הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים
OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, לא מה שחשבתם
OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, לא מה שחשבתם
מרבים לשטוף ידיים? חשוב לכם לעשות סדר תמידי בחפצים? נוטים לבקר אצל הרופא לעיתים תכופות? אולי אתם סובלים מ - OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, שלעיתים רבות גורמת לסבל ואף לדיכאון. עקבו אחר ההנחיות ובחנו את עצמכם
הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
אני לא מפסיקה ״לבדוק״ אם זאת מערכת יחסים אלימה, קוראת בגוגל סימני אזהרה כל הזמן, מנסה להשוות אותו למערכות יחסים אחרות שהיו לי בעבר וכיצד להמנע מהם, אני כל הזמן מנתחת אם אני מעלימה עין או לפעמים עולה לי שאני הרעילה אבל זה בעיקר פחד מלהפגע, הוא באמת גבר טוב אבל הספקות האלה מעוררים לי ממש חרדה במיוחד שאני משווה אותו לאחרים כי אני מנסה להגן על עצמי.
היי אנונימית, הפעולות הללו שאת עושה הן למעשה "טקסים", שמתבצעים כדי להרגיע את עצמך. בפועל, את משיגה רק את ההיפך - זה גורם לך לעוד ועוד חרדות (מאחר שזה רק מזין את עצמו) ויכול לפגוע במערכת היחסים. לכן, כמובן שמומלץ להפסיק את כל הפעולות הללו לאלתר. אפשר ומומלץ לפנות לעזרה מקצועית כדי להצליח לעשות זאת - רצוי טיפול CBT. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794957
למה את כל הזמן מפנה בתגובות לטיפול cbt? אי אפשר לעבוד על זה לבד?
אם תשימי לב, ברוב התשובות אני נותנת קודם כל טיפים וכיוון כללי להתמודדות, ומציינת שאם קשה לעבוד על זה לבד, כדאי לפנות לטיפול. ברוב המקרים אכן קשה להתמודד עם זה לבד, וגם אם מצליחים לשפר במידה מסוימת את המצב, זה לא אותו הדבר כמו טיפול - שיכול לגרום לשיפור גדול ואף להכחיד את ההפרעה. בנוסף, ל-OCD יכולים להיות מחירים מאוד כבדים (כמו למשל אבדן של זוגיות או קושי ליצור אותה), וחבל לשלם את המחיר הזה ולעבור סבל רב, כשאפשר לקבל עזרה מקצועית ולחסוך מעצמך חלק גדול מהסבל.
היי אני בת 32, רווקה ללא זוגיות כבר שנתיים ואני רוצה לדעת האם לדעתך יש לי r-ocd או התבטויות נורמליות שגרמו לסיום הקשרים הקודמים שלי. היו לי בעבר 2 מערכות יחסים רציניות (שנתיים כל אחת) ואת שתיהן אני החלטתי לסיים עקב התלבטויות עם עצמי שבסופן החלטתי שבן הזוג לא מספיק מתאים לי (למרות שסהכ הזוגיות הייתה טובה וזה יחסית בא לצד השני בהפתעה). הזוגיות הראשונה הסתיימה בגיל 26 בגלל שהפריע לי שהוא השמין (10 קילו) ובגלל שהוא לא היה מספיק אסרטיבי באופי שלו ולמרות שחוץ משני הדברים האלה הקשר היה טוב, לא רבנו והיה לנו תחומי עניין משותפים עדיין הרגיש לי שכמכלול הוא לא מספיק מתאים לי והחלטתי להיפרד (חשוב לי לציין שלא חוויתי חרדת נטישה ולא היה לי ספק בקשר לאהבה שלו כלפיי). את הזוגיות השניה שהסתיימה בגיל 29 גם אני סיימתי (החלטה חד צדדית מצידי) לאחר כשנתיים זוגיות שמתוכם שנה גרנו ביחד. ההתלבטויות התחילו אצלי רק כעבור שנה כשדיברנו על לעבור לגור ביחד, עד אז הכל היה מושלם. ואז התחילו ההתלבטויות שלי, התחיל להפריע לי הגובה הנמוך שלו (הוא 1.65 ואני 1.60) וניסיתי להתעלם מיזה אבל זה כל פעם חזר אלי בתקופות. אחרכך התחיל להפריע לי גם שהוא לא מספיק אסרטיבי וגם הרגשתי שהוא מופנם וסגור מידי (שהשיחות בינינו קצרות ולא עמוקות). הייתי שואלת חברות כמה זה קריטי לדעתן הדברים שהפריעו לי וזה היה מרגיע אותי כשהן היו אומרות שזה קטנוני ושאף אחד לא מושלם אבל המחשבות על זה היו חוזרות שוב פעם כעבור כמה ימים. גם איתו בסהכ היה קשר טוב, לא היינו רבים, היו לנו הרבה תחומי עניין משותפים, הערכתי אותו והיו לו הרבה תכונות שאהבתי וגם ידעתי שהוא מאוד אוהב אותי. בסופו של דבר החלטתי שבסהכ אנחנו לא מספיק מתאימים ולמרות שהיה לי קשה החלטתי שעדיף להיפרד מאשר להישאר במקום רק כי נוח לי. מלבד שני הקשרים האלה לא היו לא קשרים רציניים נוספים, הייתי בהרבה דייטים ורובם לא המשיכו מעבר לדייט ראשון, אבל בחלקם היה רצף של 4 דייטים שלמרות שבדייט הראשון היה מאוד טוב בדייט הרביעי בדרך כלל החלטתי לסיים את זה כי היו יותר מידי פגמים לדעתי. בתחומים אחרים בחיים אני גם נוטה להתלבט בעיקר בנושאים גדולים בחיים. מנגד אני לא ocd בכל הנוגע לניקיון וסדר. אני מבולגנת לא מתייחסת לפרטים קטנים וגם לא מאוד חשוב לי הניקיון. לסיכום אשמח לדעת האם לדעתך היו אלה התלבטויות נורמליות או משהו שהוא מעבר לכך כמו r-ocd?
שלום ספיר, במגבלה הברורה שהייעוץ בפורום אינו מהווה תחליף לאבחון וטיפול פנים אל פנים - מתיאורייך בהחלט עולה תמונה שאת סובלת מ-R-OCD: https://www.giditherapy.co.il/rocd/ ולא מ"התלבטות נורמלית": https://www.giditherapy.co.il/maybe-we-dont-fit/ את זו שהחלטת לסיים את שני הקשרים שתיארת, שהיית מלאה ספקות לגביהם והמדאיג יותר: עזבת בחורים שאהבו אותך (דבר שעלול להעיד על כך שאינך מקבלת את עצמך ואינך מוכנה להיות חברה במועדון המוכן לקבל אותך...). העובדה שאת מתלבטת ומתקשה לקבל החלטות בנושאים אחרים בחייך מחזקת את הרושם הזה. גם בדייטים שבין הקשרים את זו שדחית את הבחורים שקיבלו אותך (אם הבנתי נכון). אין פירושו של דבר שאת צריכה לקבל את כל מי שמעוניין בך, אך נראה שרעיון הפשרה שמאפשרת יחסים זר לך לחלוטין ואת מצפה לשלמות מבני הזוג (או להתאמה מלאה). ישנם בהחלט אנשים הסובלים מ-OCD והם אינם מפריזים בהקפדה על ענייני סדר וניקיון. פירושו של דבר שמדובר באובססיות בלבד (pure obssesions) בלי הפעילויות הכפייתיות. המלצתי לך היא להתחיל טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) שמטרתו לתקן עיוותים מחשבתיים (למשל, "הכול או לא כלום"), אולי עם מרכיבים של טיפול פסיכודינמי (המבוסס על עקרונות הפסיכואנליזה) במטרה לשפר את הדימוי העצמי הנמוך שלך שאת כנראה משליכה על מי שמוכן לקבל אותך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.giditherapy.co.il
שלום מפרסמת שוב את השאלה למרות שהיא פורסמה כבר ולא זכתה למענה. אובחנתי כסובלת מדיכאון וOCD וחרדות עקב מוות של שני ההורים ואירועי חיים קשים נוספים. אני מעל 7 שנים בזוגיות ונשואה כחודש. כמה ימים לפני החתונה צצה לי מחשבה שאני לא אוהבת את בן זוגי ומאז ועד עכשיו המצב רק מחמיר...מרגישה שלא אוהבת אותו (אין רגש בכלל) יש חרדות בכל מה שקשור אליו..אין רצון למגע, חיבוקים ונשיקות ולא לאינטימיות (מחשבות שנגעלת ממנו ומפחדת שבאמת ככה מרגישה) מפחדת שאני באמת רגילה אליו ומפחדת לעזוב כי אין לי בעצם לאן ללכת כי גם כשרבים לא מבינה מה אני מרגישה...האם אני בוכה כי אוהבת או כי התרגלתי ולא רוצה להיות לבד.. ואני תקועה במעגל מרושע כזה...האם מה שאני מתארת יכול להיות ROCD?...האם יש תקווה לקשר?...מרוב שאני מותשת אני כבר מרגישה ריקנות ואפילו החרדות נעלמו מרגישה כאילו אין בי כלום...יש לציין שכדורים מכל הסוגים גורמים לי להרגיש רע וCBT וטיפולים פסיכולוגיים פשוט לא עוזרים...אני מאבדת תקווה...אשמח לעצה.
שלום אנונימית, דווקא עניתי לך בהרחבה, אך כנראה חלה תקלה בשיגור התשובה. לגופו של עניין - ראשית, יש לציין ש-ROCD עדיין לא נחשב אבחנה רשמית במדריך האבחון, בניגוד לסוגים אחרים של OCD. מבחינה טיפולית, אין משמעות רבה לתוכן של האובססיות והטיפול המומלץ הוא שילוב בין טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שאמור לשנות את דפוסי חשיבה האופייניים ל-OCD מכל סוג (למשל, גישה של פרפקציוניסטית של "או הכול או לא כלום", המעידה במקרה זה על ציפייה "לאחד וליחיד" במקום פיתוח גישה של רצף, לפיו יש מתאימים יותר ויש מתאימים פחות, מה גם שאינך יודעת אם תמצאי בחור מתאים יותר). הואיל והייתם 7 שנים בקשר זוגי, לא ייתכן שפתאום הוא לא מתאים. מה שנראה יותר סביר, כפי שקורה לעתים קרובות ב-OCD, הוא שנושא האובססיות התחלף או התווסף, לאחר ההחלטה הסופית ואכן חרדת החמצה וחרטה על הבחירה מופיעה בעיקר אצל הסובלים מ-OCD. אני חייב לסייג את התרשמותי לאור העובדה שפרטי המקרה אינם מוכרים לי ומדובר בפורום שאינו נועד לאבחון. אינני יודע איזה טיפול פסיכולוגי עברת, האם נעשה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסודר, האם מילאת את שיעורי הבית בטיפול זה ואיזה גישות אחרות נוסו. זווית אחרת לטפל בבעיה היא באמצעות טיפול זוגי, אך לפי הקווים המנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני, טיפול תרופתי הוא תנאי הכרחי לטיפול ב-OCD הן כדי להשיג שיפור והן כדי להגביר משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי או כל טיפול פסיכולוגי אחר. ישנן יותר מדרך אחת להגיע לרומא, מגוון התרופות הוא עצום וכך גם מגוון הגישות הטיפוליות. עצתי לך היא לא להסיק כל מסקנות מעשיות מהספקות והלבטים שהופיע חודש אחרי הנישואין. גייסי סבלנות רבה הדרושה להתמודדות עם הבעיה באמצעי הטיפול הרבים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
תודה על ההתייחסות והמענה!!!! אני מבינה שזה עדיין לא הוגדר כמשהו רישמי אך האם מה שתיארתי יכול בכלל להתאים לOCD על רקע מערכות יחסים? רק על סמך התיאור? בנוסף זה לא קרה אחרי חודש מהנישואים אלא התחיל 3 ימים לפני ועד עכשיו. כמובן שזה לא מחליף אבחון ואני לא שוללת טיפולים אני מנסה כבר כמה שנים ...ניסיתי עד כה רק CBT.
את בטח תגידי לי אם כתבת פה את יודעת שמדובר במחשבות טורדניות, אז לא. פשוט בעבר חוויתי מחשבות לגבי נטייה מינית והמליצו לי על הפורום הזה אבל פה לא מרגיש לי שמדובר באותה טורדנות ובאותו דבר אז לכן אני פה להתייעץ איתך והלוואי תעני לי בהרחבה ולא בקצרה אז ככה, אני נשואה ואי בהיריון ואפשר להגיד מהרגע שבעלי הציע לי נישואים (אנחנו בסך הכל שנה ביחד) התחילו לי ספקות ומחשבות ממש מבוקר עד לילה - האם אני בכלל אוהבת אותו? מרגיש לי בגוף שלא ומתעוררתאצלי חרדה נוראית ופחד לפגוע בו, ממש פחד לפגוע בו לעזוב אותי במיוחד עכשיו שאני בהיריון. מפחדת שהוא יחשוב ששיקרתי עליו כל החיים ומאיפה בכלל באתי עם מחשבה כזאת פתאום? תעזרי לי להבין אם זה rocd או שאני לא אוהבת אותו באמת תמיד שיש לי מחשבות שאני לא אוהבת את בעלי ישר המוח שלי רץ לזה - שאני אצטרך להיפרד ממנו באמצע החיים, שאני אפגע בו, שהמשפחה שלו תדבר עליי וכו. אני רק מנסה להבין מה אני מרגישה כשאני לידו ואני יודעת שזה נשמע כמו טקסים אבל שאלה לי אלייך קטנה - האם אם הייתי אוהבת אותו זה לא היה צריך להיות כל כך קשה ולא הייתי מטילה ספק בכלל..
ראיתי שרשמת פה למישהי שממש סיפרה את מה שאני מרגישה - ״רואים שמדובר בטורדנות אחרת פשוט היית מסיימת את הקשר״.? זה לא נכון. אני לא מסיימת כי אני מפחדת ואני לא יודעת למהההנננננ איך מבינים למה?
היי כנרת, ברור לי משאלתך שאת מנסה לקבל ממני "אישור" - כלומר אסמכתא או חוות דעת שהמחשבות שלך אינן נכונות, ושהן "רק" OCD. איני עוסקת במתן אישורים, מאחר שהם מזיקים ומחמירים את הבעיה, וזה דבר לא נכון לעשות. בנוסף, מתן "אישורים" כאלה אינו מחזיק מעמד לאורך זמן, ורק מגביר את התלות ולמעשה את ה"התמכרות" לאישור. את מבקשת אישור כי למעשה אינך סומכת על עצמך ועל שיקול דעתך, אבל לשאול אחרים לא יגרום לך לבטוח יותר בעצמך - אלא יעשה בדיוק את ההיפך. מקווה שאת מבינה את תשובתי. חג שמח,
