אודי יקר, בודקת ורואה..

לא פתחת ברביעי, לא סגרת שבוע..כאילו אתה קצת מתרחק פותח הודעות עונה מעט..סתם הרגשה שלי?תוהה,חיכית שמישהוא אחר יפתח איתי שיח? או שזה מעומס? מתקשה לחכות גם לך פתאום..הפסיכולוגית לא פה וכל כך רוצה לעשות שיחה עם הבן ולא יודעת איך, האם לשוחח עלזה כשזה מציף גם אותי?? לפחות לבקש סליחה שלא הייתי..שעכשיו אני פה...וכשאפרד מהטיפול אמצא לי טיפול המשך כנראה עוד לא יודעת מחפשת במחיר שפוי... פוסטראומה מורכבת זה חתיכת תיק..

הי מיכל היקרה, כבר מזמן מזמן מזמן מזמן מזמן מזמן שמתרחק ושונה פה. פשוט כך, ואולי אנחנו גם לא חייבים לדעת סיבה מסוימת, אלא לכבד את מה שיש. ניתן גם להיעזר בבינה המלאכותית בינתיים. אפשר לא להסכים עם מה שהמכונה תשיב, אפשר להתווכח, איכשהו ההתכתבות הזו יכולה להחזיר אותך לדברים שאת מכירה מהטיפול וכך איכשהו לווסת פנימה. וכן, צריך לדעת להשתמש בזה. אולי פחות הייתי מבודדת אך התקרית עצמה, אלא מסתכלת עליה בתוך המכלול, ההקשרים, רצף האירועים, הדינמיקה הכללית. מניחה שבנך שאת דואגת לו מטופל. אולי הטיפול הוא עולמו האישי הפרטי, אולי הוא כן רוצה לשתף, אבל התערבות בעיקר מצד הגורם המטפל. איני יודעת. האשמה שאת חשה אולי קשורה לקושי להפריד, או להיפרד והנה חזרנו לחרדה עליה דיברנו בהתחלה... בוקר טוב, סוריקטה

תודה יקרה, לגבי בא והולך של אודי, ככה זוכרת שנסגר פורום..כלומר העלו רק מה שכתבנו ואז נסגר. מקווה שפה זה בכל זאת אחרת.... בקשר לבן, החלטתי לומר לו שאני מרגישה שמשהו עבר עליו בעבר ואני פה וסליחה שלא הייתי כשהיה צריך. התחבקנו, בכינו והשאר יטופל בטיפול שלו. ואדבר בהמשך עם המטפלת שלי. תודה על התשובה, מקווה שאת בטוב יחסי כי תמיד זה יחסי....