עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
כאבי גב אצל מתבגרים – יש דבר כזה!
גם ילדים ומתבגרים עלולים לסבול מכאבי גב. בעיות הגב השכיחות...
לכו על זה – אתם חייבים את זה לעצמכם
עונת הקיץ היא הזדמנות מצוינת לחזור ולציין את היתרונות...
אדל שלום, חשוב להבין כי המושגים "עיצוב" ו "חיטוב" הינם מושגים עממיים. עיצוב משמעו העלאת מסת שריר וחיטוב משמעו הורדת % שומן. לשאלתך - ואתחיל מהסוף כן בוודאי שהמצב בר תיקון. מה לעשות ? לשלב גם פעילות אירובית וגם אימוני כוח, ובאימוני כוח כוונתי לאימוני התנגדות כגון אימוני משקולות. כל הפעילויות שציינת ( זומבה, קיקבוקס, מדרגה, פילאטיס..) אינם פעילויות בעלות יכולת להעלאת מסת שריר ( עיצוב), לא בצורה יעילה. המלצתי - 1.כפי שציינתי פעילות אירובית 3 פעמים בשבוע, לדוגמא: זומבה / מדרגה/ הליכה/ שחייה.... 2. אימוני כוח. ממליץ בחום להתייעץ עם מאמן כושר שיבנה לך תכנית מדורגת התואמת את מטרותייך. בנוסף חשוב להתייחס גם לתזונה תואמת לפעילותך ולמטרותייך. בהצלחה אורי
זה לא נשמע כמו שריר מכווץ יתכן שזו בעיה בדיסק או בעיה בפיריפורמיס האחבנה ביניהם לא קלה ולא טריביאלית ומצריכה בדיקה גופנית ובדיקות דימות מתאימות ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-747886
ליאור שלום, ראשית, מאמץ אירובי אינו משפיע על הטחורים כלל, ולכן אינך מוגבל במאמץ מעין זה. הרמת משקולות כבדים או כל פעילות המאמצת באופן ניכר את שרירי הבטן יכולה אכן להחמיר סבל מטחורים. בעיני אישית, שפעילות גופנית היא חלק מאיכות חיי, זו אינה סיבה לא לבצע פעילות ספורטיבית מלאה- הכי גרוע, נטפל בטחורים בעת הצורך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך שתהיה שנה טובה ובריאה
כאבי גב אצל מתבגרים – יש דבר כזה!
גם ילדים ומתבגרים עלולים לסבול מכאבי גב. בעיות הגב השכיחות בגיל צעיר הן ספונדילוליזיס וספונדילוליזטזיס. ד"ר דרור עובדיה, מנהל מחלקת אורתופדיה בבית החולים דנה לילדים, מסביר מדוע חשוב לאבחן ולטפל בבעיה בשלב מוקדם
לכו על זה – אתם חייבים את זה לעצמכם
עונת הקיץ היא הזדמנות מצוינת לחזור ולציין את היתרונות הבריאותיים של ההליכה, לברר כיצד נכון ללכת ואפילו איך להתחיל להתאמן. רק אל תשכחו למרוח קרם הגנה ולשתות הרבה מים
אדל שלום, חשוב להבין כי המושגים "עיצוב" ו "חיטוב" הינם מושגים עממיים. עיצוב משמעו העלאת מסת שריר וחיטוב משמעו הורדת % שומן. לשאלתך - ואתחיל מהסוף כן בוודאי שהמצב בר תיקון. מה לעשות ? לשלב גם פעילות אירובית וגם אימוני כוח, ובאימוני כוח כוונתי לאימוני התנגדות כגון אימוני משקולות. כל הפעילויות שציינת ( זומבה, קיקבוקס, מדרגה, פילאטיס..) אינם פעילויות בעלות יכולת להעלאת מסת שריר ( עיצוב), לא בצורה יעילה. המלצתי - 1.כפי שציינתי פעילות אירובית 3 פעמים בשבוע, לדוגמא: זומבה / מדרגה/ הליכה/ שחייה.... 2. אימוני כוח. ממליץ בחום להתייעץ עם מאמן כושר שיבנה לך תכנית מדורגת התואמת את מטרותייך. בנוסף חשוב להתייחס גם לתזונה תואמת לפעילותך ולמטרותייך. בהצלחה אורי
זה לא נשמע כמו שריר מכווץ יתכן שזו בעיה בדיסק או בעיה בפיריפורמיס האחבנה ביניהם לא קלה ולא טריביאלית ומצריכה בדיקה גופנית ובדיקות דימות מתאימות ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-747886
ליאור שלום, ראשית, מאמץ אירובי אינו משפיע על הטחורים כלל, ולכן אינך מוגבל במאמץ מעין זה. הרמת משקולות כבדים או כל פעילות המאמצת באופן ניכר את שרירי הבטן יכולה אכן להחמיר סבל מטחורים. בעיני אישית, שפעילות גופנית היא חלק מאיכות חיי, זו אינה סיבה לא לבצע פעילות ספורטיבית מלאה- הכי גרוע, נטפל בטחורים בעת הצורך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך שתהיה שנה טובה ובריאה
רק מחר
הפעם לפנים משורת הדין קראתי בעיון את השאלה המאד מאד מאד ארוכה שלך. מומלץ לתמצת ולקצר כדי לקבל תשובה. התלונות שלך בחדר הכושר לא נשמעות לי קשורות ללב ואינני רואה מקום לבצע כרגע שוב את הבדיקות שעברת. בעתיד ניתן תמיד לשקול בדיקה יותר "מקיפה" כמו צינתור וירטואלי.
יוסי שלום, אומנם לא בהתמחותי אבל נשמע לי מוזר שנשימה לא נכונה ( איך יודעים שנשימתך לא נכונה) גורמת לפוליפ. ואם כבר דנים בכך אז אולי לא הנשימה גרמה לכך אלא מנח הצוואר, מנח הלסת , הלשון...אבל כפי שציינתי לא בהתמחותי. בכל מקרה בזמן הרמת משקולות הוצאת האוויר מתבצעת בעת המאמץ או במילים אחרות כאשר המשקל ( פלטות, משקולות, מוטות, גוף...) עולה . יש עוד טכניקות נשימה שלא אכנס אליהן עכשיו, בהן יש שילוב של עצירת הנשימה בתזמון מסוים ומיד לאחר מכן מוציאים האוויר . כפי שציינתי קודם הקפד על הוצאת אוויר במאמץ. בהצלחה אורי
לא מעיד על כלום הנתונים בתחומי הנורמה
מיכל שלום, אין שום סיבה שאשה בגיל 50 (גיל יחסית צעיר ופעיל) תשלים עם תסמינים הנובעים מצניחת אברי האגן באופן שיגביל אותה בפעילות. אני מאמין שניתן לאחר הערכה טובה למצוא פתרון יעיל יותר בין אם פתרון ניתוחי שונה מזה שעברת (קיימות כיום שיטות ניתוחיות מתקדמות המקנות במרבית המקרים תוצאה טובה ומאריכת ימים) ובין אם ע"י שימוש בתומכן 'פסרי' נרתיקי כפתרון זמני. ממליץ לך לפנות לייעוץ אורוגינקולוגי נוסף כדי לדון בכל האפשרויות. לגבי ריקודי בטן, אין מניעה. ככלל, כשקיים נזק לרקמות התומכות ברצפת האגן, פעילות שגורמת לעליית הלחץ הבטני בצורה חדה פחות מומלצת (בעיקר הרמת משקולות כבדים) אבל מנגד דווקא תנועה ומחול טובים ובריאים לגוף ככלל. בברכה
יפת שלום זה נפלא שאתה עושה ספורט, ואני תמיד מעודדת להמשיך בספורט שאוהבים. ככלל, תרגילים שלא מכאיבים לך אתה יכול להמשיך ולבצע, אבל אני כן מציעה שתפנה לייעוץ פיזיותרפיה, בטוחה שאפשר לתת טיפים לתרגול כדי למקסם אותו ואולי להפחית פגיעה בגידים ספציפיים. בברכה יעל
שלום הסיכוי שיש נזק בלב כתוצאה מהמקרה שתיארת די קטן, בכל מקרה, אם הכאבים בחזה ממשיכים הייתי פונה לרופא המשפחה לבירור בברכה, ד״ר ארי ניימרק
להימנע רק ממאמצים קיצוניים כמו הרמת משקולות במשקל קיצוני, אין בעיה בפעילות אירובית, ודרוש מעקב
ואדים שלום, ההחלטות לגבי קרדיולוגיית ספורט הן מאד מאד מאד אינדיווידואליות , צריך לראות איך נראה המסתם,צריך לשקלל גורמי סיכון ספציפים וצריך בדיקות שמתבצעות בפרוטוקול ספורטאים. יהיה לא אחראי מצידי לאשר לך לעשות ספורט בלי לבדוק בצורה יסודית את כל הנתונים . דבר עם עינת מנהלת המרפאה 0524744639 ,אני בטוח שהיא תצליח להקדים את התור
אברהם שלום עניתי לך על השאלה הזו לפני יומיים. ראה תשובתי. בברכה, יעל
הציסטה שתיארת נראית לא חשודה והPET שעשית שמכוון ל NET גילה חשד לפיזור שאומנם מתאים לגידול שחלתי אבל הקליטה של סומטוסטטין מראה מצב שונה ללא ספק דרוש המשך ברור, כולל בדיקת סמני גידול אבל על פי תאורך המצב לא ברור ולא חד משמעי
התגובה התקינה של הלב לפעילות גופנית היא העלאת תפוקת הלב המאפשרת אספקת דם טובה יותר לרקמות הפעילות, שפעול של המערכת העצבית המתפקדת במצבי מתח ועליית לחץ הדם. במקרים חריגים יכולה להיות עליית לחץ דם חריגה, עם עלייה של הערך הסיסטולי מעל 190 בנשים או מעל 210 בגברים וזו תגובה שאינה תקינה. גם פער גדול של מעל 50 ממ"כ בנשים או 60 ממ"כ בגברים אינה תקינה. מן הצד השני ירידת לחץ דם במאמץ מעידה על כשל של הלב לייצר את התגובה הרצויה והיא אינה תקינה.
שלום מציע לבצע כשהגב תמוך. עם זאת, אין סיבה שאדם אקטיבי יסבול ויגביל עצמו למנחים מסויימים בלבד , בעבודה בחדר הכושר. על כן ממליץ לגשת לבדיקה קלינית אצל פיזיותרפיסט ולהתאמת תכנית טיפול. בברכה סאם www.imacs.co.il
שי שלום כאבי גב על רקע בלט דיסק נוטים ללות חלק ניכר מהאוכלוסיה, ולא בהכרח מגבילים פעילות. גם כאב קל שמתלווה לפעילות גופנית, לא מחוייב המציאות שהוא מעורר דאגה. אבל אם יש תרגיל מסויים שדווקא הוא מעורר את הכרב בגב, אפשר פשוט לוותר עליו ולעשות תרגיל אחר במקומו. ובכל אופן, כדי לבות תוכנית אימון מתאימה, אני ממש ממליצה לפנות לפיזיוץרפיסט שינחה אותך בנוגע לעמדות המוצא שטובות לך עבור התרגילים. בברכה יעל
יחזקאל שלום ראשית אני לא מכירה התוויה כללית שאומרת שאסור להרים משקולות כשיש הקרנה. מציעה לבדוק את זה לגופו של מקרה. רלוונטי אופי הכאב, מתי התחיל ומה הטריגר להתחלה, מה גורם להחמרה של הכאב, וכך הלאה..ובהמשך, אני בוודאי שאיני רואה מניעה להמשיך משקולות בשכיבה בהיעדר כאב. ממליצה ממש לפנות לפיזיותרפיסט/ית לצורך בדיקה וייעוץ בנושא. בברכה, יעל
אם הדופק לא יורד לערכים נמוכים יותר ואם הדופק עולה במאמץ - לא נראה שיש עכשיו בעיה במערכת ההולכה החשמלית של הלב שלך.
בעיקרון מאמץ ביטני (משקל, הקאה, עצירות, שיעול וכו) מעלים לחץ החזר ורידי וזה עשוי להיות גורם סיכון לגלאוקומה. לצערי, אין לי מידע ספציפי לגבי משקלים או זמנים
אין הוכחות שהרמת משקולות קשורה בפגיעה ברשתית בקוצר ראיה בשל קוצר הראיה הגבוה כדאי לעשות מעקב תקופתי אחר מצב הרשתית
שלום מור, לאחר עיון בנכתב ממליץ לך לבצע MRI עמוד שדרה גבי-מותני כדי לשלול פריצת דיסק או לאושש את החשד. לא קל להוכיח מה גרם למה אך מהתיאור שלך ייתכן שיש בעייה בעמוד השדרה אך גם ברגליים. לאחר ביצוע הMRI ממליץ לגשת לאורתופד מומחה לבדיקה פיזיקאלית לצורך אבחון ובניית תכנית טיפול . בברכה ,
ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית תוך הגדלת עומסים הדרגתית.
איתי שלום, אתחיל מהסוף - בהחלט , ואף מומלץ לאמן את הגוף ( גם באפיון עבודה כפי שתיארת) ובהחלט יש הגיון לבצע אימוני כוח ולהתאים למטרתך , העלאת מסה אבל!!! חשוב מאד לבנות את תכנית האימון בצורה נכונה הכוללת איזון נכון בין תזונה תואמת ומנוחות ומספיק שינה. ממליץ לשקול לבצע אימוני כוח פעמיים בשבוע כל הגוף להוריד תרגיליל זרועות ( יד אחרוית קדמית) בכדי שהאימון לא ימשך זמן רב מדי לא יותר מ 40 / 45 דקות התמקד בתרגילים מורכבים. שני אימונים בשבוע יקדמו אותך יפה וגם מאפשרים מנוחה טובה . בנוסף ממליץ להתייעץ עם תזונאי ספורט שיבנה לך תכנית תזונה וגם עם מאמן כושר שירד איתך לפרטי התכנית. שורה סופית - כפי שציינתי הבחלט אפשרי ואף מומלץ אך עשה זאת מקצועית. בהצלחה אורי
מומחים ומכונים
