תוצאות חיפוש עבור הפרעות-תיאבון

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

אחד הדברים היותר מעצבנים כאשר חולים זה חוסר הטעם בפה... אני יודע שזה לא שאלה הכי רצינית אבל זה באמת מציק... אולי מישהו יודע על איזה פעולה כלשהי שמחזירה את הטעם כי פשוט אין חשק לאכול לשתות וכו'... תודה!

דר' הלפרין שלום רב, לפני כשנה תקף אותי נשא HIV והזריק לי דם בישבן(נראו "שבילי דם מתחת לעור ופצע שהגליד לאחר שבועיים), קיבלתי טיפול מונע(PEP)לאחר 15ש' לאחר 3-4 שבועות החלו תסמינים שונים : חוסר תיאבון, חולשה, פריחה בצורות שונות, כאבי בטן, פצעים אדומים בתיקרת הפה+כיב אדום, בלוטות לימפה מאחורי האוזן, כנראה גם במיפשעות(היה כאב במיפשעות) לאחר חודשיים מהאירוע ועד היום רגליים "שורפות", עיקצוצים, זרמים, לפני 5 חודשים עשיתי ביופסייה של הסיבים הדקים-התגלה נירוופתיה קלה, שיכולה להיגרם ממחלה דלקתית(ביניהם HIV)בה המערכת החיסונית "תוקפת" את מערכת העצבים ההיקפית הפריפרית, סוכרת ואף לפעמים לא נימצאת סיבה(כך לדברי הנוירולוג) כבר 7-8 חודשים בלוטות לימפה בשני בתי השחי בקוטר כ-2 סמ, שמורים, כך רשום ב-US, כפות ידיים אדומות במיוחד קצות האצבעות אדומות מדם, כתמי דם בכפות ידיים, מידי פעם פצע הרפס בשפתיים, כמוכן פצעים אדומים בתיקרת הפה(כמו שהיו חודש לאחר האירוע), קונדילומה שהייתה לי בפי הטבעת לפני כ-10 שנים חזרה... בספירת דם אחרונה: CRP בנורמה ESR-14 הומוגלובין ירד ל-12.6(לפני האירוע היה 14.9) Hematocrit 38.4(לפני האירוע היה 44) RBC 4.18(לפני האירוע היה 4.75) WBC ירד ל-5 (כל חודש ממשיך לרדת,לפני האירוע היה 6.6), ניבדקתי ל-HIV מס' רב של פעמים (לפחות פעם בחודש מאז המיקרה)-שלילי. אפילו עשיתי בדיקת VIRAL LOAD 10 חודשים מהאירוע (בתשלום של כמה אלפי שקלים)-שלילי. כמוכן ניבדקתי מס' פעמים ל-HCV-שלילי, לשאלותיי, הייתכן עדיין שמדובר ב-HIV? הבדיקה האחרונה מראה אנמיה, קבעתי תור להמטולוג(ייתכן שמדובר ב"הרס" של תאי הדם האדומים עקב מחלה אוטואימונית? יש לך שביב של רעיון, טיפ שיעזור לי להבין במה מדובר, ידוע לי שזה "רק" פורום שבמיסגרתו אתה יכול רק להביע דעה בגדר המלצה, כי לא ראית אותי,אך כבר נואש, כי ביקרתי אצל לא מעט רופאים... מיצטער על כל הסיפור הארוך ותודה מראש.

שלום, יש לי שני בנים שנוטלים ריטלין בתקופת הלימודים באופן קבוע. לאחרונה ראיתי פירסומים משכנעים על תוסף תזונה של "טבע", אשר נחקר לינית ונמצא יעיל בהפחתת התסמינים של ADHD. אשמח לדעת עמדתך בטיפול זה במקום ריטלין. תודה רבה, מרב

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

שלום, בני נולד במשקל 2880, כיום בן 3 חודשים (בעוד שבוע). בגיל חודשיים שקל 6000 גר (אחוזון 90 ) ואכל עד לפני שלושה ימים 120-170 כל 3-3.5 שעות. זה היום השלישי שאיבד תיאבון וכל האכלה נמשכת כשעה-שעה וחצי. אוכל 60-110, דוחף את הבקבוק עם הלשון. כתוצאה מכך רעב שוב לאחר כשעה-שעתיים. לעיתים עוברות גם 3 שעות. לפעמים לא רוצה לאכול אלא רק לאחר 4-4.5 שעות ורק אז אוכל 120-150. לדוגמא: אתמול אכל 720, היום אכל 650 cc סה"כ (במקום כ-850 cc כפי שהיה עד כה) אינו סובל מגזים (מעבר לרגיל אצל תינוקות) , מחייך וערני ולא נראה שמשהו מפריע לו, אין חום, מרטיב טיטולים (אם כי פחות בכל טיטול בגלל שאוכל פחות). ניסינו להחליף לסימילאק, פטמה עם זרימה מעט יותר מהירה, בקבוק אחר - לא עזר. כעת שמתי לב שמבצבץ לו משהו לבן בחניכיים התחתונים - היכול להיות שזו שן בגיל הזה? כאשר אנחנו נותנים לו מעט מים עם שומר - הוא שותה, אך כשמחליפים לאוכל, שוב דוחף עם הלשון. בימים חמים אלה אני פוחדת מהתייבשות. *האם לתת לו לפתוח פערים של 4-5 שעות בין בקבוק לבקבוק? *האם יכול להיות רפלוקס סמוי? (לבת הגדולה שלנו היה רפלוקס והיתה ניזונה מאנפמיל) *האם ניתן "להשלים" מעט עם מי סוכר ענבים? *התור לרופא רק ביום שני, האם כדאי לפנות בינתיים למוקד לבדיקת דם/שתן? תודה מראש

בני בן השלוש, אכל באופן מאוזן ובריא עד לפני חודש, מאז החל בהדרגה לצמצם מאכלים, והיום הוא אוכל מעט מאוד ובעיקר מזון בלתי מזין - בסקויט, מעט צימוקים. מלבד חוסר התיאבון והירידה הדרמתית בכמות המזון, הוא נראה בריא, משחק רגיל, ישן רגיל, לא מתלונן על כאבי בטן ויציאותיו רגילות. האם תופעה זאת שכיחה, האם עליו להבדק באופן מקיף?

דר' הלפרין שלום, לפני 7 שבועות בביקורי במועדון/סאונה גייז הרגשתי דקירה חדה באמה יד שמאל. קיבלתי PEP-HIV לאחר 12 שעות. ואכן לאחר ימים נראו פצעים מגלידים במקום הדקירה. לאחר שבועיים שלושה החלו בלוטת לימפה בבית השחי. במפשעות. כאב מעל הסנטר. כנראה בלוטות בליעה, כאב ראש, חוסר תיאבון. הזעות לילה. קשות(אולי קשור לחום אוגוסט) זכור לי גירוד בצוואר שהיה קשה מתחת לאוזן. אולי מעט פריחה כמו נקודות חן. כעת כפות רגליים "שורפות". ניבדקתי שלילי ל- HIV מייד בסיום ה-PEP וגם 8 ימים לאחר סיום ה-PEP. ספירת דם ו-CRP תקינים בבדיקת מעבדה מייד בסיום ה-PEP. אני מתכוון להיבדק שוב ל-HIV כעת(3 שבועות לאחר סיום ה-PEP). מה דעתך בכלל על "הסיפור"? ובפרט, האם בדיקה האחרונה שעשיתי 8 ימים מסיום ה-PEP בדר"כ אמינה?

אבי בן 76 לפני כשנה וחצי עבר ניתוח לכריתת כיס מרה ותיקון בקע ,יומיים לאחר הניתוח החלה מצוקה נשימתית קשה שבעקבותיה הורדם והונשם בטיפול נמרץ בשיב"א. לאחר כעשרה ימים חזר למחלקה אך מבחינת תפקוד הריאות לא חזר לעצמו ומאז מוגדר כ COPD , מאז גם כל המצב בבית השתנה לחלוטין ,במהלך כל היום משתמש במשאפים,(רלבר איפטה וDUACLAIR 430/12 ) באנלציות (ארובנט, וונטולין שהופסק בגלל דופק מהיר ,בביקור האחרון אצל רופא ריאות ניתן בודיקורט באנלציה במקום רלבר ) ובסטרואידים שלא מצליח להיגמל מהם..(בכל פעם שאנחנו מגיעים ל 5 מ,ג פרדניזון שוב ישנה התלקחות ,רופא המטפל נותן זריקה ,עוברים ל 40 מ"ג יורדים בהדרגה וחוזר חלילה..)בחצי השנה האחרונה דלקות ריאות חוזרות ונשנות, אשפוזים חוזרים ,נזקק לאנטיביוטיקה , סטרואידים וכו..בנוסף חלה הידרדרות במצב הגופני (ירידה משמעותית במשקל, חוסר תאבון, בקע חוזר עם לולאות מעי מורחבות ,קושי בהליכה ושרירים חלשים..ולקוציטים גבוהים בבדיקות דם) תפקוד ריאות אחרון FEVI=64% , משתנה במצב של התלקחות ,CO2 בדם=51 , סיטורציה באויר חדר- 91 משתנה לאחר פיזיוטרפיה -ניפוח וכו.. בקיצור אנחנו חסרי אונים , מרגישים שהוא אינו מאוזן תרופתית ואולי השימוש יתר בסטרואידים הוביל למצב הזה..חשוב לציין שאינו משתמש בחמצן כי לרוב הסיטורציה תקינה,נראה שהקושי הוא בעיקר באיורור.. השאלה איך אנו מחזקים את השרירים- האם כדאי לתת איזשהו תוסף תזונה כמו ויטמיןD,סידן, אנשור?? האם כדאי לתת חמצן מידי פעם? האם כדאי להשתמש ב VIPP בלילה? איך נגמלים מסטרואידים?

שלום ד"ר ברקאי, אני כבר שבועיים בניסיון להתחיל ציפרלקס (ברקע מיגרנות קשות, דיכאון קל, הפרעת חרדה ומחשבות אובססיביות). בשבוע הראשון לקחתי רבע כדור ועכשיו אני עם חצי כדור-העניין הוא שאני לוקחת את הכדור בסביבות 9:00 בבוקר וחצי שעה אחרי מתחיל חוסר תאבון גדול!!עייפות, מחשבות מיאשות והכי נורא דכדוך(בלשון המעטה!!) נוראי. כעבור10-12 שעות העניין עובר כלא היה חוזר לי התאבון ומצב הרוח משתפר פלאים קפיצה מטורפת מדכאון לשמחה וחיות. יש לציין שקבלתי את ההמלצה לתרופה מנירולוג ורופאת המשפחה. מה העניין שאני חווה? האם זה מוכר? הגיוני? מתי אמור לעבור אם בכלל?? בברכת שבת מצויינת ותודה בעצם אלפי תודות על הפורום המבורך שאתה מנהל!!!

שלום, כרגע בן 27. באיזור גיל 20 חוויתי את התקף החרדה הקשה הראשון שלי, בערך כל חיי הייתי בדכאון בעצימות נמוכה יחסית, אך מאחר ואני בחור חברותי והייתי 'מוקף' הוא לא תמיד יצא החוצה. אחרי התקף החרדה הראשון באו עוד כמה עשרות, לאחר מכן פניתי לפסיכיאטרית שרשמה לי ציפרלקס (ולוריוון למקרי עזרה ראשונה). השתמשתי בציפרלקס כשנתיים ובעקבות כך שלא אבדו לגמרי החרדות והשמנת יתר חיפשתי כדור אחר, חזרתי אליה והמליצה לי על ויפאקס XR במינון מקסימלי של 150 (הגענו לשם בהדרגה במשך כמה חודשים), פחות או יותר הרגשתי בסדר, גם הוא הרגיש מעורר תיאבון (או יותר נכון אין תחושת שובע), בין היתר: הזעת יתר, חלומות הזויים בלילה והגרוע מכל שלאחר שנים איתו הרגשתי פשוט זומבי בחלק נכבד מהזמן. כאילו שהעולם חולף ליידי. עד שהייתי לוקח לוריוון והכל נפתח, רגשות התפרצו ופשוט הרגשתי חי בכל זמן שלקחתי כדור אחד של לוריוון, עם כמה שההרגשה ממכרת, ניסיתי להמנע משימוש בלוריוון כמה שיותר, שמתי לב שהגוף מתרגל מהר מאוד למינון. בכל אופן, לאחרונה החלטתי לנסות שוב שינוי בעקבות מצב נפשי קשה שלא משתנה כבר כ5 שנים מאז שאמי נפטרה, פסיכיאטר (אחר מהראשונה שהייתה לי) רשם לי איקסל 50 לחודש ושבועיים ואז אם אין שיפור - 75 לחודש ושבועיים, ואז שוב 100 לחודש ושבועיים - ואז אם אין שיפור להחליף. אז התחלתי. לאחר 30 ימי סבל במינון איקסל 50מג, בהם נעזרתי בכ-3מג לוריוון כל יום, לפחות כדור אופטלגין ולפעמים כדורים נגד בחילות בעקבות התופעות לוואי דל האיקסל - פשוט שיתק אותי, כאבי ראש איומים בחצי הראש השמאלי, בחילות, סחרחורות, חוסר תיאבון, עצבים וחרדות - פשוט ישנתי רוב הזמן, לפני כמה ימים קראתי באינטרנט שאלו יכולות להיות התופעות של האיקסל, ולפעמים דווקא שמעלים מינון יכול להיות שיפור, העלתי ל75מג כנגד ההגיון, ועכשיו, כארבעה ימים ב75מג אין שיפור לטובה כלל. אני פשוט לא חי. מצד אחד אני יודע שתקופות ההסתגלות קשות, ומצד שני אני רוצה להיות בטוח שזה לא הכדור המתאים אז אני חושש להפסיק כי אולי עדיין לא הסתיימה תקופת ההסתגלות. כשרשמתי את כל זה לפסיכיאטר הוא בלא הינד עפעף רשם לי כדור אחר בשם אלטרול במינון 75מג בהדרגה - אך קראתי עליו קצת ברשת וממש לא התלהבתי בלשון המעטה. מה הייתם עושים במקומי? עם מה להמשיך? הרי הבנתי שאין באמת ידע מדויק לאף פסיכיאטר מה יעבוד וזה נורא יקר כל פגישה כזו, אז אני מתייעץ כאן, אני מרגיש כמו חולה בשפעת קשה מאז שהתחלתי עם האיקסל - כמה זמן זו תקופת הסתגלות לבחור במשקל תקין בגיל 27? לאיזה כדור להחליף? תודה רבה. שנה טובה.

שלום אני מוגדר בסובל ממעי רגיש. כאבי בטן ,יציאות מרובות, גם אחרי שירותים, לעיתים יציאה רכה מאד. טופלתי בעבר בקולוטל - לא היתה הטבה משמעותית. לאחרונה קיבלתי פפברין 80 מ"ג בכדורים(עדיין לא השתתמשתי בזה).בן 53 מטופל ב"לוסק","קרטיה" 100 מ"ג. טמסולין,פרבסטטין 20מ"ג,אלטרולט 10 מ"ג.שאלות: 1. האם לקיחת פפברין ושאר התרופות זה תקין מבחינת הקשר בינהם.2. האם לקיחת פפברין מחויבת אחרי אוכל עם חלב(כך רשום בתווית) ואני רגיש למוצרי חלב ולא צורך אז מה עושים? רשום עם סותרי חומצה, האם הכרחי . אני לוקח "לוסק" אחד בבוקר.3. מה הפופעות לוואי העיקריות?4.האם יש כדור מומלץ למעי רגיש אחר ( לא קולוט) שאוכל להעלות בפני הרופא המטפל. אני מאד מאד סובל. תודה מראש. אבי

פרופסור סרוגו שלום רב, לפני כשנה תקף אותי נשא HIV והזריק לי דם בישבן(נראו "שבילי דם מתחת לעור ופצע שהגליד לאחר שבועיים), קיבלתי טיפול מונע(PEP)לאחר 15ש' לאחר 3-4 שבועות החלו תסמינים שונים : חוסר תיאבון, חולשה, פריחה בצורות שונות, כאבי בטן, פצעים אדומים בתיקרת הפה+כיב אדום, בלוטות לימפה מאחורי האוזן, כנראה גם במיפשעות(היה כאב במיפשעות) לאחר חודשיים מהאירוע ועד היום רגליים "שורפות", עיקצוצים, זרמים, לפני 5 חודשים עשיתי ביופסייה של הסיבים הדקים-התגלה נירופתיה קלה, שיכולה להיגרם ממחלה דלקתית(ביניהם HIV)בה המערכת החיסונית "תוקפת" את מערכת העצבים ההיקפית הפריפרית, סוכרת ואף לפעמים לא נימצאת סיבה(כך לדברי הנוירולוג) כבר 7-8 חודשים בלוטות לימפה בשני בתי השחי בקוטר כ-2 סמ, שמורים, כך רשום ב-US, כפות ידיים אדומות במיוחד קצות האצבעות אדומות מדם, כתמי דם בכפות ידיים, מידי פעם פצע הרפס בשפתיים, כמוכן לפני כחודש הופיעו פצעים אדומים בתיקרת הפה(כמו שהיו חודש לאחר האירוע), קונדילומה ,שהייתה לי בפי הטבעת לפני כ-10 שנים, חזרה... בספירת דם אחרונה: CRP בנורמה ESR-14 הומוגלובין ירד ל-12.6(לפני האירוע היה 14.9) Hematocrit 38.4(לפני האירוע היה 44) RBC 4.18(לפני האירוע היה 4.75) WBC ירד ל-5 (כל חודש ממשיך לרדת,לפני האירוע היה 6.6), ניבדקתי ל-HIV מס' רב של פעמים (לפחות פעם בחודש מאז המיקרה)-שלילי. אפילו עשיתי בדיקת VIRAL LOAD כ-10 חודשים לאחר האירוע (בתשלום של כמה אלפי שקלים)-שלילי. כמוכן ניבדקתי מס' פעמים ל-HCV-שלילי, לשאלותיי, הייתכן עדיין שמדובר ב-HIV? הבדיקה האחרונה מראה אנמיה, קבעתי תור להמטולוג(ייתכן שמדובר ב"הרס" של תאי הדם האדומים עקב מחלה אוטואימונית? יש לך שביב של רעיון, טיפ שיעזור לי להבין במה מדובר, ידוע לי שזה "רק" פורום שבמיסגרתו אתה יכול רק להביע דעה בגדר המלצה, כי לא ראית אותי,אך כבר נואש, כי ביקרתי אצל לא מעט רופאים... מיצטער על כל הסיפור הארוך ותודה מראש.

אני בת 27 , משקל – 51 , נשואה + ילד בן 10 חודשים . ניתוחים בעבר הם : ניתוח קיסרי וניתוח לכריתת כיס המרה ,. אין לי מחלות כשלהן , לא סוכרת , לא יתר לחץ דם , לא שומנים בדם , לא מעשנת , לא מחלות פרקים, לא מחלות לב , לא אסטמה, לא אולקוס , הדבר היחיד שנמצא הוא חיידק ההליקובטור פלורי , ביצעתי מבחן נשיפה אשר יצא חיובי וטופלתי באנטיביוטיקה , לא מחלות בדרכי העיכול מאחר ועברתי בדיקת גסטרוסקופיה שיצא תקינה , ללא מחלות בדרכי השתן , נטלתי גלולות עד לפני חודשיים אבל הפסקתי. לא עשיתי שום מבחן מאמץ , מיפוי לב וצינתור מאחר ובוצע א.ק.ג שיצא תקין אז מבחינת רופאת המשפחה אין צורך בהמשך בירור... אני אסביר את השתלשלות האירועים זה התחיל כאשר חשתי כאבים ברום הבטן מכיוון הקיבה עם בחילות לאחר ששבוע שלם הכאבים לא פסקו הגעתי למיון בבית חולים שם בוצעו לי בדיקות דם וצילום בטן , לאחר שבדיקות הדם והצילום יצאו תקינים שלחו אותי הביתה לקחתי את כדורי האומפרדקס אשר הקלו על הכאבים ואכן לאחר השחרור מבית החולים חשבתי בטוב במשך שבוע ואז שוב חזרו כאבי הבטן ולהם נלוו גם כאבים בצלעות ומשם החלו לי גם כאבים בחזה ובגב , חזרתי לרופאת המשפחה אשר החליטה לעשות לי בדיקות דם מקיפות , הבדיקות יצאו תקינות וטענה שעליי לקחת משככי כאבים, לא יכולתי לסבול את הכאב ושוב הגעתי למיון התלוננתי על כאבים בצלעות ובחזה ושם עשו לי שוב בדיקות דם וצילום חזה והכול יצא תקין , נשלחתי שוב הביתה . רופאת המשפחה החליטה שעליי לבצע אולסטרסאונד בטן , ביצעתי והממצא היחיד שהיה הוא אבנים קטנות בכיס מרה. החלטתי ללכת לפרופסור פרטי לכירורגיה כללית על מנת לראות אם אכן הכאבים הללו נובעים מכיס המרה , מאחר והם לא היו אופייניים לכיס מרה בגלל שהרופאים טוענים כי מדובר בהתקפים ולא בכאבים כירוניים כמו כן כאב בחזה גם כן לא אופייני לכאבים מכיס מרה , הפרוספסור שלח אותי לבדיקת גסטרוסקופיה אשר יצאה תקינה ובנוסף שלח אותי לביצוע CT חזה + בטן כדי לשלול מקורות אחרים לכאב ,ה – CT יצא תקין שוב למעט אבנים מרובות בכיס מרה , לאחר שהפרופסור עשה את הבדיקות הללו החליט כי ניתן לכרותת את כיס המרה וכי מקווה שהכאב יעלם . במקביל עשיתי מיפוי עצמות כי הלכתי גם לאורטופד כי כאבו לי הצלעות והגב ועצם בית החזה ... הוא שלח אותי לעשות מיפוי עצמות אשר יצא תקין. בנוסף ביצעתי אולטרסאונד שדיים אשר יצא תקין גם הוא. כמו כן במהלך החודשיים הללו התחילו לי גם כאבים בצוואר אשר השליכו לי גם על הכתפיים והידיים(ייתכן מלחץ .. או שלא.. ) ,התלוננתי בפני רופאת המשפחה והיא עשתה לי בדיקת שקיעת דם אשר יצאה גם היא תקינה. קבעתי ניתוח לכריתת כיס המרה , עברתי את הניתוח ב- 11.06 אמנם הכאבים יחסית פחתו אך עדיין הם נמצאים ... מבחינת אופי הכאב : דקירות כאב ממוקם במספר חלקים בפלג גוף העליון באזור הימיני לרוב אך ישנם פעמים שכואב לי גם בצד שמאל , הכאב בא והולך מספר רב של פעמים ביום , לפעמים הוא כאב שלוחץ, כאב שהוא מורגש שהוא מאיזור פנימי , הכאב גם לוחץ באזור עצם בית החזה , ישנה לפעמים תחושה של צריבה ממש של בית החזה (ואין לי צרבות) זאת צריבה ממש כאילו משהו שורף אותי מבפנים במקום מסוים , הכאב לא מעיר משינה , בזמן מנוחה יחסית הכאב סביר או שנעלם , ישנם מספר מקומות בבית החזה שאני לוחצת עליהם והנקודות האלו ממש כואבות כך גם במקום של הצלעות אם אני לוחצת על נקודה מסויימת בכאב נובע משם........אין לי קוצר נשימה , לפעמים דפיקות לב מהירות רק כשכואב לי ויכול להיות שהגוף נכנס אוטומטית ללחץ ... אבל כך סתם אין לי דפיקות לב מהירות , הכאב בחזה בעיקרו ממוקם במרכז החזה ומשם מתפרס לצד ימין ושמאל ... בקיצור לא מובן לי מהיכן הכאב הזה והכי מתסכל שעושים בדיקות והם יוצאות תקינות ואף אחד לא יכול לומר מהיכן זה נובע .. איזה עוד בדיקות ניתן לעשות כדי שאוכל להיות רגועה ? ויותר נכון שהכאב הזה יעלם כבר.... .

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

שלום דר, יש לי ילד בן 2.9 שמתאפק לקקי במהלך תהליך גמילה של כחודשיים (מאז חופשת הקיץ). מחג סוכות היו לו שבועיים של עצירות אם שני שלשולים בינהם (8 ימי התאפקות ואז שלשול אחד) ועוד 6 ימים של התאפקות ואז עצירות. היה לו גם חום 38.5 במשך יומיים וגם כמה הקאות + חוסר תיאבון ושינוי התנהגות, הפך להיות עצבני ועייף. ביום חמישי האחרון נבדק על ידי רופאת ילדים. היא נתנה לו 3 חוקנים קטנים כל ערב חוקן ונורמלקס. התחלנו במינון 8 גרם החל מיום שישי בבוקר . את החוקנים נתנו מחמישי בערב. אחרי כל חוקן היה לי שלשול אבל לא היה יוצא הרבה. בין לבין עשה מעט מאוד. בימים האחרונים לא עושה כלל למרות הנורמלקס. הוא אומר שצריך אבל מתאפק ומעדיף לא לעשות. האם אפשר להעלות מינון של נורמלקס? הוא שוקל כ 12 קילו.

אני בחודש שלישי להריוני (שבוע 12+5) החברה איתה נפגשתי לפני שבוע, ועם ילדיה עידכנה אותי שרופאת הילדים בדקה שוב את בתה ואמרה לה שהפריחה לא נראית כמו אבעבועות רוח, היא אמרה לה שאולי מדובר על פה וטלפיים - לילדה היו 4 ימים פריחה - שלפוחיות על הגוף, הרגליים, פצעים בפה, אך לא היה לה חום והיה לה תיאבון רגיל (הילדה בת שנה וחודש) לאחיה היו שלפוחיות גם, בלי פצעים בפה וללא חום במשך יום וחצי, רופאת הילדים טענה שהיה לילדים בהסתברות נמוכה הפה והטלפיים, או אלרגית אביב. האם הסימנים מתאימים לפה וטלפיים? האם יש במחלה זו סיכון בהריון? האם הגיוני שלשני ילדים בו זמנית תהיה אלרגיה? יש לציין שלי לא הופיעו כל סימנים כבר במשך 5 ימים (מיום ראשון), האם זה אומר שלא נדבקתי? האם יש סיבה לחשש? יש לעדכן את רופא הנשים שלי? יש לערוך בדיקות? האם זה נראה כמו משהו אחר? משהו שחלילה עלול להיות מסוכן להריון?

שלום, בת 45, חיובית לקורונה כבר שבוע ואין הטבה בכאבים. כאבים ופצעים בגרון, נזלת ושיעול חזק. מאחר ואני עם התסמינים הללו כבר שבוע, האם יש איזו תרופה שיכולה לזרז את ההחלמה? תודה רבה

שלום מה התרומה של ג'ארדיאנס לירידה במשקל אצל חולה סכרתי? האם משפיע כמו זריקות אוזמפיק וכדו' או הרבה פחות? המנגנון זה ירידה בתיאבון? והאם כדור אחד של גארנדיאנס יכול להשפיע על ירידה במשקל? ותוך כמה זמן זה אמור להתחיל השפעה? תודה

שלום, אני בן 24 בריא בד״כ. כבר תקופה ארוכה עוד לפני הצבא הייתי סובל מהבטן, אם זה ביציאות מרובות, תחושה של אי נוחות וכבדות אחרי אוכל, חוסר תיאבון ברמה קיצונית (עכול לאכול פעם ראשונה בשש-שבע בערב), ולאחרונה גם גזים ובטן נפוחה. המצב בחצי שנה האחרונה הלך והחמיר ופניתי לרופא גסטרו שהפנה אותי לכמה בדיקות. עשיתי Us מעי, צואה לקלפרוטקטין, תרבית פרזיטים וCD אשר יצאו תקינות. הפנה אותי גם להליקובקטר וSibo שיצאו חיוביות. נתנו לי טיפול להליקובקטר (שעדין לא התחלתי) אך לסיבו טרם נתנו טיפול. להבנתי יכול להיות אינטרקציה בטיפולים מכיוון שלהליקובקטר נתנו לי פרוביוטיקה ומהבוחנת של הסיבו הבנתי שזה יכול לבצר מצב בעייתי (אין לי מושג למה). יכול להיות שיש קשר בין ההליקובקטר לSibo ? ואיך מתבצע בד״כ הטיפול בSibo? תודה רבה.

שלום, אני מחלים קורונה מלפני חודש. לפני כשבוע היו לי 3-4 ימים של תסמיני ״לונג קוביד״ (חולשה, כאבי שרירים, חוסר תאבון, חום מעט גבוה למשך זמן קצר, כאב ראש, זיעה קיצונית בכל הגוף וכאב חד באיזור הלב- כמו דקירות, וגם דופק גבוה מדי פעם). נבדקתי במיון- מדדים, אקג, בדיקות דם וצילום חזה. מדדים+ בדיקות דם + צילום חזה - הכל היה תקין. אקג הרופא רשם במכתב שחרור: קצב סינוס סדיר, ציר תקין, סימני LVH, ללא שינוי במקטע ST בנוסף- קולות לב סדירים, לא נשמעו אוושות כניסה אוויר טובה ושווה דו״צ השאלה שלי- האם הדברים הנ״ל שוללים בוודאות מחלה לבבית (כגון דלקת בשריר הלב/קרום הלב/קרדיומיופתיה/תעוקת חזה וכו׳) או שחייב לעשות גם אקו לב והולטר? האם הבדיקות הללו יכולות להראות מחלה לבבית כלשהי? *אין לי כרגע כאבים בלב. אולי פעם בשבוע למשך זמן קצר אני מרגיש מן דקירות קטנות באיזור הלב *יש לי שיעול טורדני כבר חודשיים וחצי *לא סבלתי בעבר ממחלה לבבית כלשהי

אהלן. אני בן 23 שאובחנתי עם בעיות קשב וריכוז והרופא הביא לי טיפול של קונצרטה 54 מ''ג ועוד 18 במידה ויהיה צורך לעלות את המימון. ביום הראשון הרגשתי שהתרופה מרכזת אותי אך היתה תופעת לוואי של דופק מהיר חוסר תאבון ולקראת סוף היום עייפות קשה. ביום השני ו השלישי נוספו תופעות לוואי של דופק 100-120 קבוע וחוסר רגש קליל בגפיים היה די מעצבן לנהוג ברכב כי אתה מרגיש סוג קור ברגליים ובאצבעות. כאילו בקטנה נרדמו. היתי באותו יום במוקד עשו ליא.ק.ג שיצא תקין ואמרו שבסך הכל איו מה לדאוג. אבל לגבי הקור והחוסר תחושה לא התייחסו. קראתי שהתרופה לעיתים רחוקות מפתחת תיסמונת ריינו. יכול להיות שזה זה?

שלום כבר מעל שנה וחצי שאני סובל מהמחלה הזו, עברתי לפני כשנה בדיקה שבא יצא קצב ריקון קיבה איטי מאוד, בבדיקה האחרונה יצא תקין, אך לצערי שום דבר לא תקין. רציתי לדעת אם כבר עושים את הניתוח להשתלת קוצב קיבה בארץ באופן פרטי וחצי אפשר לפנות בהקדם המחלה הזו הרסה לי את החיים. ** שאלה נוספת האם יכול להיות שהתרופה אסיוול גורמת לזה והפסקת השימוש לאחר שנתיים יכול לגרום לשינוי כלשהו לטובה הגסטרולוגים שביקרתי אצלם ללא תשובה ואין התייחסות לגבי התרופה כמו שכתוב בעלון אחת התופעות הלוואי שלה רשומה במידה ויש בעיות קיבה יש להפסיק את הטיפול מיד, אך כבר מאוחר מידי אשמח לתשובה. חשבתי שזה רק כדור שינה לא ידעתי לאן אני נכנס לצערי. תודה רבה

איך מבחינים בין סכיזופרניה מסוג simple שז אומר רק קיום סימנים שליליים של סכיזופרניה והיעדר מוחלט של סימנים חיוביים לבין דיכאון וחרדה לבין הפרעת אישיות מאשכול A ? ומהו הטיפול המתאים לההפרעות שהזכרתי ?!