אי ספיקת כליות כרונית

סודה לשתיה הינה בסיס היכול לסתור חומצה. במצב של אי ספיקת כליות כרונית יתכן מצב של חמצת, כלומר עודף חומצה בגוף, הנובע מקושי של הכליה בפינוי החומצה הנוצרת בגוף. עבודות מראות ששמירה על מאזן חומציות תקין יכול לעכב את התפתחות מחלת הכליות. ממליצה לך לבצע בדיקת דם לגזים, ועל פיה ניתן יהיה להחליט האם יש צורך בנטילת הבסיס. חשוב לציין שהבדיקה נעשית רק במסגרת בית חולים ולא בקופת חולים.

התכשיר Enaladex המכיל את החומר הפעיל Enalapril שייך למשפחת התכשירים מעכבי ה -ACE (מעכבי האנזים המהפך) אשר מותווה לטיפול ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב, וכטיפול לאחר התקף לב. התכשיר Amlow המכיל את החומר הפעיל Amlodipine הינו תכשיר ממשפחת חסמי תעלות הסידן, אשר מותווה (בין השאר) לטיפול ביתר לחץ דם. לתרופות ממשפחת מעכבי ה ACE כמו אנלדקס אפקט מטיב על הכליות ואף ניתנות להאטת התקדמות מחלת כליות כרונית. עם זאת לעיתים תרופות אלו עלולות לגרום להחמרה בתפקודי כליות בעיקר בחולים בעלי גורמי סיכון. התרופה ארקוקסיה, שהחומר הפעיל בה הוא Etoricoxib שייכת למשפחת ה NSAIDS (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות), ומעכבת את האנזים COX-2 באופן סלקטיבי. גם התכשיר Voltaren המכיל את החומר הפעיל Diclofenac sodium שייך למשפחת ה NSAIDS. תכשירים משפחת התרופות NSAIDs, בעלי פוטנציאל לפגיעה כלייתית בעיקר במטופלים עם גורמי סיכון על כן, כאשר תרופות ממשפחת ה- ACE נלקחות עם תכשיר מקבוצת NSAID's כגון ארקוקסיה קיים סיכון מוגבר לפגיעה כלייתית ועליה בלחץ דם. יש לציין כי בנוסף להעלאת הסיכון לפגיעה כלייתית שימוש בתכשירים מקבוצת NSAIDs עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי לבביות כגון צבירת נוזלים, עליה בלחץ דם, אוטם שריר הלב (התקף לב) ושבץ. לפיכך הטיפול בתרופה מומלץ לפרק הזמן הקצר ביותר ובמינון הנמוך ביותר היעיל בכלל המטופלים ואילו במטופלים הסובלים ברקע ממחלות קרדיווסקולריות שונות כגון: מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם לא מאוזן ועוד, השימוש בתכשיר מהווה התווית נגד (אסור לשימוש). במקרים בהם יש צורך בשילוב בתרופות אלו מומלץ להיוועץ ברופא המטפל על מנת לבדוק את הסיכון מול התועלת של השימוש בתרופה.

מדידת רמת הקראטינין בלבד אינה נותנת הערכה טובה של התפקוד הכלייתי והיא יכולה להטעות. על כן משתמשים בנוסחה מתמטית המשערכת את קצב הסינון הגלומרולארי ומכלילה תוצאת בדיקת קריאטינין בדם, את הגיל, המין והגזע. מציעה לך ראשית להסתכל על ה eGFR שניתן על ידי מרבית המעבדות . אפשר גם למצוא מחשבון אינטרנטי (רצוי מחשבון CKD EPI ). אם יש חריגה המשך ברור מומלץ.

הנחתי היא שאבקת החלבון תורמת לדיאטה עתירת חלבון. עדיין לא הוכח הקשר בין צריכת חלבון גבוהה להתפתחות בעיה כלייתית בקרב אנשים בריאים (בניגוד למטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית). דיאטה עתירת חלבון, ואפילו קצרת טווח גורמת לעלייה בקצב הסינון הכלייתי. לאורך זמן עומס יתר זה עלול לגרום לנזק כלייתי. המלצתי (המבוססת רק על אמונה ולא הוכחה חותכת) היא להימנע מדיאטה כזו בייחוד באנשים עם גורם סיכון נוסף למחלה כלייתית כגון סוכרתיים, השמנה, מחלות לב וכלי דם, ובעלי יתר לחץ דם. דיאטה עתירת חלבון גם מעלה את הסיכון לאבני כליה.