תוצאות חיפוש עבור ביעותי-לילה

שלום רב. מדי פעם, בדרך כלל בלילה, או במהלך השינה. אני נתקפת באופן פתאומי בגלי קור קשים, רעידות בכל הגוף, חריקת שיניים וצמרמורות קשות. אני מרגישה שטמפ גופי כאילו צונחת עד שאני לא מתכסה מהר בשתי שמיכות (לפחות) הבעיה לא נפתרת! אשמח לדעת ממה זה נובע?

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

שלום רב, יותר לא רוקחים את המשחה ניפידיפין משום שיש בשוק ניפידיפין עם חומר מאלחש, הבעיה היא שרשום שם בפירוש שאנטרולין אינה מומלצת בהנקה מכיוון שזה חודר לחלב אם. כששאלתי שוב את הרופא הוא אמר שזה בדיוק כמו הניפידיפין שהיה ניתן לשים בהנקה. הניפידיפין החדש הוא 0.3% עם לידוקאין ומורחים אותו רק פעמיים ביום, לא כמו הניפידיפין שרקחו שאותו היה צריך לשים 4 פעמים. מה עליי לעשות? האם אין בשוק אף משחה המתאימה לנשים מניקות אשר סובלות מפיסורה? האם צריך לפעול לפי ההוראות ולמרוח רק פעמיים ביום את המשחה למרות שאמרו שזה בדיוק כמו הניפידיפין שרקחו? אשמח לדעת טיפה יותר על המשחה החדשה והאם יש אלטרנטיבות לנשים לאחר לידה. תודה

היי, אני כבר 3 חודשים עם מינוציקלין בלבד וללא שום דבר למריחה ויש גרד וצריבה לעיתים...ביום שישי עמדתי קצת בשמש עם הגנה משקפיים וכובע ובכל זאת חזרתי הביתה, הורדתי מייק אפ העור מגורה עד היום ראשון בבוקר והמינוציקלין זה כמו כוסות רוח למת. אני שוקלת לעבור לרופא אחר כי זה לא נתן שום דבר למריחה, לא אמר מה ניתן למרוח בינתיים כקרם לחות, משהו נגד צריבה או גירוד...האם זה נורמלי ככה? אני לא חושבת שהבעיה אצלי היא נימים אבל אני לא באמת יודעת. זה סיוט שאחרי 3 חודשים של כדורים אני לא רואה מה יצא לי מזה. אודה לתשובתכם. תודה

ביום רביעי בצהרים לקחתי את בני בן ה10 אל ורדה לנדאו לבדיקת עיניים. היא החלה בבדיקה ובלי להגיד כלום הזליפה לו טיפות בעיניים ואמרה לחזור אחרי חצי שעה. יצאנו החוצה ואחרי כמה דקות בני קפא בבהלה וצעק שהוא רואה הכל מטושטש ומסנוור אותו האור. חזרנו מייד לקליניקה ושם ורדה לנדאו אמרה כבדרך אגב: " אה כן. הטיפות מרחיבות את האישונים לשלוש ארבע שעות". אחרי עגמת הנפש מהידיעה הזאת ומהטישטוש הלא צפוי, היא בדקה, מצאה שיש לו רבע צילינדר ואינו צריך משקפיים. קבעה לנו תור לעוד שנה, והבטיחה לבני שהטישטוש והסינוור יחלפו עד הערב. בערב זה לא עבר, גם לא בבוקר למחרת. בצהריים, לאחר הודעות אין ספור שלא נענו, נסענו לאיכילוב אל דר' ורסנו, שבדק אותו בדיקה יסודית ואמר שהכל תקין ובני מגיב לטיפות כנראה באטיות. תוך יום הכל צפוי לעבור. היום יום שני, ששה ימים אחרי. האישונים עדיין מורחבים, הראיה מקרוב מטושטשת, והאור הנמוך ביותר מפריע עד כאב. מיותר לספר שהוא לא הולך לבית הספר , לא יכול לקרוא, להסתכל במחשב, או אפילו להביט באור חלש. היום היינו אצל דר' ורסאנו שוב. הוא אומר שיש שיפור קל, הכל נראה לו תקין, אבל בכל הקריירה שלו, עוד לא נתקל במקרה כזה., וקבע לנו תור לעוד חודש. הילד אומלל, אנחנו לא יודעים מה קרה. מה היא שמה לו בעיניים, האם הוא אלרגי למשהו ממרכיבי הטיפות? האם נגרם נזק? מה לעשות? אי אפשר להעלות על הדעת מצב שבו הוא יתייסר חודש בהמתנה.ולמה? אין להם מושג. הם עוד לא נתקלו במקרה כזה.." ורדה לנדאו טוענת שהיא שמה לו טיפות מסוג: CYCLO .מחיפוש באינטרנט גילינו שילדים בעלי עיניים בהירות רגישים יותר. היא שמה לו המון טיפות מפני שנאלצה לנגב בטישיו את מה שנזל לו על הפנים. האם ידוע על מקרים דומים או בכלל, ומה לעשות. לקחנו ילד שרואה מצויין, לבדיקה שגרתית, וחזרנו עם סיוט מתמשך. תודה על כל עזרה או עצה טובה. תודה, הורים מודאגים מאד

שלום רב. אני סובלת מחלומות מטרידים מהם אני מתעוררת בבהלה וחרדה לעיתים קרובות מאד, ומדי פעם גם בליווי תגובות פיסיות - הקאות סחרחורת וכו'. הבעיה העיקרית היא שלרוב אני מתעוררת לאחר שעה וחצי עד שלוש שעות של שינה עקב סיוט ולרוב לא מצליחה להירדם פעם נוספת. לרוב לסיוטים אין עלילה עשירה, ז"א אין ממש סיפור פשוט התרחשות מזוויעה (לדוגמא - סיוט שבו אני רואה עצמי שוכבת על הגב בזמן שאדם כורת לי יד). אציין שגם לוקח לי זמן רב להירדם (עשויה לשכב במיטה מספר שעות ולפעמים אף לילה שלם, ללא הועיל), וכן אני מתעוררת בקלות יתרה מהשינה (צלילים פעוטים ביותר "מקפיצים" אותי). מתוך כל אלו נוצר מצב שפעמים רבות אני מאלצת עצמי להמשיך לתפקד ללא שינה/שינה של עד 3 שעות בלילה במשך מספר ימים עד שאני נעשית חולה או "מתמוטטת" ואז מגיעה שינה עמוקה של שעות רבות. על מנת שלא להגיע למצב זה אני משתמשת מידי פעם בקנאביס שמקל עליי את ההירדמות ומפחית משמעותית את תדירות הסיוטים, אולם אני מעדיפה שלא לצרוך קנאביס באופן יומיומי (השימוש פוגע לי בריכוז וביכולות למידה וזה מחיר גבוה עבורי). האם ניתן לעשות משהו שיפחית את תדירות הסיוטים ויאפשר שינה רציפה או שמדובר בבעיה כרונית? חשבתי על נטילת כדורי שינה אך מסיבות אישיות אינני יכולה לפנות כרגע לרופא המשפחה/פסיכיאטר ואשמח לדעת האם זה בעייתי להשתמש בכדורים מסוג זה ללא ליווי מקצועי וכן האם מומלץ לצרוך כדורים אלו באופן קבוע או שניתן להתשמש בהם רק לתקופה קצרה בכל פעם. תודה רבה מראש!

היי שרון שבוע טוב ומבורך אני ממש על סף ייאוש יש לי מחשבות קשות וחמורות שאני מאחלת לטוהר שיקרו לה כל מיני דברים וגן לעוד אנשים לפעמים זה קורה לי. יום שישי חשבתי על זה שלא היה לה חום הרבה זמן היא קמה יום שבת עם חום. כל מיני מחשבות שאני מקללת אותה וכאילו מבקשת מהשם שיקרו לה דברים הכי נוראיים. אתמול התפללתי ובאמצע התפילה עלתה לי מחשבה שאני מבקשת מהשם שבזכות התפילה היא ת.. וכל מצווה שאני עושה זה בשביל זה עכשיו אני מפחדת אפילו התפלל ולהגיד ברכות השחר היא הדבר הכי יקר לי בעולם אני לא יודעת מאיפה הדברים האיומים האלה מגיעים לי למוח אני מפחדת שבעקבות האיחולים והמחשבות שלי באמת יקרה לה משהו

אני בת 27 , משקל – 51 , נשואה + ילד בן 10 חודשים . ניתוחים בעבר הם : ניתוח קיסרי וניתוח לכריתת כיס המרה ,. אין לי מחלות כשלהן , לא סוכרת , לא יתר לחץ דם , לא שומנים בדם , לא מעשנת , לא מחלות פרקים, לא מחלות לב , לא אסטמה, לא אולקוס , הדבר היחיד שנמצא הוא חיידק ההליקובטור פלורי , ביצעתי מבחן נשיפה אשר יצא חיובי וטופלתי באנטיביוטיקה , לא מחלות בדרכי העיכול מאחר ועברתי בדיקת גסטרוסקופיה שיצא תקינה , ללא מחלות בדרכי השתן , נטלתי גלולות עד לפני חודשיים אבל הפסקתי. לא עשיתי שום מבחן מאמץ , מיפוי לב וצינתור מאחר ובוצע א.ק.ג שיצא תקין אז מבחינת רופאת המשפחה אין צורך בהמשך בירור... אני אסביר את השתלשלות האירועים זה התחיל כאשר חשתי כאבים ברום הבטן מכיוון הקיבה עם בחילות לאחר ששבוע שלם הכאבים לא פסקו הגעתי למיון בבית חולים שם בוצעו לי בדיקות דם וצילום בטן , לאחר שבדיקות הדם והצילום יצאו תקינים שלחו אותי הביתה לקחתי את כדורי האומפרדקס אשר הקלו על הכאבים ואכן לאחר השחרור מבית החולים חשבתי בטוב במשך שבוע ואז שוב חזרו כאבי הבטן ולהם נלוו גם כאבים בצלעות ומשם החלו לי גם כאבים בחזה ובגב , חזרתי לרופאת המשפחה אשר החליטה לעשות לי בדיקות דם מקיפות , הבדיקות יצאו תקינות וטענה שעליי לקחת משככי כאבים, לא יכולתי לסבול את הכאב ושוב הגעתי למיון התלוננתי על כאבים בצלעות ובחזה ושם עשו לי שוב בדיקות דם וצילום חזה והכול יצא תקין , נשלחתי שוב הביתה . רופאת המשפחה החליטה שעליי לבצע אולסטרסאונד בטן , ביצעתי והממצא היחיד שהיה הוא אבנים קטנות בכיס מרה. החלטתי ללכת לפרופסור פרטי לכירורגיה כללית על מנת לראות אם אכן הכאבים הללו נובעים מכיס המרה , מאחר והם לא היו אופייניים לכיס מרה בגלל שהרופאים טוענים כי מדובר בהתקפים ולא בכאבים כירוניים כמו כן כאב בחזה גם כן לא אופייני לכאבים מכיס מרה , הפרוספסור שלח אותי לבדיקת גסטרוסקופיה אשר יצאה תקינה ובנוסף שלח אותי לביצוע CT חזה + בטן כדי לשלול מקורות אחרים לכאב ,ה – CT יצא תקין שוב למעט אבנים מרובות בכיס מרה , לאחר שהפרופסור עשה את הבדיקות הללו החליט כי ניתן לכרותת את כיס המרה וכי מקווה שהכאב יעלם . במקביל עשיתי מיפוי עצמות כי הלכתי גם לאורטופד כי כאבו לי הצלעות והגב ועצם בית החזה ... הוא שלח אותי לעשות מיפוי עצמות אשר יצא תקין. בנוסף ביצעתי אולטרסאונד שדיים אשר יצא תקין גם הוא. כמו כן במהלך החודשיים הללו התחילו לי גם כאבים בצוואר אשר השליכו לי גם על הכתפיים והידיים(ייתכן מלחץ .. או שלא.. ) ,התלוננתי בפני רופאת המשפחה והיא עשתה לי בדיקת שקיעת דם אשר יצאה גם היא תקינה. קבעתי ניתוח לכריתת כיס המרה , עברתי את הניתוח ב- 11.06 אמנם הכאבים יחסית פחתו אך עדיין הם נמצאים ... מבחינת אופי הכאב : דקירות כאב ממוקם במספר חלקים בפלג גוף העליון באזור הימיני לרוב אך ישנם פעמים שכואב לי גם בצד שמאל , הכאב בא והולך מספר רב של פעמים ביום , לפעמים הוא כאב שלוחץ, כאב שהוא מורגש שהוא מאיזור פנימי , הכאב גם לוחץ באזור עצם בית החזה , ישנה לפעמים תחושה של צריבה ממש של בית החזה (ואין לי צרבות) זאת צריבה ממש כאילו משהו שורף אותי מבפנים במקום מסוים , הכאב לא מעיר משינה , בזמן מנוחה יחסית הכאב סביר או שנעלם , ישנם מספר מקומות בבית החזה שאני לוחצת עליהם והנקודות האלו ממש כואבות כך גם במקום של הצלעות אם אני לוחצת על נקודה מסויימת בכאב נובע משם........אין לי קוצר נשימה , לפעמים דפיקות לב מהירות רק כשכואב לי ויכול להיות שהגוף נכנס אוטומטית ללחץ ... אבל כך סתם אין לי דפיקות לב מהירות , הכאב בחזה בעיקרו ממוקם במרכז החזה ומשם מתפרס לצד ימין ושמאל ... בקיצור לא מובן לי מהיכן הכאב הזה והכי מתסכל שעושים בדיקות והם יוצאות תקינות ואף אחד לא יכול לומר מהיכן זה נובע .. איזה עוד בדיקות ניתן לעשות כדי שאוכל להיות רגועה ? ויותר נכון שהכאב הזה יעלם כבר.... .

שלום, לא יודעת אם קשור לחיסון או לא. כי זה היד שקיבלתי זריקה. בגדול יש לי צריבה, שריפה /כאב עצבי. זה בא בהבזקים. בקושי שאני מזיזה את היד. אני גם ללא יכולה להטות את היד לאחור ( נניח כמו שיושבים ברכב בכיסא הנהג ורוצים לקחת משהו מושב אחורי). בלילות זה סיוט אני לא ישנה. זה הכי כואב לילה. קשה לי למצוא תנוחה. ביום לא מרגישה שכואב מאוד. נראה לי שזה רקמה שריר או גיד או עצב עםדלקת. השאלה למה זה כל כך הרבה זמן ומתי זה יעבור - אני כבר מעל חצי שנה עם זה. תודה רבה

..... .... אני קצת נשארת בלי מילים... סוריקטה... אני כל כך שמחה שאת פה..אמרתי לך כבר, בכל מצב צבירה... כאב לי שאת בכאב בעוצמה כל כך חזקה.. .. גם הרגשתי פתאום אשמה .. אשמה עלמה שכתבתי בהקשר להסתכלות המערכתית.. הרגשתי גם ששירה..גם את כאילו מאשימה אותי על 'מילים מקצועיות'.. כן.. התחום הזה לא זר לי ..הרגשתי מספיק ביטחון וחופש להביא לפה.. אני קצת 'אוכלת את הלב על זה'.. יש בי קול שאומר לי :'מטומטמת אחת, למה היית צריכה לפתוח את הפה שלך בעניין ההסתכלות הזו.. 'חכמולוגית פסיכית שכמותך..' מצטערת.. אולי אני גם יותר רגישה ? חשופית ?? אמא צביה טסה מחר לחו"ל לשבועיים... תמיד זה בלתי נסבל עבורי..תמיד זה סיוט נוראי עבורי ..לפעמים עוד יותר מסיוט נוראי... חשבתי אודי ..גם אמרתי לאמא צביה שיש לי אותך אודי.. כן..קראתי שגם אתה נוסע.. פתאום אני נזכרת שכשהייתי ילדה/נערה קראתי את הסדרה שכתבה גלילה רון פדר 'אל עצמי' (?) לא כל כך זוכרת איך קראו לסדרה.. ציון כהן..ילד אומנה.. ונזכרתי שמשהו היה בספור..לא זוכרת מה..העיפו את ציון כהן מהאומנה ? מהקיבוץ כילד חוץ? לא זוכרת..משהו שהוא ננטש וחזר לסבתא שלו..שאמרה לו 'לא צריך אף אחד..לא צריך את הטובות של אף אחד.. (לא זוכרת בדיוק) לא יודעת מה אני רוצה לומר לכולכם.. ???? אולי שלמעשה אין לי מילים... אולי אני רוצה לומר לכם שאני מרגישה כך : ############(((((((((((#######################(((((((((((((((((((((((######

שלום, לפני מספר חודשים עברתי לצערי ניתוח לכריתת עורק ראשי בגלי רדיו ברגל ומאז מצבי נפשי הדרדר מאד עד כדי ניסיון התאבדות לא מזמן דווקא אחרי הליכה לפסיכולוגית. כדורי הרגעה לא עוזרים ועושים לי גרוע יותר. לפני ניתוח הייתי אדם מאד אופטימי, פעיל, חברותי ואמפתי וכל זה השתנה. אבדתי תיאבון ועניין בחיים ואני רק חולמת סיוטים. האם יש דרך לשחזר מה קרה בזמן שהייתי מורדמת, כי יכול להיות שדיבורים וכוונות של צוות רפואי בזמן הניתוח השפיעו עליי? קראתי כתבות בנושא. אשמח מאד לתגובה כי כבר התייאשתי ואני בדרך להתאבדות שנייה.

שלום, בעקבות מריחת ג'ל לק על הציפורניים (שמייבשים עם מנורת UV) מתחילה לי כשעתיים אחרי המריחה נפיחות באצבעות מסביב לציפורן, וגרד שנמשך כ-3 ימים. אם אני מגרדת הרבה אז מתפתחות שלפוחיות. ניסיתי סוגים שונים של משחות- אלוורה, פניסטיל, בפנטן, משחה אנטיביוטית, .. כלום לא עוזר לגרד והנפיחות. לאחר 3 ימים מהמריחה נפסק הגרד והעור מסביב לציפורן נהייה יבש מאוד וקשה, גם מתחת לציפורן מתחיל יובש. כנראה סוג של רגישות או אלרגיה לחומרים שנמצאים בג'ל לק.. קראתי שיש מרכיב של אקריל, אולי זה... ניסיתי מספר סוגים וכולם גורמים לתופעה. יש לי בבית כדור "אריוס" בשל אלרגיה לחתולים ואבק, אם אקח לפני המריחה ויומיים אחריו זה אמור לעזור לתופעות אלה? יכול למנוע את הופעת האלרגיה הזו? תודה

שלום, כבר תקופה שאני חווה מידי פעם דופק מהיר וסחרחורות בהתעוררות משנת לילה מלאה. הדופק מהיר עוד לפני שאני קם מהמיטה או מרים את הראש ולא זכורים לי חלומות או חרדות שיכולים להיות קשורים. עוצמת התחושה ומשך הזמן עד שעוברת משתנה (בערך שעה בדר"כ), אך מתארכת כשנדרשת ממני פעילות מאומצת מיד עם הקימה. נדמה לי שהתופעה קורת רק כשהיקיצה אינה טבעית. אני בן 24, תזונה צמחונית (קרוב לטבעונית), ואין לי בעיות הידועות לי. תוכל להסביר לי במה מדובר ולהציע פתרונות? תודה.

שלום מזה זמן אני סובל ממשהו מציק בצד שמאל של הלשון בחלק האחורי. זה מרגיש כמו כאב, תחושת צריבה וכדו'. לפעמים יותר חזק ולפעמים רק חוסר נוחות. זה מציק גם במהלך היום, אבל בזמן שאני מנסה לישון זה מפריע עוד יותר. רופא שיניים לא ראה משהו מיוחד, והפנה למומחה לרפואת הפה. האם יש משהו שיכול לגרום לזה אף שוויזואלית לא רושם משהו חריג (לפחות לפי מה שהצליח לראות רופא השיניים)? כיווץ לא רצוני של שריר הלשון? משהו בעצבים שם שגורם לתחושת כאב או צריבה? במידה וכן, איך אפשר בכלל לאבחן דבר כזה, והאם ניתן לטפל בזה? תודה

אתמול עברתי ניתוח כריתת טחורים יש המון תפרים ללכת לשירותים להתפנות סיוט עולמי מה אתה מציע לעשות בכדי לרכך את הצרכים

היי, רציתי לשתף אותך בחלום שלי, יותר נכון סיוט, שבגללו אני לא מצליחה להירדם וקמה בלילה בשעות המוקדמות של היום. החלום שלי הוא ללא יותר מידי פרטים, חלמתי שאני ישנה בביתי ופתאוםאני ניגשת לחלון ורואה בחניה המשותפת בשכונה (אותה אפשר לראות מהחלון שלי) את כל המכוניות לא מסודורות כאילו הזיזו אותן ועם דלת קידמית אחת פתוחה (מצד ימין של ליד הנהג). החלום עצמו קורה בלילה וחשוך מאוד בחוץ. ואני מעירה את אמא שלי כי גם הרכב שלה היה שם וירדו למטה ופשוט צרחנו ובכינו ואמא שלי רדפה אחרי 2 ילדים שכנראה הם אלה שהתעסקו עם הרכבים, הילדים היו בין הגילים 8-9 (בגיל של אחים שלי...צירוף מקרים?) ופשוט צרחה עליהם. וכאן קצת החלום התפצל ושקעתי לחלום נוסף שרק את הרכב שלי גנבו אבל צילצלתי למשטרה ואימתתי איתם מספר לוחית רישוי והם מצאו אותו, הוא לא הספיק לצאת מהשכונה והרכב חזר. אני ממש אשמח למענה הנושא מטריד את מחשבותי משום שאני בטוחה שעומד מאחורי החלום פירוש... תודה מראש

לפני כ4 חודשים עברתי פרידה לאחר שנה וחצי של זוגיות . הסיבה העיקרית שהחלטתי שעדיף להפריד כוחות היא כי הרגשתי שאני מובן מאליו ובחודשים האחרונים סבלתי מההתנהגות והיחס שלו . בנוסף לכך המשפחה לא קיבלה אותו. לאחר כמה חודשים שבהם האקס עשה לי חיים לא קלים ולא קיבל את הפרידה ניתקנו קשר לחלוטין . והכרתי בחור מדהים, חכם חייכן . המשפחה התאהבה בו והחברים התחברו איתו וכמובן שאני התאהבתי בו . הוא באמת מדהים והזוגיות שלנו חזקה ויציבה, לא לוחצת ספונטנית . אבל הבעיה היא שבלילה יש לי חלומות רעים על כל מיני סיטואציות שהיו לי עם האקס ריבים והמון מצבים. כך שאני מרגישה מפוחדת לגבי הזוגיות שלי וזה משהו שלא עובר לי . מה החלומות מסמלים בעצם ? איך אני מתגברת על הפחד להרוס את הזוגיות שלי ?

היי, אני בת 29 ואני ובעלי מנסים כבר כמעט שנה וחצי. המחזור שלי לא כל כך סדיר (יכול להיות 28 יום ויכול להיות 36 יום והיו גם פעמיים מקרים של 45 ו42 יום). כל הבדיקות שעשינו עד עכשיו תקינות (בדיקת זרע, בדיקות הורמונליות) ועכשיו נשלחתי לעשות צילום רחם שזה סיוט לקבוע תור כי צריך להיות אחרי מחזור נקייה ממנו עד 14 יום ואני לא יודעת לקלוע והתורים ממש רחוקים!!) המצב הוא כזה... התור שלי היה אמור להיות ביום שלישי הקרוב, עדיין לא קיבלתי מחזור (אני ביום ה36 כבר מאז המחזור, כך שאת הצילום רחם אצטרך לדחות ובתקווה לבטל לגמרי). העניין הוא שהפעם הרגשתי את הביוץ, אני בטוחה! היה לי כאב בבטן התחתונה מצד שמאל, כאב חד כזה לאיזה רבע שעה, וגם הקרין לי לגב התחתון, ואז זה עבר, ובאותו יום דאגנו לקיים יחסים, בדרך כלל אני לא מרגישה את הביוץ שלי. את הביוץ הרגשתי ב12.10 כך שעברו הרבה מעל 14 יום ולא קיבלתי עדיין מחזור. אני לא מרגישה שום דבר שונה בגוף שלי... וגם עשיתי לפני 3 ימים בדיקת הריון ויצא שלילי. האם יכול להיות שבכל זאת אני בהריון???? מה שתיארתי זה ביוץ לא? ממש אשמח לקבל תשובה בהקדם... קבעתי לי בכל מקרה תור לבדיקת דם מחר בבוקר אני צריכה לדעת אם לדחות או הצילום רחם או לבטל לגמרי..

לפני חודש כתבתי על ניתוח השתלת קוצב חלופי של אמי ושמחתי שהכל היה בסדר אפילו כתבתי בשמחה רק שהשמחה היתה מוקדמת מידי עוד באותו לילה חזרתי איתה דחוף לאיכילוב למיון בגלל תעוקת חזה עברו ימים מאוד קשים בהם היא התנדנדה בין הרדמה והנשמה שלא יכולתי לקחת החלטה לבד והייתי בקשר הדוק עם אחי ..שנתן או קי לכל החלטה שלי.. ימים קשים שוב בטיפול נמרץ...וכמובן שאני לידה ..ישינה על מעין כורסה /, או בחדר האוכל עם התיק שלי על השולחן...גהינום לשמו... כמו במרץ שנה שעברה הכל..כאלו לא חווינו ...והיה הפעם יותר קשה כי אמי לא הסכימה לשתף פעולה עם צוות הרופאים ...מסכנה..הפחד שיתק אותה ומאחר ולא הסכימה נאלצו לשתמש בהכנסת חמצן ב..פוש.. עם מסכה כמו ששמים בחדרי ניתוחים..עם ואקום..וכאב לה ..ולא יכלה לנשום ...רק היד שלי עליה במגע ..הרגיע אותה..לא יכולתי לזוז משם ..פחדתי שתמות.. ורופא אחד ממש " חכם " אמר לה את יודעת שכבר היית שם...וחזרת..כנראה שאת חשובה למישהו....מי אומר דברים כאלה לחולה כל כך קשה ??? כעבור כ..10 ימים עברה למחלקה ומשם הטיפול המשיך..וכמובן שאני איתה שם כל הזמן לא עוזבת הקור 18 מעלות שם כולם עם סוודרים וג'קטים חמים ..לא השכלתי מההתחלה..קפאתי וכולי מכווצת מהקור בלי ברירה יצאתי כל שעתים מחוץ לבנין להפשיר... כמעט עברו 3 וחצי שבועות עד שהחליטו לשלוח לשיקום אבל שלא כפעם הקודמת באיכילוב אלה במקום אחר..כאן בעיר בקהילה כך זה נקרא סיוט מתמשך כבר 3 שבועות ועדיין אין שיפור במצבה אם הייתי שם איתה יום ולילה 24/24 כאן אין כזו אפשרות הם עושים מה שבא להם ולא נצמדים להוראות של איכילוב מלחמות יומיות אני מנהלת איתם על תרופות ..הנהלציות..3 פעמים ביום..ןכל שאר סוגי הטיפולים שהיא צריכה לקבל שלא מתחשק להם לתת... אסור לי להגיד שאני עייפה כי אין מי שיחליף אותי..ואמי..היא כל מה שנותר לי כי אחי גר בחול... אז רק כאן יכולה להגיד ש..אני מותשת.. אבל לא מוותרת וממשיכה כי אם יום אחד שאני לא מגיעה כמו ביום שבת ..חוץ מאשר להוציא אותה לחדר האוכל ..היא מבלה את כל זמנה במיטה...אייך אפשר ככה להשתקם ??? ומחר יום חדש... ואין לי אפילו כוח לספר אייך הולך בטיפול... אז רק לומר שאני נורא מצטערת שלא נכנסתי להגיב לאף אחת כי באמת סליחה אבל אין לי ממש מילים מתאימות או מנחמות להגיד אוהבת אתכן כולן ומקווה שאתן לא כועסות ליל מנוחה חטולית

שרון שלום בן 40 סובל ocd מחשבתי ללא טקסים (כבר רשמתי פה כמה פעמיים) נוטל סרוקסט 30 מג ועוד שבוע עולה בהדרגה ל 40 אני נוטל את הסורקסט בלילה ואין לי קשיי הירדמות אבל קם ב500 לפנות בוקר לסיוט כל השרירים תפוסים וקשה לי לקום מהמיטה מן הרגשת בילבול עם בלילה אני נרדם בתקווה שהכל עובר הבוקר מבחינתי הוא סיוט לוקח לי שעתיים לקום המהיטה בכח כדי להתארגן לעבודה בבוקר אני נוטל אסוויל 5 מג כבר חודש ואני יודע שזה טיפול קצר טווח למרות שאני מפחד לא להתמכר לאסוויל שאלתי היא האם יש תלות פיזית לאסוויל כלומר האם יש קשר לאי שקט בבוקר ולהתקפי פאנקיה האלה ולשרירים התפוסים אודה להתיחסותך תודה :)

שלום, לאחרונה יש לי סיוט שחוזר על עצמו , אשמח לדעת אם יש לזה פרשנות מסויימת. החלום הולך כך: אני נמצאת בבית שהוא מעגלי ותמיד מגיע מישהו אחר , או חבר של אבא שלי, או בן זוג של מישהי שהיא כביכול חלק מהמשפחה שלנו אבל אף פעם לא זיהיתי מישהי כבת משפחה מהחיים האמיתיים, ובבית הזה יש הרבה דלתות ולכל דלת יש מדרגות כניסה לבית שהן יחסית גבוהות, ותמיד הדמות הגברית מסתובבת עם אקדח ומקיפה את הבית ומנסה לפתוח דלתות ולכוון את האקדח לבפנים . אף פעם לא הייתה ירייה הבת משפחה היחידה שזהיתי בחלום האחרון הייתה אחותי , חוץ מזה זה אנשים לא מוכרים ואני תמיד רצה בפאניקה לנעול את כל הדלתות וקמה אחרי שאני נועלת את כולן . כל פעם זה אנשים אחרים וסיטואציה אחרת אבל אותה תבנית.האם זה מראה על פחד מסויים?

שלום רב, אין לי עניין כל כך בחלומות, ואני גם זוכרת יחסית מעט. אבל פעם בכמה חודשים, ולאחרונה אפילו יותר, יש לי חלום שבו אני לכאורה מתעוררת בתוך החלום, ואז מתעוררת שוב.. ושוב ושוב... עשרות פעמים. כל פעם התכנים והמקומות שבהם אני מתעוררת שונים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. אני מתעוררת בתוך החלום. אני מבינה די מהר שאני חולמת, ואני מנסה להכריח את עצמי להתעורר. ואני לא מצליחה. אני קמה מהחלומות האלו בחרדה וזעזוע. זה ממש סיוט מבחינתי. לוקח לי גם זמן להתאושש ולהרגיש שבאמת התעוררתי. התופעה הזו של החלום הזה חוזרת על עצמה שנים. כבר התחלתי לקרוא על הנושא ולנסות להבין, אבל בדכ רשום שמדובר בחלום שבו מתעוררים לכאורה לבוקר רגיל ומבצעים פעולות רגילות. זה לא מה שקורה לי בדכ. אני אשתף את תוכן החלום של הלילה האחרון. חלמתי כל פעם שאני מתעוררת במקום אחר- בבית שלי, בבית של סבתא שלי זל (נפטרה לא מזמן), בבית ילדותי, ואפילו סתם בבניין לא מזוהה. לפעמים בתוך החלום קמתי מהמיטה והסתובבתי, ולפעמים אפילו לא קמתי מהמיטה ורק ניסיתי להתעורר. חלק גדול מהזמן ראיתי מטושטש והיה חשוך לאורך כל החלום. היו הרבה פעמים שראיתי את סבתא שלי זל ישנה במיטה קרובה או מסתובבת בחדר ומדברת עם בנאדם כלשהו. בכיתי וביקשתי ממנה שתעזור לי להתעורר אבל היא לא הגיבה בשום שלב. בחלק אחר של החלום קמתי מהמיטה והסתובבתי בבית ילדותי. ראיתי את אמא שלי זל (נפטרה מזמן) יושבת על הספה בחושך ונועצת בי מבט מפחיד ומאיים וגם שמה לי רגל ומנסה להכשיל אותי בהליכה. היא גם לא אמרה כלום... מה פשר החלום הזה? ומה פשר התופעה הנוראית הזו? איך אני יכולה להתעורר ממצב כזה בצורה מהירה יותר? תודה רבה

שלום רב ד״ר מיכל, יש לי שאלה / בעיה שדי מטרידה אותי ואני מקווה שאוכל למצוא אצלך ייעוץ ראשוני וקצת מרגיע. ככה, מזה שנה וחצי אני סובל מגירודים הולכים ובאים בשתי כפות הידיים. לא קיבלתי אף טיפול בשל העובדה שזה לא הפריע לי מאוד פרט לאסתטיקה. בשבועיים האחרונים החלטתי ללכת לרופא המשפחה והוא רשם לי ״אלוקום״. התחלתי להשתמש ובאמת כעבור יומיים חל שיפור משמעותי. (אציין שמרחתי ואז שמתי כפפות ברוב טיפשותי כדי למנוע מלכלוך של הסביבה) ורק כעבור שלושה ימים שהשתמשתי בסה״כ נתקלתי בכתבה שאלוקום היא משחת סטרואידים מסוכנת ולא מאוד מומלצת. החלטתי להפסיק (השתמשתי 3 ימים בסה״כ) ומאז כל יום חלה הדרדרות משמעותית, העור צורב, אדום, מגרד, ממש סיוט !! (בנתיים רק באיזור כפות הידיים) השאלה שלי היא כזאת: 1. זה עתיד להתפשט לאיזורים נוספים בגוף? 2. זה יכול לחלוף לבד עם הזמן (כי כן יש סוג של שיפור ביומיים הארונים בדמות העור שמתקלף אחרי שהתייבש ונסדק) 3. אני צריך לגשת לקהל טיפול? 4. אשמח שתשפכי לי טיפונת אור ותתני לי המלצות להימשך. תודה רבה רבה רבה!

בוקר טוב חייב לספר לכם אשתדל לקצר לפני שלושה חודשים התחלתי להרגיש כאב באיבר בקצה שלו (מבקש סליחה מהנשים שכאן) זה יכול להטריף בן אדם!!!! סהכ הכל היה תקין אבל מציק בטירוף!!! הגעתי לרופא משפחה שהפנה לאורולוג האורולוג קבע לאחר בדיקה (ערמונית מוגדלת שפירה כדורים לחודש משהו על בסיס טבעי) התחלתי לשתות שום כלום התחילו בעיות בשתן קצת תכיפות קצת דחיפות. חזרתי לרופא משפחה. בדיקות דם תרביות בדיקות למחלות מין אולטרה סאונד כליות שלפוחית שתן ערמונית בקיצור סרט של המתנות בדיקות תוצאות אחסוך מכם את כל סיפורי הבלהות והלילות.... סיוט חודשים בסרט!!! הגעתי לאחד האורולוגים הטובים ביותר פרטי!!! הבן אדם קבע "חבר יקר ערמונית מוגדלת של גילאי חמישים כנראה גם מתח נפשי והנה אין מה לעשות תתחיל כדורים.. אמרתי סבבה אם כדורים פותרים את הסיוט אני בפנים!!! קניתי את הכדורים - קראתי תופעות לוואי התבאסתי אש!!! מסתבר שהמון לוקחים אותם לערמונית מוגדלת שיש בעיות בשתן העניין הוא שאתה לא אמור לפלוט זרע בגמירה..... "ולאן זה הולך או משפריץ" אני שואל? זה חוזר לשלפוחית ויוצא אחר כך עם השתן עונה רופא אורולוג אחר... אני מת!!!! מחליט לאורולוג אחר! שוב עם שקית של בן 88 ממתין ב מדיקל סנטר פרופסור 1400 שקל בודק עובר על התוצאות התקינות מסתכל עלי.... רואה חתיך על 190 גובה ואומר לי תשמע אין מה לעשות אומנם הערמונית קטנה בא. ס אבל כנראה לוחצת מלמטה על צינור השתן ולכן התכיפות והדחיפות.... זה טבעי ואתה נלחץ סתם שתי אופציות או שאתה חי ככה כל שעה שתן והרגשת כאב בקצה או הכדורים שהם מצויינים והמון לוקחים אתה נשוי אז אשתך מכירה אותך ומה בסהכ התופעות לא משהו דרמטי... חזרתי הבייתה שלוש חודשים בלי תוצאה מתתתתתתתתתתתת בדרך נכנסתי לבית מרקחת פרטי אשתי ביקשה אקמול עומד רוקח בן 65/70 מתגלגלת שיחה ואני מספר לו והוא שואל אותי לגבי ההשתנה ואומר לי תשמע לך תנסה אנטיביוטיקה ציפורדקס לשבועיים ישנם חיידקים שלא מוצאים בתרביות ובמעבדה והם יושבים בערמונית ועושים את זה מה אכפת לך תנסה.... עם אור בעיניים למחרת בבוקר מתחנן לרופא משפחה התחלתי... תוך יומיים הרגשתי שיפור תוך ארבעה ימים הרגשתי עף בסוף הטיפול הרגשתי שכמעט הסתיים סופית ועכשיו זה רק, סיפטומים שאריות של הדלקת שתחלוף עוד, שבועיים שלושה והחיידק הושמד!!! כותב לכם שתנסו כל אל תוותרו מה שפרופסורים ורופאים מומחים ובדיקות לא עלו, רוקח אחד פתר אותי מסיוט מתמשך שבוע טוב מאושר עד לגג