שאלה לבלה/לאה

אם לשיטתכן יש להקשיב להעדפות הגוף בכל מה שנוגע למזון איזה מקום יש אם כן לידע המקצועי בנוגע לאכילה נכונה כדיאטניות למשל אם אקשיב להעדפות גופי הוא יעדיף פחממות גם בצהרים למשל כמו צלחת פתיתים או פסטה איפה אם כן יש מענה לצורך התזונתי בחלבונים כמו עוף ודומיו האם בכך שאני מקשיבה רק למה שגופי מעדיף האם אנני גורמת לו נזק מהפאן התזונתי של מה שהוא זקוק? אודה אם תאירו את עיני בעניין

גילה שלום רב, שאלתך מצוינת. היא מבטא את האמונה שגופנו הוא כמו מכונה שצריך לאכל כמות כזאת וכזאת של רכיבי מזון וטמנים ומינרלים. הגישה הביורפואית מתיחסת לגוף האדם כמורכב מחלקים שונים ולכן חישבו כמה קלוריות פחממות וחלבונים וטמינים ומנרלים הגוף צריך למען בריאות אופטמלית ואז כל מה שנותר זה להגיד לו את זה ,ואז הכל יהיה בסדר- נאכל בריא ניהיה בריאים ורזים והכל יהיה טוב. הבעיה היא שגישה זו לא הוכיחה את עצמה. למרות הידע התזונתי המאד מתקדם שקיים כיום, ולמרות שידע זה נגיש לרוב האנשים ,עדיין הרבה אנשים אוכלים מאד לא נכון ולא בריא ומחלת השמנה היגיע לממדים של פנדמיה (מגפה כלל עולמית). זה אומר שמשהו בגישה הזאת לא תקין. זה אומר שאין אפשרות לכפות על הגוף לאכל נכון, וכשכן כופים זה מייצר בסופו של דבר תוצאה הפוכה ממה שקיוונו. האם לא מוכר לך מצב בו את מחליטה להתנזר מאכל לא בריא ,מתחלה לאכל הרבה סלטים, ותוך זמן קצר מוצאת את עצמך אוכלת שוקולד ועוגיות בלי סוף, למרות שבעבר בכלל לא אהבת מזונות אלו? אני נתקלת במקרים כאלה לעתים קרובות ביותר. גישתנו אומרת שגופנו יודע בידיוק למה הוא זקוק ואם נספק לו את מה שהוא מבקש הוא יבקש בסופו של דבר מזון מאוזן. הבעיה היא שעלנו ללמוד את השפה שלו ולדעת להפריד בין שפת הנפש לשפת הגוף. לפעמים נדמה לנו שגופנו מבקש עוד ועוד עוגיות בעוד שזה ליבנו הדואב שרוצה תשומת לב ואהבה שלנו. כדיאטנית ,נושא תזונה נכונה ומאוזנת חשוב לי מאד.אבל עם השנים למדתי שאי אפשר לכפות על הגוף שום דבר. אם רוצים לאכל בריא ונכון חשוב לעשות את זה בחוכמה ותוך גיוס מלא של כל החלקים הפנימיים שלנו. בברכה, בלה

ערב טוב גילה. אלברט איינשטיין אמר.... "כשהתאוריה ברורה והכל ידוע...כלום לא עובד. כשהכל עובד.....אף אחד לא מבין למה" (רוח הציטוט, אינני מתחייבת על דיוק) אם ניתן לסווג את קבלת ההחלטות של בני אדם לשני סוגים, הייתי מחלקת אותם כך: 1. קבלת החלטות על בסיס ידע והגיון, יש הקוראים לה ה"גישה הקלינית". 2. קבלת החלטות על בסיס נתונים ועובדות, יש הקוראים לה ה"גישה האקטוארית". בחיי האישיים והמקצועיים למדתי כי הגיון הוא הדבר הכי סובייקטיבי שיש וידע הוא דבר נפלא אך חסר כל עוצמה וכח בפני עצמו. לדוגמא, ההגיון של אדם אחד אומר כי כדי לרזות צריך לסתום את הפה, וההגיון שלי אומר שכדי לרזות יש להמנע מכל חסך והגבלה. עבור אחד הגיוני להתחתן ואח"כ ללמוד ועבור אחר הגיוני לעשות בדיוק ההיפך. עבור אחד הגיוני לבזבז היום כי חיים פעם אחת ועבור אחר הגיוני לחסוך למען העתיד. מה אמת? אין דבר כזה. יש רק דבר אחד - מה עובד בשבילך, ומה לא. כמי שהתפתחה במוקדי ידע ומרכזי המדע הקונבנציונלי, אחד הדברים שהטרידו אותי מראשית ימיי המקצועיים, הוא הפער האדיר בין כמות הידע בקרב הציבור ואנשי מקצוע לבין יכולת הישום בחיי היומיום. זהו פער בלתי נסבל בעיניי. מכאן שלידע אין בעצם שום משמעות כל עוד הוא ישים רק בתאוריה. אני מעדיפה לבחון את הדברים עובדתית וכשאני עושה כן, אני מוצאת מחקרים על גבי מחקרים שמראים לנו כי על אף הידע הרחב, למעלה מ- 95% מהמרזים, עולים חזרה במשקל ואף יותר. משרד הבריאות האמריקאי פירסם לפני כשנתיים נתונים המראים כי ב- 30 השנים האחרונות מתחולל פרדוקס של ממש: כמות תוכניות הדיאטה עולה משנה לשנה ואיתה....ההשמנה ועודף המשקל. המחזור השנתי של תעשיית הדיאטה תופח למימדי- על של עשרות ביליוני דולר בשנה (בארה"ב בלבד)...ואין זה מפריע להשמנת היתר לפרוח ולצמוח יחד איתו. כמות מוצרי הדיאט והלייט על סוגיהם השונים, בסופרמרקטים, עלתה באופן חד...ואיתה ההשמנה ועודף המשקל. ועוד. אז הרי לך העובדות. מיליוני אנשים בעולם המערבי יודעים לספור קלוריות, אז מה? מיליוני אנשים בעולם חשופים לידע בתזונה "נכונה" , אז מה? האם האוכלוסיה הזו הפכה רזה יותר עם השנים? ההיפך הוא הנכון. הנחיות משרדי הבריאות בעולם המערבי לתזונה טובה, נהדרות ואפילו מבוססות מחקרית (אם כי יש גם לא מעט מחקרים שמעוררים תהיות), אך הן לא מייצרות תוצאות. ואם כך, מבחינתי הרלוונטיות שלהן בעייתית. יחד עם זאת כמי שינקה מעולם המדע וגדלה בחיקו, אינני שופכת את המים עם התינוק. ומה שאני בעצם רוצה לאמר, זה שהדרך צריכה להשתנות. לא מספיק לבוא לציבור ולספר לו מה נכון ומה לא, יש להראות דרך. והדרך צריכה להיות ישימה וידידותית. הנחתות וציוויים לא עובדים עלינו טוב, גם אם הן באות מאיתנו, גם אם ה"הגיון" נהיר לנו. זה לא מספיק. אני רואה את תפקידי ביצירת אפשרות כזו עבורך ועבור אחרים. כדי ליצור אפשרות של לחיות נכון, טוב ובריא, יש לשדרג ולשנות את צורת ההסתכלות וההתייחסות. לדוגמא, במקרה שלך. את יוצאת מנקודות הנחה שגויות, אך אינך מודעת לכך כלל. הנחות יסוד אלה מבוססות על תפישתך את עצמך, על הניסיון שלך, על העבר שלך ולכן אין בי חצי מילת ביקורת. אני רק ארצה לנסות ולהאיר. הנחת יסוד ראשונה - ברור לך שג-ו-פ-ך ירצה פחמימות בוקר, צהריים וערב. הנחת יסוד שניה - ברור לך שג-ו-פ-ך לא ירצה מוצרים חלבוניים. הנחת יסוד שלישית (סמויה) היא שפחמימות זה משמין או שפחמימות מפריעות להרזייה שלך. הנחת יסוד רביעית - ג-ו-פ-ך אינו פרטנר הוא אויב (הוא רוצה ההיפך ממה שצריך). יקירתי, טעות, טעות, טעות ועוד טעות. חוץ מלחשוב שהייתי רוצה להיות נוכחת ברגע גילוי העיוות ולהתרגש איתך, אני חייבת לאמר, אלה הן פרדיגמות (הנחות יסוד) חסרות בסיס עובדתי. מה שקורה הלכה למעשה הוא שכרגע את יוצרת בלבול גדול מאוד משום חוסר האבחנה בין הסיגנלים המגיעם מגופך לבין הקולות המהדהדים בתודעתך. אלה הם שני קולות שונים לחלוטין, כשכרגע, קולות מחשבותייך דומיננטיים מדי כדי שבאמת תדעי מה גופך מבקש. המסרים שהפנמת במשך שנים והדברים שלימדת את עצמך להאמין בהם והמנותקים מהוויתך הפיזית הם אלה שמנהלים אותך כרגע. בתהליך הרזייה ללא דיאטה תתאמני היטב ותפתחי יכולת להיות קשובה לגוף שלך (להבדיל מהאמונות והמחשבות שלך) ותגלי עולם חדש. עולם בו גופך זקוק להרבה תשומת לב ואהבה ורק מעט מזון, עולם בו יש לך כמיהה למזונות שלא היית מעלה על דעתך, עולם בו את מבינה שלפחמימות יש תפקיד סופר-אדיר בתזונתך, עולם בו הגוף שלך הוא החבר הכי טוב שלך בדרך למטה. גופך נולד ונועד לחיות ולחיות טוב. זו הסיבה שהוא טומן בחובו שלל מנגנונים שנועדו לדחוף אותך להזין אותו כראוי ולווסת את אכילתך כך שכל תיפקודי גופך ובריאותך יישמרו גופך מתוכנת לשמור על מימדי גוף אידיאליים. זהו שינוי שתצטרכי לעשות בתפישתך. והוא יעשה תוך כדי למיידה וחוויה מעשית. זה ייצר "הגיון" חדש, שלמרבה הפלא ייצר תוצאה ומציאות חדשה. גילה יקרה, כתבתי לא מעט ועתה אנוח קצת ואאפשר לך לקרוא שוב. אני מודה לך על שאלותייך שאיפשרו לי להאיר (ומקווה שהצלחתי) נקודה חשובה שאומרת - האוכל הוא לא הבעיה. הנחות היסוד שלנו הן האתגר. במידה ותרצי, אשמח להוסיף ולספר לך על גופך הנפלא (הזכירי לי את נוירופפטיד y, למשל) קריאה מהנה וערב מקסים שלך לאה פינטו

לאה שלום, קראתי את תשובתך המאלפת. אנא המשיכי לספר לנו. את מאוד מעודדת ומרגיעה, תודה נועה

תודה לך על שהסברת לי בצורה כה מפורטת אם הבנתי אותך נכון אין כל רע בכך שאבחר לעשות דיאטה שיתקיימו בה התנאים ששיטתכם מביאה איתה שכבראש וראשונה קיים מסר של הרגעה לא צריך להחפז-לתת לגוף את הזמן שלו לא לחוש מוגבלים-אם הדיאטה ידידותית למשתמש ואנו יכולים לעשות העדפות מתוך בחירה אישית ולשלב גם ידע תזונתי וזה עונה לנו על הדרישות ולא מרגישים מקופחים או מתוסכלים אם היא משתלבת יפה בסדר יומנו וגורמת לנו הרגשה טובה מדרבנת אותנו לפעול והופכת למשהו טבעי עבורנו ובקשיים הרגשיים שלנו אנו מטפלים בצורה בונה שנענית לחיים אז זה משהו שמתאים לנו אישית ולא צריך להרגיש שמשהו לא בסדר איתנו שאנו חיים לפי דיאטה שהופכת לטבע שני לנו ואם מוסיפים גם את האלמנט של פעילות גופנית מתוך בחירה תוך מודעות לתועלת שבה ומקפידים שנהנה ממנה ולא תהיה משהו שמוכרחים לעשות אז הכל בסדר אפשר לשלב את 2 השיטות אם לי זה מתאים אישית לא כן?