היי.................

היי..אודי וכולם. סליחה שלא מתעדכנת יותר מידיי כרגע. קראתי חלקית. חטולית וסוריקטה. נראה כי רק שתיכן נשארתן כאן..מחזקת אתכן. חטולית- מצטערת על פטירת אחיך..וגם סוריקטה מצטערת על אובדנים ופרידות בכלל. אודי יקר, מה איתך? משתפת ושואלת. הבן שלי בן 27, גיליתי רק עכשיו שבגיל קטן ביסודי נפגע (הורידו לו מכנסיים) מילדים בגילו. רק את זה אני יודעת...אין לו חברה או בת זוג כמעט וגם לא היו לו....הוא התחיל עם בעיית ocd התחיל טיפול.. בכל אופן הייתי רוצה לשוחח איתו להבין מה היה, הוא טוען שזה כלום ולא נורא. יצא לו פשוט משפט אחד כזה וזהו. לא הוסיף לא כלום אמר שהיה וזה לא משפיע עליו..לא מאמינה לו שזה לא משפיע וכו..(מאמינה שזו תיבת פנדורה) הוא ילד חנון כזה וטוב. מפחדת שהאו סי די וחרדות זה בגלל זה...ורוצה לומר לו סליחה שלא שמרתי עליו. יש לי המון רגשות אשם עלזה.לא חפרתי לא שאלתי. הייתי בהלם...ועכשיו איך לפתח איתו שיחה על זה? הפסיכולוגית שלי בחופש.... בפגישה האחרונה שלי איתה היא אמרה שעכשיו אני פנויה לראות את הילדים שלי (כי אני בטוב) משהו בסגנון הזה...מרגישה אגואיסטית, מה עד עכשיו לא ראיתי אותם? ראיתי רק את עצמי? בשביל מה הטיפול אם לא בשבילי ככה היא תמיד אמרה, שהטיפול לצרכים שלי וכו...אז מה תקעה לי משפט שגורם לי להרגיש עוד יותר אשמה שלא הייתי ולא ראיתי את הבן שלי???? האם נפגע באשמתי?? זה קרה בבית ספר בשירותים...זה כל מה שאני יודעת.. האם לדבר איתו? אני רוצה לבקש ממנו סליחה שלא הייתי שם בשבילו ועכשיו אני פה. תומכת בו...אבל הוא כבר גדול והתחיל רק השבוע טיפול פסיכולוגי. מה עליי לעשות? אודי? המטפלת בחופש דווקא עכשיו. ברור לי שאשאל אותה וגם אני כועסת עליה שגרמה לי להרגיש אגואיסטית על כך שדברתי על עצמי בטיפול ולא ראיתי את הסביבה שלי???? כאילו מה??? ניסיתי להחזיק את הראש מעל המים..אוףףףףף בקיצורשאלה ראשונה: מה לעשות עם הבן? לבקש סליחה? מה לומר? שנית שאלה שניה: האם מי שבעצמו עבר טראומה מינית מה הסיכוי שגם הילדים שלו יחוו זאת?( זוכרת מפה מקרה) ובנוסף למה לא ראיתי???? דווקא אני! אוףףףףףף וסליחה שבאתי ככה. שככה חזרתי לפה נסערת. תודה