תוצאות חיפוש עבור אי-ספיקת-כליות

1. המידע בחולים אלו על תועלת בצריבה דל מדי ומניסיון קודם עם חולים בלי אס"ק כליות שעברו צריבה- עד שלא יהיה מחקר שמתוכנן ומבוצע היטב איני ממליץ על הפרוצדורה. 2. ל"ד דיאסטולי נמוך יחסית אופייני בקשישים ונובע כנראה (לפחות בחלקו) מתכונות כלי הדם. אני מעדיף במטופלים קשישים כאלו להפחיתהטיפול בלחץ גם ואפילו בעליית הלחץ הסיסטולי רק שהדיאסטולי יהיה מעל 60-65 מתוך פחד שדיאסטולי נמוך יותר יוביל לסחרחורות , נפילות ונזקים מהן.

אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.

מותר לקחת תרופות אנטיויראליות בהתאמת מינון. יש להימנע ממשכחי כאבים מסוג תוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS).

שלום רב ממה שכתבת לא ניתן להגיע לאבחנה, אבחנות באורטופדיה נעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית, בדיקה והתרשמות מצילומים נפיחות ברגל יכולה לנבוע מהמון סיבות בין היתר יכול להיות קשר לברך, לבעיות הירך, בנוסף נפיחות יכולה להיות מבעיות ורידים ,למפה וכלי דם, תרופות, אי ספיקת כליות, בעיות הורמונליות שונות, זיהום וכולי יש לבצע בירור האם הנפיחות היא בברך או מחוץ לברף, בנוסף יש לברר מה הגורם לנפיחות – האם בעיות ראומטיות , האם דלקת כל שהי, או אחר כגון קרע של המניסקוס או שחיקת ברך או אחר , כל זאת ניתן לעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית ובדיקה צילומים אני לרוב מעדיף לפענח בעצמי , צילומים יש לשפוט בהתאם להיסטוריה הרפואית והבדיקה הפיסיקלית, לא פעם ישנם פענוחים של צילומים תקינים אשר לבסוף מתבררים כלא תקינים כששופטים אותם כאמור לבדיקה הפיסיקלית וההיסטוריה הרפואית נפיחויות חוזרות בברך ובייחוד נפיחות דו"צ צריכה להחשיד בכיוון מחלה ראומטית , בדרך כלל נלקח נוזל מהברך ונשלח לבדיקה תחת מיקרוסקופ ולבדיקה במעבדה ספירת תאים וכימיה. בנוסף יש צורך לבצע בדיקות דם מכוונות לאבחון בעיה ראומטית. במסגרת הבירור יש אולי צורך בבדיקת רופא עיניים לשלול אובאיטיס יש צורך לבדוק אם הנפיחות היא בתוך מפרק הברך או מחוץ לו, אם הנפיחות היא מחוץ למפרק הברך יכול זה להצביע על הצטברות של דם מתחת לעור- המטומה. אם הנוזל הוא תוך מפרקי יכול זה להעיד על בעיה בתוך סטורטוקרות הברך כגון מניסקוס, רצועה , עצם או סחוס. נוקשות במפרק הברך יכול להיות עקב שחיקה של הברך, הסיבות לכך הן רבות- היוצרות זיזי(עצם בתוך הברך), דלקות בסטרוקטורות של הברך, נוזל תוך מפרקי, עיבוי של מעטפת המפרק –עיבוי סינוביאלי ועוד סיבות רבות חשוב לקבל היסטוריה רפואית יכול זה לכוון לכיוון האבחנה, לדוגמה חבלה לברך שגורמת לכאב חד ונשמע בה צליל קליק בדרך כלל מדובר בקרע ברצועה הצולבת הקדמית, אם כי לא ניתן לשלול המון סיבות אחרות. קרע ברצועה בדרך כלל מלווה בנפיחות תוך מפרקית(נוזל בברך), כאבים וקושי בתפקוד המפרק בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il

גרד יכול להיות אחד התסמינים של אי ספיקת כליות מתקדמת/סופנית .

שלום אמי, אלשגן הינו מינרל חיוני בגופינו השומר על פוטנציאל חשמלי של ממברנות הגוף ועל פעילות שריר, אלשגן גבוה או נמוך מדי עלול לגרום למוות בעיקר בעקבות הפרעות קצב של הלב. באשלגן גבוה יש לטפל מיידית. בכל מזון שאנו אכולים יש אשלגן, אך מחצית ממנו מגיע מירקות ומפירות. ישנם כאלו עשירים יותר באלשגן וישנם שפחות. דוגמה למזונות עשירים : בננות, עגבניות ומוצריה, אבוקדו, תפוחי אדמה, משמש, סלק, סלרי וכל העלים הירוקים למיניהם. כמו כן תחליפי מלח לרוב עשירים יותר באשלגן.הואיל וזוהי רשימה חלקית בלבד, עליך לגשת בדחיפות לדיאטנית מומחית בתחום הנפרולוגי לייעוץ, הן בנושא האשלגן בכלל והן בבעיה הכלייתית בפרט. בברכה, דנה

בלה, קצת קשה לענות עם הבלבול ששלחת אבל אענה בקצרה - לאימך יש ירידה ב- GFR המבטא את התפקוד הכלייתי ועדות להפרשת אלבומין (חלבון) בשתן. מכאן שיש לה אי ספיקת כליות. במידה ואלו הערכים שלה בדרך כלל ולא מדובר בהחמרה חולפת, מוגדרת באי ספיקת כליות כרונית דרגה 3A. נוכחות גלוקוז בשתן יכולה להיות משנית לתרופה לאיזון סכרת או לפגיעה כלייתית (הנקראת פגיעה טובולרית). סביר להניח שהמחלה תתקדם ככל מחלת כליות על רקע סכרת, אם כי קצב ההתקדמות תלוי בגורמים רבים כגון תזונה, איזון לחצי דם וסכרת, מצבים הגורמים להחמרה חריפה בתפקוד הכלייתי (למשל מצבי התייבשות, תרופות שונות ועוד). כיום יש תרופות מסוימות היכולות להאט את ההדרדרות בתפקוד הכלייתי. ישנה חשיבות רבה להערכה ומעקב על ידי נפרולוג.

אלברטו. תפקידן המרכזי של הכליות הוא לסנן ולהפריש חומרי פסולת, עודפי מים ומלחים. קיים קושי לבדוק ישירות את הפינוי הכלייתי או יכולת הסינון של הכליה באופן מדויק בשגרה. כדי להעריך במדויק את יכולת הסינון של הכליה יש צורך בבדיקה מסובכת, הכרוכה בהזרקת חומר לווריד ומעקב אחר רמותיו בדם במקביל לאיסוף שתן במשך 24 שעות. שיטה זו מורכבת ואינה ישימה לצורך הערכה שגרתית של חולים, ולכן אינה משמשת בקליניקה אלא לצורכי מחקר. לכן ביום יום משתמשים בשיטות חלופיות, קלות וזמינות יותר לביצוע, הנותנות אומדן לתפקוד הכלייתי. קראטינין היא מולקולה שקל לבדוק (בבדיקת דם), ומשתמשים בה להעריך (בערך) את רמת התפקוד הכלייתי. רמת הקראטינין תלויה גם בגיל, מין, גזע. עלית קראטינין בדם מצביעה על פגיעה כלייתית אך לא מכמתת בכמה נפגעה יכולת הסינון. יש נוסחאות שונות בהן משתמשים לשערך את קצב הפינוי = הסינון הכלייתי על סמך בדיקת קראטינין בדם, והזנת גיל, מין, גזע לתוך נוסחה. אחת הנוסחאות הזמינה באינטרנט ומקובלת היום לשימוש היא CKD EPI. עליך להזינה כך באינטרנט ותמצא. קופות החולים פעמים רבות מוסיפות את תוצאות החישוב לתוצאות המעבדה כ eGFR. התוצאות המתקבלות הן בדרכ בקורלציה טובה לבדיקת התפקוד הכלייתי לו היה מבוצע באותה שיטה מחקרית שתארתי קודם לכן. אפשרות נוספת בה אנו משתמשים לעתים היא חישוב פינוי הקראטינין ע"י איסוף שתן של 24 שעות ובדיקת דם לקראטינין ביום מסירת האיסוף. מכפילים את נפח השתן במיליליטר ביחס של ריכוז הקראטינין בשתן ובדם ומחלקים ב1440. יש עוד מדדים לחומרת הפגיעה הכלייתית למשך כמות האלבומין המופרש בשתן. ממליצה שתהייה במעקב סדיר של נפרולוג שיוכל להסביר יותר, וכן לנקוט צעדים שאולי יעקבו התדרדרות המחלה הכלייתית.

אי ספיקת כליות יכולה להסביר זאת אך גם מצבים אחרים כמו בעיה בכבד, וירוסים שונים ועוד. ממליצה בשלב ראשון על הערכת רופא ובדיקות דם. במידה ובבדיקות הדם תפקןדי כליות תקינים, יש לחפש מקור אחר

קראטין לא מזיק לכליות. חלקו עשוי להפוך לקראטינין וכך לגרום לעליה קלה בקראטינין . הקראטינין גם אינו מזיק לכליות הוא רק סמן לתיפקוד הכלייתי ולמסת שריר.

בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. זאת אומרת ראשית כל לחזור על הבדיקה לפני שמתחילים לחשוב מדיי עקרונית להסתכל על תפקוד כילייתי ושאר המחלחים בבדיקה לראות אם יש כיוון לאבחנה אם זה מתמיד - לבצע אקג לשלול הפרעת קצב בלב ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אז דבר ראשון יש לחזור על הבדיקה מצב בו רמת האשלגן גבוהה מהנורמה נקרא היפרקלמיה. ראשית כל, בדיקה בודדת בה רמת האשלגן גבוהה אינה מעידה על בעיה כלל וכלל, בעיקר אם בבדיקה חוזרת רמת האשלגן היא בטווח התקין. רופא המשפחה שלך צודק. אם רמת האשלגן גבוהה ללא כל הפרעה אחרת בבדיקות הדם, כולל תפקודי הכליות והמלחים האחרים, ואין כל סימפטומים אחרים, אין מקום לדאגה. הסיבות להיפרקלמיה רבות ביותר. ראשית ישנם מצבים שבהם ההיפרקלמיה אינה אמיתית, כלומר שרמת האשלגן הנמדדת במעבדה אינה באמת רמת האשלגן בדם של הנבדק. זה נובע מהרס של תאי דם אדומים בזמן לקיחת הדם, או כתוצאה מחוסם ורידים שנקשר חזק מדי, שייתכן וזו הסיבה של ההיפרקלמיה אצלך. היפרקלמיה אמיתית מתרחשת כתוצאה מהרבה יותר סיבות, כגון: אי ספיקת כליות אקוטית או כרונית, הפרעה בתפקוד בלוטת יותרת הכליה, מחלות זיהומיות, סוכרת, הרס תאים מוגבר ועוד רבות אחרות. אחת הסיבות השכיחות והחשובות לעלייה ברמת האשלגן הן תרופות. קיימות תרופות רבות שגורמות לתופעת לוואי זו, החל מתרופות ליתר לחץ דם, משתנים מסוג מסויים, תרופות נוגדות כאבים ועוד. אם אכן אתה נוטל תרופות שמעלות את רמת האשלגן, עליך לשוב ולבדוק את רמת האשלגן, ואם היא אכן גבוהה - יש מקום לשינוי תרופתי ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה, גמילה מעישון ורפואה טבעית עמוד פייסבוק : ד"ר מיכאל ויינפאס מוזמנים לעשות לייק לעמוד אתר www.refoua.co.il

למרסלה שלום רב, א.האם יש הבדל בין אלפא די שנוהגים רופאי קופ"ח לרשום,לבין D3 שאנו זקוקים לו- ואם יש מהו?כן. ויטמין D3 הוא צורת הלא פעילה של הויטמין שמשקפת מצב חסר או תקינות של הויטמין D בגוף. צורה זו יכולה לעבור שינוים בגוף- בכליות ובתאים ברקמות שונות- ולאחר תהליך ביוכימי שנקרה הדרוקסילציה צורה זו של הויטמין הופכת למולקולה אחרת, אשר מהווה צורה פעילה של הויטמיין. תהליך זה מתרחש בתאים שונים וברקמות שונות בהתאם לדרישות התא והרקמה הספציפית. אלפא די3 היא צורת ויטמין D שהופכת בקלות לצורה הפעילה של ויטמין D, וזה לא לפי צורך ברקמות שונות, אלה בכל הגוף. אלפא די 3 מומלץ למתן לחולים עם אי ספיקה כליתית, כי במצב זה הפיכה טביעית לצורה הפעילה של הויטמין לא קיימת. משתמשים באלפא די 3 גם במצב של חסר בהורמון בלוטת יותרת התריס (לאחר ניתוח בלוטת התריס או עקב חסר תפקוד בלוטת יותרת התריס)- כדי להבטיח ספיגת סידן מהמים, כי בהעדר הורמון בלוטת יותרת התריס תהליך זה הוא בעיתי. ב.לאחרונה, מדברים על כמות הסידן שמזיקה ואף מסרטנת- איך יודעים מהי כמות 'אובר'?- צריכה יומית מומלצת של סידן היא 1200 מג. אם מגיעים לזה ממזון בלבד- אין צורך בנטילת תוספי סידן. צריכה מוגברת של סידן ( מעבר לכמות המומלצת) עלולה ככל הנראה להשפיע לתהליכים טרשתיים בכל דם. בברכה, ד"ר ילךנה סיגל

מכיון שיש כבר עדות להתחלת טרשת, כדאי לשקול בחיוב התחלת טיפול להפחתת רמות הldl כולסטרול. ההחלטה תלויה כמובן בגורמים נוספים: האם יש עודף משקל? עישון? אי ספיקת כליות? מחלות לב במשפחה? בעקרון אנו שואפים להוריד את רמות הldl לערכים נמוכים יותר מאלה שציינת

באי ספיקת כליות יש המלצה לתזונה דלת חלבון למניעת התקדמות וסיבוכי אי ספיקת כליות כרונית. האם דיאטה עתירת חלבון יכולה להאיץ/ לגרום לאי ספיקת כליות במטופלים ללא אי ספיקת כליות זה נושא לא פטור עדין כפי שאתה מצטט בעצמך. כמות החלבון שאתה אוכל נראית לי מופרזת, אלא אם אתה במקרה ספורטאי מקצועי ,ויש המלצה של דיאטנ/ית ספורט קלינ/ת . ממליצה לך לפנות להערכת דיאטנ/ית שיראה את התזונה בכללותה אל מול ממצאים מעבדתיים וקלינים וסוג הפעילות הגופנית .

שלום ותודה על שאלתך. ישנם הרבה גורמי סיכון למחלות לב כגון, עישון, סכרת, מין זכר, הסטוריה משפחתית, השמנת יתר, אי ספיקת כליות, יתר שומנים וכולסטרול בדם ועוד. בהינתן יתר כולסטרול/ טריגליצרידים וכדו בדם ניתן לטפל שמרנית בשינוי התזונה ובתרופות. מציע לפנות לרופא המטפל שמכיר אותך כדי שיוכל לעבור על כל בדיקות הדם שלך ולהתייחס לשאלותיך. בברכה, ד"ר ארי ניימרק

האם את צמאה כל הזמן? האם את שותה גם באמצע הלילה? האם נשללה סוכרת? את השתן הראשון של הבוקר מומלץ לשלוח לבדיקת אוסמולריות שבודקת האם הכליה מרכזת את השתן. מומלץ גם לבצע איסוף שתן 24 שעות לראות מה הנפח שלו. אם יש פוליאוריה (הפרשה העולה על 3 ליטר) בוודאי תופני למבחן צמא. זו בדיקה שבה לא שותים בהשגחה כמה שעות ורואים האם יש תגובה כלייתית תקינה שהיא ריכוז השתן. העדר יכולת לרכז שתן היא לא תמיד משקפת בעיה בכליה. לפעמים זו בעיה הורמונאלית . את התפקוד הכלייתי ניתן להעריך על ידי חישוב פינוי קראטינין באותו איסוף. לשלוח גם חלבון/אלבומין באיסוף.

שלום, כפי כשנראה הובהר לכם מדובר מחלה משולבת של תפקוד ירוד מאד של חדר שמאל ומחלה רב מסתמית. בגיל מופלג זה, הפרוגנוזה עגומה וכנראה לא תהיה מושפעת מפעולות פולשניות הנושאות בחובן סיכון בלתי סביר. תודה על פנייתך לפורום

אלוריל אינה תרופה שגורמת פגיעה כלייתית בפני עצמה. לעיתים רחוקות עלולה לגרון לתגובה אלרגית שגורמת לפגיעה מישנית בכליות ובדרך כלל יש לה עוד תסמינים. הגריאטר אולי רצה להפסיק תרופות שנראו לו מיותרות. אם ההתקף האחרון היה לפני שנים ארוכות ו.או שמקפיד על הרגלי התזונה נכונים אולי באמת ניתן לנסות להפסיק לו . זאת יחליט רק רופא שמכיר אותו. לשאלות על הערמונית כדאי לשאול אורולוג. החלטות על שינוי טיפול בל"ד כדאי לבצע תוך תאום עם רופא משפחה שמכיר אותו ולא בפורום זה בהצלחה

בד"כ מסיבוכי המחלה כמו מחלת לב, אורע מוחי, אי ספיקת כליות, נמק ברגל ועוד

אתה מתאר אי ספיקת כליות דוהרת במספר חודשם. יש לברר למה. באופן דחוף מומלץ לבצע אולטרסאונד כליות ודרכי שתן כולל גם הערכת שארית שתן לאחר התרוקנות. אם אין שארית שתן הברור הוא רחב ודורש יעוץ פרטני. אשר ליעוץ הדיאטני - באי ספיקת כליות כרונית נהוג להמליץ על דיאטה דלת חלבון. זה כל מה שאוכל לאמר

היי שושנה, בדיקת הסמן ca19-9 הינה בדיקה רגישה אך לא ספציפית. כלומר יכולה להיות חריגה מהנורמה שהסיבה אינה סרטן לבלב, יכול להיות מצבי דלקת ( של הכבד, כיס מאה) אי ספיקת כליות מחלות אוטאימוניות ועוד. לאנשים בריאים לא כדאי לעשות בדיקה זו. אנשים שיש להם סרטן לבלב או קיבהה, הזמן מהווה עוד שיטה להערכת הדינמיקה של הסרטן. גם החריגה מהנורמה שציינת היא חריגה מתונה. לאור זאת דרגת החשד נמוכה מאוד. עם זאת במידה והכאבים ממשיכים או שיש בבדיקה חוזרת עליה נוספת כן הייתי עושה סיטי. סיטי זה אמנם קרינה אך מהווה בדיקת בחירה לאיתור נגעים. בהצלחה וסליחה על העיכוב

שלום רב, בנוכחות PTH גבוה לא צפוי אפקט טיפולי של התרופה. לכן יש לחשוב טוב לפני החלטה על הטיפול. אינני יכולה לתת המלצה טיפולי בפורום. ממליצה לדון עם הרופא המטפל על אפשרוית הטיפול. יש לקחת בחשבון כל הפרטים- צפיפות עצם, סיפור שברים, תפקודי כליתי, רמות ויט D ו- PTי עדכניות, בירור סיבות לאוסטיאופורוזיס משנית... בברכה, דר ילנה סיגל

סודה לשתיה הינה בסיס היכול לסתור חומצה. במצב של אי ספיקת כליות כרונית יתכן מצב של חמצת, כלומר עודף חומצה בגוף, הנובע מקושי של הכליה בפינוי החומצה הנוצרת בגוף. עבודות מראות ששמירה על מאזן חומציות תקין יכול לעכב את התפתחות מחלת הכליות. ממליצה לך לבצע בדיקת דם לגזים, ועל פיה ניתן יהיה להחליט האם יש צורך בנטילת הבסיס. חשוב לציין שהבדיקה נעשית רק במסגרת בית חולים ולא בקופת חולים.

עם השנים ה- pulse pressure שמבטא את ה"מרחק" בין לחץ הדם הדיאסטולי לסיסטולי אכן גדל. זה נובע מקשיחות של העורקים שמתרחשת עם העליה בגיל, מה שמשפיע על זרימת הדם בעורקים המרכזיים. בדרך כלל השינוי הינו הדרגתי ולא חד. האמנם לפני מספר שבועות לחץ הדם הדיאסטולי היה 80 וכעת צנח ל- 40? או שה- 80 מבטא מדידות לפני זמן רב? אם מדובר בשינוי חד, תפנה להעררכה אצל הרופא המטפל. בנוגע לעליית לחץ הדם הסיסטולי - גורמים רבים יכולים לגרום לעליה. בין היתר צריכת נתרן עודפת (מטופלים עם אי ספיקת כליות רגישים לכך באופן מיוחד), ירידה בתפקוד הכליה המושתלת או הצרות בעורק הכליה, עליה ברמת ציקלוספורין/פרוגרף שאתה מקבל למניעת דחיה ועוד ועוד. הערכים הללו אכן דורשים טיפול אם כי יהיה קושי בטיפול מחשש להורדת הלחץ הדיאסטולי בצורה מוגזמת. כדאי שתפנה לנפרולוג המטפל להמשך בירור וטיפול.