בדיקת ABR היא בדיקה לאבחון בעיות במערכת העצבים וירידה...
חברה קנדית המציאה פטנט שמטרתו לאפשר ביצוע של בדיקת שמיעה...
תינוק אינו מסוגל להגיב באופן מודע לבדיקת שמיעה. פריצת דרך...
שיטה חדשה מאפיינת את מצב השמיעה באופן אובייקטיבי ואוטומטי,...
הצורך במעקב אחרי פג ממשיך עם שחרורו מבי"ח: קצב העלייה...
חשוב לראות באם אין ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים . תופעת הטנטון מוכרת במחלת הקורונה, אומנם לא כל כך יש מידע לגבי אם זה יעלם ומתי
אכן אתה צודק. BERA - בודקת פוטנציאלים של גזע המח ולא של תאי השער של השבלול. ככל הנראה נגרם נזק מסוים לשבלול עקב החשיפה לרעש החזק . עצם העובדה שהמצב השתפר יס סיכוי שהתופעות האלה יחלפו. מומלץ: להמנע מחשיפה לרעש חזק בחודשים הקרובים . לפחות לשים אטמים במקומות רועשים. כן מומלץ להחשף לרחש לבן (כמו גשם,זרימת מים וכו') בכל שכות השקט. הרחש אמור להיות חלש מאד ועדיף שיהיה גם בזמן שינת הלילה. רחש זה עשוי להפחית את הרגישות של המח לרעש. בברכה ד"ר בן דוד
ירידה בשמיעה אכן יכולה לגרום לטינטון. בחלק מהמקרים מכשירי שמיעה יכולים להועיל לטינטון.
בדיקת ABR היא בדיקה לאבחון בעיות במערכת העצבים וירידה בשמיעה בעיקר בילדים ותינוקות
חברה קנדית המציאה פטנט שמטרתו לאפשר ביצוע של בדיקת שמיעה לתינוק ללא צורך בהרדמה או הרגעה. כעת ניתן לבדוק את התינוק גם בהיותו ער ובזרועות הוריו
תינוק אינו מסוגל להגיב באופן מודע לבדיקת שמיעה. פריצת דרך מדעית אפשרה לרופאים להתגבר על הקושי הזה ולקבוע את טיב שמיעתם של יילודים
שיטה חדשה מאפיינת את מצב השמיעה באופן אובייקטיבי ואוטומטי, כלומר בלא להתחשב בגורם האנושי. הדבר מסייע במיוחד במקרים של תינוקות שעדיין לא למדו לדבר
הצורך במעקב אחרי פג ממשיך עם שחרורו מבי"ח: קצב העלייה במשקל, בדיקת עיניים ושמיעה, חיסוני RSV וכמובן מעקב אצל רופא ילדים כמקובל. טיפים לרגל יום הפג
אחוז ניכר מהאוכלוסייה בישראל סובל מלקויות שמיעה. כיצד מתבצע אבחון שמיעה? מה תפקידו של האודיולוג? וכיצד הוא מסייע בהתאמת מכשיר שמיעה?
הרפואה המודרנית מציעה מגוון של בדיקות שמיעה, אך אם מסתפקים רק באחת מהן, קשה להשיג תמונה מלאה ומדויקת. מומלץ לפיכך להצליב מידע
מה עלול לגרום לאובדן שמיעה פתאומי? מדוע חשוב לגשת מיד לאבחון ולטיפול, כדי להציל את השמיעה? סיפור אישי של קלינאית תקשורת: זה עלול לקרות לכל אדם בכל גיל
אחד הגורמים המכריעים בהתפתחותם התקינה של ילדים היא היכולת לפתח דיבור ושפה. תקשורת תקינה היא פתח לאינטראקציה חברתית, שהיא הכרחית להתפתחות תקינה. התפתחות נורמלית של שפה מתרחשת תוך כדי אינטראקציה שוטפת וברורה בין הילד והמבוגר השולט בשפה.
שמיעה היא הבסיס להתפתחות תקשורת שפתית וחברתית. בכתבה שלפנינו נלמד כיצד ניתן לאבחן לקויות שמיעה כאשר התינוק אינו מגיב לצלילים חזקים
טרשת נפוצה היא מחלה כרונית הפוגעת בתפקוד מערכת העצבים. אומנם אין אפשרות לרפא את המחלה, אבל ניתן למנוע התקפים - ולשפר משמעותית את איכות החיים. מדריך
בעיות שמיעה שאינן מטופלות אצל תינוקות וילדים עלולות לפגוע משמעותית בהתפתחות. התינוק אינו מגיב לרעש או לדיבור? חשוב להיבדק ולטפל
תסמונת דאון (Down Syndrome) היא הסיבה הגנטית השכיחה ביותר הגורמת לעיכוב התפתחותי. התסמונת תוארה לראשונה ב-1866 על ידי ד"ר צ'רלס דאון מאנגליה. בשנת 1953 התברר כי היא נגרמת על ידי טריזומיה )הימצאות שלושה כרומוזומים( של כרומוזום 21 (1). ב-95% מהמקרים, הטריזומיה נובעת מחלוקה לא-תקינה של התא העוברי, בכ-4% מהמקרים משעתוק לא-מאוזן עם כרומוזום אחר, ובכ-1% מקורה במוזאיקה, כלומר חלק מהתאים תקינים ובחלק מופיעה טריזומיה.
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם: מתי חשוב לבצע את הבדיקה וכיצד היא מתבצעת? כל הפרטים בכתבה באה
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה לבבית – מצב העלול לפגוע בתפקוד הלב ומהווה את סיבת המוות השנייה בעולם המערבי. בניגוד לבדיקת המאמץ הישנה, בבדיקת הלב החדשה לא נדרש כל מאמץ מהנבדק
חשוב לראות באם אין ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים . תופעת הטנטון מוכרת במחלת הקורונה, אומנם לא כל כך יש מידע לגבי אם זה יעלם ומתי
אכן אתה צודק. BERA - בודקת פוטנציאלים של גזע המח ולא של תאי השער של השבלול. ככל הנראה נגרם נזק מסוים לשבלול עקב החשיפה לרעש החזק . עצם העובדה שהמצב השתפר יס סיכוי שהתופעות האלה יחלפו. מומלץ: להמנע מחשיפה לרעש חזק בחודשים הקרובים . לפחות לשים אטמים במקומות רועשים. כן מומלץ להחשף לרחש לבן (כמו גשם,זרימת מים וכו') בכל שכות השקט. הרחש אמור להיות חלש מאד ועדיף שיהיה גם בזמן שינת הלילה. רחש זה עשוי להפחית את הרגישות של המח לרעש. בברכה ד"ר בן דוד
ירידה בשמיעה אכן יכולה לגרום לטינטון. בחלק מהמקרים מכשירי שמיעה יכולים להועיל לטינטון.
פיהוק בד"כ גורם לפתיחת הפתח שך תעלת אוסתכיוס הקשורה לאוזן התיכונה. מעבר לכך יש שינוי בתיבת ההתהודה בפתיחה חזקה של הפה. דברים אלה עשויים להיות אחראים לשינוי בצליל. מתח אכן מגביר כל מטרד . לכן טכניקות קוגניטיביות יכולות לעזור בשליטה , בין השאר על המתח. בברכה ד"ר בן דוד
שלום חיים הערכים המוצגים בסיכום בדיקת ה-BERA שצירפת הם בתחום הנורמה. עם זאת, פענוח מלא יכול להתקבל רק בהסתכלות על הגלים עצמם ועל האודיוגרמה (בדיקת השמיעה שלך).
שלום לך כאב דוקרני וקצר באיזור מסוים של הקרקפת פרושו לחץ חולף על עצב , כאשר גידול אם הוא קשור לעצב או לוחץ עליו זה מצב קבוע , לא קשור לעינין.דלקת בשן בינה יכולה לגרום למעורבות סיבים של עצבים באיזור הלוע עם קרינה לאחור ולאיזור האוזן -צריך לעבור בדיקת אאג טובה ולטפל בשן זה שתפקודו במחלוקת ובד"כ ללא חשיבות . לגבי חרדות גם לזה יש טיפול תרופתי קבוע , SSRIS , רצוי לקבלו במקום להתמודד עם אינטרפרטציות לגבי כל כאב בגוף . כל טוב
אין צורך לבצע את הבדיקה בעת אירוע של סחרחורת.
יש אנשים שמתארים, כמוך, רגישות יתר לצלילים מסויימים, לעיתים סביב חשיפה לרעש, גם בנוכחות בדיקות שמיעה תקינות. הדבר אינו מסוכן ונובע מרגישות יתר של מערכת השמיעה שלך.
מצטערת שלא עניתי, היה לי קושי בכניסה לפורום. מקווה שקיבלתם תשובות מה BERA היסודי ושהכל תקין.
שלום בדיקת ABR זאת בדיקה אובייקטיבית והכי מדויקת שיש לקביעת רמת השמיעה. גם לה יש טעויות אך לעיתים נדירות והיא הרבה יותר מדוייקת מהבדיקות האחרות מעקב שמיעתי חשוב ואולי אף יתן רגיעה נוספת
טינטון ותחושת ירידה בשמיעה מופיעים אחרי חשיפה לרעש. זו עדות לנזק זמני לאוזן הפנימית. בחשיפה חוזרת ןנשנית עלול להגרם לבסוף נזק בלתי הפיך עם ירידה בשמיעה. רגישות יתר לרעש מופיעה אצל חלק מהאנשים הסובלים מטינטון (אך גם ללא קשר לכך) ולעיתים היא מעידה על ירידה בתיפקוד האוזן הפנימית. אם אתה חשוף לרעש אכן מומלץ להגן על האוזניים באמצעות אטמים כדי למנוע נזק.
ייתכן ומדובר בהיפראקוזיס. נא לפנות לבירור מסודר. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
יש מצבים בהם אין התאמה בין תחושת הבנת הדיבור לבין תוצאות הבדיקות, בשל הפרעה בעיבוד המידע במוח או בשל מצבים אחרים, אך לא תמיד ניתן להגיע לאבחנה מוחלטת. אני מציע להגיע לבדיקה במירפאה העוסקת בתחום שמיעה וטינטון כדי להחליט אילו בדיקות נוספות כדאי לבצע.
היי. לליקוי השמיעה כדאי מכשיר. זה יקל גם על הטנטון שעדיין בא והולך. ואםשר להוסיף TRT טיפול קוגניטיבי. www.tinnitus.co.il גמר חתימה טובה ד"ר מרק.
שלום ממליץ לראות מה ימצא בבדיקה של הנוירולוג עקב שינויי לחץ דם במעבר בין שכיבה לעמידה ממליץ לבדוק אורטוסטטיזם ולשקול ביצוע מבחן TILT כמו כן להשלים בדיקת שמיעה ובדיקת BERA וכן במידה והתלונה לא חולפת לשקול ביצוע בדיקת MRI מוח בברכה
אם הטנטון חד צדדי מומלץ ברור נוסף לברור המקור כגון בדיקת BERA. יש גם למעשה רגישות יתר לרעש. מהשעוזר זה מיסוך חלקי באמצעות רעש לבן (TRT) בברכה ד"ר בן דוד
בתהאם לקליניקה יש לשקול ביצוע MRI. בהצלחה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
זה בהחלט יכול להרגיע ! וכן יתכן שזוהי חרדה אבל מומלץ להועץ ברופא המטפל
שלום רב המלאות באוזן תיכונה יכולה לגרום לליקוי שמיעה קל. אין סיכוי שהייתה מועמדת לשתל עקב נוכחות נוזלים. בדיקת BERA מבדילה בין סוגי ליקוי השמיעה . ילדים שמעומדים לשתל סובלים מליקוי שמיעה עצבי חמור וזה על סמך מספר בדיקות וגם נסיון תגובה למכשירי שמיעה. אם הבעייה היתה רק באוזן תיכונה התוצאה היא ליקוי שמיעה קל שלא צריך אפילו שיקום שמיעתי אלה רק מעקב. המלאות הזאת באזון תיכונה ובמסטואיד חסרת משמעות מבחינת ההשפעה על השמיעה היא יותר משמעותית למנתח ולעיתים בחלק מהמרכזים מבצעים ניתוח כפתורים בכדי שבעת השתל האזון תהיה מאווררת אך זה לא חד משמעי. דר גורדין
שלום יערה לא קיבלתי נתונים מלאים כדי שאשיב בצורה מספקת על שאלתך. האם לקוי השמיעה לא סימטרי. כלומר אם יש לקוי יותר בצד של הגלים המאוחרים בBERA/ אם אראה תוצאות הבדלי הגלים בBERA יהיה לי קל יותר לגבי המשמעות . בכל מקרה. בבדיקת הBERA יש יותר מ15% FALSE POSITIVE כלומר - הארכת חביון הגלים מבלי שתהיה משמעות קלינית פתולוגית. ברב המקרים הMRI תקין. הדבר שמחפשים היא נורינומה אקוסטית שזה גידול שפיר נדיר שגם אם קיים בד"כ רק עוקבים אחריו. אבל שוב זה נדיר. דברים נוירולוגים אחרים אם הם ללא סימנים קלינים נוירולוגים נוספים שכיחותם מיזערית. בברכה ד"ר בן דוד
הרצל שלום, הרכבת מכשיר שמיעה תורמת לשיפור באיכות החיים ולכן אין צורך "להכנע" לו אלא להבין שהשד לא כל כך נורא... שימוש במכשיר לא גורם לירידה נוספת בשמיעה. לא שימוש חלקי ולא שימוש מלא. וזה מוכח מחקרית. לגבי אי שימוש במכשיר שמיעה, גם כאן יש עדויות שככל שדוחים את הקץ ההסתגלות למכשיר הולכת ונהיית קשה יותר, ומפיקים ממנו פחות תועלת בשל התדרדרות של כל המערכת האודיטורית ולשאלה הגדולה - איך יודעים מתי צריך מכשיר שמיעה? כשיש קושי בשמיעה. כל כך פשוט ניתן להתנסות במכשירי שמיעה ולראות אם הם אכן מספקים את התועלת הדרושה ולקבל החלטה מושכלת יותר על מנת להתאים מכשיר שמיעה אתה זקוק לקלינאי תקשורת שמתמחה בשיקום שמיעה, ובהחלט ישנם כאלו באזור השרון בהצלחה!
שלום רב בדרך כלל המוח מסנן את הקולות ה"תפעוליים" של הגוף, כמו זרימת דם, דופק, קולות נשימה וכדומה. לפעמים כשרוחב כלי הדם שונה מאוד מצד לצד, המוח עשוי "לשים לב" להבדל בזרימה ולשמוע אותה. בדרך כלל וריד ג'וגולרי מימין הוא גדול יותר מאשר השמאלי אבל לא ראיתי את הבדיקות שלך כך שאני לא יכולה לאמר מה לא תקין. צריך לבצע בדיקת CT עם חומר ניגוד המכוונת לכלי דם בראש וצואר כדי לראות שאין בעיה מיוחדת. לא אמורה להיות בעיה בטיסה בדרך כלל. בברכה, ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אף אוזן וגרון, טיפול בטינטון והיפראקוזיס, ויעוץ בנושאי שיקום שמיעה, מנהלת רפואית, אופקים איכות השמיעה, 03-5272477 www.tinnitus.co.il
שלום תחושת ריחוף בד"כ לא ניגרמת מסיבה של אוזן פנימית אלא יותר ממצבים כלליים גופניים כגון אנמיה, לחץ דם נמוך, רמת סוכר נמוכה ,הפרעות בתיפקוד בלוטת התריס,חוסר B12 מתח נפשי , מיגרנה הפרעות קצב לבביות מסימות ועוד. כדאי לברר בכוונים אלה בברכה דר בן דוד