. הטיפול הנכון הינו על בסיס שבועי עם יכולת להרים טלפון למטפלת ולהתייעץ במקרים דחופים במהלך השבוע. שיהיה בהצלחה.

שלום בנות! רציתי לעודד אתכן ולהגיד שיש לוסטבוליטיס פתרון ואל תתייאשו. אני סבלתי מכאב בנרתיק בזמן חדירה במשך כ-3 שנים אשר התחיל מפטרת כרונית. הלכתי לגניקולוגים כל הזמן וכל פעם אמרו לי שיש לי פיטריה, חיידק או דלקת והייתי מקבלת כדורים על ימין ועל שמאל.... לפני כחצי שנה נכנסתי לאינטרנט וחיפשתי מידע על הסימפטומים שהיו לי ומצאתי שאני כנראה סובלת מוסטבוליטיס. מיד מצאתי את הטלפון של ד"ר אילנה ארד לוין ולא היססתי. תוך כמה ימים מצאתי את עצמי מתחילה טיפול סקסולוגי/פסיכולוגי כדי להבין את מקור הבעיה. הלכתי לפגישות אחת לשבוע ותוך כדי שיחות + טיפול עם דיאלטורים הבעיה נפתרה. אני ממליצה לכן מאוד לנסות את הטיפול שאני עברתי ומאחלת לכן המון בהצלחה....... לא להתייאש, זה באמת עובר!!!!  

16/01/2010 | 15:49 | מאת: אילנה ארד לוין

לל היקרה, ראשית תודה רבה לך. תודה רבה שמצאת לנכון להיכנס לפורום ולשתף בהצלחת טיפולך. ברצוני להדגיש שהמהירות יוצאת הדופן של תהליך הריפוי שעברת מקורו במוטיבציה עמוקה, הקפדה בתרגול והשקעת כל כולך בתהליך הפסיכולוגי הן דרך חלומות, הן דרך עבודת רגרסיה לאירועי ילדות ובפרט בפרט האומץ שלך לגעת באזורים רגשיים כאובים (לווא דווקא מיניים) של אובדן, נטישה וחרדה. מצאת בתוכך את הכוח, הסליחה והקבלה להמיר רגשות של כעס וכאב ברגשות של חמלה, התקרבות ורצון לתת ולקבל אהבה לגבי דמויות משמעותיות בחייך. מקור הריפוי של הוסטבוליטיס אינו רק בתרגול הפיזי אלא בפרט ב"ניקוי" הרגשות השליליים והחלפתם ברגשות חיוביים ובונים. מאחלת לך רק טוב. אילנה.

19/01/2010 | 12:34 | מאת: מיואשת

את מביאה לנשים כמוני הרבה תקווה. בעזרת השם גם אני אפתר מהצרה הזאת כמוך.

06/01/2010 | 16:24 | מאת: מיואשת

כל כך קשה לי לדבר על זה. לאחרונה אובחנתי עם ויסטבוליטיס ומאז החיים שלי בטלטלה. תמיד היו לי בעיות בדימוי ובבטחון העצמי שלי, ולאורך השנים שום דבר שניסיתי לא עזר. למרות זאת, נהייתי פעילה מינית בגיל צעיר יחסית למרות שאף פעם לא ראיתי את עצמי בתור נערה יפה, סקסית או מושכת. אף פעם לא הצלחתי להפיק הנאה גדולה ממין, שלא נדבר אפילו ע "אורגזמה" או "גמירה". זה תמיד היה נחמד וזהו, פשוט משהו שעושים. היו לי הרבה פטריות ודלקות בנרתיק עד שאיבחנו לי לפני כחודשיים ויסטבוליטיס. הרופא אפילו לא טרח להסביר לי מה זה ופשוט רשם לי הפניה לפיזיוטרפיה לרצפת אגן.בדקתי באינטרנט וראיתי שזהו לא עניין פשוט ולכן הלכתי ליעוץ אצל גניקולוגית פרטית מוכרת מאוד. היא אישרה את הבעיה והמליצה לי גם טיפול פסיכוסקסולוגי. אף אחד מהחברות או מהמשפחה הבין מה המחלה הזאת, והחבר שלי דאז אמר ש"זה הכל בראש שלי" ו"שאני צריכה פשוט לעשות סוויץ' במוח". מאז אני פשוט לא יודעת מה לעשות והמצב הנפשי שלי רק החמיר. אני לא מסוגלת לראות את עצמי כיצור מיני ובכלל לא מסוגלת אפילו להסתכל במראה ערומה. יש לי רגשות מאוד קשים לגבי עצמי, אבל אני גם מרגישה שאין לי דרך לשנות את המצב שלי ע"י דיאטה, כושר או אפילו ניתוח פלסטי. הייתי כבר אצל הרבה פסיכולוגים ואף אחד לא הצליח לעזור לי. יש לי הרגשה כאילו "אחד בפה ואחד בלב": מצד אחד אני מבינה שהמחשבות והרגשות שלי לא הגיוניים ואין להם ביסוס, מצד שני אני לא יכולה להפסיק לחשוב מחשבות רעים והרסניים על עצמי ולעמוד מולם helpless. האם גורלי נחרץ? האם אי פעם אוכל לשנות את הדימוי העצמי שלי? אני מאוד אשמח לעזרה ולתמיכה כי אני פשוט מרגישה לבד.

09/01/2010 | 17:04 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, צר לי שאובחן אצלך וסטבוליטיס, אם כי הסימנים המוקדמים לכך שיש בעייה בתחום המיניות, הדימוי הנשי הדימוי העצמי והביטחון היו כבר כסימני דרך קודם לכן ולפיכך הופעת הוסטבוליטיס אינה מפתיעה כלל. ראשית אין שום סיבה להיות מיואשת. הצד הטוב הוא שטיפול פסיכו-סקסולוגי (שרק פסיכולוגיות קליניות שהן גם סקסולוגיות מוסמכות - חברות איט"ם - חפשי באתר איט"ם באינטרנט) יודעות לנהלו כראוי מביא להחלמה מוחלטת של הוסטבוליטיס בלי ניתוחים כמובן, בלי דיאטות דלות אוקסילטים, בלי קורטיזונים, בלי זריקות לאיבר המין ובלי משחות שממילא כל הבטרייה הזאת אינה עוזרת כלל. הטיפול הפסיכו-סקסולוגי עוסק בכמה מימדים: 1) בירור העכבות המיניות שלך שהביאו מלכתחילה לחוויה מינית סתמית, לא נהנית במיוחד, לא הגעת לאורגזמה מעולם ולא הייתה בך תשוקה גדולה. זה היה פשוט משהו שעושים ולא ברור מלכתחילה מדוע פנית לכך בגיל כה צעיר אך ורק מתוך סיבות "חיצוניות" (אולי כדי להיות "אין" , אולי "לעשות כמו כולם", אולי כדי לרצות את בן הזוג וכיוב') 2)מאחר ולגוף-נפש שלך לא מצאה חן צורת המיניות שלך הוא הגיב "בנקמות" קטנות או "באגים" בצורה של ריבוי פטריות ודלקות. לרפואה הקונבנציונאלית אין הסבר לקשר זה של גוף-נפש אך לפסיכולוגיה הפסיכו-אנליטית וכמו כן לשיטות הדיקור הסיני, שני תחומים העוסקים כל אחד בתחומו באנרגיית החיים הכוללת (ליבידו -אנרגיית החיים-אהבה-מין לפי הפסיכואנליזה) והצ'י (לפי הרפואה הסינית). ההתנגדות של הנפש לחיי מין שלא תואמים את הצרכים העמוקים שלך להנות ממין, לאהוב אותו ולמצותו ו"להיות שם" רק כשזה מתאים לך הביאו לירידה בזרימת אנרגיית החיים (ליבידו, צ'י) לאיזור איבר המין וכתוצאה מכך נוצרו השיבושים הפזיולוגיים של זיהומים ופטרות. 3) אי ההקשבה למסר הגופני ובמקביל המשך קיום העמדות המיניות הלא מתלהבות בלשון המעטה, ובנוסף הכאבים, הגירודים ואי בהנוחות שהתחלת לסבול מהנרתיק, הפוגמים באופן טבעי בחווית המיניות והחדירה רק החריפו את המצב והוליכו לבסוף להופעת הוסטבוליטיס. 4)הגב לאבחון הוסטבוליטיס בתגובת יתר של חרדה ודיכאון גופך, חיצוניותך, פנייך וה"לוק" הכללי החיצון שלך לא השתנו כלל מאז האבחון ורק זו את המסתכלת כרגע על עצמך במשקפיים כהות ומוגזמות. זכרי לא עשית שום דבר רע, לא חטאת, לא פשעת, לא עשית משהו בלתי ראוי, פשוט קיבלת וסטבוליטיס שלוקות בו 15%-20% מהצעירות בגיל 20 פלוס-מינוס. 5) נכון שמקור לחץ הנפשי היוצר וסטבוליטיס הוא בראש הווה אומר במחשבות וברגשות אודות מי את מה את, נשיותך, איכות הבנאדם שאת וכיוצא בזה אך כרגע הבעיה הפכה להיות פיזית ממש בתוך הגוף ולפיכך הטיפול הפסיכוסקסולוגי מטפל גם בצד של הסיבות הרגשיות הקשורות לעמדות אודות עצמך באופן כללי ואודות מיניותך ואישיותך ויחסייך הכלליים עם בני אדם ובמקביל ובאופן בלתי נמנע עובד על הצד הגופני על ידי מאמני הנרתיק ותרגילי חיזוק רצפת שרירי האגן שהם מקבילים ועדיפים על פזיותרפיה של רצפת שרירי האגן ולו בשל הסיבה שהפזיותרפיה של רצפת האגן נעשית פעם בשבוע ואילו בטיפול זה התרגול הוא על בסיס יומי, שתידקות מדי יום בפרטיות ביתך. עבודה רק על הצד הפיזי לא תפתור את הרקע הנפשי ולא תפתור את האנרגיות החוזרות ומשבשות את המצב ואילו עבודה רק על הצד הנפשי ללא עבודה על הצד הגופני לא תלמד את הגוף לצאת מהכאב והכיווץ שהוא נמצא איתם בלופ. יש להניח שתקבלי עידוד מנשות הפורום אודות פזיותרפיה של רצפת האגן שכאמור אני רואה בה שיטה חלקית בלבד שאינה ממגרת לחלוטין את הכאב אלא מלמדת "לחיות עם הכאב". כמו כן תקבלי המלצות לדיקור סיני העוזר בהזרמת אנרגיית הצ'י אך לא פותר את הרקע הנפשי. סביר כמו כן שתקבלי הפנייה לניתוחים אליהם אני מתנגדת נחרצות, במקרים בהם לא נגרם נזק אחרי הניתוח ולאחר תקופת החלמה מכאיבה הוא אכן "מצליח" הרי ב40% מהמקרים חוזרת התופעה תוך תקופה של שנה עד שלוש, מאחר והבעיה טופלה טכנית ולא נפשית. זכרי! כאשר יש וסטבוליטיס אסור לחלוטין לקיים חדירה כל עוד יש כאב ולו המינימאלי ביותר. אסור בשום פנים ואופן עד סוף הטיפול במאמני הנרתיק והעלמת הכאב לחלוטין ובאופן מושלם לנסות ולבצע חדירות ניסיון כדי לראות איך זה עובד. פונה יקרה. השתדלתי לענות לך בהרחבה כדי שתצאי מחווית הבדידות והאין-אונים המיותרים שאת שרויה בהם. את מוזמנת לקרוא את הכתבות בנושא וסטבוליטיס בארכיון דוקטורס. אם תשכילי לבחור את הטיפול הנכון ותתמידי בו בצורה עקבית ומושקעת במשך כשנה גורלך להירפא קליל ולחוות את עצמך משודרגת ברמת החוויה האישית והנשית ובמצב רוח טוב. שיהיה לך רק טוב ובהצלחה. אילנה.

19/01/2010 | 12:31 | מאת: מיואשת

תודה רבה על התגובה המעמיקה ועל היחס החם. התחלתי ללכת לפיזיוטרפיה לרצפת אגן ולעשות תרגילים ועיסויים. יש בי תקווה שהדבר הזה יעבור ואני אחלים. יש לי כמה שאלות: 1. מאז גילוי הבעיה הסתכלתי על אורח חיי וראיתי שהעבודה שאני עושה כרגע מאוד מלחיצה אותי ומעייפת אותי והיא תובעדנית ודורשת הרבה כוח. האם יש קשר לויסטאבוליטיס? 2. הפיזיוטרפיסטית שלי אמרה לי שיש לי טפיל קנדידה ואמרה לי לעשות דיאטה מיוחדת בלי סוכרים מכל הסוגים ובלי קמח לבן ובצקים. מה את אומרת?

17/12/2009 | 10:59 | מאת: שושנה

סבלתי מווסטיבוליטיס בעבר והבעיה חלפה כמעט לגמרי כשהפסקתי להשתמש בגלולות. האם כדאי לנסות גלולות מה"דור החדש", אם יש כאן מישהי שיש לה ניסיון בכך?

17/12/2009 | 15:49 | מאת: ש

לדעתי זו שאלה שיש להפנות לפורום רפואי ולא לפורום שעוסק בפסיכולוגיה. בנוסך, ממש לא משנה מה ההשפעה של גלולה אחרת על אשה אחרת. משנה מה שהרופא מייעץ לך באופן אישי ומה שיהיה מתאים לך., וגם הוא לא יכול לנבא בבטחון, אלא הוא מנסה ..

26/12/2009 | 15:40 | מאת: אילנה ארד לוין

ש' שלום, תודה על התשובה המצוינת. אילנה ארד לוין.

11/12/2009 | 14:16 | מאת: יולנדה

לאחרונה אובחנתי בווסטיבוליטיס, הופנתי ע"י הרופאה האורוגניקולוגית לפיזיותרפיה של רצפת האגן וכן קיבלתי משחת טרידרם,שיש בה סטרואידים, עד היום בבעיות עור שונות שהיו לי הצלחתי להתגבר ללא משחות קורטיזון ודומיהן,אלא בתחליפים טיבעיים. האם יש תחליפים טיבעיים יעילים ובטוחים לטיפול בווסטיבוליטיס? בנוסף, הייתי בעבר בטיפול פסיכו-סקסולוגי ואני עדיין בטיפול פסיכולוגי,אך הדבר לא עזר ללא הריפוי הפיזיולוגי, לכן חשוב לי לדעת שאני עושה כל מה שאפשר לריפוי כולל. בתודה וחג שמח,יולנדה.

12/12/2009 | 12:17 | מאת: אילנה ארד לוין

יולנדה שלום וחג שמח, בקשר למשחה הרפואית שקיבלת לצערי לא מצאתי ולא מקרה אחד שהמשחה העלימה את הוסטבוליטיס. גם בכנס הסקסולוגים האחרון באוגוסט השנה שהוקדש לנושא הודגש שאין משחות רפואיות המרפאות את התופעה. לא ברור לי מה כלל טיפול פסיכו-סקסולוגי שעברת ולפיכך אפרט את הרכיבים שטיפול זה צריך לכלול: הצד הפיזי: 1) החדרה של מאמני נרתיק בגדלים הדרגתיים עד להיקף של 14-16 ס"מ 2) שימוש בשימון הולם להחדרה 3) רחיצה בסבון עץ תה + נטילת פרוביוטיקה + שמן עץ התה למניעת פטרות בנרתיק 4) תרגילי קגל לחיזוק השרירים הטבעתיים של רצפת האגן 5) שימוש בשמן אובליפיחה יחד עם ניהול רישום של כאב וצריבה (טיפול קוגניטיבי) לשיכוך הכאב וכן שימון בויטמין E נוזלי 6) דיאטה נטולת שמרים וצמצום חלב ופחממות להפחתת הצד האלרגי ולמניעת פטרות. 7) במקרה הצורך שימוש בגלוקוזמין כתוסף תזונה הצד הנפשי: 1) בדיקה של כל העמדות והרגשות ביחס למיניות, לגוף ולאיבר המין של האישה ושל הגבר. 2) בדיקת היסטוריה אישית מפורטת ביחס לאירועים מיניים לא נעימים כולל באווירה המינית בבית המוצא 3) ריפוי של קונפליקטים רגשיים של כאב, פחד ואשמה שלעתים מחריפים את מצב הוסטבוליטיס או מוציאים אותו לאור (גם אם לא קשורים ישירות למיניות) 4) בירור של חלומות ותסריטים תת-מודעים הקשורים הן למיניות והן לגורמי פחד ואשמה טיפול פסיכו-סקסולוגי אמור לכלול הן את הצד הפיזי שציינתי והן את הצד הנפשי. מקווה שנתתי כאן תשובה מפורטת לגבי מהלך הטיפול הרצוי. שיהיה לך בהצלחה וחג שמח.

12/12/2009 | 20:51 | מאת: יולנדה

תודה רבה על תשובתך המפורטת, היכן אפשר לקבל טיפול מסוג זה בירושלים? תודה יולנדה

04/12/2009 | 13:09 | מאת: סובלת

שלום רב, הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין שתי הפרוצדורות הנ"ל.אני לפני ניתוח לטיפול בוסטיבוליטיס לאחר שאף טיפול שמרני לא עזר.הרופא כתב את שני המונחים האלו בהפניה,אך בטופס 17 רשום רק "קולפורפיה אחורית"..האם מדובר בשתי פרוצדורות שונות שנעשות בו זמנית? אשמח לתשובתך, תודה מראש

05/12/2009 | 19:45 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, כידוע אני בהחלט נגד הניתוחים (וסטיבולקטומיה) הטיפולים השמרניים שקיבלת אני מניחה שהם טיפולים רפואיים, שלצערי בדר"כ לא רלוונטיים כך שבעצם לא קיבלת טיפול פסיכו-סקסולוגי של ממש לבעייתך (נא עייני בכתבות בנושא בארכיון אתר דוקטורס) בעניין שאלתך נא פני לגניקולוגים באתר

30/11/2009 | 16:18 | מאת: מיכל

האם תוכלי להרחיב על הטיפול הקוגנטיבי לגירודים ולצריבה? אנא! אני שמח לדעת.

05/12/2009 | 19:36 | מאת: אילנה ארד לוין

מיכל היקרה, למען טיפול קוגניטיבי כל שצריך הוא פנקס קטן ועט: רשמי יום תאריך ושעה כל פעם שתחושי בגירוד או בצריבה וכמו כן את המחשבות שקדמו להופעת התופעה (האם היו אלה מחשבות כעס, עלבון, התרגשות וכיו"ב) לאחר הרישום נסי למרוח על המקום שמן אובליפיחה להרגעה. מדי יום סכמי את מספר הרישומים שערכת. זוהי על רגל אחת הטכניקה של הטיפול הקוגניטיבי לגירוד וצריבה אלא שיש לעשות בזה שימוש בהקשר הכולל של טיפול בוסטבוליטיס. יש צורך במטפל שיעבד יחד איתך את המשמעות של המחשבות והרגשות שקדמו להרגשת הגירוד והצריבה. כמו כן יש לזכור שהגירוד והצריבה הם חלק מהתסמינים של התופעה ויש לטפל במכלול של התופעה. כמו כן לא ברור לי אם אצלך יש קשר בין קיום יחסי מין לבין הופעת הגירוד והצריבה, או שהם מופיעים באופן אקראי. כמו כן לא ברור האם את משתמשת בתחתוניות (רצוי כמובן בלי) ואם את נוקטת אמצעים תזונתיים נגד הופעת פטרות.

30/12/2009 | 12:23 | מאת: מיכל

אני בתזונה נגד פטרת, לא משתמשת בתחתוניות והצריבה והגרד מופיעים אצלי אקראית. בימים האחרונים אני חשה כל הזמן גרד וצריבה כך שאני לא ממש יכולה לעשות רישום. את לא חושבת שוסטיבוליטטיס היא תופעה פיזיולוגית גרידא? הבנתי שלאחרונה יש עדויות שתומכות בכך. ואם כן, איך טיפול קוגנטיבי יכול לעזור?

30/11/2009 | 11:06 | מאת: ליה

אני סובלת מהתופעה מזה שנים (לפחות 10) וגם לי הוצעה אופציית הניתוח אשר פסלתי על הסף. בינתיים למדתי לחיות עם זה כאשר בינתיים ילדתי את בתי והכאבים מעט פחתו מאז והם מופיעים לסירוגין ולא בכל פעם (אם כי כאשר כואב, כואב מאוד!) האם יש קשר בין לידה לתופעה? האם יתכן ובזכות העובדה שעבדתי עם בלון המרחיב את הנרתיק לקראת הלידה על מנת למנוע קרעים עזר להפחית את התופעה? (על אף שלבסוף לא ילדתי לידה רגילה אלא עברתי ניתוח קיסרי עקב סיבוכים). מה ניתן לעשות על מנת למגר לחלוטין את התופעה ולהינות בכל פעם מחדש מבלי לחשוש שמא הכאב יופיע? תודה מראש

05/12/2009 | 19:29 | מאת: אילנה ארד לוין

ליה היקרה, צר לי מאוד שאת גוררת את הוסטבוליטיס למעלה מ10 שנים, בשעה שטיפול נכון מסיים לחלוטין את העניין בפחות בשנה. בהחלט סביר שהעבודה עם הבלון המרחיב סייעה לך בהגמשת שרירי הנרתיק, אלא שאין בזה די ואני ממליצה לך בחום לעבוד עם מאמני נרתיק, ובמידת יכולתך לעבור טיפול פסיכו-סקסולוגי. (נע עייני בכתבות בנושא בארכיון אתר דוקטורס)

30/11/2009 | 07:09 | מאת: קטי

לאחר פירגון נראו זקיקים בגודל של 17 ו- 12. בדיקות דם: E2 776, פרוגרסטרון 2.3, LH 1.7, אתמול בשעה 24.00 הזרקתי אוביטרל, עקב מחלה של בעלי טרם קיימנו יחסים,האם פיספנו את התיזמון? מה עושים?

30/11/2009 | 09:22 | מאת: חיפאית

אני חושבת שהשאלה שלך מתאימה לפורומים העוסקים בפריון /פוריות האשה

ד"ר ארד לוין ונשות הפורום שלום, סבלתי מוסטיבוליטיס במשך 9 שנים, כאשר לקח לפחות שנתיים להגיע לרופא שאמר את המילה הזאת (אז זה ממש לא היה מוכר בקרב רופאי נשים). עברתי את כל סוגי הרופאים והטיפולים האפשריים, אפילו שקלתי לעבור ניתוח, עד ששמעתי על מכרה שעברה את הניתוח וכעבור חצי שנה הכל חזר לאותו המצב ואף גרוע יותר.השלמתי עם העובדה שדיני נחרץ ואשנא סקס לנצח. לפני קצת יותר משנתיים החלמתי באופן מלא, לאחר שהשתתפתי בניסוי של בי"ח הדסה לדיקור סיני לטיפול במחלה, לצד ביו-פידבק ופתיחות עם בן הזוג שהיום הוא בעלי. עברתי המון סבל שלא מגיע לאף אחת לעבור, ועל כן אשמח לעזור.

27/11/2009 | 18:59 | מאת: אילנה ארד לוין

נועה שלום, לגבי הניתוח של וסטבוליטיס נכון הוא שעבור חלק של המטופלות התופעה חוזרת לאחר כמה זמן ובגדול. לשם כך הדרך הטובה ביותר הינה טיפול פסיכולוגי רגשי בליווי תרגולת של מאמני נרתיק הדומה, ועדיפה על טיפול ביו-פידבק. דיקור סיני עוזר רק לחלק מהמטופלות. אני שמחה שאת שייכת לקבוצה שהדיקור הסיני עזר לה. מניסיוני קשה להכליל זאת לגבי כל הנשים הלוקות בוסטבוליטיס.

אני בעצמי סובלת כבר 13 שנים וניסיתי הרבה טיפולים, כולל ניסוי בנהריה ומשחות שונות של סטרואידים וזריקות לנרתיק, דיאטות שונות וכדורי טריקאן ועוד טיפולים ששכחתי.. חברה טובה שלי התחילה טיפול משולב של שינוי תזונה, תוספי מזון ודיקור סיני (הכל במסגרת אותו רופא סיני) ולאחר מספר חודשים עברו לה הכאבים! עניין הוסטי כנראה קשור גם לאלרגיות למזון ולחוסרי ויטמינים וחוסר איזון בגוף, שמטופל גם על ידי דיקור ושינוי הרגלי אכילה. אני עדיין באמצע התהליך ויכולה להצביע על שיפור למרות שהכאב עדיין איתי. לא ידעתי שמתבצע ניסוי בהדסה ורציתי לעודד את הבנות לנסות את הדרך הזאת כי שאר הטיפולים עליהם שמעתי וניסיתי לא ממש נתנו מענה לסיבה שבגללה "זוכים" במחלה הארורה הזאת. יותר טיפול בסימפטומים ולא מהשורש. אני לא יכולה להגיד שזה מה שמתאים לכולן, במיוחד שאני עדיין לא החלמתי, אבל נראה לי שזה כיוון שווה בדיקה. החלמה מהירה לכל הבנות

12/12/2009 | 20:55 | מאת: יולנדה

גם אני אובחנתי בווסטיבוליטיס, אשמח לקבל פרטים על הטיפול שעברת, אני ירושלמית, תודה יולנדה

הי נועה אובחנתי כסובלת מווסטבוליטיס, הרופא המליץ לי על ניתוח ואני מבועתת רק מהרעיון. התחלתי טיפול ביו פידבק מקווה שזה יעזור אני מאוד מתוסכלת מנושא זה אשמח לשמוע מניסיונך תודה

02/01/2010 | 17:27 | מאת: אילנה ארד לוין

יפה היקרה, אני בהחלט תומכת בעמדתך שהניתוח אינו דרך אופטימלית להתמודד עם הוסטבוליטיס. ביו-פידבק עוזר במידה מסוימת אך רצוי לשלבו במסגרת טיפול של החדרת מאמני נרתיק על בסיס יומי כמשך שתי דקות מדי יום. חשוב להדגיש שהן בטיפול הביו-פידבק והן בהחדרה הביתית יש להתחיל עם גדלים מינימאליים ואך ורק בהעדר כאב. הביו-פידבק נערך על בסיס שבועי ואין זה מספיק לגוף על מנת ללמוד להעלים את הפחד והכאב לכן יש צורך בהחדרה יומית. חשוב להדגיש שהחדרה בנוכחות כאב לא תרפא את הוסטבוליטיס! מומלץ מאוד להוסיף לתרגולים הפיזי את העבודה הפסיכולוגית של הבנת הרקע והסיבות של הבנת התופעה.

21/11/2009 | 18:29 | מאת: אלה

שלום רב, אני כבר ממש מבוגרת 25 ועוד לא הצלחתי לקיים יחסי מין מלאים! אני לא רוצה לחיות עם העול הזה של "בתולה". הייתי אצל סקסולוגים וזה ממש ממש לא עזר! הרופא נשים שלי אמר שיש לי ואגניסמוס (בולשיט) עכשיו נפרדתי מחבר שלי אחרי 3 וחצי שנים , בעיקר על הנושא הזה .. כמה זמן כבר אפשר לחיות כך בלי יחסי מין ורק נסיונות. אני רוצה לעבור ניתוח לביתוק הקרום . בנוסף הרופא נשים שלי המליץ לאחרונה גם לעבור ניתוח להסרת העצבים באיבר המין וסטיבוליטיס. בדיקת האולטראסונד האחרונה שעשית מראה שהמצב תקין ואני בריאה. באינטרנט קראתי שיש גם דלקת וסטיבוליטיס שאין לי אותה . לא הבנתי את משמעות הניתוח אם אין לי דלקת. שורה תחתונה מה את יכולה לספר על הניתוח ?

21/11/2009 | 18:41 | מאת: אילנה ארד לוין

אלה היקרה, היכולת לחוות תחושות מיניות ועונג מיני באיבר המין מבוססת על תפקוד של מערכת עצבים פעילה. כל ניתוח שיפגע לך במערכת העצבים באיזור ישלול ממך את היכולת להנאה מינית, האם זה מה שאת רוצה??? העובדה שלא הצלחת לקיים יחסי מין מלאים לא מבוססת על כך שיש לך קרום בתולין עבה ונוקשה אלא ככל הנראה על כיווץ של שריר הנרתיק, וכמו שאמר לך הרופא תופעה זו מכונה וגיניסמוס. לא ברור לי למה זה בולשיט בעינייך. ניתוח של ביתוק קרום הביתולין לא יעזור בכלום אם אכן קיים כיווץ בלתי רצוני של הנרתיק. לא ברור למה את רצה לניתוח היכול לגרום לך פגיעה בלתי הפיכה ביכולת לחוות עונג מיני. אם אין לך וסטבוליטיס למה שיחתכו ממך רקמת עור בריאה ויגרמו לך לצלקות באיזור איבר המין??? ניתוח הסרת עצבים פירושו פגיעה בלתי הפיכה בנשיותך וביכולתך לחוות תחושות מיניות.

22/11/2009 | 11:00 | מאת: אלה

בקשר לואגיניסמוס הזה כי כולם! חושבים (וטועים בגדול) שזה קשור לאיזה חוויה שהיתה לי פעם החל מהילדות, שעברתי איזה התעללות ועוד ועוד שטויות במיץ עגבניות. זה מעניין בעיני שאני רוצה לעבור טיפול שיניים שאני תמיד מטופלת עם גז צחוק , לא מבקשים ממני ללכת לייעוץ או פסיכולג. שאני הולכת לעשות בדיקת דם שגרתית ואני מבקשת מחט של ילדים לא עושים מזה ענין, אבל שאני רוצה לעבור ניתוח לביתוק ולוסטבוליטיס הופכים עולמות ועושים מזה סיפור! אז כמו שאת רואה זה כן שטויות. עדיף לא לחוות שום עונג בחיים מאשר לסבול מכאבבים! למה זה עדיף ?????????. כמו כן חוץ"מהסיכון" לא לחוות עונג בזמן קיום יחסי מין מה עוד הסיכונים? הבנתי שיש גם דלקת בשם הזה. עם חלילה יהיה לי את הדלקת הזאת אני לא ארגיש בה.?

22/11/2009 | 11:06 | מאת: אלה

רציתי להוסיף עם נושא זה לא הובהר היטב . רופא הנשים שלי סיפר לאחרונה על הניתוח הזה שמוריד את העצבים באיבר מין. לא סיפר לי ממש על הניתוח ולמה הוא גורם. לי לא משנה עם אני לא אחוש הנאה או סיפוק בזמן יחסי המין. אני רוצה לנפסיק לחוש כאבים ואי נוחות בזמן קיום יחסי המין. כשאת אמרת פגיעה בלתי הפיכה בנשיותך למה התכוונת ?? מה הן אותם תחושות מיניות.? עדיף לי לא לחוש כאבים בכלל!! ו"לעשות את זה " סוף סוף בגילי המופלג!

15/11/2009 | 19:54 | מאת: mazi

שלום רב אילנה גם אני הצטרפתי לצערי לסטטיסטיקת הוסטיבוליסטיות. מזה כעשור שאני סובלת מפטריות וגינאליות חוזרות ונשנות, לעיתים דלקות, מיעוט אורגזמות ביחסי מין אם בכלל, וגרד וצריבה נרתיקית בדרך כלל אחרי מגע מיני ולאחר הוסת. לפני חצי שנה הייתי בצרה אחרת שנקראת קנדידה שהצריכה טיפול לגמריי אחר. כמובן ששיניתי תפריט, נטלתי תוספי מזון אך שוב ראיתי שהתחושות שציינתי לעיל שבות וחוזרות לאחר הוסת. מיואשת החלטתי לפנות לפרופסור המתמחה בתחום והוא הראשון מכל הגניקולוגים שפקדתי שרק דחפו לי נרות אבחן את הבעייה. בהמלצתו התחלתי ליטול קלציום ציטלאט, קבעתי תור לפיזיוטרפיה רצפת האגן, וכמובן התחלתי דיאטה נטולת אוקסלאטים. יש לציין שאני לא סובלת מכאבים בעת קיום יחסי מין אולי לפעמים כשהנרתיק יבש אולי קצת כאב, אבל הסיבה האמיתית שלי זה תחושה של פטרייה עם גרד צריבה, בעיקר כשאני לובשת משהו צמוד, יושבת ישיבה ממושכת. אני מאוד רוצה לקוות שמה שאני אעשה אכן יעזור לבעייה הזו, כי כבר אפסו כוחותיי. רציתי לדעת אם מותר לי לצרוך במסגרת הדיאטה, נענע, פלפל אדום וצהוב, לחם מחיטה מלאה, תה צמחים כמו מרווה או לימונית ולואיזיה ובכלל סיבים תזונתיים. הדיאטנית שאליה פניתי אמרה שמעתה אסור לי לצרוך סיבים תזונתיים וקמח מלא כי שם יש אוקסלאטים. איזה טיפול פסיכולוגי את הכי ממליצה כי גם שקלתי לעשות זאת. שירותי בריאות כללית מכסה טיפול זה? יכול להיות שאפילו שאין לי כאבים בעת יחסי מין יש לי וסטיבוליטיס. ולמה את לא ממליצה על ניתוח?

21/11/2009 | 18:34 | מאת: אילנה ארד לוין

מזי היקרה, צר לי על מגוון התופעות שאת סובלת מהן ועל דרך הייסורים הארוכה שאת הולכת בה כל הטיפולים שעברת עד כה הם טיפולים פיזי השמים דגש על הגוף ומתעלמים מהצד הפסיכולוגי כלומר קשר גוף-נפש. בדר"כ כאשר יש מקבץ כה רב של תופעות נרתיקיות מבחינה פסיכולוגית מדובר בעמדות רגשיות שליליות הגורמות לשיבושי התפקוד הפזיים. בטיפול הפסיכו-סקסולוגי אין חשיבות כה עמוקה לדיאטה ובטח לא לדיאטה דלת אוקסילטים. אני יודעת שהדבר מערער את בטחונך שכן זו הדרך בה התמדת. שילוב של פטרת ווסטבוליטיס הוא נפוץ וטיפול פסיכו-סקסולוגי יחד עם תרגולת של מאמני הנרתיק מיועדת לשים קץ לשניהם גם יחד. אני מתנגדת לניתוח משום שאינו מתמודד עם פטרת כלל, אינו מתמודד עם הגורמים הפסיכולוגיים שהביאו לתופעה ולפיכך בהרבה מקרים היא חוזרת ובגדול תקופת מה לאחר הניתוח, ובמקרים מסוימים הניתוח יוצר צלקות ועיוותים באיבר המין. לא ברור לי למה לחתוך בבשר החי כאשר אפשר להירפא לחלוטין ובאופן מלא על ידי טיפול פסיכו-סקסולוגי.

צ

21/11/2009 | 18:34 | מאת: אילנה ארד לוין

מזי היקרה, צר לי על מגוון התופעות שאת סובלת מהן ועל דרך הייסורים הארוכה שאת הולכת בה כל הטיפולים שעברת עד כה הם טיפולים פיזי השמים דגש על הגוף ומתעלמים מהצד הפסיכולוגי כלומר קשר גוף-נפש. בדר"כ כאשר יש מקבץ כה רב של תופעות נרתיקיות מבחינה פסיכולוגית מדובר בעמדות רגשיות שליליות הגורמות לשיבושי התפקוד הפזיים. בטיפול הפסיכו-סקסולוגי אין חשיבות כה עמוקה לדיאטה ובטח לא לדיאטה דלת אוקסילטים. אני יודעת שהדבר מערער את בטחונך שכן זו הדרך בה התמדת. שילוב של פטרת ווסטבוליטיס הוא נפוץ וטיפול פסיכו-סקסולוגי יחד עם תרגולת של מאמני הנרתיק מיועדת לשים קץ לשניהם גם יחד. אני מתנגדת לניתוח משום שאינו מתמודד עם פטרת כלל, אינו מתמודד עם הגורמים הפסיכולוגיים שהביאו לתופעה ולפיכך בהרבה מקרים היא חוזרת ובגדול תקופת מה לאחר הניתוח, ובמקרים מסוימים הניתוח יוצר צלקות ועיוותים באיבר המין. לא ברור לי למה לחתוך בבשר החי כאשר אפשר להירפא לחלוטין ובאופן מלא על ידי טיפול פסיכו-סקסולוגי.

30/11/2009 | 07:42 | מאת: מיכל

אני תופסת "טרמפ" על השרשור של מזי, כי התופעות שלנו דומות ואפילו הדרך שעברנו בה היא דומה. גם אני הייתי סבורה שיש לי קנדידה (הבדיקות שליליות) וגם אני הייתי בדיאטה חריפה עד לאחרונה. יש לי תחושת צריבה מתמדת בנרתיק ומסביבו. אני מתקשה לקיים יחסי מין ולמען האמת גם אין לי ממש חשק. אחרי מסע היסורים הרגיל הגעתי לגניקולוגית שאיבחנה אצלי חולשה בשרירי רצפת האגן ושלחה אותי לפיזיוטרפיה של רצפת האגן. בנוסף אני בטיפול פסיכולוגי זה זמן מה. (ללא קשר לתופעות שהחלו להיות כל כך חריפות לפני חצי שנה.) השאלה שלי היא, האם זה מספיק? הפיזיוטרפיסטית עובדת גם עם מרחיבים ונחשבת לטובה מאוד בתחומה. האם יש משהו נוסף שכדאי לי לעשות?

09/11/2009 | 19:15 | מאת: סטודנטית

הייתי לפני כשלושה חודשים אצל רופא מומחה בחיפה שאיבחן על פי תיאורי כי יש לי וסטיבוליטיס, חשוב לי לציין כי הוא לא ביצע בפועל בדיקה. הוא נתן לי לעשות דיאטה דלת אוקסלטים, עשיתי את הדיאטה ולאחר ארבעה חודשים חזרתי אליו ללא כל שיפור. גם בביקורי השני לא ביצע בדיקה. הוא אמר שאין דרך נוספת שהוא מכיר לטיפול והפנה אותי לרופא אחר, מנהל מחלקה שיכול לקבל אותי רק באופן פרטי בעלות גבוהה מאוד. רציתי לדעת אם יש משהו שתוכלי להמליץ לי עליו ? והאם זה לגיטימי לאבחן משהו כזה ללא בדיקה ? במחינת הרקע, אני לא מצליחה לקיים יחסי מין כבר כשנתיים, לפני כן היו שנתיים בהן קיימתי יחסי מין מלאים, בכל התקופה זה עם בן זוג אחד.

14/11/2009 | 12:14 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, וסטבוליטיס יש לאבחן על פי בדיקה גופנית ועל פי תלונות הפונה. בהעדר בדיקה גופנית אין לקבוע תופעה של וסטבוליטיס. לא כל גניקולוג יודע לאבחן וסטבוליטיס. באשר לדיאטה דלת האוקסלטים עוד לא נתקלתי במקרה אחד בו היא עזרה למישהי. יש לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי או סקסולוגי באחת המרפאות המיניות הציבוריות הקבה אליהן היא בעזרת טופס 17. במרפאות הציבוריות הטיפול בוסטבוליטיס הוא בדר"כ על ידי ביו-פידבק ופזיותרפיה של רצפת האגן. ההלחות משתנות בין המרפאות השונות. הפנייה לגניקולוג באופן פרטי בלבד משמעותה הפנייה לניתוח. (אישית אני נגד הניתוחים למרות שיש נשים המדווחות על הצלחה כמו הפונה לפנייך בפורום). בטיפול פסיכו-סקסולוגי העבודה היא עם מאמני נרתיק על בסיס יומי כולל הבנת הרקע הפסיכולוגי ראי את הכתבות בנושא טיפול בוסטבוליטיס בארכיון דוקטורס.

14/11/2009 | 15:28 | מאת: איה

שלום לך סטודנטית, מאוד מבינה לליבך ומזדהה עם כאבך, שהרי זה בדיוק מה שעברתי. כתבתי בפורום על רופא שטיפל בי, ושזה היה ללא עלות על אף שבוצע בבית חולים פרטי. ממליצה לך לפנות לרופא בשם פרידמן מיכאל. אני לא יודעת עליו דבר למעט העובדה שהוא קיבל אותי במרפאת מכבי בחיפה. העניין הוא שזה היה לפני 10 שנים ואני לא יודעת אם עדיין מקבל מטופלות של "מכבי". ממליצה לך בחום על טיפול קונבנציונלי. חבל על כל יום שעובר עם טיפולים אלטרנטיבים, פסיכולוגים סקסולוגים וכד'. אני יודעת שמנהלת הפורום בעד טיפולים אחרים, אבל כמי שעברה את מרבית הטיפולים והטיפול היחידי שהצליח הינו ניתוח קל ומהיר - לא נותר לי אלא להמליץ עליו בחום. מאחלת לך בהצלחה!

שלום לכולן, לפני כ10 שנים עברתי ניתוח לטיפול בוסטיבוליטיס. סבלתי מכאבים עזים בפתח הנרתיק בזמן קיום יחסי מין. הכאבים היו כל כך חזקים עד שהפסקתי לקיים יחסי מין עם בעלי. בדרך מקרה פגשתי בכתבה בעתון, בה תוארה תופעת הוסטיבוליטים, עם התייחסות של דר פרידמן מיכאל. מצאתי את מספרו ב 144 והתקשרתי אליו הביתה. כן כן הביתה. הוא התייחס אלי ברגישות ובעדינות והזמין אותי למרפאתו בחיפה, לאחר אבחנה ציין שעלי לעבור ניתוח. הניתוח בוצע ביום שישי בבית חולים אלישע. דר פרידמן בא לבקר אותי ביום שבת!!וכל זה בחינם!! אני חברת קופת חולים מכבי אז ייתכן שהוא סידר הכל מול הקופה. יכול להיות שהיום סידורי מימון הניתוח שונים, אבל שווה לברר. הוא הציל את חיי המין שלי וגם את חיי הנישואים. בהזדמנות זו אני מודה לך דוקטור. אגב, אין לי מושג איפה הוא עובד היום, אבל שווה לברר

הוא עובד בחיפה ואכן הוא רופא מעולה.

17/04/2010 | 17:33 | מאת: שירן

טוב לשמוע את זה כי אליי הוא התייחס בצורה מחפירה ובחוסר סבלנות

21/10/2009 | 11:25 | מאת: אמירה

שלום! משהו לא מסתדר לי בהבנת הנושא ואפשרויות הטיפול על ידי פסיכולוג. ואני אסביר: ציטוט מדברייך בראש הפורום: "..... וסטבוליטיס, דלקת הגורמת לכאבים בפתח הנרתיק. להלן עקרונות הטיפול בבעיה: 1. לכל תופעה יש סיבה. הסיבה לוסטבוליטיס היא פחד וכאב, רגשות אשמה וכעס. לא בהכרח קשור הדבר בטראומה מינית במציאות." וסטיבוליטיס הינה קודם כל דלקת. דלקת זה ממצא רפואי שאפשר לאבחן אותו רק בבדיקה גינקולוגית, והרי פסיכולוג לא עוסק בבדיקות כאלו. בממצא רפואי אפשר לטפל באמצעים רפואיים , מה שרק רופא יכול ומוסמך לעשות. מי שבאה לפסיכולוג מסיבה של כאב ביחסי מין, לא בהכרח הבעיה היא וסטיבוליטיס , והרי הפסיכולוג לא יכול לאבחן זאת.. כמו שאני מבינה - הפסיכולוג יכול לנסות לטפל בהשלכות של הכאבים בנסיון לקיים יחסי מין (שקורים עקב וסטיבוליטיס או בגלל סיבה אחרת) על יחסים בין בני זוג. ברור שיש לכאבים כאלו השלכות - סבל, תסכול וכו'. אני חושבת שאת טועה בכך שאת כותבת שהסיבה לוסטיבוליטיס היא פחד וכאב. קראתי את דבריו של רופא שהתמחה בנושא והוא מוכר לי אישית, ושם הוא מסביר שאם טיפול התנהגותי עוזר לאשה שסובלת מכאבים , הרי שזה לא בגלל וסטיבוליטיס אלא סיבה אחרת לכאב. וסטיבוליטיס היא תהליך דלקתי ולא ידועה הסיבה לכך. תוכלי להתייחס לדברי? תודה

24/10/2009 | 17:30 | מאת: אילנה ארד לוין

אמירה היקרה, לא ברורה לי אי ההבנה שלך ואני מכבדת מאוד את ידידך הרופא שאמר "וסטבוליטיס היא תהליך דלקתי ולא ידועה הסיבה לכך" והכוונה כמובן שלא ידועה לרפואה הסיבה הפזיולוגית לכך. זה הרי ידוע וברור שלרפואה אין מידע מדוע נגרם וסטבוליטיס וכמו כן אין לה תרופה מלבד הניתוח לריפוי. הרופא המומחה הוא לא בהכרח פסיכולוג קליני או פסיכולוג רפואי כלומר לא בהכרח מומחה לקשרי גוף-נפש. הפסיכולוגיה עוסקת מזה למעלה ממאה שנים בהשפעות של מצבים נפשיים על תחלואים גופניים, וריפויים של תחלואים גופניים מסוימים באמצעות פתרון של הקונפליקטים הרגשיים המונחים בבסיסם. אני מניחה שאת וידידך הרופא שמעתם על פרויד שהניח את הבסיס לשיטה זו. הטיפול הפסיכו-סקסולוגי בוסטבוליטיס בהחלט אינו מיועד להתמודדות התנהגותית של ללמוד "לחיות עם הכאב", אלא להסרה מוחלטת של הכאב ולהעלמות של הדלקת באמצעות טיפול של פסיכולוגיית מעמקים בשילוב עם טיפול התנהגותי של החדרת מאמני נרתיק. אני מקווה שהבהרתי את עמדתי. חשוב להדגיש שלמקצועות שונים יש ראיית עולם שונה ביחס לבעיות מסוימות, ושבכל תחום קיימות דיסיפלינות שונות וגישות שונות.

שלום! אני לא מבטלת את אפיק הטיפול הפסיכולוגי-התנהגותי או הפסיכו-סקסולוגי או איך שיקראו לזה, כאשר באה אל הפסיכולוג אשה המתלוננת על כאבים ביחסי מין ו/או אי יכולת לקיימם . השאלה היא איך את יכולה לדעת אם הכאבים הם כאבים הנגרמים מסיבה נפשית, מתח, פחד, לחץ, חרדה וכדומה, או שהבעיה מקורה בדלקת ואת זה רק גינקולוג יכול לאבחן. הטענה שלי שייתכן ובכאבים הנובעים מסיבה נפשית אפשר לנסות לטפל מהכיוון הפסיכולוגי, אך לא ברור לי אם פסיכולוג כלשהו מסוגל לטפל באשה שברור מעל לכל ויש בידה אבחון בכתב של רופא שהיא סובלת מאותה דלקת והיא זו שגורמת לכאבים . עם כל הכבוד לפסיכולוגים קלינים או רפואיים, גם רופאים מיומנים, וביחוד כאלה והם מעטים לדעתי, שהתמחו בטיפול בבעיה זו, גם הם מבינים בקשרי גוף-נפש לפחות כמו הפסיכולוג. ואם רופא בכיר, ) כותב שהסיבה לדלקת הזו אינה ידועה , אז אני חושבת שאי אפשר לבטל את דבריו, ומצד שני לאמץ את דברייך שהדלקת הזו נגרמת מסיבה נפשית., פחד וכו'. ותאמיני לי שבלי להיות פסיכולוגית אני מודעת היטב למצבים רפואיים שנגרמים או מושפעים מרקע נפשי., אבל במקרה הזה אני נוטה לקבל את דברי הרופאים. אמירה

12/10/2009 | 16:19 | מאת: נ

הייתי מעונינת לדעת האם דרך קופת החולים ניתן לטפל בבעיה ?

17/10/2009 | 19:51 | מאת: אילנה ארד לוין

נ' היקרה, קופות החולים מפנות למרפאות לטיפול מיני באזור המגורים אליהן הן קשורות. הדבר מצריך הפנייה של הגניקולוג אל הרופא המטפל על מנת לקבל את ההתחייבות הכספית של הקופה כלפי המרפאה המינית המצויה בבית החולים. בראש המרפאות המיניות עומדים בדר"כ כלל גניקולוגים\יות שהם בעלי אוריאנטציה פיזית בעיקרו של דבר ולפיכך פחות מחוברים לשיטות פסיכו-סקסולוגיות. במספר מרפאות מיניות עשויים להמליץ על הניתוח להסרת וסטבוליטיס, ניתוח שאני מתנגדת לו נחרצות, שלדעתי הוא מיותר אם יודעים לנקוט בשיטות הטיפול המתאימות (קראי את הכתבות באתר בנושא).

04/10/2009 | 15:36 | מאת: ד

שלום אילנה יקרה, יש לי מספר שאלות אם אפשר: 1. כיצד ניתן לאבחן וסטיבוליטיס? -האם בבידקה גופנית נראה משהו על פני השטח? 2. אם התופעה היא תוצאה של משהו פסיכולוגי כמו שאת טוענת - האם תיתכן החלמה ספונטנית? ולחילופין האם ישנה עבודה עצמית שניתן לעשות? 3. אני מאמינה שיש לי וסטיבוליטיס על פי כל מה שקראתי. לאחרונה היחס שלי למין השתפר וגם משהו בדינמיקה המינית עם החבר (מזה 3 שנים) ואני אכן מרגישה שיפור - החדירה לא כואבת ומהנה, אך האיזור כולו כולל בשפתיים החיצונית כאילו כאוב לזמן מה וזה חולף... האם זו התקדמות או סתם שינוי לדעתך? 4 האם יש באפשרותך לפרסם כמה עולה פגישה איתך?

10/10/2009 | 17:05 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, להלן תשובה לכל אחת משאלותייך 1) בבדיקה גופנית לעתים רואים משהו על פני השטח ולעתים אין רואים. כאשר אין רואים מסתפקים בבדיקה תחושתית של פתח הנרתיק והשפתיים הקטנות. 2) אני מניחה שבכל אחד מהתחומים יש אחוז מסוים של החלמות ספונטניות אך לא הייתי בונה על זה כשיטה טיפולית. ניתן לעשות בהחלט עבודה עצמית בבית על ידי החדרת מאמני הנרתיק אך אין לעשות זאת לבד ללא הנחיית מטפל כי יש שיטה כיצד להחדיר, מתי להפסיק, מתי לשנות גודל ואיך להתמודד עם הקשיים שבדרך. 3) בהחלט זה שיפור. בשלב הנוכחי נסי לשמור עליו, אם החדירה עצמה אינה כואבת אז לאחריה שימי על האיזורים הרגישים או הכאובים שמן אובליפיחה שהוא שמן טיפולי להרגעה ולשיפור הרקמות באיבר המין ניתן לרכוש בחנויות הטבע. שיהיה בהצלחה.

19/09/2009 | 05:29 | מאת: הדס

שלום, שמי הדס, בת 20. מזה מספר שנים שאני מקיימת יחסי מין מלאים וסובלת מכאבים חזקים בכל פעם שיש חדירה. אני ניסיתי משחת אובסטין (?), הפסקתי עם הגלולות להפסקת הריון, שמתי עזרקאין ושום דבר לא עוזר. בנוסף, אני אף פעם לא הצלחתי להגיע לאורגזמה ולעיתים יש לי גם כאבים בבטן התחתונה בזמן קיום יחסי מין. בדיקות גינקולוגיות שללו בעיות נוספות, ואני בריאה בדרך כלל. אני נוטלת ויאפקס להפרעת חרדה קלה ודיכאון וכן דפלפט למיגרנות. כיצד ניתן לטפל בבעיה? עד כה שום דבר לא עזר. האם יש מרפאות או מטפלים להם ניתן לפנות דרך קופת חולים כללית? בתודה מראש, הדס

25/09/2009 | 18:41 | מאת: אילנה ארד לוין

הדס היקרה, הרושם שיש כאן אולי עכבה מינית גם בעובדה של העדר אורגזמה וגם ככל הנראה מהתפתחות הוסטבוליטיס. אם כי יש לציין שתרופת הויאפקס בהחלט יכולה לעכב את רפלקס האורגזמה. מכל מקום השילוב של דיכאון וחרדה יחד עם וסטבוליטיס רק מחזק את העובדה שיש כאן היבטים נפשיים הגורמים לך לסימפטומים גופניים של מתח הן בראש (מיגרנה) והן בנרתיק. המומלץ ביותר על ידי במקרה הנוכחי הינו טיפול פסיכו-סקסולוגי שאינני יודעת אם ניתן במסגרת קופת חולים כללית. את יכולה להפריד את ההתמודדות לשני תחומי טיפול נפרדים האחד סקסולוגי, עבודה עם מרחיבים והשני פסיכולוגי קליני של פסיכולוגית המעמקים להתמודדות עם המקור של הקשיים הרגשיים. העובדה שהמשחות לא עזרו אינה מפתיעה כלל. שכן בדרך כלל אינן עוזרות.

18/09/2009 | 11:58 | מאת: אילנה ארד לוין

נוי שלום, ניתן למצוא את הכתבות בארכיון אתר דוקטורס תחת הנושא של "סקס ומיניות" והנה כתבה נוספת בנושא http://www.icosmetics.co.il/Article.asp?newsid=1081

10/09/2009 | 10:10 | מאת: לילי

אובחן אצלי וסטיבוליטיס אחרי שנים של סבל רב.קיבלתי טיפולים שמרניים שלא הניבו כל תוצאות. הפתרון שהוצע לי הוא ניתוח. אשר טוענים שסיכויי ההצלחה הם מעל 95%. להלן מספר שאלות . האם הנתונים נכונים ? האם הניתוח מורכב? האם באמת מחלימים מוסטיבוליטיס?

11/09/2009 | 19:52 | מאת: מבינה לליבך

אחרי הניתוח זה יכול לחזור או גרוע מזה, יכולות להישאר צלקות וכל מיניי עיוותים של המקום, ןאז הצרה כפולה. אני לא מעיזה לעשות אותו (גם לי יש וסטיבוליטיס...)

12/09/2009 | 17:53 | מאת: אילנה ארד לוין

לילי שלום, ראשית עלי להדגיש שאינני חסידה של הניתוח. סיכויי ההצלחה שלו לפי הסטטיסטיקה של מספר חודשים לאחר הניתוח. הם למעלה מ50%, אלא כפי השיבו לך הסיכון הוא צלקות ועיוותים או חזרה של הבעיה. מאחר ואני מומחית בטיפול פסיכו-סקסולוגי בוסטבוליטיס (קראי את שתי הכתבות בנושא באתר ואת הפתיח לפורום) אני יכולה להבטיח שזה טיפול לא מכאיב גופנית, ללא נזק כלשהו ועד היום כל מי שהתמידה בו אצלי הגיעה להחלמה מלאה ומוחלטת כולל שיקום התשוקה המינית. הטיפול מהסוג הזה אינו כולל שימוש בתרופות, משחות או זריקות רפואיות.