הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, לא מה שחשבתם

מרבים לשטוף ידיים? חשוב לכם לעשות סדר תמידי בחפצים? נוטים לבקר אצל הרופא לעיתים תכופות? אולי אתם סובלים מ - OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, שלעיתים רבות גורמת לסבל ואף לדיכאון. עקבו אחר ההנחיות ובחנו את עצמכם כ- 3 אחוזים מהאוכלוסייה, גברים ונשים, סובלים מ - OCD המוגדרת כהפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive–compulsive disorder). מדובר בקבוצה של הפרעות שונות, המתאפיינת בנוכחות של אובססיות, כלומר - מחשבות טורדניות. מחשבות אלה גורמות לרוב למטרד ולסבל רב. מי שסובל מהן חווה אותן שוב ושוב וכל מחשבה גוררת עימה סבל, לצד רצון להתנגד למחשבה ולהקל על הסבל. בנוסף לאובססיות, ה- OCD מתבטאת גם בקומפולסיות – התנהגויות וטקסים כפייתיים החוזרים על עצמם (כמו למשל שטיפת ידיים מרובה, ווידוא חוזר של נעילת של הדלת בבית), במטרה להרגיע את המחשבות הטורדניות, וכך לכאורה להקל על הסבל שנגרם מהאובססיות. אף שנראה בתחילה כי התנהגויות אלה מקלות על הסובל, הן לרוב דווקא גורמות לסבל ולהפרעה תפקודית. כך למעשה נוצר מעין מעגל של...
ללמוד עוד על הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים
OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, לא מה שחשבתם-תמונה

מרבים לשטוף ידיים? חשוב לכם לעשות סדר תמידי בחפצים? נוטים...

מאת: ד"ר רוזיצקי...
25/05/2020
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעה טורדנית כפייתית ביחסים?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעה טורדנית כפייתית ביחסים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום מפרסמת שוב את השאלה למרות שהיא פורסמה כבר ולא זכתה למענה. אובחנתי כסובלת מדיכאון וOCD וחרדות עקב מוות של שני ההורים ואירועי חיים קשים נוספים. אני מעל 7 שנים בזוגיות ונשואה כחודש. כמה ימים לפני החתונה צצה לי מחשבה שאני לא אוהבת את בן זוגי ומאז ועד עכשיו המצב רק מחמיר...מרגישה שלא אוהבת אותו (אין רגש בכלל) יש חרדות בכל מה שקשור אליו..אין רצון למגע, חיבוקים ונשיקות ולא לאינטימיות (מחשבות שנגעלת ממנו ומפחדת שבאמת ככה מרגישה) מפחדת שאני באמת רגילה אליו ומפחדת לעזוב כי אין לי בעצם לאן ללכת כי גם כשרבים לא מבינה מה אני מרגישה...האם אני בוכה כי אוהבת או כי התרגלתי ולא רוצה להיות לבד.. ואני תקועה במעגל מרושע כזה...האם מה שאני מתארת יכול להיות ROCD?...האם יש תקווה לקשר?...מרוב שאני מותשת אני כבר מרגישה ריקנות ואפילו החרדות נעלמו מרגישה כאילו אין בי כלום...יש לציין שכדורים מכל הסוגים גורמים לי להרגיש רע וCBT וטיפולים פסיכולוגיים פשוט לא עוזרים...אני מאבדת תקווה...אשמח לעצה.

שלום אנונימית, דווקא עניתי לך בהרחבה, אך כנראה חלה תקלה בשיגור התשובה. לגופו של עניין - ראשית, יש לציין ש-ROCD עדיין לא נחשב אבחנה רשמית במדריך האבחון, בניגוד לסוגים אחרים של OCD. מבחינה טיפולית, אין משמעות רבה לתוכן של האובססיות והטיפול המומלץ הוא שילוב בין טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שאמור לשנות את דפוסי חשיבה האופייניים ל-OCD מכל סוג (למשל, גישה של פרפקציוניסטית של "או הכול או לא כלום", המעידה במקרה זה על ציפייה "לאחד וליחיד" במקום פיתוח גישה של רצף, לפיו יש מתאימים יותר ויש מתאימים פחות, מה גם שאינך יודעת אם תמצאי בחור מתאים יותר). הואיל והייתם 7 שנים בקשר זוגי, לא ייתכן שפתאום הוא לא מתאים. מה שנראה יותר סביר, כפי שקורה לעתים קרובות ב-OCD, הוא שנושא האובססיות התחלף או התווסף, לאחר ההחלטה הסופית ואכן חרדת החמצה וחרטה על הבחירה מופיעה בעיקר אצל הסובלים מ-OCD. אני חייב לסייג את התרשמותי לאור העובדה שפרטי המקרה אינם מוכרים לי ומדובר בפורום שאינו נועד לאבחון. אינני יודע איזה טיפול פסיכולוגי עברת, האם נעשה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסודר, האם מילאת את שיעורי הבית בטיפול זה ואיזה גישות אחרות נוסו. זווית אחרת לטפל בבעיה היא באמצעות טיפול זוגי, אך לפי הקווים המנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני, טיפול תרופתי הוא תנאי הכרחי לטיפול ב-OCD הן כדי להשיג שיפור והן כדי להגביר משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי או כל טיפול פסיכולוגי אחר. ישנן יותר מדרך אחת להגיע לרומא, מגוון התרופות הוא עצום וכך גם מגוון הגישות הטיפוליות. עצתי לך היא לא להסיק כל מסקנות מעשיות מהספקות והלבטים שהופיע חודש אחרי הנישואין. גייסי סבלנות רבה הדרושה להתמודדות עם הבעיה באמצעי הטיפול הרבים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

תודה על ההתייחסות והמענה!!!! אני מבינה שזה עדיין לא הוגדר כמשהו רישמי אך האם מה שתיארתי יכול בכלל להתאים לOCD על רקע מערכות יחסים? רק על סמך התיאור? בנוסף זה לא קרה אחרי חודש מהנישואים אלא התחיל 3 ימים לפני ועד עכשיו. כמובן שזה לא מחליף אבחון ואני לא שוללת טיפולים אני מנסה כבר כמה שנים ...ניסיתי עד כה רק CBT.

היי פרופ׳ רובינשטיין. אני ובן זוגי מכירים כשנה וחצי. בני 29. בכל תקופה זו יצאנו ונפרדנו כמה פעמים, כאשר כל פעם זה הסתיים בפתאומיות מהצד שלו. רוצה לציין כי אני הקשר הראשון שלו. לבן זוגי יש ocd מאובחן והינו הולך לטיפול אצל פסיכולוג ונוטל ציפרלקס. מטופל שנים ומאוד מודע לעצמו. למרות הפרידות המרובות, אני הרגשתי וידעתי שיש פוטצניאל מאוד גדול ואף אהבה ותשוקה גדולה, אנחנו מתאימים בהרבה מאוד בחינות, דבר שהוא אומר בעצמו. בנוסף חשבתי שהרבה דברים נובעים מהחרדות אותן הוא חווה, ולכן לא וויתרתי. לפני חמישה חודשים נתקלנו במקרה בטיול בתאילנד, שם חידשנו שוב את הקשר ומאז אנחנו יחד. הוא מאוד מחוייב, ואנחנו אוהבים ומסתדרים. הסיבה שכל פעם נפרדנו הייתה בעקבות זה שלמרות שהוא יודע שהוא אוהב אותי, יש לו תמיד חרדות לגבי אם הקשר מתאים, שהוא לא מרגיש פרפרים והרבה דברים אחרים שהם בגדר פנטזיה. בשבילו אהבה היא ההידלקות הראשונה הגדולה מבלי להכיר את הבן אדם. לפני שנה קראתי על ocd ונתקלתי ב rocd שם קראתי על הרבה מאוד מקרים שקרו בנינו ואין לי ספק שזה המקרה. בנוסף לא חווה דברים נוספים ולכן יש חוסר וודאות. הוא עצמו לא ידע שזה משפיע כך במערכת יחסים היות ולא הייתה כזאת. למרות הכל, אנחנו מאוד אוהבים ושנינו לא רוצים לוותר או לפספס את הקשר הזה. למרות שהוא מטופל ע״י פסיכולוג. שנינו רוצים ללכת למישהו המומחה בטיפול שלocd יחד.. על מנת שהוא יעבוד על העניין שלו, ומעבר לזה אני אקבל כלים כיצד להתמודד ואם בכלל זה אפשרי. המצב הנוכחי מקשה עליי מאוד, וגם עליו. השאלה היא האם אתה מציע ללכת למומחה ocd, או למישהו שמומחה בייעוץ זוגי בנוסף. תודה רבה מראש.

שלום ליאת, אני מקבל לטיפול, וגם עונה בפורום, לפונים ששואלים שאלות על עצמם - ולא על אנשים אחרים. בין אם בן זוגך סובל מ-R-OCD ובין אם לאו, הספקות והלבטים שיש לו בקשר אלייך פוגעים באופן מאוד טבעי ונורמלי בך. גם פרידות וחזרות תכופות אינן תורמות לדימוי העצמי שלך. גם אם את סובלת מבעיות פסיכולוגיות של אדם אחר, קרוב אלייך, את זו שפנית לפורום ורק טובתך היא לנגד עיניי. טיפול ב-OCD אינו מהווה התמחות רשמית. יש מטפלים שיש להם יותר ניסיון בכך ועברו השתלמויות מתאימות. אין לכך כל קשר עם טיפול זוגי. ייתכן שהיה רצוי לנסות טיפול זוגי במקביל, אצל מטפל אחר כמובן, ובתיאום עם הפסיכולוג של הבחור. אילו היית פונה אליי לטיפול, לא הייתי עוסק ב-OCD של הבחור, אלא בודק יחד אתך את ההתעקשות להיצמד לקשר שבו יש לצד השני ספקות לגבייך, בין אם הם תוצאה של OCD, של היעדר ניסיון קודם ביחסים או מכל סיבה אחרת. קיים מקום לשאול מה בדימוי העצמי שלך לקוי, שאינך מרשה לעצמך קשר עם מי שבטוח לגבייך במקום לשקוע בניתוחים ובטיפולים פסיכולוגיים בבעיה של הבחור. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

לוקחת טיפול תרופתי אבל בגלל שיש לי או סי די קשה עדיין לא כלכך רואה שינוי.. בגלל שאני ממש דלוקה על זמר מסוים אני ממש מתעסקת בו ועולים לי מחשבה שאני מאוהבת בו ורוצה אותו ולא באלי את הבן זוג שלי והמחשבה מתסכלת וכאילו כבר יומיים שלוש אני לא מתעסקת בבן זוגי או חושבת עליו כמו שהייתי ואני מאוד מפחדת מזה שירד לי ממנו האם יום יומיים זה ירגע לי ואמשיך לאהוב אותו מפחדת שהפסקתי לאהוב אותו? גם בתאכלס הזמר הוא מבוגר גם והוא גר בחול זה די לא הגיוני אבל אני ממש דלוקה עליו ומבזבזת המון זמן עליו אני מפחדת לספר לבן זוג שלי שלא יעזוב אותי האם לדעתך זה חלק מהאר או סי די שאתה חושב שאתה כבר לא אוהב? לא הגיוני שתוך יומיים וקשר של שלוש שנים כמעט אחשוב שברגע נגמר הכל וגם אני אומרת לבן זוג שלי שאני אוהבת אותו שבראש שלי אני חושבת שלא ולא מרגישה את האהבה כמו שהיה כל יום אבל אני באמת לא רוצה לוותר עליו מה לעשות האם לדעתך הפסקתי לאהןב אותו???

היי שיר, בעיקרון השאלה שלך היא בקשת אישור, אבל באופן כללי אני יכולה לומר שכשאת במערכת יחסים עם מישהו, אתם לא אמורים להיות עסוקים כל הזמן בכמה שאתם אוהבים ומתרגשים אחד מהשני. בשלב מסוים נכנסים לשגרה, ובוודאי שלא מודדים את רמת הרגש. במערכת יחסים ממושכת ובוגרת זה מיותר. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה slevitt80@gmail.com

היי שרון אני בשיפור אני באמת כבר לא משתפת את המחשבות שיש לי לבן זוג שלי אבל כן יש לי מועקה נגיד שרציתי לרשום פה בפורום האם זה טקס? בן זוג שלי גדול ממני ויש ביקורות עליו בבית ובחוץ למרות שאני אוהבת אותו והוא חשוב לי נורא יש לי איתו אהבה וזוגיות חזקה אבל המחשבות לפעמים מבלבלות שכאילו לא יודעת אם באלי להמשיך ואז חוזרת למציאות ומתחרטת על המחשבות יש לי מחשבה שאני לא יכולה לחשוב עליו מינית כי אז אני מדמיינת את אבא שלי או בכללי שאני איתו והמחשבות נתקעות והם חוזרות פעם אחרי פעם אני באמת מנסה לשחרר אותם כי אני אוהבת אותו הכי בעולם ואין שום הבדל בינו לבין אבא שלי אז מה אם הוא גדול ממני בהרבה שנים יכול להיות שמה שאומרים זה משפיע על מוחי? מה עליי לעשות כדי להעיף מחשבה ארורה כזו ולהבין שזה סתם בראש? יש לך מושג מאיפה המחשבה הזו נובעת ואם זה באמת מה שאני מרגישה? אני מתה לשתף אותו ולא עושה את זה על מנת לא לפגוע..ואם זה לא נכון שלא יחשוב משהו לא נכון.

היי שיר, זה מצוין שאת משתדלת לשתף פחות את בן זוגך במחשבות שלך. מעבר לכך שהוא עשוי לפרש אותן לא נכון, הדבר נותן להן במה שלא מגיעה להן, ומעצים אותן. בנוסף, זהו "טקס וידוי", כפי שאמרתי, שמטרתו לגרום לך להרגיש יותר טוב באופן זמני ביותר. בשאר המובנים הוא פשוט עושה את ההיפך. שיתוף חוזר ונשנה בפורום של אותם התכנים (בייחוד לאור העובדה שאת שואלת שאלות אישור שוב ושוב) גם הוא, לצערי, בגדר טקס. את לא היחידה שעושה זאת, אם תשימי לב... אכן מומלץ להימנע מכך. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה slevitt80@gmail.com לקביעת תורים: 052-6794957