עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
כאבי ברכיים - למה זה קורה לנו?
כ-80% מבני 45 ומעלה יסבלו מכאבי ברכיים בשלב כלשהו. מה הן...
לכו על זה – אתם חייבים את זה לעצמכם
עונת הקיץ היא הזדמנות מצוינת לחזור ולציין את היתרונות...
מתי צריך לבקר אצל פודולוג?
שלמה אדיז', פודולוג בכיר, מספר בראיון מיוחד על תחום...
קחו אויר – פעילות גופנית לחולי אסטמה
פעילות גופנית מעלה את הסיכוי להתקף אסתמה בעשרות אחוזים,...
"מדרסים עם הנעל הנכונה יפתרו לפחות 70% מכאבי...
דורבן ברגל, פלטפוס ואולפוס, יבלות ברגליים – מתברר שמדרסים...
יש עליות וירידות בבעיה אך בהחלט עשויה לחלוף מעצה
תשובה ניתנה בפורום BE OK
מאוד קשה לטפל בפיגמנטציה מסוג זה. ניתן לנסות אזומד שעשוי לשפר מעט את הגוון. בהצלחה!
כאבי ברכיים - למה זה קורה לנו?
כ-80% מבני 45 ומעלה יסבלו מכאבי ברכיים בשלב כלשהו. מה הן הסיבות לכאבים הללו, על מה זה מעיד והאם יש לכאבי ברכיים טיפול יעיל?
לכו על זה – אתם חייבים את זה לעצמכם
עונת הקיץ היא הזדמנות מצוינת לחזור ולציין את היתרונות הבריאותיים של ההליכה, לברר כיצד נכון ללכת ואפילו איך להתחיל להתאמן. רק אל תשכחו למרוח קרם הגנה ולשתות הרבה מים
מתי צריך לבקר אצל פודולוג?
שלמה אדיז', פודולוג בכיר, מספר בראיון מיוחד על תחום הפודולוגיה בישראל ומה הם הסימנים המדאיגים שמחייבים פנייה לפודולוג מקצועי
קחו אויר – פעילות גופנית לחולי אסטמה
פעילות גופנית מעלה את הסיכוי להתקף אסתמה בעשרות אחוזים, אולם פעילות המותאמת לצרכי המתאמן – טובה לכולם. חולי אסתמה יכולים לבצע פעילות גופנית מתוכננת ומבוקרת ואף לשפר באמצעותה את תפקוד הריאות, המערכת החיסונית ובעיקר את מצב הרוח. לכבוד יום האסתמה הבינלאומי שחל בתחילת מאי, בדקנו עבורכם את היתרונות והסיכונים. ספוילר - אם דיוויד בקהאם יכול – גם אתם יכולים
"מדרסים עם הנעל הנכונה יפתרו לפחות 70% מכאבי דורבן ברגל"
דורבן ברגל, פלטפוס ואולפוס, יבלות ברגליים – מתברר שמדרסים יכולים לתת מענה למגוון רחב של בעיות וצרכים. עמוס בנישתי, אורתודיסט מוסמך ובעל חברת עטרת מדיפוט, מסביר כיצד מדרסים יכולים להפחית את הכאב ולשפר את איכות החיים
דורבן ברגל: גורמים ושיטות טיפול מתקדמות
יש לכם כאב בלתי מוסבר בכף הרגל? ייתכן שזהו דורבן ברגל, מחלה הנגרמת כתוצאה ממאמץ ממושך ועומס על העקב. כיצד מונעים דורבן ברגל ואיך מטפלים? הכל במדריך אחד
במקום גז צחוק: טלוויזיה והמון סבלנות והכלה
ד"ר שולמית דמצ'נקו, רופאת שיניים לילדים, מאפשרת לכל מטופל וגם אם הוא מאוד מפוחד, להתמודד בצורה נכונה וטובה עם הטיפול, עד להצלחתו המלאה. איך היא עושה את זה?
אין כמו אוויר לנשימה
ד"ר דיצה גרוס, המטפלת בבעיות נשימה ומספקת ייעוץ גמילה מהנשמה ושיקום נשימתי בבית חולים או בבית, פיתחה שיטה ייחודית לחיזוק שרירי הנשימה המאפשרת להתמודד עם קושי נשימתי. על הצלחת השיטה, בכתבה הבאה
שחרור עצירות מיידי - מדריך השיטות השונות
סובלים מעצירות? כל הגורמים להופעת עצירות, איך מטפלים בה והאם תרופות סבתא באמת יעילות? הכל על עצירות, החל מעצירות כרונית ועד תפקודית
שלל פריחות בטבע- ושלוש על הגוף אתן יש לרוץ מיד למיון!
הטבע פורח כעת: מוצית קוצנית, נפית כחולה, מרטווה, קערורית סגולה. יופי של פריחה. גם לטבע הגוף יש שלל פריחות, עם שלוש מהן חייבים לרוץ מיד למיון. פטכיות, אורטיקריה ופצעים מדממים. זאפ מגישה: מדריך לפריחות על הגוף לפי הא'-ב'
דלקת בשתן - על ההבדל המוכח בין גברים לנשים?
דלקת בדרכי השתן היא תופעה שכיחה, המביאה לחוסר נוחות על כל המשתמע מכך, כאבים, דליפת שתן במאמץ, שלפוחית רגיזה והצטברות של זיהומים וחיידקים בדרכי השתן הם חלק מהביטויים והמאפיינים שלה. עד כמה התופעה שכיחה? כיצד היא באה לידי ביטוי? מה ההבדלים בין נשים לבין גברים? ומה המיתוסים, שמוטב כבר עכשיו לנפץ? כל המידע כאן בכתבה.
כולם מדברים על טיפול זרעי סלמון, אבל מה זה בעצם?
מ-DNA של דג לפריצת דרך קלינית: מתי פולינוקלאוטידים הפכו לסטנדרט החדש באסתטיקה רפואית?
כשהלב לא יכול לסמוך על השומרים שלו: מחלות מסתמיות - מה צריך לדעת?
מדלקת גרון בילדות ועד טיפולי שיניים - תתפלאו מה גורם למחלות מסתמים. ראיון עם הקרדיולוגית הבכירה ד"ר קרן סקלסקי על מחלות מסתמיות, הסימנים שאסור להתעלם מהם ואיך בדיקה פשוטה יכולה להציל חיים
יש עליות וירידות בבעיה אך בהחלט עשויה לחלוף מעצה
תשובה ניתנה בפורום BE OK
מאוד קשה לטפל בפיגמנטציה מסוג זה. ניתן לנסות אזומד שעשוי לשפר מעט את הגוון. בהצלחה!
א. שלום לטעמי פיספסת בגדול. מה יקרה כאשר תפסיק כדורים אלו? האם עליתה במשקל כוון שאכלת ברגעי רעב אמיתי? אם היינו אוכלים ברגעי רעב פיזיולוגי לא היו שמנים בעולם. אנו עולים במשקל כוון שאנו אוכלים מסיבות אחרות. אם כך הבעיה אינה טמונה ברעב אלא "במקום" אחר. אז איזה פיתרון ארוך טווח תשיג אם אתה משתמש בכדורים שעובדים על שובע? חשוב על כך!!
נתי שלום אני מציעה שתפני לאנדוקרינולוג לשלול סיבות לקושי בירידה במשקל
מדובר בשינויים ניווניים ותגובה דלקתית קלים של הגיד הפטלרי. גיד זה יוצא מן הקוטב התחתן של הפיקה ומתחבר לגבשושית עצם השוקה הפסקת פעילו כמו ריצה וקפיצה ( ובעיטה) למספר שבועות תביא לריפוי.
למרות שהתלונות שלך לא ממש חשודות שקשורות ללב זו כן הזדמנות בגיל 68 לעשות בדיקות לב כמו בדיקת מאמץ למשל ואז תוכל להמשיך גם בפעילות גופנית וגם בשיפור הקשר עם אשתך
אין אקו 24 שעות יש הולטר 24 שעות אם כל הבדיקות גם הקרדיאליות וגם הנוירולוגיות תקינות - חרדה בהחלט בא בחשבון
פיזיו יוכל לעזרו כמו גם נוגדי דלקת אבל הסיפור מאד סוגסטיבי לפריצת דיסק או לחץ על עצב על ידי זיז גרמי ולכן נרא הלי שאתה צריך להגיע בהקדם לבדיקת מומחה עמוד שדרה ואם צריך - לבצע CT או אפילו MRI לפי ממצאי הבידקה הייתי מחכה קצת עם החזרה לריצה עד שאדע במה מדובר ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il קביעת תורים - 054-7478864
שלום רב, שטף דם תחת ציפורן הינו סוג של טראומה שיכולה להיגרם אפילו מלחץ של נעל. במידה ואתה תופס את זה ביום הראשון אז ניקוז דם מאוד מועיל, ע״י חירור ציפורן. אך במידה וכבר עברו יומיים אין מה לעשות, תעזוב את זה ואפשר לציפורן לצמוח מחדש. הצמיחה החדשה איטית מאוד ולכן צריך הרבה סבלנות ולא לגעת, בין 4-8 חודשים בממוצע . אם אין כאבים ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית. חג פורים שמח, בברכה, קרולין צמח , B.Sc(Hons), M.C.Pod מומחית בכירורגיה ושיקום הציפורניים. יו״ר העמותה לפודיאטרים ופודולוגים בישראל. www.mypodclinic.com
שלום רב מתיאורך עולה כי אכן מדובר במכה חזקה או נקע קל יחסית. הטיפול שקיבלת היה נכון, וצפוי שיפור נוסף בהמשך. פיזיותרפיה אכן יכולה לשפר עוד. למידע נוסף - http://dr.alon-burg.co.il/%D7%A0%D7%A7%D7%A2-%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9C
שלושה קרדיולוגים כבר אמרו לך שהכל תקין אז למה לשאול אם זה תסמין להתקף לב ??? דקירות בחזה במאמץ הן לרב ביטוי למתיחה של שריר ולא להתקף לב.
לפני 10 שנים קבלו המבחנים לחמן ומגירה ציון של + שזה על גבול הנורמה . כאשר יש קרע שלם נצפה לציון של++++
מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ 10% באוכלוסיה הכללית וכ 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGERS HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMANS HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINELS TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:6102. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.
היי מאור, עד כה לפי מה שאתה מתאר כל הבדיקות שלך תקינות. כאבים בחזה במהלך פעילות גופנית אינם ממצא תקין. אם אכן אתה מרגיש כאבים בחזה ממליצה לפנות למרפאה ולהיבדק. לגבי הדופק, יתכן ומנוחה הדוםק שלך מהיר ולכן לאחר מאמץ חוזר לנורמה. ניתן לבדוק זאת בהולטר לב ל 24 שעות שבמהלכו תשלב אימון גופני. בהצלחה!
שלום רב אבחנות באורטופדיה והמלצות לטיפול נעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית בדיקה ועיון בצילומים סחוס הינו דמוי זכוכית המצפה את קצה העצמות, קצה העצמות שבו נפגשות שתי עצמות וישנו תנועה נקרא מפרק , סדקים בסחוס לכל עוביו הינו נזק נקודתי בסחוס , נקודתי ולא כולל , דרגה 4 הינה דרגה אחרונה זאת אומרת הסחוס לא קיים וישנו חשיפת עצם -ככל הנראה מדובר בשחיקה של מפרק הברך ניתן למיין את הפגיעות בסחוסי הברך לכמה דרגות דרגה 0 סחוס נורמלי ובריא דרגה 1 לסחוס ישנם נקודות רכות או שלפוחית דרגה 2 קרעים שוליים הנראים בסחוס דרגה 3 לממצאים ישנם בקיעים עמוקים(יותר מ 50% משכבת הסחוס) דרגה 4 הקרעים בסחוס חושפים את העצם ניתן להתעדכן במאמר על שחיקה של הברך עוד באתר www.DrBender.co.il בבלוג , הטיפול נקבע בהתאם לסימפטומים דהיינו הכאבים והממצאים בבדיקה זריקות למפרקים נקבעות בהתאם לממצאים באם מדובר בדלקות סביב מפרק אזי עדיף להזריק PRP , באם מדובר בשחיקה של סחוס המפרק אזי מומלץ להזריקה חומצה היאלורינית, אורטוקין תאי גזע ו PRP ניתן להתעדכן בבלוג באתר www.DrBender.Co.il תחת המאמר זריקות או ניתוח בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il
ממליץ פניה לפורום או מומחה עמש
שלום לך, את מתארת חוויה של קריסת בניין בחלום, שחוזרת שוב ושוב גם בחלומות נוספים. אין פרטים עלייך וגם לא ברור מה האסוציאציות והטריגר שמעורר את החלומות הללו - כך שקשה לתת לכך משמעות מוגדרת. אני תוהה, האם את נתונה בתקופה הזו בחששות ובדאגות בחייך האישיים? הייתי מציע לך לבחון עם עצמך (או בעזרת איש/ת טיפול) האם קיימים חששות מפני "נפילה" רגשית במציאות, בתחום הזוגי, המשפחתי, הבריאותי, או הכלכלי ?. מקווה שתמצאי גם אנשים מחזקים ותומכים, שיעזרו לך להתמודד עם חוויות וחששות אלו בחייך. נתנאל
אם לא היית עובר בדיקת אקו במאמץ הייתי מתקשה לענות. אם בדיקת האקו במאמץ תקינה ובעיקר אם גם בבדיקה חשת את אותם דברים בתחילת המאמץ... ולאור גילך הצעיר נראה לי שהסימפטומים אינם משקפים בעיה לבבית
1. מותר וממלץ 2. הפטישון החיצונ זז כאשר עושים תנועה בקרסול לא בדריכה. דריכה מעפלה לחץ על המשטח המפרקי של עצם השוקה ולחץ זה רצוי שכן הוא ממריץ את כניסת הנוזל הסינוביאלי לסחוס המפרקי 3. 6-12 שבועות 4.נורמלי
זה לא נשמע כמו שריר מכווץ יתכן שזו בעיה בדיסק או בעיה בפיריפורמיס האחבנה ביניהם לא קלה ולא טריביאלית ומצריכה בדיקה גופנית ובדיקות דימות מתאימות ד"ר נחשון רנד מומחה לכירורגיה אורתופדית ולניתוחי עמוד השדרה www.isc.co.il [email protected] קביעת תור: 7645400 - 03 054-747886
לא נראה לי שזה בכלל קשור לאירוע ההתחשמלות. לרוב אם מדובר באירוע קל זה בכלל לא מזיק ללב או לכל איבר אחר. תרגע לחלוטין. קח כמה ימים חופש מריצה (ככה סתם) ותחזור לחיים המלאים כולל ריצה לאחר שהוצאת את המחשבות הלא טובות מהראש. תודה
תודה ששתפת אותנו בספורך ובמסקנותך במילים פשוטות: אתה בהחלט צודק - מהניסיון שצברתי אני בטיפול במאות חולים עם אורטיקריה כרונית אני מסכים איתך שברוב המיקרים למחלה יש מרכיב נפשי / עצבי ברור: מעיין רפלקס או התנייה שהמוח שלנו יוצר בדמות פריחה פתאומית ומגרדת כשרק שבירת מעגל הקסמים השלילי הזה יכול לעזור בהעלמות התופעה. בפרק על אורטיקריה כרונית באתר שלי www.allergynet.co.il אני כותב דברים דומים לגבי השאלה "למה פיתחתי אורטיקריה ומתי זה כבר יעבור ?!": "אורטיקריה כרונית נובעת למעשה מטעות שהתרחשה בגוף טעות הקשורה בד"כ במערכת החיסון או במערכת העצבית. מסיבה כלשהיא מקבל העור אותות הזהרה ממערכת העצבים או מתאי האלרגיה שבגוף והופך לרגיש ביותר. הרגישות הזו יכולה להתרחש כתוצאה מ"שוק" או טרואמה שחווה החולה: מתח נפשי, זיהום, תאונה ולעיתים אין כל סיבה נראת לעיין. מניסיונינו אנו למדים שבמידה ואנו נשדר חזרה לעור שדר של רגיעה ושליטה התופעה תחלוף והעור יחלים ולא יהיה רגיש יותר. מסר זה של רגיעה יכול להנתן הן על ידי שימוש בתרופות נוגדות הגרד והפריחה והן באמצעות רגיעה נפשית וכן חשוב אורך רוח, סבלנות, אופטימיות ושימוש נכון בתרופות בהנחיית הרופא המומחה."
ליאור שלום אאורטה ברוחב 40 ממ' נחשבת הרחבה בינונית. שוקלים ניתוח כאשר אאורטה מגיעה לרוחב 55 ממ' ולעיתים כבר ב 50 ממ'. אאורטה נוטה להמשיך להתרחב מסיבות פיזיקליות (חוק לפלס), אבל אפשר לנסות ולמתן את ההתרחבות, על ידי: 1. איזון קפדני של לחץ הדם 2. שימוש בתרופות חוסמי בטא 3. להימנע מעישון 4. לאזן כולסטרול 5. להימנע מהרמת משקולות כבדים. אין מניעה מפעילות אירובית (הליכה, ריצה) גם בעצימות גבוהה. בהצלחה פרופ' גיל בולוטין
