תוצאות חיפוש עבור דיכאון-אחרי-לידה

שלום רב אני אם יחידנית לתינוק . בת 34. ילדתי לפני כשבועיים. יש לי עזרה בנתיים. מאז הלידה נמצאת בדיכאון עמוק, התקפי פאניקה ותחושה כי עשיתי טעות חמורה!!... סיפרתי לאחותי על תחושותיי ובעיקר על ההרגשה כי לדעתי עשיתי טעות וגם שטרם התחברתי לתינוק.\חייבת לציין כי אני מטפלת בו רגיל- אוכל, מקלחת וכו'..\ האם ההרגשה כי עשיתי טעות חמורה/ ההרגשה של אי חיבור לתינוק/ ההרגשה כי בא לי שאחרים יטפלו בזמן שאני מתחפרת במיטה בדיכאון הינם שכיחים למצב של דיכאון לאחר לידה? אציין כי התחלתי טיפול תרופתי. תודה

יש לנו תינוק ראשון. בן קצת יותר משנה. הילד ישן לא רע. בעבר היו קצת קשיי סינוסים. עבר. אישתי מאוד עצבנית מכל דבר קטן ומבכי של התינוק וכל הזמן רוצה לישון. למרות שהיא ו בחצי משרה. היא נמצאת לדעתי יש בעיה, מעירה את הילד כל לילה ביוזמתה ב3 לפנות בוקר. אני ישן מאוד חזק אבל מתעורר שהתינוק כבר בוכה. היא אומרת שהוא התעורר לבד מקשיי נשימה. ואז מתחילה עם הרדמה ובזמן באחרון מכונת אינהלציה. בכמה מקרים אני התעוררתי והיא לא שמה לב וראיתי שהיא בעצמה מעירה את הילד ביוזמתה כל לילה. לא אמרתי לה שראיתי. לדעתי הילד היה ישן אם לא היתה מעירה אותו. היא לדעתי סובלת מבעיה שקשה להגדירה וזה במסגרת הטיפול בילד שכל הזמן מספרת על הקשיים שלו. אני מבין שנפלתי לתוך צרה לא? אני גם שוקל להתגרש כי נראה שאין דרך להסביר לה היא מתפרצת ומקללת. ולא ניתן להכניס מילה. ניסיתי לדבר בזמן החופשי שלנו. לא עוזר. יש לה דכאון סמוי? חרדה? ההורים שלה מצדיקים אותה. זה נראה שהיא במצב קשה. מה דעתך?

דר' חרמון שלום, אני מטופלת בויפאקס 225 מג במשך 5 חודשים עקב דיכאון אחרי לידה, לאחרונה לוקחת אטנט עבור בעיות ריכוז במינון של 10 מג ביום. והחלו מחשבות אובדניות והדיכאון החמיר . האם ידוע על כאלה תופעות לוואי מאטנט כשיש דיכאון ברקע? אודה לתשובתך.

הי. לפני 10 חודשים ילדתי תינוקת מקסימה אחרי 3 בנים. חיכיתי לה מאוד וההיריון לווה בחששות רבים עד שנולדה. כשנולדה הייתי מאושרת שבוע, ואז החלו פחדים איומים. הייתי בטוחה שמשהו לא תקין. רצתי איתה לבדיקות מיותרות, התבוננתי בה ישנה, קראתי המון באינטרנט ופיתחתי חרדה ועייפות שאין להם שום בסיס. לאחר חודשיים בערך עברה לחלוטין השמחה, תפקדתי בבית על אוטומט: לקחת לגנים ובי"ס, להכין לאכול, מקלחות, כביסות, טיפול בילדה וכל יום חיכיתי שיעבור עוד יום. בעלי טען שהחזרה לעבודה תיטיב עימי היות ואני אדם פעיל. אכן בתום חצי שנה חזרתי , ולצערי התחושה לא השתנתה, להפך. נעלמה תחושת המסוגלות שהיתה לי קודם בתפקיד, חזרו החרדות גם על הילדה וגם בתחומים נוספים בחיים. פניתי לקבלת יעוץ וניתן לי ציפרלקס אותו נטלתי 3 חודשים. ישנתי ממש רע , סבלתי מסיוטים והייתי מתעוררת וחווה נדודי שינה. בימים הסתובבתי חסרת תחושה , וכשתמו 3 החודשים עדיין הרגשתי רע. אני חוששת שאני בדיכאון ולא רואה לצערי את סיומו. אני כבר לא יוצאת עם חברות, לא נהנית מדברים שתמיד נהניתי מהם, ופועלת על אוטומט.מה גם שאני מרוסקת בפנים...האם עדיין יכול להיות שמדובר בדכאון אחרי לידה אחרי כ"כ הרבה זמן? או שמשהו אחר לא בסדר איתי?

אני כותבת כאן די בחשש ...אני חודשיים בערך אחרי לידה ..לידה שלישית ואני מרגישה תחושות שלא חוויתי אחרי ההריונות הקודמים.. מידי פעם אני מרגישה כמו דאון כזה..מין תחושה של עצבות שמשתלטת עלי...ענן כזה ורצון לבכות ומין מועקה קשה שמלווה בדפיקות לב ומין תחושה של כאב בטן לא נעים כמו במצב של חרדה וממש מתלווה לזה תחושה ממשית של פחד..אני לא מצליחה לשים את האצבע באופן מדוייק מה בדיוק קורה לי או מה בדיוק מפריע לי ..והדמעות מתחילות לזלוג בלי שליטה..זה מלחיץ אותי ברמות..אני לא חווה את התחושות האלו כל יום כל היום אבל כשזה קורה ה מלחיץ אותי כל כך...ומפחיד אותי שאני נכנסת לאיזה שהוא סחרור חלילה..משהו שאני לא מצליחה לשלוט בו...זה מין מעגל כזה שהמחשבות מתרוצצות והפחד הוא שברגע שזה קורה הראש לי עף בלי שליטה למחשבות מאוד לא נעימות..והאם אני אצא מזה?? אני חוששת להתחיל טיפול כל שהוא שיהיה כולל טיפול בכדורים בגלל שמפחיד אותי המחשבה על ההשלכות של זה ,מצד שני אני גם כל כך לא מרגישה שחזרתי לעצמי ואני כל כך רוצה להיות שמחה עם הבנות שלי ובעלי..רוצה לחזור לשגרה רגילה..שוב אני רק מדגישה שזה לא כל היום וכל הזמן אבל בפעמים שזה קורה זה ממש מלחיץ...אני מרגישה ידירה בשמחה וחוסר חשק לעשות דברים שמאוד אהבתי... איך אפשר לדעת האם זה דיכאון שאחרי לידה או פשוט פרץ הורמונלי טבעי אחרי לידה?? ועוד שאלה- במידה וזאת פשוט תקופה ואני לא אקבל טיפול כל שהוא-האם זה עובר מעצמו?? פרט לסבל שאני חווה עכשיו שהוא אכן מאוד משמעותי אבל האם יש לדיכאון אחרי לידה כמו סוג של מסגרת זמן...נניח עד שנה אחרי לידה זה יעבור בכל מקרה ? או שחלילה במצב כזה אם לא אטפל מקצועית המצב עלול רק להחמיר?? אני אובדת עצות וחוששת... אודה לתשובה ממך בהקדם...

איפה אפשר למצוא מידע מהימן בנוגע לדיכאון אחרי לידה ולחרדה?

שלום, ילדתי לפני 6 שבועות בניתוח קיסרי חירום הלידה הייתה מאוד טראומטית וחוויתי אותה ללא בעלי. אחרי שבועיים התחלתי לבכות מכל דבר ועל הכל אני ובעלי רבים והמצב כרגע זה שהוא לא מדבר איתי. אני כל הזמן חושבת שאני אמא לא טובה. יצאתי רק 5 פעמים מאז הלידה מהבית ורק פעם אחת לבד עם עצמי. אין לי חברות בכלל ואני מתמודדת לבד עד השעה 17 בערב שאמא שלי באה לקלח את הילדה כי אני עדיין חוששת (למרות שזה ישתפר אבל אני מעדיפה לא להגיד כי ככה יש לי חברה קצת ועם מי לדבר אחרי שכול היום זה רק אני והילדה). בעלי לא עוזר בלילות כי הוא עובד ובאופן כללי האוירה לא משהו. יש ימים שאני אוכלת ויש ימים שעוברים בלי גרגר מחוסר זמן או רעב. למי עלי לפנות? ממי לבקש עזרה?

שלום ילדתי לפני חודש את בני הבכור, שבא בטיפול של הפרייה. מאז הלידה אני כל הזמן מרגישה שאני רוצה לבכות, אין לי תאבון, ועייפה כל היום. אין לי גם ניסיון בטיפול בתינוק ולשים לו גופיה או לחתל אותו, מאוד קשה לי, ולוקח לי הרבה זמן. בעלי כל הזמן כועס עליי שאני לא יודעת דברים פשוטים, כמו להוריד עגלה, או להלביש גופייה. אני מרגישה שכל הזמן בעלי כועס עליי, ומעליב אותי, דבר שלא היה כך לפני התינוק, ונורא קשה לי עם זה, כי זה לא היה לפני התינוק. אני מרגישה שנהרסו לי החיים, שאני רוצה לפעמים שמישהו אחר יטפל בתינוק ולא אני, כי אני מרגישה שאני אמא גרועה, שלא מסוגלת אפילו להלביש את הילד שלה. מה אפשר לעשות? אף אחד לא מבין אותי

דיכאון אחרי לידה. נופלת לתהומות נוראיים. לא יכולה לחשוב על כלום מלבד על למות. לא הולכת לעשות משהו כזה אבל המחשבות לא עוזבות. מטופלת. גם שיחות וגם כדורים, שעדיין לא משפיעים כנראה. כואב לי כל כך. על הילד המסכן שלי. שמטופל בצורה מושלמת אבל עצובה. עם בכי. לא מגיע לו אמא כמוני. אני מצטערת ילד יפה שלי.

ילדתי לפני שנה ו7, הדיכאון התפרץ 3 חודשים אחרי לידה שהתבטא בבעיות שינה קיבלתי לוסטראל ומירו. לפני חודש וחצי חליתי בcmv לראשונה והפסקתי עם הכדורים מהחשש שפוגעים לי בבריאות. נדודי השינה מאז לא פוסקים. קיבלתי טרזודיל שלא עוזר כדור וחצי כבר שבועיים אני איתו, חייבת לוריוון גם שגם איתו אני כבר חודשיים, ועכשיו הרופאה אומרת לי להוסיף רבע מירו לטרזודיל. מבולבלת עייפה, האם זה נכון לשלב מירו וטרזודיל? תודה רבה

שלום לך מאז הלידה, (בשעות הערב - בערך החל מ-18:00) אני במצב רוח ממש ירוד ולפעמים בוכה וכו', אבל זה קורה אם אני בבית, אם אני ובעלי יוצאים לבלות אז אני נהנית. וביום אני בסדר. האם זה דכאון אחרי לידה?

שלום לך מאז הלידה, (בשעות הערב - בערך החל מ-18:00) אני במצב רוח ממש ירוד ולפעמים בוכה וכו', אבל זה קורה אם אני בבית, אם אני ובעלי יוצאים לבלות אז אני נהנית). וביום אני בסדר בד"כ. האם זה דכאון אחרי לידה? תודה!

שלום אני חושבת שיש לי דכאון אחרי לידה. 1. האם זה חולף לבד ללא טיפול? 2. אם כן, תוך כמה זמן? 3. האם יש לך טיפים איך אני יכולה לטפל בעצמי לבד? תודה.

מה ההבדל בין depressive disorder לבין Major depressive disorder ?

אז ככה אני ממש אוהב את אישתי אבל יש לה בעייה קטנה היא לא מכילה לא סבלנית עם הבנות(לא נדבר עלי כרגע כי זה פחות חשוב) אבל אם אני בעבודה כל חצי דקה טלפון הן משגעות אותי וברקע צורחת כל שתייהן שהיא בעבודה ואני חוזר לבית אני עם הבנות אבל שמגיע הלילה מסתמא שנינו עייפים אבל אני קצת יותר כי עובד ממש יותר ועושה את רוב הדברים בבית והיום לדוגמא קמתי בבוקר לתפילה וממש 2 דקות לפני שיוצא התינוקת בת ה 10 חודש בכתה כי רעבה ואז אישתי צרחה ממש *מה ישלך יאללה כ... עמ... יאללה וכו ואז נחרדתי ופשוט רצתי הוצאתי את הילדה מהחדר הכנתי לה אוכל והשארתי אותה בחוץ שלא תהיה לידה כרגע יש לציין שלפעמים שהיא בוכה ואני לא בבית שאני חוזר אני מוצא את הילדה מחוץ לחדר והחדר שלה/נו סגור כי היא מפריע לה לישון ואני מתחרפן

שלום אני חודש ושבוע אחרי לידה, אני מרגישה נורא מבחינה נפשית, לא אוהבת את עצמי ולא את כל מה שבסביבי, מרגישה שרוצה לבכות כל הזמן, רוצה להתנתק מהעולם ולהשאר לבד, לא נהנית משום דבר בחיים, מרגישה שכל האנשים שמחים חוץ ממני, כל יום מתחיל מחכה שיסתיים, מה עליי לעשות? האם זה זמני ויסתיים? מרגישה כלואה עד סוף העולם

שלום רב אני שלושה שבועות אחרי לידה שנייה. ההריון היה תקין ילדתי בשבוע 39. הלידה היתה קצרה וקלה יחסית בלי אפידורל. יש לי בן בבית בן 3 שהוא היה עד כה כל עולמי ומאוד קשורה אליו לא עזבתי אותו אף פעם ללילה אפילו. מאוד קשה לי להתחבר לתינוק החדש. גם לא מצליחה להתחבר לשם שנתנו לו לאחר 9 חודשים של מחשבה ומשמעות. התלבטנו בין 2 שמות ועכשיו אני כל הזמן חושבת שהייתי צריכה לבחור בשם השני. אין לי תאבון , אני לא מצליחה להנות מפעולות שפעם נהניתי כמו לראות טלויזיה או לקרוא ספר אני רןב היום בוהה שהתינוק עליי. כן מטפלת בו על אוטומט אבל הייתי רוצה לחזור לתקופה שהיינו רק שלושה אני בעלי והבן הגדול. ומה הסיפור עם השם? רוצה להחליף לילד רואה בזה אולי פתרון לבעיה שלי אם אני אהיה שלמה עם זה אולי גם אוכל להתחבר לילד? האם זה דיכאון אחרי לידה או דכדוך? תודה מראש

תודה על מענה מפורט לשאלתי הקודמת אשמח שתחדד לי את עניין הסיכון בדיכאון הריון מפאת הגיל. אני יודעת שמופרשים הורמונים שמשפיעים בין היתר על מצב הרוח אבל לא ברור לי מה הקשר לגיל ולמה אחרי 40 יש סיכון גדול יותר ללקות בדיכאון

בהריון שלישי. נוטלת ציפרלקס מאז הדיכאון אחרי לידה של ההריון הראשון. שוקלת להפסיק את הטיפול החודש התשיעי עקב החשש להיווצרות תסמונת גמילה בעובר. עד כמה זה נפוץ? אני לא יודעת מה לעשות. בהריון השני לא היה לי זמן להפסיק כי ילדתי בשבוע 32, העובר היה פג ולא דיברו איתי כלל האם יש או אין תסמונת גמילה כי היו חששות גדולות אחרות. הפעם עוד שבוע מגיעה לשבוע 37 ותוהה אם להתחיל בהדרגה להפסיק צפרלקס עד הלידה. מיד אחרי הלידה אחזור לקחת. אשמח לעצתך, הפסיכיאטר של קופ"ח אומר לא, הפסיכולוג אומר שהעיקר שאהיה שלמה עם ההחלטה שלי, והרופא נשים אומר שצריך לחשוב על הסיכון לעובר ולקבל החלטה.

שלום לך, אני אם יחידנית לילדה בת ארבע ולתאומים בני שנתיים. לאחר הלידה היה לי דיכאון. אמנם תיפקדתי כרגיל וגם ישנתי ואכלתי כרגיל אך היו לי חרטות רבות וקושי להיקשר לאחד התינוקות. לא לקחתי תרופות אבל טופלתי אצל פסיכולוגית. האם עשיתי טעות שלא לקחתי תרופות? אני ככ חוששת שבני נפגע בגלל זה.אמנם יש לי קשר טוב היום, אך עדיין יותר קשה לי איתו מאשר עם האחרים. הוא בוכה המון ולפעמים אני חרדה שפגעתי בנפש שלו, בהתקשרות שלו ובהתפתחות שלו. אכן היה לו מעט עיכוב מוטורי והיום הוא ילד מקסים אך בוכה המון וכאמור האהבה שלי אליו אחרת. שונה. אולי חסרה את ההתפעלות הראשונית שיש לאם מתינוקה. אבל לצערי הוא כבר לא תינוק... האם יש עוד מה לעשות? האם עלי לקחת תרופות היום? יש לי עדיין חרטות לפעמים, ואני עדיין לא שמחה כמו אחרי הלידה הראשונה

היי , אני שנתיים וחצי לאחר לידה , אני סובלת מדיכאון להערכתי , בזמן האחרון אני מתחילה להזכר שהניצנים להרגשות שהיו לי היו לאחר לידת ביתי , הרגשה רעה ,רצון לפגוע בעצמי ובילדתי , כאלו אני חיה בבועה ולא מצליחה להתרכז בחיים סביבי כאלו אני מרחפת , האם יש כזו אופציה שש לי דכאון שלא פניתי לעזרה כי דחקתי ועכשיו הוא חוזר לי במולא העוצמה? ואם כן למי פונים באופן דחוף לא רוצה לעשות את אותה הטעות ולא לטפל בעצמי

שלום, אני חודש וחצי אחרי לידה ראשונה וכניראה סובלת מדיכאון..עוד לא הלכתי לקבל עזרה, אבל רציתי לדעת כמה זמן זה ימשך, האם אני יחזור להיות שמחה ומי שהייתי והאם אני יצטרך להיות על תרופות כל חיי עכשיו? והאם זה אומר שעכשיו אחרי כל הלידות יהיה לי דיכאון? תודה!

שלום שבוע טוב רציתי לדעת האם יש דבר כזהocd רק במחשבות כי לי יש מחשבות משונות ואני מפחד שזה לא פסיכוזה מטופל בסורקסט 30 מג קשה לי לעלות ל 40 עושה לי ממש רע כבר קרוב לחודשיים אני במלחמה יום יומית הדבר היחיד שמרגיע אותי בעבודה זה אסוויל 5 מג שאותו אני נוטל בבוקר במשך יותר מחודש לצערי זה הדבר היחדי שעוזר לי ומפחד לא להתמכר כמו כן מטופל בשיחות אבל לcbt יש לי היכרות עם המפיסכולגית שלי 20 שנה לסירגוין עברתי איתה המון והיא לא מו חית לcbt ואומרת שיש לי הפרעות חרדה ובעזרת טיפול דינאמי נעבור את זה אהל אין לי סבלנות אני לא מוצא שום הנאה מכלום בחיים במשך החודשיים האלה אני בן 40 גרוש פלוס 2 גר עם ההורים עובד בעבודה מסודרת והורים מאוד תומכים בי נפשית (אמא בציעורתה עברה דיכאון אחרי לידה)והיום היא אישה הכי חזקה שאני מכיר אמא לא אשת מקצוע מהתחום אבל בתור חוויה שהיא חוותה בדיכאון היא אומרת ככל שעוצמות חזקות יותר כל יהיה לך קל בעתיד אתה מתחשל לצערי אני מתייסר מזה שאני צריך לקחת את האסוויל כי יש לי פחד לא להתמכר אני מאוד אוהב את הכדור הזה האם יש אפשרות להוסיף לסרוקסט עוד כדור שיייצב אותי ויחזיר לי את החיים שהיו לי לפני כמה חודשים כי אני ממש מותש מזה אני טיפוס שמח אופטמי וכו... ואיבדתי את זה לאחרונה מכונס מתוך עצמי ללא שום עניין מה גם שהסרוקסט גם מדכא אותי מינית ויש לי פחד גם לייצור קשרים חדשים במצב הזה אודה להתיחסותך

שלום למומחית! אני בת 32 אמא לשני ילדים מתוקים בני 6.5 וחמש. בהריון הראשון חוויתי דיכאון לאחר לידה בעקבות הריון קשה מאוד ולידה טראומתית (ניתוח קיסרי בהרדמה מלאה) . לאחרונה גם סובלת מחרדה כללית בן היתר נהיגה, קלסטרופוביה, אגרופוביה וכולי אבל משתפרת מאוד בעזרת נטילת ציפרלקס במינון 10 מ"ג מזה כארבעה חודשים. אני מאוד רוצה ילד נוסף אבל מפחדת מהתקפי פאניקה כמו שחוויתי מהריון ראשון ומצד שני מאוד מפחדת להמשיך עם הציפרלקס בהריון. עד כמה באמת הוא בטוח בהריון? שוחחתי עם המרכז הטרטולוגי והם אמרו שהוא בטוח במינון זה, אבל עדיין לא נרגעתי. האם כדאי להפסיק את התרופה בהדרגה ואז להיכנס להריון? ניסיתי כבר מגוון טיפולים אי אם די אר ועכשיו סי בי טי. הציפרלקס מאפשר לי להתגבר על חרדת נהיגה ולתפקד יחסית נורמלית, אבל אני לא יודעת מה יהיו השלכותיו על העובר. קשה לי לעשות את השיקול בעצמי. אשמח לעצה תודה רבה