תוצאות חיפוש עבור אלרגיה

שלום, חולת לימפומה פולקולרית בת 74 . במעקב. לפני 3 חודשים הצטננות ויראלית ובעיקבותיה תחושת נוזלים באף בגרון ועד לאזניים. נזלת אחורית קשה מטפטפת ללא הפסק ומשגעת. ליחה שחונקת ולא ניתנת לבליעה. איבוד תאבון . ירידה במשקל של 6 קג בחודשיים. תחושה קשה מאד. ללא יכולת תיפקוד. ביקור 5 פעמים אצל רופאי א.א.ג. ו3 פעמים אצל רופאת משפחה. טופלת בתרופות מקובלות של תרסיסי אף, תרופה לכיוח צמיגות הליחה וגם 6 ימים אנטיביוטיקה שלא עזרו . עברת בדיקה באמצעות סיב באף 3 פעמים ולא מצאו דבר מחוץ לבצקת קלה וגודש. צילום סינוס - הסינוסים מאווררים. יש קצת כאב מעל גבה ימנית. היאוש והסבל רב. פנית לרופא אלרגיה שטען שזו לא אלרגיה אלא דלקת בסינוסים ונתן טיפות דמאתיצין לשבועיים שלשימחתי סייעו. עדיין יש נזלת אחרית הנתקעת בגרון. יש שעות שהנזלת מטפטפת אחורה כמו ברז . אם הבעיה נמשכת עד כה הייתי ממליץ על ביצוע CT סינוסים ובדיקה במרפאת אף וסינוסים אצל מומחה אף אוזן גרון עם הCR יתכן והבעיה נעוצה בכל מערכה האף והסינוסים. בברכה

היי דניאלה רפלוקס - חומציות שעולה מהקיבה ועושה גירוי בגרון. הרבה אנשים מתלוננים על תחושה של גוש בגרון כאילו משהו תקוע שם, או תחושה של אי נוחות כרונית וצרידות ו"ליחה". את ההוכחה כבר קיבלת - בגסטרוסקופיה, כשיש גסטריטיס ובקע סרעפתי את כבר מאובחנת לטעמי. טיפול נכון כולל דיאטה דלת אוכל חומצי חריף או שומני, בלי סולניים (חצילים עגבניות...) בלי טיגון, ועדיף הרבה ארוחות קטנות ולא אחת גדולה ביום. נסי לשמור על דיאטה מסודרת + קחי את הלנטון קבוע פעמיים ביום חודש, ואם יש הקלה נסי לשמור על דיאטה ולרדת ללנטון אחד ביום. אם לא תהיה תגובה תנסי לוסק פעמיים ביום באותה מתכונת - חודש, ואחר כך לנסות לרדת לאחד ביום. מעקב אא"ג שמבין עניין לא יזיק :) ואגב, לפני מליון שנים בערך, היו קוראים לתלונות אלה "בולוס היסטריקוס" וייחסו אותן לנשים היסטריות. במשך הזמן הבינו שבעצם זה רפלוקס ושכן יש גירוי בגרון - אם רק יודעים לראות אותו, ושלא צריך לשלוח את הנשים המסכנות לפסיכיאטר, אלא לתת להן תרופות שמפחיתות חומציות + דיאטה נכונה והסבר רציני .... אז אני חושבת שכדאי לראות אם זה לא באמת מה שאני חושבת לפני ששולחים אותך לפסיכיאטר ומודיעים לך שהתחושות שלך הן ... סוג של "עצבנות" או "היסטריה". בהצלחה ד"ר טלי מרק, מומחית ברפואת אא"ג לקביעת תורים 03-5272477

שלום, מדובר בשני תכשרים המכילים חומר אנטיביוטי שונה (ממשפחות פרמקולוגיות שונות) המיועדים לטיפול בזיהומי עור. אפלומיצין מכיל בנוסף לאנטיביוטיקה גם סטירואידים העשוי להקל על מקרה של דלקת ונפיחות. .

יעל שלום, אכן אחת האפשרויות לטיפול בפליטות מרובות אצל תינוק הוא הסמכת האוכל - ולכן הסמכת הסימילק בדייסת קורנפלור היא בהחלט אפשרות. המינון במומלץ הינו עד 1 כף של דייסת קורפלור לכל 100 מ"ל של סימילק. לכן אם היא אוכלת 60 מ"ל למנה אפשר להוסיף כחצי כף של דייסת קורנפלור של מטרנה למנה(ותמיד כדאי להתחיל קודם עם כמות קטנה יותר - כגון חצי כפית למנה - גם כדי שהמתוקה תתרגל לטעם , ולמרקם המתעבה). אין שום בעיה להוסיף דייסת קורנפלור בעת הצורך אפילו מגיל 0 - אף כי היצרן מציין על הקופסה מגיל 4 חודשים . דייסת קורנפלור או דייסת אורז הן 2 הדייסות שניתן להוסיף מגיל 0 אם יש בהן צורך. עוד אפשרויות - לנסות פורמולה אנפמיל AR או נוטרילון AR - אלו 2 פורמולות שמכילות כבר את העמילן שעוזר לעיבוי הפורמולה בקיבה - וכך מקטינות את הסיכוי לפליטות (הפורמולות הללו בבסיסן הן בדיוק כמו פורמולה רגילה - אך לשתיהן תוספת של עמילן - במקרה של אנפמיל עמילן אורז, ובמקרה של נוטרילון עמילן חרובים - וזה פועל כמו התוספת קורנפלור שהרופא המליץ עליו - אפילו בצורה טובה יותר - כי בבקבוק הפורמולה היא עדיין לגמרי נוזלית - וההסמכה מתרחשת רק בקיבה - וזה מוריד את הסיכוי לפליטות בלי לשנות את עובי הפורמולה בבקבוק). כדאי לשקול גם נסיון עם אחת מפורמולות ה"קומפורט" במקרה שלכם אתם כבר ניזונים מסימילק - אז ניתן לנסות "סימילק קומפורט"(ניתן להתקשר לשירות הלקוחות של החברה ולבקש שישלחו לך כמה דוגמיות הביתה) - לעיתים הגורם לפליטות הוא רגישות לחלבון או לסוכר החלב - ובפורמולת הקומפורט - החלבון הוא מפורק חלקית, והלקטוז מופחת - וזה לעיתים גורם לשיפור גדול גם בפליטות וגם בגזים/חוסר שקט של התינוק. שבוע טוב!

שלום, קשה לתת לכם תשובה מבלי לראות את הממצא. אשמח לראות ולצעי טיפול מתאים למניעת חזרות של הפצעים האלה.

מגע ישיר של החומר עם הזרע עשוי לפגוע באיכותו. אפשר להשתמש בחומר גם על בסיס יומי וגם בשילוב עם שיטות אחרות. עם זאת, מדובר בקו שלישי בטיפול בשפיכה מהירה. הקו הראשון הינו לימוד לשלוט על תזמון השפיכה ונקודת האל חזור. כיום ניתן לעשות זאת בסיוע אתר מקצועי: www.medical-mentor.co.il

טלפסט אינה רעל !! היא יותר בטוחה מסתם אקמול או קולדקס וכנראה גם יותר בטוחה מהרבה מזונות מודרניים שאתה והרופא שלך נוהגים לצרוך באופן יומיומי... יש כמובן צורך מתמיד לבחון את כדאיות נטילתה, ואת החלופות הקיימות ולזכור שאין היא מרפאת אלא רק מפחיתה את התסמינים המינון ומשך הטיפול תלוי בסוג וחומרת האלרגיה ותוכל לחדש את נטילתה. טלפסט היא יחסית יקרה ולכן יש קופות חולים מסויימות המגבילות את השימוש בה

שושנה שלום. התרופה רוקסט מיועדת לשיכוך כאבים, להקלה בשיעול ולהורדת חום המלווה בכאבים. תופעות לוואי אפשריות- פגיעה בעירנות, יובש בפה, עצירות, בחילות והקאות, נמנום, תופעות אלרגיות, סחרחורת, קוצר נשימה. רוקסט פלוס היא תרופת מרשם, בעלת הרכב דומה, אך מכילה כמויות גדולות יותר של קפאין וקודאין. משמשת לאותן מטרות, אך בהוראת רופא ואמורה להיות יעילה יותר בדיכוי שיעול וכאבים. לבריאות.

אין אפשרות לייעץ על בסיס המידע המצ"ב.. פנה שוב לרופא עור...

לאיילת שלום. ההיפך הנכון אם אין כל הפרשה יותר סיכוי להריון. בהצלחה

שלום , ממליצה למרוח קרם פוסידין או בקטרובן שבוע פעמיים ביום .

סיבות אפשריות- מקור בטני שלא מהקיבה/לבלב, סיטי יכול לתת תשובה. חומציות יתר בקיבה משנית לרפלוקס של חומצות שומן. או בעיה פונקציונלית, ולזה יש מספר אופציות לטיפול. ממליץ לפנות להערכה מסודרת אצל רופא גסטרו'.

לרוב חיבור טוב מושג תוך 6 שבועות . וחלוף הכאב לחלוטין תוך 3 חדשים. אתה יכול כבר לחזור לפעילות - ככל הנסבל עקב הכאבים.

לצערי השאלה מעבר לתחום של רפואה דחופה, מבין את הסבל שלך אך לצערי היכולת לעזור מעל דפי הפורום הינה קלושה. כל טוב

אבי שלום, אמנם תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת,ואין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, אולם האבחנה הסבירה ביותר היא שאתה סובל מטחורים, שיתכן שנוצר בהם קריש דם שגרם לכאב ולנפיחות. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

לא משמע מדאיג ולא חשוד לגידול. יש להמשיך בירור וטיפול. בברכה, ד'ר אבי חפץ, א.א.ג. מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא א.ר.ם.- המרכז לרפואת א.א.ג. וניתוחי ראש צוואר באסותא-http://www.aram-ent.co.il 03-7645464

CIPRODEX הינה אנטיביוטיקה שהחומר הפעיל שלה הוא CIPROFLOXACIN. מומלץ לקחת את התרופה עם אוכל על מנת להמנע מרגישות במערכת העיכול. יש להמנע מנטילת נוגדי חומצה (כגון תוספים המכילים סידן, ברזל, אבץ, אלומיניום ומגנזיום) במקביל לשימוש בתרופה. במידה ותוספים אלו נלקחים במקביל לשימוש באנטיביוטיקה, יש ליטול את האנטיביוטיקה שעתיים לפני, או 6 שעות אחרי נטילת נוגדי החומצה. כנ"ל לגבי מוצרי חלב. אין מניעה לשתות מיץ לימון במקביל לנטילת האנטיביוטיקה. אין לקחת פרוביוטיקה ואנטיביוטיקה (מכל סוג) ביחד, וההמלצה היא לחכות לפחות שעתיים בין תכשיר אחד לשני. לא ציינת בפנייתך את מינון הציפרודקס אותו את מקבלת, אך ציפרודקס ניתן לרוב פעמיים ביום (כל 12 שעות), לכן תוכלי לקחת את הפרוביוטיקה במרווח זמן זה (בין 2 מנות האנטיביוטיקה). שימוש באנטיביוטיקה זו מקושר עם עליית רגישות לשמש. במהלך השימוש בתרופה, חשיפה לשמש עלולה לגרום לתגובות עוריות העלולות לכלול אדמומיות, גירוד, שלפוחיות וכוויות, ולכן במהלך השימוש בתרופה מומלץ להתלבש בבגדים ארוכים ,למרוח תכשירים בעלי מקדם הגנה ולהימנע מחשיפה ממושכת לשמש בעיקר בשעות השיא. במידה ומופיעה תגובה חמורה, יש לפנות לרופא. לא ידועה השפעת גומלין בין עישון והשימוש בתכשיר (לא התייחסתי להשפעת עישון על הזיהום שברקע או מצבי מחלה נוספים).

ככלל, כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי בדרגות חומרה שונות בחלק מהמשתמשים. התרופה ארקוקסיה הינה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית המעכבת COX-2 באופן סלקטיבי. תופעות הלוואי העיקריות של תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים הן תגובות רגישות יתר, הגברת הסיכון לדמם, תופעות לוואי במערכת העיכול, פגיעה בתפקוד הכלייתי ותופעות לוואי במערכת הלב וכלי דם כגון צבירת נוזלים, עליה בלחץ דם, אירועי לב ושבץ. קיימות תופעות לוואי אפשריות נוספות, למידע נוסף, יש לעיין בעלון לצרכן. העיכוב הסלקטיבי מפחית את הסיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול כמו כיב פפטי ודימום ממערכת העיכול אך עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי לבביות. אציין כי כל התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים עלולות להעלות סיכון לתופעות לוואי קרדיווסקולריות וכלייתיות במידה זו או אחרת ולכן הטיפול בהם מומלץ לפרק הזמן הקצר ביותר ובמינון הנמוך ביותר היעיל. חשוב לציין כי מדובר בטיפול יעיל במגוון מצבים דלקתיים ולכן לפני החלטה על מתן טיפול תרופתי על הרופא לשקול את התועלת הצפויה מהטיפול מול הסיכון שבתופעות הלוואי בהתאם למצב הרפואי וגורמי הסיכון של המטופל. במידה ומתפתחת תופעת לוואי /הנך חש הרעה בהרגשתך, פנה לרופא לבירור ולהתאמת הטיפול.

עניתי כמה פעמים על השאלה אך כנראה לא נקלטה .לפי הסיפור נראה שמדובר בתופעה אלרגית ,אך גם אבחנות אחרות באות בחשבון .בשלב זה יתכן והוא אלרגי לאדוול ,למרות שלקח קודם לכן .הטיפול מתחלק לתרופות מסוג אנטי היסטמינים כמו לורטידין ,וסטירואידים במצבים היותר קשים .במידה ולא הגיב לטיפול הראשוני ,יש מקום להתיעץ עם הרופא המטפל ולשקול מתן סטירואידים ,בשאלתכם לביצוע תבחינים לאלרגיה ,לדעתי אין הצדקה על סמך פעם אחת לבצע טסטים מיוחדים ,יחד עם זה יש מקום להמנע מנטילת תרופה זו ותרופות ממשפחה זו .

Prolia, אשר החומר הפעיל בו הינו Denosumab, הינו תכשיר המכיל נוגדן המעכב אוסטאוקלסטים (תאים הורסי עצם), ומותווה לאוסטאופורוזיס ולאיבוד עצם. כמו בכל תרופה, השימוש בProlia עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. שכיחותן ומשכן של תופעות הלוואי המקושרות לשימוש בתכשיר הינן מגוונות ומשתנות בין מטופל למטופל. תופעות הלוואי השכיחות ביותר המקושרות לשימוש בתכשיר הינן כאבים בעצם ו/או במפרקים ו/או בשרירים, וכאבי גפיים (בדיווחים לאחר שיווק הכאבים הופיעו בין יום לאחר מתן עד מספר חודשים לאחר המתן). תופעות לוואי נוספות יכולות להיות תגובות אלרגיות ותגובות עוריות, מחלות זיהומיות, ירידה ברמות הסידן (ירידת השיא נצפית כ-10 ימים לאחר המתן), ושברים מסוג מסוים בעיות בעצם הלסת (שתי האחרונות עלולות להופיע גם בטיפולים אחרים לאוסטאופורוזיס). להלן קישור לעלון לצרכן של התרופה במאגר התרופות של משרד הבריאות, המכיל את המידע המלא אודות תופעות הלוואי הצפויות: https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_3_19182817.pdf (אל תיבהל למקרא רשימת תופעות הלוואי, יתכן והמטופל לא יסבול מאף אחת מהן ). יש לציין כי כיסוי המחט על המזרק המוכן לשימוש מכיל לטקס, ועל כן יש לדווח לרופא המטפל במידה וידועה אלרגיה ללטקס. כאמור מעלה במהלך הטיפול בתרופות מסוימות, המשמשות לטיפול באוסטאופורוזיס כגון פרוליה עדיף להימנע מטיפולים שיניים פולשניים כמו עקירות וניתוחים, כיוון שמעלים סיכון להתפתחות נמק של עצם הלסת במהלך טיפול. שמירה על היגיינת שיניים הינה בין הדרכים להפחית את הסיכון של נמק בעצם הלסת. לעיתים יש צורך בביצוע טיפולים (כך ניתן גם למנוע לעיתים את הצורך בפעולות פולשניות יותר). יש ליידע את רופא השיניים בטיפול בתרופה לפני תחילת הטיפולים. בנוסף, יש לפנות לרופא במידה ומופיעים תסמינים בפה ובשיניים כגון שיניים רופפות, כאב, נפיחות או פצעים שאינם מחלימים או מפרישים, כיוון שאלה עלולים להיות סימנים לנמק של עצם הלסת.

יש אופציה לטיפול פוטותרפי

שלום לך הכוונה היא שכמות המיקרוטאלבומין שלך היא כה קטנה שהמכשיר אינו יכול לזהות ולמדוד אותה, כי היא מתחת לסף הרגישות של ממכשיר הבדיקה הסר דאגה מלבך- זוהי תוצאה מצוינת...

שלום רב, התכשיר ציפרודקס מכי את התרופה Ciprofloxacin, שהינה אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. בין תופעות לוואי ידועות למשפחת תרופות זו (עם הבדילם בין התרופות השונות במשפחה) הן תופעות לוואי בגידים ומפרקים, נוירופתיה ותופעות נוירולוגיות נוספות, הפרעות בקצב הלב ותופעות של רגישות יתר. רשימת תופעות לוואי מורחבת עם השכיחות בה נצפתה כל תופעה מצוינת בעלון לתכשיר. ככלל כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. לא תמיד ניתן לחזות מי מהמטופלים יפתח תופעת לוואי, עם כי, קיימים גורמי סיכון ידועים לחלק מתופעות אלו. למשל דלקת בגידים ופרקים יותר שכיחה באוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 60), במי שנוטל במקביל תרופות סטרואידליות, בכאלה בעלי היסטריה של בעיות בגידים, בסובלים מכשל כלייתי, בחולים שעברו השתלת לב, כליה או ריאה ובאנשים, המבצעים פעילות גופנית. מצבים נוירולוגים מסוימים ואפילפסיה יכולים להיות גורמי סיכון לתופעות לוואי נוירולוגיות מסוימות. שינויים בקצב לב שכיחה יותר בקשישים, בעלי היסטוריה משפחתית של הארכת QT (באק"ג), רמות אלקטרוליטים מסויימות שאינן מאוזנות, נוטלי תרופות נגד הפרעות קצב לב ועוד. חשוב להבין כי מטופלים רבים בתרופה אינם מפתחים כלל תופעות לוואי וכי אי מתן טיפול, כאשר נדרש, טומן בחובו סיכון גם כן. כיוון שהרופאה רשמה לך אנטיביוטקה, אני מבינה כי קיימת אבחנה של זיהום. אני ממליצה לך לפנות לרופאה לדון עימה על חששותיך ולקבל הסבר על מצבך הרפואי והטיפול הנדרש. בריאות שלמה.

שלום, להרגע במיידי. כך זה אצל תינוקות רבים. יש להם חילוף חומרים מאד מהיר והם מייצרים הרבה חום ולכן מזיעים. כמעט תמיד זה בראש שהוא האיבר הגדול ביותר שלהם. אין כל מקום לדאגה-הוא בריא.