פורום טיפול בוולוודיניה (ווסטבוליטיס)

היי... אני לא יודעת האם זה בדיוק ווגינסמוס, אך בגדול אני לא מצליחה לקיים יחסי מין עם בעלי, אני ישר סוגרת רגליים...וישר נלחצת. יש לציין שגיניקולוגית הצליחה לבצע אולטרסאונד וגינלי- לאחר שניסיתי וממש לקח זמן בכדי שארגע... בעלי ואני מנסים להכנס להריון... על ידי החדרת זרע לנרתיק... האם זה אפשרי באמת? יש לציין שלא כל המזרק נכנס כי אני לחוצה, וגם חלק מהזרע יוצא... הגיוני? תודה....

פונה יקרה, הרושם שאת מדווחת על פחד מפני חדירה כשלא ברור לחלוטין מה האבחנה. עצם סגירת הרגליים היא סימן ראשון של הימנעות וחסימה וייתכן שהדבר הולך יחד עם כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק , כלומר ווגניסמוס. כמו כן אין להתחייב על שום אבחנה רפואית ללא בדיקה רפואית מקפת. כך או כך מאחר ואת מגיבה במתח של שרירי הרגליים ואולי גם של שרירי הנרתיק הייתי ממליצה לפנות אל רופא גניקולוג מומחה המתמחה בתחום זה. הוא ידריך אתכם לגבי יום הביוץ וההזרעה על ידו היא עמוקה ומגיעה עד צוואר הרחם כך שהסיכוי להריון בהחלט גבוה. אני בהחלט מכירה מקרים של הזרעה תוצרת בית כאשר במקרה זה די בהכנסת פומית הבוכנה ולא כל הבוכנה כולה מה גם שיש בוכנות מזרק מאוד מאוד דקות. אם אתם נתקלים בקושי בעניין זה עדיף לעשות זאת נקי ויעיל אצל רופא המתמחה בהזרעה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום, אני כבר כמה זמן סובלת מכאבים עזים בזמן קיום יחסי מין שרק הולכים ומחמירים. ביקרתי אצל הרופאת נשים הפרטית שלי והיא אבחנה אצלי- רגישות בבלוטות המשניות. היא נתנה לי משחות לטיפול ואמרה שאם זה לא יעזור אז מבצעים ניתוח קטן שבו מורידים את הבלוטות האלה. האם הניתוח הוא הליך נפוץ ומקובל? האם זה יפגע בי בעתיד? והאם יש דרך נוספת לטפל בבעיה? תודה

קרן היקרה, נא הפני שאלתך לגניקולוגיות באתר, כמ כן מומלצת חוות דעת נוספת כדי לברר האם הבעיה היא בבלוטות או שמא מדובר בווסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אני בת 37 וכבר שנתיים סובלת מדלקות חוזרות בשתן ובחודשים האחרונים הדלקות חלפו אך נשארה תחושה של צריבה בפתח הנרתיק או בשפתיים, שריפה פנימית וגם שריפה בפי הטבעת.אני כן מקיימת יחסי מין עם בעלי כשהבעיה חולפת כי היא לא קבועה.אני אוהבת לקיים יחסי מין עם בעלי ויש לי תשוקה רבה לכך.כשיש לי כאבים ואי נוחות פשוט לא מקיימים יחסים ומחכים עד יעבור זעם.אני לא מפחדת מחדירה ועד כה השתמשתי תמיד בטמפונים בעת המחזור החודשי.בחודשים האחרונים לא השתמשתי בטמפונים בגלל שהייתה לי דלקת או בגלל תחושת השריפה הפנימית ולא בגלל שקשה לי להחדיר טמפון.היה לי בשנה שעברה הריון מחוץ לרחם וטופלתי במטטרוקסט 3 פעמים וכאמור גם סבלתי מס' פעמים לפני ההריון מדלקות חוזרות בשתן שהצריכו נטילת אנטיביוטיקה.האם זה קשור? ההריון הסתיים ללא טראומה בכלל כי לא ממש רציתי אותו וזה היה הקלה בשבילי כשהוא הסתיים.בעבר כשהייתי קטנה שמעתי את אבא שלי אונס או כופה את עצמו על אימי ושמעתי שכאב לה ושהיא התנגדה ולא רצתה.זה הפחיד אותי והכעיס אותי כילדה קטנה כי לא הבנתי למה הוא עושה לה משהו שהיא לא רוצה ושמכאיב לה.האם משהו מכל אלה רומז שיש לי וסטבוליטיס? אגב, בעלי בן אדם עדין, אוהב, מפרגן וחם והיחסים בינינו מדהימים.אני לא רוצה שהיחסים הללו יפגעו בגלל הבעיה הזאת.אני מזדהה עם תחושושת של נשים המתארות את הכאב שיש להן כצריבה, שכואב לשבת, שמרגישים כאילו העור גורד ע"י פומפיה וכו' אבל לא עם הבעיה של כאבים בעת חדירה או בעת קיום יחסים.אצלי הכאב או אי הנוחות הזאת מתחילים לאחר קיום היחסים, יום לאחר מכן בדר"כ ואפילו לא תמיד קורים אחרי זה.אודה לעזרתך במיקוד הבעיה או אבחונה.אגב, אני בטיפול נפשי בגלל הטראומות שהיו לי בחיים כעת וגם טיפול בדיקור סיני בגלל הבעיה הזאת.

פונה יקרה שלום, לעיתים ווסטבוליטיס אינו מתבטא בכאב נרתיקי בזמן החדירה אלא מתבטא לאחר מכן בדיוק בכל מגוון התופעות אותן תיארת.התרשמותי מתוך התיאורים שאכן מדובר בווסטבוליטיס אך איבחון ווסטבוליטיס חייב להיעשות על ידי גניקולוג באמצעות בדיקה גניקולוגית. במידה והגניקולוג לא ימצא שום ממצא גופני ולא יאבחן ווסטבוליטיס, חרף פירוט תלונותייך יש לפנות למרפאה לטיפול מיני בנשים המתמחה באיבחון ווסטבולטיס. כאמור מתוך התיאור קיימת סבירות גבוהה שאכן מדובר בווסטבוליטיס. הטיפול הפסיכולוגי והדיקור טובים בשם עצמם אך על מנת לרפא ווסטבוליטיס יש לנקוט בצעדים הבאים: 1. להימנע מקיום חדירה כל עוד את סובלת מהתסמינים אותם פירטת ואני יודעת שהדבר קשה לך מאוד לאור אהבתך ותשוקתך לבעלך. 2. לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי המתמחה בריפוי בווסטבוליטיס . טיפול פסיכולוגי רגיל אינו יודע כיצד להתמודד טיפולית עם ווסטבוליטיס שכן לשם כך דרוש השילוב בין פסיכולוגיה לסקסולוגיה יחד עם פסיכולוגיות המעמקים של עבודת גוף נפש. את מוזמן לקרוא בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1988248 http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1988222 את משקיעה הרבה בטיפולים מבחינת מוטיבציה וכסף אך לא בטוח שאלו הטיפולים היעילים ביותר לפתרון הבעיה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

הי... אני סובלת מכאבים עזים בעת החדירה, דבר המקשה עליי ליצור קשר זוגי עקב כך שהדבר גורם לי מבוכה רבה. לפי מה שקראתי בנושא ייתכן מאוד שזו בעיה נפשית (אבי נפטר בגיל צעיר ממחלה דבר שמקשה עליי ליצור קשר עם גברים מהפחד שהם גם יעלמו לי בדרך כלשהי..). האם ניתן לקבל עזרה דרך קופת החולים בה אני חברה (כללית) וכיצד ניתן לעשות זאת?

אור היקרה, יש להבדיל בין הצורך להתמודד עם מות אביך שהינו טראומתי עבורך עד היום ויוצר בך חשש לקשר זוגי לבין הכאבים בזמן חדירה למרות שכמובן יש קשר פסיכולוגי בין השניים. באשר להשפעה הטראומתית של מות אביך על האמון ביצירת זוגיות את יכולה לפנות לפסיכולוג מטעם הקופה למשך מספר הפגישות הנקובות בהסכם בהם יש תעריף כספי מופחת. עלייך לברר זאת במוקד הכללית. באשר לכאבים במהלך חדירה לא ברורה האבחנה האם מדובר בווגיניסמוס או בווסטלבוליטיס. עלייך לקבל איבחון גניקולוגי מדויק. אם זהו ווגיניסמוס את יכולה לפנות לסקסולוג או סקסולוגית במסגרת הקופה אשר יעבדו איתך בעזרת מאמני נרתיק או יפנו אותך לפיזותרפיה של רצפת האגן. במידה ומדבור בווסטבוליטיס יש לקבל טיפול פסיכוסקסולוגי שאינו ניתן במסגרת קופת החולים. חשובה מאוד האבחנה מדוע יש כאב בנרתיק בזמן חדירה כי הטיפול הוא שונה לחלוטין. כמו כן עלייך להמנע באופן מוחלט מחדירה לנרתיק כל עוד קיימים כאבים בזמן חדירה. את מוזמנת לקרוא בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 כל טוב ובהצלחה, אילנה.

בת 33 במהלך שירותי הצבאי סבלתי מדלקות שתן לעיתים תכופות טופלתי באנטיביוטיקה מה שגרם לדלקות בנרתיק. בעיית הדלקות נגררה לתקופה של 5 שנים בה טופלתי בכל סוגי הנרות אפילו בלייזר. בשנים האחרונות גם נוסף דימום לאחר קיום יחסי מין מה שהעיר מעט את הרופא שלי ונשלחתי למומחית. המומחית הפנתה אותי לגיניקולוגית שהיא גם סקסולוגית מטעם קופ"ח. בפגישה הראשונה נבדקתי אובחן איזור הכאב הופנתי לפיזותרפיה של רצפת האגן נתבקשתי גם לעשות תרגילים עצמאיים בבית ובנוסף, למרוח כל בוקר+ערב עזקראין על האיזור ולא בזמן קיום יחסים. בנוסף, לכל אלו הבנתי שהטיפול יארך בין 6 ל-9 חודשים ובכל התקופה הזאת לא ניתן לקיים יחסים עם חדירה.הייתי שמחה לקבל את חוות דעתך אני מאוד רוצה לפתור את בעיית הכאב הפיזי וכמובן בנוסף לשחרר את המחשבות על הכאב. על אף שאני לא בזוגיות קבועה במידה ואכיר מישהו יהיה לי קשה לשתף בכזה סיפור לאחר תקופת היכרות סבירה ולרתום אותו לתקופה של כ"כ הרבה חודשי טיפול. תודות:)

רוני היקרה, ראשית עליי לומר לך שעניין דלקות שתן חוזרות באופו כרוני משך שנים רבות הינו כמעט מצב קלאסי האופייני למצב קדם ווסטבוליטיס. הקשר הפיזיולוגי, רפואי, אינו ברור בעוד הקשר הפסיכולוגי כפי שעולה בטיפול פסיכוסקסולוגי ברור בהרבה. מעגל הקסמים של דלקות שתן, מתו אנטיביוטיקה ובעקבותיה פיתוח פטרת נרתיקית הינו מצב קלאסי לנשים העתידות לפתח ווסטבוליטיס בהמשך. מטריד אותי עניין הדימום עליו את מדווחת שנותר ללא הסבר. ווסטבוליטיס אינו מלווה בדימום נרתיקי. ולא ניתנה תשובה בתשובתך למדוע יש דימום נרתיקי לאחר קיום יחסי מין. הדבר מחייב בדיקה קפדנית. במידה ואובנת כווסטבוליטית אכן יש איסור מוחלט לקיים יחסי מין הכוללים חדירה נרתיקית כל עוד קיימת התופעה שכן הדבר רק מעמיק את הכאב בגוף ועלול לגרום לתופעה של ווסטבוליטיס חיצוני המתבטא בכאבים, שריפה ועקצוץ באיזורי השפתיים הקטנות ובינהן, במהלך שעות היום גם ללא קשר לפעילות מינית. כך שמוטב לא להתגרות בווסטבוליטיס ובהחלט להמנע מקיום חדירה. נושא העזרקאין כפי שביטאתי זאת פעמים רבות, הינו טיפשי ומיותר לחלוטין שכן אינו מפחית כאב אינו מרפא וגם כמאלחש הוא לא מי יודע מה. לדעתי הנחרצת יש לזרוק זאת לפח. ההתמודדות עם בעיית הכאב הפיזי ניתנת להיעשות או באמצעות תרופות הניתנות על ידי רופאי כאב המבינים בווסטבוליטיס והדבר מפחית במידה ניכרת את הכאב (אין זה ריפוי, עדיין אסור לקיים חדירה) אך עוצמת הכאב יורדת במידה ניכרת. פיזותרפיה של רצפת האגן אינה מרפאה ווסטבוליטיס מאחר ואינה מייחסת כלל לרכיב הנפשי המביא לעיצבוב יתר של האיזור ומכאן לתופעה. לעיתים נדירות מאוד קיים ריפוי ווסטבוליטיס מוחלט ולכל החיים ללא התערבות פסיכוסקסולוגית. ראי כתבה בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 טיפול פסיכוסקסולוגי בבעיה הוא בהחלט ארוך, סביב כשנה משום תגובת הגוף להחדרת מאמני הנרתיק ובשל הצורך לכסות את כל הגורמים הנפשיים הרלוונטיים. פצינטיות רבות שלי החליפו בני זוג במהלך הטיפול ,כאשר בני הזוג החדשים מקבלים את הצורך להמנע מחדירה. כאשר צורות התעלסות אחרות הן בהחלט מותרות. במובן זה לא נתקלתי שווסטבוליטיס הפריע ליצירת זוגיות חדשה, אם כי חששך זה מובן מאליו. לסיכום, להערכתי חלק מתלונותייך לא נבדקו כהלכה (הדימום) והטיפול אותו את עוברת לדעתי לוקה בחסר וחלקו מיותר לחלוטין כגון העזרקאין. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

בעלי ואני מנסים להרות, ומכיוון שיש לי וגינסמוס קל אנחנו מנסים להחדיר זרע לנרתיק יש שני דברים שמלחיצים אותי : כמות הזרע מועטה, לעיתים חצי מיליליטר... ודבר שני, לאחר ההזרקה לפעמים טיפה מהזרע נפלט החוצה... מה ניתן לעשות? תודה

פונה יקרה, השאלה שאת מפנה נוגעת לכניסה להריון ולפיכך הייתי ממליצה שבענייני הזרגעה במקרה שלכם לא כדאי לעשות זאת תוצרת בית, למרות שהרבה זוגות כן עשו זאת והצליחו. 1. ראשית הייתי ממליצה לבעלך לפנות לרופא פוריות או אורולוג ולעשות בדיקה אודות כמות הזרע ואיכותו. במידה ובעלך לוקח תרופות ממששפחת SSRI , נוגדות דיכאון וחרדה, הדבר משפיע על כמות הזרע הנפלט. כל זאת בהנחה שגם פוריותך נבדקה ונמצאה להיות תקינה. 2. על מנת שההזרעה תהיה יעילה יש להחדיר את הבוכנה עמוק עמוק סמוך ביותר לצוואר הרחם ולפיכך הייתי ממליצה שתפנו לרופא פוריות שהוא אשר יבצע את ההזרעה. התהליך הוא פשוט, המכשיר הוא דק וחרף הווגיניסמוס הק להוא יהיה בר החדרה ויש להניח ששיטת ההזרעה תהיה יעילה ביותר. נקווה להריון בזמן קרוב, הורות נעימה. כל טוב ובהצלחה, אילנה .

מדוע נראה לך שבמקרה זה לא נוכל לעשות הזרעה ביתית? קראתי שכתבת לבחורה שהיא לא צריכה להכניס את המזרק עמוק... כיצד אני מגיעה לרופא פוריות? האם הזרעה כזאת כרוכה בתשלום? תודה

היי אילנה. רציתי לשאול: מאז שיש לי את הווסטיבוליטיס כאבי המחזור הפכו להיות איומים יותר ויותר (זה כבר כמה שנים):הכאב כבר לא בבטן התחתונה אלא באיבר המין, וברמות חזקות עד כדי כך שבבוקר אני קמה מוקדם מרוב כאבים. אפילו אופטלגין לא עוזר לי.. רציתי לשאול למה זה קורה וכבר אין לי כאבים כמו שהיו לי פעם בבטן התחתונה ומה אפשר לעשות כדי להקל על הכאב? כי אני פשוט משתגעת.... עוד דבר - עברתי ניתוח וסטיבולקטומי ויום אחד קראתי פה שמישהי כתבה שהעור נשאר מצולק אחרי הניתוח ובגלל זה הוא נהיה רגיש יותר ולכן הכאבים... ואני כבר הייתי אצל הרבה רופאי נשים מאז הניתוח (כולל זה שניתח אותי - יעקב ניב) וכולם אמרו לי שהכל נראה בסדר...אז אני שואלת: יכול להיות שהניתוח הזה באמת משאיר את העור מצולק? והכאבים הם בגלל זה? הנה מה שהיא כתבה: רקמת פתח הנרתיק נפגעה מהמשחות הללו!! העור נהיה דק מאוד ומגורה בקלות, אין לו מספיק הגנה כקודם למשחות. אז למי שתקרא יותר תגיע גם למאמרים שמסבירים את זה. משחות באמת יכולות לפגוע בעור? הרבה שאלות אבל אני אשמח מאוד לתגובה על כולם... תודה.

איילת היקרה, ראשית ברוכה הנכנסת לפורום שלנו עם שאלה ואני מקווה שקבוצת התמיכה לבנות ווסטבוליטיס שארגנת עובדת לך יפה. ברצוני להעיר שתי הערות: 1. מאחר ועברת ניתוח להסרת איזור הווסטבוליטיס אני מניחה שלא עברת טיפול פסיכוסקסולוגי כדי לברר את הצד הפסיכולוגי להיווצרות הווסטבוליטיס. את מוזמנת לקרוא את הכתבה בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 קיים חשש לדעתי שהבעיות הלא מודעות הקשורות איכשהו במיניות עברו התקה כלומר שינוי צורה. והדבר ייתכן שמתבטא בכאבים באיבר המין בזמן המחזור. 2. אם אינך מתכוונת לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי וגם אם כן אין שום סיבה שבעולם שתסבלי כאבים עזים באיבר המין בזמן המחזור. אלו הם כאבים עצביים הקשורים למערכת העצבים האוטונומית וכמעט ואינן מגיבים למשככי כאבים רגילים. לפיכך הייתי ממליצה לך בצורה נחרצת לפנות למרפאת כאב או באופן פרטי לרופא כאב המתמחה בכאבים נוירופטיים ולקבל את התרופה המתאימה למצבך. החל ממינון מסויים (הדבר הינו אינדיבידואלי) הכאב באיבר המין שאינו בזמן החדירה נעלם לחלוטין. עלייך לדעת שרופאי כאב מסוימים אינם מבינים כהלכה בעניין זה ולפיכך הייתי ממליצה לפנות למרפאת הכאב באיכילוב, שם בהחלט בקיאים בנושא. מטעמים אתיים איני יכולה לנקוט בשמות רופאים ספציפיים. מקווה שיעלמו כאבייך, כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום, חברה שלי בת 23 ויש לה חשד לוסטבוליטיס (הגניקולוג חושב שזאת הבעיה אבל לא איבחן את זה). מזה כמה חודשים לא קיימנו יחסים מין כי שניסינו כאב לה. שבוע שעבר הרופא רשם לה "עזרקאין ג'ל" כדי שנוכל לקיים יחסי מין. כשהשתמשנו בג'ל בהתחלה טיפה כאב לה אבל הצלחנו לקיים יחסים 2-3 דקות אך לאחר מכן התחיל לשרוף לה, היא אמרה שלא כאב לך ככה אף פעם גם לאחר ששטפה את המקום הכאבים לא חלפו. רציתי לשאול אם יש המלצות איך להשתמש בג'ל: 1) איזה כמות לשים, גדולה או קטנה? לא רשום בעלון. 2) כמה זמן יש לחכות לפני קיום יחסי מין? 3) האם יש בעיה של הג'ל עם הזרע? (מוריד את יעילות הג'ל?) 4) האם יש תנוחות שאיתן כדאי לקיים יחסי מין לאישה עם וסטבוליטיס? והאם יש תנוחות שכדאי להמנע מהן? 5) האם כדאי למרוח את הג'ל גם על הפין? 6) האם היא צריכה למרוח את זה כל הנקודה ששורפת לה לרוב או על כל האזור? תודה רבה על העזרה! נ.ב. הגניקולוג שלך המליץ לה לשים נובה רינג (גלולות היא לא לוקחת כי הן גורמות לה לבעיות)

דן היקר, 1.צר לי על בוטותי וחריפותי אך כל מה שיש לעשות עם העזרקאין ג'ל הוא פשוט להשליכו לפח. איני מכירה במשך 20 השנה האחרונות ולו מקרה אחד בשבו עזר הג'ל לסובלות מווסטבוליטיס כך שכך שכל השאלות בנוגע לכמויות , זמנים וכ'ו מיותרות לפי זה. מקום העזרקאין הוא בפח האשפה!!!! 2. על נשים הסובלות מווסטבוליטיס אסור לחלוטין לקיים חדירות חדירות ווגינליות!!! הדבר רק מגביר את התופעה , מעמיק את הכאב ובסופו של דבר יביא לאובדן מוחלט של התשוקה המינית. 3. על מנת להרפא מווסטבוליטיס אין לפנות לגניקולוגים שמלבד ניתוח איזור הערייה אינם יודעים להציע דבר וחצי דבר שעוזר באמת. לעיתים יש הקלה מסוימת בעקבות פיזוטרפיה של רצפת האגן. 4. נובו רינג ימעיט את כמות ההורמונים שיספוג גופה של חברתך. ישנם מקרים המדווחים בפורום זה שהפסקה מוחלטת של כל צורת נטילת הורמונים נוגדי הריון בין בבליעה ובין בטבעת היטיבה את מצב הווסטבוליטיס. למרות שבעיית הווסטבוליטיס אינה הורמונלית מלכתחילה, אלא פסיכוסקסולוגית. ממילא מאחר ויש איסור לקיים חדירות במצב הווסטבוליטיס הרי שאין גם צורך באמצעי מניעה. 5. אני ממליצה לשניכם להקדיש זמן ולקרוא את השאלות והתשובות שבפורום הנוכחי וכמו כן לקרוא את הכתבה הבאה: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום . אני הכרתי מישהי ולאחר שבוע יצא לי להיות איתה ובפגישה בשנייה שלנו היה אקט מיני אמנם לא מלא ,אבל די מתקדם . עושה רושם שבחורה נקשרה אליי , האם זה לא אמור להיות לא תקין שבחורה שהיא רצינית מסכימה לאקט מיני בפגישה השנייה.? האם זה מעיד על אופייה של סטוציונרית? ועוד שאלה שאני מתחכך איתה קלות תוך כדי החירמונים,היא לפתע נהפכת למישהי אחרת , היא גונחת בקולי קולות ,ולפתע היא נהיית כמו סוג של חיית סקס ,היא עושה סוג של תנוחות כמו כוכבת פורנו ( אני יודע שהרבה גברים היו מתחלפים איתי) אבל אותי זה מרתיע . מה עליי לעשות ? תנט לי עצה בבקשה. האם זה לא מוזר שהיא מתנהגת כך לאחר שני פגישות? האם היא ניפומנית? סליחה על האורך. ותודה רבה.

יניב היקר, פגשת בחורה שככל הנראה נהנית ממין בצורה הטבעית והבריאה אלא אם כן ואני חוזרת ומסייגת זאת מאוד, זו העמדת פנים (גם זה אפשרי). במידה והדבר אותנטי, בהחלט הדבר אינו מצביע על נימפומניות אלא על רמה טובה של מיניות. לידיעתך- נימפומניות היא מצב בו אישה שוכבת עם מספר גברים ללא כל הבחנה וללא כל שיפוט והיא חלק מתסמונת של מצב נפשי פתולוגי המכונה מאניה. אם הבחורה שפגשת מתנהגת בצורה סבירה לכל דבר ועניין הרי שאין לדבר כאן על מצב נפשי פתולוגי . קיצורו של דבר נדמה כי הבעיה קיימת במגרש שלך. אם המיניות האינטנסיבית מאיימת עלייך, קשה לך לעמוד בה או קשה לך לקבל אותך. אז בהחלט ייתכן שעלייך למצוא פרטנרית בעלת מיניות שקטה ומאופקת יותר. מומלץ שעוצמת התגובה המינית תהיה הרמונית בין שני השותפים. אגב, השמעת קולות בזמן יחסי מין הינה תגובה אינסטקטיבית של הגוף ואין לכך ולסרטי פורנו דבר וחצי דבר (למעט העובדה שסרטי הפורנו מחכים נשים הנהנות בעוצמה גבוהה). או שנשים מנסות להעמיד פנים, ושוב מדובר באותנטיות, כדי להיראות וליהחשב מיניות ונהנות. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אני אמורה לעבור ניתוח לוסטיבוליטיס (אחרי שניסיתי את כל האלטרנטיבות האחרות כולל פיזיו וביופידבק דיאטה תרופות ואפילו היפנוזה). רציתי לדעת אם יש רופא מומלץ. מה אחוזי ההצלחה ומה הסיכונים. תודה

פונה יקרה, בכל התייחסותיי בפורום ובכתבות השונות אני מביעה התנגדות נמרצת לניתוח הווסטבוליטיס. כיום מצטרפים להתנגדות זו יותר ויותר גניקולוגים . להלן הסיבות: 1. הניתוח עשוי ליצור צלקות באיבר המין ולגרום לעיוותים מסוג זה או אחר. 2. יש מקרים שניתוח עובר לגמרי בהצלחה ובערך 50 אחוז מהנשים אמנם מדווחות לאחריו על ריפוי מוחלט. 3. המחצית האחרת חווה ריפוי לתקופת זמן מסויימת ולאחריה שב הווסטבוליטיס ומופיע ובהרבה מקרים בצורה יותר מפושטת. איני רואה שום סיבה שבעולם לעבור את הניתוח כשאר קיימת האלטרנטיבה הכה ברורה של טיפול פסיכוסקסולגי , שימוש בתרופה הנוגדת כאב עצבי הניתנת ע"י רופא מומחה לכאב וכאשר קיימת אופציה של עיסוי רקמות עדינות המתבצעת ע"י מומחית לעיסוי איבר המין והנרתיק (היא גרה בת"א). מאחר ווסטבוליטיס ניתן לריפוי מוחלט באמצעות טיפול פסיכוסקסולגי איני רואה כל צורך לעבור את הניתוח אשר הוא טכני ואינו מתייחס כלל לצד הפסיכולוגי אשר הוביל להיווצרות התופעה. הניתוח הוא ברירית מחדל של הרפואה שפשוט אינה יודעת בשל הכלים העומדים ברשותה את האופציות של ריפוי בדרך אחרת. להלן כתבה בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום! אני בת 22.5 ויש לי כאבים בחדירה, שלא מותירים לאיבר מין לחדור יותר מכמה ס"מ. (עד שהכאבים כבר עזים). אצבע וטמפון אני מכניסה עד הסוף, אם כי לפעמים בתחושה לא נעימה. הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא אמרה שכנראה יש לי וגינימוס (איך שלא אומרים) והטיפול אצלה לא קידם אותי בהרבה, ונאלצתי להפסיק אותו באמצע מסיבות גיאוגרפיות, הייתי אצל גניקולוגית והיא אמרה שהכל בסדר, אז יכול להיות שגם לא וגינימוס וגם לא וסטבוליטיס הם הבעיה? כי אני מצליחה להכניס אצבע עד הסוף. אני אשמח לשמוע מה דעתך בעניין ומה אוכל עוד לעשות בהמשך. אני מוכנה לעשות הכל! תודה..

פונה יקרה, ווסטבוליטיס מתאפיין בכאב בפתח הנרתיק או באיזורים החיצוניים של איבר המין כך שהחדירה כואבת מיד בהתחלה. את מציגה מצב אחר בו הכאב מתחיל עמוק יותר ולא בפתח. מאחר ובדיקה גניקולוגית קבעה שאין היא רואה בעייה כלשהי סביר שמדובר בווגיניסמוס כלומר שהחל מעומק מסויים מתכווצים שרירי הנרתיק. אם אכן כך הדבר כל שעלייך לעשות הוא לפנות לטיפול סקסולוגי או פסיכוסקסולוגי תוך שימוש במאמני נרתיק. איני יודעת היכן את גרה. הסתכלי ברשימת איט"ם ומצאי מרפאה סקסולוגית לנשים או סקסולוגית הקרובה למקום מגורייך. http://www.itam.org.il/ אם מדובר בווגיניסמוס סביר שהטיפול יהיה לא מסובך במיוחד. חשוב מאוד להתמיד בו בבית מדי יום במשך כ10 דקות עד לסיומו. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

לכתוב באופן נחרץ כל כך שפחד כאב רגשות אשמה וכעס הם הגורם לויסטיבוליטיס, מרחיק נשים רבות מחיפוש פתרון לתופעה המאוד פיזית ומאוד מעיקה הזאת, שכן רק נשים שחשות מפוחדות אשמות או כועסות יפנו לטיפול אצלך. מקומם לשמוע שאת טוענת שיש בידך את התשובה כאשר כל המומחים האחרים מודים שלא הוכח מדעית גורם ישיר לתופעה או פתרון אחד שעוזר בכל המקרים. יש כאן גם הבטחה שאת לא באמת יכולה לקיים וגם האשמה כלפי נשים שירגישו שבגלל תחושות סמויות שלהן נוצרה דלקת שמונעת מהן לקיים יחסי מין. אני מאמינה ומקווה שאכן יש נשים שטיפול נפשי וקוגניטיבי משולב יעזור להן, מעודדת את כולן לשמור על ראש פתוח ולנסות הכל עד שמשהו עוזר, וכמובן קודם כל לפנות לרופא נשים המתמחה בתחום לחיפוש פתרונות נוספים.

פונה יקרה, השגותייך ראויות בהחלט לתשובה רצינית ולהסבר מעמיק: 1. אין שום ספק ואין שום וויכוח שווסטבוליטיס היא תופעה גופנית נקודה. אין גם ספק שהכאב הוא פיזי וממשי ולא פרי הדימיון נקודה. עד כאן אנו מסכימות לחלוטין. בעבר חשבו שמדובר ב"דלקת" בתוך תאי הרקמה אלא שדלקת זו לא הגיבה לשום טיפול אנטי דלקתי מקובל כגון סטרואידים (קורטיזון) למקום. עד עצם היום הזה אין שום טיפול תרופתי (למעט תרופות נוגדות כאב נוירופטי הניתנות ע"י רופא כאב והמקטינות את עוצמת הכאב) המסוגלות לרפא את הווסטבוליטיס. על כך אין חילוקי דיעות בין הגניקולוגים ולפיכך הפיתרון הרפואי המקובל והמוצע הוא ניתוח האיזור. מעבר לסיכוני הניתוח כ50 אחוז נרפאות בעקבותיו ולגביי השאר, אותן אני פוגשת בקליניקה שלי חוזרת התופעה כעבור שנה או שנתיים. 3. אין חילוקי דיעות שווסטבוליטיס צריך להיות מאובחן אך ורק ע"י גניקולוג המומחה לאיבחון ווסטבוליטיס. שום איש מקצוע אחר אינו רשאי , אינו מוסמך ואינו מיומן לאיבחון התופעה. עד כאן נדמה לי שאנחנו מסכימות לחלוטין. לא ברור לי אם נרפאת לחלוטין בעזרת השיטות שציינת , המקובלות עלייך, מהווסטבוליטיס ממנו את סובלת. אם כן אני מאחלת לך את ברכותיי מעומק הלב. לא ידוע לי ואשמח לשמוע ממך על טיפול קוגנטיבי העוזר לריפוי ווסטבוליטיס. 4. הרגשות השליליים אותם ציינת הם בפירוש רגשות לא מודעים ברובם הגדול. משמעות הדבר שמרבית הנשים הלוקות בווסטבוליטיס, יש להן תשוקה מינית, לרובן גם יכולת אורגזמית טובה והן רוצות מאוד ומעוניינות לקיים יחסי מין. על כך איך וויכוח. רגשותיהן השליליים לא חייבים להיות בהכרח כלפי מין, אם כי בחלק משמעותי מהמקרים הדבר הוא אכן כך ברמה לא מודעת. ברמה המודעת אין רגשות שליליים כלפי מין בדרך כלל. כאשר מדובר על רגשות שליליים לא מודעים הם בהחלט יכולים להיות גם כלפי נושאים ותכנים אחרים בחיים כגון יחס להורים, למשפחת המוצא, ליחסי המשפחה בעבר, לדימוי העצמי והרשימה ארוכה. בהדגישנו את המונח "לא מודע" שהוא ייסוד לפסיכולוגיה הדינמית אנו מדגישים שעם תחילת הטיפול המטופל כלל אינו מודע לרגשות החבויים בתוכו, לפחות בחלק ניכר מן המקרים. 5. כבר מתחילת דרכה של הפסיכולוגיה מוכר שמצבים של קונפליקט רגשי לא פתור יוצרים תופעות פיזיות שונות כגון בעיות עור, כאבי גוף שונים ושלא לדבר על סיפטומים דרמטיים כגון שיתוק גפיים שאינו תואם את המערכת העצבית ועד עיוורון. קטונתי מאוד בעניין זה אך ראשית מחקריו של פרויד בעיניין וספרו הראשון מ1893 דן בדיוק(מחקרים על היסטריה) בעניין זה של השפעת קונפליקטים רגשיים על היווצרות סיפטומים גופניים שאינם ניתנים לריפוי ע"י שיטות רפואיות שכן המקור להיווצרות הנזק הגופני הינו רגשי. 6. ברמה תת מודעת הרגשות שלנו נמצאים באותו תדר פעילות בהתאם למערכת העצבים האוטונומית ובהתאם לאותו תדר פעילות של המערכות הפיזיולוגיות השונות ובכך נוצרת השפעה של הנפש על הגוף. 7. אני מקווה שעניתי לך סעיף סעיף בהתאם להשגותייך. בקשר לעובדה של "הבטחות שאינן ברות קיום", הרי זו הוצאת דיבה ולשון הרע, שכן לא טופלת על ידי, קיימת רשימה של מאות פציינטיות שנרפאו מווסטבוליטס לחלוטין. המומחים השונים שאולי אליהם את מתכוונת הם בדרך כלל רופאים. רופאים אינם אמורים להבין בפסיכולוגיה, בטח לא ברמה עמוקה, כפי שאני אינני מבינה ברפואה. אין אני מרפאה את הווסטבוליטיס, הגוף שיצר את הווסטבוליטיס הוא זה המרפא אותו, כלומר גוף האישה הוא המרפא את הווסטבוליטיס שלה כאשר נפתרים הקונפליקטים הרגשיים. הטיפול אינו רק פסיכולוגי (פסיכולוגיית מעמקים) אלא מלווה בטיפול התנהגותי סקסולוגי פרקטי באמצעות מרחיבים כך שההתקדמות נראית משבוע לשבוע מחודש לחודש. אגב, גם שריטה מידי מהחתול שלי אין לי מושג כיצב לרפא ובכל זאת גופי ידע כיצד לרפא את השריטה לחלוטין. אכן חשוב מאוד לשמור על ראש פתוח שמשמעותו בין היתר, קריאת החומר שהובא בזאת לאריכות ומתן תשומת הלב הראוייה לו ללא שלילה מקדמית בהיעדר ידע על מה מדובר ובהיעדר ידע על היקף ההצלחה וזאת במקום התרוצצות של שנים כפי שקורה לנשים רבות, בין גניקולוגים (המעניקים משחות הורמנליות שאין בהן צורך, משחות אילחוש שאינן עוזרות או זריקות מכאיבות לאיזור שאינן מרפאות דבר) בין הנטורפאטיים (שנותנים דיאטות שאין להן שום קשר לווסטבוליטיס), דיקור סיני, פיזיוטרפיסטיים של ריצפת האגן המקלים על פעילות השרירים אך אינן פותרים את בעיית הכאב, הילרים למינהם והרשימה עוד ארוכה ארוכה. אכן אני מייעצת לך לשמור על ראש פתוח. ואשמח מאוד לשמוע כיצד ובעזרת איזו שיטה נרפאת מהווסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

לאילנה שלום קודם כל אני מעריכה את זה שמצאת לנכון לפרסם תגובה שמערערת על השיטה שלך וכמו כן ענית עליה בצורה עניינית לדעתי. גם אני מתוסכלת וכועסת,ושפכתי לא מעט כסף על שיטות לריפוי הוסטיבוליטיס,מה לעשות זה הופך אותנו הסובלות לסקפטיות ואחרי כל כך הרבה סוגי טיפולים והבטחות להקלה במצב שלא נדבר על ריפוי. גם אני קראתי את המאמרים שפרסמת הבנתי שאת אומרת שלא מומלץ להשתמש במרחיבים כל עוד יש כאב.זה נשמע הגיוני כמובן,אך לי כואב אפילו להכניס טמפון איך אוכל להגיע למצב בטיפול בו אין לי כלל כאב? הרי כל הזמן כואב לי ,איך בדיוק הכאב מנוטרל במהלך הטיפול?

שלום לך אילנה, לגבי סעיף 7 בתגובתך: לדעתי את טועה מאוד כשאת כותבת, שהעובדה שמי שכתבה לך על הבטחות שלך שאינך יכולה לקיים (זה לא הציטוט המדוייק..) - זו הוצאת דיבה ולשון הרע. ואסביר: נכון שרופאים אינם אמורים להבין לעומק בפסיכולוגיה ופסיכולוגים מבינים מעט מאוד ברפואה אם בכלל. אך כמו שרופא לא יכול להבטיח 100% הצלחה בשום טיפול תרופתי, ניתוחי או אחר שהוא מציע לפציינט, לפחות באותה מידה - גם פסיכולוג לא יכול להבטיח בשום פנים ואופן הצלחה מלאה, 100% בכל טיפול שהוא מעניק לאישה הסובלת מווסטיבוליטיס או מכל דבר אחר. פסיכולוגיה זה לא מתמטיקה ואין פסיכולוג בעולם שיכול להבטיח שטיפול שלו יצליח. מי שאומר כך - לדעתי ולא רק לדעתי - מטעה. משום מה קל לך לקבוע , לציין או להצהיר, בהמשך, שטיפולים במשחות ובזריקות על ידי גינקולוגים לא עוזרים, שנטורופתים עם הדיאטות שלהם גם לא עוזרים, שדיקור סיני ופיזיוטרפיסטים גם לא פותרים את בעיית הכאב, כנ"ל גם הילרים למיניהם והרשימה עוד ארוכה ארוכה , כדברייך, אז אחרי כל זאת, כדאי שגם פסיכולוגים יהיו צנועים , כי אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה מלאה בטיפול. בברכה

אביבה היקרה, מקובל וראוי שצניעות תהייה נר לרגליו של כל מטפל ובכך את צודקת בהחלט. יחד עם זאת אין התעלם מנתונים הזורמים לקליניקה משך למעלה מ20 שנה. מכל מקום באופן עקרוני אני בהחלט מסכימה ששום תחום רפואי פסיכולוגי או טיפולי כלשהו אינ יכול להצהיר על הצלחה של 100 אחוז כי אכן אין זו מתמטיקה ומדובר באנשים , שלכל אחד תגובתו הנפשית והגופנית הייחודית לו. הוויכוח אינו על הצהרה של 100 אחוז שיעור שהוא יומרני ללא ספק אלא על שיעורי הצלחה סטטיסטיים בהשוואה לשיטות אחרות שצוינו בתשובה. הייתי שמחה לברר איתך האם את מעלה כאן השגות תיאורטיות בלבד או שמא סבלת בעבר מווסטבוליטיס והצלחת להירפא בעזרת אחת מן השיטות האחרות? ואם כן תבורכי על כך. כל טוב, אילנה.

אילנה היקרה שלום האם מנסיונך עם המטופלות שלך את רואה הבדל בטיפול בוולוודיניה ולבין ווסטיבוליטיס?

תמר היקרה, לאורך השנים ניתנו לאותה תופעה שמות שונים כגון ווסטבוליטיס, וולוודיניה, ווגיניטיס, דיספרוניה וכו... בכל המקרים מדובר באותה תופעה שהינה כאב סביב פתח הנרתיק בעת חדירה וכמו כן כאב במהלך היום המורגש גם כתחושת עיקצוץ או שריפה עד כדי קושי לשבת לעיתים בשפתיים הקטנות וביניהן ולעיתים אפילו לכיוון פי הטבעת. לרפואה אין תרופה מכל סוג שהוא למצב והטיפול היחיד הוא שילוב של טיפול פסיכוסקסולוגי ובמידת הצורך של רפואת הכאב. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

כבר יותר מחודשיים אני סובלת מפטרייה בנרתיק שאינה מרפה,אין לי הפרשות,רק גרד נוראי וצריבה לפעמים,יש לי מידי פעם מעין קרעים,"שריטות"על העור שמסביב לנרתיק,רופא נשים שלא ערך לי בדיקה פיזית המליץ על נרות אגיסטן ומשחה,ניסיתי וזה עזר לכמה ימים וחזר שוב,..אני ממש מיואשת,ניסיתי שטיפה אינטימית על בסיס יומיומי וזה ממש לא עוזר,הגירוד מעיר אותי לפעמים משינה,טיפלתי בנרות אגיסטן כבר פעמיים...אני ממש מפחדת שזה משהו מורכב יותר,אני לא מקיימת יחסי מין עם בעלי כבר מלא זמן,אני בת 38,יש לך עצה טובה?

ברלי היקרה, על מנת לזהות שאת סובלת מפטרת בצורה מובהקת אין די בסיפטומים של גרד וצריבה אלא יש צורך לעשות משטח נרתיקי הנלקח ע"י הגניקולוג על מנת לאמת קיומה של פטרת. יש נשים שלצערי לוקות בפטרת כרונית ובמקרים אלה נרות האגיסטן מאבדים את יעילותם. אם מדובר בפטרת ולא לי לקבוע זאת אלא לגניקולוג, ניתן לבקש מהרופא כדור מניעה חד שבועי לבליעה נגד פטרת וכמובן לבלוע על בסיס יומי שתי כפסולות של חיידקים ידידותיים פרוביוטיים. כן ניתן לשטוף את איבר המין בשטיפה רגילה(לא פנימית) תוך שימוש בסבון נוזלי על בסיס שמן עץ התה שהוא חומר קוטל פטרות. במידה ובדיקה משטחית אינה מצביעה על פטרת יש אפשרות שאנו דנים בווסטבוליטיס הנותן תחושות דומות של צריכה וגרד למרות שאין זו פטרת. גשי לגניקולוגית מומחית באיבחון ווסטבוליטיס ונסי לברר מהי התופעה ממנה את סובלת. אם מדובר בווסטבוליטיס פני לטיפול פסיכוסקסולוגי ובשום פנים ואופן לא לטכניקות כגון פיזוטרפיה של רצפת האגן או ניתוח חס וחלילה שאינן מביאות בחשבון את הצד הפסיכוסקסולוגי. אל ייאוש , יש מה לעשות עם גרד וצריבה נרתיקית גם אם מקורן הוא עצבי ( שימוש בתרופות נגד תופעות עצביות הניתנות ע"י רופא כאב, אך בראש ובראשונה יש לקבל אבחנה גניקולוגית אמינה ומוסמכת). כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אילנה היקרה שמחה שהפורום שלך קיים ואת מתייחסת בתשומת לב רבה ואכפתיות לפונות,אך אינני מבינה מדוע את כל כך מתנגדת לטיפול פיסיותרפי נאמר במקביל לטיפול אצל פסיכוסקסולוג? אני יכולה להבין התנגדותך לניתוח אך מה הנזק בפיזיו? אני עצמי סובלת מוסטיבוליטיס.

שלום רב, שמי תהילה, במהלך 9 השנים האחרונות אני סובלת מוסטיבוליטיס/ולוודיניה, כאבים באיזור איבר-המין, צריבה במתן שתן, כאבים בשימוש בטמפונים, לבישת סוגי תחתונים, רכיבה על אופניים, וכמובן-כאבים עזים בנסיון קיום יחסים אינטימים. עברתי מסכת של רופאים, גניקולוגים, סקסולוגים, שימוש בעשרות משחות ותרופות למיניהן, עברתי שני ניתוחים כירורגיים,ב"ה לא נגרם נזק והם הוגדרו כ'הצלחה', אך לצערי, הבעיה לא נפתרה. לפני כשנה, נסעתי לעוד רופא מומחה ברמב"ם שהציע זריקות סטרואידיות לאיזור, אך סירבתי. הגעתי למטפלת אוסטאופטית שבזכות טיפוליה, חשתי שיפור במצב, אך כפי שאמרתי-הבעיה לא נפתרה כליל, והכאבים הולכים ובאים לסירוגין. איני יכולה לתאר לך את התסכול, הבכי וההשלכות של הסינדרום הזה על חיי. כשקראתי את מאמריך, הרגשתי שאת מספרת עלי-סוףסוף, יש הבנה למצב וב"ה שיטה נכונה וכוללת וטיפול יעיל! אנא עזרי לי להיפתר מהבעיה כליל ולהירפא! רב-תודות- תהילה!

תהילה היקרה, צר לי מאוד על מסכת הייסורים הארוכה שעברת, כולל שני ניתוחים ואכן את מהווה דוגמא קלאסית לתסבוכת שעוברות נשים המשתמשות במה שמציעה הרפואה הקונוונציונלית שלמעשה אינה מסוגלת לרפא את התופעה. מומלץ לקרוא את הכתבה בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 במידה ואת מעוניינת ליצור קשר עימי פרטיי מצויים בבלוג וכן בדף המידע בראש פורום זה. אל ייאוש! ווסטבוליטיס נרפא לחלוטין אם נוקטים בשיטות הנכונות. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

אילנה היקרה, הכתבה שהפנת אותי אליה זו בדיוק זאת שקראתי והיא מתארת באופן די מדויק את מסעי. תודה רבה על תגובתך, היא מעודדת אותי מאוד ואני בהחלט מצפה בע"ה להירפא לחלוטין! הייתי שמחה ליצור איתך קשר ולהגיע אלייך בהקדם, רק שאני נמצאת בטורונטו, קנדה. אני משתתפת בפרוייקט גדול ומרגש שיקח כמה חודשים לפחות. לכן אשמח אם תוכלי להפנות אותי לגורמים המטפלים פה, המשתמשים בשיטה המבורכת עליה דיברת. רב-תודות ותבורכי על פולעלך! -תהילה.

אילנה היקרה, הכתבה שהפנת אותי אליה, היא זו שקראתי, שמתארת באופן די מדויק את מסעי בדרך למזור המצופה כלכך. אני מודה לך מאוד על תגובתך המעודדת ומצפה בע"ה להירפא לחלוטין בקרוב! :) הייתי שמחה ליצור איתך קשר ולהגיע אליך בהקדם, אך אני נמצאת כרגע בטורונטו, קנדה לקראת פרוייקט מרגש שהולך לקחת כמה חודשים. לכן אשמח אם תוכלי להפנות אותי לגורמים המטפלים בשיטה המבורכת עליה דיברת במאמריך. רב-תודות, תבורכי על פועלך! -תהילה.

והפרעה ביחסי מין- כל הבדיקות (פטריות, וירוסים, מחלות מין, משטח פאפ) שליליות. סובלת מזה כבר חצי שנה. אחרי טיפול טבעי מסויים הצריבה נרגעה לשבוע ועכשיו חזרה. טופלתי פעמיים נגד פטריות למרה שמדובר בפטרייה בהתחמקה מהמעבדה-ועדיין ללא כל שיפור. הייתי כבר אצל 5 רופאים שלא מוצאים כלום!

נעה היקרה, מתוך התיאור כאשר יש כאבים בחדירה וכן צריבה ולא אובחן כל דבר אחר סביר להניח שמדובר בוסטבוליטיס אך לשם כך עלייך לקבל איבחון גניקולוגי אודות קיום וסטבוליטיס. נא פני לגניקולוגיות סקסולוגיות באתר המתמחות באיבחון התופעה. כדי להבין בדרכי הטיפול מומלץ לך לקרוא בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום לכולן, בשנים האחרונות הפסקתי להשתמש בגלולות נגד היריון וזה הביא להטבה משמעותית בשתי תופעות שסבלתי מהן, מיגרנות ווסטיבוליטיס. אבל אני מתוסכלת מהקונדומים, האם יש אמצעי מניעה אחר שלא גורם לתופעות לוואי, מניסיונכן? והאם יש המלצה על רופא נשים שמתמצא בוסטיבוליטיס, שעובד עם קופח כללית באזור מודיעין? תודה רבה

נעמה היקרה, אני שמחה שהפסקת הגלולות שיפרה את מצב הוסטבוליטיס, יש מקרים כאלה, אך לא ציינת אם המחלה נרפאה כליל. הגישה הרפואית להתמודדות עם וסטבוליטיס היא מצומצמת למדי וכוללת משחות אילחוש (עזרקאין או אמלה וכו...) המסייעות במעט אם בכלל והפנייה לפיזוטרפיה של רצפת האגן. לעיתים הפיזוטרפיה מסייעת במידה זו או אחרת ולעיתים לא ממש. הטיפול הנכון מרפא הווסטבוליטיס הוא טיפול פסיכוסקסולוגי המשתמש הן במאמני הנרתיק והן בצד הפסיכולוגי. http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2149504 אם החלטת על גישה רפואית כדאי לפנות למרפאות הסקסולוגיות בביה"ח אסף הרופא ,קפלן, איכילוב בת"א או ביילינסון בפתח תקווה. ביחס לאמצעי מניעה לא הורמנליים יש כמובן להתייעץ עם הגניקולוג. לעיתים קרובות חוזרים לשימוש באמצעי מניעה עתיק יומין , הדיאפרמה, שהיא כיפת גומי לכיסוי צוואר הרחם ומידותיה נקבעות ע"י הגניקולוג. כיום יש גם את הטבעות ההורמונליות המולבשות על צוואר הרחם אחת לחודש, אך לא ברורה לי השפעתן על נושא הוסטבוליטיס. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

שלום אילנה, איך מתמודדים עם דלקת בקטריאלית המלווה בריח רע והפרשה צהובה-עכורה? האם ישנו טיפול לא תרופתי?

יהודית היקרה, עם דלקת בקטריאלית (חיידקית) יש להתמודד בתרופות הרפואיות המקובלות הניתנות ע"י הקניקולוג. לשם מניעה לאחר ההחלמה מומלץ להשתמש על בסיס יומי בשטיפה אינטימית על בסיס עץ התה (או אנטי פטרייתי) וכמו כן מומלץ לבלוע פרו ביוטיקה(חיידקים ידידותיים שאף הם אנטי פטרתיים). זהו פורום להתמודדות עם וסטבוליטיס ולא להתמודדות עם שאר התחלואים באיבר המין פרט לפטרת נרתיקית שהיא חלק מהטיפול בוסטבוליטיס. הייתי ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום קניקולוגיה. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

כיצד ניתן ליצור אתך קשר?

טלי היקרה, לפרטי הקליניקה ומספר הטלפון (בו ניתן להשאיר הודעה קולית) ניתן להכנס דרך פרטיי אשר נמצאים בראש הפורום תחת הסעיף כתובת. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

היי אז ככה.. יש לי חבר חצי שנה .. ולא טוב לי איתו כ"כ .. הוא לוחץ עליי בדברים לוחץ עליי לעזוב ת'עבודה להחיליף עבודה לוחץ עליי לשכב איתו ואם אני לא ישכב איתו הוא אומר אפילו אם יהיו לנו 5 ילדים אני קם ועוזב אותך.. אני לא יכולה לעשות מה שטוב לי.. הכול זה הרצונות שלו ... אם אני רק שואלת אותו אם אני יראה אותך הוא אומר לי את לא תיראי אותי חברים שלי זה בעדיפות ראשונה אח"כ הכול. אז שאני באה ואמרת לו מה שמפריע לי אני מקבלת או ניתוק בפנים או צעקות.. אני ישמח אם תייעצי לי מה לעשותת..

לורן היקרה אמנם הגעת לפורום הלא נכון לשאלתך אך בכל זאת נענה בשאלה. אם הדברים הם כפי שאת מתארת מדוע את נמצאת איתו בכלל? האם כדי לסבול? האם כדי להיות כלואה פיזית ונפשית? האם כדי לספק שירותי מין על בסיס יומי בניגוד לרצונך? האם כדי לקבל אי התחשבות ועלבונות? יש אנשים שבאופן מוזר יש להם צורך בדחייה מתמדת על מנת לחוש שהם אוהבים את הצד השני, זהו מצב לא בריא ולא נכון שכן האיזון הנפשי דורש להתרחק מאנשים שפוגעים בנו ומציקים לנו ולא להמשיך להיות איתם בקשר. אם אינך מסוגלת לכך בשלב הנוכחי מומלץ שתפני ליעוץ פסיכולוגי כדי להטיב להבין את עצמך וומדוע בחרת להמצא במצב כה מסובך ולא נעים. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לפני כ7 שנים אובחן אצלי וסטיבוליטס אני סובלת מדלקות חוזרות והיום אני נמצאת במצב שבו איני יכולה לשים אפילו תחתונים ומרגישה מעין צריבה מתמדת באזור השפתיים הפנימיות, ואני אפילו לא רוצה לחשוב על יחסי מין ירידה משמעותית בחשק המיני. שאלותי הן האם יש קשר בין וסטיבוליטיס למצב נפשי כי שמתי לב שזה קורה לי אחרי משברים בחיים? ב. איזה טיפולים יש אני סובלת נורא ? ג. שמעתי שכדי להפסיק עם הגלולות ועם אלכוהול האם זה נכון? תודה

סיוון היקרה נדמה לי שזו שאלה חוזרת ושענינו עליה בשאלה הקודמת. נא קראי את התשובה: http://www.doctors.co.il/forum-3595/message-2182#message-2182 לא ידוע לי הקשר לאלכוהול. מכל מקום כדאי לצרוך ממנו מעט מאד למען הבריאות הכללית של הגוף. בקשר להפסקת השימוש בגלולות, אחוז נמוך של נשים מדווח על הקלה מועטה בלבד עם הפסקת הגלולות. שווה לנסות אם ממילא אינך מקיימת יחסי מין אך אין לצפות כלל לריפוי התופעה בשל השינוי ההורמנלי. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום לפני כ 7 שנים אובחן אצלי וסטיבוליטיס מצבי כיום ככ חמור שאיני יכולה אף לשים תחתונים ואני סובלת מגרד נוראי ולא נדבר על אי יכולת לקיים או אפילו לחשוב על יחסי מין שאלותי הן א. מהן הטיפולים שאנן יכולה לעשות בכדי שהסבל הזה יעבור ב. האם יש קשר לתקופת משבר בחיים ופסיכולוגי? אשמח לתשובה בהקדם סובלת מאוד

פונה יקרה צר לי מאד מאד על שנות הסבל הארוכות והמיותרות שאת עוברת. וסטבוליטיס הוא סינדרום הניתן לריפוי מוחלט, אמנם לא על ידי הרופאים הגניקולוגים שאינם יודעים לרפאו כלל אלא על ידי פסיכוסקסולוגים. היום אני מפרסמת בבלוג שלי כתבה מקפת בנושא וסטבוליטיס. את מוזמנת לקרוא ואני מקווה שהיא תעשה לך סדר בראש. http://www.tapuz.co.il/blog/net/Maavaron.aspx?foldername=psychosexsologist לאור כאבייך הקשים, דבר ראשון מומלץ שתיפני לרופאת כאב (איני יודעת היכן את גרה ולאיזה קופת חולים את משתייכת. אני עובדת עם רופאת כאב באזור ת"א. במידת הצורך תוכלי להתקשר לקליניקה, להשאיר הודעה ואחזור אלייך עם הפרטים אודותיה). סביר להניח שתקבלי את התרופה סימבלטה, רצוי במינון עד 90 מ"ג, כמובן בהדרגה ובהתאם להנחיית הרופאה. הכדור מיועד לכאב עיצבי. עלייך לקבל את אישור הקופה לכך. כדור זה ינטרל את הכאבים במהלך היום וכל עוד אינך מקיימת יחסי מין. זהו קצה החוט בלבד של הטיפול בוסטבוליטיס, שכן אינו פותר את בעית החדירה כלל אך מאפשר לחיות עם הוסטבוליטיס במהלך שעות הערות והלילה כך שתוכלי לפחות ללבוש תחתונים בלי כאב. כשתקראי את הכתבה אודות הטיפול בוסטבוליטיס תביני עד כמה הטיפול מורכב וכולל שימוש באלמנטים רבים הן להרגעה, הן להחדרה הדרגתית והן כטיפול נפשי. מקווה שסייעתי לך ולו במעט. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני מטופלת טיפול מיני דרך קופ"ח לאומית. אני זקוקה למרחיבים,למטפלת שלי יש סוג קצת יקר(170 למרחיב אחד) התעניינתי דרך סל הבריאות של לאומית, מגיע לי החזר משמעותי-כ600 ש"ח על ערכת גלילים לטיפול. משיחה עם השירות בלאומית-אין להם מושג איפה משיגים את הערכה ומי שם אחראי לתת לי החזר-והשאלה שלי-האם יש לך מושג האם כל ערכה שאקנה-מכל סוג,תקבל החזר מלאומית? נתקלת בזה? ואם את לא יודעת-יש לך המלצה לערכה זולה אחרת? תודה רבה.

עינת היקרה אני שמחה שאת מטופלת עם מאמני הנרתיק. מקווה שגם נעשית עבודה רגשית תואמת כדי להבין את הרקע התת מודע להווצרות הוסטבוליטיס. לצערי אין לי מושג מה הם הנהלים הכספיים בקופת חולים לאומית בנושא המרחיבים ובכלל בקופות החולים השונות. נדמה לי שהערכה עליה את מדברת שעולה לכל גליל 170 ש"ח היא הערכה של הגלילים השקופים היא הערכה ל גב' טוני אטלס אשר בהוד השרון. זוהי ערכה טובה מאד, וסך הכל יש בה שישה גלילים. ההיקף של הגליל האחרון הוא 11 ס"מ ולא תמיד זה מספיק ויש צורך בגלילים נוספים אשר אינם ברשותה. דרך האינטרנט ניתן לקנות את ערכת עמיאל - aMielle. המכילה 4 דיאלטורים בלבד (לא עונה על הצורך בגדלים קטנים וההיקף הגדול שבהם הוא 12 ס"מ). ניתן לחפש דרך גוגל באתרים בחו"ל ודרך האינטרנט עלותה כ 450 ש"ח. עלותה אצל היבואן בארץ בין 800-900 ש"ח. קיימים יצרני דיאלטורים בהרצליה אך סך הכל אני חושבת שהגלילים שציינת השקופים הם טובים מאד לעבודה. מכל מקום חשוב מאד שתתאמי את הערכות שאת קונה עם המטפלת שכן המטפלת מנוסה בסוג הערכה איתה היא עובדת. מקווה שסייעתי לך ולו במעט. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני מטופלת בוגיניסמוס ווסטיבוליטיס אצל סקסולוגית דרך קופ"ח, וכרגע נמצאת בשלב התחלתי של החדרת המרחיב הראשון(מבחנה בקוטר אצבע)+תרגילי רצפת אגן תיארתי לה תופעה שאני חשה בנרתיק אך היא לא ככ ידעה מה זה יכול להיות- יש מעין גבעה קשה באורך כ2-3 ס"מ במרכז החלק התחתון של הנרתיק(יחסית בכניסה),וגם בחלק העליון במרכז. כשאני מחדירה אצבע ומזיזה אותה לצדדים-יש תחושה שבצדדים הפתח יפה ועגול אך כשאני עוברת הלוך חזור מימין לשמאל על פתח הנרתיק-באמצע רוחב הנרתיק אני עולה ויורדת על הגבעה.יש תחושה של צרות באזור. יש לציין שהנגיעה באזור מגרה לי לעיתים קרובות את הפתח של השופכה מלעמלה(תחושה של צורך לפיפי) ושל פי הטבעת מלמטה(תחושה של יציאות) אני לא יודעת אם זה חלק מהכיווץ שידוע שיש לי,או חתיכת בשר /קרום בתולין שנדבק לתחתית/שהכל בסדר וכשיתרחב הנרתיק לא ארגיש את זה.(אין לי מחיצה בנרתיק אם חשבת-עפ"י בדיקה גניקולוגית) בכל אופן אני אמורה לקבוע תור לגניקולוג-סקסולוג שיבדוק הייתי שמחה לשמוע גם את חוות דעתך.

עדי היקרה בקשר לתיאור הפיזיולוגי שאת נותנת אין לי מושג מה זה ובהחלט יש צורך בבדיקה ידנית גניקולוגית. יתכן שיש כאן כיווץ שרירים מסוים או עיצבוב יתר של המקום אך כאמור עדיף שתעשה בדיקה גניקולוגית על ידי גניקולוג המומחה באיבחון וסטבוליטיס. באשר לטיפול שאת עוברת, אני שמחה שאת התחלת עם מאמני נרתיק (אין צורך במבחנה, שכן יש ערכות מיוחדות בגדלים שונים כולל הגדלים הדקיקים). מכל מקום הביאי בחשבון שלוסטבוליטיס יש רקע נפשי שבדרך כלל יש צורך לפתור אותו על מנת שהוסטבוליטיס ירפא וכמו כן הביאי בחשבון שבשום פנים ואופן אין להחדיר שום מאמן לנרתיק אם הוא גורם לאי נוחות, כאב, שריפה או עיקצוץ. כמו כן יש להמנע לחלוטין מיחסי מין הכוללים חדירה. במסגרת הטיפול בוסטבוליטיס אסור בשום פנים ואופן לעבוד עם המאמנים אם נוצר כאב בעת ההחדרה או לאחריה. לאחר חג הסוכות אפרסם בבלוג שלי כתבה מקיפה אודות וסטבוליטיס ואני ממליצה בפנייך לקרוא ולהבין את המכלול השלם המורכב המסתתר מאחורי התופעה. כל טוב ובהצלחה שנה טובה וחג שמח אילנה

אנו זוג בגיל 62 ו61 נשאוים הרבה שנים.בשנים האחרונות אשתי הפסיקה להנות מסקס רגיל לכן הוספנו ויברטורים עבורה.לוקח לא מעט זמן לגרום לה לגמור אבל היא בסופו של דבר גומרת.הבעיה היא שהויברטור גורם לכאבים בדגדגן למרות שמפעילים אותו במהירות איטית,צריך לעשות הפסקות רבות ולשנות מיקום.גם מגע של אצבע גורם לה כאב-האם מדובר בוסטיבוליטיס? שמעתי שניתן לטפל בעזרת מישחה שומנית,האם זה נכון ואיך קוראים למשחה?תודה עבור התייחסות

אביב היקר וסטבוליטיס הינו כאב בפתח הנרתיק המופיע בדרך כלל בתחילת שנות העשרים ואילו אתה כותב על כאב סביב הדגדגן. נשמע לי יותר סביר שהבעיה קשורה לתופעת הגיל, כלומר - לתופעה של אובדן המחזור החודשים וכניסה לגיל הבלות. הייתי ממליצה לפנות לגניקולוג ראשית כדי להתייעץ האם כדאי לקחת הורמונים תחליפיים (המעלים את החשק המיני ואת התגובתיות המינית) וכן להשתמש במשחה הורמונלית לנרתיק בשם אובסטין. כל זה ניתן על ידי הגניקולוג. באשר לרגישות בדגדגן, שווה להשתמש בשמן קלנדולה (שהוא לכשעצמו חומר המרגיע צריבה או אי נעימות) ורצוי שיהיה מעורב גם בשמן ארומטי קמומיל (שאף הוא חומר המרגיע צריבה ואי נעימות). ניתן לקנות בחנויות הטבע הגדולות. כל טוב ובהצלחה שנה טובה וחג שמח אילנה

האם מישהו/מישהי מכיר/ה סבון או אבקת כביסה שאינם פוגעים ומגרים את עור הוגינה?. רוב תודות מראש.

רוז היקרה בקשר לסבון לרחצה אינטימית כדאי להשתמש ב"פאנימה" המכיל או קולנדולה (פקק כתום) או אלוורה (פקק ירוק). ניתן למצוא בפארמים השונים. בקשר לאבקת כביסה, איני מתמצאת. לא ברור לי מדוע יש לך רגישות (אולי אלרגיה) לאבקת כביסה ולפיכך אולי כדאי לרחוץ ידנית את התחתונים בדיוק בסבון השטיפה האינטימית בו תשטפי את איבר המין.אפשרות נוספת היא, שוב שווה ניסיון, לכבס אותם באבקת כביסה המיועדת לאנשים בעלי עור רגיש, אלרגי, או סבון לכביסת בגדי תינוקות. כל טוב ובהצלחה שנה טובה וחג שמח אילנה

רוז היקרה בקשר לסבון לרחצה אינטימית כדאי להשתמש ב"פאנימה" המכיל או קולנדולה (פקק כתום) או אלוורה (פקק ירוק). ניתן למצוא בפארמים השונים. בקשר לאבקת כביסה, איני מתמצאת. לא ברור לי מדוע יש לך רגישות (אולי אלרגיה) לאבקת כביסה ולפיכך אולי כדאי לרחוץ ידנית את התחתונים בדיוק בסבון השטיפה האינטימית בו תשטפי את איבר המין.אפשרות נוספת היא, שוב שווה ניסיון, לכבס אותם באבקת כביסה המיועדת לאנשים בעלי עור רגיש, אלרגי, או סבון לכביסת בגדי תינוקות. כל טוב ובהצלחה שנה טובה וחג שמח אילנה

שלום רב. אני בן 30 ונמצא בקשר עם בחורה מדהימה בגילי. אנחנו בקשר כשלושה חודשים ונתקלנו בבעיה. חברתי סובלת מכאבים עזים כאשר אנו מנסים לקיים יחסי מין וכתוצאה מזה איני יכול לחדור אליה. בהתחלה חשבנו שזו פטרייה וכך גם הגינקולוגית שלה, לאחר מספר טיפולים של משחות וכדורים הכאב לא עבר והרופאה "הרימה ידיים" בטענה שהכל בסדר ואין שום סיבה לכאב בחדירה. אני חושב שמדובר בוסטבוליטיס או וגיניזמוס אך איני יודע בדיוק מה ההבדל בין השניים. אציין פה שכאשר אני מעניק לה מין אורלי או מחדיר אצבע ואפילו שתיים היא אינה חווה כאב, להיפך. אני מעוניין לנסות ולהתגבר על הבעיה ביחד איתה וליהנות מיחסי מין שיקרבו בניינו עוד יותר ויחזקו את הקשר הטוב שלנו אך לא יודע לאיזה כיוון לפנות. תודה.

יוני היקר ראשית נחמד מאד מצדך שאתה מפנה את השאלה ודואג לחברתך. מתוך התיאור קשה לומר האם מדובר בוגניסמוס (כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק), סביר יותר שלא, שכן אתה מצליח להחדיר אצבע או שתיים. אם זה לא וגניסמוס (ונשללה כל סיבה גופנית אחרת כגון פטרת או זיהום) אז בהכרח זה וסטבוליטיס. וסטבוליטיס הוא כאב בפתח הנרתיק, לעיתים סביב כל הפתח ולעיתים בנקודות מסוימות סביב הפתח. אם נדמיין את הפתח כשעון כאשר השעה 12 היא לכיוון הבטן והשעה 6 למטה, לכיוון פי הטבעת, עשויות להיות תלונות על כאב בדרך כלל "בשעה, 6 או "בשעה" 5 או 7. אפשר גם כמובן בנקודות אחרות ב"שעון" הדמיוני. הדרך הטובה ביותר לאיבחון היא שאתה או חברתך עם הזרת הקטנה תגעו בצורה הכי רכה והכי קלה סביב הפתח באיטיות וברכות כדי לאתר מהי הנקודה או הנקודות הכואבות. אגב זה בדיוק מה שתעשה בדיקת גניקולוג המבין באיבחון וסטבוליטיס. לצערי מרבית הגניקולוגים או לפחות חלק גדול מהם מתקשים באיבחון התופעה. במידה ואכן מדובר בוסטבוליטיס, אין לרפואה כיום שום אמצעי לפתור את הבעיה ויש לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי המביא לריפויה המוחלט. לאחר חג הסוכות אפרסם בבלוג שלי כתבה מקיפה אודות וסטבוליטיס. מקווה שהדבר יסייע בידכם להתמצא "בסיפור" הזה. http://www.tapuz.co.il/blog/net/Maavaron.aspx?foldername=psychosexsologist חג שמח שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאובחנת בוגינסימוס ווסטיבוליטיס ומטופלת בקופ"ח ע"י פסיכוסקסולוגית. אנחנו רק בתחילת התהליך עם המרחיבים,ואני חוששת שיקח הרבה זמן. אנחנו מאוד רוצים להביא ילדים,ושאלתי היא האם אפשר/כמה סיכוי בערך יש להיכנס להריון ללא החדירה המלאה, והאם יש בעיה ללדת עם וגיניסמוס (עם כל המשמעות של הנרתיק המכווץ) ברור לי שאיפושהוא כדאי לחכות לחוית הנאה מינית שתוליד להריון,ולא בכח,כשאני עוד לא מכירה את חוית החדירה,כמו כן ברור לי שהריון תלוי בעוד הרבה גורמים,השאלה שלי היא טכנית לגבי הריון עם העובדה שהנרתיק "סגור". תודה.

עינת היקרה בהחלט אני מכירה מספר ילדים שפציינטיות וגניסמיות שלי הביאו לעולם עוד טרם שנפתרה בעית החדירה. התהליך הטכני הוא מאד פשוט ולמעשה זוהי הזרעה "תוצרת בית". קונים בוכנה של 5CC כמו של מזרק, רק בלי המחט, בכל בית מרקחת או פארם, (רצוי מספר בוכנות ליתר ביטחון). הגבר מאונן ואוסף את זרעו או שופך את זרעו לתוך כוס נמוכה נקייה או קערה. מיד לאחר מכן שואבים את הזרע מהצלוחית לתוך הבוכנה ומחדירים את הפיה שהיא פצפונת לתוך הנרתיק ופשוט לוחצים על הבוכנה ומחדירים את הזרע לתוכה. מוטב לשכב מספר דקות עם רגליים כלפי מעלה או עמידת נר, או רגליים מוטות אחורנית זאת בגלל שההזרעה נעשית קרוב לפתח הנרתיק. האישה הראשונה בה טיפלתי לפני 30 שנה היתה אישה וגניסמית לאחר לידת שני ילדים. שאלת הוגניסמוס אינה רלבנטית לעניין הלידה, שכן צירי הלידה פותחים לחלוטין את צוואר הרחם ואת הנרתיק. כל טוב ובהצלחה שנה טובה אילנה

ועם זאת-עדיין שאלה לי-נשמע לי שהרבה מההתעסקות בתהליך שלפני הלידה הוא בנרתיק-עיסויים בפירינאום,בדיקות,הפלה חס ושלום,ובלידה עצמה עצם העובדה שצוות שלם מתעסק עם הנרתיק שלי ודוחף ידיים לתוכו-האם זה לא נתקל בבעיות ובעיכובים בלידה כאשר מדובר בוגיניסמוסית,שעלולה להיות מתוחה ומכווצת מאוד בזמן קריטי כזה? שוב תודה רבה על העידוד,שנה טובה.

אילנה היקרה,אני עוקבת תקופה מסויימת אחר הפורום שלך ורואה כי את משתדלת לתת מענה מהיר אמיתי וכנה לכל הפונות.ותודה לאל שיש אנשים כמוך שמתייחסים לבעיה זו ולא מתעלמים ממנה כמשהו מעורפל ומסתורי. גם לי לצערי יש וסטיבוליטיס משני ואני סובלת קרוב לשנתיים. אני נמצאת כעת בטיפול פסיכולוגי שכולל דיבור ושיתוף וכו',אך מדברייך אני מבינה שיש לנקוט בשיטה שונה לבעיה זו? השאלה שלי כזאת האם במהלך הטיפול שלך יש שימוש במעין היפנוזה של מטופלת?

גולדי היקרה ראשית תודה על הפירגון, זה מחמם את הלב. טיפול פסיכולוגי של דיבור, אינו פותר את בעית הוסטבוליטיס משום שלצורך זה יש צורך בטיפול פסיכוסקסולוגי ממוקד העושה שימוש בשיטות של גוף-נפש, כלומר - טיפול הכולל את תחושות הגוף, את הרגשות ואת המחשבה וזאת במצב של שכיבה (זהו טיפול רגרסיה). אין זה טיפול היפנוטי, ובכל שלב יודעת המטופלת מה קורה איתה ויכולה אפילו לבקש שינוי טמפרטורת המזגן. אין טעם בכפל של טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכוסקסולוגי מסוג זה משום שבמקביל לטיפול הסקסולוגי במאמני הנרתיק, ושפע המשחות הטבעיות להרגעה, הטיפול הוא טיפול פסיכולוגי מעמיק ביותר, כך שנוצר כפל של טיפולים. מקווה שתמצאי פיתרון לבעייתך במהרה. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אובחנתי כוסטבוליטית לפני חודשיים וחצי בערך,מאז הייתי אצל פיזיותרפיסטית פעם אחת והתור הבא נקבע בהפרש של חודשיים,האם זה תקין?זה לא הורס את ההתקדמות?אני מרגישה ש"גדלתי" לתוך המרחיב הראשון שניתן לי. שנית- האם מותר לי לקיים יחסי מין עם נוזל סיכה? שלישית- הבנתי שקיים גם טיפול בדיבור-איפה אני יכולה למצוא מטפל?אני מפנה את עצמי? תודה

להלן מספר כללים: 1. וסטבוליטיס היא תופעה של גוף נפש ולכן טיפול פסיכולוגי משולב בטיפול סקסולוגי הוא חיוני לפתרון הבעיה. 2. על התירגול במרחיבים יש לעבוד באופן יומי כל יום במשך 2 דקות. מפגש של פעם בחודשיים נראה לי הזוי וכמעט חסר תועלת. 3. במהלך טיפול בוסטבוליטיס יש איסור מוחלט בקיום יחסי מין שכן כל עוד החדירה יוצרת כאב, פירושו התנגדות של גוף נפש לביצועה וכל חוויה של כאב מחודשת רק תעמיק את הכאב בגוף. עלייך לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי המבוצע על ידי פסיכולוגית קלינית שהיא גם סקסולוגית מוסמכת (חפשי באתר איטם) ובררי תחילה האם אשת המקצוע בקיאה בטיפול בוסטבוליטיס. בדרך כלל פניות אלה הן עצמאיות ועלותן היא פרטית. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אילנה, למען הקלה בכאבי דלקת מבוא הערייה, קבלתי המלצה לדיאטה דלת אוקסלטים. האם כדי לחוש בשיפור יש צורך להמנע לחלוטין מאוקסלטים או שדי בהפחתה שלהם? בתודה לי

לי היקרה אחד הדברים המשונים ביותר וחסרי הפשר שנתקלתי בהם במהלך 20 שנות טיפול בוסטבוליטיס הוא ההמלצה אודות הדיאטה דלת האוקסלטים. היא ניתנת מתוך צפייה שהדבר ישנה את חומציות הנרתיק, אבל אין שום קשר, ממש שום קשר, בין חומציות הנרתיק לבין הוסטבוליטיס. מאודי לא שמעתי, מאודי לאחר פגישות עם מאות בנות או יותר, לא שמעתי ולו פעם אחת על מישהי שדיאטה דלת האוקסלטים עזרה לה. כך שבעיניי הדבר הוא שטות מוחלטת ומיותר לחלוטין. לומר שהמנעות מעגבניה או מחציל זה מה שירפא את הוסטבוליטיס נשמע בדיחה ממש גרועה. אני מציעה לך לקרוא את מגוון השאלות והתשובות בפורום ולפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי להתמודדות עם הוסבטבוליטיס. אין לי מושג מדוע ממשיכים ונותנים את הדיאטה דלת האוקסלטים, אולי פשוט כי הרופא מרגיש שעליו להציע משהו למטופלת גם כשממש אין לו מה להציע. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני סובלת מוסטבוליטיס ,לאחר פיזוטרפיה כאב החדירה עבר. אני עדין לא נהנת, מה ההמלצה כדי שתהיה הנאה?

מיכל היקרה אני שמחה שבעקבות פיזיותרפיה נעלם כאב החדירה. זהו כבר הישג לכשעצמו. לא ברור לאיזו הנאה את מתכוונת. להלן מספר שאלות עבורך: 1. האם יש לך רמת תשוקה מינית טובה? 2. האם את מתרטבת בנרתיק בזמן ההתעלסות? 3. האם את מסוגלת להגיע לאורגזמה באמצעות גירוי דגדגן? כפי שאת רואה, שלוש השאלות הן מקדמיות ויש להיות בעל יכולת הנאה בשלושתן. השאלה האם תהני ארוטית מהחדירה, לעיתים היא שאלה של מערכת העיצבוב שלך באיזור. חדירה היא משמעותית מבחינת הקשר והיחסים וחווית החדירה, אך לא תמיד היא הגורם הישיר עבור האישה להגיע לפורקן מיני. במידה וקיימת אצלך חסימה בתשוקה המינית, או בתגובת ההתרטבות, או קושי להגיע לאורגזמה פירושו שהבסיס לוסטבוליטיס היה חסימה בתשוקה המינית. אם הדבר הוא אכן כך, עליך לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי כדי לטפל בשורש הבעיה המינית שטרם טופלה. אם הכוונה היא אך ורק להנאה במהלך תהליך החדירה, לא בהכרח ניתן לשנות זאת. אלא יש להפיק הנאה אירוטית מכל התהליך עד לשם. כל טוב ובהצלחה אילנה

אשמח מאוד לקבל את שם הרופא העושה דיקור במכבי

אנו מבקשים מאיילת שתעשה כמיטב יכולתה ותענה לפונה. כל טוב ובהצלחה אילנה.

עברתי לפני חודש וחצי ניתוח וסטיבוליזם באסותא חיפה, הרופא אמר שאפשר לקיים יחסים לאחר חודש, ניסיתי ויש לי כאבים חזקים באזור הצלקת של התפרים, הייתי בביקורת אצל הרופא המנתח והוא אמר לי שאני צריכה לקיים יחסים למרות הכאב לרכך את הצלקת, הכאב אומנם אחר ממה שהיה לי לפני הניתוח, אבל הכאב חזק ומאד לא נעים, מה נראה לך הפיתרון לדבר?? להמשיך לקיים יחסים למרות הכאב?? או לחדול למס' שבועות?? תודה אילה

אילה היקרה בשום פנים ואופן אין לקיים יחסים הגורמים לכאבים: לא רק שהדבר אינו נעים ומכאיב, אלא שהוא גורם בהמשך לירידה בתשוקה המינית. עלייך להמתין בהחלט הרבה למעלה מחודש, לעיתים מספר חודשים עד להחלמת המקום. בשום פנים ואופן המקום לא יחלים אם תהיה חדירה. לצלקות בגוף לוקח זמן של מספר חודשים עד להחלמה מהירה. הטיפול היחיד שכדאי לנסותו בשלב הנוכחי, הוא טיפול של עיסוי רקמות רכות הנעשה על ידי אישה המומחית בטיפול בצלקות בין היתר באיבר המין לאחר ניתוח מסוג זה. האישה אודותיה אני יודעת מתגוררת באזור תל אביב. מאחר ואני מנועה מלתת המלצות בפורום, תוכלי להשאיר לי הודעה במשיבון ואחזור אליך עם שמה ועם מספר הטלפון שלה. יתכן והיא מכירה נשות מקצוע כמותה גם באזור חיפה. בנתיים, הייתי ממליצה למרוח את אזור הצלקת בחומר טבעי מרגיע כלשהו. נסי שמן אובליפיחה או התייעצי עם נטורפת/ית. מכל מקום בשום פנים ואופן לא לקיים יחסי מין הכוללים חדירה ולא לגעת באזור הצלקת. כל טוב ובהצלחה אילנה

גם אני עברתי ניתוח באסותא קצת לפנייך, ומעוניינת לדבר איתך.

אם את רוצה ליצור קשר עם הפונה שעברה את הניתוח ושאלה את השאלה, איני יודעת מבחינה טכנית מה עלייך לעשות, בשל האנונימיות של הפניות. אם את רוצה ליצור קשר איתי, את מוזמנת להשאיר הודעה במשיבון בקליניקה. אני מפנה אותך לדף המידע שלי: http://www.doctors.co.il/dr-35860 כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב . אני וחברה שלי בזוגיות יחד מזה כשנה , כשהכרתי אותה חשבתי שזה יגיע לחתונה - היא מאוד לטעמי והקשר ביננו היה מצוין . אבל הבעיה שהיא סובלת מטראומה מינית חמורה שכשהיתה קטנה הוטרדה מינית תקופה ארוכה ע"י בן משפחה ולא טופלה שנים . כיום היא לא יכולה לקיים יחסי מין עם חדירה ובכלל לא יכולה לגעת בעצמה וגם לא לתת לאחרים לגעת . היא בת 20 ועדין בתולה. היא מטופלת אצל מומחים כבר שנה אבל לא היתה שום התקדמות בכלל אפילו קטנה ! בקיצור הזוגיות שלנו לא עמדה בבעיה הזו ונפרדנו. הענין הוא שאני שוקל להחזיר תקשר ביננו כי מאוד קשה לי בלעדיה. ושאלתי האם טראומה מינית כזו חמורה שאחרי שנה לא היתה שום התקדמות , האם זה יכול להיות כ"כ חמור שזה לא יעבור שנים ? יש לציין שהיא נגעלת מכל הענין המיני , מצד אחד נעים לה והיא מגיעה לאורגזמה אבל מצד שני היא לא יכולה לראות קטע אירוטי בסרט או לענג גבר וכ"ו. מה יכול להיות הפיתרון והאם עלי להרים ידים מהקשר איתה ? כשהינו יחד היה מאוד קשה ..

נתי היקר לטראומה מינית ללא ספק יכולות להיות השפעות של מעצורים מיניים כפי שתיארת יחד עם זאת מעצורים אלה לא נחשבים דרמטיים במיוחד, מאחר והיא מגיעה לארוגזמה וכל הבעיה מתמקדת בחדירה. העובדה שלא חל שום שיפור במהלך השנה מצביעה על חוסר יעילותם של הטיפולים שעברה. בבעיות מהסוג הזה יש לשלב טיפול פסיכולוגי להתמודדות עם הטראומה והשפעותיה יחד עם טיפול סקסולוגי של שימוש במאמני נרתיק וכן הדרכות התנהגותיות שונות לגבי עצמה ולגבי בן הזוג. הקיצור, אם פנתה לסקססולוג בלבד או לפסיכולוג בלבד יש להניח שהטיפולים לא היו יעילים שכן שנה הוא פרק זמן מספיק שיש לשלב בו הוראות התנהגותיות לביצוע בבית לגביהן בהחלט רואים שיפור במהלך תקופה של שנה. השאלה האם לוותר על הקשר או לא תלויה בהתקדמות הטיפול ובסבלנותך לעזור לה למצוא איש מקצוע מתאים ולהמתין לסיום מוצלח של הטיפול. הבעיה היא בהחלט ברת פיתרון. אך הדבר ידרוש ממך סבלנות. יתכן שבמסגרת טיפולית מסוימת תצטרך לקחת חלק בתירגול זוגי של הוראות מסוימות בבית. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, האם מישהו יכול בבקשה להמליץ לי על רופאה כלשהי שמתמחה בטיפול מיני כגון טיפול בוסטיבוליטיס וכו'? מישהי שיכולה לאבחן ולהמליץ על שיטות טיפול. (פרט לד"ר אברמוב.) לא משנה המיקום, כולל רפואה פרטית. תודה רבה!!!

דנה היקרה לצערי אין הפורום יכול להמליץ באופן אישי על גניקולוגית זו או אחרת לאבחון וסטבוליטיס. נא פני לאחת הגניקולוגיות המופיעות באתר דוקטורס. עלייך לדעת שאין הרפואה מציעה פיתרון טיפולי הולם לוסטבוליטיס פרט לניתוח הכריתה של אזור הכאב בפתח הנרתיק. למחלימות מהניתוח בהצלחה, קיים סיכוי של 50% שאכן הדבר יביא מזור למצבן, וסיכוי דומה שהתופעה תחזור ותופיע, שכן הוסטבוליטיס הוא על רקע פסיכולוגי. גישה פסיכולוגית אינה מקובלת כלל אצל רופאים גניקולוגים ולפיכך מלבד הניתוח אין בידם כל טיפול המסוגל לרפא את התופעה. משחות ופיזיותרפיה לא עוזרות ממש ובטח לא דיאטות שונות ומשונות. ריפוי וסטבוליטיס בדרך לא ניתוחית נעשה אך ורק על ידי פסיכוסקסולוגים. כל טוב ובהצלחה אילנה

במשך 3 שנים לא הצלחתי לקיים יחסי מין. במשך 3 השנים שמעתי שזה עניין פסיכולוגי וכדומה, ניסיתי לטפל לא עזר, עברתי פיזיותרפיה מרחיבים וכל הטיפול הידוע, בסוף עברתי ניתוח וב"ה הבעיה נפתרה ישר. (כיום אני 8 שנים אחרי). ואני מנסה להבין מתשובתך, אם לחתוך חתיכה פתר את הכאב, אז כיצד הכאב הוא פסיכולוגי?

שלום , אני בת 19 ויש לי חבר כבר כמעט 4 שנים.. אנחנו כבר בערך שנה וחצי מנסים לקיים יחסי מין וכל הזמן כואב לי.. הייתי אצל רופאת נשים , היא הפנתה אותי לפזיותרפיסטית , נתנה לי למרוח שמנים במקום , נתנה לי משכה משככת כאבים .. ועדיין כואב לי ! חבר שלי חיכה לי יותר משנתיים והוא כבר נהיה ממש מתוסכל .. ממש רע לי מזה ואני כבר לא יודעת מה לעשות.. בגלל גילי הצעיר אין לי את האמצעים ללכת למרפאה פרטית , וגם לספר להורי שאני מנסה לשכב עם החבר בוא נגיד לא המצב האידיאלי משום שיש לי אבא נורא קשה . באמת שאני נמצאת בין הפטיש לסדן.. מצד אחד אני רוצה לספק את חבר שלי.. ואנחנו גם רבים על זה המון..ועדיין למרות הריבים הוא תומך בי ומוכן לוותר על החדירה אבל עדיין אני מרגישה שזה קשה לו ומצד שני ממש כואב לי ואני לא יכולה להמשיך עם החדירה.. פעם זה השתפר כי היינו יותר פעילים.. פחות כאב לי ויכולנו עוד איכשהו לקיים חדירה שהיא נסבלת.. אבל עכשיו עשינו מין סוג של הפסקה בגלל שהייתי בחו"ל וכואב לי ממש.. יש לך הצעה בשבילי חוץ מללכת לסקסולוגית ? יש לי בננתיים סוג של מכשיר שאיתו אני עובדת עם עצמי ומנסה להרחיב לעצמי את החור.. וזה באמת עוזר.. חשבתי על לקנות מרחיבים , אבל שוב אין לי מושג מאיפה ואיך.. מיואשת.

טל היקרה איני יודעת האם המקור לכאבייך הוא וגניסמוס (כלומר כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק) או וסטבוליטיס (דלקת מבוא הערייה - נא קראי את השאלות והתשובות בפורום זה וכן את הכתבות בבלוג שלי בנושא זה http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=psychosexsologist). חשוב מאד לציין שה"מרחיבים" אינם עושים שום פעילות פיזית ואינם מרחיבים את פתח הנרתיק באופן פיזי. פעילותם היא פסיכולוגית והם מאמנים את המח לא לפחד ולהרפות את השריר על מנת שהמרחיב יוכל להכנס. מאד חשובה ההבחנה ממה את סובלת. אם מדובר בוגניסמוס, כדאי לפנות למרפאה לטיפול מיני בעזרת טופס 17 הניתן על ידי קופת החולים אליה את שייכת, כך שהדבר לא יהיה כרוך בתשלום מצדך. אם מדובר בוסטבוליטיס, הבעיה היא יותר מסובכת, שכן במרפאות הציבוריות אין הם יודעים להציע בדיוק את הטיפול המדויק לתופעה. משחות אילחוש אינן הפתרון אלא להפך ומכל מקום עד להשגת ריפוי מלא, יש איסור מוחלט לקיים חדירות שאך יחריפו את התופעה ויקשו עוד יותר על הריפוי בעתיד. נסי קודם לברר מהי ההבחנה המדויקת לגבייך על ידי בדיקה אצל רופא נשים מתוך ידיעה ברורה שכל המשחות אינן עוזרות לחלוטין. במידה ומדובר בוסטבוליטיס יהיה עליך לערב בשיחה את אמך. הרבה אמהות דואגות מאד למצב זה אצל בנותיהן ומתגייסות לחלוטין מבחינה רגשית וכלכלית לתמוך בהן. נשארת הבעיה עם בן זוגך, שיהיה צריך לקבל באופן חד משמעי את העובדה שעד להשגת ריפוי מלא אסור לך בכל צורה לקיים חדירות. התחשבות בעניין זה משמע הפסקת הריבים בעניין. את רק בת 19 וחבל להסתבך עם הפיכת הבעיה לעמוקה ובעייתית יותר אך ורק כדי לספק את החבר שלך על חשבון מצוקתך האישית הקשה. כל טוב ובהצלחה אילנה

אז רק לידע כללי , מה ההבדל בין וגינזמוס לויסטבולטיס ? ועוד משהו .. כבר הובחנתי ושלחו אותי לפיזיותרפיסטית שעשתה לי כל מיני עיסויים במקום , ואמרה לי לא לשים תחתונים צמודים ואמרה לי לכווץ ולשחרר דברים כאלה.. ביופידפק קראו לזה.. אז השאלה שלי הטיפול הזה מיועד לוגיניזמוס? או ויסטבולטיס? תודה רבה על העזרה..

שלום רב, אני כרגע בחודש שמיני להריון (שבוע 33). מזה כמה חודשים אני סובלת מכאבים ואי-נוחות בעת קיום יחסי מין, דבר שלא קרה לי קודם מעולם. האם יש קשר להריון? האם יש צורך בבדיקה וגינלית? אני חוששת שהדבר יהווה מכשול ללידה רגילה? אשמח על חוות דעתך? שרית

שרית היקרה בשל מצב ההריון המתקדם, עלייך לפנות בעיניינך לרופא נשים לבדיקה גניקולוגית מקפת ולהפנות אליו את כל השאלות הרלבנטיות לך. לגבי שאלת הלידה - הרי היא כרוכה בשאלה אודות מיקום השילייה, תנוחת העובר ולא רק פתח הנרתיק, אך מכל מקום אין אני הכתובת הנכונה לענות על שאלותייך בשלב הנוכחי. אני מקווה שהכל יעבור טוב, בקלות ובצורה חלקה. במידה וחצי שנה אחרי הלידה לאחר שתחזרי לעצמך ישארו חלילה כאבים בזמן יחסי המין, מה שאני מניחה שלא, אז יהיה מקום לפנות בשאלתך לפורום זה. לידה קלה ואמהות מספקת, כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום אילנה. עברתי ניתוח וסטיבולקטומי לפני מס שנים, אך רציתי לשאול עד כמה הניתוח הזה משפיע על הנאה מיחסי המין או בעצם פוגם בה? אין לי מושג כי מהפעם הראשונה שקיימתי יחסים כבר כאב לי אז אשמח לשמוע מנסיונך ומבנות אחרות, אם הן רואות מהודעה זאת. עוד שאלה קטנה - האם הניתוח יכול לגרום לחוסר סיפוק מיני? (לא מסוגלת לגמור בשום מצב- לא עם בן זוג ולא עם עצמי לבד).

פונה יקרה 1. מתוך פנייתך לא ברור לי האם גם כיום לאחר הניתוח החדירה מכאיבה לך. עבור עוברות הניתוח בצורה מוצלחת, לפחות בתקופה הראשונה לאחר ההחלמה מהניתוח אין דיווח על כאב בזמן חדירה. אם גם לאחר ההחלמה מהניתוח עדיין כואב לך בחדירה, פירושו שהוסטבוליטיס חזר, מה שקורה לחלק ניכר מהנשים אחרי ניתוח הוסטבוליטיס מאחר ולא טופלה כלל הבעיה הפסיכולוגית והמעצורים המיניים המונחים ביסוד הבעיה. 2. העובדה שאינך מגיעה לאורגזמה בכל טכניקה שהיא, בין עם בן זוג ובין באוננות עצמית מצביעה על מעצור בתשוקה המינית וביכולת התגובה המינית. 3. הניתוח עצמו אם לא יצר פגם גופני באזור איבר המין, אינו אמור לפגוע ביכולת להגיע לאורגזמה באמצעות הדגדגן. להערכתי עלייך לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי כדי לפתור את הבעיות הרגשיות המביאות למעצורים המיניים השונים וככל הנראה הם שיצרו מלכתחילה את הוסטבוליטיס. מן הראוי לפנות לבדיקה גניקולוגית חוזרת כדי לבדוק האם גם הגניקולוג מאשר קיום וסבטבוליטיס כיום באזור פי הנרתיק. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי אני בת 27 נשואה כשנה, לבעל אוהב מבין ומפרגן. אין לי כל כך חשק מיני כמו בעבר, אבל אנחנו דואגים לקיים יחסים משהו כמו אחת לשבוע. בעלי יורד לי ואני מצליחה לגמור. לאחר מכן אנחנו עוברים ליחסים עם חדירה. אני סובלת בהתחלה מאד, ואני מרגישה שלבעלי כאילו קשה לחדור אליי, אבל אחרי שהחדירה קורית אז הכל בסדר. האם יש קשר לזה שאיבר המין שלי מכווץ מהמין האוראלי ולכן קשה לחדור אליי או שבאיזו בעיה רפואית? אגב, כשאני הולכת לעשות בדיקת פאפ / אולטראסאונד גניקולוגי אז אני גם מרגישה כאב, אבל ניתן לחדור אליי ומעולם לא אמרו לי על זה משהו...

אהובה היקרה הכאבים בחדירה לנרתיק נובעים כתוצאה מכיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק (וגניסמוס) או בשל מצב של וסטבוליטיס. הנרתיק אינו מכווץ לאחר שאת גומרת במין אוראלי ואין לאורגזמה האוראלית שום קשר פיזיולוגי לכאבי החדירה, אלא אם כן הגורם הוא נפשי. לפיכך, מומלצת בדיקת איבחון רפואית כדי לקבוע האם במהלך הבדיקה מאובחן כיווץ מסוים של פתח הנרתיק ואם לא, האם מגע עדין סביב הפתח בעת בדיקה רפואת גורם לך כאב או רגישות. קיצורו של דבר, לא ברור האם זהו סוג של וגניסמוס או וסטבוילטיס והדבר מחייב איבחון רפואי. אם האמירה של הרופא/ה היא שהכל פסיכולוגי, הדבר מצביע לכיוון וסטבוליטיס. במידה ותקבלי את אחת האבחנות שציינו עלייך לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי כדי להביא לריפוי התופעות. בנתיים מומלץ מאד לא לקיים חדירה על מנת לא להעמיק את חווית הכאב לתוך הגוף. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, אני בת 22, אני וחבר שלי ביחד כשנה וחצי. מאז ומתמיד הייתה לי בעיה בקיום יחסי מין של כאב בלתי נסבל בעת החדירה, אפשר לומר שחבר שלי הוא הראשון שהצלחתי באמת לשכב איתו ואפ להנות ולגמור אך עדיין יש כמה בעיות מאוד מציקות: בעיה ראשונה היא שפעמים רבות אני מרגישה גרד בתוך הנרתיק, מאחורי הדגדגן, בזמן יחסי המין- גרד מאוד מציק שמחייב להפסיק, אם הגרד לא מגיע וחבר שלי גומר בפנים זה תמיד שורפ ומגרד ואם אני לא שוטפת את זה במים קרים זה ממשיך ומגביל אותי מכל פעילות- (גם אם אני מוציאה את זה ישר אחרי, זה שורפ ולא נעים) דבר נוספ הוא שהעור בפתח הנרתיק נסדק מהמתיחה ולקיים יחסי מין יום אחרי יום למשל הופך לכואב ולא נעים. יש לציין שנבדקתי מספר פעמים אצל גינקולוגים שונים שערכו לי שרשרת בדיקות פנימיות, כולם אמרו שפיזית הכל בסדר ואין שום בעיה עם רוחב הנרתיק, לדברם הבעיה היא פסיכולוגית. בעבר סבלתי מפטריות ודלקות חוזרות, אני נוטלת באופן קבוע כדורי פרוביוטיקה נשים להרבות את החיידקים הטובים של הגופ וכבר שנה לא הייתה לי שום פטריה או דלקת. אשמח אם תוכלו לעזור לי תודה רבה על ההקשבה והעזרה!

ספיר היקרה ראשית טוב את עושה שאת נוטלת פרוביוטיקה לנרתיק למניעת פטרות. כמו כן למניעת פטרות נרתיקיות מומלץ לשלב עם דיאטה שיש בה מעט סוכרים ומעט קמח לבן. באשר לתלונותיך וסטבוליטיס עשוי להתבטא בחלק ניכר מהתופעות שאת מתארת. 1. כאבים עזים בפתח הנרתיק בזמן חדירה 2. פתח נרתיק מכווץ בזמן חדירה (בשל הכאב) ומכאן אולי הסדקים. 3. גרד או צריבה בנרתיק או באזורים שמחוץ לנרתיק סביב הדגדגן והשפתיים הקטנות. 4. צריבה וגרד לאחר שפיכה בנרתיק. נסי לפנות ולבדוק האם האבחנה הרפואית היא וסטבוליטיס, מה שכך נדמה שהמצב הינו אך הדבר מחייב קודם כל איבחון רפואי. אם אכן כך הוא הדבר, כדאי לנקוט בהליך הבא: 1. הפסקה מוחלטת של יחסי מין הכוללים חדירה (מותר להתענג בכל דרך אך לא לקיים חדירה עד לריפוי מלא של התופעה) 2. כדאי לשטוף את איבר המין עם סבון שטיפה אינטימית שיש בו אובליפיחה המרגיע את האזור. 3. כאשר מופיע צריבה או גרד ניתן לשבת בגיגית מים ובה 10 טיפות של שמן ארומטי בבונג + שמן ארומטי קלנדולה + שמן ארומטי לבנדר. אמבט זה אינו מרפא וסטבוליטיס אלא מרגיע את האזור. 4. במידה ואכן זה וסטבוליטיס, כדאי לפנות לטיפול פסיכוסקסולוגי שיאתר את הגורמים הפסיכולוגים שביסוד התופעה יחד עם התמודדות תירגולית סקסולוגית (אותה מבצעים לבד בבית על מנת להגיע לריפוי מלא). כל טוב ובהצלחה אילנה

תודה רבה על התשובה המפורטת גינקולוג כן איבחן אצלי וסטבוליטיס זה אומר שאני צריכה להפסיק את העניין עם החדירה עד הטיפול הזה? ואיך מגיעים לטיפול פסיכוסקסולוגי?

שלום, ילדתי לפני חצי שנה לידה וגינלית. היו לי 7 תפרים בדרגה 2: 3 ארוכים פנימיים, כל השאר חיצוניים נרחבים. אני לא מסוגלת לקיים יחסים - יש לי כאב חזק בחדירה. רופא נשים פשוט אמר לחכות עד לאוגוסט (בלי בדיקה). שאלה אם אני יכולה לעשות משהו כדי לשפר את המצב או אולי לפנות למומחה בתחום (אם כן - איזה מומחה?). תודה רבה, טלי.

בהתאם למכתבך, את מתארת כאבי חדירה לא כתוצאה מוסטבוליטיס אלא עקב תפרים נרחבים ועמוקים באזור הנרתיק . ראשית תופעת כאבים בעקבות תפרי לידה היא תופעה ידועה ואכן יש להמתין לריפוי. מבחינה רפואית לא ניתן לעשות הרבה. הייתי ממליצה אכן להמשיך להמתין עוד כמה חודשים ובמקביל לפנות לעיסוי רקמות רכות של אזור הנרתיק. קיימת התמחות כזו. במידה ואת גרה באזור המרכז תוכלי להשאיר לי הודעה בקליניקה ואפנה אותך למעסה טובה ומנוסה של אזור איבר המין והנרתיק. הטיפול הוא כמובן אינטימי ביותר, כולל מגע ממש באזור וכאמור נעשה על ידי אשת מקצוע בעלת תוצאות טובות מאד בתחום. איני יכולה לתת במסגרת הפורום המלצות של שמות. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום בנות יקרות! פתחתי קבוצה סודית למי שסובלת מהבעיה המציקה כך כך. בקבוצה נוכל לשתף, להתייעץ ולהוות תמיכה נפשית אחת לשנייה. אתן מוזמנות להוסיף את הפרופיל הבא : http://www.facebook.com/settings/?tab=privacy&ref=mb#!/profile.php?id=100002602928864 והכנס לקבוצה שפתחתי שם. ראיתי שאין קבוצה כזאת ואני בטוחה שהדבר יכול לעזור ללא מעט בנות. אתן מוזממנות לשתף חברות או בנות אחרות שסובלות או סבלו מהבעיות הללו, כדי שיוכלו לשתף בסיפורים שלהם. נתראה!

איילת היקרה וקוראות יקרות כמו בכל מצוקה נפשית וגופנית יש חשיבות לקבוצת תמיכה ולשיתוף הדדי. בהרבה מיקרים זה מעודד ומחזק ואין המשתתפת מרגישה שהיא בודדת בבעיתה. יחד עם זאת, קיים החשש שמא יינתן ביטוי דווקא לצדדים של אי הצלחה או של יאוש, ולא יהיה מידע מאוזן חלילה אודות דרכי ריפוי פסיכוסקסולוגיות המוכיחות את עצמן בריפוי וסטבוליטיס. אנו מאשרים פנייה זו בתקווה שאין היא פנייה מסחרית המיועדת למטרות רווח אלא אכן פנייה בתום לב. כל טוב ובהצלחה אילנה

אילנה שלום, היה לי פרטנר מיני מאד לא מתחשב, ובחלק מהפעמים הוא גרם לי כאבי תופת שצרחתי מכאבים ולא הפסיק עד שגמר. בפעמים אחרות הוא ניסה להתחשב בכאב שלי, אבל רק כשהתאים לו להתחשב. אחרי הפעמים הראשונות ששכבתי איתו, כל פעם שהשתנתי סבלתי מכאבי תופת. שהתבררו כדלקת בשלפוחית השתן. זה ירד במשך הזמן, אבל חזר. אני סובלת שוב מתחושה מציקה, כמו דקירות של מחטים מבפנים, כאילו מחט דוקרת אותי מבפנים כל הזמן, זו התחושה שהייתה לי אז של דלקת בדרכי השתן. רציתי לדעת האם חדירה בכוח גם אם כואב יכולה לגרום נזק לצמיתות, או שזה מתסיים בדלקת בדרכי השתן שמטפלים בה. האם חדירה באגרסיביות למרות שכואב ולמרות שאני צורחת מכאבים, מעבר לדלקת בדרכי השתן שאני יכולה לטפל בה למרות שעכשיו היא גיהנום ומציקה לי, האם בכך מסתכם הנזק או שחדירה אגרסיבית יכולה לגרום נזק לטווח רחוק. אני מדברת מעבר לנזק נפשי. פיזי. אני מבקשת בכל לשון של בקשה לא להפנות אותי הלאה להוועץ ברופאים כי יש דברים שאני לא נוהגת להוועץ בהם או לדון בהם עם רופאים בשום מקרה. אני יודעת שאי אפשר לקבל מידע ממה שאני אומרת פה ולכן אני מבקשת תשובה כללית שאני מבטיחה לא לקחת כתורה מסיני: האם חדירה למרות שנורא כואב יכולה באופן כלללי, מעבר לדלקת בדרכי השתן, לגרום נזק פיזי, ואם כן איזה. רק אם אדע שמעבר לדלקת בדרכי השתן יש סיכון לנזק פיזי מעבר אסכים להוועץ רפואית אך לא סתם בלי סיבה [כדי לקבל תרופה לדלקת בדרכי השתן לא צריך להסביר פשוט לוקחים תרופה. הרופא יכול לחשוב שישבת בשירותים ציבוריים של מקום העבודה שלך ולא צריך לשאול למה. לעומת זאת להסביר לרופא/ה שהיית עם פרטנטר דפוק זה כבר סיפור אחר. לא אעשה זאת אלא אם תהיה לי סיבה ממשית.

פונה יקרה מאחר ואין אני אורולוגית, הייתי ממליצה לך להפנות את השאלה לפורום אורולוגיה. נכון שיחסי מין ולאו דווקא מכאיבים עשויים לגרום מסיבות שלא תמיד ידועות רפואית לדלקת נמשכת בשלפוחית השתן. אין בהכרח קשר בין מצוקתך בעת החדירה לבין הדלקת בשלפוחית. הקשר בין קיום יחסי מין ודלקות חוזרות בשלפוחית הוא קשר ידוע ונפוץ ואין צורך להכנס לפירוט המביך והלא נעים אודות סוג הקשר. בקשר להווצרות נזק נוירולוגי במקרה הנוכחי, יש כאמור להפנות את השאלה לרופא אורולוג. מניסיון אני יודעת כי עלול להווצר כאב כרוני מכאיב ביותר בקצה השופכה, גם אם הממצאים אינם מצביעים על דלקת בשלפוחית. במידה ולאורך זמן ימשיכו הכאבים החדים שאת מתארת, ולא תמצא עדות לדלקת בשלפוחית וגם בדיקות פולשניות יותר כגון ציסטוסקופיה שהיא בדיקה פולשנית של החדרת מצלמה זעירה לתוך שלפוחית השתן (זה נשמע כואב רצח אבל זה ממש כמעט ולא כואב) ולא ימצא לתקוותך שום ממצא פתולוגי קיים מצב של בדיקה נוירולוגית כלשהי אותה אין בעצם לגלות בבדיקה אורולוגית מסוג כלשהו והיא למעשה אבחון של ברירת מחדל. גם כאן אין לומר נואש שכן יש תרופה נוגדת כאב נוירופטי הניתנת על ידי מרפאת הכאב עשויה לשכך את הכאב לחלוטין. מכל מקום נא הפני שאלתך לרופא אורולוג. מקווה שסייעתי לך ולו במעט. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב לכולן. רציתי לשאול 2 שאלות: האם מישהי שעשתה דיקור והפסיקה - הווסטיבוליטיס חוזר או מצב הרגיעה נשאר גם לאחר טיפול בדיקור סיני בווסטיבוליטיס? השאלה מופנית למי שסובלת או סבלה מווסטיבוליטיס והייתה בהריון- האם אחרי ההריון הכאבים פוחתים או להפך? איך דבר זה משפיע על הווסטיבוליטיס? נדמה כי זאת התקווה האחרונה שלי... :/ בתודה מראש איילת

איילת היקרה לגבי טיפול בדיקור סיני אישית לא ידוע על תוצאותיו לגבי וסטבוליטיס ואשמח אם הקוראות בפורום תוכלנה למסור לך מידע. לגבי הריון ולידה - ידוע לי בפירוש שלא נוצר שיפור בעקבות לידה ועל פניו אין שום סיבה פסיכולוגית העשויה להביא לשיפור במצב הוסטבוליטיס לאחר לידה. באשר ליאושך הנוכחי איני רואה כל סיבה לכך מאחר וטיפול פסיכוסקסולוגי מסוגל להבריא לחלוטין את תופעת הוסטבוליטיס. התשובות בפורום מתארות באופן חוזר ונשנה מה כולל טיפול פסיכוסקסולוגי בוסטבוליטיס וכמו כן ניתן לקרוא אודותיו בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1903344 כמו כן בשנה האחרונה הוכנס לטיפול הפסיכוסקסולוגי גם שימוש בתרופה הנוגדת כאב עצבי הניתנת על ידי מרפאת כאב. התרופה מהווה חלק מטיפול פסיכוסקסולוגי כולל ואין שום טעם לקחת אותה ללא תרגולת מקבילה במאמני הנרתיק.קיימת היום קבוצה של רופאות כאב המודעות ומבינות את השימוש בתרופה כחלק מטיפול כולל בוסטבוליטיס. כך שנאחל לך הריון ולידה קלים ואני מקווה שלאחר מכן תמצאי את דרכך לטיפול המתאים אשר יבריא אותך לחלוטין. כל טוב ובהצלחה אילנה

לאחר קריאה אינטנסיבית של מאמרים בנושא מצאתי כך: בנות, מניחה שכמעט כולכן קיבלתן את זה לאחר שהייתה לכן פטרייה שחוזרת, השתמשתן בכל המשחות הפטרייתיות החל מאגיסטן וכלה בנרות, טבעקוטן וכו'.. ואחרי שנרגעה הפטרייה נשאר הדבר הנורא הזה. מסקנה: רקמת פתח הנרתיק נפגעה מהמשחות הללו!! העור נהיה דק מאוד ומגורה בקלות, אין לו מספיק הגנה כקודם למשחות. אז למי שתקרא יותר תגיע גם למאמרים שמסבירים את זה. מתקשה להאמין שזה יעבור.. זה סה"כ כמו עור מצולק.. בכל מקום אחר בגוף זה יכול לקרות, דרך אגב גם בשפתיים בפה שלנו הרקמה עלולה להיפגם משימוש במשחות במקום שאין בו פצע דוגר כמו הרפס. העור הבריא שנמרחה עליו משחה מיותרת עלול להיפגע ואז יש קילופים ויובש תמידי בשפתי הפה. זוהי דעתי על סמך מאמרים שקראתי.בקישצור, הרקמה דקה מידיי, הפכה דקה מנזק שנגרם לה מכל המשחות האינסופיות שמרחנו בלית ברירה.

דניאלה היקרה פטרת היא תופעה חוזרת המופיעה רבות במהלך טיפול וסטבוליטיס בדיוק בשל כל הסיבות שפירטת לעיל וכמו כן בשל העובדה שאין אני רופאה, ולפיכך גם איני מוסמכת לתת מרשמים רפואים הטיפול בפטרת מבוסס אפוא על תוספי תזונה (פרו ביוטיקה בבליעה ופרו ביוטיקה לנרתיק), משחות מרגיעות ללא מרשם רופא (קלנדולה ושמן אובליפיחה), שטיפה בסבון עץ התה וישיבה באמבט עם כמות מעטה של שמן ארומטי עץ התה וכמו כן ישיבות אמבט בשמנים מרגיעים כגון לבנדר וקמומיל. במקרים רבים מסייעת במלחמה בפטרת תזונה דלת סוכרים ופחמימות וכמו כן כמובן היפטרות אחת ולתמיד מהתחתוניות היומיות המהוות תשתית "נהדרת" לצמיחת פטרות בשל חסימת האיוורור על הנרתיק ויצירת "חממה" של חום ולחות בתוכו. הניסיון מוכיח כי התנהלות נכונה לאורך זמן הן בתזונה והן בתוספים והן בשינוי הביגוד, מביאה בהדרגה להעלמות הפטרת. במידת הצורך יש "עבודה" של פסיכולוגית המעמקים בתודעת גוף נפש. מתוך דברייך לא ברור וגם איני מסכימה שוסטבוליטיס מופיע לאחר התייסרות בטיפול פטרתי. וסטבוליטיס עשוי להופיע ללא כל הקדמה של בעיות פטרתיות קודם לכן. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום בנות! אני סובלת (כרגע ניתן לומר שסבלתי) מווסטיבוליטיס מספר לא מבוטל של שנים וניסיתי מלא דברים: אלטרולט, ביופידבק, ניתוח ווסטיבולקטומי, וכעת דיקור סיני. אני כרגע בערך בטיפול 6 מתוך 13 אבל כבר מרגישה שיפור ואולי זה מוקדם מדי לשמוח כי ייתכן שהכאבים יחזרו כשאסיים את הדיקור אבל כרגע המצב הוא טוב! הכאביןם נרגעו ואני אפילו יכולה לקיים יחסי מין...מי היה מאמין? אני רק רוצה להמליץ לכל המיואשות והסובלות לנסות את זה. אם אתם במכבי יש רופא טוב במיוחד, אם תרצו המלצה תגידו לי. כדאי לנסות את זה לפני שרצים לניתוח כמו שאני עשיתי או למיליון שיטות אחרות ויקרות. בהצלחה לכולן. נ.ב רציתי לדעת האם קיימת קבוצת תמיכה בנושא? בתודה, איילת.

איילת היקרה אני מאחלת לך הצלחה בדיקור הסיני ואכן יש המדווחות על שיפור במסגרת שיטה זו. המגבלה היחידה היא שבכל השיטות שבהן נקטת לא היה בירור מה היה הרקע הפסיכולוגי הלא מודע להופעת הוסטבוליטיס. מאחר וכרגע התהליך מתנהל לשביעות רצונך אני מאחלת לך שיצליח. מכל מקום, ממליצה לך לקרוא את התשובה שניתנה היום לשי. כל טוב ובהצלחה אילנה

אם תוכלו בבקשה לעזור לפי כל הסימפומים יש לי וואגינסמוס הייתי רוצה לדעת האם יש דרך להתגבר על זה לבד אם ישנו ספר אולי או כל דבר אחר שמדריך לעבור את זה אני עם הבן זוג לא דרך טיפול אצל משהו חיצוני אודה לכן מאוד

ליזי שלום וגניסמוס נחשבת תופעה קלה להתמודדות וטוב שיש גם בן זוג בתמונה שכן הדבר יקל על ההתמודדות. מכל מקום תצטרכי שיחת יעוץ אחת או שתיים בה תקבלי הנחיות לגבי איזו ערכת מרחיבים לרכוש וכמו כן הנחיות מאד דקדקניות כיצד להחדיר כמה זמן ובאיזה אופן להעלות בין גודל אחד למשנהו. כמו כן רצוי שתהיה סקסולוגית בתמונה כדי שיהיה למי לפנות אם וכאשר נתקלים בקשיים, מה שקורה כמעט לכל אחת בשלב זה או אחר. באופן עקרוני אין מניעה לעשות את הטיפול לבד בבית, ממילא הוא נעשה לבד בבית, אבל יש צורך בהדרכה ראשונית בלבד אם הסקסולוגית מוכנה לכך. לא כל סקסולוגית מוכנה לקיים הדרכה ראשונית חד פעמית שכן יש הגורסות שיש צורך במעקב קבוע. יש כאן הבדל של שיטות ואסכולות ועלייך לברר מראש האם בקשתך מתאימה לסקסולוגית אליה תפני להדרכה ראשונית. כל טוב ובהצלחה אילנה

mmmmmאילנה שלום, אני בת 31, וסובלת כל חיי מכאבים בעת קיום יחסי מין. לימדתי את עצמי להרגע ולהרפות את השרירים, ובן זוגי תומך ומשתדל. עדיין מופיעים כאבים מדי פעם. הבעיה שלי היא שבדיקה אצל רופא נשים בעייתית, כואבת ואף טראומתית לי מאוד. אפילו נמנעתי להכנס להריון עקב הפחד מאולטרסאונד ובדיקות וגינליות. כרגע, אני בהריון, אך אף רופא לא מבין את הבעיה. רופא אחד אפילו צעק עליי שהתינוק יכול להפגע בגללי, שאני יכולה לתת תוצאות כוזבות. רופא אחד סירב לבדוק אותי בטענה כי אין לו את כל היום, והמליץ לי לקחת ווליום. אני אבודה וחוששת מאוד מההמשך. יש דרכים להקל עליי את הבדיקה? תרגילים או הרפייה כלשהי?

הילה היקרה אני שמחה לדעת שאת בהריון ואני מקווה שהוא יעלה יפה ושתהיי אמא שמחה ומסופקת. למרבית הצער הרבה גניקולוגים מגלים קוצר רוח, חוסר התחשבות ולעיתים אפילו גסות ונטייה להשפלה בפרט כלפי נשים שאינם משתפות פעולה באופן רובוטי ומכני. לצערי אני שומעת רבות על תופעה זו.אגב הייתי ממליצה לך לאחר ההריון לפנות לטיפול בבעיתך שלא ברור לי אם מקורה בוגניסמוס או בוסטבוליטיס. נא עייני בתשובה לשאלה של השואלת לפנייך. לגופו של עניין כרגע הבעיה איתה את מתמודדת היא האולטרא סאונד הוגנילי למשך החודשים הבאים. לאחר מכן כשההריון יהיה בשלבים מתקדמים, האולטרא סאונד יעשה על הבטן ואז תהיי משוחררת מההחדרה הוגינלית. ההמלצות שאני יכולה לתת לך בשלב זה הן: 1. חפשי רופא או רופאת נשים באופן פרטי ובררי קודם לכן בשיחה טלפונית אם הם מסוגלים להביא בחשבון שיש לך כאבי נרתיק בעת החדרה. 2. אם הבעיה היא וסטבוליטס, כלומר כאב בפתח הנרתיק, כדאי לשים לפני הבדיקה משחת קלנדולה על פתח הנרתיק או לשבת בגיגית מים פושרים ובה 10 טיפות שמן ארומטי לבנדר ו 10 טיפות שמן ארומטי קמומיל בעוצמה החזקה (ניתן לקנייה בבתי הטבע). ישיבה באמבט זה כרבע שעה מרגיעה את הכאבים שבפתח הנרתיק. 3. במידה והבעיה היא כיווץ שרירים (וגניסמוס) אפשר להתחיל כבר כעת בהחדרה הדרגתית של דיאלטורים גם בתקופת ההריון או לפנות למיילדת (דולה) כבר עכשיו שתתחיל בהענקת עיסויים לנרתיק על מנת שיהיה גמיש ותוכלי להגיב בהתרחבות ללא פחד. 4. במידת הצורך אכן כדאי לקחת כדור הרגעה, ווליום 5 מ"ג גם מרגיע וגם מרפה שריריםבהנחה שבדיקות אולטרא סאונד וגינליות תצטרכי לעבור רק עוד מספר מועט של פעמים הרי שעניין הווליום לא נשמע מסוכן לעובר. אני חושבת שמכל ההצעות רעיון הדולה הכי אפקטיבי ויתכן שעדיף שהיא גם תבוא איתך לבדיקות האולטרא סאונד. מקווה שעזרתי לך ולו במעט שיהיה בהצלחה כל טוב אילנה

שלום לאילנה, הרגשתי צורך להגיב על דברייך... לגבי רופא פרטי: לדעתי השואלת כנראה לא מצאה עדיין את הרופא הרגיש, העדין והמתאים לה. זה לא עניין של פרטי דווקא... גם במסגרת ציבורית יש רופאים שיכולים להתאים. דבר שני , אני חושבת שלא ראוי ליצור רושם כאילו חלק ניכר בין רופאי הנשים הם קצרי רוח, חסרי התחשבות וגסים או משפילים ולהסתמך רק על סיפורים שסיפרו לך. אני בטוחה שאישית לא נתקלת בעצמך במאות רופאי נשים, ולכן לא כדאי ליצור רושם שהמצב בשטח הוא כזה. עדיין אני משוכנעת שיש רבים שהם לא כאלה. יש סיפורים גם על פסיכולוגים וגם על נושאי תפקידים בתחומים אחרים,..... על סמך סיפורים אי אפשר להסיק מסקנה רצינית ומבוססת. ועוד דבר: בקשר למה שכתבת- "לפנות למיילדת (דולה) כבר עכשיו שתתחיל בהענקת עיסויים לנרתיק על מנת שיהיה גמיש" יש הבדל ענק בין מיילדת לבין דולה ! עד כמה שהבנתי מקריאה באינטרנט, דולה לא עוסקת בביצוע עיסוי פרינאום, ונראה לי שאסור לה לעסוק בכך. (אם כבר, אולי בהדרכה בלבד..) כך שנראה לי שאת טועה כאן וכדאי מאוד לברר זאת. בחדר לידה מיילדת יכולה לעשות זאת. אביבה

אילנה שלום אני סובלת מוסטיבוליטוס כבר 10 שנים. בעצם מהניסיון הראשון שלי לקיים יחסי מין. אובחנתי אומנם רק 4 שנים לאחר שהתחלתי לקיים יחסים וזאת מפני שלפני 10 שנים רוב הגניקולוגים לא הכירו את הבעיה הזו לעומק והעדיפו לשלוח בנות הביתה עם מסככים ובטענה שהן לא מגורות מספיק. לאחר האבחנה ניסיתי הכל- את כל המשחות, דיאטה דלת אוקסלט, ביופידבק, פסיכולוגית, פיזיותרפיה, שטיפות ללא סבון, תחתוני כותנה וכל שאר השיטות שיש לטיפול. כשאף אחת מהם לא עזרה פניתי לניתוח. שאני חייבת לציין בהזדמנות זו לכל הבנות שיקראו- שהוא לא כ"כ נורא וההתאוששות יחסית מהירה! בכל מקרה לאחר הניתוח הפסקתי לקחת גלולות לתקופה די ארוכה ובערך כחצי שנה אחריו הצלחתי לקיים יחסי מין ולהגיע לסיפוק ללא כאב בכלל! ההצלחה עודדה אותי והגבירה לי את החשק המיני וחשבתי שהסיפור כבר מאחורי.. כי במשך כמעט שנה קיימתי יחסי מין שכמעט ותמיד היו ללא ליווי של כאב מכל סוג שהוא (וגם ללא צריבה לאחר מכן). אך בחצי שנה האחרונה הכאבים לצערי חזרו. לא ברור לי ממה ואיך. בניסיונות שעשיתי להפסיק גלולות ולבדוק האם זהו הגורם - לא מצאתי ממצא מובהק.. אני כבר לא ילדה ויש לי בן זוג לחיים- עדין, מתחשב, והתשוקה ביננו רבה. אנחנו מקיימים יחסים רק לאחר שאני מגורה מינית אודות למשחקים מקדימים, מכשירים וכל העולה על רוחנו... אני לא חושבת שהבעיה היא בזוגיות או ביחסים ביננו, שכן הם בריאים, יציבים מלאי הקשבה הדדית וכבוד ולכן אני לא חושבת שטיפול מיני יכול לעזור לי, אבל השאלה מה כן.. אני מתחילה להיות קצת מיואשת...

שי היקרה, ראשית אל יאוש. הכותרת שניתנה לתשובה אלייך היא משום שהמקרה שלך הוא פשוט סיפור קלאסי הכי אופייני שיש למיצוי כל ההליכים שיש לרפואה הקונבנציונלית להציע לטיפול בוסטבוליטיס. השתמשת בכל הכלים שהרפואה מציעה ובכל שיטות העזר המוכרות (פיזיוטרפיה, ביופידבק וכד') ומאחר ושיטות אלה עוזרות באופן חלקי בלבד, אם בכלל, בחרת לבסוף בשיטה הניתוחית. כפי שאני חוזרת ומדגישה לאורך כל התשובות הניתוח, במיקרים שהוא מצליח אכן משחרר מכאבים לתקופה מסוימת, ולמרבית הצער באחוז ניכר של המיקרים התופעה חוזרת לפיכך אני חוזרת ומתריעה נגד הניתוח. אין אני מטילה ספק ביציבות היחסים שלך ואני שמחה שאת בקשר טוב ומספק שיש בו גם משיכה מינית. הבעיה היא שהן טיפול פסיכולוגי והן טיפול סקסולוגי כל אחד בנפרד א-י-נ-ם יודעים להתמודד עם בעית הוסטבוליטיס.הריפוי המלא של הוסטבוליטיס מתאפשר רק בשיטה פסיכוסקסולוגית של פסיכולוגית המעמקים. נא עייני בכתבות בעניין זה בבלוג שלי: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1988222 וכמו כן בישום שיטות של עומק פסיכולוגיות נוספות העוסקות בתת מודע שהוא "המקום" המרכזי בו נוצר קשר של גוף ונפש. מבחינתי כיום, לאחר ניסיון של כ 15 שנה בריפוי וסטבוליטיס, ריפוי וסטבוליטיס נראה מובן מאליו וטבעי לכל מי שמעוניינת לעבור שיטה טיפולית זו. כל שאני יכולה להגיד לך בשלב הנוכחי שעלייך לפנות לכל מי שמתמחה בשיטות עומק הכוללות רגרסיה, עבודות בטיפול גוף-נפש, שיחזור תסריטים תת מודעים וכיו"ב - שיטות של פסיכולוגית המעמקים. במקביל, נעשה שימוש בדיאלטורים אותם מחדירה האישה בביתה מדי יום למשך שתי דקות. מקווה שתמצאי דרכך לטיפול המתאים ושתבריאי לחלוטין, ללא חזרה של התופעה. כל טוב ובהצלחה אילנה