תוצאות חיפוש עבור תוסף-ברזל

את לוקחת ברזל?

פונים רבים מוטרדים משינוי צבע הצואה ומבקשים עצה האמת היא שאין לי דרך לענות לשאלות מסוג זה - צבע תלוי ב-1001 גורמים (פיגמנטים שמקורם במזון, הרכב מלחי מרה (תלוי במרכיבי מזון), שינוי מלחי מרה על ידי חיידקי מעי, אופן בו אנטיביוטיקה שמשנה את הרכב חיידקי המעי, תרופות...

הממצא בפני עצמו אינו משמעותי במידה ויתר הבגיקות תקינות כולל המוגלובין, ברזל ופריטין.

לראות תשובה למעתה

שלום הפורום הוא פורום למחלות דם ילדים אני מנחש שאת זקוקה לפורום למחלות דם של מבוגרים- אני צודק? חשוב להבין למשל שבעיות במערכת העיכול בילדים ומבוגרים מאד שונות הרבה בריאות דרור

CIPRODEX הינה אנטיביוטיקה שהחומר הפעיל שלה הוא CIPROFLOXACIN. מומלץ לקחת את התרופה עם אוכל על מנת להמנע מרגישות במערכת העיכול. יש להמנע מנטילת נוגדי חומצה (כגון תוספים המכילים סידן, ברזל, אבץ, אלומיניום ומגנזיום) במקביל לשימוש בתרופה. במידה ותוספים אלו נלקחים במקביל לשימוש באנטיביוטיקה, יש ליטול את האנטיביוטיקה שעתיים לפני, או 6 שעות אחרי נטילת נוגדי החומצה. כנ"ל לגבי מוצרי חלב. אין מניעה לשתות מיץ לימון במקביל לנטילת האנטיביוטיקה. אין לקחת פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה (מכל סוג) ביחד, וההמלצה היא לחכות לפחות שעתיים בין תכשיר אחד לשני. לא ציינת בפנייתך את מינון הציפרודקס אותו את מקבלת, אך ציפרודקס ניתן לרוב פעמיים ביום (כל 12 שעות), לכן תוכלי לקחת את הפרוביוטיקה במרווח זמן זה (בין 2 מנות האנטיביוטיקה). שימוש באנטיביוטיקה זו מקושר עם עליית רגישות לשמש. במהלך השימוש בתרופה, חשיפה לשמש עלולה לגרום לתגובות עוריות העלולות לכלול אדמומיות, גירוד, שלפוחיות וכוויות, ולכן במהלך השימוש בתרופה מומלץ להתלבש בבגדים ארוכים ,למרוח תכשירים בעלי מקדם הגנה ולהימנע מחשיפה ממושכת לשמש בעיקר בשעות השיא. במידה ומופיעה תגובה חמורה, יש לפנות לרופא. לא ידועה השפעת גומלין בין עישון והשימוש בתכשיר (לא התייחסתי להשפעת עישון על הזיהום שברקע או מצבי מחלה נוספים).

שלום רב, תודה על פנייתך החוזרת. יש לגתש לבדיקה רפואית בבית חולים - מיון. בברכה, דר׳ דדשב

זיוה שלום, התפריט היומית המומלצת לתינוק בן 9 חודשים הינו: בוקר: הנקה /תמ"ל/דייסה מועשרת ברזל. ארוחת ביניים - ארוחת פירות - אם אפשרות של השלמה בהנקה/ תמ"ל/דייסה - על פי רצון התינוק. ארוחת צהריים - קציצת בשר קטנה מעוף/הוד/בקר מבושלת ברוטב/כדורי בשר טחונים/שני שליש יחידה שוק עוף + 1-3 כפות אורז מבושל/פירה תפו"א/פתיתים /קסקוס+ יחידה גזר בינוני מבושל/חצי כוס דלעת מבושלת/כוס קישואים מבושלים_אפונה/גזר/דלורית) בארוחה זו המרקם בהתאם ליכולת התינוק לאכול מוצקים - תינוק שעדיין מעדיף מרוסק - יש לרסק הכל, ולחשוף אותו בהדרגה למרקם מוצק יותר.תינוק שמסתדר עם מוצקים - אפשר לתת בחתיכות קטנות או למעוך במזלג. ארוחת מנחה - גביע של יוגורט /כריך מפרוסת לחם עם גבינה לבנה או טחינה/או חומוס.(שוב החשיפה למזון כמוצק רק בהתאם ליכולת התינוק להתמודד עם זה).אפשר גם להציע דיססת דגנים בכפית - עם תוספת של כפית סילאן. ארוחת ערב - חביתה/ביצה קשה/חומסו/גבינה לבנה/קוטג'/אבוקדו/טחינה/טונה/עגבניה חתוכה. בגיל 9 חודשים אפשר להתחיל לצרף את התינוק לארוחות המשפחתיות ולהציע לו את האוכל המוגש בארוחות הערב המשפחתיות על פי המרקם שהוא מסוגל לאכול. אין צורך למהר לתת לו מוצקים - אם אינו בשל לכך - אפשר להציע לו רק גבינה עם עגבניה מגורדת, ואבוקדו מעוך. אם הוא כבר בשל לאכול מוצקים - אפשר להציע לו על פי התפריט המוצע לעיל - לזכור שעבור תינוק בגיל זה יש לחתוך את האוכל לחתיכות קטנות (שיהיו קטנות יותר מגודל של שקל). לפני השינה - הנקה/תמ"ל לפי הצורך. מבחינת סדר יום ושינה - תינוק ב 9 חודשים אמור לישון כ14 וחצי שעות ביממה - מהם כ11 שעות בלילה - ועוד כ3 וחצי שעות ב2 פרקי שינה ביום (לעיתים עדיין יש פרק שינה אחד קצר שלישי לקראת הערב.).בכל שאר שעות היממה - גריה - משחק/טיול/העסקה עצמית. תהני מהגיל המדהים הזה!

שלום יעקב, מכיוון שתחושותיך מחמירות לאחר האוכל הן בהחלט יכולות להיות קשורות לתנועה של נוזל וגז בתוך המעי. לגבי הברזל- הוא אכן גורם לעצירות. לרוב היא חולפת לאחר סיום הטיפול. אם אין חסר ברזל ברור ואנמיה לא כדאי לקחת תוסף ברזל. בברכה, ד"ר אסולין

מינון הורמון גדילה נקבע לפי תגובת הגדילה של המטופלבאופן כללי סיכוי שילד\ה שלא חסר להם הורמון צריכים מינון מעט גבוה יותר. יש כללים רשומים לכך. בעולם התחילו לטפל בהורמון גדילה בילדים ללא חוסר בהורמון ב 1985-6. אני התחלתי לטפל בילדים אלה ב 1986. המבוגרים ביותר שהחלו טיפול בהורמון גדילה ללא חוסר הם לכל היותר בני 40. מידע על הטיפול: קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 161 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו ועל כן רופא רשאי לא להסכים לתת טיפול זה והמשפחה רשאית לפנות לרופא אחר. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול בדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא הפסקת טיפול בגיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C ועלית סוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. ב 2012 פרסמו מצרפת סקר בו נמסר שבמטופלי הורמון גדילה יש עליה בתחלואה ותמותה ב 1/3 אחוז לעומת האוכלוסיה הרגילה. סקרים דומים ב 7 מדינות אחרות באירופה לא מצאו עליה כזו בתחלואה ותמותה. הצרפתים תארו במקרים עם תחלואה ותמותה 3 מקרים של גידולי עצם ומספר מקרים של שינויי בכלי דם של המוח. בנתוני מטופלי הורמון גדילה בישראל, של כל קופות החולים, וקבלו אישורים מסל הבריאות בוועדה בראשותי משנת 1988 ועד 2012, לא תוארו בעיות כפי שהצרפתים תארו. לא תואר סיכון מוגבר בילדים חסרי הורמון גדילה וילדים נמוכים ללא חוסר, אם לא הייתה מחלה או בעיה נוספת

שלום הפורום הוא פורום למחלות דם ילדים אני מנחש שאת זקוקה לפורום למחלות דם של מבוגרים- אני צודק? חשוב להבין למשל שבעיות במערכת העיכול בילדים ומבוגרים מאד שונות הרבה בריאות דרור

לא ניתן במסגרת פורום לקבל מענה למצבך מורכב עליך לגשת עם כל נתונים למרפאת גסטרו מומחים

ענבל שלום,אנסה לענות לפי סדר היום שתיארת. כמות שעות שנת הלילה והיום סביב 14 וחצי שעות מהם כ11 שעות בלילה ועוד 2 פרקי שינה ביום - תקינים לגילו. הקימות בלילה לא אמורות להיום קימות של רעב - בגילו הוא אינו אמור להיות רעב בלילה - בייחוד לפי התפריט היומית המוצעת - וסביר כי הקימות נובעות מהרגלי הירדמות לא תקינים - למעשה הוא רגיל שכדי להירדם הוא זקוק למשהו ממך - או תמ"ל או מים או מוצץ. מבין 3 הנ"ל כדאי להשאיר את המוצץ - הוא זקוק למוצץ כחפץ מעבר - וניתן להרגיל אותו לקחת את המוצץ לבד באמצע הלילה אם הוא מתעורר (לעומת בקבוק שהוא זקוק שאת תביאי לו). כאשר רוצים להרגיל תינוק לקחת לבד את המוצץ - כאשר הוא מתעורר בלילה - יש לשים את המוצץ בידו ולקרב את היד שלו לפה - כך שהכנסת המוצץ הוא למעשה עושה בעצמו(בניגוד להכנסה של המוצץ לפה שלו על ידך). כך שבמרוצת הזמן הוא יבין שברגע שהוא נוגע במוצץ הוא יוכל להכניסו לפה בלי לקרוא לך. לגבי הארוחות - הן נשמעות מגוונות וטובות - כיון שהן כבדות לו - אני מציעה לתת לו לסירוגין טחינה בפירות ולסירוגין אגוזים/שקדים טחונים - ולא את שניהם באותה ארוחה. כנ"ל לגבי הירקות - אני מציעה לסירוגין גרגרי חומוס ולסירוגין עדשים כתומות. כך המנות לא יהיו כבדות מדיי ואז יש פחות סיכוי לנטיה להקיא אחרי הארוחות בהשכבה על הבטן. לא מומלץ לתת לו לראות טלויזיה במשך 15-20 דקות פעמים ביום - זה הרבה מאד(10 דקות ביום זה כבר הגבול העליון ), ובטח לא בטרמפולינה - כי זה מגביל את האפשרות להסיט את עצמו מהטלויזיה במידה והוא רוצה להתעסק במשהו אחר באותו זמן - ובמילים אחרות כשהוא בטרמפולינה מול הטלויזיה הוא "תקוע" מול הטלויזיה בלי יכולת "לברוח" - והטלויזיה "ממגנטת " אותם למרקע. אפשר להניח אותו בטרמפולינה אחרי הארוחה על מנת להקטין את אפשרות ההקאה - אך אז עדיף עם אוניברסיטה לגריה - או אפילו לשבת לידו ולקרוא לו סיפור מתוך ספר. לגבי תכולת הארוחה העשירה בברזל - שהינו עם עוף בלי בשר - עוף גם מכיל ברזל והוא גם חלבון - על כן אין בעיה להסתפק בעוף - בייחוד שהוא מקבל ההעשרה עם עדשים ובארוחת פירות עם טחינה/אגוזים טחונים/שקדים טחונים - זה עשיר בברזל וזה נהדר!! היכולת לאכול מוצקים לא בהכרח קשורה לשיניים - יש תינוקות בני חצי שנה ללא שיניים שאוכלים מוצקים ולעומתם יש תינוקות בני שנה עם שיניים שחייבים הכל מרוסק. היכולת לאכול מוצקים קשורה להתנסות של התינוק באוכל במרקמים שונים, ובלימוד עצמי איך להעביר את האוכל מקידמת הפה לאחור ולעיסת המזון בעזרת החניכיים - כך שאפשר לנסות להציע לו מזונות לדוגמא מתוך המרק - שאת מועכת במזלג לעומת ריסוק בבלנדר - ולראות האם הוא מסתדר עם זה. במידה וכן אפשר להמשיך בחשיפה למוצקים יותר - כולל דגים(בלי עצמות כמובן), ביצה קשה מגורדת,ביצה מקושקשת , חתיכות קטנות של פשטידה, ובמידה ולא - ממשיכים עם המרוסקים ומנסים שוב בעוד שבועיים. לגבי תוספת מלח - האוכל צריך להיות טעים אך הוא לא צריך להיות מלוח - כיון שהמתוק שלך לא זקוק לתוספת מלח למאכלים כי הוא לא מכיר משהו אחר - אין סיבה לא לאפשר לו לאכול מזונות בטעם הטבעי שלהם. אך מותר ואף רצוי לתת לו לטעום מאכלים מתוך תפריט המשפחה - גם אם זה מתובל/ מלוח וכדו' כל עוד זה במרקם המתאים לו. בכל הקשור לאוכל חשוב להקפיד על הגיוון יותר מאשר על הכמות - כלומר הוא יכול לטעום ממגוון מאכלים, טעמים, מרקמים - בין אם זה מתובל ובין שלא. האוכל שאת מכינה ספציפית לו רצוי שיהיה בטעם הטבעי שלו.בתיאבון!

לבדיקות שציינת, אין צורך בצום. אם מדובר בפרופיל שומנים וכימיה, ההנחיה היא 10-12 שעות צום (מותרת שתיית מים). בברכה

השיפור צפוי תוך מספר שבועות.

לרב נטילת ברזל לא תפריע אם יש בעיה המטולוגית, אך רצוי להימנע מנטילת ברזל אם אין אבחנה של חסר ברזל על פי ערכי הפריטין, ברזל וטרנספרין.

זה חלודה או שאריות מהמים שאבנית סופגת. סביר יותר שזה חלודה. בכל השאלות הקודמות בנושא נאמר שזה חלודה. תחתית הקומקום מכילה ברזל. ברזל מחליד בנוכחות מים ובודאי חמים. וכאן תלוי באיכות הקומקום, יש שיחלידו מידית ויש שיקח להם זמן ארוך יותר. תלוי גם באיכות המים. מים חומציים יותר או שמכילים יותר אבנית יובילו לחלודה מהירה יותר. ועכשיו לתשובה - זה ברזל. הגוף שלך ושל כל אחד זקוק לברזל. אין בעיה לשתות את המים האלה, את, בעלך והתינוק. הגוף סופג את הברזל הזה בדיוק כמו ברזל מהאוכל או תוסף ברזל שאם תסתכלי עליו הוא פשוט חלודה והגוף סופג אותו ומנצל אותו.

שלום רב קלפרוטקטין מוגבר אינו ספיציפי למחלות דלקתיות של המעי כגון קרוהן או קוליטיס ואינו יכול לאבחן בוודאות קיום מחלה זו או אחרת. ערכים מוגברים מעידים על כל תהליך דלקתי לאורך המעי. ערך של 160 הינו ערך גבולי ולא בהכרח מעיד על קיום דלקת פעילה לאורך המעי, אך מצדיק בירור במידה וקיים חשד לכך. לא סביר שערכי קלפרוטקטין מוגברים משניים לזיהום בהליקובקטר אלא אם גורם לתהליך דלקתי משמעותי בקיבה עם פגיעה בשלמות רירית הקיבה. שלשול לרוב אינו סימפטום קלאסי שמעיד על התפתחות של גידול אך לא ניתן לשלול זאת באופן מוחלט אלא לאחר ביצוע קולונוסקופיה תרגישי טוב ד״ר שניר

אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.

שלום, אתם יכולים לתת ותראו איך זה משפיע

שלום, מבין את תחושותייך, אך התלונות אינן ספציפיות ומכוונות ל"בעיות שונות". תחושת מזון תקוע מחייבת כמובן התיחסות - הייתי משלים גסטרוסקופיה ובדיקות מעבדה כולל תפקודי כבד. אצל מבוגרים צואה ירוקה קשורה באכילה מוגזמת של עלים ירוקים, תוספי־מאכל המכילים ברזל, או מזון העשיר בצבע־מאכל ירוק. לפעמים הגוון הירקרק קשור בכמות גדולה של מיצי מרה, המופרשים בתהליך עיכול השומנים. כשהמזון נע במהירות רבה, או רבה מדי, במערכת העיכול, מיצי המרה אינם משלימים את תהליך השינוי הכימי ההופך אותם חומים - ואז תתכו צואה ירקרקה יותר.

תחושת שריפה בקרקפת שכיחה ובדרך כלל לא מדאיגה. אני מציע לך לחכות מעט. אם זה לא עובר לגשת לרופא שלך לבדיקה קצרה.

חבל שצינזרת את הספירה ולא רשמת את כולה... האם יש לך תלסמיה ? התוצאות מורכבות ויכולות להתאים לכמה דברים (אולי שילוב של כמה דברים): א. היפרספלניזם ב. תלסמיה + חוסר ברזל ג. אי אפשר לשלול קיום המוליזה בלי בירור נוסף ד. דלקת כבד / מחלת כבד כרונית האם בדקו אפשרות של מונונוקלאוזיס ? EBV ? CMV ?

גדעון ערב טוב לתופעה קוראים קרחת איזורית או אלופציה אראטה ,זוהי קרחת איזורית ,נשירה זו יכולה להופיע בכל מקום אחר בגוף. המדובר במחלה אוטואימונית (כלומר הגוף מייצר נוגדנים נגד השיערות) ולעיתים מתפרצת על רקע של סטרס נפשי. אך לא ברור אם הסטרס גורם לזה או שהבעייה מכניסה את האנשים לסטרס... מה הבשורה המעודדת? בכ-80% מהמקרים הצמיחה של השיער מתחדשת מעצמה. קיימים טיפולים שונים ברפואה הקונבנציונלית כמו סטרואידים שמטרתם להצמיח את השיער. ניתן לבצע בדיקות דם כגון ספירת דם, תפקוד בלוטת התריס ורמת ברזל וגילוי נוגדנים ספציפיים. אם אתה מעוניין בטיפול טבעי לבעייה (וטיפול טבעי זהו תחום התמחותי) הרי שאני ממליצה לך לעבור אבחון מסודר . האם יש חסרים כלשהם אצלך?. בסוף הייעוץ אפשר יהיה להתאים לך את הטיפול הספציפי המתאים. תזונה המכילה את המרכיבים שהשיער זקוק להם, מינרלים וויטמינים, חומצות אמינו וחומצות שומן חיוניות. קיימות גם תערובות של שמנים ארומאתיות שמורחים על הקרקפת שיכולות לעזור. לבריאות ד"ר מיכל לזרוביץ