תוצאות חיפוש עבור חוקן

לארקוקסיה יש יתרון אחד גדול והיא ושצריך לקחת אותה פעם ביום בעוד שאטופן בדרך כלל עדיף פעמיים ביום . ארקקוסיה פחות פוגעת ברירית הקיבה משום שהיא ספציפית לאנזים שנקרא COX2 מה שאטופן לא . יש להמנע משתי התרופת בנוכחות מחלת כבד מתקדמת או מחלת כליה מתקדמת עם ירידה ניכרת בקצב הסינון הגלומרולי. עוד, לא ממלץ לקחת ארקוקסיה בנוכחות יתר לחץ דם לא מאוזן אך זה נכון גם לגבי אטופן. אטופן זול יותר .

גילי שלום, פרפין וכדור לקסדין לא פועלים מיידית. לוקח להם לפחות 6 שעות עד שמתחילים לפעול. במצב של פיסורה פרפין יכול לעזור בסיכוך היציאות ובהקלה על הכאב. מדובר בשימוש קצר טווח ולא ממושך. תכשירים שפועלים בטווח המיידי הם חוקנים או פתילות גליצרין. הם גורמים לספיגה של מים לאזור ולמיהול וריכוך של היציאות. כדי להמנע ממצבים כאלה שיכולים להחמיר את בעיית הפיסורה, עלייך להגביר את צריכת הסיבים היומית שלך וכן את כמות המים שאת שותה. ליאת

תשובה ניתנה בהמשך

עצירות בתקופת הגמילה היא תופעה שכיחה והיא נגרמת בשל התאפקות של הילד בתגובה לקשיים ופחד שחווה בגמילה . הטיפול המתאים והיעיל ביותר לעצירות הוא נורמלקס והסיבה שלא היתה יציאה בזמן הטיפול בנורמלקס היא מינון נמוך מדי לצרכים של הילד. שימוש בחוקן מגביר את הפחד ואת ההתאפקות ומחמיר את העצירות. יש לתת טיפול במינון גבוה של נורמלקס כדי לגרום לשלשול ואחר כך לרדת במינון למנה יומית מתאימה. ממליצה שתפני בהקדם לגסטרו ילדים לקבלת טיפול מתאים.

J שלום חוקן מיקרולט בודד אינו בעייתי במידה ואת נזקקת לטיפול קבוע תכשירים מבוססי PEG בטוחים בשמוש

שלום רב, לא ידוע לי אם דבר זה נבדק מחקרית. יש לשער שחיקון חוזר אכן יכול לגרום לגירוי מקומי בעיקר ברקטום , ואם אין הכרח בו ממליצה להמנע.

הסיבות רבות, כולל חסימה, תת חסימה, בעיה פיזיולוגית הגורמת לאיטיות בתנועת המעי, יש לפנות להערכה מסודרת

ישראל שלום, אני לא יודעת אילו פרסומים ראית או לאיזו מטרה אתה מתעניין בנושא. אם המטרה היא רצון בסוג של ניקיון או היטהרות של הגוף אז בגדול עמדתי שלילית. הכבד שלנו מסוגל לבצע עבודתו נאמנה ודיאטה זו או אחרת לא באמת מסייעות ב"ניקיונו". יחד עם זאת במקרים של כבד שומני לדוגמה יש צורך בהתאמות תזונתיות מבוקרות. באשר לחוקנים, אם הסיבה היא עצירות אזי שניתן ורצוי גם כן לבצע התאמות תזונתיות משולבות פעילות גופנית או במידת הצורך שימוש בתוספים על מנת לסייע. בברכה, אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il

עניתי על שאלתך בפורום אחר

שלום יניב, אפשר לאבחן היצרות במעי הגס גם באמצעות CT עם חומר ניגוד, או שיקוף חוקן. הבדיקה הכי מהימנה היא קולונוסקופיה.

התאפקות בשלב הגמילה היא תופעה נפוצה אך היא גורמת להתקשות הצואה כך שהיציאות הופכות כואבות, מפחידות את הילד וכך נוצר מעגל סגור שמחמיר את העצירות וההתאפקות.הטיפול היעיל הוא ריכןך הצואה על ידי נורמלקס או שילוב של נורמלקס עם שמן פרפין שמרככים את הצואה כך שהצואה יוצאת רכה בקלות וללא כאב, צריך למצוא את המינון המתאים לילד . בדרך כלל מתחילים עם מינון גבוה בשבוע הראשון לטיפול: במשקל 12 קג זה מינון של 18 או 24 גרם ביום אך חשוב להכין את הנורמלקס נכון כל 16 גרם ב240 מל שתיה. אפשר בשתיה צלולה או בחלב או שוקו.ילד שלא שותה את הכמות הזו צריך לתת גם שמן פרפין. התוצאה צריכה להיות יציאות רכות מאד כמו מחית כל יום . ילד שחווה טראומה מיציאה כואבת יבכה וינסה להתאפק גם כאשר היציאה רכה כי הוא פוחד. צריך סבלנות כי בהדרגה יחול שיפור במשך מספר שבועות הקרובים.לאחר השבוע הראשון לרדת במינון הנורמלקס ל12 גרם ביום בתוך 180 מל שתיה, אפשר עם תוספת שמן פרפין לפי הצורך. אך אתם צריכים להיות במעקב וטיפול רפואי לאורך התהליך.

שני החומרים הינם חומר ניגוד לצילומי רנטגן. כלומר-חומר החוסם את קרני הרנטגן ובכך ניתן להדגים חללים אנטומיים שהוא ממלא אותם בזמן הצילום. בוחרים את סוג החומר לפי סוג הבדיקה ומה מחפשים לאבחן. למשל-בריום אינו משמש לבדיקת CT.

שלום בוריס, בימים הראשונים לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן קורה לעיתים שיש קושי ביציאות על רקע כאב מקומי, נוכחות תפרים קרובים וכו'. לעיתים אין מנוס מלהעזר בנרות ובמקרים חריגים אף חוקן באופן חד פעמי. לאחר מכן בע"פ התפקוד שב למצב תקין בברכה, ד"ר בני פיינר

שלום שיר הטיפול בהתלקחות של קוליטיס בתרופות ממשפחת 5asa כגון רפסל הינו לרוב שילוב של טיפול דרך הפה וטיפול מקומי בחוקנים או בנרות תלוי במיקום הדלקת ובאופי התסמינים. לאחר התייצבות המצב ניתן במידת האפשר להפחית עד להפסקה את הטיפול המקומי ולהמשיך רק בטיפול דרך הפה בגרנולות או בכדורים. חשוב לעקוב בשבועות הראשונים של הטיפול אחר תופעות לוואי וכן אחר בדיקות דם כולל תפקודי כליות, תפקודי כבד, ובמידה ותקינים להמשיך בבדיקות שגרתיות מידי 6 חודשים. במקביל חשוב להעריך האם הטיפול יעיל והאם הדלקת אכן בהפוגה תחת הטיפול וזאת על ידי בדיקות דם, צואה וכן בדיקות אנדוסקופיה תקופתיות. תרגישי טוב ד״ר שניר

קודם כל במצב המתואר אין שום סכנה. קשה לתת המלצה לטיפול בלי בדיקה גופנית. ניתן לחזור על קשירה או לבצע כריתה כירורגית של הטחור.

מיכל שלום, את אמנם שואלת כיצד לשקם את פלורת המעי אך ההתייחסות האמתית אמורה להיות לטיפול בסימפטומים מהם את סובלת - גזים ונפיחות. בגדול בזמן שימוש באנטיביוטיקה ממליצים על נטילת פרוביוטיקה אבל כאמור גם זו לא מבטיחה "שיקום פלורת המעי". יחד עם זאת, חוקנים או דיאטות קיצון גם כן לא יחזירו את הגלגל לאחור. המלצות תזונתיות כלליות כוללות צמצום צריכת פירות וירקות ובעיקר כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון, צנונית וקולורבי. יחד עם זאת, אני מעריכה שהמצב אצלך יותר מורכב ועל כן יש לפנות לדיאטנית גסטרו על מנת לבחון את הרגלי האכילה שלך ולקבל תפריט שיותאם במיוחד עבור מצבך. אני נתקלת לא מעט במטופלים שמגיעים אלי אחרי דיאטות קיצון כאלה ואחרות אשר מצד אחד משאירות אותם עם אכילה מאוד מצומצמת ומצד שני כלל לא מביאות לתוצאות הרצויות. כדי להימנע ממצב זה חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע מתאים. בהצלחה! אורלי מנירב דיאטנית קלית וגסטרו www.orlydiet.co.il

יש להימנע מטיפול באנטיביוטיקה בעשרה ימים לפני הבדיקה. אין לבצע את הבדיקה אם בעשרה ימים לפני הבדיקה עברת קולונוסקופיה או בדיקת הדמיה אחרת למערכת העיכול דוגמת חוקן באריום, פסג' מעי דק וכו. 24 שעות לפני הבדיקה: אסור לאכול לחם, פיתה, פיצה, פסטה ודברי מאפה וכן קטניות וחומוס. . כמו כן יש להימנע מאכילת אטריות, פירות וירקות טריים או מבושלים ולהימנע משתיית מיצים טבעיים. מותר לאכול לחם לבן, ביצים, דגים, עוף, בשר, אורז ולשתות קפה ללא חלב. יש להגיע לאחר צום של 12 שעות (ארוחה אחרונה עד השעה 20:00 בערב לפני הבדיקה) מותרת שתיית מים. בהצלחה.

שלום רב, יכולים להיות מגוון הסברים לתופעה שאתה מתאר. במידה ואכן מדובר בעניין תזונתי הייתי ממליצה לך להיזהר ממאכלים שעושים גזים כמו כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון, צנונית, קולורבי וקטניות. כמו כן חשוב להקפיד על ארוחות מסודרות במהלך היום ולהימנע מארוחות מטוגנות או שומניות במיוחד אשר גם כן יכולות להסביר את התופעה. אם אתה אוכל מסטיקים או סוכריות ללא סוכר, זה יכול להיות הסבר נוסף. אתה יכול לנסות להשרות קימל במים רותחים ולשתות את הנוזל לצורך הקלה. בהצלחה! אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il

שלי שלום אינני בטוח שמיצית את כל האפשרויות הטיפוליות עם נורמלקס - עד 4 מנות ליום או אבילק - תאורטית 30מל כל שעתיים עד ליציאה ... ניתן גם להיעזר לחלופין בחוקני איזי-גו

שלום רב, לנרות יש אכן תפקיד מוגבל בטיפול בטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, לעתים לאחר מחלה קשה או סדרה של מחלות הם מותשים. זה לוקח זמן לחזור לעצמם אך יתכן שגם חלה במחלה וירלית כמו מחלת הנשיקה שגורמת לתשישות מתמשכת.יש להמשיך ולעקוב אחריו ע"י הרופא המטפל.

בדרך כלל אין צורך בחוקן לקראת הבדיקה

דלקת התוספתן הינה מחלה חריפה ולא כרונית. יכולים להיות אירועים חוזרים אם התוספתן אינו מורחק בניתוח. מציע שתפני לבדיקת כירורג. לכך אין קשר לבעיית ההתרוקנות שלך הדורשת בירור. הקולונוסקופיה הייתה תקינה אך צריך להמשיך לבדוק מה גורם לשינוי ביציאות

כדאי לפנות לבדיקה אין נזק מהחוקן יתכן כווץ השרירים עקב העצירות