פורום סכיזופרניה
מנהל פורום סכיזופרניה
שלום, האם הטיפול ב DTMS לתסמינים השליליים של סכיזופרניה ניתן באופן ממוסד? היכן וכיצד ניתן לקבלו? תודה
deep transcranial magnetic stimulation הוא טיפול ניסויי, במחקר בבי"ח שלוותה נראה תוצאות חיוביות באנשים בודדים עם סכיזופרניה. כרגע ניתן לקבל את הטיפול רק במסגרת מחקר. מצורפים לינקים לבתי חולים שלוותה והדסה: http://www.hadassah-med.com/medical-care/departments/psychiatry/units/deep-transcranial-magnetic-stimulation(dtms)-unit.aspx http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Shalvata/he-il/News/Pages/DeepTMSResearchResults.aspx
התפרצה אצלי סכיזופרניה בטירונות בסוף הליך משפטי לקראת פסק דין כיום אני בן 34 מגיל הצבא עד גיל 31 לא הייתי מטופל כי לא ידעתי מה עובר עלי לאחר מכן התחלתי טיפול תרופתי ונהייתי מודע לעצמי ולבעיה כל אותם שנים עד גיל 31 היו לי נפילות לא עבדתי המון חודשים (מסתכם בשנים)עזבתי לימודים בגלל הנפילות הייתי מסוגר מפוחד וכ"ו .אני אקצר יש לי בעיות כיום מבחינה מינית מבחינת למצוא בת זוג אני גר עם ההורים לא רואה טלווזיה וסרטים מתקשה להתרכז ניסיתי לאחרונה לעשות קורס מקצועי בשלב מסויים הפסקתי לכתוב את דברי המרצה כי פשוט פיספסתי חלקים מדבריו לא ניגשתי לבחינות כי אני לא מסוגל. אימי מכריחה אותי להתקלח כי אין לי רצון שכזה כנ"ל לצחצח שיניים . אני קורא עיתונים רק בכותרות ולא את כל הכתבה אני מעדיף להיות בחדר בשקט ולא עם המשפחה והאחיינים השאלות שלי הם: 1.אם לא הגזמתי ששלחתי את הפירוט הזה 2.אם מתייחסים גם לרוב חיי או רק לכך שאחרי הטיפול אני לא מאושפז ואין לי הזיות ודמיונות 3.האם יש מצב שלא אקבל בכלל אחוזי נכות יש דבר חיובי בחיי מאז הכדורים אני עובד ב 2 עבודות במשרה חלקית שתואמות את המצב שלי כל תשובה תתקבל בברכה מודה לך
1. לא הגזמת, קשה לסכם חיים במספר שורות. 2. בקביעת אחוזי נכות מתייחסים למצב הנפשי הנוכחי ועד כמה הוא חמור, סימפטומים של פסיכוזה הם רק אחד הדברים שיכולים להראות על חומרה של מחלה, בועדה קובעים מה אחוז הנכות בגלל המחלה הנפשית. אחרי קביעת חומרת המחלה קובעים אחוזי אי כושר עבודה שלפיהם נותנים קצבת נכות. אם אתה תובע את הצבא מלבד התייחסות לעצם המחלה עצמה ועדה צבאית בודקת עד כמה השירות הצבאי תרם לפריצת המחלה. 3. קשה לדעת בלי בדיקה ובלי התיעוד הרפואי, אבל אם קיבלת אבחנה כזו לאחר שהיית במעקב מסודר אצל פסיכיאטר סביר להניח שלא ידחו את האבחנה. עד כמה יחשבו שאתה כשיר לעבודה וגם יתנו לך קצבת נכות קשה יותר להעריך.
שלום היני אהוד בן 24, במשך תקופה מסוימת סבלתי מאגורפביה (פחד ממקומות פתוחים) והחלתי טיפול בתרופה מסוג SSRI וגם תרופת הרגעה Vaben. עם הזמן הרגשתי כי התרופה גורמת לי להרגיש רע והפסקתי לקחת אותה אך עם הדירבון של הוריי הלכתי פעם נוספת לרופא והוא רשם לי Effexor שזאת תרופה מסוג SNRI, באופן כללי התרופה הייתה אמורה להיות יותר טובה מכיוון שהיא פועלת על שתי מנגנונים. מכיוון שהתחלתי להרגיש רע מאוד עם התרופה הפתחתי בלקיחה שלה והתחילו להופיע אצלי מה שהרופא מגדיר כהפרעה סכיזואפקטיבית הכוללת תהפוכות רגשיות רבות כגון חרדה,דיכאון,יאוש,מחשבות שווא ועיוותים בחשיבה. מכיוון שאין לי הזיות כלשהן שללתי את האפשרות שמדובר בסכיזופרניה מלאה השאלה שלי היא האם בעזרת כדורים אנטי פסיכוטיים ניתן להתגבר על רוב הסימפטומים או רק על חלקן ואם המחלה תמשיך זמן רק מספיק היא תהיה קטלנית או שאצטרך אשפוז במחלקה סגורה (למרות שאני מעביר את ימי בבית עוזר לאימי). זה נורא מפחיד אותי ואני רוצה לדעת מה הסיכויים לצאת מהמחלה הנוראית הזאת
טיפול אנטיפסיכוטי מפחית את עוצמת מחשבות השווא ועוזר לארגן את החשיבה ולתפוס את המציאות בצורה לא מעוותת. בדרך כלל אנשים שיש להם הפרעה סכיזואקטיבית גם מקבלים טיפול במייצבי מצב רוח כדי למנוע דיכאון או מאניה. אין הכרח להתאשפז במחלקה סגורה, הסיבה להתאשפז היא רק אם יש סכנה לחיים שלך או של אחרים. מדובר במחלה כרונית אבל לא בהכרח במחלה שהולכת ומתקדמת, רוב האנשים עם סכיזופרניה אחרי כמה התקפים מתייצבים מבחינה נפשית וחיים עם המחלה. קשה לדעת מראש איך המחלה תתפתח אצל כל אחד אבל להמשיך לקחת טיפול תרופתי ולהמשיך להגיע רצוף לטיפול מוריד את הסיכוי לכך שהמחלה תתקדם.
בתי חולה בסכיזופרניה וocd מקבלת סרקוול xr 400 וציפרלקס 20 מג . היא מתפקדת רגיל עצמאית עובדת אולם יש לה בעיה במשך היום היא רוצה כל היום לאכול מתוק ובלילה מתעוררת ומחפשת מתוקים כל מה שהיא מוצאת אוכלת היא מודעת לבעיה אולם קשה לה מאוד לשלוט על התאווה למתוק במהלך כל היום ממעיטה לאכול אוכל רגיל כדי לא להשמין אולם נשברת כשרואה מתוק . כל לילה מתעוררת לא ישנה טוב מחפשת מתוק אוכלת המון מתוק והולכת לישון היא ניסתה גם לאכול פירות ירקות בלילה אולם זה לא החזיק מעמד מה אפשר לעשות האם להחליף תרופות? האם לשנות מינון ?
סרוקוול יכול לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל, אפשר לנסות יעוץ תזונאי כדי לעזור לה עם הכמיהה למתוק. הכמיהה אכן תלויה במינון אבל אצל חלק מהאנשים היא מתחילה במינון נמוך, או במינון שאינו מספיק מבחינה נפשית. לגבי ההמלצה על טיפול צריך לשקול עם הפסיכיאטר המטפל את היתרונות והחסרונות בכל תרופה עבור ביתך.
שלום רב, יש לי חבר שנה. אנחנו מתכננים לגור איתו וכמובן להתחתן וללדת ילדים. הבעיה שהוא לוקח לפונקס, קלונקס, אביליפיי ולוסטרל. אני לוקחת לפונקס 150 מ"ג בבוקר ו 300 מ"ג בערב. סה"כ 450 מ"ג ליום. אני פונה אליכם אמהות שלקחו לפונקס-איך הלפונקס השפיע על ההריון ועל היילוד? האם אתם מכירים תרופות אחרות שניתן לקחת במהלך ההריון ושאינם משפיעים על העובר? מה לגבי ההנקה? שמעתי שאסור להניק עם לפונקס. וגם מה לגבי התורשה-האם יש סיכוי רב שילדינו יפתח את המחלה במהלך חייו? תודה מראש, לילך
ככלל תרופות אנטיפסיכוטיות אינן גורמות לעליה בשכיחות מומים בהריון ולכן יחסית בטוחות בהריון. אבל, למרות שאין עדות לכך שלפונקס גורם לבעיה בעובר מאחר והוא עלול לגרום לבעיה ביצור כדוריות לבנות לא מקובל לתת אותו בהריון אלא להעביר לתקופת ההריון לתרופה אחרת. אני ממליצה לך לפנות למרכז הטרטולוגי בטלפון 02-6243663 כדי לקבל מידע על כל אחת מהתרופות וההשפעה שלהן על העובר ולשקול עם הרופא המטפל מה לעשות לפני כניסה להריון. לגבי הסיכוי לילדכם המשותף: לילד ששני הוריו חולים בסכיזופרניה יש סיכוי של כ-40% לפתח את המחלה.
אני מקבל זריקת קלופיקסול שעוזרת לי ומאזנת אותי אבל כל פעם שמגיע הזמן לעשות את הזריקה יש לי מין חרדה ופחד שאומר לי לא לעשות וזה מתמשך כבר הרבה זמן ובזמן זה הבחנתי שכנראה זה פחד וחרדה מזריקה יש דבר כזה?
קיימת הפרעה של חרדה ממחטים ודם, זו הפרעה שלרוב מתחילה בגיל צעיר ואינה קשורה לסוג הזריקה שמקבלים. החרדה שלך יכולה לנבוע מסיבות רבות חוץ מחרדה ממחטים אבל בלי בדיקה קשה להעריך ממה.
היי, לאמא שלי יש סכיזופרניה פרנואידית קרוב ל 20 שנה, היא מעולם לא הלכה לפסיכולוג אבל דיברתי עם פסיכולוג והוא אמר לי שלפי התסמינים שאמרתי הוא בטוח שיש לה את זה (וגם קראתי על זה המון ברשת)אני חיילת ואני מעוניינת להתחיל בטיפול בשבילה. ההורים שלי גרושים ואני גרה איתה, יש לה הרבה מאוד התקפים וזה ממש קשה לי לחיות איתה, הקב"ן של הצבא לא עוזר לי (בלתי אפשרי להשיג איתו פגישה הוא כל הזמן מבטל ודוחה וגם חושב שאני רוצה פטורים למיניהם). למי עליי לפנות בשביל שתקבל טיפול? האם יש איזשהו גורם ממשלתי שעוזר במקרים האלה?, מיותר להוסיף שאני לא מסוגלת לשלם על פגישות עם פסיכיאטריים וכדומה. תודה רבה.
שיר שלום, בכל עיר יש מרכז לבריאות הנפש, תקבעי לה תור לשם, ואם את לא מצליחה תפני לרופא משפחה שלה, והוא יכוון אותך למי לפנות. בהצלחה.
כפי שכתבו לך בכל אזור בארץ יש מרפאה לבריאות הנפש שהיא ציבורית, כלומר פרט לתשלום סמלי לרבעון הטיפול ממומן ע"י המדינה. בנוסף, לקופות החולים יש שירותים פסיכיאטרים שהם כרגע מצומצמים אבל מתפתחים לקראת הרפורמה בבריאות הנפש שתכנס לתוקף בשנת 2015, גם אליהם אפשר לפנות.
ממש תודה רבה על העזרה :) עוד שאלה, לפי ההכרות שלי איתה אני יודעת שהיא בחיים לא תאמין לי ולא תסכים להיות מטופלת אצל פסיכולוג. אז השאלה שלי זה אם כל דבר שהם יעשו הם יצטרכו אישור שלי או שהם יעשו את על דעת עצמם? האם יש איזשהי אפשרות שאני אהפך לאחראית עליה?וגילי לא יהווה בעיה לכך?(19).
שלום רב לך, האם אמא שלך אובחנה ע''י פסיכיאטר? האם מקבלת תרופות? חולי סכיזופרניה בהרבה מקרים מתכחשים למחלה ומסרבים לשתף פעולה עם טיפול ותרופות. אם אמך תתנגד תצטרכי הרבה סבלנות וכוחות נפש כדי שתשתף פעולה. אם היא תסרב, אי אפשר יהיה לכפות עליה טיפול נגד רצונה. זה נעשה רק במקרים שהחולה מסוכן לעצמו או לסביבתו.
אסור לטפל באדם כנגד רצונו או ללא ידיעתו. המצב היחיד שבו מותר לכפול טיפול על אדם היא כאשר בגלל מחלתו הנפשית נפגע השיפוט שלו והוא מסכן בכך את עצמו או את סביבתו. אפשר לכפות טיפול גם אם נגרם סבל גדול לסביבה, לדוגמא אדם שמזניח את דירתו עד שנגרמת בעיה תברואתית או גורם לרעש שלא מאפשר לשכנים לישון. לגבי "להיות אחראית עליה" אני מניחה שאת מתכוונת לאפוטרופסות. ממנים אפוטרופוס לאדם רק במצבים קיצוניים בהם הוא לא מסוגל לדאוג לעצמו או יכול לגרום לעצמו נזק בהחלטות שגויות. את אומרת שאימך מרגישה רע, אולי תוכלי לשכנע אותה לפנות לעזרה כדי לקבל טיפול. כדאי לפנות ללשכת הרווחה בעיר שלך, את עדיין נערה צעירה ולא אמורה לדאוג לבית לבד.
היי, אני מעוניינת להתחיל את חיי הזוגיים עם בחור נהדר שאמו ואחותו חולות בסכיזופרניה. במידה ונקים משפחה ביחד מה הסיכויים שהמחלה תעבור גם לילדנו?
סיכוי נמוך שזה לא יתן לך מחשבות !!! הסיכוי שלו היה יותר גבוה לחלות בסכיזופרניה וראי איזה פלא הוא בריא :) לכי על זה
שלום ערן, אני מודה לך ושמחה על התשובה אך ברצוני לדעת אם מדובר בחוות דעת מקצועית? אני מאוד חוששת ולצערי אין לי מספיק מידע בנושא. תודה רותי
הסיכוי לחלות בסכיזופרניה לכל אחד באוכלוסיה הוא 1%, לאנשים שיש להם הורה חולה הסיכוי הוא כ-12% ולמי שיש קרוב משפחה נוסף הוא כ-15%.
תודה רבה על התשובה, אם לו אין סכיזופרניה למרות שלאמו ואחותו יש מה הסיכויים שיהיה לילדים שלו?
אני חולה כבר 8 שנים בסכיזופרניה הילדים טוענים שהמחלה נבעה בגלל שאמא שלי הייתה קרה ואכזרית כלפי והוכיחה אותי כל הזמן כל הזמן כמה אני לא טובה. נוצרה ביננו תחרות ורציתי להוכיח לה לאני טובה. האם הם צודקים או שיש גורמים שונים למחלה? תודה מראש, ענת
סכיזופרניה היא מחלה מולטיפקטוריאלית, כלומר יש לה גורמים רבים. המחלה מתפרצת בגלל שילוב של המטען הגנטי, ההריון, הלידה ואירועי החיים לאחר מכן. הבית שבו אדם גדל משפיע כמובן על מצבו הנפשי אבל אי אפשר להגיד שגורם אחד שהביא למחלה.
האם ניתן ואפשר ללמוד תהליכי NLP בקורס מסודר, למרות שיש את מחלת הסכיזופרניה ? תודה
אינני מכירה את חומר הלימוד ב-NLP או את הדרישות בלימודים אבל אפשר ללמוד עם סכיזופרניה, גם לימודים עיוניים ואקדמיים וגם מקצוע.
. אילו תרופה (בשילוב עם מירו 45 מ"ג)אילו תרופה מבין התרופות הבאות היא הכי יעילה לטיפול בדיסתמיה דיכאון כפול וחרדה חברתית וחרדה והפרעת אישיות נמנעת ו OCD וטראוומה : לוסטרל , ציפרלקס , וויפאקס XR ? 2. באיזה מצבים מטפלות התרופות הבאות חוץ מדיכאון , התרופות : מירו , לוסטרל , ציפרלקס , וויפאקס XR ?
אין הוכחה שתרופה אחת ממשפחת ה-SSRI או SNRI יעילה יותר במצב כזה, התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים והיא אישית לכל אחד. התרופות מאושרות לטיפול בדיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעת פאניקה, חרדה חברתית, הפרעה בתר-חבלתית (PTSD), דיכאון לפני מחזור (PMDD),
דר' פליישמן שלום, הנני בן 49 , כבד משקל, בעל עסק בהקמה בתחום ההייטק.מאובחן כ F20 החל משנת 2001 ומטופל בתרופות פסיכיאטריות מאז. במשך השנים החלפתי כשישה סוגי טיפולים תרופתיים מאחר ותופעות הלוואי היו בלתי נסבלות ופגעו באיכות חיי. לפני כשנתיים עברתי לטיפול באבליפיי, התחלתי ב 2.5 מליגרם ולאחר תקופת הכרות העלנו את המינון ל 5 מיליגרם. החלפת הטיפול בוצעה ע"י רופא מתחמחה פרטי שלצערי , מפאת חוסר בתקציב , הופסק טיפולו. במקביל, הנני נמצא במעקב במרפאה הציבורית באזורי והפסיכיאטרית המטפל אינה מחזיקה בדעה שזה המינון הנכון בשבילי ומייעצת להעלותו. בפועל, תופעות הלוואי ממינון 2.5 מיליגרם סבילות ואני יכול לחיות איתם אך אינו מייצב אותי פסיכיאטרית בטוח ארוך. תופעות הלוואי במינון 5 מיליגרם זועתיות וכוללות, השמנה קיצונית, חרדות וירידה משמעותית במוטיבציה. אך מינון זה מייצב אותי מעולה. איך לדעתך ניתן לפתור את ההבדלים כאשר הוספת כדור אינה אופציה אלא אם כן הוא נטול תופעות לוואי? בברכה
אין אפשרות לתת המלצה לטיפול ללא בדיקה וקריאה של התיעוד הרפואי. באופן כללי המינון הטיפולי של אבילפיי בסכיזופרניה הוא בין 15-10 מ"ג.
שלום רב ולילה טוב, כאשר מאבחנים הפרעת חרדה OCD במקום סכיזופרניה ונותנים תרופות רק ממשפחת ssri בלי תרופות נוגדות פסיכוזה אחרי כמה זמן של טיפול אמור להופיע התקף פסיכוטי?
מה שלומך? ניסיתי לשלוח לך מייל, אך הכתובת אינה תקינה. יום טוב, שירן
תרופות מקבוצת ה-SSRI באחוז מסויים מהמטופלים עלולות לגרום למאניה. תוארו מקרים בודדים של פסיכוזה כתוצאה משימוש בתרופות אלו, לרוב מדובר באנשים שלקחו תרופה במינון גבוה מהמומלץ, או שלקחו תרופה בשילוב עם סמים ממריצים (קוקאין, אקסטזי, ריטלין), בשילוב עם תרופות דופמינרגיות (תרופות לפרקינסון) או באנשים עם מחלה פסיכוטית ברקע. אם אדם הגיע לטיפול בגלל חרדה וטופל ב-SSRI כפי שמקובל לטפל בחרדה ובהמשך הופיע מצב פסיכוטי יתכן ומדובר במהלך המחלה הרגיל, לא ברור האם התרופות מקדמות את התפתחות המחלה או לא. יש אנשים שלא לוקחים SSRI לדיכאון ומתפתח אצלם מצב פסיכוטי, יש אנשים שלוקחים SSRI שנה ואז מתפתח אצלם מצב פסיכוטי, יש אנשים שאצלם המצב הפסיכוטי מתפתח בשבועות שאחרי התחלת הטיפול ב-SSRI ואז נראה שהגורם למצב הפסיכוטי הוא התרופה. בנוסף, לרוב מוסיפים תרופה נוגדת דיכאון או חרדה כי אדם מרגיש לא טוב, הוא כבר מרגיש חרדה או דיכאון, יתכן ואלו הם סימנים ראשונים של פסיכוזה שקיימים לפני שהותחל הטיפול התרופתי.
בקיצור אין לכם מושג מה אתם רושמים
אחי קיבל כבר 3 זריקות קספליון ותוך כדי כך הורידו לו את הזיפרקסה, בינתים מצבו כלל לא השתפר אלא נעשה גרוע יותר. הוא מבולבל ואפילו פסיכוטי. האם יתכן שהזריקה לא עובדת? היא אמורה להחזיק לחודש והוא קיבל את השלישית השבוע. מה עושים?
בהחלט יתכן, התגובה לתרופה היא אישית, אבל כדאי לוודא שהטיפול ניתן בצורה נכונה לפני שמחליטים שהתרופה לא יעילה לאחיך. לפעמים מדובר במינון לא מספיק, לפעמים ההורדה של התרופה הקודמת מהירה מדי, זיפרקסה היא תרופה סדטיבית והורדה מהירה שלה יכולה לגרום לאי שקט, יתכן ויש גורמים נוספים שמפריעים לטיפול. כדאי לפנות לרופא המטפל בהקדם כדי לבדוק מה הבעיה בטיפול ולשקול שינוי בטיפול.
מתברר שהוא קיבל 150 מ"ג שזהו המינון המקסימלי , מצבו לא משתפר כלל , עדיין חושב שאנשים רודפים אחרינו ושומע צעקות , מבולבל ולא שקט ומתקשה לישון. הרופא הוסיף לו 5 מ"ג זיפרקסה עד סוף החודש (כשהקספליון יסיים את פעולתו) ואז נראה... כך אמר הרופא .ואז מה יקרה? שוב נחזור לנקודת ההתחלה?
ברצוני לדעת האם סכיזופרניה וכן פסיכוזות מחמירים עם השנים
סכיזופרניה היא שם כללי למגוון רחב של מצבים נפשיים שמה שמשותף להם הוא מצבים פסיכוטים וירידה בתפקוד, בקוגניציה או באפקט. יש טווח רחב של חומרת מחלה מהתקף פסיכוטי בודד וירידה קלה בתפקוד שאינה משפיעה כמעט על מהלך החיים ועד למחלה קשה שמצריכה אשפוזים חוזרים. קשה לדעת מראש מה תהיה חומרת המחלה, אולם יש גורמים שמעלים סיכוי לפרוגנוזה טובה כמו גיל פריצת מחלה מאוחר ושילוב של הפרעות אפקטיביות כמו דיכאון או מאניה. הפגיעה התפקודית עלולה להחמיר עם השנים, והיא מחמירה יותר ככל שיש יותר מצבים פסיכוטיים.
שלום רב לך אני מנסה למצוא הסבר לפרעת הסכיזופרניה דרך הגישה הקוגנטיבית אנא ממך עזרי לי (איך מתפרצת הפרעה דרך הגישה )
עדיין לא יודעים מדוע מתפרצת סכיזופרניה, לאף גישה אין הסבר. לפי הגישה הקוגניטיבית בכל ההפרעות הנפשיות יש עיוותי חשיבה, לדוגמא קפיצה למסקנות, הכללה, ניבוי עתידות, ראיה של שחור ולבן וכו'. לפי גישה זו מחשבות השווא בסכיזופרניה הן עיוותי חשיבה והטיפול מבקש לשנות את עוצמת המחשבות על ידי אתגור המחשבות הללו, למשל על ידי סיוע בהבנת חוסר ההגיון במחשבות והבנה שהן לא משקפות את המציאות. בנוסף בטיפול מלמדים את האדם על ההפרעה שלו, על זיהוי החמרה במצב, מלמדים אסטרטגיות התמודדות עם המחשבות או החרדה שהוא מרגיש.
בקשר הפרעה פרנואידית. הבנתי שחלק מהאנשים מרגישים שרודפים אותם, כלומר שמשהו או קבוצת אנשים עוקבים אחריהם מכל מיני סיבות... השאלה שלי היא מאילו סיבות אנשים חושבים שעוקבים אחריהם? כי זה לא הגיוני לחשוב ככה מבלי סיבה מוצדקת, אם שהם פשוט מרגישים ככה מבלי סיבה? תודה רבה,דוד.
לאנשים יש רגשות מסוגים שונים, לכל אחד משהו אחד נראה הגיוני. לחשוב שרודפים אחריך או עוקבים אחריך יכול להיות הגיוני ולא נדיר בכלל, הרבה אנשים הרגישו שמישהו או משהו נגדם ברגעים מסויימים בחיים בלי שתהיה להם הפרעה פרנואידית.
כלומר מתי זה נחשב להפרעה כשזאת? תודה
יש לי ארבע שאלות אשמח אם תעני לי עליהם אפילו בקצרה לפני 7 שנים הייתי בטיפול יום שם אובחנתי כסובל ממצב פסיכוטי ממושך , לפני שנתיים הייתי אצל פסיכיאטר מומחה לקביעת טיפול והוא החליט שאני נמצא במצב "פרה פסיכוטי" ,האם יכול להיות שאדם יהיה באותו הזמן גם במצב פסיכוטי ממושך וגם שיימצא במצב "פרה פסיכוטי"? (אני שואל כי לא השתנה מצבי מאז הכל אותו הדבר) שאלה שניה בבקשה אם מישהו לוקח פרפנאן (תרופה מהדור הראשון) איזה תרופה מקבילה לפרפנאן בתרופות מהדור השני? (ממה שהבנתי באינטרנט תרופות דור שני יעילות יותר) שאלה שלישית האם בעלי הפרעה אישיות סכיזואידית סובלים מפרנואידיות? אם לא אז לדעתי אני נמצא במצב של הפרעת אישיות פרנואידית אם מישהו סובל מהפרעת אישיות ומעוניין בטיפול פסיכותרפי ,האם עדיף שזה יהיה עם טיפול תרופתי או שזה לא משנה זה יהיה באותו השפעה?
קשה לדעת למה שניהם התכוונו בלי לקרוא את החומר אבל באופן עקרוני מצב פסיכוטי לא מתפתח ברגע אחד וגם המעבר מראיה נכונה של המציאות לעיוות של המציאות הוא לא חד אלא יש מצבי ביניים. גם היציאה ממצב פסיכוטי לא מתרחשת ברגע אחד, בדרך כלל יש ירידה בעצמה של התחושות והמחשבות, הטלת ספק במחשבות, פחות עיסוק במחשבות השווא. הרבה אנשים ממשיכים לחשוב את המחשבות שהיו להם במצב פסיכוטי במשך שנים, אבל כבר לא עסוקים בהן ולפעמים לא משוכנעים שהן נכונות. כך שלהבדיל בין מצב פרה-פסיכוטי למצב פסיכוטי כרוני יכול להיות קשה אם לא יודעים את כל ההיסטוריה הרפואית באופן מדויק. אין הוכחה שתרופות מן הדור השני יעילות יותר מתרופות מהדור הראשון, מחקרים שניסו למצוא הבדל בין התרופות (מדור ראשון ושני גם יחד) מצאו הבדלים קטנים. התרופה היחידה שהיתה משמעותית יותר יעילה משאר התרופות היא לפונקס. בנוסף ההשפעה על כל אדם היא אישית ותרופה שעוזרת לאדם אחד לא בהכרח תעזור למישהו אחר ולהיפך. ההבדל העיקרי בין הדורות היא בתופעות הלוואי, תרופות מן הדור הראשון שהם חוסמות של הרצפטור לדופמין גורמות בעיקר לתופעות לוואי של נוקשות שרירים, רעד וכו'. תרופות מן הדור השני שחוסמות את הרצפטורים לדופמין ולסרוטונין גורמות בעיקר לשינויים מטבולים כמו עליה ברמת סוכר בצום, עליה במשקל, שינויים בשומנים בדם וכו'. מה שמאפיין הפרעת אישיות סכיזואידית בעיקר היא תבנית התנהגות מתמשכת של נסיגה חברתית. חוסר נוחות באינטראקציות חברתיות, מופנמות, אפקט מצומצם. פרנואידיות אינה אופיינית. ההמלצה על טיפול היא אישית ותלויה בהרבה גורמים, טיפול תרופתי יכול לעזור לטיפול בשיחות ולפעמים אפשר לטפל בשיחות בלי תרופות.
שלום וברכה מאובחן כסובל מהפרעה דו-קוטבית מטופל בזיפרקסה 5 מ"ג ולמיקטל 200 מ"ג (שני כדורים של 100 מ"ג) רציתי לדעת האם יש זמנים קבועים שכדאי ליטול את התרופות? אם כן מתי? דוג' הזיפרקסה די מרדימה ואני הולך לישון ומתעורר בבוקר בשעות לא קבועות אשמח לעזרה תודה מראש
שינה היא מרכיב משמעותי בהפרעה דו-קוטבית. אחת הדרכים למניעת אפיזודות נוספות של מאניה או דיכאון היא שמירה על שגרת חיים קבועה, ששינה הוא המרכיב העיקרי בה. לדוגמא, קיצור משך השינה או "לילות לבנים" יכולים לגרום לאפיזודות מאניות. למיקטל וזיפרקסה משפיעים במשך כל היום, לכן אפשר לקחת אותם פעם ביום בלבד. חשוב לקחת את התרופות בזמנים קבועים כדי לשמור על שגרה של ערות ושינה. כפי שכתבת זיפרקסה היא תרופה סדטיבית ולכן ממליצים לקחת אותה בערב כשעה-שעתיים לפני השינה. למיקטל גורם לעוררות אצל חלק גדול מהמטופלים, ולכן ממליצים לקחת אותה בבוקר.
זיפרקסה קח ב 6 , החל משעתיים אחרי תהיה קצת עייף אבל ככה תקום בבוקר הכי בסדר...
שלום רב, אובחנתי לפני מס' שבועות בסכיזופרניה פרנואידית ואני מקבל זריקות של קלופיקסול אחת לשבועיים. יש לי סלידה מחומרים שהם כימיים ובעיקר פחד מהשינוי שמביאה מההתארגנות כימית המחודשת שלהם בגוף . במילים אחרות, אני מעדיף להשתמש בתחליפים טבעיים. השאלה שלי היא אילו תחליפים טבעיים - צמחיים וכדומה, קיימים עבור זריקת הקלופיקסול? אני יודע שקיימות תערובות מיוחדות של קנאביס רפואי שבהן החומר CBD מופיע יותר מאשר החומר THC אבל אני גם יודע שקנאביס רפואי לא נרשם בארץ עבור חולי סכיזופרניה - תקנו אותי אם אני טועה. יש משהו נוסף שהוא מוכר על ידי המדינה כתחליף טבעי, או משהו בכלל אפילו שלא מוכר על ידי המדינה כתחליף אבל ידוע שהוא מהווה חומר אנטי-פסיכוטי חזק וטוב? תודה, אורי .
יש זרעי פלפל הודי או זריקות פעם בחודש
אין צמחים שמאושרים כטיפול בפסיכוזה בארץ. THC, אחר החומרים העיקריים בקנאביס נמצא כגורם לפסיכוזה, ולכן לא יאושר כטיפול בסכיזופרניה. גם בזני קנאניס בהם יש ריכוז גבוה של CBD הוא עדיין נמוך הרבה יותר מזה של THC. התכשיר עם הריכוז הגבוה ביותר של CBD מכיל יחס THC:CBD של 1:1 ונקרא סטיבקס, הוא מאושר לשימוש רק כמשכך כאבים. אמנם במחקרים בחיות נמצא ש-CBD מעכב חלק מההשפעות של THC ובבני אדם, במספר קטן של נבדקים עם סכיזופרניה CBD גרם בחלק לשיפור ובחלק לא השפיע על הסימפטומים הפסיכוטיים, כך שיתכן ובעתיד ייוצר תכשיר שמכיל רק CBD. מתבצעים כיום מספר מחקרים קליניים על טיפול ב-CBD.
היא עניינית מאוד. אני מבין שקיימים זנים של מריחואנה שמכילים יותר ואפילו הרבה יותר CBD מאשר THC ואף יש זן ישראלי שמכיל כ 16% CBD ופחות מאחוז של THC - הוא נקרא אבידקל. האם ישנו סיכון בקבלת זן שמכיל אחוזים גבוהים יותר של CBD או שמא אין סיכון כי האחוזים הנמוכים של ה THC מתבטלים ע"י ה CBD ולא מהווים סיכון אמיתי? מבין שהנושא עדיין במחקר ושהשורה התחתונה היא שלא נותנים קנאביס רפואי עבור חולי סכיזופרניה, תקני אותי אם אני טועה. לגבי השורה התחתונה |או הראשונה| שלך היא עוד יותר חמורה, שכן אם אני מבין אותה נכון זה אומר שמי שמחויב לקבל טיפול תרופתי מחויב לקבל אותו בצורה כימית ולא בצורה טבעית\צמחית. השאלה שלי במקרה שהבנתי נכון היא האם ניתן בעזרת המלצה ולא אישור כתחליף לקבל משהו צמחי עבור מקרה קל של פסיכוזה ולאחר יותר מחודש של קבלת קלופיקסול? או שמא התרופה מחויבת על פי חוק? קראתי משהו על אומגה 3 למשל שמהווה חומר אנטי פסיכוטי ואני משער שקיימים חומרים נוספים שעוזרים. אני לא מעוניין לקחת את החומרים הכימיים לטווח ארוך, גם בגלל התנגדות פנימית בסיסית וגם בגלל תופעות הלוואי שלהם. אם זה לא מעוגן על פי חוק האם זה אפשרי לקבל חוות דעת פסיכיאטרית אחרת ודרכה הפנייה לרופא טבעי כלשהו שיתן לי תחליף לקלופיקסול? תודה על היחס הענייני, אורי.
איזו תרופה הכי יעילה כתחליף לקלופיקסול דפו
שלום. במשך החיים הייתי מבוטח באותה קופה וההורים שחלמו דמי ביטוח. בגיל הנעורים אושפזתי בגלל סכיזופרניה. עכשיו, אם ארצה להעביר את הביטוח עליי או לעבור לקופץ חולים אחרת, יש מצב שייסרבו לי בגלל שחליתי בסכיזופרניה?
קופות החולים מחוייבות לקבל כל אזרח ולהעניק לו את כל השירותים בסל הבריאות. כדי להצטרף לביטוחים המשלימים (לדוגמא כללית מושלם, מכבי מגן) יש תקופת אכשרה, כלומר תקופת המתנה של כמה חודשים עד לקבלת השירותים. כדאי לברר בקופה אליה אתה רוצה לעבור תוך כמה זמן תקבל את ההנחה על התרופות המאושרות בסל לסכיזופרניה.
שלום לגבי תורשה אם לבעל יש את המחלה והאשה בריאה. יש סיכוי שהילד יצא חולה ב12% האם הכוונה 12% מתוך 100 אחוזים? אם כך זה לא בטוח שיולד ילד חולה?
כן, לכל ילד יש כ- 12% סיכוי לחלות, כלומר בכמעט 90% מהמקרים הילד לא יחלה.
שלום האם מי שאבחנו אצלו את המחלה בגיל 23 והיום בן 40 ומרגיש טוב ומתפקד טוב והיה לוקח רספידל 1 מ"ג ביום ועכשיו אינו לוקח כלום טוען שהוא בסדר האם זה עבר לו?האם מדובר במצב קל לא רואים עליו שום דבר חריג.
קשה לדעת במה מדובר בלי לבדוק את התיק הרפואי ואת אותו אדם. סכיזופרניה היא מחלה כרונית, היא לא עוברת. יש אנשים עם מחלה קלה שכמעט ולא נפגעים ואנשים עם מחלה קשה. לפעמים יש התקף פסיכוטי אחד ולא מופיעים התקפים נוספים, רק פגיעה בתפקוד, בקוגניציה או באפקט, אבל אי אפשר לדעת מראש אם יהיו עוד התקפים. בכל מקרה את הפסקת הטיפול כדאי לעשות תוך כדי מעקב פסיכיאטרי.
הייתי רוצה שאחותי תפסיק ליצרוך את התרופה שלה לסכיזופרניה החלטנו כך מה אני עושה כדי שהרופאה הפסיכיאטריתיו תסכים לכך?
את יכולה להסביר למה החלטתם להפסיק את הטיפול, אולי הפסיכיאטרית תסכים איתכם. אם הפסיכיאטרית לא תסכים איתכם כנראה שההמלצה שלה במקרה הזה היא להמשיך את הטיפול. בדרך כלל הולכים לרופא כדי לשמוע מה ההמלצה שלו, לא כדי להגיד לו מה להמליץ. המלצה היא לא חובה. בכל מקרה, בלי קשר להמלצה של הפסיכיאטרית, אחותך היא זו שתחליט אם לקחת או לא לקחת את התרופה.
אני משתמשת בסורקסט 10 שנים רצוף ,אני מרגישה טוב מאוד הבעיה היחידה זאת ההשמנה 20 קילו נוספו לי ,אני לא מצליחה לעשות שום דיאטה התיאבון בעיקר בלילה , האם יש פתרון הוא שילוב של עוד כדור שיפחית את התיאבון דרך אגב ניסיתי המון כדורים פסכיאטרים שלא עזרו ותמיד חזרתי לסורקסט שהכי מתאים לי תודה
סרוקסט יכולה לגרום לעליה בתיאבון ובמשקל ולשינויים מטבולים כמו עליה ברמת סוכר בצום ושינויים בשומנים בדם. התסמונת המטבולית הזו יכולה לגרום לעליה בסיכוי למחלות לב וכלי דם ולכן חשוב לטפל בתופעות אלו. ההמלצה הראשונה היא בדרך כלל שינוי אורח חיים, שינוי בתזונה ובפעילות הגופנית. אפשרות אחרת היא שינוי בטיפול התרופתי, יש תרופות נוגדות דיכאון שגורמות פחות לעליה במשקל, לדוגמא וולבוטרין, תרופות מקבוצת SNRI (סימבלטה, אפקסור/ויפקס ואיקסל) ותרופות חדשות שמפותחות כל הזמן. אי אפשר להמליץ על שינוי בטיפול בלי בדיקה אבל כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי שינוי תרופתי. לגבי טיפול בהשמנה עצמה, רוב התרופות לטיפול בהשמנה הן ממריצים (סטימולנטים) שיש להן תופעות לוואי מסוכנות, לכן רובן לא מאושרות לשימוש בארץ. כרגע מאושרת בארץ לשימוש תרופה שמשפיעה על ספיגה של שומן - קסניקל.
שלום אני מאובחן כסובל מ double depression dysthymsia והפרעת אישיות נמנעת או הימנעותית וחרדה חברתית ו OCD וחרדה . אני מטופל בתרופות הבאות : 1. Seroquel 800 mg ביום . 2. Lustral 200 mg ביום . אני כבר לוקח לוסטראל 115 ימים . 3. Lamictal 300 mg ביום . אני כבר לוקח למיקטל 99 ימים . 4. Miro 45 mg ביום . אני כבר לוקח מירו 38 ימים . 5.Promthazin 25 mg כפול 4 פעמים ביום . 6. Clonex 0.5 mg כפול 4 פעמים ביום . הפסיכיאטר שלי אמר שניתן להוסיף Abilify 2.5 mg ביום אבל אני לא יכול לקנות אביליפיי באופן פרטי כי הוא יקר מאוד וגם אני חושש מתופעות לוואי שליליות שלו כגון אקטיזיה ותופעות אקסטרה-פרמידליות , וגם לא אקבל אישור ממשרד הבריאות לאביליפיי בגלל שאני מקבל SEROQUEL . יש לציין שאני מקבל מודאל 50 מ"ג פעמיים ביום לטיפול בבחילות והקאות . יש לציין שאחרי כל התקופה הזאת של לקיחת הטיפול שהוזכר למעלה אני עדיין סובל מדיכאון קשה ומשתק וקטלני ביותר , אין לי תיאבון בכלל ומעביר ימים בלי לאכול , אני מזניח את עצמי את ההיגיינה שלי ומעביר ימים בלי להתקלח אין לי מוטיבצייה לשום דבר , אני מרגיש אי- שקט וחוסר שקט דמוי אקטיזיה , לא יודע להתרכז בדבר ומעשן סיגריות בשרשרת . ואני עדיין סובל מ OCD גם התנהגותי וגם מחשבתי , אני גם סובל מטראוומה ממקרים שקשורים אליי והתרחשו בעבר שלי וכאשר אני ישן אני חולם חלומות טראוומטיות על מקרים טראוומטיים שקרו בעבר . רציתי לשאול האם הגיע הזמן לעשות שינוי בטיפול התרופתי מאחר ואין הטבה ? וכמה זמן צריך לעבור כדי לשקול שינוי בטיפול התרופתי ? ואם יש צורך בשינוי הטיפול התרופתי אז איזה שינוי את מציעה ועשוי להועיל לי ? האם את חושבת שהחלפת לוסטרל בציפרלקס או בוויפאקס XR תעזור (ולהמשיך לקחת את שאר הכדורים) ?
אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי בלי בדיקה, ההחלטה כמה זמן לחכות אחרי התחלת טיפול תלויה בהרבה גורמים ואישית ושונה עבור כל מטופל. התגובה לכל תרופה אישית ומי שלא הגיב לתרופה אחת מקבוצת SSRI (לוסטרל וציפרלקס לדוגמא) יכול להיות שיגיב לתרופה אחרת מאותה קבוצה.
במקרה שלי למה עדיף להחליף לוסטראל , לציפרלקס או לוויפאקס XR ? האם ציפרלקס עשוי לגרום למצב של אי שקט נפשי פנימי כלומר אי שקט פסיכומוטורי , מצב דמוי אקטיזיה , או אפילו אקטיזיה , ואם כן , הוספת פרולול תטפל באקטיזיה ואם כן מהו מינון הפרולול הנדרש ? האם אפשר לשלב לוסטראל 200 מ"ג יחד עם מירו 45 מ"ג ? האם אפשאר לשלב מירו 45 מ"ג יחד עם ציפרלקס 20 מ"ג ? האם אפשר לשלב מירו 45 מ"ג יחד עם וויפאקס xr 300 mg ?
שלום לא מזמן נפגשתי עם פסיכיאטר של קופת חולים כללית לבדיקת הפרעת קשב עם לחץ. הפסיכיאטר בדק בדיקה כללית ואפילו לא ידע מהלחץ הוא שאל אותי שאלת על הפרעת דיכאון ואפיין לי דיכאון מכייוון שסיפרתי לו על התמודדות שקשה לי איתה וזלגתי דמעות. והוא נתן לי מרשם לPrizma אך לא לקחתי את התרוםה מכיוון שכל יום אייני מדוכא רק כשמדברים איתי על טראומה או משהו שקשה לי איתו ונכנסים איתי לדיון אני בוכה וזה קורה אחת לחודשיים ולפי מה שקראתי התרופה הינה תרופה מסוכנת עם לא מעט תופעות לוואי אז מסיבות אלה אינני נטלתי את התרופה . ( מה שגם התברר לי יכול להיות מקור הבעיה של הקשב והריכוז ) בנוסף הוא רשם לי מרשם לרספירדל וכתב בדף הבדיקה שיש לי "הזיות קלות" אך לא יותר מזה ולפי מה שקראתי ושמעתי הרספירדל זו תרופה אנטי פסיכוטית למחלה מסוימת. וכשקראתי על הנתונים של המחלה הזו התברר לי כי זו מחלה נוראית עם נתונים פסיכותיים שמאד לא מאפיינים אותי אני ממש לא מבין למה הוא כתב את זה. אף פעם לא הזיתי כל חיי. הפסיכיאטר הוא של קופת חולים והמרשם והדף שהוא רשם מגיעים לקופה ולתיק הרפואי שלי. 1. האם יגרם נזק אם הדף הזה בתיק הרפואי והאם יתאפיין לי המחלה הזו גם אם הוא לא רשם זאת בדף הבדיקה? 2. לאן אני צריך לפנות אם אני ארצה ביקור נוסף אצל פסיכיאטר והאם זה יוכל לפסול לי את מה שהוא רשם ??
1. לא בהכרח הפסיכיאטר רשם מצב פסיכוטי או מחלה פסיכוטית. ריספרדל ניתן בהרבה מצבים נפשיים, גם לדיכאון וחרדה. אם נרשמה מחלה בתיק הרפואי ותידרש לחתום על ויתור סודיות המידע הזה יגיע למי שאישרת לו לקבל את המידע. 2. תוכל לפנות לפסיכיאטר אחר לבדיקה נוספת ואז כדאי להביא לו את מה שרשם הפסיכיאטר הקודם. אם הפסיכיאטר הקודם כתב שמדובר במצב פסיכוטי והאבחנה של הפסיכיאטר השני אחרת בקש ממנו לרשום במפורש שאין מחלה או מצב פסיכוטי.
אני בן 32 בגיל 22 עברתי טראומה פסיכוזה, הייתי בבית חולים ונתנו לי אבחנה סכיזפרניה, כבר 10 שנים שאני לוקח תרופות והתרופות עוזרות לי לעבוד, עבדתי 4 שנים ב4 עבודות , ועכשיו אני עובד בעבודה טובה כבר עוד שנתיים, בוא נגיד כך תודה לאל, מה שאני מנסה להגיד שלפעמים קשה לי אני מרגיש לחצים נפשיים, פוביות מכל מיני מקומות, גם יש לי רעד שהתחיל עוד בפסיכוזה לפני התרופות, אני לא יודע מה לעשות בוא נגיד כך אני עוד משלים עם זה מיתמודד, הבעיה הכי גדולה זה הרצף של החשיבה שנפגע לי, בגיל 22 בהתקף הפסיכוטי היחידי שכבתי על המיטה והרגשתי שנקרע לי משהו בראש בפנים נאכל הכוונה, אמרתי בטח זה כלום ועוד מאותו רגעים היה לי קשה להתבטאות להיות ממולך כמו שהיתי, לפני שנתיים הכרתי מישהי בריאה יצאנו שנה היא לא ידעה עלי שאני מתמודד היא אמרה אתה יודע דוד שלי שלה חולה בסכיזופרניה בן 50 אמרתי איך זה יתפרץ ? אמרה בגיל 15 הוא הרגיש שנאכל לו משהו בראש! עכשיו נפל לי האסימון של הזיתי משהו. מה ניתן לעשות לגבי החשיבה וכל זה אני כבר 10 שנים מנסה להישתקם?
נשמע שאתה משתקם, עובד ויוצר קשרים משמעותיים, אבל עדיין סובל מסימפטומים נפשיים. קשה לומר בלי בדיקה מה בדיוק הפגיעה בחשיבה אבל יתכן ואפשר לעזור בלחץ הנפשי, הפוביות והרעד ע"י שינוי של הטיפול התרופתי, כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל ולהתייעץ איתו.
כאמור סכיזופרניה ו ocd מטופל בתרופות . הומלץ לי על טיפול ב "ניורפידבק" .. השאלה : האם זה יכול לעזור לי ? וכיצד זה עובד . ? תודה
נוירוביופידבק הוא סוג של ביופידבק, כלומר טיפול המודד תגובה פיזיולוגית במצבים נפשיים שונים ומנסה בעזרת טיפול קוגניטיבי לשנות את התגובה הפיזיולוגית וכך לעזור לשלוט במצב הנפשי. בנוירופידבק התגובה שנמדדת היא פעילות המח באמצעות אלקטראנצפלוגרפיה (EEG). בטיפול מלמדים את המטופל לשלוט בגלי המח שלו בעזרת מתן משוב (פידבק) חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מוחית ומשוב שלילי על סוג פעילות שאינו רצוי. יש מחקרים בודדים שהראו שיפור ב-OCD עם הטיפול, מאחר והטיפול אינו פולשני אין לו תופעות לוואי שווה לנסות אם התרופות לא עוזרות מספיק, אבל הטיפול ניתן באופן פרטי ואינו ממומן ע"י קופות החולים.
לבעלי יש את המחלה קיבל את זה בצבא האם יכול להיולד לנו גם ילד כזה?סיכוי גבוה או נמוך?
לכל אדם באוכלוסיה הכללית יש סיכוי של 1% לפתח סכיזופרניה, למי שיש הורה עם סכיזופרניה הסיכוי שלו לפתח את המחלה היא כ-12%.
אם לאבא יש את המחלה האם יש סיכוי שיולד לו ילד כזה עם זכזיפרוניה?
לכל אדם באוכלוסיה הכללית יש סיכוי של 1% לפתח סכיזופרניה, למי שיש הורה עם סכיזופרניה הסיכוי שלו לפתח את המחלה היא כ-12%.
האם למישהו שהיה לו בעבר את המחלה בצבא והיום הוא מתפקד רגיל זה אומר שזה עבר לו או יש לו עדיין את זה?יתכן שזה עובר או לכל החיים?
סכיזופרניה היא מחלה כרונית אבל אפשר לחיות ולתפקד רגיל איתה. בנוסף, יכול להיות שלאדם היה מצב פסיכוטי אבל לא מדובר במחלה.
האם יתכן שיש לאדם את המחלה הזאת והוא מתפקד רגיל נוהג באוטו צוחק שמח מדבר יושן חי ונשוי? האם זה מצב קל יכול להיות שלוקח רספארדל?
אנשים רבים מתפקדים כרגיל עם סכיזופרניה (אם אכן אובחן שהוא סובל ממנה), יש טווח רחב של חומרת המחלה מאורח חיים רגיל ועד אשפוזים חוזרים, יכול להיות מצב שמינון נמוך מספיק.
שלום בעלי לוקח רספדל 1 מ"ג ביום אני פוחדת מהמחלה הזו האם הוא מסוכן לציבור ? האם במידה ולא שתה את הכדורים יכול לקרות לו משהו או שיעשה משהו?יכול להיות שלא לקח תקופה תודה?
אין אפשרות לענות אישית לגבי בעלך בלי בדיקה וקריאה בתיק הרפואי. גם אם הטיפול ניתן במצב פסיכוטי והוא חלף' את הפסקת הטיפול כדאי לעשות תוך כדי מעקב של פסיכיאטר. נסי לשכנע אותו לגשת לפסיכיאטר המטפל ולדבר איתו על הצורך בהמשך טיפול.
שלום האם מינון של רספדל 1 מ"ג ביום פעם ביום אומר שהמצב הוא פחות קשה ואין מצב של סכנה לציבור?
ריספרדל במינון 1 מ"ג הוא מינון שאינו נחשב כאנטיפסיכוטי אבל אפשר להגיע אליו בתהליך הורדה אחרי שהפסיכוזה חלפה או לטיפול בהפרעות נפשיות אחרות. אין קשר ישיר בין המסוכנות למינון, הטיפול נקבע על פי המצב הנפשי. יחד עם זאת בדרך כלל במצב פסיכוטי חריף (שלא בהכרח מצביע על מסוכנות) מינון זה אינו מספיק, ולכן סביר במצבים חריפים ינתן מינון גבוה יותר.
שלום רב , האם את שמעת על הגישה בלפלנד בטיפול בפסיכוזה ? זאת גישה שנבנתה ונחקרה במשך 25 שנה עי פסיכיאטרים הגישה דוגלת בריפוי ללא תרופות מפסיכוזה מספרת על 85 אחוז החלמה מפסיכוזה וממומנת עי הממשל ניתן לראות את הסרט חינם ביוטיוב תחת השם דיאלוג פתוח אשמח לחוות דעתך
פעם שסיפרתי את זה לרופא הוא אמר: "לפלנד?בלי תרופות? אולי אתה ראה יותר מידי נילס הולגרסון כשאתה להיות ילד. לדבר? זה מפריע מתי אני כותב תרופות ובעיות שלך זה רק ממחלה ולא להיפך. מבין בחורצ'יק? ובכלל אתה בשעה זה צריך ישן - לא מדבר. אני עוד קצת מינון והכל להיות בסדר. תרגיש טוב חמוד." הקיצור סע ללפלנד...
שלימדו אותם.
עד שנות החמישים של המאה הקודמת הטיפול במצבים פסיכוטיים היה בשיחות עם הצלחה מוגבלת ביותר. מאז גילוי התרופות הללו חל מהפך ורוב האנשים שהיו כלואים במוסדות שוחררו וחזרו לחיים בקהילה. כך שלמרות ההסתיגויות מתופעות הלוואי הקשות שרואים לעתים עם הטיפול זהו הטיפול היעיל והמהיר ביותר כיום. בדיוק כמו עם טיפול באנטיביוטיקה, לפעמים הטיפול גורם לתופעות לוואי, לפעמים טיפול יתר גורם לסכנה חמורה יותר בגלל יצירה של חיידקים עמידים אבל עדיין אנשים היום מתים פחות מזיהומים בזכות טיפול באנטיביוטיקה ולכן לא צריך לשפוך את התינוק עם המים ולבטל את התרומה שיש לתרופות. כמובן שלטיפול התרופתי יש השפעה מוגבלת, טיפול פסיכוסוציאלי הוא חיוני ומשפיע על ההחלמה לפחות כמו הטיפול התרופתי, לכן טיפול טוב במחלה נפשית אף פעם לא יכלול תרופות בלבד. המודל בלפלנד אינו שולל טיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות אלא משלב טיפול פסיכוסוציאלי מקיף יותר, וכמובן שטיפול פסיכוסוציאלי דומיננטי ומקיף יותר יכול להוריד את הצורך או המינון של התרופות. טיפול כזה הוא יקר הרבה יותר מטיפול תרופתי ולכן בגלל מגבלות כלכליות של מערכות בריאות ברוב העולם הוא נפוץ יותר. במצב אופטימלי בו ניתן היה להשקיע ללא גבול בטיפול אפשר היה להתקרב למודל בלפלנד.
כנראה לא ראית את הסרט עד הסוף... מדברים שם במושגים של "החלמה" או "מתן תרופות במקרים נדירים במטרה להפסקתן מאוחר יותר" (שנתיים) וחלק מהדוברים הם פסיכיאטרים שלפחות ע"פ הסרט מהקבוצות היותר מפרסמות באירופה וכל זאת מגובה במספרים! בתור רופאה (ואת רופאה מקסימה) קשה לי לקבל שאת אומרת משהו כמו "ניסו את בשנות ה 50 וזה לא הצליח"...זוהי אינה גישה מדעית.כנראה שניסו לא טוב...
שלום ד"ר, שמעתי פעם בהרצאה שחולי פרקינסון שמקבלים אל-דופה עלולים לסבול ממיניות יתר. האם ניתן להסיק מכך שחולי סכיזופרניה מיניים יותר? האם זו הסיבה לפגיעה בחשק המיני ע"י אנטיפסיכוטיות? כמו כן, בן 36, כ 4 שנים עם זיפרקסה, כרגע על 5 מ"ג וחווה סוג של ירידה בחשק דווקא עם מגמת ההפחתה בטיפול. האם זו יכולה להיות השפעה מאוחרת של הטיפול או עניין של גיל/מצב בריאותי בכלל? תודה רבה מראש.
יש דיווחים על עליה בחשק המיני עם טיפול באגוניסטים של דופמין (חומרים שנקשרים לקולטן לדופמין ומפעילים אותו). לא נראה לי שאפשר להסיק באופן ישיר בין סכיזופרניה וחשק מיני. המנגנון של מחלת הסכיזופרניה מורכב, אמנם דופמין משתתף בו אבל לא רק הוא. גם המנגנון של תשוקה ומיניות מורכב, דופמין משחק תפקיד אבל הוא לא היחיד. תרופות אנטיפסיכוטיות פוגעות בחשק המיני בעיקר על ידי העלאת רמת פרולקטין, עליה ברמת פרולקטין קורית בתחילת הטיפול בחלק מהתרופות בחלק מהמטופלים אבל לרוב חולפת. אפשר לבדוק רמת פרולקטין כדי לוודא זאת. חשק מיני הוא דבר מורכב שיכול להיות מושפע מגורמים רבים פרט לתרופות, גיל הוא אחד מהם. אם הירידה בחשק הופיעה עם ההפחתה בטיפול יתכן שמה שגורם לה הוא דווקא המצב הנפשי ולא הטיפול. אין לטיפול באנטיפסיכוטיים השפעה על החשק המיני אחרי שמפסיקים אותם.
תודה על הדאגה דוקטור אבל מצבי הנפשי תקין. אני על 5 מ"ג זיפרקסה כבר שנתיים בתיאום עם הרופא המטפל, עובד בהייטק ומתחתן עוד מספר חודשים ולכן הנושא חשוב לי. מצד שני לאנשים יש חיי מין בריאים גם 3 עשורים אחרי גיל 35. אבקש בדיקת פרולקטין.תודה.
שם התרופה שקיבל: ויפרקסה ולוטב.אולי התרופה לא טובה לו ויש תופעות לואי והוא לא אומר כיון שאינו יודע שנוטל..(באופן כללי אינו מדבר כמעט..) א)מה דעתך? ב)אשמח לקבל מידע על התרופה.תודה
א. על תופעות לוואי לא צריך לדעת כדי לדווח, מי שיש לו תופעות לוואי מתלונן עליהן. אם הוא לא מתלונן על בעיה כנראה שאין. ב. זיפרקסה מכילה אולנזפין. ולוטב היא טבליה מסיסה שנמסה על הלשון לאחר מספר שניות ולכן משפיעה מהר יותר. אולנזפין היא תרופה אנטיפסיכוטית מהדור השני, היא חוסמת קולטנים לדופמין וסרוטונין. תופעות הלוואי העיקריות שלה הן עייפות ושינויים מטבולים כמו עליה במשקל, שינויים ברמת השומנים בדם וברמת סוכר בצום.
האם צריך ליצרוך : מירו 45מג או סוליאן 600 מג עם אוכל או שאפשר גם על קיבה ריקה
את רוב התרופות מומלץ ליטול עם אוכל ולא על קיבה ריקה. רמת סוליאן בדם מעט גבוהה יותר אם התרופה נלקחת עם אוכל, רמת מירו אינה מושפעת מאוכל.
אחי(30)אושפז בכפיה ואובחן בעל סכיזופרניה. קיבל כדורים נטל מעט והפסיק. הדרדר ואושפז שנית.מסרב ליטול אותם. הורי שמים לו באוכל(בקערית עגבניה או חילבה) בלי ידיעתו כיוון שמפחדים מהדרדרות נוספת שתביא לאישפוז ונאמר להם שכל אישפוז מחמיר יותר את המצב.לא דיווחו לביטוחלאומי כיון שעובד ונוהג. א) האם להמשיך לתת לו כך בערמה? ב) אם לא הנ"ל אז כיצד אפשר להביא לו התרופה? ג) האם שיחה עם עו"ס לתמיכה במשפחה בקו"ח/מסגרת אחרת מחיבת את העו"ס לדווח לביטוח לאומי? ד) האם יתכן שיש טעות באבחנה ומה שיש/היה לו זו פסיכוזה עקב נטילת סמים?(שלא הכחיש זאת.) תודה רבה
א. מבחינה אתית אסור לתת לאדם תרופה ללא ידיעתו, בנוסף, אם הוא יגלה זאת הוא יתקשה לתת אמון במשפחה בהמשך. ב. אפשר להמשיך ולדבר איתו על היתרונות שבטיפול והחסרונות שבמצב לא מאוזן, לדוגמא קושי למצוא עבודה או להתמיד בלימודים. אם קיימת סכנה לעצמו או לסביבתו אפשר לבקש טיפול מרפאתי כפוי ואז לתת טיפול ארוך טווח בזריקה. ג. קיימות מסגרות בכל הארץ של תמיכה במשפחה ומאוד מומלץ לפנות אליהן. קשה להתמודד עם בן משפחה חולה, בעיקר אם הוא מסרב לקבל טיפול. עו"ס מחוייבת לדווח כמו כל גורם מטפל אחד אם היא מתרשמת מסכנה לו או לסובבים אותו. הסכנה לחסרי ישע (קטינים, קשישים) אינה חייבת להיות מיידית, לדוגמא, אם יש בבית ילד שיכול להינזק רגשית מקרוב משפחה חולה שגר איתו היא חייבת לדווח לשירותי הרווחה. בכל מקרה אפשר לשאול את העו"ס אם היא מחוייבת או מתכוונת להעביר מידע ולמי. דיווח לביטוח לאומי נעשה לצורך בקשת קצבה או שירותי שיקום ואילו זכויות, לא חובות. ד. יכול להיות, פסיכוזה יכולה להיגרם על ידי שימוש בסמים, אבל הדבר לא שולל לגמרי קיום סכיזופרניה עד שלא רואים את המצב ללא שימוש.
שלום, אני חולה בסכיזופרניה. בבדיקה האחרונה אמר לי הפסיכיאטר שבבדיקה הקודמת הייתי "פחות מאורגן" מאשר בבדיקה האחרונה. מהו מושג "חוסר הארגון" ? תודה
חוסר ארגון הוא אחד הסימנים בבדיקה של הסטטוס המנטלי, הוא מתייחס לחוסר ארגון בהתנהגות בדיבור או בחשיבה. התנהגות וחשיבה מאורגנות הן התנהגות וחשיבה מונחות מטרה. לדוגמא חוסר ארגון בחשיבה - כשהאדם אינו מצליח להעביר את מה שברצונו לומר בצורה מסודרת.
שלום אני מאובחן כסובל מ double depression dysthymsia והפרעת אישיות נמנעת או הימנעותית וחרדה חברתית ו OCD וחרדה . אני מטופל בתרופות הבאות : 1. Seroquel 800 mg ביום . 2. Lustral 200 mg ביום . אני כבר לוקח לוסטראל 115 ימים . 3. Lamictal 300 mg ביום . אני כבר לוקח למיקטל 99 ימים . 4. Miro 45 mg ביום . אני כבר לוקח מירו 38 ימים . 5.Promthazin 25 mg כפול 4 פעמים ביום . 6. Clonex 0.5 mg כפול 4 פעמים ביום . הפסיכיאטר שלי אמר שניתן להוסיף Abilify 2.5 mg ביום אבל אני לא יכול לקנות אביליפיי באופן פרטי כי הוא יקר מאוד וגם אני חושש מתופעות לוואי שליליות שלו כגון אקטיזיה ותופעות אקסטרה-פרמידליות , וגם לא אקבל אישור ממשרד הבריאות לאביליפיי בגלל שאני מקבל SEROQUEL . יש לציין שאני מקבל מודאל 50 מ"ג פעמיים ביום לטיפול בבחילות והקאות . יש לציין שאחרי כל התקופה הזאת של לקיחת הטיפול שהוזכר למעלה אני עדיין סובל מדיכאון קשה ומשתק וקטלני ביותר , אין לי תיאבון בכלל ומעביר ימים בלי לאכול , אני מזניח את עצמי את ההיגיינה שלי ומעביר ימים בלי להתקלח אין לי מוטיבצייה לשום דבר , אני מרגיש אי- שקט וחוסר שקט דמוי אקטיזיה , לא יודע להתרכז בדבר ומעשן סיגריות בשרשרת . ואני עדיין סובל מ OCD גם התנהגותי וגם מחשבתי , אני גם סובל מטראוומה ממקרים שקשורים אליי והתרחשו בעבר שלי וכאשר אני ישן אני חולם חלומות טראוומטיות על מקרים טראוומטיים שקרו בעבר . רציתי לשאול האם הגיע הזמן לעשות שינוי בטיפול התרופתי מאחר ואין הטבה ? וכמה זמן צריך לעבור כדי לשקול שינוי בטיפול התרופתי ? ואם יש צורך בשינוי הטיפול התרופתי אז איזה שינוי את מציעה ועשוי להועיל לי ?
אין אפשרות להמליץ על טיפול ללא היכרות עם ההיסטוריה הרפואית ובדיקה, כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי משך הזמן שהוא ממליץ להמתין לפני החלפה.
אני נמצא בחופש אצל הורי לקראת סיום אשפוז של כ-4 חודשים. ניסו לתת לי כמה סוגי שונים של תרופות ולבסוף החליטו לתת לי לפונקס. שכחתי לציין דבר חשוב-הייתי סובל מאוד! מעייפות לפני האשפוז וניסו לתת לי כדורים לא מעייפים ברובו. אמרתי ברובו כיוון, שכעת נותנים לי לפוקנס והוא מעייף אותי מאוד, נמאס לי מעייפות! אמרתי לפסיכיאטר שלי על זה והוא הציע לקחת את הלפונקס לפני השינה.השאלה שלי - עד כמה זה יעזור? אתמול ישנתי 10 שעות כאשר הלפונקס עדיין היה מחולק לערב ולבוקר(ולא הכל בערב).
לפונקס גורמת לעייפות רבה, אצל חלק גדול מהמטופלים בה מצב העירנות משתפר עם הזמן אחרי שיש הסתגלות לתרופה. לקיחת התרופה רק בערב תגרום לפחות עייפות במהלך היום. עם השיפור במצב יש אפשרות של הפחתת המינון למינימום שעדיין יש לו השפעה טיפולית.
שלום וברכה, בן 26 לפני כשנה, לאחר התקף מאני-פסיכוטי שנגרם כתוצאה מנטילת 60 מ"ג פאקסט, אובחנתי כסובל מהפרעה דו קוטבית בשילוב עם קווי אישיות גבוליים ומרכיבים טורדניים כפייתים. טיפול ראשוני ניתן לי סוליאן 400 אח"כ ירד ל200 מ"ג. תרופה זו ממש עייפה אותי ועשתה אותי זומבי, כמו כן גם הסרוקוואל שבמינון של 25 מ"ג "מפיל אותי". לבסוף טופלתי בלמיקטל 200 מ"ג ולאחר 4 חודשים הופסק הטיפול מצידי. רציתי לשאול בעיקר בקשר לתנודות מצב הרוח ולאבחנה שלי. מי שסובל מהפרעה דו קוטבית, האם יתכן שביום אחד תנודות מצב הרוח שלו יתחלפו במהירות? לדוגמא, אני יכול לשבת בבית, אני ישר משתעמם, ואז יש לי ריקנות כרונית, מחשבות אובדניות, מרגיש שכל עולמי חרב עליי, ואז פתאום חבר מתקשר ומזמין אותי אליו או משהו בסגנון, ואז פתאום המצב רוח מתחלף לטוב, ויש תקווה, והכול די בסדר.. ואח"כ שוב חוזר הביתה, שוב שוקע, דיכאונות, אובדנות... האם זה סביר להפרעה דו קוטבית? או שמא קצב התחלפויות מצב הרוח בהפרעה דו קוטבית הוא עונתי, או חודשי? האם סביר שיהיו תנודות יומיות בתדירות כזאת? או שלדוגמא אני עם חברה שלי, הכול די בסדר ומצב רוח, ואיך שאני חוזר הביתה אל חדרי כל עולמי חרב עליי, שמגיע לנקודה שבה אפילו אני מתכנן מעשים אובדניים לפרטים(!). ועוד דבר, בהפרעה דו קוטבית אומרים שהחולה סובל מתנודות קיצוניות במצבי הרוח ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות, ואצלי בדוגמא שנתתי עם החבר שמזמין אותי, או החברה, אפשר לייחס זאת לסיבה סביבתית, אז מה זה אומר? והאם שווה לשקול טיפול בליתיום? (כי בהתחלה הרופא רצה לתת לי ליתיום אבל אני שכנעתי אותו לתת לי למיקטל בגלל פיחות תופעות הלוואי). כרגע יש גם בעיות בשינה, לפעמים ישן עמוק לילה שלם, לפעמים לא נרדם בכלל, מכניס את עצמי ללחץ (אולי מנגנון לא מודע), אך לא שולט בזה וזה גורם לי סבל, יש לי בונדורמין אך פוחד ליצור תלות. סרוקוואל "מפיל" אותי ומעייף אותי מאוד (25 מ"ג) אך לא מצליח להרדים אותי מפני שהגוף נכנס ממש למלחמה נגד עצמו משום מה. בעקבות כך בבוקר סובל ולא מתפקד בעבודה. כבר שנים זה ככה מאז שאני ילד (גם היה כך בבית הספר) תודה מראש וחג שמח
התנודות בהפרעה דו-קוטבית לרוב נמשכות שבועות עד חודשים והן מכונות אפיזודות, תנודות במהלך היום שקשורות לנסיבות חיצוניות הן בדרך כלל לא חלק מהמחלה, הן יכולות להיות חלק מהפרעת אישיות גבולית. אפיזודות של דיכאון או מאניה שכיחות יותר בעונות המעבר. אין אפשרות להמליץ על טיפול ללא בדיקה, כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי ההמלצה שלו.
היי, תודה על המענה. ראשית כל עד לפני כמה זמן הייתי בטיפול פסיכו דינאמי אצל פסיכולוג קליני כשנה ושמונה חודשים. הטיפול הופסק מצד המטפל כי ביררתי עליו פרטים באופן לא חוקי ותקפתי אותו מילולית. הייתי שולח לו עשרות אס אמ אסים ביום. קצת עליי בילדותי הייתי מוכרז כילד נטוש. אימי התדרדרה לסמים קשים, לפני כחצי שנה התאבדה. תקופת הילדות ובגרות כללה המון בילויים במוסדות גמילה של אימא. חוויתי ממנה המון התעללויות נפשיות (לא פיזיות). קשר מאוד סבוך. לא גדלתי איתה אלא בחיק המשפחה. עם אבא לא היה כלל קשר (הקים משפחה חדשה). כל עניין הויסות רגשי מלווה אותי עוד מילדות, כנל גם בעיות השינה. נער די מופרע אך לא נפתחו תיקים פליליים בה ומעולם לא נגעתי בסמים ואפילו בסיגריות. כיום יש המון מחשבות על אובדנות, אני די לבד, יש חברה אך סביר להניח שאם היא היתה איננה/נפרדת אז האובדנות היתה הופכת למעשית יותר, כמעט הייתי קרוב לפגיעה עצמית (לחתוך ידיים רגליים), אינטלקטואל מאוד, קורא המון על פסיכולוגיה, קבלה, תורה, מחלות נפש. מבין יותר מדיי אוליי. רוצים לשלוח אותי כרגע לשלוותה (מרצון ולא בכפייה) אך אני מאוד מהורהר בקשר לזה כרגע ללא תרופות וללא שיחות
לפני 10 שנים עברתי אשפוז כפוי קצר עקב אבחנת סכיזופרניה (פסיכוטי פעיל) . אחר כך שיקום, נקבעו אחוזי נכות. לאחר שנתיים שיקום עברתי לפסיכיאטר שטען שאני בריא והוריד את המינונים לאפס. כיום כבר מספר שנים בלי תרופות, מרגיש טוב, סיימתי אוניברסיטה, עובד , לא זקוק לתמיכה , והכל בסדר. הבעיה היא שיש המון רישומים שהורסים לי בעקיפין את החיים. 1. היסטוריה רפואית בתיק של הקופ"ח (דרכם קיבלתי מרשמים בזמנו) 2. רשומות ביטוח לאומי (נכות) 3. רשומות בית חולים כחולה סכיזופרניה שעבר אשפוז כפוי 4. מאגר מיוחד של משרד הבריאות שמהווה חסם לכל תפקיד רציני ואחראי במדינת ישראל. רצ"ב http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=27&pageid=137 האם בהנחה שאכן האבחנה לא נכונה (כי הרי סכיזופרניה היא כרונית, וכמעט לא מחלימים ממנה - והנה , אני בריא כשור) - נראה לך שיש דרך לנקות את הרשומות הבאות כדי לאפשר לי שיוויון הזדמנויות בשוק העבודה? (אני מתכוון לשיוויון אמיתי ומלא !) לכאורה אם בהווה אין לי סכיזופרניה ואני בריא - אני אמור להיות כשיר מבחינה חוקית (לפי חוק יסוד חופש העיסוק) לעשות כל מה שעולה על רוחי - להיות סוכן מוסד, פסיכולוג-קליני, שופט בית משפט עליון, מנתח מוח או אפילו פסיכיאטר... ואסור לממסד למנוע ממני להתקדם כמו כל אזרח בריא אחר , רק בגלל שפעם, בעבר, הייתי חולה או מאובחן באבחון שגוי. אני צודק ברמת העיקרון ? מה את מציעה לעשות?? תודה מראש
אסור למנוע מאדם לעבוד בגלל מחלה או נכות, פרט למצב שבו הנכות תסכן אותו או אחרים בעבודה, לדוגמא אפילפסיה לא מאוזנת לא תאפשר לך להיות נהג משאית. יש אנשים עם סכיזופרניה שעוסקים בכל תחום, גם שופטים, מנתחים ופסיכיאטרים. חובתו של המעביד לדאוג שהם כשירים לעבודה ולכן זכותו לדרוש דוח מהרופא המטפל כדי לוודא זאת. לגבי האבחנה כדאי לפנות לגורמים שטיפלו בך, אם האבחנה של סכיזופרניה אינה נכונה לדעת הפסיכיאטר אפשר למחוק אותה מהרישומים בקופת חולים. כמובן שעדיין תשאר אבחנה של מצב פסיכוטי בעבר. אני מציעה שתפנה לכל עיסוק שאתה רוצה ותברר את הדרישות אליו, אם מישהו מגביל אותך בגלל האבחנה אפשר לפנות לבית דין לעבודה מכיוון שהוא עובר על חוק חופש העיסוק.
מצחיק!!!! אם יש לך רישומים פסיכיאטריים מלאאאאא עבודות לא יקבלו אותך ואתה יכול לשכוח לעבוד עם משרד הבריאות. ז"א סיעוד ורפואה מחוץ לתחום. אלא אם כן למדת לפני האבחנה. מי שמייעצת לך כאן למדה רפואה ויכלה ללמוד גם משפטים כי היא מכירה את החוק. הקשר של הייעוץ שלה למציאות לא קיים וחבל שתלמד על בשרך. זה מאוד מעליב לעבור את התהליך של ללמוד את משמעות הסטיגמה. ההרגשה היא כאילו יש לך צרעת וכולם בורחים ומתחמקים ממך.
אני בן 43 סובל מחרדה רבה מאד שמתבטאת בקושי לתקשר עם הסביבה ובצורך לברוח כל הזמן אני מטופל בקלופיקסול 10 מ''ג ו ברספידל 4 מ''ג , אני נוטל קלופיקסול כשבוע ושאלתי אם הכדור יכול להוריד את רמת החרדה כי ממש אין לי חיים אני פוחד לצאת מהבית
אם הסיבה לחרדה היא פסיכוזה תרופות אנטי פסיכוטיות הן טיפול הבחירה, התגובה לטיפול אישית ואי אפשר לדעת מי יגיב לאיזו תרופה. ללא קשר למצב פסיכוטי כל התרופות האנטי פסיכוטיות הן תרופות נוגדות חרדה חזקות וניתנות במקרים שבהן תרופות הרגעה אחרות לא עוזרות או שאין אפשרות לתת אותן לאורך זמן.
שלום, יש לי שתי שאלות: 1) מהו נפח הדיבור ? 2) איך מסתכלים על האפקט (אני יודע שאפקט זה מצב הרוח כפי שנראה לצופה מהצד בשונה ממצב הרוח, שזה מצב הרוח כפי שמרגיש אותו המטופל והאפקט לא תמיד תואם את מצב הרוח) אשמח לתשובה מפורטת. תודה רבה
1. נפח דיבור = כמות הדיבור, כמות מילים. 2. מצב רוח הוא תחושה סובייקטיבית של הנבדק, אפקט הוא הרגש שרואה הבודק. אפקט בוחנים לפי סוג, טווח, התגוונות והתאמה. סוג הרגש יכול להיות דיכאוני, רגזני, מתוח וכו'. הטווח של האפקט מתכוון לעצמת הרגשות, האם הנבדק מסוגל להעביר את הרגשות שלו בהבעות הפנים ותנועות הגוף או שהוא נראה ללא ביטוי של רגש כלל (אפקט שטוח). התגוונות - האפקט אמור להשתנות לפי נושא השיחה. התאמה - האפקט תואם אם הוא מתאים לנושא השיחה, כלומר שמח כשמדברים על דברים שמחים ולהיפך. כמובן שיכול להיות מצב שמצב הרוח לא תואם לאפקט, לכן מציינים את שניהם. בדיקת האפקט היא אמנם אובייקטיבית לגבי הנבדק אבל סובייקטיבית לבודק, לכן הבדיקה יכולה להיות שונה בין שני בודקים.
תיאור מצב: אדם שאובחן כסובל מסכיזופרניה ואושפז למספר ימים (שוחרר על ידי בית החולים). נטל תרופות אטני-פסיכוטיות ואנטי דיכאוניות במינונים גבוהים במשך שנתיים, ולאחר מכן הפסיק. מאז שהפסיק לקחת את התרופות, עברו 6 שנים, בזמן הזה השלים תארים, עובד לפרנסתו והתחתן - ללא תלות בסביבה, ומתנהג בצורה נורמטיבית לחלוטין. לדבריו חש בטוב רוב הזמן. מיותר לציין שלא התאשפז פעמים נוספות מאז, ולא נזקק לשום טיפול או תמיכה. האם ברמת העיקרון היית אומרת שנמצא ברמיסיה מלאה מהסכיזופרניה, או שהיתה טעות באבחנה?
אי אפשר לדעת במקרה הספציפי הזה בלי בדיקה ומעבר על הרישום הרפואי אבל באופן כללי לגבי אבחנות במצב פסיכוטי: בהתקף הפסיכוטי הראשון קשה להבדיל בין מחלה כרונית כמו סכיזופרניה לבין התקף פסיכוטי חריף בודד. ההבדל בין שתי האבחנות הוא שבסכיזופרניה יש ירידה בתפקוד, ביכולת השכלית או הרגשית. במקרים רבים בתחילת המחלה ובהתקפים הראשונים לא רואים פגיעה משמעותית או שאין מידע לגבי המצב בעבר ואי אפשר להשוות. כשאין וודאות לגבי האבחנה מקובל לנסות להפסיק את הטיפול בהדרגה לאחר תקופה, בדרך כלל שנה אחרי רמיסיה מלאה. בנוסף קשה להבדיל במצב פסיכוטי אם מדובר רק בפסיכוזה או במאניה פסיכוטית או דיכאון פסיכוטי, מה שמוסיף לאבחנה אפשרויות מלבד סכיזופרניה. כך ששתי האפשרויות שציינת ייתכנו, אם יש מחלה הרי שאותו אדם שמתפקד בכל תחומי החיים והוא נטול סימפטומים נמצא ברמיסיה מלאה, ויתכן ואין לו מחלה ואז האבחנה היתה לא נכונה. ככלל הסיבה למתן אבחנות והגדרות הוא כדי לאפשר תקשורת בין אנשי מקצוע לגבי מטופלים שלהם, לקבוע פרוטוקולים של טיפול למצבים דומים ולבדוק במחקרים את יעילות הטיפולים הללו. ההגדרות הללו כוללניות ואינן מסוגלות להקיף את המגוון של מצבים נפשיים באנושות. לא לדעת אם יש או אין מחלה זו אי ודאות שקשה לחיות איתה אבל זה המצב במקרים רבים. ככל שחולפות שנים מאז ההתקף הפסיכוטי הבודד ללא כל פגיעה נראית לעין הסיכוי למחלה או להתקף נוסף יורדים אבל לא נעלמים לחלוטין, בלי קשר לקיום מחלה כרונית מי שהיתה לו פסיכוזה יש לו סיכוי לפתח פסיכוזה יותר מאנשים אחרים גם בעתיד.
שלום רב. יש לי מס' שאלות לגבי התרופה רידזין/מלריל: 1)האם מותר ליטול רידזין יחד עם סרוקסט ודפלפט כרונו? 2)האם מותר ליטול רידזין בהריון? 3)האם חולי אפילפסיה יכולים ליטול רידזין? 4)מהן ההשפעות לטווח הארוך עם נטילת רידזין(פגיעה בראייה?)? בתודה מראש וחג פסח שמח, רווית.
1. שלוש התרופות משפיעות על ההולכה בלב ועלולות לגרום לשינוי במלחים בדם לכן יש לבצע בדיקת אק"ג ובדיקת מלחים בדם. לא מומלץ לתת רידזין עם סרוקסט. 2. ככלל תרופות אנטיפסיכוטיות אינן גורמות לעליה בשכיחות מומים מולדים. נטילה של רידזין בטרימסטר האחרון יכול לגרום לתסמונת גמילה או הפרעות תנועה בילוד. אפשר לקבל את סיכום הממצאים על ההשפעה של כל תרופה מהמרכז הטרטולוגי בהדסה בטלפון 02-6243663 3. תרופות אנטיפסיכוטיות מורידות את סף הפרכוס, כלומר קל יותר להגיע לפרכוס איתן. לא מדובר באיסור מוחלט על טיפול, לפעמים אין בעיה בכלל ולפעמים יש צורך בהתאמה מחדש של הטיפול באפילפסיה, בכל מקרה הטיפול צריך להיעשות בתיאום עם הנוירולוג המטפל. 4. נטילה של תרופות אנטיפסיכוטיות במשך שנים יכולה לגרום לתופעות לוואי של תנועות לא רצוניות. התופעה הפיכה בהתחלה ולכן צריך לעקוב אחרי התפתחות תנועות כאילו כדי לשנות את הטיפול. רוב התרופות (פסיכיאטריות ואחרות) מתפנות דרך הכבד ולכן יש צורך לבצע בדיקה של תפקודי כבד פעם בשנה. ריזדין משפיעה על ההולכה בלב ולכן יש לבצע אק"ג. התרופה גורמת לרגישות לשמש ויכולה לגרום לפיגמנטציה. לתרופה יש השפעה אנטיכולינרגית שיכולה לגרום לטשטוש ראיה והחמרה בגלאוקומה של זוית צרה. במינון גבוה (800 מ"ג) התרופה יכולה לגרום גם לפיגמנטציה בעין עד לפגיעה ברשתית ובראיה.
שלום, אני בן 30 ומזה זמן שמתי לב שאני לא רואה את החיים כמו שאחרים רואים. כלומר, מצד אחד אני מבין ממש טוב איך אנשים חושבים ומרגישים ומה מניע אותם, אבל זה מאוד רציונלי, ברמה הרגשית זה מרגיש לי כאילו הם דמויות בחיים שלי ואני חווה את האנשים בחיי ואת חיי כסרט. לכן לפעמים דברים שאני עושה או אומר פוגעים כי לא הבנתי באותו רגע מה האדם יחווה כתוצאה מדברי. אני מרגיש שאני בדרך כלל מונע מרצונות ומדחפים וזה לא מאוד מאוזן עם המצפון שלי או הרגשות. אני יודע לעצור את עצמי ולא לעשות משהו שהוא לא בסדר אבל זה כמסקנה מ"כלל שנלמד" לאו דווקא משהו שמגיע עמוק מבפנים. מתנהל לפי כללים וקודי התנהגות ומן תפיסה של ככה עלי לפעול וככה העולם בנוי ולא לפי איזהו רגש ותחושה פנימית מאוזנת. מאוד מתקשה לקבל החלטות. מקריאה מרגיש לי שיש לי מן דפרסונליזציה, אבל זו תחושות ותפיסת מציאות שקיימת אצלי מגיל מאוד מאוד קטן. האם יתכן שמדובר בהפרעה אחרת? האם ייתכן שבנאדם יגדל עם דה פרסונליזציה? שכך הוא תופס את העולם ככלל קשה לי לחוות ולקבל כל דבר שלילי טראומתי או טראגי בחיים. וגם אירועים פתאומים שהם שליליים לא מחלחלים ישר. כאילו כל חוויה רגשית שלי עוברת מסננת. אם היא קשה מדי אני כאילו לא מכיר בדבר, ומוצא לו הסברים אחרים ומשכנע את עצמי להאמין בהם או לחילופין נותן לזה להכנס לתודעה רק כשהפכתי את זה למשהו עם היבט חיובי או כשאמרתי שזה דבר מוגמר ואין לי מה לעשות לגביו. כלומר אין לי את היכולת להכיל ולקבל דברים שלילים כמו שהם, מידית, רגשית, ומבלי למתן אותם. אני שם לב שבעצם להבדיל מאחרים, אין לי מצב רוח. כלומר מצב הרוח שלי הוא קבוע ונטרלי. דברים משמחים אותי או מבאסים אותי. אם הם משמחים זה סבבה, אם הם מבאסים אני לא תמיד מעכל אותם כמו שהסברתי למעלה. לסיכום אני מרגיש כאילו אני חי בסרט או במן אשליה, שבה דברים תמיד טובים ומוכרחים לקרוא כמו שאני רוצה ודברים שליליים אני מתקשה מאוד לעכל וכשהם קורים זה יוצר דיסוננס עם התפיסה שלי. כשאני מנסה להפתח ולהיות רגשי, אני מרגיש מאוד פגיע, ממש כמו פצע על הגוף שנוגעים בו ואני לא יכול להשאר במצב הזה לאורך זמן. מה שמפריע לי זה שאני לא מבין מה זה בדיוק, האם זה ניתן לריפוי או שינוי בטיפול תרופתי או שזה מבנה אישיותי ונגזר עלי לחיות חיים כאלה. ברור שדברים כאלה מתבררים בטיפול אבל הייתי שמח לקבל כיוונים. יצוין שישנם רגעים שבהם הכל נעלם ואני חווה את העולם כמו שהוא. אבל אחרי כמה זמן זה נעלם (דקות) ואני חוזר למצב שבו אני נמצא שמרגיש כאילו יש מחסום או ערפל או מן משהו ביני לבין המציאות. במצב הזה אני מרגיש רצונות חזקים מאוד ולא מאוזנים, שאני בדרך כלל חייב למלא (שום דבר פלילי או מסוכן), כדי להרגיש רגיעה, וקשה לי לעשות את הדבר ההפוך כי אני ננעל על זה, ואפילו מתקשה לדמיין את האלטרנטיבה ואת ההשלכות של הדברים. בנוסף ככל שאני יודע יש לי גם סוד של אוסידי מחשבתי לדעתי. אני מתקשה לייצר חיבורים רגשיים עם אנשים. אני מתנהל רגיל לגמרי, ויודע לזייף התנהגות ויודע לשכנע את עצמי ברגשות שאמורים להיות לי עכשיו, אבל תכלס החיבור שלי לאדם הוא לא רגשי או לפחות חסום. אני לא יוכל להצביע על טראומה מילדות או בכלל שתגרום לדה פרסונליזציה, מלבד אולי הקטע עם האוסידי שאני מפחד שדברים שאני חושב או יקרו, ולכן אני תוהה אם זה יכול להיות נגזרת של מבנה אישיותי מאוד רגיש ופגיע
יש הרבה סיבות שיכולות להביא לניתוק רגשי, כמו ששמת לב לפעמים הסיבה היא שרגשות כואבים מאוד כמו פצע. כדאי לפנות לבדיקה פסיכיאטרית כדי לברר בדיוק מה הבעיה ומה הטיפול המומלץ.
