הריון שני בגיל מאד מבוגר

שלום, אני יחידנית בת 43, עם ילד מופלא מטיפולי פוריות בן 4. בשנים האחרונות עברתי עם עצמי אינסוף התלבטויות אם להביא עוד ילד. ובכל פעם הכף נוטה לכיוון של כן, אני מתחילה סבב טיפולים, זה נכשל, והגוף שלי קורס לתקופה של כמה חודשים טובים מכל התקופות וההורמונים, וחוזר חלילה. ככל שחלף הזמן בכך מותה לכיוון הלא. די, מספיק. יש לי ילד אחד נהדר, מצבי הכלכלי לא מזהיר, מצבי הגופני מידרדר מהטיפולים, ואני גם מאד מבוגרת. והסביבה העיקרית ללמה כן נותרה לא להשאיר לבד את הילד. להביא אלו רחב שזה כל כך חשוב בעיני, בעיקר בהיעדר אב או משפחה אחאת, והוא גם מאד רוצה. עם המכונות הזאת לעשות את כל זה עבורו, עשיתי לאחרונה עוד מחזור טיפול, בלי הרבה ציפיות, ו... הריון! ומאד שנקלטתי אני לא יודעת מה אני יותר - חרדה או מתרגשת כל כך רציתי את הילד הנוסף הזה, עשיתי הרבה מאד כדי להרות, ופתאום אני מוצאת את עצמי חושבת אולי כדאי שיפול, מה אני עושה בכלל מתחילה את זה שוב בגילי. אני לא רוצה את כל הבחילות והחולשה וההקאות ולידה שהייתה כה קשה וטראומטית פעם קודמת, ולקבור את עצמי שוב בים של חיתולים ובכי. אני כבר לא יודעת מי אני, שנים שלא היתה לי חופשה אפילו קצרצרה. שכחתי מהם תחביבים, מהם חיים, מהם גברים, מה זה לצאת מהבית בערב. ומנגד... אני בהריון! יהיה לי עוד ילד. לבן שלי יהיה אח, והוא כל כך שמח ומתרגש ומדבר על זה ללא הרף, וזה כל כך משמח אותי. ואני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאני משתגעת, שאף אחד לא מבין אותי, ושאני כל כך פוחדת וחרדה. האם הסיבות למה כן הן אכן מספיק חזקות? האם אני עושה את הדבר הנכון? או שסתם הפחד מדבר מגרוני? כולם מסביב כל כך שיפוטיים ואין לי עם מי לדבר על זה