פיצול אישיות???
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום! יש לי בעיה שמאוד מטרידה אותי. כשאין מסביבי אנשים לרוב רק כשאני בביתי אני מדברת עם עם עצמי רק שבראש שלי אני מדברת עם אנשים אך הם לא באמת נמצאים שם. אני לא מדברת איתם בתור אני עצמי אלא בתור מישהי אחרת, בחורה בת 19 שיש לה חבר (אני בת 14)לדמות הזאת יש הרבה חברים. אני מדברת עם אנשים שאני מכירה, שראיתי אך אין לי כל קשר איתם מעבר לכך וגם כאלו שהמצאתי . כשיש סביבי אנשים זה לא קורה. האם זהו פיצול אישיות?? האם זה יחלוף?? האם עליי לפנות לפסיכולוג? אני מתביישת לספר לאמי על כך, מה אוכל לעשות? :(
שלום אור, אני לא חושבת שיש לך פיצול אישיות. את יודעת היטב שהדמויות איתן את "משוחחת" לא באמת נמצאות שם. זה חשוב ומרגיע. את נמצאת בעיצומו של גיל ההתבגרות, ובגיל זה יש נטייה "למדוד" זהויות שונות, ללבוש ולפשוט אותן, תוך משא ומתן פנימי מתמשך. אם השיחות הללו נעשות על חשבון או "במקום" יחסי גומלין עם חברים אמיתיים, זה חבל, ובמקרה כזה כדאי לפנות לפסיכולוג, כדי לבחון מדוע את נמנעת מיחסים אמיתיים ומעדיפה לפנות לעולם הדמיון. אם אינך מבודדת חברתית, ויש לך חיי חברה מלאים ומספקים, הייתי מפסיקה לדאוג. התבגרות נעימה :-) ליאת
תודה את ממש הרגעת אותי..!!! האמת שאני די אוהבת להיות לבד ולא נפגשת הרבה עם חברים אבל טפו טפו לא חסרים לי.. תודה, שבוע טוב :)
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
