מנוולות לשמה אין עוד אייך לומר זאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
כואב לי נורא על הדודה האהובה שלי זו שגידלה אותי כמו אמא ויותר אפילו מאז שחזרה לביתה שנמצא כעת בשיפוצים והכל שם מלוכלך מצביעה של הבית הכל נראה ממש קשה לאשה בגילה לעמוד ולנקות את כל הצבע שדבק בכל הרהיטים שהתלכלכו ואף אחד מהבנים הנוספים בכלל אינו מבקר אינו שואל אם צריך משהו וברור שאף אחד אינו בא לעזור רק הבן הצעיר החןלה שעדיין גם עימה שם עושה כל מה שיכול חוץ מנקיונות מוגבל פיזית קשה מאוד נסיתי להגיע אליה ולפחות כדי לראות מקרוב אך אינה מאפשרת לי לעלות את כל המדרגות הספירליים כמו 2 קומות מפני שאני עם מקל הליכה ופוחדת שגם לי יקרה משהו תהרגו אותי אם אני מבינה התנהגות כזו .זה פשוט מנוולות לשמה!! אך את הרכןש שלה הם כן חומדים אני לא רוצה לומר עוד מילים קשות על הבני דודים שלי מאחר איני נוהגת לקלללל ותבינו כבר את הרמז הזה לבד היא עצובה .עזובה בדיכאון ובקושי מתנהלת עם כל הכאב שלה לא רק הגופני גם הנפשי ואין יום שאיני בקשר איתה והם הבן דודה החולה שלי אך זה אינו מכפה על מה שחסר לה מהבנים שלה עצוב כל כך חטולית
הי חטולית, את יודעת הדיבר החמישי "כבד את אביך ואת אימך" הוא, למיטב הבנתי, היחיד שעליו רשום שמקבלים תגמול, שיש שכר בצדו - "למען יאריכון ימיך על פני האדמה" ככל הנראה משום שהביצוע שלו הכי קשה. לעתים מאד מורכב. עצוב לשמוע את דבריך. איתך, סוריקטה