עד כמה עלובים יכולים להיות..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/07/2026 | 15:14 | מאת: חטולית

מלח הארץ רק נטמן בתוך הקיר הקר המזוויע והם כבר מנסים לחלק רכוש שאינו קיים חדר אחד בבית מיטה אחת משומשת שהקפיצים בה קורעים את הגב בקושי ארון בגדים ומצעים מה כבר יש לרשת מאדם שרק נפטר??? אין לו כסף אין לו רכוש .רק המןן אהבה לאמא שלו ולאחיו החולה עשה הכל בחיים מאז שהאבא נפטר הפך להיות המשענת הכי חשובה לבני הבית תמיד תמך גם נפשית ומילולית באחים שלו. אז מה כבר לכל הרוחות הם רוצים לרשת ?? את הכבוד שלו אי אפשר בלתי ניתן לתת מלח הארץ שלי הלוואי שתנוח על משכבך בשלום בלי לדאוג למי שנשאר מאחוריך אתה כבר לא אחראי על כלום מלח הארץ אתה חסר לי כמו אוויר לנשימה עוד קוייתי התפללתי אך כלום לא עזר .מלח הארץ אחי היקר שלי כך תמיד קראתי לך ושאלת כמה יקר .הכי יקר שיש . קר לך? אתה צמא? רעב ?? כבר לא נותר לי מה עוד לעשות למענך אך.. אני שומרת על אחיך הצעיר החולה שומרת על אמא למענך מנסה לשמור על שפיות ... כי על הכאב לא מצליחה לשמור אחי היקר הכי יקר שהיית עבורי במשך שנים.. מתאבלת עליך ומרכינה ראש לזכרך היקר אהבתי אותך אחי כמו אח יקר ואוצר רק שלי.. תהיה מנוחתך בגן עדן כי רק שם מגיע לך להיות .לפחות בזכות מצוות כיבור הורים שנהגת באמא חטולית ת.נ צ.ב.ה

23/07/2026 | 17:22 | מאת: .במבי פצוע..

חטולית יקרה!! כל כך עצוב, כואב, נוגע.. איתך, במבי

23/07/2026 | 19:00 | מאת: סוריקטה

עצוב כל כך, כל כך עצוב... "כולנו רקמה אנושית חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו" תנחומיי הכנים, סוריקטה

הי חטולית, אתך באבלך הכבד. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית