פורום הרזיה ללא דיאטה

הפורום פתוח לאנשים שרוצים לשפר את איכות האכילה שלהם, מתמודדים עם עודף משקל, חושבים על דיאטה ואוכלים אחרת, רוצים לשקם את הגוף מדיאטות, מחפשים את הדרך לצאת ממעגל הדיאטות האין סופי, שואפים לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין לאורך זמן
5146 הודעות
4696 תשובות מומחה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה

16/07/2007 | 18:22 | מאת: מאיה ק.

כיצד אני יכולה להרזות בזרועותי ולהחזירן להיקפן הסטנדרטי בטרם השמינו?

16/07/2007 | 23:05 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב לך, מאיה ק. לצערי, אין דרך לטפל בריכוז תאי שומן באזורים ספציפיים בגוף....אלא באמצעות שאיבת שומן (ואל תראי בכך המלצה). מסת השומן, בה מתרכזים תאי השומן הינה תת עורית ברובה. ישנם אזורים בהם ריכוז השומן גבוה ואחרים בהם הוא נמוך. הפרופורציה היא גנטית ועוברת בתורשה כחלק ממבנה הגוף שלנו. כשאנו משמינים, דינמיקת ההשמנה היא כזו שבתחילה יתמלאו התאים באזורים בהם הריכוז גבוה ובהדרגה יתמלאו התאים באזורים הדלים יותר. בהרזייה זה עובד הפוך. כך קורה שכשאנו משמינים נחווה את ההשמנה הראשונית באיברים מסוימים...יתכן שאצלך, מדובר בזרועות ואולי את חווה את ההשמנה גם באזורי גוף אחרים. בכל אופן הדרך היא אחת, לסייע לגוף להפרד מהשומן המיותר בלי קשר למיקומו, אם אכן הוא מיותר ואין מדובר בדימוי גוף מעוות. בהצלחה שלך לאה פינטו

15/07/2007 | 12:31 | מאת: עמוס

אני בחור כבן 20 180/83 ואני רוצה להוריד כמה ק"ג. תהיתי כמה קלוריות אני יכול לצרוך ביום ובכול זאת להיות במסגרת של ירידה במשקל? יש לציין כי אני מקפיד על הליכה של 45-60 דקות ביום ותרגילי בטן קלים. אודה לכול מי שמבין ויוכל לעזור לי בתשובה! בתודה מראש!

16/07/2007 | 08:08 | מאת: בלה אגמון

עמוס שלום רב, זהו פורום להרזיה ללא דיאטה. אנחנו לא עוסקים פה בחישוב קלוריות, והמלצות על תפריטים. פנה לפורום העוסק בדיאטות. יש הרבה כאלה.

15/07/2007 | 12:22 | מאת: גילה

אם לשיטתכן יש להקשיב להעדפות הגוף בכל מה שנוגע למזון איזה מקום יש אם כן לידע המקצועי בנוגע לאכילה נכונה כדיאטניות למשל אם אקשיב להעדפות גופי הוא יעדיף פחממות גם בצהרים למשל כמו צלחת פתיתים או פסטה איפה אם כן יש מענה לצורך התזונתי בחלבונים כמו עוף ודומיו האם בכך שאני מקשיבה רק למה שגופי מעדיף האם אנני גורמת לו נזק מהפאן התזונתי של מה שהוא זקוק? אודה אם תאירו את עיני בעניין

16/07/2007 | 08:06 | מאת: בלה אגמון

גילה שלום רב, שאלתך מצוינת. היא מבטא את האמונה שגופנו הוא כמו מכונה שצריך לאכל כמות כזאת וכזאת של רכיבי מזון וטמנים ומינרלים. הגישה הביורפואית מתיחסת לגוף האדם כמורכב מחלקים שונים ולכן חישבו כמה קלוריות פחממות וחלבונים וטמינים ומנרלים הגוף צריך למען בריאות אופטמלית ואז כל מה שנותר זה להגיד לו את זה ,ואז הכל יהיה בסדר- נאכל בריא ניהיה בריאים ורזים והכל יהיה טוב. הבעיה היא שגישה זו לא הוכיחה את עצמה. למרות הידע התזונתי המאד מתקדם שקיים כיום, ולמרות שידע זה נגיש לרוב האנשים ,עדיין הרבה אנשים אוכלים מאד לא נכון ולא בריא ומחלת השמנה היגיע לממדים של פנדמיה (מגפה כלל עולמית). זה אומר שמשהו בגישה הזאת לא תקין. זה אומר שאין אפשרות לכפות על הגוף לאכל נכון, וכשכן כופים זה מייצר בסופו של דבר תוצאה הפוכה ממה שקיוונו. האם לא מוכר לך מצב בו את מחליטה להתנזר מאכל לא בריא ,מתחלה לאכל הרבה סלטים, ותוך זמן קצר מוצאת את עצמך אוכלת שוקולד ועוגיות בלי סוף, למרות שבעבר בכלל לא אהבת מזונות אלו? אני נתקלת במקרים כאלה לעתים קרובות ביותר. גישתנו אומרת שגופנו יודע בידיוק למה הוא זקוק ואם נספק לו את מה שהוא מבקש הוא יבקש בסופו של דבר מזון מאוזן. הבעיה היא שעלנו ללמוד את השפה שלו ולדעת להפריד בין שפת הנפש לשפת הגוף. לפעמים נדמה לנו שגופנו מבקש עוד ועוד עוגיות בעוד שזה ליבנו הדואב שרוצה תשומת לב ואהבה שלנו. כדיאטנית ,נושא תזונה נכונה ומאוזנת חשוב לי מאד.אבל עם השנים למדתי שאי אפשר לכפות על הגוף שום דבר. אם רוצים לאכל בריא ונכון חשוב לעשות את זה בחוכמה ותוך גיוס מלא של כל החלקים הפנימיים שלנו. בברכה, בלה

16/07/2007 | 22:05 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב גילה. אלברט איינשטיין אמר.... "כשהתאוריה ברורה והכל ידוע...כלום לא עובד. כשהכל עובד.....אף אחד לא מבין למה" (רוח הציטוט, אינני מתחייבת על דיוק) אם ניתן לסווג את קבלת ההחלטות של בני אדם לשני סוגים, הייתי מחלקת אותם כך: 1. קבלת החלטות על בסיס ידע והגיון, יש הקוראים לה ה"גישה הקלינית". 2. קבלת החלטות על בסיס נתונים ועובדות, יש הקוראים לה ה"גישה האקטוארית". בחיי האישיים והמקצועיים למדתי כי הגיון הוא הדבר הכי סובייקטיבי שיש וידע הוא דבר נפלא אך חסר כל עוצמה וכח בפני עצמו. לדוגמא, ההגיון של אדם אחד אומר כי כדי לרזות צריך לסתום את הפה, וההגיון שלי אומר שכדי לרזות יש להמנע מכל חסך והגבלה. עבור אחד הגיוני להתחתן ואח"כ ללמוד ועבור אחר הגיוני לעשות בדיוק ההיפך. עבור אחד הגיוני לבזבז היום כי חיים פעם אחת ועבור אחר הגיוני לחסוך למען העתיד. מה אמת? אין דבר כזה. יש רק דבר אחד - מה עובד בשבילך, ומה לא. כמי שהתפתחה במוקדי ידע ומרכזי המדע הקונבנציונלי, אחד הדברים שהטרידו אותי מראשית ימיי המקצועיים, הוא הפער האדיר בין כמות הידע בקרב הציבור ואנשי מקצוע לבין יכולת הישום בחיי היומיום. זהו פער בלתי נסבל בעיניי. מכאן שלידע אין בעצם שום משמעות כל עוד הוא ישים רק בתאוריה. אני מעדיפה לבחון את הדברים עובדתית וכשאני עושה כן, אני מוצאת מחקרים על גבי מחקרים שמראים לנו כי על אף הידע הרחב, למעלה מ- 95% מהמרזים, עולים חזרה במשקל ואף יותר. משרד הבריאות האמריקאי פירסם לפני כשנתיים נתונים המראים כי ב- 30 השנים האחרונות מתחולל פרדוקס של ממש: כמות תוכניות הדיאטה עולה משנה לשנה ואיתה....ההשמנה ועודף המשקל. המחזור השנתי של תעשיית הדיאטה תופח למימדי- על של עשרות ביליוני דולר בשנה (בארה"ב בלבד)...ואין זה מפריע להשמנת היתר לפרוח ולצמוח יחד איתו. כמות מוצרי הדיאט והלייט על סוגיהם השונים, בסופרמרקטים, עלתה באופן חד...ואיתה ההשמנה ועודף המשקל. ועוד. אז הרי לך העובדות. מיליוני אנשים בעולם המערבי יודעים לספור קלוריות, אז מה? מיליוני אנשים בעולם חשופים לידע בתזונה "נכונה" , אז מה? האם האוכלוסיה הזו הפכה רזה יותר עם השנים? ההיפך הוא הנכון. הנחיות משרדי הבריאות בעולם המערבי לתזונה טובה, נהדרות ואפילו מבוססות מחקרית (אם כי יש גם לא מעט מחקרים שמעוררים תהיות), אך הן לא מייצרות תוצאות. ואם כך, מבחינתי הרלוונטיות שלהן בעייתית. יחד עם זאת כמי שינקה מעולם המדע וגדלה בחיקו, אינני שופכת את המים עם התינוק. ומה שאני בעצם רוצה לאמר, זה שהדרך צריכה להשתנות. לא מספיק לבוא לציבור ולספר לו מה נכון ומה לא, יש להראות דרך. והדרך צריכה להיות ישימה וידידותית. הנחתות וציוויים לא עובדים עלינו טוב, גם אם הן באות מאיתנו, גם אם ה"הגיון" נהיר לנו. זה לא מספיק. אני רואה את תפקידי ביצירת אפשרות כזו עבורך ועבור אחרים. כדי ליצור אפשרות של לחיות נכון, טוב ובריא, יש לשדרג ולשנות את צורת ההסתכלות וההתייחסות. לדוגמא, במקרה שלך. את יוצאת מנקודות הנחה שגויות, אך אינך מודעת לכך כלל. הנחות יסוד אלה מבוססות על תפישתך את עצמך, על הניסיון שלך, על העבר שלך ולכן אין בי חצי מילת ביקורת. אני רק ארצה לנסות ולהאיר. הנחת יסוד ראשונה - ברור לך שג-ו-פ-ך ירצה פחמימות בוקר, צהריים וערב. הנחת יסוד שניה - ברור לך שג-ו-פ-ך לא ירצה מוצרים חלבוניים. הנחת יסוד שלישית (סמויה) היא שפחמימות זה משמין או שפחמימות מפריעות להרזייה שלך. הנחת יסוד רביעית - ג-ו-פ-ך אינו פרטנר הוא אויב (הוא רוצה ההיפך ממה שצריך). יקירתי, טעות, טעות, טעות ועוד טעות. חוץ מלחשוב שהייתי רוצה להיות נוכחת ברגע גילוי העיוות ולהתרגש איתך, אני חייבת לאמר, אלה הן פרדיגמות (הנחות יסוד) חסרות בסיס עובדתי. מה שקורה הלכה למעשה הוא שכרגע את יוצרת בלבול גדול מאוד משום חוסר האבחנה בין הסיגנלים המגיעם מגופך לבין הקולות המהדהדים בתודעתך. אלה הם שני קולות שונים לחלוטין, כשכרגע, קולות מחשבותייך דומיננטיים מדי כדי שבאמת תדעי מה גופך מבקש. המסרים שהפנמת במשך שנים והדברים שלימדת את עצמך להאמין בהם והמנותקים מהוויתך הפיזית הם אלה שמנהלים אותך כרגע. בתהליך הרזייה ללא דיאטה תתאמני היטב ותפתחי יכולת להיות קשובה לגוף שלך (להבדיל מהאמונות והמחשבות שלך) ותגלי עולם חדש. עולם בו גופך זקוק להרבה תשומת לב ואהבה ורק מעט מזון, עולם בו יש לך כמיהה למזונות שלא היית מעלה על דעתך, עולם בו את מבינה שלפחמימות יש תפקיד סופר-אדיר בתזונתך, עולם בו הגוף שלך הוא החבר הכי טוב שלך בדרך למטה. גופך נולד ונועד לחיות ולחיות טוב. זו הסיבה שהוא טומן בחובו שלל מנגנונים שנועדו לדחוף אותך להזין אותו כראוי ולווסת את אכילתך כך שכל תיפקודי גופך ובריאותך יישמרו גופך מתוכנת לשמור על מימדי גוף אידיאליים. זהו שינוי שתצטרכי לעשות בתפישתך. והוא יעשה תוך כדי למיידה וחוויה מעשית. זה ייצר "הגיון" חדש, שלמרבה הפלא ייצר תוצאה ומציאות חדשה. גילה יקרה, כתבתי לא מעט ועתה אנוח קצת ואאפשר לך לקרוא שוב. אני מודה לך על שאלותייך שאיפשרו לי להאיר (ומקווה שהצלחתי) נקודה חשובה שאומרת - האוכל הוא לא הבעיה. הנחות היסוד שלנו הן האתגר. במידה ותרצי, אשמח להוסיף ולספר לך על גופך הנפלא (הזכירי לי את נוירופפטיד y, למשל) קריאה מהנה וערב מקסים שלך לאה פינטו

17/07/2007 | 18:55 | מאת: נועה

לאה שלום, קראתי את תשובתך המאלפת. אנא המשיכי לספר לנו. את מאוד מעודדת ומרגיעה, תודה נועה

18/07/2007 | 07:36 | מאת: גילה

תודה לך על שהסברת לי בצורה כה מפורטת אם הבנתי אותך נכון אין כל רע בכך שאבחר לעשות דיאטה שיתקיימו בה התנאים ששיטתכם מביאה איתה שכבראש וראשונה קיים מסר של הרגעה לא צריך להחפז-לתת לגוף את הזמן שלו לא לחוש מוגבלים-אם הדיאטה ידידותית למשתמש ואנו יכולים לעשות העדפות מתוך בחירה אישית ולשלב גם ידע תזונתי וזה עונה לנו על הדרישות ולא מרגישים מקופחים או מתוסכלים אם היא משתלבת יפה בסדר יומנו וגורמת לנו הרגשה טובה מדרבנת אותנו לפעול והופכת למשהו טבעי עבורנו ובקשיים הרגשיים שלנו אנו מטפלים בצורה בונה שנענית לחיים אז זה משהו שמתאים לנו אישית ולא צריך להרגיש שמשהו לא בסדר איתנו שאנו חיים לפי דיאטה שהופכת לטבע שני לנו ואם מוסיפים גם את האלמנט של פעילות גופנית מתוך בחירה תוך מודעות לתועלת שבה ומקפידים שנהנה ממנה ולא תהיה משהו שמוכרחים לעשות אז הכל בסדר אפשר לשלב את 2 השיטות אם לי זה מתאים אישית לא כן?

15/07/2007 | 06:53 | מאת: רומי

שלום בלה, הייתי רוצה ליצור קשר לגבי טיפול, וכתבתי לך גם למייל. באילו שעות ניתן להתקשר? יום מוצלח!

15/07/2007 | 08:04 | מאת: בלה אגמון

שלום רומי לא קיבלתי מייל ממך עדיין. בכל אופן אוכל לשוחח היום בבקר עד השעה 9 או אחרי צהרים החל משעה 16 . 097678207/ או 0528303005 בברכה, בלה

14/07/2007 | 08:19 | מאת: רונית

שלום בלה, אני בת 38 שוקלת 110 ק"ג. עשיתי ניתוח טבעת להצרת הקיבה לפני מס' חודשים אבל לצערי הרב לא ירדתי במשקל ולא הצלחתי לשנות הרגלי אכילה. אני מתעסקת העודף המשקל שלי כבר 12 שנה מאז הולדת בתי הגדולה ומה לא ניסיתי..... כל הדיאטות בארץ, כל השיטות.לא אלאה אותך אך בשורה התחתונה גם כאשר ירדתי 17 ק"ג עליתי הכל בחזרה ובריבית דריבית. אני שואלת את עצמי, מהי הדרך? מה הפתרון שאני לא מצליחה "לראות" ? איך זה שאני מצליחה ומתפתחת בתחומים אחרים בחיי אבל כשזה מגיע לאוכל אני נופלת ? אני לא יודעת הרבה על הגישה שלך ודרך הטיפול שאת מציעה. אשמח לקבל מידע. תודה רונית

14/07/2007 | 20:50 | מאת: בלה אגמון

רונית היקרה , את מתארת סיפור לא פשוט. עודף משקל רציני אשר ניסית כל דרך שאת מכירה להפטר ממנו כולל ניתוח ולא הצלחת. את שואלת בצדק האם יש משהו שאת לא רואה וזו שאלה מצוינת. כדי לענות לך אספר לך שני סיפורים. הראשון הוא סיפור על משחק סיני - זה טבעת שאת לובשת על 2 אצבעות משתי ידיים והיא לופתת אותן כשאת מנסה לשחרר את האצבעות באופן הגיוני את מנסה למשוך את האצבנות מהטבעת ולהוציא אותן הבעיה היא שהמשחק הזה הוא טריקי ככל שאת מושכת יותר זה מתהדק עוד יותר ככל שתכנסי לפניקה ותמשכי יותר חזק כך תלכדי יותר. הפתרון הוא להרגע ולעשות משהו שנראה הפוך לדחוף את האצבעות פנימה ורק כך משתחררים. הסיפור הזה ממחיש את הצורך לשנות תפיסת עולם לעשות משהו הפוך ממה שנראה הגיוני . הסיפור השיני הוא על מפות. נניח שהחלטת לטייל בתל אביב הלכת לחנות וקנית מפה והתחלת לטייל בעזרתה אבל ככל שאת מנסה את רואה שזה לא הולך את טועה בדרך לא מגיע אל היעד וכל הזמן מתבלבת. את כמובן מתוסכלת וחושבת שאת אשמה מה שאת לא יודעת זה שהמפמה שמכרו לך היא מפה לא נכונה זו לא מפה של תל אביב זו מפה של עיר אחרת. רק אחרי שתביני את זה ותחליפי את המפה יסתדר הכל. שני הסיפורים האלו נועדו להמחיש לך איך תפיסת עולם מסוימת מה שקרוי פרדיגמה עלולה לסבך אותך ולהשאיר אותך תקועה כשאת בכלל לא אשמה. את פעלת על פי הפרדיגמה הדיאטת הטוענת שכדי לרזות צריך לאכל פחות ולהתעמל יותר ואם זה לא עוזר אז לעשות ניתוח. פרדיגמה זו המקבולת על כל כך הרבה אנשים לא באמת הוכיחה את עצמה. העובדה היא שדיאטות הן לא הפתרון להשמנה הן הרבה פעמים גורם הבעיה. אני מציע לך לשנות את התפיסה שלך לנסות להפתח לגישה אחרת להבין לעומק את הסיבה לעליה במשקל ולתת לה פתרון הולם (שזה לא דיאטה). בגישת הרזיה ללא דיאטה אנחנו פועלים עם הגוף ולא נגדו, אנחנו עוזרים להחליף את המפה דבר שמשנה לגמרה את תפיסת המציאות שלך וכשהתפיסה משתנה הכל משתנה - פירוש של המציאות, הרגשות ובסופו של דבר גם הפעולות. אני עובדת על מספר רבדים - גופני, תודעתי, רגשי והתנהגותי. עבודה על כל הרבדים האלה עוזרת לרדת במשקל בלי דיאטה בלי מלחמה עם עצמך ומשפרת מאד את איכות החיים.

15/07/2007 | 00:38 | מאת: לאה פינטו

שלום רונית וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. את מגיעה עם נסיון רב ואני מתרשמת כי גם עם ההבנה שמשהו לא נכון לך בדרך הידועה והמוכרת (הדיאטה). ההבנה הזו שמשהו לא עובד בשבילך היא האות לכך שהכיוון חייב להשתנות. אם הדרך בה הלכת עד כה מובילה אותך במעגלים, זה הזמן לעצור, לעלות על החומה ולהביט סביב לאיתור דרכים חלופיות. נדמה לי שזה מה שאת עושה כעת. וזה נפלא כיוון שהדבר מעיד על לקיחת אחריות אישית. מה שמחזק את היכולת שלך לקחת אחריות על מצבך הא גם הסמנטיקה בה את משתמשת. את שואלת את עצמך "מה הפתרון שא-נ-י לא מצליחה לראות". זוהי נקודת עוצמה שלך. נקודת עוצמה נוספת שאני מוצאת אצלך היא היכולת לשאול שאלות ולא לקבל מצבים כעובדות. אני מעריצה גישה כזו אצל בני אדם ולכן היה לי כיף לקרוא את ההודעה שלך. כל שינוי חשחבה וכל פתרון יצירתי, וחשיבה בכלל - תמיד מתחילים בשאלה. כשיש סימני קריאה ונקודות, הדרך נחסמת. כשיש סימני שאלה, אנו מאתגרים את התודעה שלנו, וזו, מצידה, מתחילה בחיפושים. והנה את כאן. טרם אספר לך על גישת ההרזייה ללא דיאטה, יש עוד דבר קטן שאליו אני רוצה להתייחס בהודעתך והוא המשפט הבא שלך: "איך זה שאני מצליחה ומתפתחת בתחומים אחרים בחיי אבל כשזה מגיע לאוכל אני נופלת ?" אם הייתי מקבלת דולר בכל פעם שאני שומעת את המשפט הזה.... מדהים, המשפט הזה מגיע בד"כ מנשים (מעולם לא שמעתי אותו מגבר), נשים שתופשות עצמן, באופן כללי, כמצליחות והן אכן כאלה בתחומים שונים בחייהן. וזה עוד משהו שאני לומדת עלייך. אז מדוע נשים שיודעות לייצר הצלחה, אינן מצליחות לממש אותה כשמדובר בגוף שלהן...ובעצם במשהו שהוא פרטי שלהן, בעצמן? יש לכך מספר סיבות וכולן ברות שינוי. מה שחשוב לי לציין בפנייך כרגע הוא שעל אף משפט זה שטומן בחובו תסכול, אני רואה הרבה אור. את מכירה את חווית ההצלחה ולכן יהיה קל יחסית לתרגם אותה למישור הפיזי...אם כי, לא כמו שאת רואה את הדברים כרגע, כי האופן בו את מייצרת הצלחה במישור אחד איננה בהכרח הדרך לייצר הצלחה במישור שני. ומה שחשוב מכל הוא שיש דרך! אחרת לחלוטין ממה שאת מביאה באמתחתך. גישת ההרזייה ללא דיאטה, שונה מהותית ומנוגדת לחלוטין לגישת הדיאטה. כל מה שאת מכירה מהדיאטה תשני ב- 180 מעלות ותקבלי את גישת ההרזייה ללא יאטה. הרציונל בגישת ההרזיה ללא דיאטה מבוסס על מספר הנחות יסוד: 1. כדי לרזות יש לפעול מתוך מרחב של שפע 2. כדי לרזות יש לאכול ללא שום התנייה 3. הגוף האנושי נולד רזה על מנת להשאר רזה - כך הוא במיטבו. (רזה במובן הבריא ולא במובן הכחוש של המיל) 4. הגוף האנושי שואף לחיות במימדיו הרזים ולכן הוא כולל בתוכו כל המנגנונים להשיג זאת. 5. אין מזון רע ומזון טוב. מזון הוא מזון ותו לא. 6. כדי להנות מגוף רזה, יש ליצור את השינוי קודם כל במהות ולהפוך אדם רזה מבפנים. 7. המציאות החיצונית היא תוצר של מציאות פנימית (מערך אמונות, דפוסי חשיבה, ערכים - כל אלה בעלי השלכות רגשיות) ועוד. כמו שאת יכולה להבין, דיאטה היא בדיוק ההיפך ואת השלכותיה כבר חווית. מילת המפתח בדיאטה היא הגבלה (במגוון מילים יפות יותר, יפות פחות). הגבלה וחסך, לעולם יוצרים אובססיה ותשוקה. מדהים אותי, כיצד אנשים מייחסים לדיאטה רק את הירידה במשקל ואילו את העליה (שהיא חלק בלתי נפרד ומתבקש) נוטים לייחס לדברים אחרים. מבחינתי זוהי חבילה אחת. על מנת להנות מגוף רזה ויציב (לא רכבת הרים , לא אקורדיון ולא יו-יו), יש לעבור תהליך יסודי של שינוי תפישתי, כזה שנוגע במערכת ההנעה שלנו, כזה שהולך אל ה"שיבר" הראשי. דיאטה מטפלת בהתנהגות שלנו ואילו "הרזייה ללא דיאטה" מבינה כי ההתנהגות היא פועל יוצא של הנחות היסוד שלנו (אמונות, מחשבות וכ"ו). אם את רוצה לשנות את ההתנהגות שלך, שני את אופן החשיבה וההסתכלות שלך. בתהליך מהנה, מרתק ומעצים שבו תלמדי מחדש את הגוף שלך ובעיקר את המוח שלך, תהפכי לאדם רזה אמיתי....אז זה יתבטא במלוא הדרו גם במציאות שלך. בתהליך זה תחלילי "לראות" את מה שלא הצלחת לראות עד כה. אם את רוצה להיות אדם רזה באמת, התחילי לתצפת סביבך על הרזים שבסביבתך (ילדייך, ו גם אפשרות מצויינת), תראי שהתנהגותם שונה ודעי שכל צורת החשיבה שלהם על גופם, על המזון בצלחתם, על עצמם - שונה אף היא. הסתכלי על רזים אמיתיים, הם אינם עושים דיאטה, הם אינם חיים על לחם קל וסוכרזית. אין זה בגלל שהם מביאים גנטיקה וביולוגיה שונה משלך. הם מביאים משהו אחר , זה בטוח. הם מביאים צורת הסתכלות שונה. אנשים שמנים במהותם (לעיתים קרובת יהיו שמנים גם בגופם) מאמצים צורת התנהגות של אנשים שמנים מבלי להיות מודעים לכך כלל, כיוון שהחשיבה השמנה מנהלת אותם באוטומט. התנהגות דיאטטית איננה התנהגותם של אנשים רזים. דאטה לאדם שמן היא מתכון בטוח לשימור השמנתו (גם אם פרקים יחווה גוף רזה). השינוי חייב להתחיל במקום אחר לגמרי. גישת ההרזייה ללא דיאטה עובדת על הגורמים האמיתיים ולא על הסימפטומים, במטרה לייצר תוצאות נפלאות, והכי חשוב, יציבות. ואי יעלו לא מעט שאלות ואולי גם תהיות. אל תהססי להמשיך ולשאול. שלך בהנאה רבה לאה פינטו

15/07/2007 | 10:02 | מאת: רונית

שלום בלה ולאה ! כ"כ התרגשתי לקרוא את תגובותיכן שהייתי חייבת מייד להדפיס אותן. זה כ"כ נכון מה שכתבן על כך שאני מתמקדת בשינויים התנהגותיים, כל הזמן מחפשת שיטות וטכניקות כי אני הרי אדם מה-זה מעשי.... אף על פי שנושא זה עלה מספר פעמים בטיפול פסיכולוגי, לא עלה בידי ליצור שינוי מהותי. קראתי את הנחות היסוד של הגישה שאתן מציגות ורק לחלקן אני מצליחה "להתחבר" כעת. אני אשמח לקבל פרטים, כיצד פועלת הגישה (מפגשים פרטניים ?) ואיך ניתן ליצור קשר איתכן שלא במסגרצ הפורום. תודה רבה ! רונית

15/07/2007 | 12:20 | מאת: בלה אגמון

היי רונית. אני שמחה שאת מרגישה שבמה שכתבנו לך יש ערך מוסף עבורך ואפשרות של שינוי מסלול ופריצת דרך. אני ולאה עובדות על פי אותם עקרונות אך בגישות אחרות, כפי שבטח התרשמת מהתשובות של כל אחת מאתנו. את מוזמנת להתקשר , לדבר ולהתרשם . כך תוכלי להחליט יותר בקלות. הפרטים של כל אחת מאתנו מצויים תחת התמונות שלנו. את מוזמנת ליצור קשר ומובטח לך מענה מקצועי ואנושי. בברכה בלה

13/07/2007 | 10:19 | מאת: צחי

אני בדיאטה מזה חודש כעת. אני רץ בין חצי שעה לשעה ביום, אוכל מעט מאוד ובריא, ושותה המון מים. בשבוע הראשון הורדתי כ4 ק"ג, בשני כ2 ובשלישי כ2.5. הגענו לשבוע הרביעי, המשכתי לעשות מה שאני תמיד עושה, אך ירדתי ממש מעט במשקל (אני מתכוון לפחות מחצי קילו). האבסורד הוא שהשבוע הקפדתי יותר על הריצות שלי, כיוון שבשבועות הקודמים הייתי מזייף פה ושם זמן, ואני יודע שזה הרס לי. אני לא מבין מה קרה ולמה, אבל כמה אנשים אמרו לי שבדיאטות אחרי ירידה גדולה במשקל יש מעצור לזמן מה ואז עוד פעם יורדים הרבה, האם זה נכון? אם לא, ממה המעצור הזה נובע?

15/07/2007 | 01:50 | מאת: בלה אגמון

צחי אתה בדיאטה ואנחנו מאד מתנגדות לדיאטה. לכן הפנה את שאלתך לפורום של דיאטה יש הרבה כאלה. בברכה, בלה

12/07/2007 | 17:28 | מאת: גילה

אני מנסה להקליק פעמיים על התמונות אך לא מופיע לי מספר טלפון שלחתי לכן מייל מקווה שנשלח ושתענו לי, תודה

12/07/2007 | 19:29 | מאת: בלה אגמון

היי גילה זה פשוט. הטלפון שלי - 0528303005 של לאה 0525506688 תתקשרי ומובטח לך מענה סבלני ונעים. בברכה, בלה

11/07/2007 | 16:00 | מאת: נויה

שלום, גובהי 158 ס"מ.משקלי 63 ק"ג.אני בת 41 . אני מעוניינת להרזות 10 ק"ג. האם אני ארזה ללא פעילות גופנית ? מה היא הדיאטה האולטימטיבית לרזות? רזיתי 5 ק"ג לפני,אבל לקי לי כמעט חודשיים זה הגיוני?. בתודה מראש נויה המיואשת. אוף 10 ק"ג ניראה לי שיקח לי שנה

11/07/2007 | 16:43 | מאת: בלה אגמון

שלום נויה. אשאל אותך מספר שאלות. 1 ממה בידיוק את מיואשת? ירדת יפה מאד, בקצב מהיר, מדוע במקום לשמוח ולהגיע למסקנה שהצלחת את מלאה בפיקפוקים עצמיים ומתיאשת? 2 דיאטות משמינות לטווח ארוך אז שום דיאטה לא אולטמתיבית למה את מחפשת דיאטות? 3 משקלך רק מעט מעל הרצוי למה החלטת דווקא על 10 קג? אני רק רוצה להזהיר אותך - אל תכנסי למעגל הדיאטות זה כרטיס בכיוון אחד - כיוון של השמנה. בברכה בלה

12/07/2007 | 16:37 | מאת: נויה

בלה, ראשית מאוד נחמד מצידך,שאת מתיחסת ומגיבה לכותבים. שאלת אותי מס שאלות ואחת מהן היתה,מדוע בעצם אני רוצה לעשות דיאטה? ובכן,לפני הלידה האחרונה,שקלתי 52 53 ק"ג. נראתי והרגשתי טוב,ועסקתי בספורט באופן קבוע. בהריון עליתי כ 30 ק"ג ומאז{כ 6 שנים}אני במלחמה מתמדת במשקל.השומנים בעיקר בירכיים ובישבן. כמו כן איני גבוהה 159 ס"מ ומשקל של 63 ק"ג , נראה בעיני לא טוב... פשוט בלה העניין הזה של ההתעסקות בגוף ובמשקל שלי,די מתסכל אותי,אני חייבת לרדת.

10/07/2007 | 22:59 | מאת: מרי

איך מאמצים את השיטה שלכם? יש לי אמנם הפרעת אכילה אבל אני מנסה כבר כמה שבועות לאכול בלי לשים לב יותר מדי למה שאני אוכלת ואני פשוט לא מצליחה כי בנקודה מסןיימת אני פשוט נשברת ולא יכולה לאכול עוד. איך אפשר באמת לאכול טוב בלי להתחשבן כל היום?

11/07/2007 | 07:46 | מאת: בלה אגמון

מרי היקרה שלום רב. ראשית תרשי לי לברך אותך על הרצון לאכל על פי גישה של הרזיה ללא דיאטה שמנקודת מבטי זו הגישה הבריאה והטובה ביותר לאכילה. מדבריך אני מבינה שניסית לאמץ אותה אבל לא ממש הצלחת. תראי מרי ,הגישה שלנו ,כמו כל דבר בחיים, היא גישה המחייבת תהליך של למידה. תארי לך שהיית רוצה ללמוד נהיגה ללא מורה נהיגה, או שחייה ללא מדריך. אני מאמינה שהיית עושה הרבה טעוית ולא באמת לומדת כמו שצריך. את הגישה שלנו צריך ללמוד בצורה מסודרת ומותאמת אישית. את כותבת שיש לך הפרעת אכילה דבר המצריך תשומת לב עוד יותר מקצועית ומיוחדת. כדי לאכל טוב בלי להתחשבן כל היום צריך לערוך שינוי ברמה התודעתית שלך - בדרך בה את מפרשת את מציאות חייך. השינוי הזה הוא לא פשוט וכדאי מאד לעשות אותו נכון. נשמח להמשיך לעזור לך. בברכה, בלה

11/07/2007 | 12:07 | מאת: מרי

קודם כל תודה רבה על ההתייחסות. לפי הדברים שלך אני מבינה שצריך ללמוד את השיטה-אז איך אפשר ללמוד את זה? אני קוראת עכשיו ספר שעוזר להחלים מאנורקסיה (אנורקסיה מדריך לפעילות עצמית ) ואני מנסה ליישם אותו. אבל איך אני אמורה ללמוד על הגישה הזאת?

11/07/2007 | 14:19 | מאת: בלה אגמון

כמו שלומדים כל דבר אחר אצל מורים מתאימים. האם אפשר ללמוד שחיה או נהיגה דרך הספר? צריך להתנסות. אם תרצי נשמח אני או לאה ללמד אותך את הפרטים שלנו יש תחת התמונות. בברכה, בלה

09/07/2007 | 22:35 | מאת: שילי

שלום לכולם, לאחרונה נרשמתי לקבוצת הרזיה שנקראת בית הגוף והנפש וממש לא סופרים שם לא קלוריות ולא נקודות, אלא לומדים9 הרגלי אכילה נכונה ועובדים גם על החיבור ביון גוף לנפש. אני ממליצה בהצלחה שלי

10/07/2007 | 14:14 | מאת: בלה אגמון

אנא תני פרטים על הקבוצה כדי שאתרשם האם הגישה שם תואמת את רוח הפורום שלנו.

09/07/2007 | 17:59 | מאת: שירי

היי לפני שנה וחצי היתי 97.8 ק"ג גובה 1.65 . בתוך שנה בעזרת הכילה נכונה, הליכות ואופניים ירדתי ל 78 מזה חצי שנה אני נמצאת בנידנוד במשקל 78-82 . רוב הזמן אני שומרת על הכילה נכונה והליכה של 3/4 שעה כל יום , ועדיין אני לא מצליחה לרדת במשקל . התפריט שלי בוקר הרבה מים יוגורט+ פרי+ 30 גר' ברונפלקס 10 נס + קצת חלב צהרים סלט גדול + 1/2 טונה+ ביצה או גבינה בולגרית או חזה עוף שמן ערב ביצה + 2 פרובות לחם קל + פסטרמה 2 פרוסות או כמו בבצהרים או 1/4 עוף + סלט בין לבין יוצא עוד נס או שתים אולי את יכול לעזור לי מה לעשות? אני מאוד רוצה לרדת עוד 10 ק"ג ואני לא יודעת מה לעשות ובסוף אני מפחדת להגיע לאוכל ללא מעצורים. אשמח לקבל תשובה .. תודה

12/07/2007 | 15:08 | מאת: לאה פינטו

הי שירי. את מתאמצת ומשתדלת ועדיין לא משיגה ולא מצליחה. יש מצב שזו לא הדרך הנכונה? איתך הסליחה אך את התפריט לא קראתי, כיוון שזוהי לא משנתנו. אני לא מאמינה בתפריטים, תכנונים וחישובים כאלה ואחרים. אני מאמינה בלחיות בהנאה ובסיפוק. לחיות כמו שאנו אמורים לחיות. אין זה עומד בסתירה לרצון שלך לרזות, ההיפך הוא הנכון. אני מציעה לך לשוטט בפורום שתכליתו היא "הרזייה ללא דיאטה" ולנסות להבין את הגישה להרזייה, ע"פ תפישתנו. ואם יש שאלות, אנו תמיד כאן, בשמחה רבה שלך לאה פינטו

כל חיי הייתי בדיאטות "כאסח" וכשאני אומרת "כאסח" אני מתכוונת ל 2 מלפפונים ביום + גיל+פחית דיאט לכל היום. במשך שנים שמרתי פחות או יותר על משקל קבוע. לאחר החתונה נפתחו הסכרים התחלתי להשמין ואז בה הריון ועל כל השנים של הצומות שהייתי עושה אכלתי שחבל על הזמן. לאחר לידת ביתי השנייה עשיתי מין "סוויץ" והחלטתי שאני מתחילה לאכול קצת יותר אבל תמיד אני"מנהלת חשבונות" עם האוכל. מה כדאי מה אסור כמה למה ואיך. נכון להיום החלטתי שאני אוכלת נכון ובריא ולפי מה שטעים לי שותה מים כי זה עושה לי טוב, עושה ספורט (בעיקר הליכה ) כי אני נהנית מזה (זו שעת הטרפיה היומית שלי עם הפרטנרית שלי). אבל מחוגי המשקל לא זזים כלפי מטה בכלל למרות שאני מאוד משתדלת לא אוכלת לחם לבן אלא מלא וקל (זה משביע לאורך זמן). בשנים של .... אם לא הייתי שותה תה טיבטי לא הייתי נכנסת לשירותים ונכון ל4 שנים האחרונות שאני כבר לא שותה אני נכנסת לשירותים ז"א שחילוף החומרים שלי כבר הסתדר עשתי את כל הבדיקות האפשריות והכל תקין. אנא עזרתכן.

09/07/2007 | 14:06 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, עושה רושם שיש לך עסקה עם הגוף שלך הבעיה היא ששכחת לבדוק האם הוא שותף לה. את מבחינתך עשית לו דיאטת כאסח, הרעבת אותו ולא חשבת יותר מידי מה זה עושה לו הוא מבחינתו ניסה לשרוד כמה שהוא יכול. עכשיו הבנת את הטעות שלך ואת מתקנת אותה - דבר שהוא נפלא בפני עצמו - הפסקת לדבריך עם דיאטה את אוכלת בריא ונכון (מה זה האם את בטוחה שזו לא עוד דיאטה?) ואת הולכת אבל הגוף שלך מסרב לרדת במשקל ואני מניחה שאת כועסת עליו על כך. עושה רושם שאת עדיין מנוהלת על ידי מנטליות דיאטתית מה שאומר שמערכת אמונות שלך לא השתנתה באמת ואת פועלת , מפרשת את המציאות ומצפה לתוצאות על פי אמונה זו. מערכת אמונה זו מייצרת השמנה וחשוב מאד ללמוד להיפטר ממנה רק אז תוכלי להתחיל תהליך נכון של חיבור אל הגוף ואכילה מתוך רעב ושובע. מקווה שעזרתי ונתתי חומר למחשבה. לאה יקירתי אנא תתיחסי גם את. בברכה, בלה

09/07/2007 | 16:05 | מאת: 90210

אני אכן אוכלת עפ"י תחושת רעב/ שובע. אני שותה מים כי זה מסדיר לי את היציאות. ושוב הסברתי כי אני עושה הליכות מתוך בחירה זו השעה בה אני מתנתקת מהבית, מהבנות וכו' ויוצאת להיות עם עצמי.

09/07/2007 | 16:09 | מאת: לאה פינטו

הי הי לך. ראשית, הרשי לי לפרגן לך בענק על קבלת החלטה חשובה וחכמה. אך דקה לפני שאכנס לטרנס של כתיבה, אבקש שני דברים: 1. הגדירי לי בבקשה את הביטוי: "אוכלת נכון ובריא"? 2. למה את מתכוונת כשאת כותבת "..למרות שאני מאוד משתדלת..."? מחכה להמשך התכתובת. שלך לאה פינטו

10/07/2007 | 08:20 | מאת: 90210

1. אוכלת נכון ובריא הכוונה לקמח מלא, דגנים מלאים פירות (במתינות), ירקות 2. מאוד משתדלת הכוונה: לא אוכלת חטיפים, במידה ובא לי מתוק לא מתנפלת על מתוקים ומעדיפה פרי טרי ואם הצורך הוא עז (במיוחד לפני מחזור) אז פרי יבש. הורדתי את כמות הנס קפה לבין 3-4 כוסות ביום שבעבר שתתי הרבה יותר. ואוכלת 5-6 ארוחות ביום בוקר צהריים ערב וביניים.

08/07/2007 | 18:49 | מאת: אורה

רציתי להוסיף לפני שנה שקלתי 65 גבוהי 1,73 ועכשיו אני שוקלת 80 קג,זקוקה לעזרתכן דחוף:,,,,

08/07/2007 | 22:44 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב אורה. אל דאגה, הכל בסדר ולכל דבר יש פתרון. לעיתים הדרך קצרה, לעיתים טיפלה ארוכה אך כשרוצים, בדרך זו או אחרת, בסוף מגיעים. אורה יקרה, הרשי לי, בשלב ראשון, להפנות אלייך שלוש שאלות: 1. מה היה עד לפני שנה? 2. מה קרה בשנה האחרונה, שבה הוספת כ- 15 ק"ג למשקלך? 3. איך היית מגדירה לי "אכילה בלתי נשלטת"? אשמח להמשך השרשור איתך. שלך לאה פינטו

08/07/2007 | 18:17 | מאת: אורה

אני בת 53 סובלת מאכילה בלתי נשלטת ,עליתי הרבה במשקל אני לא עובדת וכל היום אוכלת .עזרו לי אני עומדת להתפוצץ ולא יכולה להפסיק,,,,,,,

13/07/2007 | 15:42 | מאת: בלה אגמון

שלום אורה, תתקשרי אשמח לעזור לך. בלה 0528303005

08/07/2007 | 02:28 | מאת: דפנה

הנני בת 28 3 שבועות לאחר לידה הגובה שלי 1.56 ואני שוקלת 70 קילו. כמה אני צריכה לרדת ואיך? תודה

08/07/2007 | 08:13 | מאת: בלה אגמון

דפנה היקרה. ראשית מזל טוב. שינית זהו פורום להרזיה ללא דיאטה ולכן השפה פה היא שונה. כדאיטנית בעלת ניסיון של כמעט 20 שנה אני יכולה לומר לך שיש הרבה מאד דרכים לרדת במשקל אבל יש מעט מאד דרכים לרדת ולא לעלות בחזרה. עובדה זו מגובה במחקרים מדעיים וגם בניסיון בשטח ( תשאלי את כל מי שירד בעזרת דיאטה). מנקודת מבטי יש 2 דרכים לרזות - האחת דרך של מלחמה עם הגוף שלך, בה את כופה עליו את רצונך ודעתך זו דרך של דיאטה , השנייה היא דרך בה את רותמת אותו להרזיה על ידי הקשבה, הבנה וכבוד הדדי - זו דרך של אנטי דיאטה מה שקרוי nondiet באנגלית. בדרך של דיאטה הניצחון מהיר, מתוק ,אבל קצר ועם מחירים קשים בדרך (הפרעות אכילה, דימוי עצמי ירוד, מלחמה אין סופית עם עצמך) ובסופה כמעט תמיד מה שירד חוזר חזרה. בדרך של אנטי דיאטה לוקח יותר זמן להגיע לתוצאות אבל התוצאות נשארות לארוך זמן ויש שינויים באספקטים נוספים של החיים. אחרי הרבה מאד שנים בהם פעלתי והנחתי את האנשים בדרך של דיאטה (אני הרי דיאטנית) הגעתי למסקנה שדרך זו לא עובדת ופניתי לדרך השניה. אני יכולה לומר לך שעם דרך זו יש לי סיפוק הרבה יותר גדול בעבודה כי אני רואה את ההשגים שמטופלים שלי מגיעים אלהם, את השלווה והרוגע הפנימי ,את השלום עם עצמם עם גופם ועם האכל, ואת התוצאה שנשמרת לתמיד. אז זו הדרך שאני יכולה להציע לך ואת כמובן תבחרי מה נכון לך. שוב הרבה מזל טוב. בלה

שלום אני שוקלת בסביבות 95 ק"ג והגובה שלי 1.68 אני בת 18. בכמה אני צריכה להרזות ואיך אני יכולה לעשות את זה?? רצוי שזה יהיה תוך שובעיים בערך.

לילה היקרה, אני שומעת את הבלבול שלך. את בחורה צעירה עם עודף משקל גדול ורוצה שהוא יעלם תוך זמן קצר מאד . אני מבינה כמה קשה לך להיות בעלת עודף משקל כזה, את הפנטזיה של להשתנות ולרדת בגדול מיד. את בתחילת החיים שלך ואין שום סיבה שתנהלי אותם מתוך מלחמה עם עצמך ,עם גופך, ועם עודף משקל שפוגע בך פיזית ונפשית. את יכולה לרדת לתמיד, לא תוך שבועיים כמובן, אבל את ההחלטה שתשנה לך את החיים אפשר לקבל תוך זמן קצר מאד. אנחנו מציעות דרך שונה להרזיה ,דרך של שינוי מבפנים , שינוי זה יאפשר גם את השינוי החיצוני.זהו תהליך אישי הלוקח זמן לכן דחוף זו לא המלה המתאמה פה. מקווה מאד שתפרגני לעצמך תהליך הרזיה נכון בריא וכזה שיחזיק מעמד לכל החיים ולא זה לא דיאטה. בברכה, בלה

27/05/2010 | 21:56 | מאת: מוטי

ליילה שלום שמי מוטי לפני 5 שנים שקלתי גם כן המון 110 קילו עד שניכנסתי לתחום החיים של הכושר כיום אני מאמן כושר אם את גרה באזור המרכז ואת באמת מעוניינת בעזרה אני מאמן אישי ואשמח לעמוד לצידך ולעזור כמובן...

06/07/2007 | 20:21 | מאת: צ'רלי

אני בת 14.. גובה: 169\170 שוקלת: 54 ק"ג.. אני לא אוהבת איך שאני ניראת אני מרגישה שמנה... אני רוצה להרזות ולשמור על המשקל הנמוך.. איך אני אעשה זאת?

07/07/2007 | 17:28 | מאת: בלה אגמון

את במשקל תקין לגמרה .

05/07/2007 | 15:29 | מאת: דלית

שלום, אני מעוניינת וצריכה לרדת הרבה במשקל אך דיאטה בעייתית לדעתי ואינה פותרת באמת את המצב. איך וכיצד ניתן להצטרף אליכם? תודה.

05/07/2007 | 16:09 | מאת: לאה פינטו

שלום דלית. את יכולה לפנות טלפונית לכל אחת מאיתנו באמצעות מספרי הטלפון הרשומים מתחת לתמונות. בשיחה זו תוכלי להתרשם ולהחליט על הדרך שמתאימה לך. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

04/07/2007 | 22:42 | מאת: יעל

שלום, בני בן 16 ולפניי כחצי שנה החליט להיות צמחוני. מאז עלה כ9 קילו וכרגע שוקל 68 וגובהו 172. משקלו ממשיך לעלות מכיוון שחי על פחמימות. מה כמות הקלוריות המומלצת בגיל זה? על מנת לפקח מעט על מה שאוכל... ואיך ניתן לחלק לו את הארוחות במשך היום? וכל טיפ' נוסף שתוכלו לתת לי לגביו אקבל בברכה. בתודה יעל

04/07/2007 | 23:07 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, זהו פורום להרזיה ללא דיאטה ולכן לא אענה לשאלתך ,לא מתוך רוע או כי אין לי את הידע הנדרש אלא מתוך רצון להתמקד בפורום הזה בנושאים ספציפיים וברורים . אני ממלצה לך מאד לקחת אותו לדיאטנית שתרכיב לו תפריט המותאם לו אישית לגילו והעדפותיו. צמחנות בגיל זה היא נפוצה ודי בקלות ניתן לבנות לו תפריט בריא ומאוזן.

04/07/2007 | 10:57 | מאת: חלי

כיצד אוכל להרזות ולהניק בו זמנית?

04/07/2007 | 17:01 | מאת: בלה אגמון

היי חלי קודם כל מזל טוב!!! דווקא בהנקה זה הזמן האדאילי להרזיה כי הגוף מוכן להשתמש ברזרבות שצבר בידיוק למטרה זו. באופן עקרוני אם תיהיי קשובה לגופך ותשתחררי מכל מיני מחשבות אוטומתיות מקובלות על הנקה תוכלי לרזות בקלות. גופך יכוון אותך בידיוק למה כמה ומתי בא לו לאכל. בזמן הנקה תיהיי יותר רעבה בצדק ,גופך זקוק ליותר מזון ויותר מנוחה. תכבדי אותו תני לו את מה שהוא רוצה בלי להגביל. אם תפעלי נכון תגלי שגופך מבקש אכל מזין ואיכותי . במידה ואת מגלה שכל היום את אכלת ממתקים שוקולדים ושטויות זה סימן מובהק שאת לא מקשיבה לגופך ופועלת על פי צרכים אחרים (עיפות, שיעמום, תיסכול, מנטליות דיאטתית ועוד רבים אחרים). אם את שואלת איך להקשיב לגוף זו שאלה מצונית. בברכה, בלה

01/07/2007 | 15:38 | מאת: נעמי

את ציינת למטה בעמוד, שאפשר לפנות לפורום העוסק בתרגילי כושר..לא מצאתי את הפורום. זה הייה נהדר אם תוכלי להפנות אותי אליו.

01/07/2007 | 16:04 | מאת: לאה פינטו

היי נעמי. לא התכוונתי לפורום ספציפי, כל פורום שמנהליו הם אנשי מקצוע בתחום יכול להיות לך לעזר. חפשי בגוגל. בהצלחה לאה

01/07/2007 | 11:54 | מאת: מיואשת

אני חייבת עזרה! אני בדרך לחיים חדשים ובריאים ועד עכשיו הכל היה בסדר אבל בזמן האחרון זה נהיה קשה כל כך יש סביבי המון פיתויים ואני פשוט לא מצליחה לעמוד בפניהם! אני חייבת ללמוד איך לחיות בריא ונכון ולא להיות אומללה! אני ממש רוצה להתחייב לכל החיים ולנהל אורח חיים בריא אבל אני לא יודעת איך ואני מרגישה שאני הולכת להישבר, כל יום הופך למאבק וזו לא הדרך שבה אני רוצה לחיות עד סוף החיים שלי כי לא טוב לי ככה! אני רוצה למצוא את הדרך להיות בריאה ומאושרת ולאהוב את דרך החיים הזאת ובלי להתייסר מול מאכלים אהובים ולנסות להילחם בזה כי אז אני תמיד מפסידה וזוללת בלי הכרה! אני יודעת שאני לא בדרך הנכונה כי אני לא יודעת לשלוט בעצמי ואני רוצה להיות מסוגלת ללכת למסיבות ולאירועים בלי להתייסר מול המזנון! אני חייבת למצוא את הדרך לצאת מזה אחרת אני אחזור להשמין ואני לא רוצה לחזור לאיך שהייתי פעם! אני פשוט מכורה ולא מצליחה להיפטר מזה! בבקשה תעזרו לי!

01/07/2007 | 13:38 | מאת: לאה פינטו

למיואשת שלום. יאוש היא האופציה הקלה בחיים. היא מרגישה נורא ואיום ובכל זאת, משום מה, קל לבחור בה. האבחנות שלך בנוגע לאופן בו את חיה את חייך כרגע לעומת האופן בו את רוצה לחיות את חייך, הן בדיוק האבחנות שעושה הגישה של הרזייה ללא דיאטה לעומת גישת הדיאטה. יקירתי, אל תבזבזי זמן ומשאבים על יאוש ודאגה. השקיעי את הזמן והמשאבים שלך במציאת פתרון הולם. לעניות דעתי, הגעת למקום המתאים. וזאת עלייך לדעת, תצטרכי לעבוד ולשנות (בליווי ובהנחייה, באמצעות תהליך אישי מובנה), אולי גם תצטרכי להזיע קצת. אך יהיה זה כאין וכאפס אל מול הפחדים והתסכולים שאת חווה היום. גישת ההרזייה ללא דיאטה שמה לה למטרה ליצור את השינוי מבפנים, ברמת החשיבה, התפישה, ההבנה וההתייחסות שלך לכל רבדי מי שאת. בגישה זו תלמדי לחיות עם גופך באהבה ובהרמוניה, תלמדי לשתף עימו פעולה למען השגת מטרה משותפת לשניכם (להיות רזים, נינוחים ובריאים בגוף ובנפש). תופתעי לראות איך גופך מגיב לך, לו רק תתני לו יחד ותתיחסי אליו כאל פרטנר ולא כאויב. תופתעי עד כמה המזון יתחיל להתגמד בחייך. יש "פיתויים" בחייך. כי את יצרת אותם (ואת לא אשמה כי זהו הלך הרוח הדיאטטי). כל דבר שתודעתית תנסי למנוע מעצמך ולהגביל יהפוך לסוג של "חטא" "פיתוי". ככה לא חיים אנשים רזים. כרגע את מנסה לייצר כסות רזה למהות שמנה. זה לא יחזיק מים ולצערי חששותייך הם מציאות חייהם של רבים. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, ההתייחסות היא אישית ומתאמנים לפיתוח מיומנויות רלוונטיות ליצירת חיים רזים. אל תעמיסי על עצמך אשמה וקחי אחריות על מה שלא עובד בשבילך. לכי בדרך אחרת של למידה ואימון (לא ספורטיבי) שלך לאה פינטו

28/06/2007 | 17:37 | מאת: אושר 511

בלה שלום אני גרה בדרום הרחוק איך אני עוברת מודעות עצמית. יש דרך לעשות זאת בטלטון וכמה זה עולה

28/06/2007 | 19:40 | מאת: בלה אגמון

שלום אושר, לאה עובדת דרך טלפון. תתקשרי אליה כדי לבדוק עלויות. בהצלחה, בלה

27/06/2007 | 13:58 | מאת: הודיה

אני מנסה לעשות דיאטה ולא מצליחה מה עושים...?

27/06/2007 | 15:37 | מאת: בלה אגמון

פה זה פורום להרזיה ללא דיאטה מה שאומר שאנחנו : נגד דיאטות מאמינות שהן משמינות ולכן ממלצות להפסיק לעשות דיאטה לגמרה (אלא אם את רוצה להמשיך להיות במעגל הזה של דיאטות, ספירת קלוריות, הרזיה , השמנה) אני כמובן ממלצה לך לנסות את הגישה של הרזיה ללא דיאטה. את מוזמנת ליצור קשר. בברכה, בלה

29/06/2007 | 17:55 | מאת: לאה פינטו

כשאת הולכת בדרך שלא מניבה תוצאות, קחי 180 מעלות לאחור ועשי בדיוק ההיפך. את החוכמה הזו אני מעבירה הלאה,אלייך. הודיה יקרה 97% מהאוכלוסיה לא מצליחים לפתור את בעיית ההשמנה שלהם עם דיאטה. חלקם מרגישים את ההצלחה בכך ש"ירדו" , הם רק שכחו שהעליה והמאבק לשמירה הם חלק מהחבילה. את העליה והשמירה הם מייחסים לדברים אחרים ולא עושים את ההקשר עם עצם ההגבלה. אינני מתפלאת על דברייך, על אף העובדה שאינני מכירה את סיפורך באופן אישי. דיאטה יוצרת סטרס פיזי- רגשי ומנטלי ומאלצת אותנו לגייס כח רצון ומשמעת עצמית. די באלה על מנת להבין שזה לא ישרוד לנצח. כח רצון ומשמעת עצמית הם מיומנויות שנועדו לפרוייקטים קצרי מועד. מחקרים על גבי מחקרים מראים איך לאחר פרק זמן מסוים של שימוש בשני אלה, יורדת הנחישות והמוטיבציה פלאים. גישת ההרזייה ללא דיאטה אינה עושה שימוש באלה. אלא מלמדת את הפרט לחיות עם גופו בהרמוניה ובכבוד, לעזור לגוף להגיע למקום הנכון לו תוך עבודה עימו ולא נגדו. כל זה יכול להתאפשר כאשר אנו מתחילים לשנות את אופן ההסתכלות וההתייחסות שלנו, ובקיצור דפוסי החשיבה ומערך האמונות שלנו. יש דרך לרזות על מנת להשאר שם והיא מרתקת ומהנה. בהצלחה יקירה שלך לאה פינטו

27/06/2007 | 11:52 | מאת: אושר 511

אני ילדתי את ילדתי השלישית לפני שנה ומאחורי עוד שני לידות שבלידה הראשונה לפני 6 שנים עליתי35 קילו ומאז כל הזמן אני נשארת עם אותו משקל. היום אני 170 ושוקלת 90 קילו וקשה לי מאוד לרדת למרות שאני עושה לפחות 3 פעמים בשבוע הליכה. וכיאלו אני מרגישה שקשה לגוף שלי לרדת מהמשקל של ה90 קילו . אני משתדלת לשמור , לפעמים אני מרגישה שאני לא שולטת על זה ולפעמים כן. האם את יכולה לכוון אותי מה לעשות ? אני יודעת שלפעמים האוכל הוא החסך לדברים אחרים שלי ואני צריכה עזרה בלטפל בזה.

27/06/2007 | 15:36 | מאת: בלה אגמון

אושר שלום רב, אנחנו מציעות תהליך של מודעות עצמית שמטרתו הרזיה ללא דיאטה תהליך שעוזר לעשות סוויצ בראש ולשנות לגמרה את הדרך בה את מתבוננת, מפרשת וחושבת על כל הנושא של משקל, אכלה וקלוריות. אנחנו מאמינות שכולם נולדו עם תודעה של רזה טבעי וצריך לעזור להם לחזור לתודעה זו. אז אם את רוצה לנסות את מוזמנת ליצור קשר. בברכה, בלה

27/06/2007 | 10:23 | מאת: ליאת

שלום אני בת 24 , המשקל שלי הוא 64.5 הגובה הוא 1.58 בשנים האחרונות עליתי במשקל באופן פתאומי זה גרם לי לבעיות רפואיות כמו סוכר גבוה ווסת לא סדיר כלל. כל מי שרואה אותי אומר שהגוף שלי נראה כמו בהריון זה לא נראה שומן אלה נפיחות בפנים ובבטן (הרגלים והידיים רזות יחסית) אני מנסה להכנס להריון אך אומרים שבגלל העליה במשקל זה מסבך את העניינים, אני לא אוכלת הרבה ואחרי כל ארוחה אני ישר בשירותים משלשלת. איך אני יכולה לחזור למשקל שלי ולגוף בריא? אנא עזרתכם. . .

29/06/2007 | 18:10 | מאת: לאה פינטו

שלום ליאת. נראה שהגוף שלך עובר משהו. סוכר גבוה בגיל 24, צבירת נוזלים או השמנה פתאומית ואי סדירות וסת יכולים לרמז על איזשהו חוסר איזון הורמונלי. בראש ובראשונה עלייך לפנות לרופא המטפל - לשלול או לטפל בבעיה. בעיקר אם את מתכננת הריון. משקל הגוף הוא רק סימפטום, לעיתים של אכילה מתוך מצוקה רגשית כלשהי ולפעמים של הפרעות אובייקטיביות אחרות. טפלי בבעיה המרכזית יעלם הסימפטום. הצלחה רבה שלך לאה פינטו

25/06/2007 | 20:47 | מאת: אילנה

25/06/2007 | 20:48 | מאת: אילנה

שלום לכן! אני אמא הטרייה ל תינוק בן 4 חודשים בהיריון ישמנתי רק 6 קילו בילבד לאחר ש ילדתי רזיתי ב 9 קילו ו עכשיו מישקל שלי עולה ל 10 קילו יותר מי משהייתי בהיריון. אני מעניקה חלקית עושה כיצד ספורט קפיפות בטן ו אוכלת כיצד אבל המישקל רק עולה אני ב דיכאון העם זה ישאר כחה. עכשיו מישקל שלי 71 קילו ל גובה 164 בהיריון ב חודש 9 היה מישקל 70 קילו . מה לעשות אלוהים ? תעזרו לי ב מה ש אפשר? תודה רבה מי ראש

26/06/2007 | 07:59 | מאת: בלה אגמון

אילנה היקרה שלום רב, ראשית הרשי לי לאחל לך מזל טוב מכל הלב. אני שומעת אותך במצב רוח רע בגלל שהמשקל שלך עלה. אני מבינה שאת מנסה לעשות את מה שאת חושבת שצריך כדי לרדת ( התעמלות, שינוי בתזונה) אבל זה לא ממש עוזר והדבר גורם לך תיסכול. הרשי לי להבטיח לך שאם תפעלי נכון תוכלי לרדת במשקל ולהגיע למשקל מאוזן ובריא לגופך. דווקא זמן הנקה הוא זמן אידיאלי מבחינה ביולוגית להרזיה כי הגוף מכוונן לרזות . אני מניחה שהעובדה שהגעת למשקל שהיה יותר גבוה מהריון נובעת מקשיים בכל מיני רמות וחשוב לבדוק אותם. התבונני בעצמך מהצד ונסי לבדוק מה קורה לך בנושא של אכילה. האם את אכלת על פי רעב ביולוגי? האם את יודעת לזהות אותו? מתי את אכלת לא על פי רעב ביולוגי? איזה צרכים ממלא האכל במקרים אלו? האם את מאמינה, באמת מאמינה ,שאת יכולה לחזור לאיזון פנימי מלא במשקלך בלי לעשות דיאטה ,או שמה יש בך מחשבות הלוחשות לך (מבפנים ומבחוץ) תקחי את עצמך בידיים ותתחילי לשמור? עד כמה את מחוברת לגופך - אוהבת מכבדת אותו למרות שהוא במשקל שאת לא מרוצה? שאלות כאלה ורבות אחרות צריך לשאול על מנת להביא אותך למקום בו תוכלי לגייס את הכוחות והמשאבים שלך על מנת לחזור למשקל בריא ומאוזן לגופך. הערה נוספת - לגוף שלנו לוקח המון זמן לחזור לאיזון אחרי לידה והנקה. תחשבי, גופך עבר ועובר עדיין שינוי אדיר, הוא העניק לך מתנה מדהימה וכל מה שיש לך לומר לו זה למה השמנת? אז אני מציע לך לשנות את זויות הראיה שלך על כל העניין להתחיל להתחס לזה אחרת, לא להלחץ ולעשות דיאטה מיותרת שרק תכניס אותך לקונפלקט חסר כל טעם. תבדקי עם עצמך מה בידיוק ת צריכה כדי ליצור את השינוי הזה? ידע/תמיכה/ליווי/מודעות או כל דבר אחר ותפרגני את זה לעצמך. אשמח מאד לתגובתך, בלה

23/06/2007 | 03:08 | מאת: שני

איזה תרגילים אפשר לעשות בבית וכיצד על מנת להצר היקפים באזורי בטן ירכיים וישבן?

24/06/2007 | 12:34 | מאת: לאה פינטו

שלום שני. אני מציעה לך לשאול את המומחים בפורומים שעוסקים בעיצוב גוף, כושר ופעילות גופנית. בהצלחה לאה

22/06/2007 | 19:00 | מאת: ריצ'ל

שלום, אני בת 18 מטר שישים וארבע שוקלת 65. אני יודעת שאין לי עודף משקל רציני, אך הבעיה שלי היא שהשומן אצלי מצתבר בבטן ובפנים וכל קילו שאני עולה משנה לי את מבנה הפנים. אני מעוניינת להגיע למשקל 57 ואני לא מסוגלת לעשות דיאטה. רציתי לדעת מה זה אומר הרזיה ללא דיאטה? וכיצד הדבר יתכן..

23/06/2007 | 22:09 | מאת: בלה אגמון

שלום ריצל. הרזיה עם דיאטה מחזיקה מעמד לזמן קצוב בלבד כי משמעותה מלחמה, כח רצון ושמירה זה דורש המון משאבים ובסוף כמעט תמיד יש חזרה למשקל הקודם. הרזיה ללא דיאטה מאפשרת בעזרת תהליכים של מודעות עצמית להיות רזה מבפנים זהו תהליך שונה לגמרה. את מוזמנת לשוטט בפורום ולראות בעצמך.

22/06/2007 | 09:41 | מאת: אירית

שלום רב! בוקר טוב! אני בת 24 ולפני 4 חודשים בערך עברתי דום לב עדיין ללא סיבה ידועה לא נשמתי 12 דקות ואני הייתי בקומה עמוקה הייתי במצב של מוות קליני תודה לאל אני יצאתי ללא נזק מלבד הדפריבלטור(קוצב לב) לפני המקרה אני שקלתי 69-71 ואני 1.70 די גבוהה הייתי במשקל היעד שלי כפי שאני מבינה לאחר המקרה אני לא חשבתי על איך אני נראת אני לא ידעתי מי אני מה אני איפה אני כמו שתינוק נולד אני הייתי ככה אכלתי שתיתי וישנתי כי זה טראומה ענקית והייתי נורא מטושטשת אני ידעתי מה שמי היכן אני גרה אבל לא הייתי אני רק לפני חודשיים "התעוררתי" לחיים והתאוששתי מהמקרה. מכייוון שהייתי במצב שכזה לא חשבתי על משקלי הייתי אוכלת לא הרבה אבל דברים משמינים כי בבית חולים במשך 10 ימים לא נגעתי בכלום חוץ משתייה ואז שהגעתי הבייתה האכילו אותי המון והשמנתי המון כי ברגע שאתה אוכל דברים עתירים בשומן ובצקים ואתה כל הזמן במצב שכיבה אז כמובן שמשמינים אני כרגע שוקלת 85 נרשמתי לחדר כשר לפני חודש אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע לאחר המקרה יש לי מיגבלויות מבחינת ספורט אבל אני עושה 40 דקות ארובי בטן מכשירי כח רק ברגליים ובנתיים רזיתי 2 קילו שזה מעט מאוד ולא רואים עליי. אני נורא חלשה ואין לי כח מבחינת מערכת חיסונית לעשות דיאטות אחרת אני יכולה להתעלף. אתמול ניסיתי את דיאטת מיצים ואחרי 4 שעות הרגשתי סחרחורות והרגשתי רע לפני המקרה יכולתי להחזיק 4 ימים רצוף ולרזות כן אני יודעת שזה דיאטות בזק ולא מרזים איתם אבל אני ירדתי איתם משקל ולא העלתי בחזרה מה אוכל לעשות??? אני רוצה לרזות כמה שיותר מהר אני עוד 3 חודשים חוזרת ללמוד ואני לא רוצה להיות ככה אני נורא שונאת את עצמי את איך שאני נראת עד שהגעתי למשקל היעד שלי והתאמצתי נורא שוב פעם אני צריכה לסבול מצטערת על אריכות המכתב אשמח עם תעזרו לי בכל דרך אפשרית יום נעים ושבת שלום בברכה אירית

24/06/2007 | 14:15 | מאת: לאה פינטו

היי אירית. הסיפור שלך הדהים אותי. הבאת מקרה מאוד לא שגרתי ואני נרגשת למדי. וואוו. נרגשת מהנס שקרה לך, נרגשת מהמפגש עם חוויה שכזו. אז תודה שאת כאן ויופי שמצאת את דרכך אלינו. אירית יקרה, גופך עבר טראומה לא קלה, גם אם את מרגישה שחזרת לשגרה, הוא עדיין משתקם. לגוף של אשה הרה לוקח מספר חודשים לחזור לעצמו, וזהו תהליך טבעי. לא כל שכן כשמדובר בהפרעה רב מערכתית מעין זו. טעות תהיה להסתכל על מה שאת חווה כרגע מהיבט צר של מסת גוף. אני מבינה את הכמיהה לחזור לשגרה על כל מאפייניה, הייתי שם long time ago (תאונת דרכים). ואני רוצה לאמר לך, אל דאגה את תחזרי לשם, יש דרך חזרה. אך עלייך להזהר שלא ליצור נזק. הן לגופך והן לרווחה הרגשית - נפשית שלך. תחושת העייפות בדיוק כמו הלחץ בשלפוחית השתן או קרקורי קיבה היא דרכו של גופך לבקש את עזרתך הקטנה. ומה שהוא צריך זה יותר כנראה יותר מנוחה ממה שאת מוכנה לתת לו. תני לעצמך את הזמן והמרחב הנדרש לעשות את הדברים בחוכמה ובתבונה. לא מזמן חזרת לחיים, קיבלת מתנה נהדרת פעם שניה, אהבי וקבלי את עצמך ברכות וללא תנאי. המנעי מליצור הגבלות שאינן חיוניות ואינן אמיתיות (כמו הקצבת זמן) זה רק מגביר את תחושת הלחץ וההתמרמרות שיובילו בסופו של דבר לאדישות ולחוסר מוטיבציה. במקום לחשוב באיזה משקל תפגשי את חברייך ללימודים, הוקירי תודה והתמלאי שמחה על עצם קיום המפגש הזה בכלל. זה אינו ברור מאליו, ומי כמוך יודעת. יש לנו נטיה לקבל החלטות לא משהו כשאנו פועלים מתוך לחץ. הרגיעי את עצמך, את תחזרי לגוף הנוח שלך ואת תמצאי את הדרך הטובה והנכונה ביותר לעשות זאת כי היא קיימת, רק הרפי מעט. אינך "צריכה" את "רוצה" וזו זכותך המלאה לחיות בהנאה עם עצמך ועם גופך. אך איך תממשי זכות זו של עונג והנאה אם במקביל תייצרי נזקים? אי מוצאת בנסיונות ההרזייה שלך מספר טעויות תפישתיות בנוגע למה שמשמין אותנו ובנוגע לאופן בו אנו יכולים לרזות וכ"ו. אך לפני הכל, עלי להבין כמה דברים: האם הבנתי נכון והיתה עליה של 14 ק"ג ב- 3 חודשים? האם את נוטלת תרופות כלשהן, שיש בכוחן להשפיע על משק הנוזלים בגופך? האם שוחחת על כך עם הרופא המטפל? אירית יקרה, עלייך להתייחס לעצמך ולגופך בצורה קצת יותר מכבדת. להיות יותר קשובה לצרכיו ולאט לאט תראי שגם מימדי הגוף ישובו להיות כבעבר. המון בריאות, הנאה ואושר שלך לאה פינטו

24/06/2007 | 19:03 | מאת: אירית

שלום רב! ערב טוב! וואו תודה רבה על החיזוק זה נורא עוזר אני נורא צריכה את זה כי כבר התחילו להעיר על משקלי ומכניס אותי למצב רוח רע ואני נסגרת בבית ולא יוצאת לאירועים כמו ימי הולדת של קרובי משפחה היה לפני חודש וחצי ברית ולא הלכתי מפני שאני נורא לא אוהבת את איך שאני נראת ועד לפני חודש הייתי נורא נפוחה בגלל הטראומה שעברתי והייתי מסתכלת במראה ונבהלת כי הפנים שלי היו פי 3 ממה שהם היום. ולא יכולתי להסתכל על עצמי הייתי רק מסתכלת על הגוף אבל על הפנים לא כי לא ידעתי מי זו שבמראה. כיום אני כן מסתכלת במראה והפנים שלי חזרו למה שהם היו. אבל מה לעשות עם המצב הזה שבו אני לא שלמה אני נורא חלשה הגוף שלי חלש זה צפוי כן אני כל הזמן עם לחץ דם נמוך כל הזמן צריכה משהו מתוק וזה מעצבן אותי. יש לי בת דודה שילדה לפני חודש וחצי והיא עלתה 20 קילו בהריון ועוד ניתוח קיסרי ועכשיו היא נראת פצצה!!!!! ואני שואלת את עצמי איך היא עשתה את זה. הגוף שלי היה חזק בעבר אבל כיום הוא חלשלוש וזה מציק לי שאני חלשה כל כך שונאת להיות חלשה וחולה . לאחר המקרה אני כל הזמן סגורה בבית חוץ ממספר שעות בחדר כשר וישיבה בבית עוד יותר מעוררת תאבון אני פשוט סובלת אני מבינה שהגוף שלי עבר טראומה קשה אבל הסובבים(משפחה) שלי לא מבינים את זה הם מתחילים להציק לי וזה אוכל אותי! את יודעת בטח מה זו משפחה פשוט קרציות! וכעת לשאלותייך אני עליתי בערך 14 קילו בשלושה חודשים אין לי מושג למה את מתכוונת לגבי תרופות שמשפיעות על המשק הנוזלי בגוף אבל אני נוטלת אלטורקסין ופרדניזון-תרופות הורמונליות שמשפיעות על המשקל כידוע לי ולא לא שוחחתי עם הרופאת המשפחה שלי לגבי זה כי לא ממש אכפת לה סליחה שאני אומרת זאת אבל זאת האמת לדוגמא היום היה לי תור אליה ואני בטיפול אנדוקריני אז הבאתי לה מכתב מהרופא האנדוקריני שלי שטיפל בי מגיל קטן והוא פשוט פרש ומקבל באופן פרטי וזה לא הזיז לה לא צילמה לא העתיקה לא ביקשה ממני להגיד לבנות במשרד לצלם ולתייק את זה כולם אמרו לי שאני מגזימה אבל זה פשוט חוסר אכפתיות. סליחה שאני משגעת אותך ואורך המכתב תודה רבה רבה ויום מקסים אירית

21/06/2007 | 23:36 | מאת: ספיר

היי שמי הוא ספיר ואני תלמידת תיכון בת 16 המשקל שלי הוא 70 והגובה שלי הוא 1.64 אני מרגישה גרוע עם זה שאני שמנה וכולם רזות סביבי ההיתי שמחה לקבל תמיכה וייעוץ בעניין של כמה לאכול ביום איזה תפריט כדי לי ? כמה מותר וכמה אסור אשמח לתשובה מהירה ! ספיר

22/06/2007 | 07:58 | מאת: בלה אגמון

ספיר היקרה. נשמע שאת באמת סובלת, אכן לא פשוט להיות במשקל גבוה כשהתרבות שלנו מקדשת רזון קיצוני, זה קשה שבעתיים בגילך . משקלך הוא אכן גבוה מהרצוי וכדאי היה לעזור לך לרזות ,בזה אין ויכוח. השאלה היא איך עושים את זה? מה שלי ברור, שלהכנס לתהליכים של דיאטה יהיה הרסני עברוך כי דיאטות לא עובדות. מה שצריך לעשות הוא שילוב של טיפול אשר יטפל לא רק בך אלא ישתף מאד את הוריך כי את גרה בבית שלהם ויש להם השפעה גדולה מאד על אכילתך ואיך את תופסת את עצמך. הטיפול בעיני צריך לשלב פעילות גופנית המותאמת לך באופן אישי ולימוד של עקרונות אכילה על פי רעב ושובע. זה פרויקט שיקח זמן עד שיהיו תוצאות אבל כשהיו יש סיכוי גדול שהן תישארנה לתמיד. במחקר מסוים בו עבדו עם ילדים ובני נוער על פי גישת הרזיה ללא דיאטה הייתה ירידה גדולה במשקל ושמירה על ההשיג לטווח של מספר שנים. כך שהגישה מאד מתאמה לבני נוער. אני לא ממש יודעת איך בידיוק את רוצה שנעזור לך. אנחנו נגד תפריטים טיפים קלוריות וספירה.אז תבדקי עם עצמך מה בידויק את צריכה ותבקשי אנחו פה. בברכה, בלה

22/06/2007 | 15:19 | מאת: ספיר

השאלה שלי היא כמה קלוריות ביום אני צריכה לצרוך אני כבר יומיים בדיאטה ואני אוכלת בבוקר מעדן/דגני בריאות בצהריים אני אוכלת סלט עוף/חזה עוף/בשר ו2 כפות אורז ו2 פתית ובערב אני אוכלת פתית וגבינה האם זה תפריט בסדר? האם צריך להוריד או לעלות מהתפריט אם כן מה תודה על העזרה :)

22/06/2007 | 17:01 | מאת: בלה אגמון

זהו פורום של הרזיה ללא דיאטה ומה שאת מחפשת זו דיאטה. את יכולה לפנות לדיאטנית בקופת חולים או באופן פרטני שתתאים לך תפריט אישי ותעקוב אחרי התקדמות שלך. אני באופן אישי די נגד הגישה אבל אולי זה מה שמתאים לך. בהצלחה.

21/06/2007 | 15:36 | מאת: שירה

שלום רב אני בת 24 גובה :162 ליפני לידה במשך ההריון עליתי 20 ק"ג היתי שוקלת 46 ובהריון שקלתי 68 עכשיו אני שוקלת 58 אני רוצה לרדת במשקל במיוחד באזור בטן,טוסיק ויריכיים מאוד הישמנתי באזור הזה ובעלי מאוד מציק לי וגם מאוד מחואר וגם שום מיחנס שלי לא עולים עליי. אני מבקשת שתעזרו לי ותגידו לי איך אני יכולה לרדת במשקל ומה אני צריכה לאכול ומה לא?????????מתי וכמה לאכול????????? דרך אגב אני מניקה יש לי תינוקת בת 7 חודשים. תודה

21/06/2007 | 20:31 | מאת: בלה אגמון

היי שירה. ראשית מזל טוב. לפני הריון היית בתת משקל חמור משקלך היה מתאם לקרטריון של אנורקסיה. כיום משקלך תקין לחלוטין מה שאומר שאת לא צריכה לרדת. העניין הוא שעלך להשאיר לגופך את עניין המשקל. מה שאת צריכה לעשות זה לאכל על פי רעב ושובע מזונות שגופך מבקש, להרגע ולסמוך על הגוף שלך. תוך זמן קצר יגיע גופך לאיזון. יתכן שיחזור למשקל לפני הלידה ויתכן שלא. להיות במשקל כל כך נמוך שהיית אולי כבר לא מתאם לו. אם תתחילי עם דיאטות תגזרי על עצמך מלמחה מיותרת.

20/06/2007 | 14:29 | מאת: נוי

אני בת 13 כיתה ז' הגובה שלי הוא מטר 57 ואני שוקלת 58 ק"ג.. זה נורמלי? וכמה ילד בן 13 אמור לשקול עם הגובה שלו הוא מטר 57 ?

20/06/2007 | 16:17 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך. באופן עקרוני אני נגד קביעה של כמה צריך לשקול לפי הגובה. זה כל כך מיותר בעיני. תשאלי את עצמך למה חשוב לך לדעת כמה צריך לשקול? מי בכלל קובע מה זה משקל נכון? האם את מרגישה טוב עם הגוף שלך? אם כן מה זה משנה כמה הוא שוקל אם לא למה לא? הכל תקף גם לגבי הילד. יש המון אתרים המדברים על דיאטה ויש שם מחשבונים. מקווה שעזרתי בלה

19/06/2007 | 21:39 | מאת: דנה

כפי שאני יודעת המשקל צריך להיות בערך 50 קילו לגובה של 160 ס"מ. או 60 קילו, משהו כזה. זה מה שאמרו לי תמיד. אני לא יודעת אם זה נכון או לא... זה בקשר להחלפת כובעים. אני לא יודעת על מה את מדברת שהכוחמה האמיתית אצלי. אני אף פעם לא שקלתי ככה, עליתי תוך 5 חודשים מ-47 קילו ל-52. לא יודעת אם זה נוח לי, כי זה מה שיש. יש לי קצת בטן צצה ואני כבר לא נכנסת לרוב המכנסיים שלי. זה המצב. סך הכל שאלתי שאלה פשוטה.

22/06/2007 | 13:59 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב דנה. ראשית חשוב שנבהיר נקודה אחת למען שיח פורה בינינו. אני לא רואה עצמי כטבלת מספרים מהלכת ומבקשת גם ממך לא לתת לי את התפקיד הזה. כדיאטנית שמאמנת בתהליכי הרזייה ללא דיאטה, למען תוצאות יציבות, אני רואה עצמי כמי שמחוייבת לבחון היטב את המשמעויות ולטפל בסוגיות המרכזיות של ההשמנה (אם קיימת בכלל) ו/או אי הנוחות הפיזית-רגשית-מנטלית בהקשר הגופני. במטרה להגיע לפתרון הראוי. זה הבסיס לשאלותיי וזהו בסיס הגישה של הרזייה ללא דיאטה ושל מתודיקת האימון. אני מודה לך על הנסיון לענות לשאלות אלה ואשמח להמשיך ולנסות לסייע. ראי דנה, אינני יודעת בת כמה את, האם גבהת בתקופה האחרונה, האם התרחשו שינויים נוספים בחייך וכ"ו. ובעצם מה שאני אומרת זה שאינני יודעת האם העליה הזו היא טבעית ונורמלית או שהיא תוצר של הפרת איזון כלשהו בחייך. ברור לך שזה משנה את כל התמונה בנוגע למספרים. למספרים אבסלוטיים אין ערך בפני עצמם. יש לבחון מגמות. המספרים מייצגים אוכלוסיה שיש בה שונות רבה. 5 בנות בגיל 20 או 17, יכולות להיות באותו גובה ובעלות משקלים שונים ונכונים לכל אחת ואחת. אז מה "צריך"? אין דבר כזה "צריך". יש לראות את המכלול. קשה לך להגדיר את הרגשתך ואני מבינה זאת כיוון שנקודת היחוס שלך היא המכנסיים. וזה לא שזה לא נכון אלא רק שלא בטוח שזה המדד הרלוונטי לך, ואני אסביר. בתקופות גדילה, מידות המכנסיים שלנו עולות, כמו מידת הנעליים. ברור לך שאם אני אנעל מידה 36, למרות שקצת גדלתי ואני צריכה עכשיו מידה 37 או 38, אני ארגיש בשינוי ואחוש אי נוחות. תחושת אי נוחות זו לא מרמזת על כך שמשהו לא בסדר (אלא אם כן, זו רק רגל אחת שבה התפתחה לה יבלת או בצקת). וברור שאם אעבור למידה שמתאימה לי ארגיש נוח וטוב. אולי זה המצב עם מידת המכנסיים שלך? ואולי לא. שאלת שאלה, לכאורה, פשוטה. יכול להיות שאני טועה אבל לטעמי השאלה האמיתית היא "האם אני בסדר?" זוהי שאלה שודאי עולה ותעלה בהקשרים נוספים בחייך. ולטעמי כדאי לברר עם עצמנו את הסטנדרדים שעל-פיהם אנו מודדים את עצמנו. ככל שאנו מגובשים עם עצמנו, אנו קובעים את הסטנדרדים ע"פ פרמטרים שאנו מכירים בחשיבותם עבורנו. כי כל אדם "צריך" משהו אחר בכל הרמות ובכל המישורים. בגובה של 1.60 מ' הטווח נע מ- 50 ק"ג ל- 67 ק"ג בהתאם למבנה הגוף. אז מה זה אומר לך? אשה בשלה ובוגרת שרגילה לשקול 54 ק"ג, אולי תחוש לא נוח עם 57 ק"ג, על אף העובדה שגם במשקל החדש היא בטבלה. אני לא כאן כדי להגיד לה שזה בסדר בדיוק כמו שאני לא כאן כדי להגיד לה שזה לא בסדר אם היא תרד. לתחושה שלה יש חשיבות עליונה בעיניי כיוון שהיא מכירה את עצמה ואת גופה טוב מכל אדם אחר. וכמובן שישנם קוים אדומים בעיקר למטה. למעלה...לרוב מרגישים את הקו האדום לבד. באופן כללי, אני בעד לפתוח את המרחב שלנו ולתת לעצמנו דרגות חופש בהתאם למי שאנחנו, בהתאם למה שחשוב לנו, בהתאם למה שאנו מרגישים ו/או רוצים להרגיש. כי ה"אנחנו" (או ה"את" לצורך הענין) חשובים. "אנו" זה עולם שמורכב מהרבה דברים ולא מיועד להכנס לרובריקות קשיחות של מספרים. שבת שלום, דנה יקרה. תני לעצמך יותר מקום לקבוע. ואם תרצי לשתף בעוד פרטים שיאפשרו לי לספק מידע והכוונה, אני כאן. בהצלחה. שלך לאה פינטו

19/06/2007 | 13:01 | מאת: הדר

אני ניסיתי כבר הרבה מאד שיטות הרזיה ירדתי עליתי כמו כל המנסים למינהם , שמעתי על שיטות הרזיה שונות ,שיטת מאייר , שיטת דרך המלך ,שיטת דר לוי, ועוד , רציתי קצת עזרה להחליט מה מתאים לי , אני עברתי ניתוח בקיבה ואני לא מעכלת ירקות בשר ופרות , אני משתדלת לאכול טחון מעוך ,, או יבש , לחם אני לא אוכלת , אודה לתשובתכם הדר

19/06/2007 | 13:18 | מאת: בלה אגמון

הדר אני לא מבינה מה את שואלת בעצם?

19/06/2007 | 10:34 | מאת: דנה

האם משקל של 52-53 קילו נורמלי לגובה 160 מ"ס?

19/06/2007 | 13:54 | מאת: לאה פינטו

שלום דנה. מה את חושבת? מה את מרגישה? נניח שאני הייתי מפנה אלייך את השאלה הזו, בואי נחליף כובעים לרגע, מה תהיה תשובתך? אני מפנה אלייך חזרה את שאלותייך כיוון שהחוכמה האמיתית היא אצלך. ואם תעני בכנות, תוכלי לקבל את התשובה הטובה לך ביותר. שלך לאה פינטו

19/06/2007 | 03:31 | מאת: חדשה פה..

שלום אז ככה אני בת 24 כל חי היתי שמנה אחרי הגיוס התחלתי לעשות ספורט שזה אירובי ועוד תרגילים והצלחתי לרדת מעל 15 קילו אם לא יותר לא כל כך עקבתי אחרי זה..וכמובן תזונה נכונה ולא דיאטה כי לא מאמינה בזה ירדתי למשקל של 57 גובהי 164 אני כל הזמן עולה יורדת עולה יורדת כבר נימאס לי בתחילת התהליך הרזייה לא היתי ככה עכשיו שעברו כבר משהו כמו שנה וחצי כל הזמן עולה יורדת עולה יורדת אין לי מושג מה לעשות הנה גם עכשיו העלתי שוב 2 קילו אנ י מקפידה על תזונה נכונה לא מרעיבה עצמי בכלל לא וגם ממשיכה עם הספורט פליס תענו לי בהקדם אני כבר מיואשת מעצמי ולפעמים בא לי לזרוק הכל לפח פשוט יהיה חבל על כל התהליך שעברתי כי לא עשיתי השינוי רק כדי להראות טוב בבגד ממש לא עשיתי השינוי לעצמי לנפש שלי ולא רוצה בגלל שטיות כאלו להרגיש חרא על הלב מחכה לתשובה..תודה

19/06/2007 | 09:05 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך וברוכה הבאה לפורום שלנו. משאלתך אני משערת שאת החלפת את מושג דיאטה בתזונה נכונה אבל הגוף שלך יודע טוב מאד שזו דיאטה אי אפשר לעבוד עליו. בואי אשאל אותך מספר שאלות כדי שתדעי האם את בדיאטה למרות שאת אומרת שלא. 1 האם את אוכלת כל מה שבא לך ? 2 האם כשבא לך לאכל עוגה את מרשה לעצמך בלי יסורי מצפון? 3 האם גזר ושוקולד בעיניך הם סתם מזונות ולא האחד מותר והשיני אסור? 4 האם היחיד שמחליט מה אוכלים עכשיו זה הגוף שלך? 5 האם את סופרת קלוריות /נקודות/גרמים של שומן/פחממות? 6 האם תמיד בא לך לעשות התעמלות או לפעמים לא ואז את פשוט מכריחה את עצמך? תחשבי טוב על השאלות האלו ותראי האם את בדיאטה או לא. בשנים אחרונות זה לא אופנתי להגיד דיאטה אז החליפו את זה בתזונה נכונה אבל בינינו דיאטה זו דיאטה זו דיאטה כל הגבלה איסור או קיטלוג של מזונות נחווה על ידי גוף כדיכוי ומעורר צורך בהתנגדות . נראה לי שכדאי לך מאד לעבוד על מערכת אמונות פנימיות שלך מה שנקרא פרדיגמות ,על מערכת יחסים עם הגוף ועל אמונה שאפשר אחרת . נשמח מאד להמשיך לעזור לך. בברכה בלה

19/06/2007 | 19:40 | מאת: חדשה..

אממ אז ככה בהתחלה כן היתי נמענת והיתי אוכלת פחות עוגות בורקסים צ'פסים שוקולדים וכל מיני כאלו אבל אחרי כמה חודשים כן היתי אוכלת הבעייה אצלי שיש לי הפרעות אכילה אנ יכולה לתתת מעצמי הכל ושבאמת יעבור לי שבוע שבועיים בסדר ואז חייבת לזלול כל פעם זה חייב להיות בגלל סיבה אחרת וזה לא שאני מתנזרת ממאכל מסויים ממש לא אוכלת הכל ברור שדברים משמינים זה פחות אבל אני ממש לא מתנזרת לא יודעת מה לעשות אני מאוד אין לי גם למי לפנות בקשר לזה ומזה שמחה שהגעתי ואם יש משהו שתרצי לדעת עוד תשאלי אענה לך מקווה שפה אמצא התמיכה

17/06/2007 | 23:26 | מאת: ריקי

שלום לכן יקירותיי עצות טובות וכאלה שגורמות שינוי - לעולם לא תאבדנה מערכן ואני אישית אודה לכן תמיד על התובנות שהובלתן אותי אליהן.תודה תודה ועוד תודה. אני ממשיכה לרזות וללא דיאטה!! אבל יש כאן דרך חדשה ושונה ממה שהיתה נהוגה אצלי עד היום. במקום ההרגל האוטומטי כמעט לאכול הרבה בשעות הערב המאוחרות, היום אני ,מתוך נסיון יודעת, שכל מה שאני צריכה לעשות זה לאכול יותר במשך היום ולעיתים יותר קרובות. זה הכל . לדוגמא כבר קרה לי שאכלתי בצהרים ואחרי שעה הייתי שוב רעבה. אכלתי עוד 2 פרוסות לחם עם משהו . בלי להתוכח עם עצמי. ובערב אני ממש פחות רעבה . זה דבר חדש וכשאני פחות רעבה אני גם מספיק רגועה לבחור מה בכל זאת לאכול וזה אף פעם לא הדברים שנהגתי לאכול עד לא מזמן. אני היום כבר לא סופרת קלוריות ,אין לי יסורי מצפון על כל דבר שאני אוכלת. לא פוחדת יותר לאכול. כמעט ואפילו לא עסוקה יותר במה אני אוכלת. נדמה לי שככה הייתי כשהייתי רזה...פעם. מה שכן - הפכתי להיות "פריקית" של צעדות יומיות על חוף הים! כל בוקר בשעה 6.00 אני שם צועדת 6 ק"מ. בשעה 7.30 אני כבר בדרך חזרה הביתה. ולעבודה אני מגיעה בשעה 8.30 . זה נחשב מאוחר במושגים שלי עד היום וכמובן של אלה שעובדים איתי , אבל נקבעה עובדה חדשה והסביבה מתרגלת לזה. אני ממש מאושרת מההרגל החדש הזה ושואלת את עצמי חדשות לבקרים למה לא עשיתי את זה מזמן...כולם חושבים שאני במבצע הרזיה . אבל אני יודעת שאני ממש לא. במשקל ירדתי עוד קילו בערך. לא הרבה.זה היה מצחיק אותי במושגים של פעם. מה , רק קילו?? אבל היום זה לא אכפת לי. כמה שיורדת יורדת.. אין יותר תאריך יעד...( שמלה יפה תהיה לי בכל מקרה..). לאלה שנמצאים כאן ומקשיבים לי עכשיו אני רק יכולה להגיד,ובכל הכנות, שנדרשו לי שנים עד שסוף סוף גייסתי את האומץ והכח הנפשי להתחיל לפעול אחרת , ויום רודף יום וזה תתהליך ואני עדיין אוכלת לפעמים אולי קצת יותר ממה שאני רעבה אבל זו כבר אכילה אחרת. וזה פשוט מצליח לי .וככל שזה עובד אני רוכשת בטחון שזה גם יימשך עוד ועוד... . וזה גם לא חשוב מה היה ה"טריגר" שלי להתנהל אחרת. זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה שכשזה קורה התחושה היא של הליכה בדרך חדשה וזה כשלעצמו מרענן את הנשמה ואת הלב להשתמע

18/06/2007 | 08:19 | מאת: בלה אגמון

היי ריקי. ממש מחמם את הלב לקרוא את ההודעה שלך על הבקר. לראות שאפשר לגבור על אוטומתים הרסניים תלויי תרבות והרגל ולבחור אחרת. נכון, לפעמים זה לוקח הרבה זמן ושוב ושוב חזרה אל ההרגלים הבעתיים אבל אם מתמידים גודלת בתוכך דמות אחרת ,כזאת שבאמת אכפת לה ממך שמבינה את הדברים לעומק ולא רק לרוחב, דמות שיודעת שהכי חשוב זה הזכרונות שאת צובת לאורך חייך ואיזה סיפור חיים את כותבת לעצמך. נשמע שדמות כזאת נולדה וצמחה בתוכך ואת גם מאפשרת לה לנהל אותך לא רק באכל גם בדברים אחרים. אני חושבת שזה פשוט נפלא בשבילך ובשביל הסובבים אותך. אז תמשיכי בלי להשקל בלי למדוד במספרים ואיזון בוא יבוא. תודה על העדכון בלה

16/06/2007 | 15:12 | מאת: אלי

אני בן 13 שוקל יותר מי 60 השאלה שלי היא מה הדרך הכי מהירה להורדה במשקל?

16/06/2007 | 22:22 | מאת: בלה אגמון

שלום אלי זהו פורום להרזיה ללא דיאטה. אנחנו לא ממלצות על דרכים מהירות להרזיה.

14/06/2007 | 16:25 | מאת: לנה

שלום, אני לא בטוחה שזה המקום לשאול את מה שאני רוצה, מקווה שצדקתי. אני 1.60 ושוקלת 69.5, רציתי לדעת כמה אני צריכה להוריד ממשקלי בכדי להגיע למצב אידיאלי, או מצב טוב. אני עושה בחודש האחרון הליכות מהירות. של 3-4 ימים רצוף (כי אין לי אפשרות לעשות יום כן יום לא), ההליכות שלי מהירות והמסלול שלי בערך 5 ק"מ. רציתי לשמוע את דעתכן, מה יש לכן להגיד לי? :) תודה רבה מראש, לנה.

14/06/2007 | 20:12 | מאת: שיר

תבדקי במחשבון באינטרנט. בין 60 ל- 64 זה מצויין.

29/06/2007 | 16:33 | מאת: אלה כהן

שלום קוראים לי שני ואנו בת 15 מתל אביב אני רוצה לרדת בערך 5 קילו עד תחילת שנת הלימודים ולחזור רזה יותר איך אני יורדת 5 קילו בדרך הטובה ביותר? ואיך אני שומרת על המשקל לאורך השנה?אשמח לקבל תשובה שני!

14/06/2007 | 09:48 | מאת: אניס

שלום, אני בת 16 ובסביבות דצמבר השנה הגעתי למשקל של 48 קג לגובה של 170 ס"מ. מאז הלכתי לרופאה ודיאטנית ואפילו טיפול פסיכולוגי והיום אני שוקלת 53. אני רוצה לעשות ספורט ולשמור על כושר, אבל אני מתביישת מאמא שלי, ולא רוצה לדעת מה תהיה התגובה שלה- אמי היא בגוף רזה אבל במחשבה שהיא שמנה, כי כשהייתה בגילי הייתה מלאה. אני לא רוצה לחזור למצב שהייתי, אבל יש לפעמים שאני פשוט לא יכולה להפסיק לאכול וזה מגעיל אותי, ואני רוצה לנצח את המחשבה ולאכול נכון ומאוזן. יש לך איזשהי עצה בשביל לנצח את המחשבות הטורדניות?

16/06/2007 | 22:24 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, מחשבות טורדניות מראות על קונפלקט פנימי המצריך טיפול. אם את עדיין בטיפול עלך לשוחח עם המטפל שלך בנושא

13/06/2007 | 12:08 | מאת: דודי

אני שוקל 74 והגובה שלי 171 האם זה בסדר?וכמה אני צריך לאכול ביום איזה באמת דיאטה שאחת ולתמיד תוריד את המשקל העודף ...תודה

16/06/2007 | 22:23 | מאת: בלה אגמון

לא ברורה לי שאלתך

13/06/2007 | 11:01 | מאת: שלי

שלום,לצערי עליתי בשנה האחרונה בחמש קילו בערך. אני בת 26 ומגיל 16 הייתי על אותו משקל בערך סביב 49 ק"ג.לצערי הרב בחורף האחרון עליתי כאמור חמישה ק"ג והעניין מטריד אותי מאד. כבר כשלושה שבועות אני משתדלת באופן רציני להקפיד על תזונה ואף התחלתי בהליכה קבועה לפחות 3 פעמים בשבוע. אני ממש בדכאון כי המשקל כמעט ולא זז. אולי רק גרמים ספורים. נראה כי על אף מאמציי והפחתה רצינית בכמות המזון, שום דבר לא משתנה. אני ממש מתוסכלת. איך יכול להיות שעל אף הקיצוצים הרבים אני נשארת בדיוק על אותו משקל. חשוב לי להדגיש שמעולם לא הייתי אכלנית גדולה, וגם עכשיו כאשר אני מצטמצמת,זה לא ממש אפקטיבי. אני על סף ייאוש. רוצה לחזור לגוף הקודם שלי??מה לעשות???

13/06/2007 | 12:35 | מאת: לאה פינטו

שלום שלי תסכולך ניכר. אינך מרוצה מהמציאות הגופנית שבה את חיה, ניסית לעשות מעשה - דיאטה, שהוסיף לתחושת התסכול. על פניו, נראה לך כי עשית את הדבר המתבקש. האם את עדיין מרגישה וחושבת שאת פועלת בדרך הנכונה? ימים יגידו, או שכבר אמרו. ראי שלי, אינני מכירה את נתונייך או את עברך אך עושה רושם שאת אדם רזה שחווה משהו (בשנה האחרונה), הגיב לו בדרך כלשהי (במקרה הספציפי הזה, אכילה), קיבל את התמורה הרגעית וכעת מתמודד עם ההשלכות. אצל כולנו, רזים ושמנים כאחד, השמנה מתפתחת ווגדלה על רקע רגשי כלשהו. מה שחשוב כרגע זה לא ליפול למלכודת ולתת מענה לרגע. כיוון שדיאטה היא מלכודת של מעגל קסמים שממחזר את עצמו בטווח הארוך. נסי להבין את ההבדל בין מי שהיית אז לבין מי שאת היום בהתייחסות שלך למזון ולגוף שלך. שימי לב, אלה הן שאלות של being, של מהות. הגעת עם מהות של אדם רזה וקפצת לבחירה ופעולה של אדם שמן, מתוך לחץ. אל תתני למהות שמנה להתפתח בתוכך. הביני שהאופן בו משתקף לך גופך משקף את התעלמותך מצרכיו הביולוגיים לטובת צרכייך הרגשיים (שקיבלו מענה באמצעות מזון). אל תמשיכי להתעלם ממנו, חזרי לחוות אותו כמה פעם. מה היה שם שאיפשר לך להיות במשקל ההוא באופן יציב וקבוע? מי היית? מה הבאת? נסי לזהות ולחזור לשם. חשבי ותני לתשובות להגיע. וכשיגיעו, אם תרצי לשתף בתובנות ולהעזר, נהיה כאן בשבילך. קדימה, ילדונת, לעבודה. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

13/06/2007 | 10:29 | מאת: פזית

איך זה יכול להיות שמרזים בלי לעשות דיאטה? זה נראה לי בלתי אפשרי..

06/07/2007 | 07:35 | מאת: סבתא

שלום רב, שאלתי כיצד ניתן להוריד צלוליטים, כלומר מהשוקיים (פולקס) ומהישבן גם לא יזיק. רק שאני שונאת התעמלות, אולי יש כדורים שניתן לקחת ויכולים לעזור? אנא תשובת כל מי שיודע ומבין.

13/06/2007 | 08:13 | מאת: פשוט אני

בתור מישהי שסבלה מעודף משקל מאז ילדות ועשיתי וניסיתי כל דיאטה וכל דבר אפשרי ממרזי מורית ועד ללשים את העגילים האלה שאמורים לחסום לך את התאבון כלום לא עזר גם אם הייתי יורדת במשקל הייתי מעלה אותו אנשים שמנים יודעים למה הם שמנים אנחנו אוכלים כי משעמם לנו כי אנחנו מדוכאים כי אנחנו לא חושבים כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות אני חושבת שהפתרון הוא אצלנו. פעם נסעתי לארה"ב והגודל של האנשים שם זה משהו מטורף הם ענקים ולא איכפת להם מזה בכלל הם אוכלים אוכל סיני מטוגן ןמלא בשמן ב10 בבוקר כי לא איכפת להם. שראיתי את זה הסתכלתי טוב על עצמי וידעתי שאני לא רוצה להגיע לכזה מצב הכל בחיים זה עניין של משחקים עם המוח עניין של כוח רצון יש לנו חשק לגלידה במקום לחכות כמה דקות ולתת לו לעבור לנצח אותו אנחנו נותנים לו לנצח אותנו ומספקים אותו בשביל הנאה של 5 דקות אנחנו נסבול יומיים אם לא יותר אז המשחק הוא כזה פעם הבאה שבא למישהו עוגת שוקלד תעצור תחשוב איך תרגיש אחרי זה, תיראה אם יש משהו אחר שיכול לענות על הרצון הזה אל תתן לחשקים לנצח אתה השולט אתה מחליט. לפעמים בא לי רוגלעך זה המחלה שלי ואני לא יכולה לא לקנות אז אני אוכלת חצי ובלי לחשוב על זה אפילו(כי אם אני אחשוב אני לא אעשה את זה) זורקת את החצי השני אם ממש בא לי איזה פאסט פוד אני רק עוצרת שניה וחושבת על איך שמכינים את זה צ'יפס מלא בשמן אין בו כלום חוץ משמן זה מגעיל.אני בן אדם שאוהב לאכול אוכל זה אחלה דבר ואסור לוותר על כל זה אבל אפשר להנות מאוכל ולא להשמין ולרדת במשקל אני ירדתי אני לא רזה אבל אני לא שמנה כמו שהייתי הבעיה היא שבן אדם שהיה שמן לנצח ישאר כזה כי הוא רגיל היום שאני מסתכלת במראה אני רואה בן אדם שמן אני אישית לא רואה הבדל אנשים אומרים לי מכנסים גדולים עלי אבל אני בראש שלי תמיד היה בן אדם שמן העניין הוא שזה קשה אבל אפשר רק צריך לחשוב על זה בתור משחק או שאתה מנצח או שמנצחים אותך זה לא קל זה אף לא היה קל אבל זה כן יהיה פחות קשה עם הזמן שמתרגלים

13/06/2007 | 08:21 | מאת: בלה אגמון

שלום לך פשוט את. את מתארת מצב של מלחמה תמידית בין הראש והגוף שלך .מבחוף את רזה מבפנים נשארת שמנה ויש מלחמת חורמה בינך לבין עצמך. בעיני זה לא נצחון בעיני זה סבל. בגישה שלנו אנחנו עוזרים לאנשים להשתנות מבפנים, להפוך להיות רזה טבעי בתוך המהות שלו יותר נכון לא להפוך אלא לחזור להיות ,כי כולנו נולדנו במהות שלנו רזים טבעי ובדרך בגלל כל מיני בעיות התרחקנו מהחלק הזה בתוכנו. אני לא חושבת שאפשר להחזיק מעמד הרבה זמן בתוך מלחמה פנימית כי היא מתישה ,גוזלת אנרגיה ומשאבים ולא מאפשרת חיים טובים בכאן ועכשיו. השלום מתחיל בתוכנו וחשוב לעבוד כדי להשיג אותו. תודה בכל אופן ששתפת אותנו בלה

12/06/2007 | 22:39 | מאת: hana

גובהי 1.75 ואני שוקלת 62 אני עובדת כשש שעות עבודה פיזייות בניקיון לאחר העבודה אני ממשיכה את הפעילות הפיזית גם בבית אני רוצה לשמור על משקלי והאם הוא בסדר הכיצד אוכל לשמור כי אני אוהבת לאכול אשמח לקבל יעוץ

13/06/2007 | 08:22 | מאת: בלה אגמון

אני מזמן לא מחשבת את צריכת הקלוריות של אנשים. זהו פורום של הרזיה ללא דיאטה. משקלך תקין לגמרה.

12/06/2007 | 21:24 | מאת: shon

יש לי מכרה שהיא בולמית מעונין לדעת ( על מנת לעזור ) מהם הסיכונים וכיצד מתמודדים עם ההכחשה שלה. ( אני יודע שהיא בולמית כיוון שתפסתי אותה מקיאה מס' פעמים )

13/06/2007 | 15:05 | מאת: לאה פינטו

שלום שון האיכפתיות והרצון שלך לעזור לחברה נוגע ללבי. על מנת לקבל את המירב והמיטב, פנה לפורום העוסק בהפרעות אכילה. בהצלחה ואל תשתנה שלך לאה פינטו

10/06/2007 | 16:57 | מאת: יוסי

בדרך בלל דבים המתלוננים על השמנה לא רצויה אבל אצלי המצב הפוך. אני מאבד משקל ומרזה בניגוד לרצוני. אני בגיל 75 בדרך כלל בריא עם סוכרת גבולית . משקלי היה 75 קג גובה 180 סמ . אבל לאחרונה ירדתי קרוב ל 10 קג מה. עושים כדי לא להמשיך לרדת במשקל. ברצוני לציין כי אני אוכל כרגיל כמו לפני שהחלה התופעה. האם יש מזון מומלץ לצרוך כדי להפסיק את התופעה או תרופות מומלצות לכך.

10/06/2007 | 18:16 | מאת: בלה אגמון

שלום יוסי. סיבות רבות עלולות לגרום לירידה לא רצונית במשקל במיוחד בגילך. עלך לפנות מיד לרופא המטפל ולעבור בדיקות מקיפות שישללו מחלות שונות. רק אחרי זה ובמידה והכל תקין עלך לקבל יעוץ אישי מדיאטנית קלינית.

10/06/2007 | 15:06 | מאת: אלמוג

אני לא שמנה אבל אני גם לא רזה. אני לא יודעת מה לעשות כדי להראות יותר טוב? -כושר? -דיאטה? יש לציין שאני חסרת ביטחון עקב עקב מראה גופי=\ תודה מראש אלמוג

10/06/2007 | 15:37 | מאת: בלה אגמון

שלום אלמוג. מדובר פה על דימוי עצמי. כשאת מסתכלת על עצמך במראה את לא רואה את עצמך אלא את ההשואה שאת משווה עם אחרים. כי מי החליט איך צריך להראות? האם יש מראה אחיד לכולם וכולם צריכים להראות בגובה, משקל וצבע מסוים? תארי לך שזה היה כך איך משעמם היה לחיות בעולם בו כולם היו נראים כמו ברבי. עליך ללמוד קצת יותר על עצמך. מי הדמות הפנימית שלך שאומרת לך שאת נראית לא טוב ומאיצה בך להשתנות? מתי היא תיהיה באמת מרוצה ממך ? האם אפשר בכלל לרצות אותה? ואולי כדאי שתכירי דמות אחרת בתוכך כזאת שאומרת שאת נראית מצוין כמו שאת בלי שיפוט ובלי ביקורת. אני מדברת פה על מערכת אמונות, תפיסת המציאות ומשקפיים שאת לובשת על מנת לפרש את מציאות חייך. מקווה מאד בשבילך שתלמדי להיות אוהבת, אכפתית ותומכת כלפי עצמך כי מגיע לך להרגיש טוב עם מה שאת בלי השוואת. בלה

10/06/2007 | 15:05 | מאת: זיו

שלום רב רציתי לברר בקשר ל: אחותי הובחנה כחולת אנורקסיה מצבה לא טוב היא גרה עם אמא ובכל יום מצבה מידרדר היא במעקב אצל פסכיאטר ורופאה חשבנו לעשות לה אישפוז כפוי אבל כמובן שהיא מתנגדת וגם אמא מפחדת מההשלכות , אחותי מאוד מאוד אינטיליגנטית ונמצאה כמחוננת היא בת 24 , רציתי לדעת מה עושים ? היא פיקחית נורא וכרגע הפסיכאטר חושב לאשפז כפוי הBMI16.4 אני יודע שהוא יכול במידה והיא מזיקה לעצמה א: מהו הקו האדום שבו מחליטים לאשפז ב: מה עושים ( בעבר ניסו לאשפז בתל השומר - הפרעות אכילה אך אחותי סירבה שראתה את המקום) כל הסיפור נמשך כשנתים וחצי ולאימי קשה מאוד לראות את ההידרדרות . לא ידוע לנו על מקום יותר טוב מתל השומר , ואמא לא מוכנה "לסמם" אותה בכדורים פסיכיאטרים . כמובן שאחותי "מתחמנת" את כולם : פסיכיאטרים, עובדים סוציאלים, רופאים וכולי. אשמח לעזרה תודה!!!

10/06/2007 | 15:44 | מאת: בלה אגמון

צר לי לשמוע על אחותך. נראה שלכול המשפחה ההתמודדות לא פשוטה. אנורקסיה היא מחלה קשה ומסוכנת מאד ודורשת טיפול רב מקצועי. עלכם לקבל הדרכה מאנשי מקצוע לגבי מה לעשות. אשפוז הוא אופציה אחרונה אבל יתכן שאין בררה. לדעתי בגיל הזה אין אפשרות לאשפז אשפוז כפוי. אם היא בטיפול ויש ברית חיובית בינה לבין המטפלים שלה המצב טוב ויש לסמוך על המטפלים. בהצלחה ותיהיו חזקים