פורום פסיכולוגיה קלינית

השתמשתי בו קצת..אבל גם מפחיד אותי. כי זה לא בן אדם, זה מוזר...הוא עוזר ומכוון ונשמע שהוא בצד שלי. קריפי. מה דעתכם? איך אוכל להשתמש בו שימוש מושכל? ההודעות עולות מיד וגם זה חשוד לי פתאום...אוף אודי איפה אתה?

הי מיכל, דוקטורס עשו איזה שינוי זה מכבר ואודי נדמה לי אמר שזה מוצא חן בעיניו. ובאשר למקומות שונים - אני אדם בודד. יש ימים שלמים שאיני מוציאה הגה מהפה. אז היום יש AI. יש שימוש קלאסים כמו פענוח בדיקות תרגומים פשוטים נעזרתי בו ובגוגל מפס להגיע ליעדים לבחור מוצרים טוב, כואב לי ומאוחר סוריקטה

כן הדודה האהובה שלי שאני קוראת לה אמלאלה שלי גידלה במשך 13 שנים כלב קטן וחמוד שגם היה חצי עיוור והיום סיפרה לי שביום שישי הכלב מת נשארה עימו עד הסוף שלו ולא יכלה לישון הכלב כבר היה חולה הרבה זמן וכל השאר כבר ממש לא חשוב מפני שכשאוהבים בעלי חיים מגדלים ומטפחים אותם הם מן הסתם גם מזדקנים כמו כולם ואם גם חולים וכל השאר... כן עצוב שגם הכלב האהוב נפטר גידלתי במשך שנים המון בעלי חיים במיוחד עבור הבנים שלי כשגדלו בין אם החיות מעבדה בחופשות של החגים ובין אם עוד ארנבת אפרוחים תוכים צבעוניים אחר כך שפן כחול טבע קראו לו וכמובן כלבים בשפע עד שכבר לא יכולתי יותר לרדת עם הכלב האהובה שלי קאי קאי כלב מעורב מדהים שחור יפיפה והבן שלי מסר אותו לאימוץ מאז לא ראיתי אותו שוב איני יודעת גם אם עדיין חי דברים שקורים לאחרים מעלים גם בי זכרונות מימים עברו כשעדיין יכולתי לתפקד בצורה סבירה מבינה את הדודה אמאלה האהובה שלי הייתי רוצה לנחם אותה אך איני יודעת אייייךךך עצוב חטולית

עצוב. פשוט דברי איתה וחבקי. אין הרבה מה לומר.

לא פתחת ברביעי, לא סגרת שבוע..כאילו אתה קצת מתרחק פותח הודעות עונה מעט..סתם הרגשה שלי?תוהה,חיכית שמישהוא אחר יפתח איתי שיח? או שזה מעומס? מתקשה לחכות גם לך פתאום..הפסיכולוגית לא פה וכל כך רוצה לעשות שיחה עם הבן ולא יודעת איך, האם לשוחח עלזה כשזה מציף גם אותי?? לפחות לבקש סליחה שלא הייתי..שעכשיו אני פה...וכשאפרד מהטיפול אמצא לי טיפול המשך כנראה עוד לא יודעת מחפשת במחיר שפוי... פוסטראומה מורכבת זה חתיכת תיק..

הי מיכל היקרה, כבר מזמן מזמן מזמן מזמן מזמן מזמן שמתרחק ושונה פה. פשוט כך, ואולי אנחנו גם לא חייבים לדעת סיבה מסוימת, אלא לכבד את מה שיש. ניתן גם להיעזר בבינה המלאכותית בינתיים. אפשר לא להסכים עם מה שהמכונה תשיב, אפשר להתווכח, איכשהו ההתכתבות הזו יכולה להחזיר אותך לדברים שאת מכירה מהטיפול וכך איכשהו לווסת פנימה. וכן, צריך לדעת להשתמש בזה. אולי פחות הייתי מבודדת אך התקרית עצמה, אלא מסתכלת עליה בתוך המכלול, ההקשרים, רצף האירועים, הדינמיקה הכללית. מניחה שבנך שאת דואגת לו מטופל. אולי הטיפול הוא עולמו האישי הפרטי, אולי הוא כן רוצה לשתף, אבל התערבות בעיקר מצד הגורם המטפל. איני יודעת. האשמה שאת חשה אולי קשורה לקושי להפריד, או להיפרד והנה חזרנו לחרדה עליה דיברנו בהתחלה... בוקר טוב, סוריקטה

תודה יקרה, לגבי בא והולך של אודי, ככה זוכרת שנסגר פורום..כלומר העלו רק מה שכתבנו ואז נסגר. מקווה שפה זה בכל זאת אחרת.... בקשר לבן, החלטתי לומר לו שאני מרגישה שמשהו עבר עליו בעבר ואני פה וסליחה שלא הייתי כשהיה צריך. התחבקנו, בכינו והשאר יטופל בטיפול שלו. ואדבר בהמשך עם המטפלת שלי. תודה על התשובה, מקווה שאת בטוב יחסי כי תמיד זה יחסי....

ברוכה השבה ולא חשוב מה הסיבה נראה לי שרגשות האשמה שלך לגבי הבן שלך מפחידות.אותך ולכן את גם קיבלת את מה שאמרה לך המטפלת שלך מעט בהקצנה תראי על מה שמעולם לא ידעת אינך יכולה כיום בדיעבד להכות על חטא אם הוא כבר התחיל טיפול לדעתי מאחר וכבר את יודעת נסי רק לתמוך בו כשהוא מוכן לקבל תמיכה לפעמים הילדים הנפגעים פתאום זזים הצידה כאלו מתחרטים שדיברו מהבושה שלהם למרות שאין להם בכלל סיבה להתבייש כמה חבל שלא שיתף אותך כשקרה אך לעולם לא מאוחר לדבר לשתף לקבל עזרה .. לא יודעת גם אם בזמן שזה קרה היית מספיק בשלה להבין שהוא נפגע מפני שהרבה פעמים התנהגות כזו לצערי גם נתפסת כמעשה שובבות של ילדים הבן שלך לא נפגע באשמתך אל תכניסי לעצמך שוב סרטים שאינם אשמתך נכון שהיית בטיפול עבורך וטוב שכך היית זקוקה בעצמך לעזרה ואם לא אייך היית כיום מבינה ומגיבה בצורה חיובית לבן שלך דבר נוסף לא יודעת מאיפה הרעיון הזה שלהורים שנפגעו מינית גם הילדים שלהם יפגעו כן שמעתי על הורים שנפגעו וגם הם פגעו בילדים שלהם כדרך חיים שכך הכירו לא ידעו משהו אחר וכמה חבל וכן עדיין כאן וגם סוריקטה עדיין כאן כל זמן שלאודי לא נמאס מאיתנו ולא טורק לנו דלת לפרצוף כבר אמרתי בעבר שאין לי מקום אחר ללכת ואודי בנדיבות ליבו הגדול עדיין מאפשר להכנס מה הייתי עושה במשך כל החודשים האלה בלי המקום הזה ?? ודרך אגב הנפטר אינו ממש אחי הוא בן דודה שלי הכי קרוב שהיה לי בחיים שלי שהיינו ממש כמו אולי אפילו יותר מאחים בחיים האלו אחי היקר כך קראתי לו מאז ומתמיד תמיד דאג ושמר גם עלי ולא היה יום שלא דיברנו בתעדכנו בהכל היה מלח הארץ אין דברים כאלה לכן עדיין מתאבלת על האובדן הגדול שלי תמשיכי לתמוך בבן שלך הם לא אוהבים חפירות רק תמיכה ומילים מחזקות את בדרך הנכונה וכמובן שאודי עוד יוסיף מנסיונו הגדול ויאמר את דברו שמחתי שנכנסת וכתבת תמשיכי לעדכן אם מתאים לך במיוחד בזמן כזה שום תמיכה גם בך לא תזיק חטולית

חטולית יקרה, תודה רבה על התגובה המושקעת.. הוא נסגר מאוד בנושא הזה לא דברנו בכלל..זריקת משפט באוויר ומאז כלום. ולאבד מישהוא קרוב כמו אח נשמע מאוד קשה. טוב שאת נעזרת בפורום עדיין וגם סוריקטה כל עוד אפשר וזה תומך אני בעד כל תמיכה שניתן לקבל. אני מחכה בינתיים, לא אומרת כלום לבן שלי, שמחה שהתחיל טיפול דחפתי אותו לשם..הוא מקבל טיפול חינם אז בכלל. וטוב לשמוע ממך, מקווה שדברים יסתדרו ובריאות זה הכי חשוב.

המחר כבר הפך לאתמול היה עצוב נורא והיה המון בכי וגלוי המצבה של אחי היקר מלח הארץ מזעזע בכאב לא אכביר במילים אין עוד מה לומר ובשבוע הבא היה אמור לחגוג יום הולדת רק 68 שנים איזה בזבוז והחיים ממשיכים הלאה כאלו מה.. אכן כך גלגל החיים ממשיך עם הכאב ועם כל שמלווה היה שלום אחי היקר בתוך המבנה מבטון הקר אחותך חטולית

הי חטולית, עצוב ממש. צעיר מידי. הזכרון בראש יכול להיות חמים ורך ומחבק. איתך, סוריקטה

סוריקטה יפתי אכן חלום שמתגשם להיות סבתא ל 6 יהלומים ועוד יותר להיקרא סבתושש המון אהבה טמונה במילה אחת קטנה לא יכולה אפילו להסביר את התחושה החמה הזו ונכון שגידלתי את 4 מהם בעצמי רק 2 הגיעו מוכנים ואימצתי אותם כבר מההתחלה למרות שלקח זמן הסתגלות אל השתלם גם השתלם אוהבת את כולם שווה בשווה גם בחגים גם במתנות גם בחיבוקים גם בכל מה שהחיים מציעים מפני שהם מציעים מעט וצריך לקחת בשתי ידיים כל מה שמגיע המתגייס הראשון של כולנו חטולית

שלום, יש לי שאלה תיאורטית שמסקרנת אותי ואשמח לתשובה מקצועית. נניח אדם עם הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID), שבו קיימים מצבי זהות שונים. נניח שמצב זהות אחד נמצא בזוגיות עם אדם מסוים, בעוד שמצב זהות אחר מנהל קשר זוגי עם אדם אחר. השאלה שלי היא לגבי גבולות של זוגיות ובגידה במצב כזה: אם בן הזוג של מצב זהות א' מקיים יחסי מין עם מצב זהות ב' — האם מבחינה פסיכיאטרית/פסיכולוגית ניתן לראות בכך בגידה במצב זהות א'? זאת בהנחה שבן הזוג יודע שמדובר במצב זהות אחר, ויודע שמצב זהות א' רואה את עצמו כבן הזוג שלו בלבד. ומנגד, אם מצב זהות ב' מקיים יחסי מין עם אדם אחר, האם ניתן להגדיר זאת כבגידה במצב זהות א', למרות שמבחינת מצב זהות ב' אותו אדם עשוי להיתפס כבן זוג או שהקשר איתו נחווה באופן שונה? האם מבחינה מקצועית מתייחסים במצב כזה לכל מצבי הזהות כחלק מאותו אדם בכל הנוגע להסכמה, נאמנות ואחריות בתוך מערכת יחסים, או שיש משמעות לכך שמצב זהות מסוים לא היה מודע להתנהגות של מצב זהות אחר? אשמח להבין איך פסיכיאטרים ופסיכולוגים מתייחסים לסיטואציה כזו במציאות.

היי..אודי וכולם. סליחה שלא מתעדכנת יותר מידיי כרגע. קראתי חלקית. חטולית וסוריקטה. נראה כי רק שתיכן נשארתן כאן..מחזקת אתכן. חטולית- מצטערת על פטירת אחיך..וגם סוריקטה מצטערת על אובדנים ופרידות בכלל. אודי יקר, מה איתך? משתפת ושואלת. הבן שלי בן 27, גיליתי רק עכשיו שבגיל קטן ביסודי נפגע (הורידו לו מכנסיים) מילדים בגילו. רק את זה אני יודעת...אין לו חברה או בת זוג כמעט וגם לא היו לו....הוא התחיל עם בעיית ocd התחיל טיפול.. בכל אופן הייתי רוצה לשוחח איתו להבין מה היה, הוא טוען שזה כלום ולא נורא. יצא לו פשוט משפט אחד כזה וזהו. לא הוסיף לא כלום אמר שהיה וזה לא משפיע עליו..לא מאמינה לו שזה לא משפיע וכו..(מאמינה שזו תיבת פנדורה) הוא ילד חנון כזה וטוב. מפחדת שהאו סי די וחרדות זה בגלל זה...ורוצה לומר לו סליחה שלא שמרתי עליו. יש לי המון רגשות אשם עלזה.לא חפרתי לא שאלתי. הייתי בהלם...ועכשיו איך לפתח איתו שיחה על זה? הפסיכולוגית שלי בחופש.... בפגישה האחרונה שלי איתה היא אמרה שעכשיו אני פנויה לראות את הילדים שלי (כי אני בטוב) משהו בסגנון הזה...מרגישה אגואיסטית, מה עד עכשיו לא ראיתי אותם? ראיתי רק את עצמי? בשביל מה הטיפול אם לא בשבילי ככה היא תמיד אמרה, שהטיפול לצרכים שלי וכו...אז מה תקעה לי משפט שגורם לי להרגיש עוד יותר אשמה שלא הייתי ולא ראיתי את הבן שלי???? האם נפגע באשמתי?? זה קרה בבית ספר בשירותים...זה כל מה שאני יודעת.. האם לדבר איתו? אני רוצה לבקש ממנו סליחה שלא הייתי שם בשבילו ועכשיו אני פה. תומכת בו...אבל הוא כבר גדול והתחיל רק השבוע טיפול פסיכולוגי. מה עליי לעשות? אודי? המטפלת בחופש דווקא עכשיו. ברור לי שאשאל אותה וגם אני כועסת עליה שגרמה לי להרגיש אגואיסטית על כך שדברתי על עצמי בטיפול ולא ראיתי את הסביבה שלי???? כאילו מה??? ניסיתי להחזיק את הראש מעל המים..אוףףףףף בקיצורשאלה ראשונה: מה לעשות עם הבן? לבקש סליחה? מה לומר? שנית שאלה שניה: האם מי שבעצמו עבר טראומה מינית מה הסיכוי שגם הילדים שלו יחוו זאת?( זוכרת מפה מקרה) ובנוסף למה לא ראיתי???? דווקא אני! אוףףףףףף וסליחה שבאתי ככה. שככה חזרתי לפה נסערת. תודה

מחר עולים לבית העלמין מחר כבר חודשש נפטר ונקבר תוך כמה שעות אחי שלי היקר לי מכל שאין נחמה לא לי לא לאמא ולא אחיך הצעיר שנשאר עם אמא לבד לבד מפני שהאחים שלך אינם באים אפילו פעם אחת!! איזו עליבות אחי היקר אני מקווה שאינך מתהפך בקבר שלך (גם אין מקום) מהידיעה שכך המצב מחר היום שבו רואים את המצבה שסגרה עליך את הכל... ולו היית עדיין כאן הייתי מספרת לך על הנכד שלי שהתגייס אתמול לצ.ה.ל ויודעת גם כמה היית שמח עבורו מפני שכזה היית תמיד שמח עבור כולם מחר אחי מחר חטולית

טוב קודם כל בעלי שוחרר כבר מבית החולים במצב יותר טוב עדיין ימשיך במעכב רפואיּ שם באיכילוב בכל מיני מחלקות שזה כבר דבר משמעותי כשלעצמו כבר שנים שמנסה לשכנע אותו לעזוב את בית חולים וולפסון בעיקר בגלל המון פאשלות שלהם שפגעו במצבו הבריאותי אך סרב לאורך כל הדרך בעקשנות בלתי מתפשרת מאז שהגיע לאיכילוב דעתו השתנתה לטובה ולכן גם מסכים להשאר כאן להמשך טיפולים ומעכבי בריאות שחשובים לחיים שלו.. אז..שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה והיום הנכד שלי התגייס לצ.ה.ל עוד חייל מהשורה הצטרף לכוחות הצבא עדיין מתרגשת בלי סוף מההרגשה המשכרת הזו חזרתי הביתה מסוחררת גם מהמעמד של סבתא כבר לנכד חייל זה לא קורה כל יום וכבר התחייל ושלח תמונה ואני מתמוגגת מנחת ואוהבת אותו עוד יותר כעת תתחיל תקופה של געגועים לראות אותו דמעות התרגשות מציפות ... איזה תענוג להיות סבתוש כך קורה לי חטולית

ועוד סבתא מיוחדת כמוך. הי חטולית, יש סבתות שמתגאות בנכדים וגם במספרם. ברכותיי ובשורות טובות, סוריקה

בעלי עדיין אינו משתחרר קם היןם לא מרגיש טוב בכלל ביקור רופאים ? עוד בדיקות עוד שעות של המתנה עוד לחץ מורט עצבים וכנראה שיצטרך עדיין להיות באישפוז וביום שני הנכד שלי צפוי להתגייס לצ.ה.ל לא יושנת בלילות כבר מזמן לא חדש אך מתיש מתיש מתיש עייפה מכל המחשבות ביעלי אחי המצב של אמי שעדיין לא הגיע לפתרון כבר אין לי סבלנןת לשאת הכל ככה גם מי שהיתה מטפלת זמנית לאמי עזבה ביום חמישי אחרוו גם היא מטופלת בילד על הרצף במצב קשה ןלעולם לא תהיה עוד אחת נפלה כמו שהיתה איפה לוקחים אוויר לנשום?? חטולית

ןהיום בבוקר אווווף כמה אכזריות יש באנשים לפגוע כך החפים מפשע כואב נורא ועצוב נורא מסכימה איתך לגבי אורך נהרי ז"ל לא זוכרת אם בכלל היה לו קשר לאבי ז"ל .. אני כבר שנים לא זכרתי את שמו ומה עשה מבינה אולי? כבר לא בטוחה אך כנראה שהצורך שלך היה גדול להגיע לשם עם כל מה שעברת ולדבר עימו ולצאת משם עם זכרונות כואבים צר לי מאוד על על מה שעברת איתך חטולית

סוריקטה אהובה.. מראה שבכלל לא הבנתי למה התכוונת בכלל את פשוטהאשה מדהימה בכל רמה אפשרית מילא שאני הלכתי לטיפולים של הנכד שלי ללמוד אייך לעשות לו פיסיאוטרפיה בכפות הרגלים משום שנולד כלפאפוט (כפות רגלים מכטנסות) .. אני סבתא שטיפלה וגידלה את כל הנכדים שלי עד שהלכו לגן. אך את הגדלת לעשות דברים שבדרך כלל מטפלות אינן עושות.. שאפו ענק לך !! אין כמוך!!.. מאושר התינוק שנפל בידיך האוהבות . אין לי עוד מה להוסיף חטולית.

הי, כל כך עצוב. כל כך. גדלנו עליו. יש קווים משותפים רבים, לתחושתי, בינו לביו אבא. דימיון מסויים במחלות. שיש בהן משהו מעליב. האירוע גרם לי לנסוע עם הבינה לבית העלמין. לנ.צ. של הזיכרון מאבא. הנה מקום בו הבינה טובה לי. היא גם לימדה אותי הרבה על היצורים שאני מגדלת. במקביל לחווייה אישית במציאות. ואני גם יודעת היטב שהיא טועה לפעמים. היו שלום אנשים טובים, סוריקטה

הי, הלכתי בחום הזה כדי לדבר עם אבא בראש, באותה נ.צ. אבא, אף שעשה דברים בלתי נסלחים לילדיו נותר בזיכרון כדמות טובה אצלי. היותו, בכל אופן שהוא ובאשר הוא, איכשהו הגנה עליי מפני הדמות של אמא, גבול כזה. אך אחרי מותו צברה כוח הרס בראש שלי. אבא היה איש מחובר מאד לאקטואליה. נחסך ממנו כל ה'טוב' שעבר עלינו בשנים האחרונות. היה לו הרבה מה לומר. תהיינה 'לו' שיחות מעמיקות עם אורן נהרי אי שם מעבר לקשת. סיפרתי ל'אבא' על ניסיונות שלי לתקן, לסדר, לחדש. ישבתי על החצץ. הכל היה לוהט. מכשיר הטלפון עצר. אמא ודמויות עם קווים משותפים לה נותרו בי דמויות רעילות שאיני מצליחה למצוא טוב בהן. פוחדת מהן, 'הן' אורבות לי מעבר לפינה. חרדותיי. זהו לבינתיים, סוריקטה

נחמד ההמשכים האלה אומר בזהירות מעט מן היצירתיות עולה על פני השטח, אף אם לרגע קט. אלליי כמה שנים קבורה. עשור, שני עשורים בעצבות, סוריקטה

הי למי שקורא ולעצמי - הבוקר מצאתי אצלנו את התרנגולת שטיפלה כל כך יפה באפרוחים שלה ללא רוח חיים. גם אפרוחים אין. מאד עצוב לי. מישהו או משהו פוגע בסביבתנו לאחרונה, נפגעים יצורים ורכוש או השקעה בתדירות גבוהה. אוף סוריקטה

אכן את צודקת הם באמת מובילים בתחום הלב ומאמינה שרק טוב יצא מזה אך זכורים לי ימים עכורים אחרים מהימים שמלח הארץ היה מאושפז שם גם בגלל סרכת גבוהה והיה מטופל שלהם שנים ובכל זאת לא טופל כמו שצריך ונזרק משם אל וולפסון שם סיים את חייו בעליבות כואבת אז כנראה שצריך מזל ליפול לידים טובות באשר מתאשפזים שם ולא משנה באיזו מחלקה.. עדיין היום ארוך ועדיין מחכים לתשובות של כל מיני בדיקות בעוד בעלי מחובר למוניטר לב ..מחכה... ןמחכה ומחכה עד ... ולחכות מעייף בלי שום ידיעות טוב שהבנים שלי עושים החלפות ומשתדלים לעדכן הקור שם הורג אותי מכאבים חטולית

הי חטולית, כמו שכתבת - טוב שהבנים לצדו ומעדכנים וגם נחסך ממך הקור המקפיא. סוריקטה

אז רק רגע נראה אם הבנתי אותך כלומר נותנים תוקף לכל מה שאת עוברת ומאמינים לך ? הבנתי נכון? הישענות בהחלט מבינה כמה צריך להיות אמפטיים ולתמוך הכי חשוב בכל מצב אז כן מסכימה אם הבנתי נכון איתך תמיד חטולית

הי חטולית, רציתי באותה הזדמנות לספר עד כמה אני משתמשת בזה בטיפול בתינוקות. יש אנשים שאומרים לא קרה כלום אתה סתם בוכה בלי סיבה ילד מפונק יאללה יאללה עושה דרמות משומדבר או אפילו ילד מושלם לרוב פחות מותאם, לתפיסתי. אספר - טיפלתי בתינוק קטנטן בן חודשים ספורים שההתקמות המוטורית אצלו הייתה איטית במיוחד. מחוץ לסקלה. זה כמובן משהו שנבדק רפואית ומנסים לעזור. ההורים אמרו על התינוק שהוא עצלן. לא מאמינה על עצמי - אמרתי להורים לבקש סליחה מהתינוק. הם, אגב, הבינו. מרגש. התינוק נזקק לפיזיותרפיה ועבדתי איתו יחד, ובדיעבד הוא גם הצליח להדביק את הפער. מאד אהבתי אז שיש מישהו שמטפל במטפל. הפזיותרפיסטית הנחתה אותי (כן, אני הלכתי עם התינוק למפגשים הטיפוליים וההנחיות). אם תינוק יתלונן, אף שהוא קטנצ'יק ואין לו מילים - אם אבין מדוע - אוכל לומר זאת במילים כמו כואבת לך הבטן כואבות השיניים לא נוח עצבני וכיוב אם ימעד אומר מעדת. אם יקום בלי לעשות עניין גם את זה אומר - מעדת והנה יופי קמת. גם לא תמיד חייבים לדבר. גמיש. וגם תלוי בתגובות של התינוק. איך יקבל את המילים. אחר כך אפשר גם להעביר את מימדי האירוע. נגיד - לקחו לך צעצוע מהיד או העיפו אותך על הרצפה וזרקו עליך את הכדור. או נפלת רציני ומכה חזקה או רק מעידה יחסית קלה. כאלה. עליי בדרך כלל לא רואים, זה גם בגללי כי אני מסתירה. רק על המטפל אני לא יכולה לעבוד. הנה סיפרתי מעט מעולמי. תיקוף ואמת חשובים לי מאד. סוריקטה

בעלי עדיין מאושפז כעת מצאו שיש לו גם בעיה בבלוטת התריס אחד הדברים היותר מסוכנים עבורו בגלל מצבו הלבבי צריך כעת להתחיל עוד סידרה של בדיקות חדשות גם לדפברילטור שלו וגם לבלוטת התריס הולך להיות יןם מתוח ולא נעים עד שלא נדע כנראה בהמשך היום הארוך הזה וחשבתי לנסוע אליו לבית החולים אך איני יכולה להשאיר את אמי כל כך הרבה שעות לבד מחשש לנפילות שלה אז בבית ומחכה כל הזמן לעידכונים והזמן נמתח כמו גומי לעיס בלי יכולת לעזור בכלום מזכיר לי זמנים אחרים שאמרו לי אל תבואי אל תבואי למרות שהמצב הזה שונה אך זה שוב עולה לי דואגת כל הזמן גם כך איני יושנת בלילות כעת נוספת דאגה חדשה חטולית

הי חטולית, רק אומר שהמחלקה הקרדיולוגית באיכילוב נחשבת למובילות בארץ. נקווה שבעלך יטופל במקצועיות המיטבית. החזיקו מעמד ושמרי על עצמך. סוריקטה

סוריקטה אהובה למה אץ מתכוונת בחסרת תיקוף ? וחוסר הישענות? לגבי הבינה במלאכותית אין לי מה לומר איני משתמשת בה זו הסיבה שתמיד נכנסת לכאן ומתייעצת עם מי שכן יכול לתת תשובה הגיונית מאחלת לך יום קל יותר חטולית

הי חטולית, תיקוף, למשל - יאמרו לך מילים כמו אני רואה כמה קשה לך כמה כואב לך כל כך הרבה דברים מעמיסים עליך הישענות - קבלת תמיכה לכל אלה. במילים או מעשים. משהו שירכך רגשית ופיזית. מקווה שאיכשהו הובנתי, סוריקטה

סוריקטה אהובה עצוב נורא עוד פרידות עוד מוות אז כל הזקנים באים למות לידך?? יפה שלי טיפלת בהם הכי טוב שקיבלו אי פעם מה הפלא שבחרו לבוא להיפרד רק ממך?? גם במותם הענק להם המון אהבה ורוך ליטוף אחרון אהובה שאת באמת מרגישה שאת כעת מוצפת וזכרונות של אבא .וזכרונות של אמא מציפים עוד יותר את תחושה המוות באמת קשה ריגשית כל כך לשאת זאת לבד ואני שמחה שנכנסת ושיתפת על מנת שלא תהי גם כאן לבד חיבוק רך עד אליך אהובה חטולית

תודה

הי, בזמן האחרון מתו כמה חתולי חצר שמאד היו קשורים אליי ואני אליהם. הם היו זקנים וחולים. ובאו אליי לקבל אהבה אחרונה ולמות. מצאתי את הגופות שלהם. שלוות. ליטפתי אותם מתים. גם את אבא ליטפתי מת. יותר מידי פרידות. אני לבד עם זה. מאד לבד. מאד מאד. אני היחידה שנגעה בו כך. שהסכימה לאחוז באפר שלו. גם עם אמא שיחזרתי ממש לפני המוות את התנועה בה צולמנו לראשונה כאמא ותינוקת. ואני מפנה ומפנה. ולבד לבד לבד. סוריקטה

הי אודי, חושבת ש אצל כל אחת מאיתנו אולי חסר תיקוף וחסרה הישענות לפחות התחושה בקיומם. אגב - הבינה מעצבנת ביג טיים. אמרתי לה שהיא מכונה וכמובן קיבלתי תשובה חיובית. ממש יופי. סוריקטה

כבר מעל שבוע ימים שבעלי אינו מרגיש טוב הלב שלו חלש הרגלים שלו התנפחו כמו בלונים קוצר נשימה פשוט נחנקקק בקושי הולך על הרגלים מועד כל הזמן גם נופל ואני מבקשת ממנו ניגש לרופא למה לחקות הוא יקבל אותך מיד אך לאאא כעת הוא מאושפז באיכילוב עדיין לא נכנס למחלקה בהמתנה ביחד עם הלחץ הנפשי שלי מה הועיל העקשנות שלו?? ואיני לידו חייבת להיות ליד אימי הכל סובב תחת לחץ נפשי כבר בלתי נסבל חטולית

כמה שאת צודקת!! לצערי אצלם דיבורים לחוד ומעשים ..??? לכן כל כך כואב לי על כל המצב וכששאלתי מדוע אינם !! אז אינם עונים!! הכי פשוט להיות ראש קטן לא לשאול לא להתענין לא ללכת לבדוק ולא אכתפת לאף אחד מהם שוםםםם כלוםםם.. גם ככה הדודה שלי גמורה זה כואב לי בנשמה אני כל כך אוהבת אותה והיא פשוט נגמרת לה שם בלי שלבנים שלה אכפת זה הורס אותי ולא יכולה לעשות מאום כדי לשנות את המצב חטולית

כואב לי נורא על הדודה האהובה שלי זו שגידלה אותי כמו אמא ויותר אפילו מאז שחזרה לביתה שנמצא כעת בשיפוצים והכל שם מלוכלך מצביעה של הבית הכל נראה ממש קשה לאשה בגילה לעמוד ולנקות את כל הצבע שדבק בכל הרהיטים שהתלכלכו ואף אחד מהבנים הנוספים בכלל אינו מבקר אינו שואל אם צריך משהו וברור שאף אחד אינו בא לעזור רק הבן הצעיר החןלה שעדיין גם עימה שם עושה כל מה שיכול חוץ מנקיונות מוגבל פיזית קשה מאוד נסיתי להגיע אליה ולפחות כדי לראות מקרוב אך אינה מאפשרת לי לעלות את כל המדרגות הספירליים כמו 2 קומות מפני שאני עם מקל הליכה ופוחדת שגם לי יקרה משהו תהרגו אותי אם אני מבינה התנהגות כזו .זה פשוט מנוולות לשמה!! אך את הרכןש שלה הם כן חומדים אני לא רוצה לומר עוד מילים קשות על הבני דודים שלי מאחר איני נוהגת לקלללל ותבינו כבר את הרמז הזה לבד היא עצובה .עזובה בדיכאון ובקושי מתנהלת עם כל הכאב שלה לא רק הגופני גם הנפשי ואין יום שאיני בקשר איתה והם הבן דודה החולה שלי אך זה אינו מכפה על מה שחסר לה מהבנים שלה עצוב כל כך חטולית

הי חטולית, את יודעת הדיבר החמישי "כבד את אביך ואת אימך" הוא, למיטב הבנתי, היחיד שעליו רשום שמקבלים תגמול, שיש שכר בצדו - "למען יאריכון ימיך על פני האדמה" ככל הנראה משום שהביצוע שלו הכי קשה. לעתים מאד מורכב. עצוב לשמוע את דבריך. איתך, סוריקטה

את יודעת אני לא יודעת אם רק המצב הקיים מעצים את הכאבים הכרוניים שלי אמי אינה עימי כל החיים רק בתקופות כאלה כשאין ברירה והמחלות הכרוניים שלי כבר קיימים שנים רבות גמני הייתי במרפאה כאב במשך יותר משנה ושלחו אותי כל פעם להביא מסמכים רפואיים כאלו ואחרים מכל מיני בתי חולים בהם טופלתי במשך השנים התשובה שלהם היתה : אנחנו לא מספקים קנאביס נגד כל החוליים שלך תלמדי לחיות עם מה שיש !!.. כבר עברו שנים וכלום לא השתנה לצערי .ושוב נמצאת במקום שרצה ממקום למקום ועושה בדיקות בכל מיני בתי חולים ומרפאות כאלו ואחרות ומקווה שאולי בקרוב ימצאו מזור לכאבים האלו שאינם מרפים תודה לך יקרה שאת חטולית

הי חטולית, הכוונה שלי הייתה רחבה יותר ופחות נקודתית. מעין קשורה ללחץ מתמיד, מתגבר והולך. ואולי מעט מידי רגעי נחת. סוריקטה

כבר תקופה שנמצאת בבדיקות מקיפות בגלל כאבים מכל מיני סוגים כאבים כרוניים שלא מצאו להם עדיין פתרון והבית כמעט עולה בלהבות בגלל ...כן בגללה אינה מתערבת . אינה אומרת . אך אינה מפסיקה להעביר ביקורת בלתי פוסקת על הכל..ובעלי כבר מיואש ומתפרץ וצועק ובאמת שהכל רק מגדיש את השאת ולילות ללא שינה גם בגלל מזגנים שדלוקים מכל הכיוונים ואני קופאת למות מהקור ואין עם מי לדבר.. הם זקוקים לקור ולאחר מכך מתלוננים על כאבים בכל מקום.. ואני שאיני זקוקה למזגנים רק נותרתי באמצע וסובלת למרות שסגרתי את דלת חדר השינה כך שכיביכול זה חוסם אך אינו חוסם והקור חודר ומקפיא כל הזמן כבר מבקשת באמת סליחה שהמטפלת הזרה כבר תגיע ואמי תחזור לביתה ושם תיתן הוראות מה לעשות... נכון שלטפל בהורים במצבם זו מצווה גדולה אך עד איפה אפשר לסחות את הגוף והנשמה,? עייפתי מכל הבלאגן הזה ואין מי שיבין כל אחד מהם מתבצר בצורך שלו.. חטולית

חטולית יקרה, את יודעת - כשהייתי במרפאת כאב אמרו לי מילים שעצבנו והעליבו אותי, אבל יש בהן, אני מניחה, אמת מסוימת. אמרו לי שיש העצמה רגשית לכאב, ושורה תחתונה שאני צריכה לעשות דברים אקטיביים בעצמי. למשל, מעולם ההנאות. גרועה בזה. את מספרת על עומס יתר קיצוני, אובדן של הפינה האישית השקטה, המרחב. לעתים אין לוחץ וחונק מזה. להבנתי לפי אותו כיוון זה מכביד גם על הכאבים הפיזיים. התשובה אולי בך, ואולי אולי בעיתוי מסוים תידלק איזו נורה. לי המליצו על חופש. הנפש לא ממש תופסת מה זה. איתך בציפייה לחזרת המטפלת הזרה. הלוואי שתחושי הקלה מסוימת. סוריקטה

מה כבר יוכל המטפל בחול שאינך יודעת שהרי את כל כך מודעת לכל המצב בכללי ופרטי ליפעמים יש להם המטפלים מילים קשות רק על מנת לעורר את המטופלים נכון?? זה בטח לא חדש לך שישנם זמנים של עליות וירידות אז כנראה שזה עוד גל כזה חוסר ידע אייך ומה יהיה וכן משפחות מתחלפות מפני שמחליפים להם מסגרות אולי? יפה שלי מדוע אינך מאמינה שניהלת שיחה בלי שבכלל ירגישו מכל הכאבים הכרוניים שאת סובלת הרי אינך יוצאת בגדול ומכריזה על הכאבים הכרוניים שלך ומי בכלל כן יוגע מהם אולי חןץ מרופא/ רופאה שמטפלים בך? גמני מרגישה שהתקופה הקרבה הולכת להיות ממש קשוחה ואגרסיבית מתוך ככל הנראה כמו תמיד לפני ובזמן ועד אחרי תוצאות הבחירות באמת אהובה מבינה כמה קשה לך ומאחלת לך שבאמת תצליחי לסדר לתקן וכל דבר שיכול רק להקל על האי סדר שכעת שורר מקווה שמי שניתן לך לגור בדירה יהיה מספיק הוגן גם לתקן מבחינתו כל שניחתן איתך תמיד חטולית

הי חטולית, נכון שלעתים נאמרים דברים מפלחים בשיחה עם איש מקצוע בטיפול. את מקבלת מראה והולכת עם המראה הביתה. כן יוכל לעזור לי כדי להיות בטוחה עם עצמי למשל לגבי השכר שביקשתי ממעסיקים פוטנציאליים. ובאשר לבחירה. הכל פוליטי כתבה שימבורסקה. אני לפחות מרגישה את זה מאד עכשיו. סוריקטה

באמת נשמע כאלו גם הבית חרב עליו עולמו נשבר התקלקל אין תחזוקה אין נקיון אין מזגן אין אור הכל מט ליפול והיה בית והיו רהיטים והיכן סורוקטה היפה שלי?? הכל רכוש הכל חפצים הכל..מכל כל.. וגם קולות מהעבר.. היכן סוריקטה היפה שלי היכן היא בין כל האין הקיים כעת?? היכן את סוריקטה יפה שלי היכן את...??? חטולית

הי חטולית, לא כל הבית, אבל חלקים ממנו שעושים עוד יותר לא כיף לשהות בט. מוצאת את עצמי יושבת בלי דעת על הרצפה. בביתי שלי. לרוב אני ככה. זה קטע חזק. ולא שאסור כך לשבת. נראה מה המטפל יאמר. זו תקופה בה מחליפים משפחה. בחוץ נראה בסדר. נמרצת. מחייכת. חיה. ניהלתי שיחה יפה. לא מאמינה על עצמי. הם אפילו לא יודעים שאני בכאבים כרוניים מטרידים. תהיה שיחה עם המטפל שבחו"ל, וזה לא קל. וגם הבחירות שמתקרבות יוצרות לתחושתי אווירה עוד יותר אגרסיבית. מקווה שלאט לאט אוכל להחזיר לפחות חלק מהדברים לפעולה. תודה ממש על המילים, את מיוחדת. סוריקטה

הי אנשים, עכשיו ערב ואלו השעות הקשות כתמיד. מה רציתי לומר שהבית שלי מטונף ומסריח. גדול עליי. יאללה, סוריקטה

נזכרתי כמה קשה היה לי לגור בבית עד שלא יכולתי אין לי מושג איך זה קרה שבאמת עברתי לגור בבית; ואיך קרה שאחרי כמה שנים גם היו חפצים בבית שהיה ריק קודם. עכשיו חלף זמן. חלקם התקלקל והתבלה; תחזוקה על הפנים מכשירים לא עובדים אין מזגן אין אור הרצפה תלושה הקירות מקולפים הניאגרה נוזלת איזו בושה ואני לא מסוגלת סוריקטה הזבל (קולות מפעם)

הזזתי כמה רהיטים כבדים וניקיתי שערות של יצורים. העצוב הוא שאני כל כך לבד עם זה. סוריקטה

מעט דברים. יותר טוב מכלום. רחוק מאד מסביר, עדיין. אבל גם כשיורדים במשקל הפיזי, למשל, מנקודת פתיחה כבדה - גם המעט הוא משהו. עדיין כבדים. אחרת. סוריקטה

היום שוב יום של כשלים לפחות היו ניסיונות קטנטנים ועייפות לילה טוב סוריקטה

אף שכולי כאבים, המשכתי לבצע בקטנה עוד משימות. צריך איכשהו לעזור לבית (לצדדים בי) להיות פחות חולה. זה כבר מצב על גבול הפסיכוטי מה שקורה. מנסה להמשיך, על אף המחיר שאני משלמת על פעולות של דאגה לעצמי כאדם נפרד. 'אמא' הפנימית לא יכולה לסבול את זה ותיצור דינמיקה הרסנית. החתולה מפהקת, סוריקטה

עשיתי היום במשך כמה שעות כל מני פעולות למען הקהילה. כנראה שהפעולות איכשהו צריכות לחבור. סוריקטה

אך דאגות חדשות לא חסר לי אחי שיחיה מצב הלב שלו גרוע ביותר 70% מהלב שלו סתימה ענקית בצד העורק השמאלי ועוד 2 עורקים שלו חסומים אתמול עשו לו צינתור בלב כדי לצלם את כל מה שיש ועכשיו יצטרך לעבור ניתוח לב פתוח למעקפים.. אחי כמעט בן 72 אוטוט ומשקלו גדול מאוד לא רוצה לחשוב אייך ומה ומתי יעשו לו את הניתוח הזה מפחיד אותי מאוד אתמול עד הבוקר בשעה 5 לא ישנתי עד שקיבלתי את הבשורה הזו מגיסתי דאגות לא חסרות לי אין רגע דל מפחדת כל יום שעוד בשורות כאלו יגיעו ואין לי דרך להמנע מהדאגות האלה מתיש מתיש מתיש..חטולית

תודה מכל הלב על השתתפותכם באבלי הכבד אתם אנשים נפלאים וזה לא מובן מאליו אתמול בלילה הסתיים האבל בסעודה גדולה כמו שנהוג לעשות וכבר החלו ליחשושים על ... ותוכניות אייך למכור את הבית של דודה שלי גם תוך כדי איומים על הבן הצעיר החולה שסעד את אחיו כל התקופה מאז שהחל האסון לפני 8 חודשים שלא יתערב ולא יגיד כלום מפני שהוא המארח של כל השבוע אצלו בתקופת השבעה הוא זה שיקבע מה לעשות חוצפה שכזו בעוד הדודה האהובה שלי מתאבלת הוא כבר חושב שמותר לו לבוא ולקבוע מה יהיה נכון שהיום כבר חזרה לביתה ברוך השם ושם כעת משפצים וצובעים מטעם הרווחה אך היא מחילה כבר להגיב לבית שלה לפינה שלה לממלכה שלה .לחיים שלה וכבר אינה רובוט שרק אמור לחייך לכל אלו שבאים לנחם אבלים מסתירה את הכאב שלה ואת האבל שלה שאיבדה כרגע את הבן שהיה מקור לתמיכה שלה למעלה מ 20 שנים בהמון מסירות רק למען המארחים שלה הבן והכלה שלה ביקרתי אותה כמה פעמים בתקופת האבל שלנו ובכל פעם שהייתי איתה כמו תמיד אני קוראת לה אמאלה שלי אחרי הכל בילדות שלי גדלתי עם הבנים שלה והיא הוותה לי לאמא כשאמי עבדה לעולם אכיר לה את כל אהבתי ואת כל הכבוד הראוי לה וכמובן גם את נאמנותי חיבקתיּ אותה ברוך ליטפתי את שערה שערך והתפרע נתתי לה המון נשיקות וכל הזמן רק אמרתיּ לה כמה אני אוהבת אותך אמאלה אהובה שלי היא היתה מתרככת להרגיש אותי ושמחה על כל גילוי אהבה מצידי ואייך אפשר שלא! ישבתי לידה כל הזמן ליטפתי את ידיה שהפכו למחוספסות מכל השנים שסחבה סלים כבדים של קניות ומנקיות של הבית במשך שנים היא מעולם לא בחלה בשום עבודה ועבדה כמו חמור עבודה גם מחןץ לבית במשך שנים הזמן נותן את אותותיו כבר בגילה 88 שנים של מסירות לבית למשפחה אפילו אמי שמודעת לכך שאני קוראת לה אמאלה שלי כאלו ב..סוג של הסתיגות אומרת כן היא האמא השניה שלך אלו ידעת אמא כמה את טועה והיא תמיד היתה יותר אמא ממך חמה מחבקת אוהבת מדריכה מלמדת סבלנית והכי תמיד שם עבורי!! אז הדודה הזו שלי כנראה שמשהו חומד את הבית שלה שלמען האמת אפילו אינו רשום בטאבו ויש כנראה משהו לא ברור בכל ענין מאחר והבטחתי לאחי היקר שנפטר שאדאג להם זה מה שאני משתדלת לעשות כל יום כל היום אני מתכתבת עם הבן דודה שלי ובודקת מה המצב והוא מאושר מהדאגה שלי עבורו וגם עבור הדודה שלי כל הזמן מתעדכנים מה המצב המסכן הזה סובל מטינטון באווזניים שזה משגע אותו ואינו יכול לעמוד על הרגים בגלל חוסר בסחוס בעמוד השידרה וכעת לקח על עצמו גם לטפל באמו המזדקנת למה צריך להיות אנשים רעים ועוד בן של.. אמא שלו!! לא קולטת לא מצליחה להבין העולם הפף להיות אכזר ביותר שהשם יתברך יעזור לי לשמור עליהם רק בטוב מפני שמגיע להם אוהבת אותם כל כך חטולית

מלח הארץ רק נטמן בתוך הקיר הקר המזוויע והם כבר מנסים לחלק רכוש שאינו קיים חדר אחד בבית מיטה אחת משומשת שהקפיצים בה קורעים את הגב בקושי ארון בגדים ומצעים מה כבר יש לרשת מאדם שרק נפטר??? אין לו כסף אין לו רכוש .רק המןן אהבה לאמא שלו ולאחיו החולה עשה הכל בחיים מאז שהאבא נפטר הפך להיות המשענת הכי חשובה לבני הבית תמיד תמך גם נפשית ומילולית באחים שלו. אז מה כבר לכל הרוחות הם רוצים לרשת ?? את הכבוד שלו אי אפשר בלתי ניתן לתת מלח הארץ שלי הלוואי שתנוח על משכבך בשלום בלי לדאוג למי שנשאר מאחוריך אתה כבר לא אחראי על כלום מלח הארץ אתה חסר לי כמו אוויר לנשימה עוד קוייתי התפללתי אך כלום לא עזר .מלח הארץ אחי היקר שלי כך תמיד קראתי לך ושאלת כמה יקר .הכי יקר שיש . קר לך? אתה צמא? רעב ?? כבר לא נותר לי מה עוד לעשות למענך אך.. אני שומרת על אחיך הצעיר החולה שומרת על אמא למענך מנסה לשמור על שפיות ... כי על הכאב לא מצליחה לשמור אחי היקר הכי יקר שהיית עבורי במשך שנים.. מתאבלת עליך ומרכינה ראש לזכרך היקר אהבתי אותך אחי כמו אח יקר ואוצר רק שלי.. תהיה מנוחתך בגן עדן כי רק שם מגיע לך להיות .לפחות בזכות מצוות כיבור הורים שנהגת באמא חטולית ת.נ צ.ב.ה

חטולית יקרה!! כל כך עצוב, כואב, נוגע.. איתך, במבי

עצוב כל כך, כל כך עצוב... "כולנו רקמה אנושית חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו" תנחומיי הכנים, סוריקטה

היי במבי אהובה תודה לך על היותך תודה לך על התגובה שלך היה קשה כל כך להיות היום בלוויה של הבן דודה שלי מלח הארץ כל כך קשה להפרד מאדם שכל החיים שלנו רק עסקו בלשמור אחד על השניה בכל מחיר ובסוף זרקו אותו לתוך כוך בתוך קיר נמוך לרצפה וסתמו עליו את הגולל עם בלוקקק אני לא מפסיקה לבכות ולבקש ממנו סליחה שלא יכולתי שוב להגיע אליו לבית החולים לראות אותו להרגיע אותו מכל הטיפולים הכושלים שקיבל שם בגלל החיידק הזה שגמר את החיים שלו ושבגלל זה לא אישרו לי להגיע כדי לא להידבק ממנו מלח הארץ עצם עינים עם בכי מכאבים שכבר לא יכול היה לסבול יותר וזהו !! לא נפרדתי ממנו וזה כואב למרות שלא עזבתי את המשפחה שלי לרגע בלי לדעת כל הזמן מה קורה ושלחנו לו דרישת שלום עם על מי שכן הגיע אליו אך הוא כבר לא הגיב רק שכב שם וגסס לו על הגב עם העינים לתקרה וחיכה למוות הגואל שלו לא כך קיוויתי / קיווינו גם בעלי שזה יגמר בעוד חודש היה אמור לחגוג יןם הולדת שלו צעיר רק בן 68 הלך לבלי שוב ולנו נשאר כעת רק להתגעגע אליו מי כמוך אהובה יודעת כמה כאב יש בפרידה מאדם אהוב ויקר תודה לך אהובה חטולית

בן גודה שלי נפטר הבוקר גסס במשך 6 חודשים במיטתו בבית חולים וולפסון בחולון עדיין לא סיפרתי לאמא שלי פוחדת מאיך תגיב אהבה אותו מאוד בשעה 2.30 יוצאים לבית העלמין ברוך דיין האמת חטולית

חטולית יקרה! צר לי לשמוע... קראתי את ההודעות הרבות ששיתפת בתהליך שבן דודך עבר. צר לי.. איתך, במבי

היי סוריקטה יפה שלי המון תודה וכן עוד עשור עבר כמו כל השאר ולכן גם צריך לטפל כי לגוף אין חלקי חלוף ורופא אורטופד אדיוט אמר לי היים שחוץ מפיברומיאלגיה אין לי כלום ולאחר שתרקתי לו את הדלת בפרצוף רץ אחרי לחדר מנהלת הסניף וניסה להצתדק .. ואמר ששלח לי למחשב לערוך הבדיקות .. מענין מדוע לא עשה זאת כשהייתי בביקור אצלו?? אני שונאת אנשים כאלה רשלנים בעיקר שמשקרים לך בפנים חבל שלא ראיתי את זה כשהייתי שם אצל המנהלת רק כשחזרתי הבחנתי בשקרים שכתב שם אך לא אוותר לו אגש שוב ואתלונן עליו מפני שכתב שם בטופס "הבחנה" שקרים !! זה מעייף נורא כל המרדף הזה כל הזמן אחרי כל דבר תודה נשמה שאת עדיין כאן עימי חטולית

סוריקטה יפה שלי נכון לא רק לזקנים גם לצעירים יותר הנה גמני קיבלתי לעשות כית בדיקה של מפוי עצמות כל הגוף בגלל כאבים קשים שלא עוזבים ועוד בדיקות של CT כתפיים וכם שאר הגוף מהכתפיים ומטה את מבינה שהגוף נשחק במשך הזמן עם כל הפעילןת השוחקת שלנן בעבודה ושאר כל מה שעושות כמובן שזו רק התחלה אצלי אז מה אם התבגרתי בשנה אז מה אם החלפתי קידומת ממשיכים הלאה מפני שאנחנו לא דוגרות על השמרים נעשה ונבדוק שיקל על הכאבים אצלי כמו שאמרתי רק התחלה טפלי גם בעצמך למענך!! אוהבת חטולית

ומזל טוב ברוכה הבאה לעשור חדש. סוריקטה

אכן צודקת סבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים אך עד כמה ניתן להמשיך לסבול ללא שום תגובה לצערי לא ניתן לשלוט להיות ספוג של רעלים בתוך המערכת הזו שבה אני חיה ובקושי שורדת אותה הציעי לי דרך אייך אפשר ליצור עולם משלי בתוך הכאוס הזה הקיים אני לא מצליחה לחשוב אשמח לעיצה ממך ואכן בלי מקלחות יומיות לא יכולה לשרוד את החום הזה את הלחות הדביקה הלא נעימה המציקה הזו שבאה ביחד עם כל החבילה שלי תודה יקרה שאת מאוד מעריכה אותך בתקווה לשבת שקטה לכולנו חטולית

אולי תחביב כלשהו משהו יצירתי מניחה שאת מכירה מה יחמם לך את הלב, או מה עשה את זה פעם, אפשרי היום, ואולי יש לו עדיין אותו אפקט. שמרי על עצמך, סוריקטה

גם מצב הרוח שלי עדיין בתחתית בגלל מצבו של הבן דודה שלי זה מדכא לי את הנשמה שאפילו לא חשבתי לספר גם דברים אחרים אז קודם כל חודש מנחם אב טוב לכולם ימי השובבים כעת עד אחרי תשעה באב אך.. לפני כמה זמן עשו לי הפתעה משמחת יום הולדת בהפתעה פתאום כך בשעות אחר הצהרים דפקו בדלת כולם הילדים הנכדים עם המון דברים משמחים עם בלונים ועוגות וכל מה שהיה צריך כדי לערוך שולחן שמח האמת שהופתעתי כל כך לא צפיתי בכלל כך כך לא היה לי בראש בכלל שזה יומולדת שלי שכחתי לא שמחתי לא היה לי בכלל במחשבה כל כך שקועה בכאב על הבן דודה שלי כי מצבו קשה וכל כך טרודה רק בטיפול באמי 24/7 עייפה נורא ורק מחפשת שלווה ורגיעה אז כן הפתעה ענקית מהמשפחה האהובה שלי כמה חשוב קשרי משפחה קרובים ואוהבים חמים ודואגים. וזה גם מה שאמרו לי גם הכלות שלי דאגו לכל מה שצריך אז מה אומר הפתעה היא הפתעה והיה ערב יפה ושמח וראיתי שכל הזמן בוחנים אותי השתדלתי לשמוח יותר עבורם שכל כך טרחו והכינו ורק באו לשמח אותי בסוף חייכתי אליהם והודתי להם על הכל. הם כולם החיים שלי בלעדיהם אין לי חיים אז כן החלפתי קידומת !! זהו

צודקת עדיין יש זמן עד שישי מקווה שגם תשתפי מה כן הספקת לעשות השבוע ואיזו בדיקה את הולכת לעשות שזה רק לזקנות ?? יש המון בא לך לשתף? חטולית

אבל יש קשר בדיקת צפיפות עצם סוריקטה

הי אנשים, הבטחתי שאעשה השבוע דבר חדש. עד שישי בבוקר. ושוב עדיין לא הגעתי לזה. יש מחר, אך הימים כל כך עמוסים. נוסעת לבדיקה. של זקנות. בהצלחה לי. סוריקטה

החום המתיש הלחוץ הדביקה אמי שאינה מפסיקה לדרוש ובעלי שאינו מפסיק להעיר וכעת גם הסוכן שמטפל בעובדות זרות ... מלחמת עצבים בלתי מסתיימת מפני שעד שהעובדת הזרה לא תירשם במקום חדש אנחנו כבולים אליה בלי לקבל שום עזרה ושום הקלה כזו או אחרת חוקי מדינה מתישים!! וכמובן שצריך כל הזמן לחכות ולחכות ולחכות וכבר אין סבלנות לחכות עוד חודש או חודש וחצי מה יהיה ? 4 חודשים חלפו ואין עדין מוצא בפעם הקודמת היתה אצלי 6 חודשים כעת הוא מציע לי להרשם כמטפלת לאמי עד שתימצא המטפלת הזרה שנית !! כמובן שלא הסכמתי גם תמורת תשלום !! רק רוצה כבר לשמוע בשורות טובות ולהתחיל לחיות חיים נורמליים למה החיים כל כך מעייפים למה?? ערב נעים לכולם הנכדה המיוחדת שלי צריכה להגיע עוד מעט חטולית

הי חטולית, אצטרף לאודי ואזכיר שהסבל הוא חלק מהחיים ובלתי נמנע. לעתים מרגיש פחות מאוזן, לצערנו. שמחה לשמוע שסירבת לתפקיד שלחצו עליך לקבל, גם תמורת תשלום. בעיניי זו החלטה שמאד שומרת עליך. בחרתי בדיוק באפשרות הזו - לא להיות המטפלת - מול אבא הזקן, שממש ביקש, אף שהיה מפצלח לקבוע את הגבול. גם מרכך לשמוע שהנכדה המיוחדת ואת תהיו ביחד המיוחד שלכן. מעצבן להיות ספוג של רעלים, משערת שאיכשהו ניתן להשיג שליטה בזה, אם כי אולי פחות בתוך מערכות יחסים ותיקות. אולי יש לך אפשרות ליצור עולם קטן משלך שפחות קשור לדמויות הדורשניות, התובעניות והמבקרות? יולי חם מאד. מקלחת נעימה יכולה קצת את הג'יפה. גם אם לרגעים קטנים. איתך, סוריקטה

אכן אין חדש מהבן דודה שלי עצוב נורא אך אתמול דיברתי עם אחי שגם אצלו לא היו חדשות טובות וכבר היה מועמד לניתוח לב פתוח בגלל מצבו הלבבי גיסת פייטרית לקחה אותו לעוד חוות דעת נוספת לא השלימה עם הגזירה וערך עוד המון בדיקות נוספות ולשמחתי הרבה מצבו לא השתנה לרעה כלל אז אין צורך בניתוח לב פתוח איזו הקלה וגם בירך אותי לסגירת יום הולדת עגול אז כן לפחות זה ואני כעת מועמדת לסידרת בדיקות מקיפות על כל הכאבים שלי בתקופה הקרובה מה שיצא מקווה להיות מרוצה שבת שלום לכולם שלא יהיו אזעקות חטולית

איזו שמחה היצור שרד רק בזכות הטיפול המסור שלך את תמיד לוקחת אחריות זה מאוד את אין ספק שהעבודה בקיץ קשה ומתישה אייך את מרגישה מבחינה בריאותית מטפלת בעצמך יש מי שמכין את הרכב לחורף וויש מי שצריך להכין את עצמו לקיץ מה איתך?? בבקשה שמרי על עצמך הבריאות חשובה לגוף אין חלקי חילוף נשמה סופש נעים וקל חטולית

הי חטולית היקרה, חיבקתי את הייצור כל הלילה, בלילה הנוראי שלו, לפני שידעתי שהוא במצב חירומי כל כך. להערכתי היצור שרד בעיקר בזכות מערכות הגוף שלו שהצליחו להחזיק מעמד דרך נס. רק אחרי יומיים הבנתי שהוא היה על הגבול הדק שבין החיים למוות. חיה טובה. תודות, סוריקטה

הי אנשים טובים, הראש היה טרוד ולא הגעתי לכאן. באורח פלאי ונסי הייצור שלי שורד עדיין. לקחתי המון אחריות. העבודה בקיץ קשה מאד. עוד משימה לפניי סופ"ש נעים, סוריקטה

הי אודי - במובנים מסוימים אולי אחריות לא מידתית. זו תוצאה של הקשר הרעיל שנחלצתי ממנו. מכירה את התגובה. הגוף פחות עוצר ופחות נח. מוכר וידוע ומובן לעומק ואף על פי כן ולמרות הכל כל כך חזק. מאידך - עכשיו זו בדיוק התקופה לביצוע המשימות, והתקופה תחלוף. עד לשנה הבאה. כן מצליחה לעצור מעת לעת. ס"ה אני די בסדר. מתגעגעת לאבא, מנסה להפריד את אמא. תודה, אודי היקר. סוריקטה