פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

15/02/2013 | 08:10 | מאת: קרן

14/02/2013 | 14:59 | מאת: אורית

מישהי יודעת תוך כמה זמן מגיע מחזור לאחר נטילת פרברה במשך 5 ימים (3 כדורים ביום)? תודה

16/02/2013 | 15:16 | מאת: נועה

אבל בגדול תוך 3-5 ימים לאחר הפסקת הכדורים המחזור צריך להגיע. בהצלחה

17/02/2013 | 09:20 | מאת: אורית

הי נועה, תודה על תשובתך. אני בלחץ.... רוצה כבר להתחיל מחזור טיפול.. האם שמעת על מצב בו לא מקבלים מחזור גם אחרי נטילת פרברה?

14/02/2013 | 11:36 | מאת: שירה

מתחילה מחזור טיפול לקראת ivf עם מנופור... שכחתי שאין שם מזרקים, מאיפה קונים/מקבלים? לגיטימי לבקש מהמרפאה בה אני מטופלת? תודה

14/02/2013 | 11:41 | מאת: מיכל

כן את יכולה לקבל מהאחיות בקופה. אני תמיד מקבלת מהאחיות בקופה.

14/02/2013 | 12:19 | מאת: קרן

בדרך כלל יש להן ערכות שחברות התרופות מחלקות בחינם. לי גם נתנו פעם בבית המרקחת של מכבי מחטים כשקניתי את המנופור (הרוקח שאל אם אני צריכה). ובמקרה הכי גרוע הבנתי שזה דבר זול לקנות, אבל לא בדקתי. בהצלחה!

14/02/2013 | 10:29 | מאת: קרני

לפי מה מחליטים מתי להתחיל להזריק ציטוטריד . באיזה יום ? או לפי גודל זקיקים ? מישהי יודעת

14/02/2013 | 11:38 | מאת: מיכל

לפי מה שאני יודעת אז נותנים לפי גודל הזקיקים ובדיקות דם.

14/02/2013 | 12:18 | מאת: קרן

אני בדיוק שאלתי אתמול בפורום של פרופ' זיידמן והוא ענה לי שלפי גודל הזקיק המוביל. הוא לא כתב איזה גודל אבל אני חושבת מניסיוני שכשהוא מגיע ל-14-15. במרפאה שלי נאמר לי שיש גם פרוטוקולים שבהם מתחילים באופן קבוע אחרי 5 ימי הזרקה. בהצלחה

16/02/2013 | 15:19 | מאת: נועה

בגדול זה תלוי בסוג הטיפול שאת נמצאת בו. טיפולים קצרים, מתחילים בצטרוטייד כשהזקיקים מגיעים לגודל 13-14ממ, עד השאיבה. בטיפול ארוך יש שמתחילים בדיכוי עם צטרוטייד לשבועיים וממשיכים איתו כל הדרך עם ההורמונים במקביל. בהצלחה!

13/02/2013 | 03:04 | מאת: חדשה בשטח

היי בנות בת 33 מזה שנה לא מקבלת מחזור אלא רק עם כדורי פרוורה רוצה מאוד הריון בתחילה הרופא נתן לי כדורי איקאקלומין אך זה לא נחל הצלחה התחלתי ברור אצל פרופ אילן כהן האם משהי מכירה ? האם מישהי עברה משהו דומה עם אי קבלת מחזור ורצון להריון אני אחרי שני הריונות רגילות וכל הנושא הזה קצת חדש לי ואשמח לאינפורמציה בנושא בשיחתי עם פרופ כהן הוא נתן לי לעשות בדיקות דם ביום השלישי של המחזור וכנראה אצטרך להתחיל בזריקות לגירוי השחלות

15/02/2013 | 07:47 | מאת: קרן

מאחלת לך ששהותך איתנו תהיה קצרה,מכל הסיבות הנכונות... אני לא בטוחה שהבנתי את המצב. יש לך שני ילדים מהיריונות רגילים לגמרי ורק מאז הלידה השנייה לא קיבלת מחזור? מתי היתה הלידה האחרונה?

16/02/2013 | 15:22 | מאת: נועה

כמה שאלות, אם כבר עשית את הבדיקות ביום השלישי של המחזור, יעזור לנו לדעת מה היו התוצאות. האם סבלת פעם משחלות פוליציסטיות? יכול להיות שאת לא מקבלת מחזור בגלל סיבה כזו. ישנן אלף סיבות אפשריות ללמה אין מחזור. טוב שהתחלת ברור אצל רופא מומחה פריון, חשוב שתרגישי בטוחה וחופשיה לקבל מידע מהרופא שלך. אנחנו פה לכל שאלה :-) שבת שלום

17/02/2013 | 21:11 | מאת: חדשה בשטח

קודם כל ממש נעים לי כאן כייף שיש את מי לשתף יש לי 2 ילדים מדהימים מהריונות ולידות רגילות ומזה שנה וחצי אחרונות התחיל לי מחזור לא סדיר הילד הקטן שלי בן 5 עכשיו אני לוקחת פרוורה על מנת לקבל מחזור לבצע בדיקת דם ביום השלישי מה אמור לגלות בבדיקת דם הזו ? מישהי מכירה את פרופ אילן כהן ? אשמח לקבל חוות דעת עליו

12/02/2013 | 10:13 | מאת: עירית

אני בת 41, שנה לאחר לידת בני בכורי גם מטיפולי הפריה (בשלישי ניקלט) עכשיו אנחנו כבר אחרי סדרה של 3 טיפולי הפריה עם פרגווריס (PERGOVERIS) שהפריה קודמת ניקלט העובר אך הפסיק להתפתח בשבוע 6. אני לאחר גרידה (לפני כ3 חודשים)+ שבועיים לאחר גלולות כדי שהמע' ההורמונלית "תתאפס", אבל ישנו גירוי שחלתי מאוד נמוך - כבר 7 ימים עם שתי אמפולות של פרגווריס מידי יום (נכון להיום נצפו 3 זקיקים רק בגודל של 11מ"מ) לפני יומיים ביקשו שאני הוסיף זריקת אורגלוטרן מידי יום. זה פעם ראשונה שהגוף שלי לא מגיב לפרגווריס. האים זה קשור לגרדה שהייתה לפני כ-3 חודשים? האים יתכן ויפסקו את המחזור טיפול הזה כי אין תגובה?

15/02/2013 | 07:52 | מאת: קרן

עירית שלום, אנחנו כמעט תאומות... הסיפור שלך נשמע מאוד דומה לשלי. לפי מה שלינאמר אין קשר בין הגרידה לגירוי החלש החודש, אם כי אני חייבת לומר שגם לי היה טיפול מאוד לא מוצלח אחרי הגרידה שעברתי. הרופאים טענו בתוקף שזה לא קשור, אבל מי יודע... אני לא מכירה את התרופות שאת משתמשת בהן. האם שתי אמפולות זה לא מינון נמוך לגילנו? מה זה הניב אצלך בעבר? האם אין טעם להעלות את המינון (כלומר האם שאלת את הרופא על כך?). בכל מקרה אני כבר למדתי שהגוף לא מגיב אותו דבר כל חודש (חשבתי שאצלי כן ולמדתי שלא), אז יכול להיות שזה מקרי. גם לא הייתי מתייאשת כל כך מהר. ייתכן שבעוד כמה ימים הזקיקים יתפסו תאוצה והכל יהיה בסדר! מחזיקה לך אצבעות לטיפול מדויק ומוצלח &&&

16/02/2013 | 15:25 | מאת: נועה

ורוצה להגיד שאי אפשר לדעת מה קורה אחרי 7 ימים בלבד. יכול להיות שתוספת האורגלוטרן תעשה את העבודה והזקיקים יתנו קפיצה קדימה. צריך בעיקר סבלנות בכל הסיפור. אני יודעת שהרבה פעמים הצלחות קודמות מהירות יכולות לייאש בנסיונות לילד שני. אבל חוץ מסבלנות גדולה לילד הנכון שיגיע, אין המון המון מה לעשות. פשוט להמשיך ולטפל. בהצלחה!!!

11/02/2013 | 22:41 | מאת: מיכל

בעקבות הפסקת טיפולים, יש לי תרופות למסירה. אשמח לתת אותן למישהי, בתקווה שיעזרו לה יותר ממה שעזרו לי. עדיין שמורים לי במקרר גונל F ופרגובריס. כמו כן, יש גם קופסה של אנדומטרין. מיכל

12/02/2013 | 05:24 | מאת: אסנת

היי מיכל. אשמח לקבל את התרופות. 0546394403 תודה רבה ובהצלחה בהמשך.

12/02/2013 | 05:32 | מאת: אסנת

תיקון המספר שלי 0543964403 תודה

שלום לכולם, קצת על עצמי, בת 43 כרגע מטופלת של פרופסור משיח וקצת מאוכזבת מהיחס והייתי מאד רוצה לקבל חוות דעת נוספת לקבלת החלטה של הפריה או תרומת ביצית. אשמח לקבל המלצה לרופא טוב שהיחס שלו קצת יותר אישי שגם מקבל תוצאות חיוביות. תודה לכולן מיה

אשמח להמליץ לך על פרופ' דוד לב-רן. הסוס המנצח שלי. מיד בטיפול הראשון הצלחנו. עכשיו אנחנו בנסיון לילד שני אצלו. מוכר להחזרים בקופות ועובד באסותא רמת החייל - שזה חשוב לא פחות, כי המעבדה שם מאד משוכללת ומקצועית. התורים קרובים, שבוע שבועיים, ההמתנה לפעמים ארוכה מאד, שעה שעתיים, אבל זה בגלל שהוא מכניס גם מקרים דחופים של מטופלות. וכשאת יודעת שאולי (הלוואי שלא) גם את תהיי מקרה דחוף לפעמים.. את מקבלת את העיכוב בהבנה. כדאי להגיע עם דף, מלא בכל השאלות שרק עולות בדעתך. כשזה מול העיניים לא שוכחים לשאול כלום וזה גם מראה לרופא שעשית שיעורי בית, היחס שלו נהיה בהתאם...

16/02/2013 | 15:26 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך דרך קצרה ככל האפשר! אנחנו משתדלות להמנע מלתת חוות דעת על רופאים כי זו מדיניות האתר. את יכולה לנסות להתרשם מרשימת רופאים בפורום תפוז לענייני פוריות. מעבר לכך, נשמח לארח לך לחברה בדרך הלא פשוטה הזו! שבת שלום ובהצלחה

20/02/2013 | 20:16 | מאת: מיה

תודה לכן על התשובות, לפי איך שדברים זזים לאט החלטתי להיות כמה שיותר מוכנה לקראת תרומת ביצית אים אצטרך... האים כדאי שבעלי יגש לעשות את הבדיקות הגנטיות? מה עליו לבקש בקופה (מאוחדת) אנחנו לא יודעים עדיין איזה מסלול נבחר אנחנו רק בודקים כרגע אבל רוצים להיות מוכנים על מנת לזרז תהליכים. תודה

20/02/2013 | 21:49 | מאת: נועה

בכל מקרה גם לצורך הפריות עם ביציות שלך הבעל צריך לעבור סדרת בדיקות שכוללות בדיקות גנטיות ובדיקות זרע כמובן. אני חושבת (ואני כבר ממש לא זוכרת) שיש צורך גם בבדיקה לנוגדני צהבת? או אולי אני טועה? לא זוכרת כל כך... את יכולה לברר מול קופ"ח שלך, יש להם את רשימת הבדיקות שצריך לעבור.

11/02/2013 | 18:36 | מאת: מישי

ה -fsh שלי ירד משמעותית. אני יודעת שאני אמורה לשמוח. אני פשוט כבויה. בכל מקרה הוא עדיין לא בטווח שבו יטפלו בי. אני אחרי 21 יום של מיקרוגינון וכל שבוע טיפול בדיקור. כעת מתחילה עוד 21 יום של הגלולה. השאיפה היא להגיע לערכים של 15-20. נראה. הגוף שלי תחת מתח אדיר, לצערי כי רב. אני מנסה מה שאפשר... בינתיים די מתבודדת ומתנתקת... עובדת על טייס אוטומטי לעשות מה שצריך ולשמור על החיוך שרוב הזמן מזוייף. כבר די נכנעתי לעניין תרומת הביצית. לא השלמתי, נכנעתי. בכל מקרה, רק שתדעו ותדע מי שמתעניינת, לי הדיקור ו/או הגלולות עזרו. הדיקור בטוח הרגיע אותי, מאוד. ברור לי ששום דבר לא השתנה מבחינת הביציות אך לפחות אם ירד מספיק אוכל לקבל טיפול. שלכם מישי שמשתדלת להרבות בשמחה

16/02/2013 | 15:31 | מאת: נועה

לא נורא. אפילו אם החיוך הוא לפעמים מדומה, בעיני חיוך מביא את האושר לכיוונך. גם אם זה רק אימון שרירי הפנים. זה מכריח את המח לשדר משוה בכיוון השפתיים למעלה ולא רק זליגת דמעות מהעיניים... שמחה מאד שהדיקור עוזר. לדעתי הוא מאד מאד יעיל תמיד. ולא רק בטיפולים. אם יהיה טיפול או לא, אני בטוחה שדרכך תצלח כי את נשמעת לי חדורת מטרה לגמרי. עד שהילד יהיה בידיים. ומה שאני מאחלת לך זה שהוא יגיע אלייך וירבה את שמחתך שבעתיים :-) מביצית שלך, או של מישהי אחרת. זה כבר לא ממש ישנה לך בסופו של יום כשהוא ינשק אותך נשיקת לילה טוב רטובה ומצלצלת :-) שיהיה אחלה שבוע ונשיקות גדולות!

19/02/2013 | 14:32 | מאת: מישי

ריגשת אותי ושימחת אותי עד דמעות :) מה שבטוח שאני, ובעלי, לגמרי חדורי מטרה כפי שהבנת נכון. אני ממש על המסלול לגמרי, זה הדבר מס' אחד עכשיו בחיי. זה מעניין מאוד. לזייף שמחה, זה עוזר. איכשהוא זה יוצר מין גלגל כזה. מצאתי איזה משהו מצחיק באינטרנט (דיבוב מצחיק) וכמה שזה כאילו קטן, כל יום אני מגיעה הביתה ורואה איזה קטע כזה ופשוט נקרעת בצחוק קולני וגדול. לפעמים אני מרגישה קצת סתומה להיות כאילו משועשעת ושמחה עם המצב שלי/שלנו. לחייך ולהיות במצב רוח טוב. בכל מקרה מכל מה שלמדתי, זו דווקא החכמה הגדולה ביותר. אמן שמה שאת אומרת נכון נועה!!! אמן! כרגע אני מנסה קצת להתאמן יותר בענווה - לקוות שהטיפולים-הזרעות-הפריות-תרומות יצליחו... שהגוף יקלוט ויגיב טוב... שאשא הריון בריא... שאלד ב"ה ילד בריא (או ארבעה). זה הכי חשוב בסוף. אין לי את הפריבילגיה כרגע וזה אפילו איפה שחצני להתנגד לכל עניין התרומה. אני צריכה לשמוח באופציה הזו ולקוות שכל מה שמסביב יהיה טוב ותקין, וכל שאר הדברים הנפלאים שיש לי בחיים ישארו כך. טוב עד כאן מהרהורי ליבי. חיבוק גדול, תודה לך :)

לפני כשבועיים החזירו לי עוברים ולאחר מכן הלכתי לקניות ובמשך השבוע לא הקפדתי על שעות מדויקות של תמיכת קרינון אלא בטווח שלוש ארבע שעות. האם יכול להיות שהרסתי את הטיפול ובגלל זה לא נקלטתי? אשמח לשמוע מבנות מנוסות

10/02/2013 | 21:38 | מאת: נועה

קרינון אמנם חשוב מאד כתמיכה, אבל התזמון שלו לא קריטי כמו ההורמונים שמזריקים. מאחלת לך הצלחה גדולה כל כך בפעם הבאה!!

07/02/2013 | 11:57 | מאת: קרני

מישהי יודעת עם עשיתי הזרעה ביום שישי .אפשר לעשות בדיקת דם היום ביום 13 או שזה לא אמין אין לי סבלנות לחכות עד יום א .

ואחרי יומיים חיובי בבדיקת דם. המון המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות

07/02/2013 | 17:52 | מאת: קרני

היי עומר עשיתי היום בדיקת דם ביום 12-13 מהביוץ וזה יצא שלילי יש מצב שעוד יומים ביום 14-15 זה יהיה חיובי . לא עשיתי בדיקה ביתית עשיתי בדיקה במעבדה דם .

10/02/2013 | 21:39 | מאת: נועה

עם כל כמה שאני רוצה להיות אופטימית בשבילך, אם כבר עשית ביום 13 את הבדיקה והיא לא חיובית... הסיכוי שתהפך לחיובית לא גדול. אם המחזור לא מגיע אז בוודאי לרוץ ולעשות עוד אחת. אי אפשר לדעת. ניסים כבר קרו וימשיכו לקרות. בינתיים ((((((((חיבוק ענק))))))))

05/02/2013 | 15:27 | מאת: אסנת

היי. קודם כל מזל טובבבבבבבבב איך אפשר ליצור איתך קשר? תודה

05/02/2013 | 15:36 | מאת: אסנת

מספר הטלםון שלי 0543964403 ושוב מזל טוב

07/02/2013 | 15:25 | מאת: עומר

05/02/2013 | 14:44 | מאת: עומר

הי בנות, לשמחתי אחרי שהייתי פנ בפורום כחלק מהקבוצה אני בהריון ברוך השם בשבוע 16 נשארו לי המון תרופות מסוג מנפור, צטרוטייד והכדורים שלוקחים אחרי ההחזרה (דקסטון, נדמה לי) שאשמח לתרום. האם תוכלו לומר לי איך ואיפה תורמים? כמו כן, מאחלת לכולכן בהצלחה ענקית!!! זו תקופה לא קלה ואף במהלכה הכתי חברה שעדיין בטיפולים והכל שווה בסוף. אני עוד לא אחרי לידה אבל נחה בהחלט מהטיפולים הלא פשוטים ומאחלת לכן שיצליח לכן במהרה. עומר

אמן ואמן אצל כולן

06/02/2013 | 10:10 | מאת: עומר

06/02/2013 | 11:46 | מאת: אסנת

היי עומר, אשמח לקבל את התרופות. אני עוברת פרוטוקול עם מנופור ןצטרוטייד וכו" אשמח עם תוכלי ליצור איתי קשר למספר 0543964403

10/02/2013 | 21:41 | מאת: נועה

מאחלת לך המשך הריון תקין בריא קליל ומשעמם, שיסתיים במועדו בידיים מלאות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

האם מישהי יכולה לספר על סיפור הצלחה מ- PGD אשמח לשמוע !!!

10/02/2013 | 21:49 | מאת: נועה

לא היו הרבה מקרי PGD פה בפורום, אבל יכולה לספר לך שבהריון הראשון שלי ישבתי לחכות למי שפיר עם מישהי שהרתה בטיפול PGD. זה קורה, זה אפשרי, זה רק מצריך כוחות נפש גדולים אף יותר מטיפולי פוריות רגילים. מאחלת הצלחה גדולה!!!!

04/02/2013 | 17:56 | מאת: מיכל

היי, האם מישהי מכירה את התרופה PERGOVERIS? קבלתי פרוטוקול חדש והחליפו לי ממנופור לPERGOVERIS .האם מישהי השתמשה בתרופה זו ? לפני הטיפול עם הגירוי אני צריכה לקחת גלולות ל14 יום ורק לאחר מכן את הגירוי ואני ממש חוששת מהגלולות. האם משהי עברה טיפול עם גלולות לפני הגירוי ? תודה

07/02/2013 | 12:00 | מאת: קרני

חברה שלי השתמשה בתרופה הזו . ועליה זה השפיע מצויין בניגוד למונופור . היא רק מאוד יקרה . מעניין איך היא תשפיע עליך כי גם לי רצו לתת אותה . בהצלחה .....

14/02/2013 | 11:22 | מאת: מיכל

היי קרני, אשמח לספק מידע ברגע שאקבל מחזור שבינתתיים מאחר ואני ממש בלחץ מהאיחור. האם חברה שלך קיבלה בנוסף לPERGOVERIS הורמונים נוספים ?

10/02/2013 | 21:51 | מאת: נועה

היו פה בנות שלקחו אותה, אני לא זוכרת בדיוק מי, אבל כל מידע יתקבל בברכה. לגבי גלולות, אין לך מה לחשוש, זה הליך מאד מקובל, גם אני השתמשתי בפרוטוקול המנצח בגלולות לפני הטיפול. זה "איפוס" של המערכת ההורמונלית. בהצלחה!

14/02/2013 | 10:58 | מאת: מיכל

היי נועה, אשמח לספק מידע אך אני בהמתנה לקבלת מחזור מהטיפול הקודם שעברו 21 יום מאז,זו הפעם הראשונה שהמחזור מאחר אחרי טיפול. תמיד המחזור מדוייק אני, ממש בלחץ ולא מבינה מה קרה?!ולמה אני לא מקבלת ?! אגב אני לא בהריון,וכבר רוצה לקבל כדי להתחיל בטיפול החדש. האם שמעת על מקרה דומה?

12/02/2013 | 09:58 | מאת: איירית

אני משתמשת ב Pergoveris כבר בהפריה השלישית.. תוצאות של גירוי שחלתי הכי טוב שהגוף שלי הצליח להשיג עד כה. וגם לי נתנו גלולות ל"איפוס" של המע, ההורמונלית. בהצלחה.

04/02/2013 | 14:36 | מאת: לי האחת והיחידה

היי חברות שלי, עד הרגע האחרון עוד הייתי בטוחה שזה יכול לקרות עד שהגיע המחזור. אפילו לא הלכתי לעשות בדיקת דם. האנרגיות שוב בנפילה ומחר יום הולדת 41. אבל אין ברירה צריך להרים למרות הכלללללללללללללללל מאחלת לכן אושר ופיריון ובריאות ועשייה מבורכת. שיגיעו ימים טובים לכולנו אמן! אוהבתכן!

04/02/2013 | 18:00 | מאת: קרן החדשה

אני כל כך מצטערת לשמוע. אבל את בטוחה שלא כדאי שתעשי בדיקת דם? כבר היו מקרים שהתחילו בדימומים. לא שאני רוצה להשלות אותך, ורוב הסיכויים שלא, אבל בכל זאת? ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, אבל תנסי לשמוח ולחגוג מחר. אני בטוחה ששני התכשיטים בבית כבר מכינים לך הפתעות.... אחר כך תאגרי את כל האנרגיות, ואם את באמת רוצה שלישי/ת, זה בהחלט לא בשמים, גם בגילנו.

05/02/2013 | 09:05 | מאת: לי האחת והיחידה

ראשית, תודה על העידוד. מאחר ועברתי שתי היריונות אחד עם דימום ואחד בלי אז אני יודעת עכשיו שזה בודאות מחזור וחוץ מזה בתחילת היריון יש תחושות של כאבים בציצים ודקירות בבטן ואת מרגישה היריונית מה שאין לי כרגע. לא דיברתי גם עם הרופא שלי. לא יודעת אם אני יכולה לעמוד בעוד טיפול של מלא הורמונים ובדיקות זה נראה לי מדכא כבר אחרי כל הדרך שעברתי. לא יכולה לקבל החלטות כרגע. הזמן יעשה את שלו. שיהיה לך יום מקסים!

03/02/2013 | 18:56 | מאת: רוז

לפני כשבוע עברתי בדיקת פיפל אשר אותה התבקשתי לעשות שבוע לפני המחוזר שיחד עם התחלתו אני אמורה להתחיל טיפול IVF חדש. במשך יומיים דיממתי קלות ואז הדימום פסק. כעבור יומיים נוספים התחלתי לדמם מעט יותר חזק מה שהיה נראה לי כמו וסת. אך הוסת הזאת שונה מכל האחרות אשר היו לי עד היום .היא "עדינה" יותר. האם זה מצב תקין? והאם יש מצב שזה לא וסת? אני די מוטרדת מאחר ואתמול התחלתי להזריק פיורוגון

10/02/2013 | 21:58 | מאת: נועה

זו שאלה שכדאי להפנות לרופא, אנחנו רק פורום תמיכה חברתי. בהצלחה גדולה!!!

02/02/2013 | 23:20 | מאת: מיכל מהצפון

מה קורה?? קראתי את ההודעה שלך... תודה! האמת, אפשר לומר שהייתי אוספת שברים זריזה, אבל לצערי הפעם זה לא קורה, אני כמעט שבועיים מיום הבשורה, ואני לא מתאוששת מזה בכלל. בוכה המון בכל מקום, כן אפילו באמצע פגישה עם המדריכה שלי שממש לא יודעת על הטיפולים שלי- פשוט התחלתי לבכות. בהפסקה-בלי לשים לב שהתלמידים נכנסים ורואים את המורה שלהם מלאה בדמעות, בשולחן שבת, ממש בוכה המון... לפעמים אני כועסת על עצמי שאני ככה עצובה, כי בכל זאת, ב"ה יש לי נס 1 בבית, אבל עדיין קשה לי, רוצה להרחיב את המשפחה... אני ממש מרגישה כמו אחרי אובדן (חס ושלום...), זה היה טיפול להחזרה של 3 עוברים, קיבלתי את מלוא טנא התרופות האפשריות, זה היה נראה כמו טיפול מנצח- אבל לא... כן, דיכאון זה באמת מילה טובה, אני שם!! מנסה להשתחרר- הולכת לרקוד ריקודי עם ובוכה באמצע, חוזרת מאוד מהר הביתה... לא מוצאת מרגוע לצערי. עכשיו אני יוצאת לחופש, אבל גם בחופש הזה יש תחושה של מעין "חוסר השתדלות", אע"פ שבשכל אני מבינה שזה לא נכון..., שמעתי המון סיפורים על כאלה שעשו את הניתוח ונכנסו אחרי כמה זמן להריון טבעי, וזה מעודד מצד 1- האמת, אני די בונה על זה (; אבל מצד שני שמעתי גם על סיפורים שהניתח לא עזר והם תקועים עמוק בבוץ הטיפולים. לפעמים אנחנו לא מבינים איפה כל הרופאים שהתיעצנו איתם היו, התיייעצנו עם הרבה רופאים, ועוד לפני שהתחלנו טיפולים בעלי עשה א"ס לבדיקת ורקוצלה- יצא בינוני. לא ידענו מה זה אומר, לא ידענו בכלל מה זה וריקוצלה והקשר לטיפולים, אבל יש סיכוי שזרקנו שנים, כספים, אנרגיות ועוד לפח, הרי בוריקוצלה בינונית כבר מפנים לניתוח...אז איפה כל הרופאי נשים, פוריות ואורולוגים שהיינו אצלם וראו את תוצאות הבדיקה??? מעריכה אותך המון נועה ל כל התמיכה,תודה שאת חושבת עלי גם כשאת לא פה... בתקווה לטוב... לילה טוב. מיכל

04/02/2013 | 14:43 | מאת: לי האחת והיחידה

כל כך עצוב וכואב לקרוא את דברייך. העובדה שיש אוצר אחד בבית לא מפחיתה בכאב אני יודעת ואני יכולה גם להגיד זאת על עצמי אפילו שיש לי שניים. יקירתי אבל בכל זאת תנסי להסתכל על הדברים הטובים שיש ואולי בכל זאת עלו כבר על הבעיה ומפה הדרך תסלל להיריון מוצלח. אתם צעירים וגם זה חשוב. הסתכלי על הנסיך שלך ושאבי ממנו כוח ותקווה. מחבקת אותך חזק לתוך ליבי ומתפללת למענך שהקדוש ברוך הוא יברך אותך בפרי בטן שאת כל כך רוצה אמן!

10/02/2013 | 22:01 | מאת: נועה

יקירה, הלוואי והשברים נאספו כבר מעצמם, ואת ממש ממש אבל ממש מרגישה הרבה יותר טוב! מבינה את התסכול הגדול עם הניתוח כן לא מתי אולי. קשה מאד לשים את האצבע איזה רופא צודק, איזה טועה, איזה סתם עושה ספקולציות. לדעתי כולם במשחק הניסוי והטעיה. מנסים משהו אחד - עובד - יופי, לא עובד - מנסים משהו אחר. אין לי כלי קסם להציע לך. יש לי הרבה אהבה וסבלנות לתת לך. מי יודע, אולי ניתוח וריקוצלה כן יהיה מה שאתם צריכים. שיהיה חודש טוב, בשורות טובות ושנרבה מאד מאד בשמחה!

01/02/2013 | 16:39 | מאת: מיטל

מה נשמע זהו אתמול בעלי היה בדיון בבית המשפט בחיפה והשופטת אמרה שהוא ישאר אצלנו ל3 חודשים ואז יהיה עוד דיון והוסיפה שכל עוד אני ובעלי נרצה אותו הוא ישאר אצלנו וביום ראשון יש לנו את הפגישה האחרונה באומנה וזהו לבנתיים

02/02/2013 | 22:25 | מאת: נועה

שבוע טוב, ושיהיו החלטות טובות ובשורות נפלאות!

01/02/2013 | 15:18 | מאת: מישי

02/02/2013 | 22:26 | מאת: נועה

מלא בבשורות נפלאות!

31/01/2013 | 22:14 | מאת: נועה

תוכלי בבקשה לכתוב אלי למייל שלי? רוצה לשאול אותך משהו... [email protected] המון תודה יקירתי!

02/02/2013 | 20:19 | מאת: קרן החדשה

כתבתי שבוע טוב

31/01/2013 | 21:32 | מאת: דנדן

מה שלומך? לגבי מה שכתבת לי, המצב קצת יותר מסובך כי אני עובדת במקום עבודתי החדש פחות מחודשיים אפילו לא לעניין שעובדת מתחילנ לעבוד וישר ניגשת לטיפולים לא? בעיניי לפחות מה היית מציעה לי לעשות? אני כל יום אמורה לקבל מחזור וממש מתלבטת אני מנסה לחשוב כמה איחורים יהיו? זה בעיקר התור הראשון לרופא לקביעת הפרוטוקול, לא? אחכ זה רק מעקב ויחסית זה מהר.... יהיה איחור אך לא נוראי אני ממש בהתלבטות

31/01/2013 | 21:51 | מאת: נועה

טפו טפו חוץ מחוסר הזמן המבורך הכל מצויין! יקירתי אני עדיין בשלי. אפילו שרק התחלת. אני חושבת שיושר ופתיחות מצידך יביאו להרבה יותר כבוד כלפייך כעובדת. ואני מסוג האנשים שאם יראו לי פרצוף חמוץ למשמע מציאות אמיתית שאני מתארת, אז סימן שמקומי לא שם... אני לא מקבלת פרצוף חמוץ או מילה לא במקום מאף אחד אם דרכי היא זו שצודקת! לגבי פגישה ראשונה עם רופא, את לא יכולה לקבוע אותה לשעות שאחרי עבודה? הרופא שלך מקבל רק בשעות הבוקר? מעקבים אפשרי לעשות מאד מוקדם בבוקר. אני חושבת שעיקר הבעיה היא תזמון הזרעות או IVF. אז כבר יש העדרות של יום יומיים. שוב, UP TO YOU, אבל אני מאד דוגלת באמת על השולחן מהיום הראשון.

31/01/2013 | 17:12 | מאת: דנה

שלום ד"ר וויסמן אני בת 44.6 התחלתי לפני כמה חודשים טיפולי פוריות מייד לאחר טיפול ראשון של הזרעה נימצאה ציסטה עקשנית שגם לאחר 2 מחזורי ווסת לא נעלמה... קיבלתי טיפול עם גלולות ומחכה לראות אם היא תעלם... אם אלו תגובות הטיפלים אצלי איך אוכל להמשיך? כל טיפול הורמונלי ציסטה?... האם במיקרא כזה יש סיכוי שאוכל לעבור בפעם הבאה ל ivf? יש סיכוי שאני אצטרך להפסיק את טיפולי הפוריות עקב תופעות אלו? help

31/01/2013 | 21:11 | מאת: נועה

כתבת את הודעתך במקרה בפורום פוריות חברתי, לא בפורום של ד"ר וייסמן... בכל מקרה, שיהיה בהצלחה גדולה, ואם מותר טיפה'לה להגיב למצבך, אז נדמה לי שבגילך ממליצים לעבור ישירות ל IVF ולא לנסות הזרעות. ואגב, הציסטה עדיין יכולה להעלם, או ניתן לעזור לה להעלם ע"י מתן גלולות. ערב נעים

31/01/2013 | 21:40 | מאת: דנה

תודה על התגובה המהירה לצערי גם בגילי חייבים לעבור 2 הזרעות לפני ivf תימצאי לי את הרופא שילך ישר ל ivf tanj ntus :-)

29/01/2013 | 21:07 | מאת: 210882

ערב טוב, אני חודש שלישי מקבל איקוקלומין וזריקת אביטרול, האכילה שלי מאוד מסודרת 3 ארוחות מסודרות ו 3ארוחות ביניים, אולם בשלושה חודשים עליתי 7 קילו!!!!! לא מצליחה להבין מה הסיבה, בשבוע עליתי קילו!!!!! אני פשוט לא מבינה מה קורה עם הגוף שלי, האם הכדורים והסריקות יכולות להשפיע ככה?????????

31/01/2013 | 21:14 | מאת: נועה

הורמונים יכולים לגרום לגוף לצבור יותר נוזלים, אולם לאחר הטיפול הגוף אמור לדעת איך לנקז ולהפטר מהם. ברוב המקרים, עלייה במשקל היא ישירות מהמזון... אבל אם אומרת שממש לא שינית שום דבר באכילתך אז בהחלט יכול להיות שזה נוזלים. האם את עושה איזושהי פעילות גופנית? מאחלת לך בהצלחה גדולה, ותוודאי שאת בטיפול של רופא ממוחה פריון ולא רק רופא נשים שרושם לך איקקלומין... ערב נעים

28/01/2013 | 15:01 | מאת: חי

בבדיקת דם פרגסטרון 60 מה אומר

29/01/2013 | 21:54 | מאת: קרן החדשה

31/01/2013 | 21:15 | מאת: נועה

ובאיזה שלב טיפול את נמצאת?

שלום רב לכל הבנות, ברצוני לשבח את צוות מחלקת הפריה חוץ גופית באסף הרופא ובמיוחד את פרופ' שבח פרידלר. תודה לאל ובשעה טובה נכנסתי לאחר 4 טיפולים להיריון היחס החם, המקצועיות והאמפתיה נתנו לי את הכוח הם מלאכים!! יודעים את העבודה ותמיד הרגשתי אצלם הכי בטוחה שיש פרופ' שבח הוא מלאך בעל ידי זהב ממליצה בחום לכל אחת ללכת למחלקה המבורכת הזו. ד"ר יריב גדעוני, פרופ' אריה רזיאל,פרופ' רונאל, ד"ר בן עמי עידו - אני מודה לכולכם! מאושרת החזרה ב-13.1

31/01/2013 | 21:16 | מאת: נועה

מאחלת לך המשך הריון תקין קל ומשעמם עם ילד על הידיים בריא ושלם!

14/02/2013 | 14:55 | מאת: שירה

מסכימה עם כל מילה לגבי פרופ' פרידלר. יש לי בן בן 6 חוד' שנולד בעקבות טיפולים שעשיתי אצל פרופ' פרידלר. וכעת מתכננת להתחיל אצלו מחזור טיפול לקראת ילד נוסף :-) הוא מקצועי מהמעלה הראשונה.

27/02/2013 | 13:40 | מאת: ענת

מניסיון של חברות לגבי טיפולים אצל רופאים אחרים, שלא אזכיר את שמם, פרופ' פרידלר, אצלו טופלתי, לא דומה לאף אחד. מעניק יחס אישי לכל מטופלת ומטופלת, זוכר בדיוק, תמיד, את כל פרטי התיק, זמין תמיד לטלפונים ושאלות. והכי חשוב - בעל ידי זהב. בזכותו נולד בני הבכור, לאחר מספר הפלות ולאחר כמה וכמה מחזורי טיפול. ממליצה בחום. הוא מקבל בקופת חולים מאוחדת ברח' שפרינצק 15 וגם פרטי בהרצליה. בהצלחה לכולן.

27/02/2013 | 15:26 | מאת: אני

לצערי הפלתי בשבוע חמישי..אבל העובדה שפרופ' שבח תמיד שם כדי להרגיע,לתמוך ולהדריך נתנה לי את הכוח להמשיך. מקווה לסוף טוב ממש כמו שלך...

26/01/2014 | 02:17 | מאת: לי

גם אני מצטרפת לכל האמור. טיפלתי ע ''י פרו 'פ פרידלר וברוך השם האמיתי ויש לי תאומות. יש לו ידי זהב והוא שליח טוב משמיים. אבל רק בידי בורא עולם מפתח חיים...לאחר שנתיים חדלתי ב ''ה בן בלי שום טיפול האופן טיבעי. זה מוכיח שרק הכל בידי הקדוש ברוך הוא

23/03/2015 | 17:04 | מאת: איריס

אני הגעתי לאחר שחיפשתי המון זמן רופא לפריון ולאחר שקראתי את החוות דעת על פרופסור פרידלר באינטרנט , החלטתי לנסות גם ,פשוט מקצועי איש נחמד שתמיד זמין בטלפון ותמיד זוכר את ההיסטוריה שלך .. נקלטתי לאחר טיפול 2 ממליצה בחום רופא מעולה ובעיקר מקצועי !!! אגב הגעתי אלוי דרך מאוחדת ותמיד קיבלתי יחס אישי ..

23/11/2014 | 21:07 | מאת: חלי

יש לי בבת החולים עוברים מוקפאים הבנתי שלילד 3 הטיפול בתשלום,כמה עולה החזרת עוברים ? ומה אחוז ההצלחה?

28/01/2013 | 11:59 | מאת: שרי

רציתי לדעת איך היחס שלכן מול הרופא המטפל. האם כאשר אתן עושות, מעקב זקיקים, בדיקות דם, זריקות, אתן מתקשרות כל יום לרופא המטפל ומדווחות על התוצאות ? האם הרופא הוא זה שמתקשר אליכן ? האם הוא תמיד זמין ? האם הוא מסביר לכן על משמעות תוצאות הבדיקות ועל אופן הליך הטיפול או שאתן צריכות לנזנד ולשאוב בכוח מידע ? האם אתם מתקשרים באמצעות אי מיילים, אס אם אס, שיחות ישירות, ? אשמח לשמוע איך הקשר שלכן עם הרופא ? האם אתן מרוצות ? האם מקבלות הסברים מלאים או רק פקודות מה לעשות ?

31/01/2013 | 21:18 | מאת: נועה

מנסיוני כל רופא שונה מאד מאד בגישתו. יש גם את עניין הכימיה בין רופא למטופלת. לעיתים גם הרופאים שנחשבים לנחמדים וקשובים נמצאים תחת עומס מאד גדול ולא מוצאים את הזמן לשדר את כל מה שהיינו רוצות מהם. אבל בתוך כל זה, יש עדיין רופאים שעונים בחיוב על מרבית שאלותייך. בהצלחה!

28/01/2013 | 10:29 | מאת: קרני

עברתי הזרעה ביום שישי ביום חמישי היה זקיק 17 וביום שישי שבת ביצתי . ביום ראשון הלכתי לאולטרסונד ולא ראו שאריות של הזקיק לא היה כלום . מוזר כמה שידוע לי הוא אמור להישאר ולתפקד כגופיף צהוב . למי שהיא קרה דבר כזה ממש מודאגת

28/01/2013 | 11:56 | מאת: שרי

עד כמה שידוע לי, אחרי הביוץ הזקיקים נעלמים ולא רואים אותם באולטראסאונד וזה סימן שהיה ביוץ

30/01/2013 | 09:30 | מאת: נורית

עד כמה שאני יודעת גופיף צהוב נוצר לאחר הפגישה בין הזרע לביצית ואפילו את הגופיף הצהוב קשה לזהות באולטראסאונד לא כל שכן יהיה קשה לזהות את הביצית הלא מופרת. לדעתי את ממש בסדר ואין בהקשר זה ממה לדאוג. עוד קצת קרני עוד קצת וזה יקרה. כולנו פה איתך!!!

30/01/2013 | 11:08 | מאת: קרני

זה שהיה ביוץ אני בטוחה גם בדיקות הדם הראו אבל בדרכ שעשיתי אולטרסונד יום אחרי הביוץ ראו זקיק מתפרק יותר קטן והפעם לא ראו כלום זה מטריד אותי . אין לי כוח לחזור לivf עשיתי הפעם הזרעה . בהפסקה בין ivf אחד לשני .

28/01/2013 | 08:24 | מאת: רויטל

מה שלומכן????? רציתי לעדכן שאנחנו מתחילים סיבוב שני!! התחלתי לקחת דקפפטיל ביום שבת האחרון... דרך אגב, עכשיו הילדה שלי בת שנה וחודש.. מקסימה מקסימה... זה היה שווה כל רגע, כל מאמץ.. אל תתייאשו לכן!! זה שווה את זה...

31/01/2013 | 21:21 | מאת: נועה

מאחלת לך דרך צלחה ושתהיה קצרצרה הפעם!!!!! תודה שאת חוזרת גם בשביל לעודד את הבנות :-)

26/01/2013 | 21:57 | מאת: דנדן

שלום בנות, אני לא מכירה את חלקכן כאן, חלק מהבנות התחלפו :-) צמד, מה שלומך? נעלמת אחרי הבטא... אני רוצה להתייעץ איתכן. אני אמא לתינוק בן שנה וחצי וכבר מזמן חשבנו על הילד הבא, אך לצערי נסיונות טבעיים לא הועילו וגם טיפול אחד לא הצליח (הזרעה) ולאחר הטיפול שעשיתי - שני טיפולים אחרים בוטלו בגלל ציסטות ואז במקום עבודתי עשו שינויים ופוטרתי. התחלתי לא מזמן עבודה חדשה ואני מאוד רוצה לחזור שוב לטיפולים כי כמו שאנחנו יודעות הדברים הללו לוקחים זמן אני ממש מתלבטת מה לעשות כי זה מקום עבודה חדש ויהיו לי איחורים אני תמיד יכולה להמציא תירוצים - הרי זה סה"כ כמה פעמים בחודש, אבל אם יגלו-איכשהו - יהרגו אותי. ואם אני אהיה בהריון זה הרי גם קצת בעייתי כי אין לי אפילו חודש שם מצד שני אני ממש רוצה כבר להתחיל והאמת שאם אני אתעכב שוב, יגיע זמני לעשות שוב בדיקות חדשות ואין לי כוח לזה אוף מה הייתן מציעות לי לעשות? תודה, דנדן

26/01/2013 | 23:19 | מאת: מיכל(מהצפון)

אני אישית הייתי הולכת לבוס ופשוט פותחת את כל הקלפים על השולחן, " לצערי אני צריכה לחזור לטיפולי הפוריות (מהרגע שהודעת את מכוסה מבחינת החוק מפני פיטורין...), אני מבחינתי אשתדל לא להחסיר ולאחר, אך קחו בחשבון שייתכנו מצבים שבהם אזדקק להתחשבותכם..." דברי משהו בסגנון כזה, לרוב זה ממיס את הלב של הבוסים, יכולה לספר לך על עצמי שאני עשיתי את זה כמה פעמים- בכל מקום עבודה שהתחלתי. (אני מורה ועברתי כמה פעמים בזמן הטיפולים מקומות עבודה... אני נגד הגישה של להסתיר, בסוף זה בא לנו בהפוכה... הבצלחה רבה רבה!!!

31/01/2013 | 21:24 | מאת: נועה

לטעמי הרבה יותר קל בלב וקל עם המסגרת כשהדברים על השולחן. לא צריך להתפתל אח"כ או לחפש תרוצים... כדאי גם בשביל הטיפול. שתהיי איתו בלב שלם ולא בהסתרות ונסיונות לכפות על משהו כביכול לא תקין. הכל בסדר. מותר להיות בטיפולים, מותר לאחר לעבודה. החוק מגן עלייך ואת תרגישי הרבה יותר טוב אם יהיה לך בוס מגבה ולא בוס מתחקר ושואל איפה את ולמה את מאחרת...

25/01/2013 | 09:12 | מאת: קרן החדשה

קראתי בהתרגשות רבה את הפוסט שהדבקת למטה על תרומת ביצית. קשה לך להאמין בכך כרגע, אבל אני בטוחה שזה נכון. אני האחרונה בעולם לגמד את העניין הגנטי, והאמת שאני חושבת שמי שעושות את זה מראש קצת מרמות את עצמן. ומצד שני, ברגע שתחזיקי ותגדלי את הילד שלך - כן, שלך - זה יישכח מהר מאוד. אני יודעת שמה שכתבתי נשמע כמו סתירה אבל אני באמת מאמינה בכך. הורות היא גם עניין גנטי, נכון, אבל היא הרבה הרבה יותר מכך. ואל תשכחי שמדובר בילד שיהיה מבחינה גנטית של בעלך האהוב, וזה גם המון המון. תחשבי על נשים שעושות ילד שהוא גם מתרומת ביצית וגם מתרומת זרע - וגם הן אוהבות עד מוות את הילדים שלהן. ועדיין הייתי עושה קודם מאמץ עם ביציות שלך, ולו כדי שתהיי שלמה עם התרומה אם תיאלצי להגיע לזה. שווה לפחות לבדוק את האופציות שלך קודם, לא? ולגבי מה שכתבתי לך על הקפאת ביציות, זה לגמרי מבוסס.יש לי חברה טובה, רווקה, שהתחילה את התהליך בגיל 40, עם רזרבה מצוינת יחסית לגיל, והרופא הפרטי שעשה לה את התהליך שיכנע אותה להפסיק כי ההורמונים הניבו "רק" שלוש או ארבע ביציות והוא אמר לה שחבל על הכסף ועדיף שתעשה ילד עכשיו. היא החליטה ללכת על היריון עם ידיד, ונכנסה להיריון בהזרעה ראשונה - עוד הוכחה לכך שהמצב שלה דווקא היה ממש טוב. הקפאת ביציות היא לא פתרון לגילנו אלא לצעירות יותר.... שתהיה לך שבת מצוינת יקירתי. את עוד תחבקי ילדים בקרוב :-)

25/01/2013 | 11:50 | מאת: מישי

או קרן..... תודה תודה תודה! ממש עודדת אותי ושימחת אותי! מדהים איך אנחנו מסוגלות לצעוד קדימה (כמו אחרי כל אסון כמעט...) עכשיו אני כולי אושר על כך שבדיקת הזרע של בעלי יצאה טובה, כאילו קיבלתי מתנה ענקית. חברה שלי שבתוך 5 שנים, כעת בת 51, הפכה מחשוכת ילדים לאם לארבעה (שני זוגות תאומים) אמרה לי, הזכירה את המילה: הכחדה. היא אמרה לי, אני יודעת שעל זה את חושבת אך זה בהחלט לא נכון. אני שומעת לה... אני חייבת. הלוואי ואתברך וגם לי יקרה הנס הזה. מצידי אין בעיה. עכשיו אני משקיעה מאוד במחשבות ודמיונות חיוביים, עד כה זה עבד לי במשך כל חיי. תמונות בראש שהתגשמו פרט לפרט. אני חולמת שבסוף, דווקא לנו, יהיו ארבעה ילדים, יותר מלכל אחד במשפחתי :):):) אני עושה בדיקה נוספת במחזור הבא... וזה נראה לי יכריע את העתיד. טוב, שבת שלום וחג שמח לכולן, אני אמשיך לנקות ולאפות ללא הפסקה ובמנוחות לשקוע מיד בספר!!! מישי האחות אמרה שתרומה היא פרוצידורה ארוכה מאוד... מה את אומרת? אני כבר בפנטזיות להיות בהריון בקייץ. אוף. אתמול דיברתי עם החברה הכי טובה, שמממנה כמו מכל העולם אני מסתירה את האמת. אני מתנהגת כאילו הכל כרגיל (למרות שאניחולה כבר כמעט חודש רצוף, תמוה משהו?....) אני רוצה לחשוב שיש לי כח גדול כדי להמשיך לצחקק ככה למרות כל מה שיושב עליי. אבל אולי זה קצת מטורף. בכל מקרה נמלכה דעתי עם עצמי, שאף אחד בעולם, מלבד הצוות הרפואי ובעלי לא ידעו כלום.

27/01/2013 | 10:38 | מאת: קרן החדשה

אני חשבתי לתומי שתרומת ביצית דווקא הולכת מהר כי זה עסק לכל דבר. לפחות התרומות מחו"ל. או שמדובר כאן במשהו אחר? בכל מקרה, באיזו דרך שלא תהיה בסוף אני מאחלת לך אמהות מתוקה ומספקת במהרה, אכ"ר.

24/01/2013 | 16:23 | מאת: מיכל (מהצפון)

כבר לא תבוא בחודשים הקרובים...שלילי מוחץ! עכשיו אני מפורקת לגמרי, הרופא התייאש ואמר שניסינו כבר הכל והוא לא יודע מה לעשות. ובנוסף להכל עוד חודש ניתוח של בעלי לויריקוצלה ואז 3-4 חודשי הפסקה כדי לבדוק מצב זרע ורק אח"כ אפשר להתחיל לחשוב על חזרה לטיפולים... אני עצובה, מיואשת ומדוכאת!! נמאס לי!!

24/01/2013 | 19:46 | מאת: מישי

אוי...מיכלי כבר קפצתי בשבילך... יקרה! כואבת בכאבך... כל כך קשה, האתגר הזה שלנו. אני ממש רק עכשיו התחלתי ורק מדמיינת אתכן נשים אלופות ומדהימות! לאט לאט מיכל. תתאבלי קצת... אני בשבוע שעבר נפלתי על הרצפה ומיררתי בבכי... השבוע כבר פחות ופחות... אפילו מחייכת כי אני צריכה להשאר בריאה וגם את מיכל. תשארי בריאה, קחי את ההפסקה הזו אולי ככה קצת להרגע. אני מקווה שאני לא מדברת שטויות... אני עכשיו על גלולות 21 יום ואמנם אני כל כך קצרת סבלנות! אבל לפחות יש לי קצת מרווח נשימה, לקרוא, לשאול, להכין את עצמי ולהתחזק וסתם להיות עם בעלי בלי למרר בבכי. שולחת לך חיזוק מישי

26/01/2013 | 21:12 | מאת: מיכל(מהצפון)

כבר אין לי כוח לכתוב... מקווה ממש שילך לך מהר ובקלות. תאמיני לי, מי שמכירה אותי יודעת עד כמה השבירות שלי הם קצרצרות, אני בד"כ חוזרת לעצמי כ"כ מהר, אבל הפעם זה כבר שבר אותי לגמרי... מקווה שגלולות שלך יסתיימו במהרה ובטיפול 1 בינגו להריון תקין ומשעמם שיסתיים בידדם מלאות בע"ה!!

24/01/2013 | 22:11 | מאת: עלמה

מהכוצרת שלך כבר קפצתי משמחה...הרגת אותי. אוי ממי אני מצטערת לשמוע. את יודעת למרות השבר והעצב את עדיין אופטימית עם כיוון לעתיד. ..... אני פחות חזקה ממך...אני נשברתי!!! יקירה תרשמי לי שוב את כתובת המייל שלך....אני רוצה לדבר איתך. בינתיים אני שולחת חיבוק חם ואוהב...אני יודעת שקשה לך זה נורא קשה. ואף אחד לא מבין. אף אחד לא מסוגל להבין טת הייסורים האלה. אני עברתי היום שאיבה....האחרונה בחיי. אני נשבעת שאני לא עוברת את זה שוב. פשוט החלטתי שאני רוצה להתמקד ביש ולא באין. ממי תכתבי לי את הכתובת נדבר קצת. נשיקות יקירה.

26/01/2013 | 21:08 | מאת: מיכל(מהצפון)

מה איתך?? היתה לך החזרה כבר? המייל שלי הוא:[email protected] באמת תכתבי לי כי גם לי יש המון מה לכתוב לך... מה אגיד לך?? גם אני שבורה ממש, יש מעין חוט קטן של תקווה, אבל אני כבר ממש באבל, מרגישה כאילא איבדתי משהו יקר כ"כ. הייתי בטוחה ההחזרה הזו תצליח- קלקסן ואספירין, ויטמין מפה ועד פ"ת, תמיכה של מלא אסטרופם ואנדומטרין, וגם החזרה כפולה- 3 עוברים... זה שובר! גם אני רוצה להתמקד ביש ולא באין, אבל מצד שני הרצון להקים משפחה גדולה גודל מאוד. בכל מקרה, עכשיו אני הולכת להפסקה של 4 חודשים לפחות, אמרתי שאני רוצה להתחיל להשקיע בעצמי-ארשם לחוג ספורט, אנסה להוריד את הבטן שהתנפחה לי מהקלקסן, אני נראית כמו בחודש שלישי-רביעי לפחות. בטן שלי ממש ממש מנופחת מתרופות מגעילות. וברור שזו שאיבה אחרונה שלך- כי עכשיו את הולכת להיות בהריון ארווווך!! מובן?? אין מצב להפלה!!! יאללה, תכתבי לי, נדבר.

31/01/2013 | 21:31 | מאת: נועה

גם אני קפצתי כשקראתי את הכותרת ונפלתי מההמשך..... (((((((((((((((((((((((((אוףףףףףףףף))))))))))))))))))) אוף עם חיבוק גדול. ומכירה אותך ויודעת שאת גם באמת אוספת השברים הכי זריזה שיש לנו פה. אבל בכל זאת. דכאון. באמת שמבינה. יכולה לתת לך קצת אור בשביל קצה המנהרה בדמות אח שלי שעבר ניתוח וריקוצלה שהביא אליהם שני ילדים בריאים טבעיים ושלמים לחלוטין ללא טיפולים... לקח אמנם יותר מחצי שנה, אם אני לא טועה אפילו שנה אחרי הניתוח, אבל זה עבד אצלם בגדול! מאחלת לך מנוחה הכי משקמת בעולם. אפילו שאני לא פה כל הזמן, חושבת עלייך הרבה.

מה דעתכן בנות? את רוצה להיות אמא. – נכון את רוצה לשאת ילד בעצמך – נכון את רוצה לחוש אותו בועט וצומח, לתת לו חיים, לראות אותו גדל משבוע לשבוע באולטראסאונד – נכון לתת אהבה לתינוק שלך – נכון לקבל את המתנה הכי יפה בעולם – אמהות – נכון מי אמר שלהכנס למיטה ולהרות מביצית שלך זה מה משהכי נכון וכל השאר לא נכון? מי אמר שביצית זה ילד? – לא נכון מי אמר שהריון זה ילד שלך ואמהות – לא נכון מי אמר שהילד שלך שרץ לקבל את פניך בגן בשעה 4 וצועק "אמא שלי באה" אם הוא הגיע מבית יתומים ברוסיה או מתרומת ביצית את לא אמא שלו והוא לא הילד שלך? – הוא הילד שלך ועוד איך וזה ממש נכון. יש לך חלום, להרות ילד מהביציות שלך, זה החלום שלך, מכבדת חלומות אנוכי. החלום הזה לא מציאותי הוא חלום, יש לך FSH גבוה אין מחזור ויש אישה אחת – את שרוצה מאוד להיות אמא – זה נכון ואת יכולה להיות אמא אמא זה לא ביציות ולא זרע ואפילו לא הריון או צירי לידה או הנקה, אמא זה בלב. אני זכיתי ל 3 ילדים, שניים מהם גדלו בבטן של פונדקאית (השלישי בדרך) הם לא גדלו בבטן שלי, אני לא יכולה בכלל לשאת ילד… שניהם לא מהביציות שלי, כי במוך אין לי כבר…. ואני בכלל צעירה מידי הייתי בשביל העניין הזה אבל זה היה הגורל שלי. אני אמא, 24 שעות ביום 7 ימים בשבוע על כל מה שמשתמע מכך, אישה עקרה – אמא – את לא עקרה, יש לך רחם. ביצית זה שטויות , זה סתם קובץ מיקרוסקופי של גנים – מי ישמעעעעעעע זה לא ינוק זה לא הילד שלך ילד זה לתת חיים, זכות שניטלה ממני אף היא – וניצחתי אותה ואת יודעת מה? בלי שום בעיה, אני רק רציתי להיות אמא זה הכל זה הרבה וזה מספיק. אני חושבת שהרגע הנכון לבכות זה שחלילה וחס מודיעים לך שיש לך איזו מחלה נוראה ואת עומדת למות- חס ושלום וזה נוראי כי אז באמת לא נהיה אמהות או נספיק להנות מהאמהות… אז באמת צריך להתמוטט…. אני מאוד הצטערתי לשמוע שאני אל אוכל ללדת מהביציות שלי, זה נכון, המכה השניה היתה גם לא בבטן שלך… נכון… בכיתי בחדר לידה כשהפונדקאית שלי צרחה בצירים ועמדתי שם כמו דבילית חסרת משמעות – בכיתי נורא… אבל 5 דקות אחרי זה הייתי מאושרת כמו שלא הייתי מימייי. התינוק שלי חיכה לי בעריסה, והתינוק הזה כבר בן 3 שמעט, והוא הילד שלי לכל דבר. ואני אמא שלו – הנערצת. ולו הייתי יושבת ובוכה כל הימים לא היה לי גם את זה.. היה לי בור שחור ואפל. בגלל זה אני עושה את זה שוב… עומדת מול אישה אחרת בהריון עם התינוק שלי ביצית של איזו גויה אוקראינית, למי אכפת בכלל…. כי אני יודעת מה אני מקבלת, אני מקבלת את הילד שלי. יש לי חברות רבות שאימצו ילד או ילדה , והן אמהות מדהימות ומאושרות לילדים מאושרים את חושבת שב2 בלילה כלילד שלך יש חום חושבים מאיפה הוא הגיע??? כשאת מקבלת ציור שלו מהגן את זוכרת את תרומת הביציות??? כשהוא כותב לך באותיות עילגות של כיתה א' "אני אוהבת אותך אמא" זה מעניין מישהו??? כשהוא צוחק אליךא ת הצחוק הכי יפה בעולם ומביט בך בהערצה בעיניו הכחולות ולך יש עיניים חומות זה משנה למישהו??? כשאת קולעת צמה לילדתך בבוקר, צמה זהובה ואת בכלל שחרחורת, ושמה לה את הקוקיה הכי יפה בעולם זה משנה שהיא מביצית של איזו מישהי אחרת שלעולם לא תכירי או תחבי על זה בכלל?? לא מותק, זה לא משנה, האהבה הנתינה והאמהות זה מה שמשנה. אני יודעת שכאמא, לא כותבים דברים כאלו בפורום היקר הזה, אבל אני הייתי פה שנים, ונלחמתי כמוך, בזריקות בתופת ושמעתי את כל האמיתות מכל הכיוונים, לבכות זה מותרות עכשיו… תבכי בחדר לידה מאושר שם זה טוב… תעבדי את האבל שלך כי צריך ותמשיכי הלאה להיות אמא זה במרחק חודש וחצי ממך זה הכל. וכל מי שאולי היה לך כוח לקרוא מגילה כזו, תדעו שכל תופת, כל דמעה, כל זריקה, כל אמת קשה שלא תהיה, תמיד תמיד יש דרך ובקצה שלה יש עגלת תינוקות עם אפרוח שזקוק לכן ומחכה לכן. הדרך כבר מזמן לא חשובה האהבה כן.

כל כך התרגשתי לקרוא את הפוסט המדהים הזה שמצאת.גם אני מנסה לעכל את העתיד שמצפה לי. ובדיוק גם אני חושבת על הנושא הזה של תרומת ביצית על כל ההתלבטויות שכרוכות בכך. אבל הנה עשית שירות לעוד הרבה נשים במצבי. הייתי מחבקת אותך ואת כותבת הפוסט :-). אז קבלי ממני חיבוק ענק ענק ענק ומוסיפה לך גם נשיקות.הדברים כל כך נכונים שאין מה להוסיף. פשוט לקרוא כמה פעמים ולהפנים. מאחלת גם לך המון הצלחה בכל דרך אשר תבחריושהעתיד יהיה ורוד יותר.

ולמצוא פונדקאית זה דבר שכרוך בעלויות יקרות שלרוב האנשים אין. מצד אחד, יש הרבה תינוקות שננטשים בבתי חולים ולצערי אנו שומעים בתקשורת סיפורים על הורים שמתעללים בילדים או הורים שלא מסוגלים לגדל ילדים וגם הילדים וגם ההורים אומללים. אז לכאורה, יש הרבה ילדים שישמחו שיהיו להם הורים מאמצים מצד שני, נראה לי שנושא האימוץ לא מפותח בארץ וחבל. גם הבירוקרטיה לא תורמת לעניין. אני מסכימה שמה שהופך אותה לאימא זאת הנתינה לילד, האהבה , החינוך, ולא עצם זה שאת משמשת כשק שנושא ילד.

ולמצוא פונדקאית זה דבר שכרוך בעלויות יקרות שלרוב האנשים אין. מצד אחד, יש הרבה תינוקות שננטשים בבתי חולים ולצערי אנו שומעים בתקשורת סיפורים על הורים שמתעללים בילדים או הורים שלא מסוגלים לגדל ילדים וגם הילדים וגם ההורים אומללים. אז לכאורה, יש הרבה ילדים שישמחו שיהיו להם הורים מאמצים מצד שני, נראה לי שנושא האימוץ לא מפותח בארץ וחבל. גם הבירוקרטיה לא תורמת לעניין. אני מסכימה שמה שהופך אותה לאימא זאת הנתינה לילד, האהבה , החינוך, ולא עצם זה שאת משמשת כשק שנושא ילד.

24/01/2013 | 19:38 | מאת: מישי

עומדות לי דמעות. נכון מדהים? חזרתי לזה 3 פעמים...גם האחיות שהתחילו כבר לרמוז והעובדת הסוציאלית מספרות את אותו הדבר... אני קצת קשה עם עצמי ולא נותנת לעצמי לגמד באופן מלאכותי את עניין הגנים שנראה לי ע נ ק י ביותר.אבל- זה האור שלי (ושלך! :) וזה אור גדול שיר!!! תודה לאל שעכשיו אנו כאן ולא לפני שלושים שנה ויותר... הצלחה רבה ומאחלת לך לעשות את ההחלטה בצורה השמחה והטובה ביותר וממש בקרוב לרדוף אחרי זאטוט חיבוק חזק מישי

25/01/2013 | 18:23 | מאת: מיטל

25/01/2013 | 18:29 | מאת: מיטל

גם אני קראתי את הפוסט וזה בהחלט אצלי במחשבה כי הרופא אמר שננסה עוד טיפול אחד של הפריה עם הבייציות שלי ואם זה לא ילך אז אני בהחלט יצטרך תרומת בייצית אבל נקווה שהטיפול הזה יצליח ואני לא יצטרך בסוף תרומת בייצית

26/01/2013 | 19:20 | מאת: מישי

:) :) :) בהצלחה מיטל!

24/01/2013 | 13:50 | מאת: מיטל

מה נשמע יש התקדמות החליטו שאחיין של בעלי יעבור אלינו בצו זמני של בית משפט וב31 יש דיון ואז יחליטו באופן סופי אני לקרית מוצקין להביא אותו אלינו נקווה לטוב מיטל

31/01/2013 | 21:44 | מאת: נועה

וואו, זה רגע גדול! מאחלת לכם את כל התבונה והרגישות שבעולם דעת מה לעשות בכל רגע נתון עם הילד היקר שהופקד בידיכם! תבורכו את ואישך היקרים על מעשה שכזה! אין כמוכם!!!!! מי יודע, אולי משהו בילד הזה נשלח משמים?... מחמם כל כך את הלב לשמוע על מעשים כמו שלכם. לילה טוב!

24/01/2013 | 09:51 | מאת: מישי

רוצה לאחל בוקר טוב לכולן - מצב הרוח הוא כמו מטוטלת אבל לפחות מגיע לשני הקצוות :) תודה שאתן כאן, שנמשיך להיות בריאות וכמו שחרבה לעבודה שנתקלתי בה במרפאה אמרה לי: את במחלקה הכי טובה שאפשר לחלום עליה! כאן מביאים חיים לעולם, את בריאה! אני כל הזמן חושבת על זה, מתאמצת להכניס מחשבות טובות לראש... להנות מהשגרה, מהבריאות שלי ושל משפחתי, מהשמש. חיבוק וחיזוק לכולן מישי

31/01/2013 | 21:46 | מאת: נועה

כל כך אוהבת לקרוא מה שאת כותבת. את ממש חולקת אתנו את כל המסע. את כל הרגש. משמח אותי מאד מאד להבין שיש פה במה ויש קהל ויש משפחה ששומעת מקשיבה תומכת ואיתך לאורך כל הדרך! כיף לקרוא אותך בין שורותייך מישי. ותדעי שאת תשיגי את האמהות ויהי מה. כמו בפוסט המרגש שציטטת - אמא היא אמא ולא משנה מאיזה גנים הגיע הילד. לילה טוב יקרה!

רציתי לדעת אם נקלטת להריון כי לי יש את אותה בעיה

היי מעיין, למי מיועדת השאלה?

22/01/2013 | 18:43 | מאת: מיכל(מהצפון)

אני אמורה לעשות פעמים בדיקות בטא- מחר ובחמישי, צריך לבדוק עליה בגלל הפרגניל... אני בלחץ נוראי מהתשובה! מצד 1 אני ממש אופטימית כי אני גם ממש לא עצבנית, מה שבד"כ אני מאוד לפני שאני אמורה לקבל, מצד שני, מפחדת להתאכזב... הצילו, תתפללו שתהיה תשובה משמחת...

23/01/2013 | 10:46 | מאת: לי האחת והיחידה

מיכלוש, וואהו יום הבטא איך אפשר לא להיות בלחץ אהההההההההההה העיקר שאין סימני מחזור זה כבר מעודד. מחזיקה לך אצבעות אמן אמן אמן הפעם את לוקחת בגדול כי התינוק שלך בחר בך להיות אמא שלו!!! עדכני בכל תשובה אשר תהיה ליבי איתך. בהצלחה מותק.

23/01/2013 | 17:23 | מאת: מישי

מרגש מאוד! נסי להעסיק את עצמך במשהו שאת אוהבת לעשות :)

23/01/2013 | 20:18 | מאת: מיכל

עשיתי היום בטא, אבל היא לא מספיק אמינה בשביל לקבוע, אני צריכה לעשות שוב פעם מחר, הבטא היתה 227 והפרוגסטרון 45, אבל אני בהשפעת פרגניל שזה שווה ערך בערך ל-200+- האמת התחילו קצת כאבי בטן, לא יודעת האם זה אמיתי או דימיוני... מחכה בקוצר רוח למחר... בע"ה אעדכן

21/01/2013 | 20:12 | מאת: קרן החדשה

23/01/2013 | 17:24 | מאת: מישי

היי תודה רבה :) עניתי לך בקישור למטה... הייתי חולה מאוד, עכשיו התאוששתי תודה ((((((((((((())))))))))))))))

20/01/2013 | 21:30 | מאת: לילךךךך

שלום לכולם - אני עובדת בחברה גדולה עם חוזה אישי שמתחדש כל שנה למשך 5 שנים . בעוד חודש בדיוק אני אמורה להגיע לסיום חמש השנים וסיום חוזה העסקה אבל מזה שנה וחצי אני בטיפולי פוריות להריון שלישי . האם מותר למעסיק לפטר אותי בשלב הזה כשאני תוך כדי הטיפול ( אני כבר מקבלת זריקות ) ? ואם כן ---האם אין פירצה בחוק שבאה להגן עליי ? מה אני אמורה לעשות במצב כזה ? האם אני יכולה לבקש מהמעסיק זמן מעבר לחוזה על מנת שאוכל לסיים לפחות את הטיפול הזה שכבר התחלתי ? אנא עזרו לי בדחיפות ....חייב להיות משהו בחוק לטובתי ....

22/01/2013 | 18:39 | מאת: מיכל

אסור להם לפטר אותך כל עוד את בטיפולים והם יודעים זאת! אם הם רוצים לפטר אותך הם צריכים אישור ממשרד התמ"ת. מה כן, אולי הם לא מחוייבים לחתום חוזה חדש ל5 שנים, בזה אני לא בטוחה. בהצלחה כפולה.

23/01/2013 | 22:22 | מאת: נועה

כמו שמיכל כתבה לך, אסור לפטר עובדת במהלך טיפולי פריון. חד משמעית. באמת לגבי החוזה שלך, אין לי מושג אם הוא יושפע מהתהליך או לא. על זה כדאי להתייעץ עם עו"ד. בהצלחה גדולה!

20/01/2013 | 13:32 | מאת: נתלי

הבטא שלי יוצאת ביום שלישי, יש לכן מושג אם עושים בדיקות דם ביום הזה או שזה כמו שבת?

20/01/2013 | 13:54 | מאת: אני מנחשת

שזה כמו יום שישי, לא שבת, אבל מציעה שתתקשרי לקופת החולים שלך לבדוק. שיהיה בהצלחה!

21/01/2013 | 09:39 | מאת: קרני

במסגרת שאני עושה טיפול אין הזרעות . כמו שבת .

20/01/2013 | 13:06 | מאת: איילה

שלום בנות , אני מקווה שזה בסדר לכתוב הודעה מסוג זה . (אם לא אשמח אם תגידו לי- אין לי רצון לפגוע בקבוצה ובהתנהלות) שמי איילה כץ ואני אחות ומיילדת וסטודנטית לתואר שני בסיעוד. עוסקת כרגע בכתיבת התיזה שלי בנושא טיפולי הפוריות. כאחת שעברה בשנים האחרונות טיפולי IVF וברוך השם הביאה לעולם בעזרתם תאומים ועוד אחד...אני יודעת כמה קשה תקופה זו של טיפולים, של חוסר הוודאות , של ההורמונים, של הזוגיות, של האמונה וכו וכו.. לכן בחרתי גם בחיי המקצועיים לחקור את הנושא על מנת לעזור ולהבין את מאפייני האוכלוסיה טוב יותר כדי לאפשר בניית מערך תמיכה וסיוע למטופלות, אלה ללא ילדים וגם לאלו עם ילד אחד או יותר אשר נמצאות בטיפולים. המחקר מאושר ע"י הפקולטה למדעי הבריאות באונ בן גוריון, עבר ועדת אתיקה ויש לו את כל האישורים הנדרשים. כל מה שנדרש ממך הוא למלא שאלון אינטרנטי (מאוד ידידותי למשתמש..) ללחוץ על הקישור המצורף, למלא וללחוץ על "שלח"...וזהו... אז ..אם הינך בטווח גילאים של בין 20-40, עברת או עוברת טיפולי פריון בשנה האחרונה, אשמח אם תוכלי להקדיש מזמן כ-20 דקות לטובת מילוי שאלון השוואת רמות דיכאון וסגנונות התמודדות של נשים דתיות ולא דתיות ללא ילדים ועם ילד אחד ויותר המצויות בטיפולי פריון . פרטים נוספים אודות המחקר תוכלי למצוא בהקדמה לשאלון - בלינק המצורף https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?fromEmail=true&formkey=dHhHdDdQbW4xNzE0dnRfWTY2YWY2c2c6MQ מוזמנת לשאול כל שאלה ולבקש עזרה במילוי השאלון. תודה רבה על שיתוף הפעולה.

בהצלחה גדולה במחקר, מקווה שתהיה הענות!

24/01/2013 | 20:29 | מאת: איילה

תודה רבה.

24/01/2013 | 09:39 | מאת: מתמודדת

20/01/2013 | 10:19 | מאת: אנה

שלום לכולן אני מתחילה לברר לגבי טיפולי הפריה באופן פרטי היות ורק לאחרונה חידשתי את הביטוח המשלים שלי, כך שאופציה למסובסד אין לי והייתי שמחה לדעת האם מישהי מכן עברה את מלואו התהליך באופן פרטי ... אצל מי מומלץ ומה טווח המחירים עבור הטיפול . אני חייבת לציין שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.. התחלתי בתהליך ראשוני על מנת לעשות זאת בבית חולים ציבורי אך אני הולכת לאיבוד מרוב בירוקרטיה, ניירת מיותרת ותורים לעוד חודשיים. לכן חשבתי לנסות בפרטי. אשמח להמלצות וטווח מחירים . תודה ובהצלחה לוכלן

20/01/2013 | 16:15 | מאת: מיטל

תכתבי לי למייל ואני בשמחה אתן לך את השם של הרופא שלי וכמה הוא לוקח המייל שלי הוא [email protected]

22/01/2013 | 18:47 | מאת: מיכל

הפרוטוקול, ואח"כ את השאר בציבורי, שבד"כ תקבלי יחס מועדף מהרופא אם היית אצלו בפגישה בפרטי... לגבי המלצה- תנסי לחפש רופא שגם יש לו ידע בבעיה שיש לכם- יש רופאים לדוגמה שיותר מבינים ופחות מבינים בענייני הזרע...וכנ"ל לשאר הבעיות. בהצלחה רבה!!!

23/01/2013 | 16:10 | מאת: מיטל

שלחתי לך במייל את השם של הרופא והטלפון שלו בהצלחה מיטל

23/01/2013 | 22:26 | מאת: נועה

בפרטי לגמרי, אבל זה גם מאד תלוי בסוג הטיפול שתצטרכי לעבור ובמה הבעיה. מאחלת לך הצלחה גדולה!

24/01/2013 | 08:23 | מאת: אנה

תודה רבה בנות ! אם יש המלצות נוספות אשמח לשמוע במייל [email protected] בהצלחה לוכלנו !

19/01/2013 | 14:12 | מאת: רוני

שלום בנות יקרות אני מתחילה טיפולי הפריות החודש ,כבר מחר -כשיגיע המחזור ,הייתי בבית מרקחת וקניתי מלא זריקות הורמונים ותרופות נכנסתי להלם מהכמויות... אני חוששת מתופעות לוואי שיבואו ,לחוצה....אשמח לקבל תגובות -בפני מה אני עומדת ...? תודה מראש רוני

19/01/2013 | 21:36 | מאת: נועה

אני יודעת כמה מלחיץ הרגע הזה של קניית התרופות. תופעות לוואי זה לאו דווקא נחלת הכלל. זה מאד אישי. יש נשים שסובלות ממצבי רוח מתנדנדים או השמנה ויש כאלה שבכלל לא. זה מאד מאד אישי. קחי כל יום כמו שהוא, צעד צעד, ותעברי את זה כמו גדולה. ההתחלה הרבה הרבה יותר מפחידה ממה שזה באמת. את יכולה לקרוא עוד המון באתר הנפלא www.baby4u.co.il ואנחנו פה בשביל לכל שאלה ותהיה. בהצלחה גדולה!!

17/01/2013 | 12:13 | מאת: מיטל

מה נשמע הכל בסדר ? התהליך של האומנה מתקדם יפה נשארה לנו עוד פגישה אחת בנתיים נהייה ממש בלאגן עם בעלה של אחות של בעלי הוא לקח את הדברים שלו ואמר לילד בן השלוש וחצי שהוא הולך ולא חוזר יותר הביתה ושהוא ישמור עליו מרחוק עכשיו אנחנו נארח את אחותו של בעלי והילדים היא תבוא היום בשש וחצי בערב עד מוצאי שבת כי הרווחה לא מוכנים שהיא תישאר עם הילדים לבד .

19/01/2013 | 21:38 | מאת: נועה

כל הכבוד לכם. מקווה מאד שהכל יסתיים בטוב לכל הצדדים... קצת מפחיד לשמוע על מקרים כאלו. מתפללת ששום דבר רע לא יהיה שם לאף אחד. בהצלחה גדולה!!!! ואחלה שבוע!

אני פה.תודה לכן. תודה רבה על החום והדאגה והעצות. בבוקר אחרי שסיפרתי לבעלי התעוררתי חולה. אתמול בערב רציתי לשבת ולכתוב לכן אך הוא שאל אם אני רוצה לקפוץ איתו לתת משהו לחבר, אז זכרתי מה שאמרתן. והחלטתי להיות איתו איזה שעה סתם כך ולא להפנות לו את הגב. היום בכיתי פחות. אז הנה העדכונים והתשובות: תודה רבה לי. לקחתי שם של רופא נוסף מהדסה (את השם השארתי בעבודה) יש מטפלת נטורופתית בשם מרב גודוביץ. היא גם תומכת נפשית. יש לה טיפול של שלושה חודשים. אני שוקלת לקחת את זה ולשלב עם דיקור. יש לי מכרה, שירי מגן, שמומחית בדיקור לטיפול בפוריות. בד בבד אני קוראת על רמות הורמונים כמו שלי ומרגישה קצת סתומה. הבוקר היייתי אצל עו"ס המקסימה. הוקל לי. בכיתי המון. גם היא וגם האחות משוחחות איתי המון על תרומת ביצית. מכינות אותי יותר נכון. הייתי גם אצל האחיות, הסבירו לי מה העניין עם הגלולות שלא רציתי לקחת. ייתכן והגוף יגיב טוב מכיוון שעם fsh כמו שלי לא יטפלו בי. אז אני אקח. אז יש לי 21 יום עד הבדיקה הבאה ואני לא רוצה לתלות בה תקוות. חברה מלאך מתעקשת באהבה לממן לי טיפול אצל מרב גודוביץ (2000 ש"ח) זה יהיה נסיעות ארוכות אך אני יודעת שהיא תומכת ואני צריכה תמיכה. יתכן והנסיעות יהיו טובות לי. מצד שני ייתכן והכל יהיה לשוא. אותה חברה שידכה אותי עם שירי מגן שהכרתי אותה בעבר. הייתה לי שיחה מדהימה איתה היום והיא רוממה את רוחי מאוד. היא מומחית לדיקור סיני בבעיות פריון. היא ספרה לי שלושה סיפורי ניסים כל כך יפים. מה עוד? אני עכשיו חולה וזו לא הפתעה בכלל. אני מרגישה פי אלף כמה חשוב לדאוג לעצמי. ייקח לי זמן לעלות מכאן. אני מתלבטת אם להשקיע בדיקור ובנטורופתיה. עם המתנה מהחברה שהסכמתי לקבל זו לא תהיה הוצאה גדולה. חשבתי, אם זה לא יעזור לגוף, אולי לנפש. מה דעתכן? לילה טוב ותודה ותודה לאל שאתן כאן מקווה שאני לא חופרת ואם כן... סליחה. נ.ב אני יודעת שאסור אבל אני עדיין בשלב ההלקאה העצמית. איפה הייתי, איך ישנתי, מה עשיתי. כמה עצוב. אבל אני גם יודעת שלא היה הרבה שיכלתי לעשות (שללתי לחלוטין תרומת זרע) אני בטלטלה רגשית ומחשבתית לא שפויה פשוט.

17/01/2013 | 04:55 | מאת: לי האחת והיחידה

יש לי כמה שאלות אלייך 1. מה קורה עם הבדיקות שקרן אמרה לך לעשות כדי לבדוק את הפוריות האמיתית שלך? 2. מה עם לבקש בדיקת FSH חוזרת? 3. מה באמת הגלולות ייתנו, כיצד הן אמורות לסייע לך? 4. למה שלא תמשיכי ותקבלי תמיכה נפשית אצל העובדת סוציאלית מבלי לשלם על זה. 5. מאיזה איזור את בארץ? 6. מה בתכל'ס הציע לך מרגליות לעשות, הוא מתחיל עם גלולות ומה הלאה.................? אני אישית לא מאמינה בנתרופתיה ובדיקור ואני שונאת את זה שהם מנצלים חולשות של אנשים כדי לעשות עליהם קופה.

היי לי ותודה! 1 יש לי הפניה לבדיקות אלה! ביקשתי וקיבלתי. אעשה אותן כמה שיותר מהר בתחילת שבוע הבא 2. תהיה לי... אחרי המחזור שאחרי הגלולות... טוב מספיק?... 3. הן אמורות להקטין את רמות ה fsh ובכך לפתוח חלון לטיפול. כרגע הוא כביכול בלתי אפשרי. היא גם אמרה שמכבי לא יאשרו לי :( 4. אני ממשיכה עם העובדת הסוציאלית. אבל מה עם היום יום? אין לי עם מי לשוחח. לדבר, לעדכן, לשפוך. אני צריכה לשנות תפיסה ולקום על הרגליים. 5. אני בירושלים 6. אם אני אגיב טוב לגלולות, אני אתחיל להזריק ולהתכונן להזרעה + שאיבה. לי יקרה תראי. אני גם נקרעת פה. אני מאמינה גדולה בתזונה. מתעניינת ומיישמת ומתעסקת בזה כבר שנים. יש השפעה אדירה. האם יש השפעה על הורמון? על ביציות?.... אה. אני בספק ענק. גם אני חשבתי לעצמי שאני לא רוצה לההפך לאחת שרצה לכל אחד שמציע מישהו כיוון שאני במצוקה. אך- הדיקור הוא במחיר מינימלי או חינם אצל המטפלת המלאך מרמת גן. כן זו תהיה נסיעה והוצאות נסיעה אבל אוקיי. (מצטערת על החישובים, אנחנו עם חבל פרנסה על הצוואר) יש נטורופתית במכבי. כל פגישה 125 ש"ח כלומר אם אקח שש פגישות 750 ש"ח. זה 1500 ש"ח פחות ושעות רבות של נסיעה פחות מהבחורה ברמת החייל. מרב. אגב הנה הפרטים עליה: תואילי להגיד לי מה את חושבת?.... אני רוצה לקחת את התור שהתפנה לה היום. באמת אני לא אחת שקופצת על כל דבר וגם רואה ומריחה ניצול ציני מאלפי קילומטרים, באמת. אבל דיקור כבר הוכח כל כך הרבה פעמים וגם תזונה. חוץ מזה היא עושה לי קואצ'ינג כי אני , לא במצב נפשי טוב. כבר חליתי מרוב הבכי. הנה הלינק: היא זכתה במעריב כמטפלת פוריות בתזונה הטובה ביותר ל2012 http://www.meravgudovich.co.il/blog/ אני לא מנסה לשכנע שאני צודקת :) ומעריכה כל כך את הענין והתמיכה הכנה שלכן ברכה ליום טוב אופטימי ובריא מישי

16/01/2013 | 14:04 | מאת: מיכל (מהצפון)

מה שלומך נועה? אני כרגע בבית, נחה אחרי החזרה. אחרי שהטיפול הזה של ה מוקפאים כמעט הלך בגלל שרצו לעשות לי טיפול טבעי והעסק לא התפתח סיכמתי עם מרגליות שאני לוקחת מלא אסטרופם -דרך הפה והנרתיק. וב"ה הגעתי להחזרה. בפגישה עם מרגליות הצלחנו לשכנע אותו להחזיר לנו את שלושת העוברים האחרונים שנשארו (2 רגלים ו-1 בטלוציסט). אז תמיד איכשהו הסיפורים המעניינים והמוזרים מגיעים אלי... ההחזרה הראשונה היתה ביום שישי, הרופא (לא מרגליות) נכנס לחדר ניתוח ואומר שהוא לא מבין מה זה הפרוטוקול הזה, היום הפשירו 2 עוברים יפים, אז הסברתי לו שמרגליות החליט ךלהחזיר את הבלוציסא ביום ראשון, הוא התעצבן (כנראה ידע שהוא עושה את ההחזרות בראשון) ואמר שהוא לא יחזיר לנו את העור השלישי, הוא נגד להחזיר 3, בטח לא למישהי דתיה שאחר כך לא תעשה דילול (אפילו שאמרתי לו שזה אופציה, אע"פ שמבחינה הלכתית אני באמת לא יודעת האם יהיה לי היתא או לא...). דיברתי עם מרגליות והוא אמר שזה בסדר ושאבוא ביום ראשון. ביום א כשהוא רואה אותי הוא שואל- "מה, באתם בסוף??", הייתה תחושה כאילו נצחנו בהורדת ידיים... אמרנו שמרגליות הסכים לנו. הגיע התור שלנו להתארגםן, האחות קוראת לי להתארגן, ואז היא אומרת שהרופא הנ"ל לא מוכן לעשות לי את ההחזרה. אני התעצבנתי ממש. חיכינו למרגליות, כשהוא הגיע הוא אמר שהוא דיבר איתו והוא יעשה לנו את ההחזרה וזהו. בשלב הזה כבר הייתי ממש פגועה מהרופא הנ"ל ופשוט לא הסכמתי שהוא יעשה לי את ההחזרה. בעלי הלך והודיע למרגליות שאנחנו מעוניינים שרק הוא (מרגליות) יעשה את ההחזרה- וב"ה זה מה שהיה בסוף... זו הייתה הבתחלה ממש תחושת השפלה, אבל אז ששמענו את מרגליות הולך לרופא ואומר- עזוב, אני עושה את ההחזרה לזוג הזה, אתה משוחררר, הייתה תחושה כאילו שהחזרנו לו השפלה ג"כ. ב"ה שהכל מאחורי, אז הוחזראו 3 עוברים שלטענת המעבדה היו יפים. הפעם אני מקבלת מליון תרופות לתמיכה, בנוסף לאנדומטרין אני ממשיכה עם האסטרופם- דרך הפה והנרתיק. בגלל הרק שלי בהפלות חוזרות- (לא ממש אבל בערך- הפלה טבעית אחת, הפסקת הריון יזומה בשל מומים והריון כימי 1) הוא החליט לתת לי גם קלקסן ואספירין כל יום- מחשש שאולי יש לי קרישיות יתר. בנוסף הוא נתן לי פעמיים בשבוע לקבל זריקת פרגניל (קראתי שזה נקרא תרופת הפלא- מקווה שזה יהיה אצלי גם פלא...) ובנוסף הוא אמר לקחת גם ויטמינים. אני כ"כ מקווה שהפעם זה יצליח עם כל התרופות האלה. למדתי איך להזריק לעצי את הקלקסן- אין ברירה, זה כל יום... הבטן שדלי מתחילה להיטות צבעונית-כחול-ירוק-סגול...ממש נחמד שיש קישוטים. ואם לא כל זה, אתמול בעלי עשה בדיקת אולטראסאנד בשביל לבדוק את הוירקוצלה, כי היתה לו פעםמ ויירקוצלה קלה, אז כשיו זו וירקוצלה קשה מכאיבה במחייבת ניתוח. המליצו לנו לעשות צינתור אצל דר' פרשטנדינג משערי צדק (עבר היה עובד בעין כרם), אמרו שהוא מקצועי, נחמד וגם דתי- דבר שממש חשוב לנו, כי לפעמים יש כל מיני לא דתיים שלא מתייחסים למקום הזה בכבוד כמו שאנחנו רוצים- לא רוצים זלזול והתייחסות מגעילה- בקיצור- אנחנו צריכים ללכת לייעוץ אצלו. כמו כן שמעת על פרופסור משיח? מישהי? ה המיוחד בו לעומת פרופסור מרגליות- יש לך שמץ של מושג. לי אמרו שהוא לא רק רופא פירון הוא רופא שמתעסק גם בהפלות חוזרות וקרישיות וגם בפיריון הגבר... האם זה נכון? איך הוא מבחינה אנושית-אדם נעים הליכות? קראתי תגובות עליו לא ממש נלהבות... שזה מלחיץ אותי מממש, כי אני חייבת מישהו שיכיל את הקושי שלי ויהיה סימפטי כלפי... זהו כל החדשות המעניינות לבינתיים, סליחה על האורך והחפירות... שיהיה המשך ימים מקסימים!! מיכל

17/01/2013 | 05:02 | מאת: לי האחת והיחידה

וואהו מיכלוש איזה סיפור. אין לי מילים רק לשלוח לך חיבוק ענק (((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))) מקווה מאוד שתמצא הנוסחה כבר. אוהבתך!!! יום נעים

17/01/2013 | 08:47 | מאת: מישי

קטונתי מלחוות דעה על כל התהליכים שאת עוברת אבל אני יודעת דבר אחד- את גיבורה! אז שימי לב כמה חדשות טובות יש אצלך וכן ירבו! יום טוב מישי

19/01/2013 | 21:52 | מאת: נועה

וואו. כמה סיפורים תמיד קורים לך... לפחות אני שמחה שאת אחרי ושיש לך שלושה חברה שלפחות לפחות אחד/ת יעשו את העבודה כמו שצריך! יפתי, אני חושבת שאצל מרגליות את בידיים מעולות. הנהלת האתר מבקשים שלא ניתן חוות דעת אישית על רופאים... רק יכולה להגיד לך שאת בידיים מעולות. לגבי הוריקוצלה, אם יש מומחה מנתח שאני יכולה לסמוך עליו בעניין זה ד"ר מדג'ר. הוא אחד הגדולים בניתוח מסוג זה. אחי עבר אצלו וילדו שני ילדים טבעי אחרי הניתוח. (ראשונה ב IVF) מאחלת לך שהקוקטיל המשובח שלך יפיק את היהלומים שאת כל כך מחכה להם... שבוע טוב ובשורות מופלאות!!!!!

15/01/2013 | 09:36 | מאת: לי האחת והיחידה

האם המחזור שלך סדיר? האם הוא השתנה בשלוש השנים האחרונות? זה גם נותן אינדיקציה לגבי המצב של השחלות. מחזיקה לך אצבעות&&&

15/01/2013 | 14:27 | מאת: קרן החדשה

כי גם אני רציתי לשאול. וגם: האם עשית בדיקת פרוגרסטרון ביום 21 למחזור שאמורה להראות אם בייצת באותו חודש? מעקב זקיקים שגם יכול לתת אינדיקציה אם את מבייצת? אני בגישה שכל עוד יש ביוצים טבעיים אי אפשר לומר שאין סיכוי להיריון מביצית שלך - לפחות לא לפני שמנסים די הרבה זמן, עם ובלי טיפולים, ואני מבינה שאתם מנסים רק כמה חודשים, לא? או כמו שאמרתי פעם לרופא אחד שנפגשתי איתו: שום רופא לא יגיד לאשה שבאה אליו להתייעץ על אמצעי מניעה: "אה, יש לך FSH 25? אז את לא צריכה אמצעי מניעה". הוא רק חייך....

15/01/2013 | 20:02 | מאת: מישי

ומה עם 49?... :( :( אני לא חושבת שעשיתי יום 21... סליחה ... אני אמורה לדעת זאת אנחנו ארבעה חודשים הבנתי שיש דבר כזה מחזור בלי ביוץ אני מתכוונת להגיע מחר למרגליות לדיבור צפוף קרן תודה!!! תודה בנות שאני לא לבד! מחבקת אתכן חזרה

15/01/2013 | 19:44 | מאת: מישי

תודה על תשומת הלב באתי הביתה ובעלי לא היה בבית ופשוט נשכבתי על הרצפה ומררתי בבכי הוא השאיר לי מכתב אהבה היום אנו נשואים חמישה חודשים ואתמול רק סיפרתי לו. אבל לא אמרתי לו שיש לי אפס כי זה מה שאני מבינה אמרתי לו שיש לי מעט מאוד רציתי לשאול אותו אם הוא רוצה להיות עדיין נשוי לי אבל סתמתי המחזור סדיר הארור הזה. הוא נעלם לי פעמיים בשלוש שנים האחרונות בפעם שעברה במאי 10 הוא נעלם נבהלתי מאוד. רצתי לרופט. היה לי fhs 2.8 וביום של התשובה קיבלתי מחזור שוס והכל נרגע לפני כשנה אמא הציעה לי להקפיא ביצית אבל אני חלמתי בא לי לקרוס ולמות כאשני חושבת על זה מה היה יכול להיות בנות אני מצטערת אני עוד בשלב באבל היום הייתי כל היום בעבודה בתפקוד מלא אני צריכה להעמיד פנים בפני המשפחה שהכל בסדר גם החברה הטובה ביותר המחזור לא השתנה :( תודה רבה לי האחת והיחידה

16/01/2013 | 09:30 | מאת: לי האחת והיחידה

1. רופא נשים מומחה לפוריות רציני וטוב ועדיף לקחת שני דעות לפחות. 2. את חייבת אבל חייבת לקחת תמיכה נפשית. את נשמעת בחורה חזקה ורצינית וזה לא פשוט להתמודד עם כל כך הרבה רגשות של אבל, חרטה, חרדה ועוד. את תראי שזה יוכל להקל עלייך ואת תאספי כוחות ופתאום תראי את הדברים מזוית שונה. מרגישה אותך קרובה אליי ומברכת אותך בפוריות תרתי משמע.

15/01/2013 | 09:07 | מאת: לי האחת והיחידה

יקירתי המצב שלך כל כך רגיש ומובן אבל דבר אחד יש לי להגיד לך - תפסיקי להתעלל בעצמך- את לא מאכזבת! את לא אשמה! ובעלך אוהב אותך בגלל הנשמה שבך. הכרתי לא מעט זוגות שנשארו ביחד למרות שלא היה להם ילדים או שאימצו או שמצאו דרך אחרת להביא. אני מברכת את קרן שבאה והאירה גם את עיני שיש בדיקות נוספות לבדיקת הרזרבה השחלתית אז תקפצי על המציאה ותעשי זאת כמה שיותר מהר. תשמעי הרופאים הם לא אלוהים. בוא אספר לך, בן דוד שלי לפני כ15 שנה הסתובב עם אשתו מרופא לרופא וכולם אמרו להם שאין סיכוי שיהיו להם ילדים משלהם. אני זוכרת את היום שאבא שלו התקשר לאמא שלי כולו בוכה ואמר- "לניסים לא ילדים משלו" והנה קרה הנס ואיזה רופא כן נתן תקווה והיא נכנסה להיריון ויש להם בת אחת שעוד מעט כבר מתגייסת לצבא. אני מציעה לך בנוסף, לקבל תמיכה נפשית מעובדת סוציאלית או פסיכולוגית. בדרך כלל יש בכל מרפאת פריון עו"ס שמתמחה בתחום ואפילו זה ללא תשלום. את חייבת את זה לעצמך. אני שולחת לך חיבוק ענק (((((((((((((((()))))))))))))))))))) ומתפללת בשבילך שבזכות ט"ו בשבט עת הנטיעות- העץ שלך יכה שורש אמן!

15/01/2013 | 20:05 | מאת: מישי

מקסימה אחת אני הולכת לשיעור ומגיבה בתשומת לב הראויה יותר מאוחר חיבוק בחזרה תודה ענקית

13/01/2013 | 15:46 | מאת: מילה

היי בנות יקרות לאחר הזרעות שלא צלחו הוחלט על טיפולי פוריות רק שזה ללא מימון הקופה מה שמקשה בפועל את ההליך. אז אם יש לך מונוגון למסירה זה יועיל לי מאוד תודה ובהצלחה לכולן

13/01/2013 | 16:27 | מאת: מישי

שיהיה לך קל ושתצטרכי טיפול אחד בלבד מישי

13/01/2013 | 17:34 | מאת: מילה

אמן בהצלחה לכולן כאן שנזכה להגשים את החלום עם ילד בידיים

13/01/2013 | 11:10 | מאת: מישי

בוקר טוב לכולן... חזרתי מהמרפאה... האחות אמרה שיש לי תקווה לפחות בעניין IVF כלומר ברמות שלי, עדיין יטפלו בי. היא אמרה לי לחשוב על תרומת ביצית, כלומר לעכל את זה, שייתכן וזה יקרה לי. אבל היא אמרה שבגילי ומצבי, אני יטופל. אני בבעיות קשות מהמחשבות על תרומת ביצית. אני צריכה ללכת שלב שלב... זה נתן לי תקווה. אתמול היה ערב נםלא עם בעלי, בזכותו. מקווה להמשיך ברוח הזו. תודה על ההקשבה. מישי

13/01/2013 | 11:16 | מאת: מישי

ה - IVF עודד אותי, לא תרומת הביצית

13/01/2013 | 13:42 | מאת: נורית

גם אני מצאתי באתר חברות ותמיכה ורטואלית מדהימה. אני ממש מכורה לאתר הזה. זה בדיוק מה שמתאים למי שלא רוצה לשתף מחשש התגובות וחוסר הנעימות שבדבר. אני מאמינה חזקה שבסבלנות, רצון עמוק, נחישות והתמדה הכל אפשרי! ואצלך יש גם את עניין התמיכה הזוגית.... נראה לי שיש פה נוסחא טובה שתוביל לבסוף להצלחה. מחזיקה לך אצבעות :-)