פורום סכיזופרניה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
סכיזופרניה פוגעת באחד מכל 100 אנשים. אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה נמצאים בינינו וחיים כמו כל אחד מאיתנו. טיפול נכון במחלה בשלב מוקדם, מאפשר לאדם לחזור למצב של חיים רגילים והשתלבות בחברה. עד היום לא היה לחולי הסכיזופרניה ולבני משפחותיהם מקום בו יוכלו להתבטא, לשאול ולהתפתח. על כן הוקם פורום זה, אשר יהווה את הבית של הסכיזופרניה ברשת האינטרנט הישראלית. פורום זה נועד בכדי לרכז את כל האינפורמציה החשובה בנושא סכיזופרניה, לייצר מקום של שיח ותמיכה וכן לאפשר למתמודדים עם המחלה ובני משפחותיהם להתייעץ עם מומחים באמצעות פורום מקצועי ופעיל. דרך המידע המתפרסם והפורום הפעיל ניתן להכיר את מחלת הסכיזופרניה על צדדיה השונים, להבין מהן דרכי הטיפול הקיימות ולהעלות את המודעות החברתית לגבי למעלה מ-70,000 איש המתמודדים עם סכיזופרניה בישראל.
2251 הודעות
2079 תשובות מומחה

מנהל פורום סכיזופרניה

31/07/2014 | 18:32 | מאת: דרור

כמה אנשים העירו לי שאני נראה מוזר ואני כבר כמה שנים עם הרגשה שכשמישהו מסתכל עליי הוא חושב שאני נראה מוזר. זה די גומר אותי. אני במראה לא רואה את זה. האם זה סוג של סכיזופרניה או OCD?

אין אפשרות לקבוע אבחנה ללא בדיקה, אם אתה מוטרד כל כך כדאי לפנות לבדיקה אצל פסיכיאטר.

31/07/2014 | 09:24 | מאת: מילה

אני אמא לילדה בת 13 .היא היתה מאושפזת במחלקה פסיכאטרית במשך חודשיים. כרגע בבית כבר חודש, על פניו הכל בסדר אבל בפנים אצלה עדיין לא.הילדה עדיין לא מאובחנת אבל אמרו שיש חשש לסזכיזופרניה. אני ובעלי מפסידים המון ימי עבודה בגלל שצריך לקחת אותה פעם בשבוע לטיפול פסיכולגי ופעם בחודש לטיפול פסיכאטרי.היא מקבל לוסטלר וריספרדל. רציתי לדעת האם יש אפשרות לקבל קיצבה כלשהי מביטוח לאומי ? באישפוז אמרו לי שכן . מילאתי טפסים לביטוח לאומי אבל לא חזרו אליי.

ילדים חולים זכאים לקצבת נכות שמגיעה להורים עד גיל 18, לאחר מכן, אם הילד עדיין זכאי לקצבה הוא מקבל אותה. לוקח כחודשיים לביטוח לאומי חודשיים לעבד מידע, לאחר מכן שולחים הזמנה לועדה רפואית. אם חלפו חודשיים מאז שהגשתם את הטפסים ולא שמעתם מביטוח לאומי כדאי להתקשר או להגיע פיזית לסניף ולברר מה קורה עם הפניה.

03/08/2014 | 11:08 | מאת: מילה

השאלה היא האם בכלל מגיע לנו לקבל קיצבה כל שהי מביטוח לאומיי, מה הקריטריונים שצריך לעמוד בהם? אני לא הייתי רוצה לחשוף אותה שוב לרופאים שהיא לא מכירה. הבית חולים שבו היתה מאושפזת עדיין לא כתבו מכתב לגבי המצב שלה ומה שעבר עליה , מה לעשות בינתיים?

27/07/2014 | 17:24 | מאת: לילי

שנית- מה הקשר בין "גבוליות" לבין סכיזופרניה? האם יש סכנה שגבולי יהפוך לפתע לסכיזופרן?. שאלה נוספת- האם מי שיש לו הפרעת אישיות גבולית- האם יכולים להיות לו גם מאפיינים סכיזואידיים?. אני מתכוונת לכך שהוא מרגיש כאילו הוא "נבלע". מה פירושה של "היבלעות" זו? ומדוע היא מעוררת בו פחד קשה כל כך?. האם "גבולי" מסוגל להרגיש אהבה או איכפתיות כלפי מישהו?.

מדובר בשתי הפרעות שונות לא קשורות שיכולות להופיע יחד. הפרעת אישיות גבולית היא לא גורם סיכון לסכיזופרניה אבל גם לא מגינה מפניה. הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת בחוסר יציבות בכל תחומי החיים, ביחסים בין אישיים, דימוי עצמי ורגשות. מאמצים נואשים להמנע מנטישה, יחסים בין אישיים סוערים, אימפולסיביות, פגיעה עצמית וקושי בשליטה על כעס. סכיזופרניה היא מחלה בה מופיעים מצבים פסיכוטיים ופגיעה בקוגניציה, ברגש או בתפקוד. קשה לדעת למה הוא מתכוון, לכל אדם "היבלעות" יכולה להגיד משהו אחר, אי אפשר לעשות הכללות לגבי אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, כל אחד שונה ועם חומרת הפרעה שונה.

27/07/2014 | 17:21 | מאת: לילי

יצאתי בעבר עם גבר שיש לו הפרעת אישיות גבולית. הוא אדם אמיד מאד, והודה בפני שלפני שיצאנו הוא דאג לקבל עלי "תחקיר של חוקר פרטי" (תחקיר שעולה כמובן כסף רב). בדיעבד הסתבר לי שיש לו הפרעת אישיות גבולית. הקשר בינינו נפסק אך הוא "מסרב להרפות". מאחר והוא אמיד מאד, אין לו בעייה להוציא כספים רבים על חוקרים פרטיים שעוקבים אחרי. זה מציק לי מאד. מדוע הוא עושה זאת? הרי אנחנו לא בקשר. מדוע הוא זקוק לדעת כל דבר עלי?, כל פרט קטן?. הוא פוגע בפרטיות שלי בצורה קשה. אין לי עניין לפנות לרשויות החוק, אך אני רוצה לדעת אם יש דרך אפשרית לגרום לו להפסיק לחדור לפרטיות שלי.

אין דרך לאבחן אותו דרך התיאור שלך או לתת המלצות בלי להכיר את שניכם. אם הוא מטריד אותך כדאי שתגישי תלונה במשטרה או שתפני לבית המשפט ותבקשי צו הרחקה.

22/07/2014 | 19:27 | מאת: יניב

שלום אני בן 33 נוטל סוליאן 300 מ"ג ביום 100מ"ג בוקר ו200מ"ג ערב ואין לי תופעות לווי כלל גם לא עייפות מה זה אומר? האם התרופה עובדת בגוף או שלא? יש לציין שגם בתחילת הטיפול ללא תופעות לווי! תודה.

מינון אנטי פסיכוטי של סוליאן הוא 400-800 מ"ג. כטיפול מניעתי אפשר לתת מינון נמוך יותר. העובדה שאין לך תופעות לוואי לא אומרת שהתרופה לא עובדת, לרוב האנשים אין תופעות לוואי, הם פשוט לא אומרים כלום, רק מי שיש לו תופעות לוואי מתלונן.

18/07/2014 | 16:52 | מאת: שימרית

שלום, על פי מה שקראתי באחד האתרים ישנו גן בשם COMT שנמצא כגורם להתפתחות סכיזופרניה. האם ניתן לבצע בדיקה לאבחון הגן? אם כן מאיזה גיל? האם המצאות הגן מעידה בודאות על התפתחות של סכיזופרניה? תודה

לסכיזופרניה יש מרכיב גנטי משמעותי אבל ההתפתחות שלה מאוד מורכבת, לא מדובר רק בצירוף של גנים מסויימים שאיתם נולדים. גנים יכולים להתבטא או לא, גם בגלל תכונה פנימית שלהם וגם בגלל השפעה של הסביבה החיצונית. גם כשמוצאים במחקרים קשר גנטי מדובר בכך שבקרב אנשים עם סכיזופרניה יש יותר אנשים עם חומצה אמינית אחת במקום אחרת. לא כל מי שיש לו את החומצה הזאת במקום הזה מפתח סכיזופרניה. גם לא ברור שהשינוי הזה גורם לסכיזופרניה. בדיקות מיפוי גנטי לא נעשות באופן שגרתי כי הן עדיין יקרות אבל גם ביום שבו כל אחד יוכל לעשות מיפוי גנטי לעצמו במקרה הטוב ביותר נדע אם צירוף מסויים של צופן גנטי מעלה את הסיכון לחלות בסכיזופרניה לא מי באמת יפתח אותה.

18/07/2014 | 11:48 | מאת: ilf

יתנו לסכיזופרן לקחת משכנתא? לפי מה שהבנתי, בודקים את הרקע של בן-אדם לפניכן. תודה.

לא ידוע לי שבהליך לקיחת משכנתא דורשים מידע רפואי על הלווים אבל אין הבדל בין מחלה גופנית למחלה נפשית, שתיהן יכולות לגרום לכך שאדם לא יוכל להתפרנס ולשלם את המשכנתא. הבנק מתעניין בעיקר בעדות לכך שיש להם עבודה קבועה שתשלם את המשכנתא וערבים שישלמו אם הוא יפסיק לעבוד. כל מי שלוקח משכנתא מחוייב לעשות ביטוח חיים כדי שאם ימות הביטוח ישלם את יתרת ההלוואה.

18/07/2014 | 05:59 | מאת: ערן

שלום. אני עובד כבר חצי שנה בחברת מחשבים שאלעל עובדת איתה העבודה שלנו היא בתוך טרמינל 3 יש 2 עובדים במשמרת כאשר אחד בקרקעי ואחד באיזור האווירי על מנת להשאר בעבודה אני חייב לעבוד גם באווירי שמצריך אישור בטחוני עברתי תהליך סיווג מצידם והפסיקו אותו באמצע כי חשבו שאני כבר לא עובד יותר בנתב"ג שהבינו שאני כן התחילו מחדש את תהליך האישור הביטחוני בגלל זה אני עובד שם כבר חצי שנה ורק בקרקעי יש לציין שהייתי מאושפז רק פעם אחת לפני יותר מעשר שנים דרך הצבא ומאז שום אשפוז מטופל כבר 4 שנים אחרונות אין שום הסטוריה חריגה או אלימות או סכנה נורמטיבי לחלוטין הגוף של אלעל שנותן את האישור הבטחוני הוא גוף נפרד מהחברת מחשבים בעבודה מרוצים אני נותן תפוקה ומסתדר עם כולם השאלות שלי הם: 1.מה אני יכול לעשות אם יפלו אותי על רקע המחלה ולא ייתנו לי אישור בטחוני ובעקבותיו גם לא אוכל להמשיך בעבודה שמפרנסת אותי ואני אוהב 2.הבאתי להם את כל המטפלים והמסגרות הרפואיות שלי ולא הסתרתי דבר 3.יש כרגע גורם מאלעל בטחוני שהעביר איתי שיחה ומנסה לעזור לי אבל ההחלטה תהיה של הגורמים שמנפיקים את האישור 4.אשמח לעזרה תודה.

אסור להפלות אדם בגלל מחלה אלא אם כן המחלה יכולה לסכן מישהו בעבודה המסויימת הזו, לדוגמא לא יתנו לאדם עם מחלה מדבקת לעבוד במטבח. הפרעות נפשיות מסויימות יכולות אולי למנוע ממישהו לעבוד עם נשק אבל בדרך כלל עצם העובדה שיש הפרעה נפשית לא אמורה לפגוע באפשרות לעבוד ברוב המקצועות. אפשר לדרוש עדות לכך שאדם מטופל ומאוזן. אם מנסים לפטר אותך בגלל מחלה נסה לפנות לועד עובדים או ההסתדרות או לקבל סיוע משפטי באופן פרטי או דרך הסיוע המשפטי שניתן חינם ממשרד המשפטים.

16/07/2014 | 22:13 | מאת: ארוכמן

אני רוצה להיות בן אדם נורמלי ופשוט, אבל כל הזמן יש לי בראש שאני צריך להביא גאולה לעולם. אני לוקח כדורים והולך לפסיכולוג ושום דבר לא עוזר. מה עושים???? כל הרופאים הפסיכיאטרים אמרו שמה שיש לי זה סכיזופרניה, אבל הפסיכולוג שלי אומר שאולי זה לא (לא היו לי הזיות ודברים שכאלה). אודה לך מאד אם תוכלי לעזור לי

17/07/2014 | 07:01 | מאת: אליאנה

תנסה סוליאן לוקח זמו אבל עובד

אין חובה שיהיו הזיות כדי לאבחן סכיזופרניה אבל אין אפשרות לאבחן ללא בדיקה. מחשבות על גאולה יכולות להתאים לכל מיני סוגים של מחשבות. אם אתה מוטרד מהמחשבות או שהן מפריעות לך לתפקד כנראה שהכדורים לא עוזרים לך מספיק וכדאי לפנות לרופא המטפל.

16/07/2014 | 18:22 | מאת: מיטל

האם ניתן לקבל טיפול למאניה ע"י זריקת ליתיום כל שלושה חודשים?

זמן מחצית החיים (הזמן שלוקח לרמה בדם לרדת לחצי מהרמה המקסימלית) של ליתיום הוא כ-24 שעות. כדי להתמודד עם תופעות הלוואי במערכת העיכול וכדי לשמור על רמה יותר יציבה מקובל לחלק את הטיפול לפעמיים עד שלוש ביום. ליתיום קיים בצורת כדורים ונוזל שניהם לבליעה, יש כדורים עם שחרור מושהה אולם הם מתאימים לשימוש של עד פעם ביום. עדיין אין תכשיר שמאפשר שחרור של ליתיום מהשריר במשך תקופה ארוכה כל כך.

לא ראיתי או שמעתי על כאלה אף פעם

13/07/2014 | 23:55 | מאת: אתי

שלום לך, אני גרושה פלוס 3 יצאתי עם גבר 8 חודשים יום אחד הבחור נעלם שבוע לא שמעתי ממנו נסיתי ליצור קשר הטלפון מנותק איחרי שבוע ענה והתחיל להספר בסיפורים לא הגיוניים בשיחה עם אחיו התברר שהוא חולה בסכיסופרניה חודש לא ראיתי מאז הוא אומר כל פעם בשיחה בטלפון שעוד מעט זה עובר לו ויחזור להיות בסדר לא הבנתי מה זה אומר התחלתי לקרוא על זה ואני מבינה שזה לכל החיים אפשר לחיות עם זה עם נמצאים בטיפול השאלה שלי היא האם כדי להיכנס לזה אני מאוד אוהבת אותו בחור מקסים מפנק וכייף לבלות איתו או שפשוט להתרחק ועוד דבר האם הוא מסוכן לא יודעת מה לעשות אשמח לקבל ממך תשובה בהקדם.

כמו שכתבת סכיזופרניה היא מחלה כרונית אבל אפשר לשלוט בה עם טיפול. רוב האנשים עם סכיזופרניה לא מסוכנים ורוב הפשעים האלימים בחברה לא נעשים ע"י אנשים עם סכיזופרניה. יש מצבים בהם המחלה גורמת לתפישה לא נכונה של המציאות או לאיבוד שליטה שיכולים להביא לאלימות, אבל הדברים העיקריים שמעלים סיכון לאלימות הם לא בהכרח המחלה אלא גורמים כמו שימוש בסמים, אלימות בעבר, אישיות אנטיסוציאלית. השיקול להיכנס למערכת יחסים הוא אישי, יש אנשים שחושבים שלהיכנס למערכת יחסים עם מישהו חולה במחלה כרונית (גופנית או נפשית) זה קשה ועדיף להתחיל מערכת יחסים רק עם מישהו בריא. יש אנשים שחושבים שאף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה והאדם הכי בריא היום יכול לחלות או להיפצע מחר. באופן אישי נראה לי שנכנסים למערכת יחסים עם בנאדם ולא עם מחלה ומה שיותר חשוב מקיום מחלה הוא איך מישהו מתמודד איתה (מתעלם ממנה או דואג לעצמו).

12/07/2014 | 14:50 | מאת: נינה

אני הובחנתי כחולת סכיזופרניה לפניי 9 שנים כיום אני מטופלת ב50 אלידול פעם בחודש שאלתי היא מה לעשות שכל פעם שאני יוצאת ממצב של מניה אני נכנסת לדיכון קשה ורוצה להתאבד אני רוצה לציין כי אחריי 6 חודשים אני מפסיקה לקחת זריקות בגלל הסבל העצום שאני מרגישה ניסו לתת לי גם תרפות אנטי דיכאוניות אך זה לא עזר אנא עיזרו לי

אין אפשרות להמליץ על טיפול ללא בדיקה. לפי התיאור שלך הטיפול לא יעיל וכדאי לפנות לרופא שאת סומכת עליו כדי שישנה את הטיפול. הרבה אנשים מתייאשים אם התרופה לא עוזרת להם או עוזרת חלקית ומפסיקים את הטיפול ולא חוזרים לרופא כדי לבקש ממנו לשפר את הטיפול. ההפסקה לא עוזרת כי אלא רק משאירה אותם ללא טיפול וללא עזרה. אין סיבה להמשיך לקחת טיפול שלא עוזר אבל מה שצריך לעשות זה לחזור לרופא ולומר לו שהטיפול לא עוזר, ולא להתייאש, לא תמיד יש מזל והתרופה הראשונה או המינון הראשון עוזרים.

07/07/2014 | 22:25 | מאת: אני

בן דוד שלי סובל מסכיזופרניה מזה 9 שנים. מסרב לקחת כדורים ושונא פסיכיאטרים. מה אפשר לעשות במצב בו הוא ממש לא בר דעת, חוץ מאשפוז בכפפיה? הוא לא מסוכן לסביבה. היום זרק משהו על התאבדות. מה אפשר לעשות ?????

אפשר לכפות טיפול פסיכיאטרי על אדם רק אם כתוצאה ממחלה כושר השיפוט שלו פגוע והוא מסכן את עצמו או את סביבתו. אם אדם מדבר על אובדנות יתכן והוא בסכנה. הסיכון לא חייב להיות מיידי, אם אדם מתוך מחלה לא לוקח תרופות לסוכרת הוא מסכן את עצמו באופן לא מיידי, אם הוא אינו מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים, אם הוא גורם לסבל נפשי חמור לזולת או לנזק חמור לרכוש. הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה או לאשפוז כפוי מוציא הפסיכיאטר המחוזי. הפסיכיאטר המחוזי מקבל פניות מקרובי משפחה ומברר את המצב עם הגורמים המטפלים, הוא לא יוציא הוראה ללא בדיקה של מטפל. מטפל יכול להיות פסיכיאטר, עובד סוציאלי, רופא משפחה, פסיכולוג, כלומר מי שיכול להעריך את המצב הנפשי. אם אין סכנה אפשר לנסות לשלוח אנשים שהוא סומך עליהם, קרובי משפחה, חברים או רופא משפחה שידברו איתו על מה שהוא יכול להפיק מטיפול פסיכיאטרי, לדוגמא הקלה על חרדה או קשיים בשינה.

07/07/2014 | 20:37 | מאת: אסף

שלום מטופל בסוליאן איזה תרופה מומלצת בנוסף לטיפול בדיכאון? מה ההבדל בין SSRI ל SNRI? בן 32 מאובחן סכיזופרניה.

אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי ללא בדיקה. תרופות מקבוצת ה-SSRI חוסמות ספציפית ספיגה מחדש של סרוטונין, כלומר מעכבים את הפינוי של סרוטונין מהמרווח בין תאי עצב כך שיש יותר סרוטונין שיכול להיקלט בתא המקבל. תרופות מקבוצת ה-SNRI חוסמות ספיגה מחדש של סרוטונין ושל נוראדרנלין גם יחד. קיימות תיאוריות לגבי הדרך שבה תרופות נגד דיכאון פועלות אבל לא ברור מה המנגנון המדויק ומה תפקידם של סרוטונין או נוראדרנלנין בדיכאון או בטיפול בו. ההבדלים העיקריים שרואים בהשפעה הקלינית בין שתי הקבוצות היא שתרופות מקבוצת ה-SNRI גורמות יותר לעירנות ועליה באנרגיה, הן פחות גורמות לתופעות לוואי מיניות והן יותר יעילות בהפחתת כאב (אחת התרופות, סימבלטה, מאושרת לטיפול בכאב כתוצאה מפגיעה עצבית).

06/07/2014 | 06:46 | מאת: אייל

מעוניין .. וחייב לעשות קצת..כושר והתעמלות . יש לי עודף משקל והוסבר לי שבן אדם חייב לעשות כושר שהיא תורמת לאדם גם מבחינה נפשית . אני מחפש קבוצה שכזו ולא מצליח למצוא .. גר בבני ברק וביררתי בקופ"ח כללית לה אני שייך אך אין להם לגברים . אשמח לשמוע מקומות בהם אצליח להיעזר . תודה מראש .   תאמו תורצרו קשרהדפסת ההודעההוספת תגובה

אפשר לפנות למתנ"ס בבני ברק ולברר אלו חוגים יש בו. אפשר לפנות דרך סל שיקום ל"תוכנית עמיתים" שעובדת עם מתנ"סים ומציעה הנחה בתשלום וליווי.

06/07/2014 | 00:58 | מאת: אבי נקש

למה הלפונקס נותן עייפות וכבדות כ"כ חזקה ועוצמתית שפוגע לי בתיפקוד .? תודה

התרופה חוסמת את הקולטנים לאצטיל כולין והיסטמין שניהם נוירוטרנסמיטרים (מעבירים עצביים). חסימה שלהם יכולה לגרום לסדציה, עליה במשקל, עצירות, יובש בפה לחץ דם נמוך אורטוסטטי (בקימה) בהתאם למינון. בדרך כלל יש הסתגלות לתופעות האלו עם הזמן אבל לפעמים היא ממשיכה לגרום לעייפות.

15/07/2014 | 08:05 | מאת: אבי נקש

תודה על התגובה.. כעת: איך עליי להתמודד עם העייפות וכל הת. לואיי מהלפונקס ? תודה

05/07/2014 | 01:37 | מאת: אבי

מה ההבדל בלקחת למיקטל 200 מ"ג פעם אחת ביום לבין לקחת אותו בשתי מנות של 100 מ"ג (בוקר וערב)? מה האפקט? או שאין הבדל? תודה על העזרה מראש :)

זמן מחצית החיים (הזמן שבו ריכוז התרופה בדם מגיע לחצי מהריכוז ההתחלתי) של למיקטל הוא בממוצע 25 שעות. אם לוקחים פעם ביום עדיין הרמה בדם לא יורדת מחצי הרמה המקסימלית והאפקט לא יורד. בדרך כלל לטיפול כמייצב מצב רוח או נוגד דיכאון זה מספיק. בטיפול באפילפסיה לפעמים הירידה ברמה בדם היא לרמה נמוכה מדי מכדי להיות יעילה וכדי למנוע התקפים צריך לקחת את התרופה פעמיים ביום. באתר הזה (http://sepia.unil.ch/pharmacology/index.php?id=70) יש הסבר וגרף לדוגמא איך נראה ההבדל, לצערי לא מצאתי אתר בעברית.

02/07/2014 | 22:04 | מאת: אורן

שלום בן 35 מאובחן סכיזופרניה פרנואידית קלה יחסית ללא הזיות מטופל בסוליאן 200 מ"ג פעם אחת ליום בערב. באופן כללי זה מינון מתאים, נמוך, גבוה? תודה.

04/07/2014 | 06:35 | מאת: אליאנה

כבר 4 שנים בריאות ומאושרות לחלוטין יש לי הפרעה סכיזואפקטיבית לכן נוטלת פרוזק גם

04/07/2014 | 07:13 | מאת: אורן

אשמח לקבל מידע על סכיזואפקטיבית אפשר גם בטלפון?

המינון הממוצע של סוליאן לטיפול בפסיכוזה הוא בין 400-800 מ"ג, כטיפול למניעת התקפים אפשר לתת פחות, אבל עדיין מדובר במינון נמוך.

01/07/2014 | 09:23 | מאת: יואב

שלום אני בן 32 מאובחן בסכיזופרניה פרנואיד מטופל בסוליאן 100 מ"ג לאחר בדיקה גופנית כולל בדיקות דם (רופא משפחה) הכול יצא תקין אני מרגיש עייפות חולשה כבדות חוסר ריכוז לא ממוקד עצבות קלה חוסר מצב רוח חוסר מוטיבציה לעשות דברים בסיסיים יש לציין שאני גר לבד לא עובד יש לציין שכול זה היה עוד לפני טיפולים תרופתיים. מה זה יכול להיות? האם זה דיכאון? אם כן על איזה תרופה את ממליצה בנוסף לסוליאן במקרה זה? תודה.

סוליאן אינה תרופה סדטיבית במיוחד, בעיקר לא במינון נמוך כזה. קושי בריכוז, קושי ביוזמה, חוסר מוטיבציה יכולים להופיע כחלק ממחלת הסכיזופרניה, הטיפול בבעיות אלו הוא שיקומי. יתכן שאתה סובל מדיכאון, לשם כך עליך לפנות לבדיקה אצל הרופא המטפל ולהתייעץ איתו לגבי הטיפול המתאים.

30/06/2014 | 23:07 | מאת: א

שלום בן 26 מאובחן כסובל מהפרעת אישיות מעורבת (mixed personality disorder) שהם קווי אישיות מקלסטר B (גבולי) וקלסטר C (תלותי) ללא מחלת נפש הבעיה העיקרית שלי היא השינה, כל הבעיות אצלי מתחילות כשיש לי לעתים נדודי שינה כשאני צריך לקום בבוקר אז אני בקושי וכמעט לא נרדם בלילה, כשאני יודע שיש לי עבודה\סידור מסויים, משהו שאני צריך לקום בשבילו בבוקר, אני לא נרדם, מין טריגר כזה, ואז זה משפיע עליי במשך היום וגורם לי להרגשה רעה, אני גם לא מצליח לעבוד ככה כי כל פעם אני הולך לעבודה עייף ואז מתחילים ויכוחים עם הבוס, החלפתי המון מקומות עבודה בגלל זה. אני זוכר שזה היה גם כשהייתי ילד, בקושי הייתי קם לביה"ס, והיו ימים שלמים שהייתי הופך ללילה, ואת הלילה ליום. בכללי אני הולך לישון בשעה אחת\שתיים בלילה, אלו השעות המומצעות שאני הולך לישון. הייתי בטיפול דינאמי כשנה ושמונה חודשים. הבעיה היא שבלילה גם כשאני מנסה לשים את הראש אני לא נרדם, כאילו הגוף שלי נלחם בי, אני מתהפך במיטה בלי סוף, ואז מתייאש, מדליק TV, ואז הולך למחשב, ומושך את הזמן, במחשב ומחכה להרגיש עייפות בשביל להכנס למיטה ולהרדם, אך זה לא מגיע, אני פשוט מגיע למצב שאני "מנקר" מעייפות אך לא מצליח להרדם. ממש שהגוף שלי נלחם נגדי, אני לא יודע מה לעשות. יש לציין שכשאני יודע שאין לי משהו מסויים לקום אליו בבוקר, ז"א יקיצה טבעית, אז אני ישן טוב ועמוק, ולא מתעורר באמצע הלילה, בכלל לא יוצא לי להתעורר באמצע הלילה, הבעיה רק שאני לא נרדם כשיש לי משהו בבוקר. מטופל באיטומין 20 מ"ג, פרפנאן 4 מ"ג ולמיקטל 250 מ"ג. האיטומין עוד איכשהוא עוזר לי לישון, אך כשיש לי עבודה או משהו לקום אליו בבוקר אני לא כ"כ מצליח לישון. ניסתי לקחת בונדורמין ואמביאן אך הם לא משרים לי שינה טובה, ז"א הם יכולים להרדים לי את הגוף אבל השינה לא עמוקה, ז"א אני לא חולם חלומות (באיטומין אני כן מצליח לחלום אך הוא מעייף אותי ביום שלמחרת!) כאילו בלילה כשאני לא נרדם המוח שלי עובד באלף סיבובים לדקה, במהירות, אני מתרגש מכל דבר הכי קטן והופך מעכבר להר, ומתחיל לחשוב עליו בלי סוף, ומה אעשה ואיך אעשה.. ולא מצליח להרדם.. טופלתי בSSRI אך במינון פקסט 60 מ"ג נכנסתי למצב מאני-פסיכוטי ועוד יותר לא נרדמתי בלילה במצב הזה.. כשלקחתי זיפרקסה 5 מ"ג זה דווקא עזר לי להרדם וטוב (הפסיק לי את המחשבות), אך האמביאן והבונדורמין לא עזרו לי עם המעטת המחשבות. רק האנטי-פסיכוטיות, אך הרופאה הפסיקה לי זיפרקסה משום שזה מעלה במשקל. והאיטומין מעייף אותי ביום שלמחרת וגם לא כ"כ עוזר ומעלה במשקל. מה עליי לעשות?? האם אפשר לצאת מזה? אני מפחד שהבעיה לא תפתר לעולם תודה מראש

אין אפשרות לתת יעוץ תרופתי בלי בדיקה, אם הטיפול התרופתי הנוכחי לא עוזר לך אני ממליצה לחזור לרופאה שלך ולשקול טיפול תרופתי אחר.

30/06/2014 | 14:37 | מאת: מירב

שלום, האם תרופות הטשטוש שנותנים לפני קולונוסקופיה עלולות להוציא אדם הסובל מסכיזופרניה מאיזון? האם הן יכולות לגרום לו לדלוזיות או להתקפי פניקה? תודה.

30/06/2014 | 15:46 | מאת: מירב

שמעתי שהתרופה עלולה לגרום לבעיות ממושכות בזיכרון אצל חלק מהמטופלים (מעבר לשכחה של הבדיקה). האם אנשים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות כגון סכיזופרניה ודיכאון נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מבעיה זו? שוב תודה.

בהתעוררות מהרדמה יש בלבול, יכול להיות בו מצב פסיכוטי שכולל הזיות וגם חרדה, מצב זה בדרך כלל חולף תוך מספר שעות. הופעה של מצב כזה תלויה בסוג ההרדמה, הרדמה מלאה או טשטוש, וגם בחומר ההרדמה. לפני כל בדיקה כדאי ליידע את הגסטרואנטרולוג או המרדים על המחלה והתרופות שאת לוקחת כדי שיבחרו את ההרדמה המתאימה ביותר שלא תגרום ליציאה מאיזון. בחלק מהמקרים משלבים בהרדמה חומרים אמנסטים (שפוגעים בזיכרון) כדי שאדם לא יזכור את הבדיקה. חומרים אלו לרוב משפיעים זמן קצר ולא אמורים לגרום לפגיעה נמשכת בזיכרון.

30/06/2014 | 11:15 | מאת: גיא נאור

שלום רב , רציתי לשאול על סכיזופרניה רב דורית . מה הסיכוי שלילד תהיה סכיזופרניה אם ידוע שהאמא והסבתא חולות במחלה בצורה פעילה ( כולל אישפוזים תכופים ) . תודה ויום טוב

הסיכוי לחלות בסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית הוא 1%. הסיכוי של בן לאמא חולה לחלות בעצמו הוא 13%, הסיכוי של נכד לסבתא חולה הוא 5%. הסיכוי המשוקלל מעט גבוה יותר כי הוא מצטבר.

25/06/2014 | 21:02 | מאת: רוני

האם אם מישהו לוקח 2 מ"ג זה נחשב מינון נמוך? האם יש למינון כזה השפעה כלשהי?

מינון ממוצע של ריספרדל במצב פסיכוטי הוא 4 מ"ג, יש אנשים שמינון של 2 מ"ג מספיק להם, אפשר גם לרדת למינון כזה כטיפול מניעתי לאחר שחלפה הפסיכוזה.

25/06/2014 | 21:00 | מאת: ראובן

קראתי בכל מיני אתרים שאפקט מצומצם נמצא אצל חולי סכיזופרניה רציתי לדעת מה זה "אפקט מצומצם" והאם יש תרופה שיכולה לעזור במצב כזה , נבדקתי פעם ונרשם בדו"ח אפקט מצומצם

אפקט=רגש. בבדיקה הפסיכיאטרית אפקט הוא ההתרשמות האובייקטיבית (יחסית) של הבודק לגבי מצב הרוח של הנבדק (בנוסף לתחושה הסובייקטיבית שהנבדק מציין). בבדיקת האפקט מתרשמים מהגוון - שמח, עצוב, חרדתי וכו'. מתרשמים מטווח האפקט - האם האדם מביע את מלוא טווח הרגשות או שלא נראים שינויי הבעה. מתרשמים מהתאמת האפקט - האם כשאדם מספר על משהו עצוב הוא נראה עצוב או צוחק באופן לא מתאים. באפקט מצומצם הכוונה שההבעה של הרגש בהבעות הפנים לא מלאה.

25/06/2014 | 07:52 | מאת: אבי נקש

שלום ! נוטל לפונקס.. יש עצירות חזקה מאוד מאוד . לא יודע מה לעשות . אשמח לפתרונות .דחוף ביותר .תודה תאמו תורצרו קשרהדפסת ההודעההוספת תגובה

אפשר לפנות לרופא המשפחה כדי לקבל טיפול שמקל על עצירות כמו שינוי תזונתי, פעילות גופנית או משלשלים קלים שאינם פוגעים במערכת העיכול. אפשר לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי לשקול את הטיפול התרופתי או המינון.

24/06/2014 | 02:52 | מאת: יואב

שלום אני בן34 חולה בסכיזופרניה ואני מאוד רוצה לעשות בדיקה כדי לאמת את המחלה כלומר בדיקה שמראה את המחלה בראש במוח במערכת העצבים כמו לדוגמה MRI או משהו אחר מתקדם? האם יש בדיקה שכזאת שמראה בוודאות את המחלה ההפרעה הבעיה החוסר איזון?

עדיין אין בדיקה שיכולה לזהות קיום מחלת הסכיזופרניה, גם לא בדיקת הדמיה מוחית כמו MRI.

19/06/2014 | 20:56 | מאת: מיכל

כנראה לאבא שלי יש סכיזופרניה וזאת לאחר התייעצות של אחי עם פסיכיאטר. הוא מתכחש למחלה ולא מוכן בכלל שום טיפול. אמא שלי חיה חיי גיהנום, לא ישנה (קם בלילות ומעיר את כל הבית), בהתייעצות עם כל מני גורמים אמרו לה שעד לא נישקפת סכנה ממשית לא ניתן לאשפזו בכפייה, מה ניתן לעשות ?

אפשר לטפל באדם כנגד רצונו אם כתוצאה ממחלה נפגע כושר השיפוט שלו והוא מסכן את עצמו או את הסובבים אותו. הסיכון לא חייב להיות מיידי, אם אדם מתוך מחלה לא לוקח תרופות לסוכרת הוא מסכן את עצמו באופן לא מיידי, אם הוא אינו מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים, אם הוא גורם לסבל נפשי חמור לזולת או לנזק חמור לרכוש. הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה או לאשפוז כפוי מוציא הפסיכיאטר המחוזי. הפסיכיאטר המחוזי מקבל פניות מקרובי משפחה ומברר את המצב עם הגורמים המטפלים, הוא לא יוציא הוראה ללא בדיקה של מטפל. מטפל יכול להיות פסיכיאטר, עובד סוציאלי, רופא משפחה, פסיכולוג, כלומר מי שיכול להעריך את המצב הנפשי. אפשר לבקש מרופא המשפחה אם הוא נוהג לעשות ביקורי בית, או לפנות ללשכת הרווחה ולבקש ביקור בית של עובד סוציאלי.

19/06/2014 | 19:16 | מאת: לי

יש לי תורשה קסדה של סכיזופרניה . אני סובלת מחרדות קשות ( לא מטופלות ) כ 3 שנים. עכשיו אני בהריון והחרדות כאילו שלא היו. אני יוצאת , מבלה , עושה קניות , בדיקות . לפני זה אפילו זבל לא יכולתי לזרוק בלי להיכנס להתקף . איך זה הגיוני ?

אם יש לך תורשה של סכיזופרניה זה לא אומר שתחלי, גם אם יש לך חרדות הן יכולות לנבוע מהפרעת חרדה ולא מסכיזופרניה. למה לא לקבל עזרה אם את סובלת? הורמונים משפיעים על המצב הנפשי, הם יכולים להשפיע לרעה, כמו לדוגמא לגרום לדיכאון אחרי לידה, הם גם יכולים להביא להשפעה טובה ולהוריד חרדה בהריון.

25/06/2014 | 10:04 | מאת: ח

כדורים ssri יכולים לדרדר למצב פסיכוטי , אני בקשר עם אנשים שיש להם תורשה וחלקם באמת חלו אחרי חצי שנה מתחילת הטיפול התרופתי . למה לי לקחת את הסיכון? אז אני אסבול קצת . חרדות אפילו לא קרובות בסבל שלהם למצבים פסיכוטיים. אתם לא באמת יודעים לטפל בחרדות . כל מי שאני מכירה וסובל מחרדות הכדורים לא עוזרים לו !

19/06/2014 | 12:40 | מאת: שאלה

שלום וברכה בן 26 מאובחן כסובל מהפרעת אישיות מעורבת מקלסטר B (ללא מחלת נפש), הייתי באשפוז כשבועיים וחצי. מטופל ב250 מ"ג למיקטל, 4 מ"ג פרפנן ו20 מ"ג איטומין בשביל לישון. אני הבנתי שתרופות אלה (או חלק מהם) מעלות במשקל. אני שוקל 100 קילו. התחלתי לעשות קצת ספורט. רציתי לדעת מה הוא מנגנון הפעולה של העלייה במשקל, האם התרופות הללו "מנפחות" את הגוף, ובעצם הספורט שאני עושה הוא לשווא? או שמא הם מעלות במשקל כתוצאה מעלייה בתיאבון, או מחילוף החומרים בגוף? שנית, קורה לפעמים שחצי כדור האיטומין שנתנו לי בשביל לישון - לא עוזר, במצבים כאלה אני ממש משתגע שאני לא נרדם וזה מאוד הרסני בשבילי, מה עליי לעשות בלילה כזה? שלישית, מה היא הגישה המומלצת בפסיכולוגיה לטיפול בהפרעת אישיות מעורבת? אשמח לעזרה, ולמענה על שאלותיי, זה חשוב תודה מראש

פרפנן ואטומין הן תרופות אנטי פסיכוטיות החוסמות את הרצפטורים לדופמין. הן יכולות לגרום לעליה במשקל גם ע"י עליה בתיאבון וגם ע"י שינויים מטבולים. פעילות גופנית בהחלט יכולה לעזור במצב הזה. למיקטל היא תרופה אנטי אפילפטית שיש לה השפעה נוגדת דיכאון ומייצבת (במנגנון לא ידוע), היא אינה גורמת לעליה במשקל ובחלק מהאנשים אף גורמת לירידה במשקל. אי אפשר לתת יעוץ תרופתי בלי בדיקה. הגישות טיפוליות העיקריות כיום להפרעת אישיות הן פסיכותרפיה ממוקדת העברה,( DBT (Dialectical Behavioral Therapy, טיפול מבוסס מנטליזציה, טיפול מבוסס סכימה. אין גישה אחת מומלצת, ההמלצה תלויה בשלב בו נמצא המטופל ובמוקד של הטיפול, לדוגמא פגיעה עצמית או יחסים בין אישיים.

18/06/2014 | 11:13 | מאת: עידן

שלום ד"ר ענת יש לך פורום מדהים רקע : אחי בן 32 , תמיד היה "הילד הטוב" זה שמקבל ציונים גבוהים וכל המורים אוהבים אותו. אני תמיד חשבתי שהוא מוזר ואנטי חברתי, בעל התנהגות משונה ורצון להתבודד . תמיד היה מרוחק ממני אלה אם צריך משהו. בגיל 16 החל לאסוף חומרים בצורה כפייתית בנושא עב"מים או רוחות והחל ללחוץ עליי(בצורה כפייתית שנאמין לו שיש עב"מים) אני כבן 14 שייכתי את זה לתחביב שלו , בכל זאת זה אחי הגדול. לאחר שנה וחצי הוא החל גם לכתוב ספר בעל מאות עמודים ותמיד היה מסתיר אותו ממני. אני חשתי במשהו מוזר התגנבתי לחדרו וראיתי שהספר כתוב בכתב סתרים שרק הוא מבין . במהלך שירותו הצבאי בגיל 20 היה ביחידת מודיעין שטח מיוחדת, היה מעורב בפיגוע ונחשב פצוע הלם . מאותו יום איבדתי רשמית את אחי. ביום הראשון לאחר הפיגוע הוא לא תיקשר אתנו והעיניים שלו היו כבויות קישרנו את זה להלם. הצבא לא אישר לו לקחת גימלים כיוון שבדיוק בעוד שבועיים הוא אמור לסיים קורס שטח של שנה וחצי ורצו שהוא יסיים אותו. ולכן הוא חזר לבסיס ויצא מיד שבת. האח שמצויד במטול ( סוג של נשק שיורה גם כדורים וגם רימונים) חזר והחל לדבר על מוות ועל המלאך והשטן ועל כך שהוא רוצה להתאבד. בבוקר שבת קמתי מצעקות נוראיות שלו על אמא שלי כאילו הוא מדבר עם גבר. הוא טען שמישהו בבית מצלם אותו ואנחנו הולגרמות והוא שומע קולות . אני הייתי בזמנו בן 16 והחלתי להסביר לאימי שיש לו מחלת נפש לדעתי אך אימי סירבה להאמין ואף איימה לזרוק אותי מהבית במידה ואחי יסתבך עם רשויות או רופאים שיפגעו לו ברקורד המושלם (באזרחות). לא ידעתי מה לעשות הרגשתי שהוא מסוכן לעצמו וגם לאימי (ויושב על חומר נפץ פשוטו כמשמעו) ולכן לקחתי את הנשק שלו ואת הרימונים ל"קצין העיר" וסיפרתי את המקרה. (לאחר שהקצין הזמין לי משטרה וטען שזו גניבת נשק) צלצל לאימי ועדכן אותה . למחרת אחי חזר לבסיס לאחר שאסף את נשקו שוב מקצין העיר(איך?!!) רק כדי שנקבל טלפון שלמחרת הוא התפרע בבסיס ואיים על הרופאה שיהרוג אותה. שורה תחתונה אישפזו אותו בטירת הכרמל ושללו ממנו את האפשרות לסיים את הקורס המיוחל (הוא אושפז חודש שלם). נטען כי יש לו אישיות קוטבית ופגיעת הלם. לאחר שהצבא סיים את האשפוז הם שחררו אותו מהצבא והוא לא קיבל טיפול 4 שנים, כי עשה שירות לאומי והתנהג די בצורה סבירה. לאחר 3 שנים החל להתנהג מוזר ולחוות הזיות שלא קרו ופרנויות לא מסוברות שמנסים להרוג אותו חוסר שינה וחוסר שקט תמיד הרגיש שהוא נלחם במשהו בשבילנו ואנחנו לא יודעים מה שהוא עושה בשבילנו מתיש אותו ומקשה עליו לדבר. בנוסף סרב בתוקף לראות רופאים מטענה שהם כולם מקשה אחת שחברו נגדו במטרה להרעילו . יום אחד הגעתי איתו לרמת אלימות הסברתי לו שהוא חייב טיפול ובמידה ולא יבוא איתי עכשיו לרופא אכה אותו (בהגיון שלי הוא היה חייב טיפול וזה סתם דבר שאמרתי כי ידעתי שיניע אותו), המצב היה נראה ללא שום תקווה באופק הוא הסכים לבוא איתי למרפאת נפש פרדסיה לביקור אחד קצר. לאחר שיצא מהרופא משיחה של 15 דקות אמר : "אני מתאשפז לכו להביא לי תבגדים שלי" - הייתי בהלם טוטאלי. היום הוא מטופל לוקח כדורים ומוכר ע"י הגופים השונים. שאלתי אליך היא : מה הרופא אמר לו באותו זמן שהפך את עולמו? גם היום כשאני מתמודד איתו ביום יום והוא לוקח כדורים , הוא מספר לי על הזיות ותאוריות מוזרות האם זה תקין ? האם זה לא יעבור לו בחיים? כשהוא בא לי עם תיאוריות מוזרות וכו האם עליי להגיד לו : זה תסמין של המחלה שלך יש לך סכיזופרניה? או להתווכח איתו על ההגיון של הדברים? איך מתקשרים עם אדם כזה שחושב תמיד שכולם נגדו ולא משלים עד היום עם מחלתו? (הוא טוען שלקוח את הכדורים בשבילנו) ושאלה אחרונה- מאז אני חש כאילו גם לי יש צד של הזיות כאילו אם הגנים שלו ככה אז איפה אני בתמונה? עד היום ביטלתי את חיי בשבילו והיום אני מרגיש כאילו לא משנה מה אעשה זה לא משנה הוא לא יהיה יותר טוב מזה גם לשיקום יש טופ ועכשיו זה הטופ שלו האם זה נכון? תודה רבה על ההתייחסות שלך, אני יודע שהארכתי אבל גם קצת פרקתי עד היום לא ידעתי שיש פורום כזה וזה עודד אותי :) תודה על תשובתך האח הקטן

התמודדות עם בן משפחה חולה היא קשה מאוד וכל אחד מגיב לה בצורה שונה. לחלק מבני המשפחה קשה יותר לקבל שאדם חולה והם מנסים בכל כוחם לשמור על תקווה ששום דבר רע לא קרה ומדובר במשהו חולף. הם בטוחים שהם עושים את הדבר הטוב ביותר למען בן המשפחה שלהם למרות שבפועל לפעמים הם מעכבים הגעה לטיפול או מסכנים אותו ואת עצמם. במצב פסיכוטי אין טעם להתווכח עם מישהו על מחשבות השווא שלו, הוא בטוח שהן נכונות, ויכוח רק מחמיר את התחושה שכולם נגדו. הדרך להרגיע את התחושה הזו היא להבין מה עובר עליו ולהתייחס למה שמפריע לו ולנסות לשכנע אותו שהטיפול יכול לעזור במה שמפריע לו. אפשר לקרוא כמה היית מעורב באופן רגשי ובאופן מעשי בטיפול באחיך והשאלה איפה אתה בתמונה מאוד במקום וכדאי שגם אתה תקבל תמיכה. לגבי הסיכון שלך לחלות, אמנם לאח של מי שחלה בסכיזופרניה יש סיכוי של 9% לפתח מחלה במהלך החיים אולם גיל הפריצה של המחלה הוא בדרך כלל צעיר ולכן בגילך הסיכון נמוך יותר. סכיזופרניה היא מחלה כרונית אבל אפשר לחיות איתה, המצב שהוא נמצא בו עכשיו הוא לא סופי, תמיד אפשר לקדם ולשקם יותר.

יש לי שאלה ברשותך, ידוע לי כי בסכיזופרניה אישיות האדם ניזוקה אך היא אינה מתפצלת לדמויות שונות לעומתה, הפרעת אישיות שבה קיימות שתי אישיות באותו אדם. אני דיי מבולבלת. אשמח אם תוכלי לתת לי הסבר קצר האם כשיש פגיעה באינטגרציה של תפקודי האישיות השונים, מדובר בסכיזופרניה או שהאדם סובל מהפרעת אישיות? תודה רבה

המילה סכיזופרניה הומצאה ע"י פסיכיאטר בשם בלוילר שרצה לתאר את הפיצול (סכיזו) בין הרגש למחשבה לא בגלל פיצול לדמויות שונות. במצב מהמצבים הפסיכוטיים אפשר לראות דיסאינטגרציה (התפרקות) של האגו. הפרעת אישיות היא הפרעה בה החשיבה, ההתנהגות ומנגנוני ההגנה של האדם נוקשים ולא סתגלתנים ולכן פוגעים ביכולת התפקוד, גם כאן אין שתי דמויות באדם אחד. על פי תיאוריות פסיכולוגיות אחד ממנגנוני ההגנה שלנו נקרא פיצול, במנגנון הגנה זה מחלקים את האחר ל"טוב בלבד" או "רע בלבד", ראיה של שחור ולבן. מנגנון הגנה זה הוא ראשוני ונמצא בשימוש אצל אנשים עם רמת ארגון אישיות גבולית או פסיכוטית. המצב של שתי דמויות או יותר באדם אחד נקראת הפרעת זהות דיסוציאטיבית והיא הפרעה נדירה מאוד.

15/06/2014 | 20:17 | מאת: טל

אמא שלי חולה בסכיזופרניה ככל הנראה כבר 15 שנה, ניסתי לקחת אותה לפסיכולוג ואף הבאנו פסיכיאטר הביתה, היא מסרבת לשתף פעולה. היום היא לא מוכנה לשמוע על זה החיים בבית אינם נורמטיבים, יש לי אבא לאחר 5 ארועים מוחיים שהתמודדות איתה קשה לו מאוד ואח קטן שקשה לו מאוד להתקדם בחייו בעקבות כך. אמא מדמיינת שהיא רואה אנשים ודברים ואף מנהלת עימם שיחות, היא חושבת שכולם נגדה עשו לה גנבו לה וכולם עוסקים רק בה. לא ניתן לומר שהיא מסוכנת לעצמה או לאחרים, אך היא הזניחה את בריאותה בצורה קשה מאוד היא בקושי אוכלת ושותה מחשש שיכניסו לה דברים לאוכל והיא תמיד טוענת לדברים יש טעם מוזר ועשו להם משהו. אני לא יודעת אם יש קשר אבל היא חזרה בתשובה במקביל להתעוררות המחלה. אני אובדת עיצות, מה עושים במצב בו אדם מסרב להכיר שיש לו בעיה וחושב שההזיות שלו הן המציאות וכולם טועים? אני משוכנעת שאם נכניס אותה לאשפוז בכוח (אם זה בכלל אפשרי) היא לעולם לא תצא מהמקומות הללו. אני פוחדת שדווקא שם נביא אותה למצב בו היא תפגע בעצמה.. היא מאחלת לעצמה למות כל הזמן ושה' יקח אותה, היא לא תעשה לעצמה משהו ברמה הפיזית אבל מצבה הבריאותי מדרדרעקב הזנחה עקבית. האם ניתן לאשפז אדם כזה בכוח? האם זה נכון? לאן אוכל לפנות וכיצד אוכל להקל על אבי ואחי בעניין? אני ממש אובדת עיצות,כולנו מרגישים חסרי אונים כאילו אין לנו מה לעשות בנדון.. המקומות בארץ אינם איכותיים ואף נראים מסוכנים.. הדילמות רבות אשמח לעיצה מכוונת

אשפוז בכפיה אפשרי אם יש סכנה לחייה או לחיי הסובבים אותה בגלל חוסר שיפוט הנובע ממחלה. סכנת חיים לא חייבת להיות מיידית, היא יכולה להיות גם הזנחה גופנית, הרעבה או הפסקה של לקיחת תרופות למחלות גופניות שתסכן את חייה (לדוגמא תרופות לסוכרת). אם יש סכנה כזו אפשר לפנות לפסיכיאטר המחוזי, הוא בדרך כלל מבקש מגורם טיפולי (פסיכיאטר, רופא משפחה, עובד סוציאלי, פסיכולוג) שיזמין את האדם לביקור או יעשה ביקור בית ויעריך את מצבו הנפשי ואת הסכנה. אתם יכולים לפנות בעצמכם ללשכת הרווחה או לרופא המשפחה ולבקש ביקור בית. אשפוז פסיכיאטרי הוא חוויה קשה אבל לפעמים אין ברירה, נשמע שהיא סובלת לא פחות בבית. רוב האנשים לא נשארים בבתי חולים, לרוב מצבם הנפשי משתפר והם חוזרים הביתה.

11/06/2014 | 22:11 | מאת: מיכל

שלום, לפני שנתיים אחותי עברה התקף פסיכוטי ואובחנה כסכיזופרנית. היום היא מרגישה מצוין ורמת התפקוד שלה גבוהה. הבעיה היא שסוג הכדורים שהיא נוטלת במינון 500 גרם ליום (סרוקוול) גורם לה לתופעות לוואי שאחת מהן היא השמנת יתר. בנוסף היא סובלת מעצירות קשה. האם יש פיתרון? והאם אפשר וניתן לבקש להוריד במינון? תודה רבה מיכל

אפשר לטפל בהשמנה ביעוץ תזונתי ובפעילות גופנית. אם תופעות הלוואי מאוד קשות כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הפחתת המינון או החלפה של הטיפול.

11/06/2014 | 15:51 | מאת: ליאת

שלום! אני בהריון בתחילתו של חודש רביעי. יש לי אח שחולה בסכיזופרניה ודוד מצד אבא שחולה גם הוא במחלה. רציתי לדעת האם יש סיכוי לדעת אם יש מצב שהעובר יחלה במחלה חס וחלילה? אותו דוד גם לוקה בתסמונת דאון לכן האחות אמרה שאני צריכה לקבוע תור לייעוץ גנטי אך לא אמרתי מילה על הסכיזופרניה. אני לא רוצה לשאול ובסוף יהיה לי תיעוד כזה או אחר בתיק הרפואי ושיש מצב שיגלו את זה. עזרה בבקשה. מה לעשות?

14/06/2014 | 07:16 | מאת: אליאנה

אל תתבישי לשאול לצוות הרפואי באמת לא אכפת ! סכיזופרניה יכולה לעבור בתורשה באחוזים ממש קטנים. אני לא רופאה אבל שקט נפשי חשוב מאד לך ולידייך לכן אני בעד לקבל תשובות ולהירגע . אני אובחנתי כסכיזואפקטיב ויש לי ילדה לאחר האיבחון בריאה לחלוטין

אין כיום בדיקה היכולה לנבא מראש האם מישהו יחלה כך שלא יציעו לך בדיקה אם תספרי, אבל למרות הסטיגמה בדרך כלל דווקא מועיל לספק כמה שיותר מידע לצוות הרפואי. לכל תינוק יש סיכוי של 1% לפתח סכיזופרניה. אם לאחיך ולדודך יש סכיזופרניה הסיכוי שלו עולה ל-4-8%, גם עם העליה הזו רוב הסיכויים שלא יפתח מחלה.

11/06/2014 | 09:21 | מאת: טלי

שלום ד"ר, האם חולה סכיזופרני המטופל באופן קבוע והמצבו הנפשי טוב יכול ללמוד מקצוע פסיכולוגיה ובהמשך לעבוד בו?

אם מישהו מאוזן אין סיבה שלא יוכל ללמוד. בקבלה להתמחות ולעבודה הוא יתבקש לחתום על ויתור על סודיות רפואית. ממישהו חולה בדרך כלל מבקשים מכתב מן הפסיכיאטר המטפל המאשר שהוא מטופל ומצבו הנפשי מאוזן. יש אנשים עם סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות שעובדים כפסיכולוגים.

11/06/2014 | 08:57 | מאת: מיטל

שלום, לפני כשנה אבחנו נער ממשפחתי שלקה במחלה בעקבות שימוש במריחואנה, מאז ועד היום מסרב הנער לשתף פעולה ולקחת את התרופות, המצב רק מחמיר! רציתי לדעת שני דברים: א. מה עושים שיש סירוב מוחלט מצד החולה לקחת את התרופות? ב. האם יש מקום אשפוז בארץ לחולי נפש שהוא פרטי ולא ממשלתי? ודבר אחרון האם יכול להיות שהמחלה השתנתה להיות משהו אחר? מפני שכיום הסימפטומים השתנו!

א. אפשר לנסות ולבקש ממשהו שהוא סומך עליו שינסה לשכנע אותו לקחת טיפול, לדבר איתו על הדברים שמפריעים לו, לדוגמא חרדה או קושי בשינה, שהתרופות יכולות לעזור בהם. אם קיימת סכנה לחייו או לחיים של מישהו מסביבו אפשר לפנות לפסיכיאטר המחוזי ולבקש אשפוז בכפיה. ב. אין מקומות פרטיים לאשפוז פסיכיאטרי מלא בארץ. קיימים מקומות פרטיים המטפלים בפסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים כמו רטורנו או כפר איזון. ג. הסימפטומים יכולים להשתנות עם הזמן, לא בהכרח מדובר במחלה אחרת.

11/06/2014 | 06:32 | מאת: יוסף

יש לי מחשבות שדודה מתקשרת לכל המטפלים ונותנת להם הוראות מה לעשות. לדוגמה:אתמול האחות חקרה מה אני חושב ואחר כך קבלה טלפונים מהדודה ואמרה לה בלחץ הוא שומע אותי תתקשרי יותר מאוחר.יש חשדות נוספים לא הגיוניים ופחדים לא הגיוניים כגון שנותנים תרופות במינון גבוה בעוד שהמנון נכון.איך אפשר להפסיק את זה קספליון (אנווגה) עוזר במקרים כאלו ואיך מקבלים את הזריקות?

כדאי לדבר עם הצוות על המינון שאתה מקבל ומדוע דווקא מינון זה. אם המחשבות הן חלק ממחלה הן יפחתו עם הטיפול. קספליון (פליפרידון, שהוא גם החומר הפעיל בכדורי אינווגה) הוא תרופה אנטיפסיכוטית ויכול לעזור במצב כזה. קספליון היא תרופה במתן ארוך טווח שניתנת פעם בחודש, היא תרופה חדשה ומחירה יקר. היא נמצאת בסל הבריאות למי שסובל מסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, כדי לקבל את ההנחה יש לשלוח בקשה לאישור לקופת חולים. עוד יתרון של קספליון הוא שאפשר לתת אותה גם בשריר הזרוע ולא רק בשריר הישבן.

08/06/2014 | 19:42 | מאת: ליה

רציתי לבקש עצה אני מטופלת 3 שנים ואני צעירה לא רוצה לקחת כדורים כול החיים ואני אף פעם לר ריציתי ליפגוע בעצמי או במישהו אחר אני חושבת שאני מוכנה להיגמל מהזריקות ואני חושבת שהיה לי משהו חולף שנבע מבדידות וחוסר הצלחה לא היתה לי עבודה לא למדתי לא יצאתי עם אף אחד. עכשיו אני חושבת שאני מרגישה טוב יותר ביגלל שמצאתי את עצמי ביזכות שפניתי למירפאה הפסיכיאטרית כי התחלתי לחפש את עצמי כי ידעתי שאני לא יכולה להיות תלויה באחרים כול החיים. אמא שלי חושבת שכול האי ההצלחות שלי זו המחלה ואני בעצם עכשיו לא סובלת משום תסמינים אני פשוט בנאדם מאוד נחמד וצנוע ושמים לב לזה אז מנסים לומר שכול מה שיוצא דופן בהיתנגות שלי נובע מהמחלה וזה לא נכון ואני מחייכת עכשיו ביגלל שאני מרגישה שיש לי סיבה לא ביגלל התרופות אז הייתי רוצה להיגמל. ולא ניראה לי שהרופאה שלי תקשיב לי למי אני יכולה ליפנות אלייך?אני פשוט חושבת שאם טיפלתי בגורמים שהביעו אליי את הסימפטומיים אז לא צריכה להיות בעיה קראתי על זה...מה את אומרת?

כדאי לנסות לדבר עם הרופאה שלך לפני שאת פונה למישהו אחר, היא מכירה אותך לאורך זמן וזה יתרון. יכול להיות שהיא תבין את הרצון שלך בתוך אישה צעירה לא לקחת תרופות כל החיים. אם מדובר בהתקף פסיכוטי אחד מקובל לנסות להוריד את התרופות אחרי שנתיים ברמיסיה. גם אם יש צורך בתרופות עם טיפול משולב של שיחות ושיקום אפשר להוריד מינון למינימום.

08/06/2014 | 16:00 | מאת: חירום

האם יש דירה באמת ב600 שקל. הכוונה השכרהה

אם השאלה היא מדוע הסיוע בשכר דירה של סל שיקום הוא רק 600 ש"ח זה בגלל שהוא סיוע, מי שיכול לעבוד חלקית זו תוספת לשכר. מי שלא יכול לעבוד ולהרוויח מספיק יכול לגור בדיור מוגן, שהוא בדירה עם שותפים, שבו השכירות היא 600 ש"ח או סכום לא הרבה יותר גבוה.

08/06/2014 | 10:42 | מאת: ליה

רציתי לבקש עצה אני מטופלת 3 שנים ואני צעירה לא רוצה לקחת כדורים כול החיים ואני אף פעם לר ריציתי ליפגוע בעצמי או במישהו אחר אני חושבת שאני מוכנה להיגמל מהזריקות ואני חושבת שהיה לי משהו חולף שנבע מבדידות וחוסר הצלחה לא היתה לי עבודה לא למדתי לא יצאתי עם אף אחד. עכשיו אני חושבת שאני מרגישה טוב יותר ביגלל שמצאתי את עצמי ביזכות שפניתי למירפאה הפסיכיאטרית כי התחלתי לחפש את עצמי כי ידעתי שאני לא יכולה להיות תלויה באחרים כול החיים. אמא שלי חושבת שכול האי ההצלחות שלי זו המחלה ואני בעצם עכשיו לא סובלת משום תסמינים אני פשוט בנאדם מאוד נחמד וצנוע ושמים לב לזה אז מנסים לומר שכול מה שיוצא דופן בהיתנגות שלי נובע מהמחלה וזה לא נכון ואני מחייכת עכשיו ביגלל שאני מרגישה שיש לי סיבה לא ביגלל התרופות אז הייתי רוצה להיגמל. ולא ניראה לי שהרופאה שלי תקשיב לי למי אני יכולה ליפנות אלייך?אני פשוט חושבת שאם טיפלתי בגורמים שהביעו אליי את הסימפטומיים אז לא צריכה להיות בעיה קראתי על זה...מה את אומרת?

08/06/2014 | 18:20 | מאת: מאיה ואביב

שלום אנו אביב ומאיה אנו עורכות מחקר על סכיזופרניה בבית ספרנו. בשלב הבא של המחקר אנו צריכות לראיין בכמה שאלות קצרות קרוב משפחה או חבר קרוב של חולה סכיזופרניה. אם יש לכם קרוב משפחה או חבר קרוב החולה בסכיזופרניה ואתם מעוניינים לענות על כמה שאלות אנא צרו איתנו קשר: דו"אל:מאיה- [email protected] אביב- [email protected]

שלום, אני עדי, בת 41.5. עובדת כפקידה, רוקדת, מטיילת (לא רק במסגרת מועדונים חברתיים שאני הולכת אליהם), גרה בדירה משלי, ו... מתמודדת עם סכיזופרניה. הולכת למועדונים חברתיים, ריקודי עם, טיולים בארץ עם קבוצות. כרגע בזוגיות. הבחור שאני איתו בן 33 עובד במפעל מוגן ויש לו עובד זר. כשהכרתי אותו הוא עבד עם אבא שלו. אני חושבת שאנשים שאין להם בעיות רפואיות ונפשיות יכולים לעזור לנו להתרומם יותר ולפרוץ את הגבולות הצבנו לעצמנו. נכון שיש סטיגמה, אבל העניין הוא שצריך לפרוץ אותה.

שואלת איך להעלות את הנושא בפניו? וגם... לא כל החברים שאין להם מגבלה נפשית יודעים מה המגבלה. 2 חברות שלי מאוד קרובות יודעות. כל השאר לא. יצא לי להיות בספידייטים לאנשים עם צרכים מיוחדים, ואפילו יצאו כמה דייטים אבל בסופו של דבר זה לא נמשך. רוב האנשים שהיו זה אנשים שהכרתי במועדונים שאני הולכת אליהם, וזה הרס ממש.

הנושא של מה לספר למי מאוד מורכב, כמו שאמרת יש סטיגמה אבל בדרך כלל כשרואים בנדאם שחי חיים מלאים הסטיגמה יורדת. כדאי להתייעץ בכמה שיחות עם מטפל לגבי הדרך להעלות את הנושא או להביא את בן זוגך לרופא המטפל אם יש לו שאלות.

05/06/2014 | 22:29 | מאת: נופר

שלום, יש לי שאלה..יכול להיות שרופא המליץ לאישה בת 70 לקחת 4.5 מיליגרם של ריספרדל ביום?

יכול להיות, בגיל 70 התחלת הטיפול בריספרדל צריכה להיות במינון נמוך אבל אפשר בהדרגה להגיע למינון כזה.

האם תהיה לי ,פחות עייפות ועלייה באנרגיה, כתוצאה מריצות של כמה קילומטרים 3-4 פעמים בשבוע?

האם זה יהיה בצורה משמעותית?

פעילות גופנית מאוד מומלצת גם לבריאות הנפשית וגם לבריאות הגופנית. היא מעלה את רמת האנרגיה ומורידה עייפות, משפרת מצב רוחה ומשפרת את המצב המטבולי (רמת סוכר, רמת שומנים בדם, לחץ דם ודופק במנוחה).

04/06/2014 | 18:15 | מאת: יואב

שלום, כמה המינון המינימלי של גאודון בתוספת ל7.5 אביליפיי לטיפול בסכיזופרניה? האם יש ירידיה משמעותית ביעילות התרופה גאודון, במעבר מ-120 ל-100? אפשר להשוות את זה לירידה מ-140 ל-120 או שמתחת ל-120 זה כבר לא יעיל בצורה משמעותית? מה לגבי תופעות לוואי? איזה תופעות צפוי שהיו בעוצמה גבוה יותר אחרי סיום מעבר מ-120 ל-100? תודה.

המינון הטיפולי של גאודון הוא בין 80-160 מ"ג ביום מחולק לפעמיים ביום. היעילות תלויה בתגובה של אדם לטיפול, מאיזה מינון הוא התחיל להגיב ומה המצב הנוכחי. המינון הטיפולי של אביליפיי בסכיזופרניה הוא בין 15-30 מ"ג ביום אבל מאחר ומנגנון הפעולה שלהם שונה אי אפשר לומר בפשטות שההשפעה שלהם מצטברת ומספיק חצי מינון כזה וחצי מינון כזה. כל תופעות הלוואי אמורות קצת לרדת עם ההורדה במינון. חשוב לזכור שגאודון לא נספג טוב מהקיבה, אם לוקחים את הכדור בלי ארוחה המינון בדם הוא חצי מזה שמתקבל עם ארוחה והיעילות מאוד תלויה בהקפדה על לקיחה עם אוכל.

29/05/2014 | 18:30 | מאת: מינון יחסי

שלום וברכה, רציתי לדעת מה הוא המינון היחסי של 8 מג פרפנאן לתרופה סוליאן? תודה מראש על המענה

המינון היומי המקובל לטיפול בפסיכוזה המצריכה אשפוז של פרפנן הוא בין 16-48 מ"ג. המינון היומי המקובל של סוליאן במצב כזה הוא 800-1200 מ"ג.

30/05/2014 | 09:14 | מאת: יקי

זאת אומרת ש-8 מג פרפנאן שווה ל-400 מג סוליאן ?

בערך, אבל לא בהכרח התגובה לשתי תרופות זהה והעובדה שמישהו הגיב לסוליאן 400 מ"ג לא אומר שיגיב לפרפנן 8 מ"ג.

27/05/2014 | 20:17 | מאת: א'

שלום, אני כותב את הפוסט הזה עם דמעות בעיניים וגרון חנוק... לפני מספר שנים התפרצה אצל אמא שלי מחלת נפש... היא אובחנה אצל פסיכאטר (לאחר המון חודשים של ניסיונות לשכנע אותה להיפגש) והתחילה לקבל טיפול תרופתי.את הכדורים היא לקחה במשך חודש חודשיים והפסיקה בטענה שעושים עליה ניסויים. היא חושבת שאנשים גנבו ממנה כסף, לובשים לה וקורעים לה את הבגדים, רואה דמויות ושומעת קולות. מיותר לציין שהחיים בבית התפרקו ממזמן, המשפחה כבר לא בקשר, אנשים לא באים לבקר, אני נמנע מלהזמין חברים לביתי עקב המצב ובאמת שאני במצב נפשי ממש קשה בגלל מה שקורה פה. כל יום אותו הסרט רע עם ההתפרצויות ושינויי המצב רוח. כל ניסיון לדבר איתה על טיפול מתבדה בצעקות ובהתפרצויות קשות... ההרגשה שלי היא איומה, מגיל 18 בערך (כעת אני 23) אני גדל בבית קר ומנוכר בגלל האמא היקרה שלי שפשוט לא מבינה את מצבה הבריאותי ומסרבת לשמוע אפילו על טיפול במצבה. אנו ממש אובדי עצות ולא יודעים מה ניתן לעשות...המחשבה על לאשפז אותה בכפייה מציפה אותי בדמעות שאמא שלי תיכנס למקום כזה באי ידיעה שהיא תצא ממנו אי פעם....מה עוד ניתן לעשות? איך אפשר להראות לחולה סכיזופרניה שהוא חי בעולם אחר ולגרום לו לטפל בעצמו?

אחד המאפיינים של מצב פסיכוטי הוא האמונה המוחלטת במחשבות השווא ולכן הרבה אנשים החולים בסכיזופרניה אינם מאמינים שהם חולים ומסרבים לטיפול. המצב גורם לצער רב למשפחה שרואה אותם סובלים בלי יכולת לעזור. יכול לעזור אם יש מישהו שאימך סומכת עליו, מישהו מהמשפחה שעדיין בקשר איתה או חברה, שיכול לנסות ולשכנע אותה ללכת לטיפול. אפשר לנסות ולשכנע אותה ללכת לקבל טיפול למשהו שמפריע לה, לדוגמא בחרדה או בהפרעה בשינה. חלק מהאנשים שמאושפזים בכפיה כועסים על המשפחה על כך שאשפזו אותם אבל אחרים, אחרי שמרגישים טוב יותר, מכירים בכך שהדבר היה לטובתם. בכל מקרה אשפוז בכפיה אפשרי רק אם קיימת סכנה לעצמה או לאחרים.

26/05/2014 | 13:51 | מאת: מיה

שלום לך אני בת 39 ובעלי בן 41 נשואים שלוש שנים . בעלי חולה סכיזופרניה ואנחנו מעוניינים ללכת לטיפול התחלנו טיפול אצל פסיכולוג . אבל הוא לא מרוצה שם כי הוא רק מקשיב לשיחות שלנו . פסיכיאטר הוא לא מעוניין ללכת כי הוא אומר שעשו עליו הרבה נסוים אם תרופות בעבר . הוא לא עובד יש לו כל מיני מחשבות . לא מצליח להרדם בלילה האם תוכלי להפנות אותנו למשהו לתת לנו כיוון אני מאוד אוהבת ודואגת לו . תודה מראש מיה

26/05/2014 | 14:19 | מאת: מיה

יש לציין שאין לנו כרגע ילדים והוא מקבל קצבה מביטוח לאומי

26/05/2014 | 23:00 | מאת: שלמה

טיפול פסיכיאטרי הוא בעיקרו תרופתי. אם בעלך מתנגד לתרופות הרי גם אם יפנה לפסיכיאטר אחר כל שהוא, ימשיך להתנגד. טיפול פסיכולוגי לחולה סכיזופרניה הוא מוגבל ביעילות שלו. נועד בעיקר לעזור לחולה להתמודד עם מצבו ולא להתכחש. אם קשה לו להרדם בלילה אולי כדאי לפנות לפסיכיאטר שיתן לו תרופת הרגעה מסוג התרופות האנטיפסיכוטיות.

אפשר להוסיף לטיפול הזוגי שלכם שמאוד חשוב לקשר גם טיפול פרטני (אישי) לבעלך, ניתן לפנות לפסיכיאטר שגם מטפל בפסיכותרפיה ויוכל לשלב טיפול תרופתי וטיפול בשיחות.

01/06/2014 | 20:56 | מאת: סכיזו.

אמרה בפירוש חי מקצבת ביטוח לאומי! פגישה אחת עם פסיכיאטר עולה כ 700 ש"ח (אתם החלטתם לא אני :)) ואת שולחת אותו לסדרה של טיפולים? "הלו, זה רדיו?"....

26/05/2014 | 11:03 | מאת: אפרת מאור

קראתי באינטרנט על התרופה bl 1020 האם היא משווקת איפה שהוא בעולם ואם לא האם יש תרופה שמכילה את אותו חומר של bl 1020 והאם יש עוד תרופה חדשה ללא תופעות לוואי ?

1020-BL היא תרופה המשלבת חסימה של דופמין והפעלה של GABA. במחקר אחד על כ-300 חולים בסכיזופרניה התרופה היתה שווה ביעילות ובתופעות הלוואי לריספרידון (ריספרדל) והראה שיפור מעט יותר גדול ביכולת הקוגניטיבית. ניסוי נוסף שהחל לא הראה את היעילות המצופה ולכן הופסק ע"י החברה ב-2013.

25/05/2014 | 22:14 | מאת: נתן

האם חולה סכיזואובססיב מאוזן מבחינה תרופתית יציב מתפקד בעל השגים לימודיים ופסיכומטרי גבוהים לפני פרוץ המחלה שמעוניין ללמוד לתעודת הוראה האם משרד החינוך יאפשר לו ללמד בבי" ס כשיסיים הלימודים . האם יש מקצועות מסויימים שימנעו מחולה סכיזואובססיב לעסוק ?

מקצועות שדורשים רישיון מקצועי או עבודה עם אוכלוסיות חסרות ישע מצריכות בדרך כלל אישור. במהלך קבלה לעבודה יכולים לבקש ממנו אישור מן הרופא המטפל על כך שהוא מאוזן. בדרך כלל אם אדם מאוזן אין מניעה שיעבוד במקצוע.

25/05/2014 | 19:04 | מאת: מאיה

היי,אחותי בת 44.חולת סכיזופרניה מגיל 21. אני בת 33. אני כעת בהריון וחוששת מהעניין הגנטי.איזה מידע את יכולה להגיד לי בנושא?האם יש בדיקות במהלך ההריון שקשורות למחלה שניתן לבדוק אצל העובר? אני מאוד פוחדת שיהיה לי ילד כמוה חלילה...

אין עדיין בדיקות לגילוי סכיזופרניה או סיכוי לחלות בסכיזופרניה, זו מחלה שהגורמים לה רבים וגנטיקה היא רק אחד מהם. הסיכוי באוכלוסיה הכללית לפתח סכיזופרניה הוא כ-1% ולמי שיש לו דודה חולה בסכיזופרניה הסיכוי לפתח את המחלה הוא כ-5%.