תוצאות חיפוש עבור פיסטולה-אנאלית

אפשר להמתין לביקורת

לפי התיאור יש לך פיסטולה בפי הטבעת הדורשת טיפול ניתוחי, אחרת תסבול מאירועים חוזרים של מורסה. עליך לפנות לכירורג

סיכויי ההחלמה מצוינים. הכאב הוא בשל הידוק הנקז. אם זה בלתי נסבל ניתן לגשת לרופא שישחרר קצת את הלחץ. כנראה אין קשר בין מה שיש לך עכשיו לפיסורה בעבר.

מותר להתאמץ ללא מגבלה

יעל שלום, כעיקרון, כאשר חיתוך הפיסטולה מבוצע באופן הדרגתי על ידי חוט סיטון חותך, ניתן להשיג שיעורי ריפוי גבוהים, בדומה לחיתוך מיידי, עם פחות סיכון לפגיעה בסוגרי פי הטבעת. לא ניתן לומר שאין כל סיכון בחיתוך הדרגתי, אולם בשיקלול התועלת מול הסיכון, זו יכולה להיות בחירה לגיטימית במקרים מתאימים. משך הזמן לריפוי מלא תלוי במשתנים רבים, ומשתנה ממטופל למטופל. לעיתים יש צורך למתוח את החוט במרפאה מספר פעמים עד לחיתוך מלא של התעלה, ולעיתים יש צורך להשלים את החיתוך בניתוח נוסף. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום דני, אתה נמצא באתר של "מומחה שיכול לעזור לך בזה". אם אתה באזור חיפה - צור קשר. הנייד שלי מופיע כאן באתר - לחץ על התמונה שלי.

שלום מירי, כאב הוא תחושה סובייקטיבית וכל אדם חש אותה בצורה שונה. עקרונית לא אמור להיות כאב עז 3 שבועות לאחר ניתוח הכנסת סיטון, אך יכולות להיות הפרשות כל זמן שהוא במקומו.

משה שלום, פיסטולה פריאנאלית היא תעלה, מעין "מנהרה", בין פי הטבעת לעור סביב פי הטבעת. אנו מחלקים את ההתייחסות הכירורגית שלנו לפיסטולות של פי הטבעת לפי היחס בין תעלת הפיסטולה למנגנון שרירי פי הטבעת. פיסטולות שלא מכירות כמות רבה של שריר, ניתן פשוט לחתוך, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, עם סיכון נמוך ושיעור הצלחה גבוה. פיסטולות שמכילות כמות רבה של שריר אסור לחתוך, שכן עלולה להגרם פגיעה ליכולת השליטה, ובמצב זה ישנם מספר פתרונות אפשריים. ישנם ניתוחים עם רמת סיכון מינימאלית ושעור הצלחה בינוני כגון פקק קולגן או דבק ביולוגי, ששיעור ההצלחה שלהם עומד על כ 50%, ישנם ניתוחים מעט גדולים יותר עם שיעורי הצלחה מעט גבוהים יותר וסיכון מעט יותר גדול (אך אינם פוגעים ביכולת השליטה) כגון LIFT או מתלה רקטום, וישנו ניתוח עם חוט סיטון חותך, שהוצע לך, שהוא בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר, אך רמת סיכון לא זניחה של ירידה מסויימת ביכולת השליטה. אישית, אני נוטה להציע ניתוח זה בעיקר למי שנכשל בשאר האופציות, או למי שהפיסטולה שלו גבולית מבחינת כמות השריר המותרת לחיתוך. לשיקולך. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.ככלל, אם נוצר אבצס חדש, יש לפנות שוב לחדר המיון. אם המוגלה מתנקזת היטב, נראה שניתן להמתין למועד הניתוח. ניתן לנסות לעזור לאבצס להתנקז בעזרת מסאז' עדין של האיזור לאחר יציאה (למשל במקלחת). מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח או מרפאת המחלקה המנתחת בשאלה האם ניתן להמתין למועד הניתוח. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

הפרשה מפצע הניתוח תהיה עד,אשר הפצע יחלים וייסגר לחלוטין. לגבי הפרשת הצואה - לא ניתן לענות על השאלה ללא בדיקה גופנית

שלום רב מחלה פריאנלית יכולה להקדים ביטויים דלקתיים במעי במחלת קרוהן בעד כרבע מהמקרים כך שיכול להיות שזה המצב אצלך. מחלה פריאנלית מורכבת ללא ביטוי במעי לא שולל שמדובר בקרוהן. אם יש ספק לגבי מהימנות הבדיקה הנוכחית- תחזרי עליה. במידה ועדיין מוגבר מעלה את הסיכוי כי אכן מדובר בקרוהן. תרגישי טוב ד״ר שניר

לא סביר שהבעיה באזור פי הטבעת נגרמה בשל הניתוח. כנראה בצירוף מקרים הבעיה הופיעה סביב הניתוח של הכליה.

טחורים פנימיים אינם גורמים לכאב בעצם הזנב. מעבר גזים דרך הנרתיק מהווה סימן לפיסטולה בין מערכת העיכול לנרתיק. קולונוסקופיה לא בהכרח יכולה להדגים אותה. יש צורך בהמשך בירור

לא ברור למה נשלחת לבדיקת pet. הקליטה באנוס כנראה. בגלל הפיסטולה

חן שלום, לשם איבחון וטיפול המותאמים לך אני מציע שתפגשי עם מטופל מוסמך בדיקור סיני. לא קיימות ״נקודות כלליות״ לטיפול בתופעה שאת מתארת. בהצלחה! רונן רוזנבלט-ניר

אם יש מעבר גז לנרתיק - יש פיסטולה. אם היא לא נסגרה בטפול תרופתי , יש צורך בניתוח

לרוב אין מניעה מרחצה עם דרמקס (Triclosan 1%) אך הייתי ניגשת לבדיקת רופא לוודא שההחלמה תקינה. בשימוש עם דרמקס באם מופיעות תופעות לוואי כגון פריחה, דלקת מקומית או גירוי יש להפסיק את השימוש בתכשיר. בנוסף השימוש מומלץ בילדים מעל גיל 12 ולא מומלץ לנשים בהריון או נשים מניקות. בהצלחה,

אני מסכים עם הפסקת האנטיביוטיקה-אין צורך בנטילתה למשך כל כך הרבה זמן אלא במקרים חריגים. באשר לחוטי הסיטון- אלה בעצם נקזים המביאים לניקוז האזור כדי שלא תהיה שוב מורסה. ניתן להוציאם במרפאה ללא כל הרדמה. ייתכן ומתכננים לך פעולה כירורגית נוספת בזמן הוצאתם וזו הסיבה לניתוח. לא אוכל להתייחס מעבר לכך מבלי להיות מעורה בפרטי המקרה שלך...

עניתי על שאלתך בפורום אחר. יש צורך בניתוח...

סיכוי נמוך שתתרפא לחלוטין ללא ניתוח. ייתכן שיהיה שיפור לזמן מסויים אך קשה להאמין שתתרפא לחלוטין.

זה אומר שיש לך פיסטולה סביב פי הטבעת. כלומר, תעלה המקשרת בין תוך הרקטום אל פתח חיצוני בעור. זה בד״כ מצריך טיפול כירורגי. אבל לפני כן עלייך לפנות לבדיקת כירורג פרוקטולוג להערכה.

ההחלמה מניתוח פיסטולה היא בד"כ קלה. התהלכות אינה חלק מההמלצה המקובלת לאחר ניתוח כזה. מאחל לו החלמה קלה מהניתוח.

שלום, הניתוח פלאפ פחות פוגע בשריר כיוון שאין שם חיתוך של השריר אלא כיסוי של הפתח הפנימי עם מתלה, ולכן כלל לא אמור לפגוע בשריר. הניתוח השני עם הסיטון החזק יש למעשה חיתוך הדרגתי של הפיסטולה ולכן גם של השרירים אבל לאחר שהם עוברים תהליך הדרגתי של פיברוזיס. לכן בהשוואה לפלאפ פה הסיכון לפגיעה בשריר גבוה יותר. באופן כללי, בימינו ניתוח הפלאפ הינו יותר מקובל , אבל זה תלוי במקרה ובמנתח, ועדיין יש מנתחים המבצעים את הסיטון החותך.

זה לא שכיח מה שאתה מתאר.  על פניו לא אמורים להיות כאלה כאבים אחרי ניתוח פיסטולה. פנה לרופא המנתח לבדיקה בהקדם.