בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת...
מהו קוצר ראייה בילדים ואילו פתרונות יכולים לעכב את גדילת...
גלאוקומה היא מחלה כרונית של עצב הראייה, שמתפתחת באיטיות...
"ברוך פוקח עיוורים", מברכים חלקנו מדי בוקר. העיניים שלנו,...
אם אתם חשים שהראייה שלכם בנסיגה מתמדת, אתם לא חייבים להמשיך...
שושי היקרה, שלום! אכן, לבלט עין אבחנה מבדלת נרחבת, כולל א-סימטרייה מולדת של הפנים, או קוצר ראייה גבוה עם עין אחת שהיא גדולה יותר. ואולם, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס עם מחלת ארובה הקשורה לכך במנגנון של גדילת נפח המרכיב השומני או השרירי בארובת העין - הם הגורם השכיח ביותר לבלט עין. תודה לאל, נשללו בעזרת ההדמייה (סיטי) בעיות אחרות כמו גידולים או תהליכים אחרים בארובה הדוחפים את העין קדימה. אם בלט העין קל - מצריך מעקב שמרני בלבד. לעתים הוא חולף עם איזון הבעיה ההורמונלית. במצבים קשים - ניתן להתערב באופן כירורגי. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
שלום רב המומלץ בכל בדיקה שאינה תקינה בשל אמינות נמוכה לחזור על הבדיקה ומשם להתקדם לפי התוצאה ממליץ לך לקחת את הבדיקה ואת בעלך לבדיקת רופא עיניים שיעבור שוב על הבדיקה ויחליט כיצד להמשיך לנהל את המקרה
ה-RPE הוא שכבת התאים מתחת לרשתית - שלמעשה מכילה את הפיגמנט שבין הרשתית לשכבת ה"דמית" (כורואיד). שינויי פיגמנט בשכבה זו אינם נדירים, ולא בהכרח מעידים על בעיה - ובוודאי אינם ממצא ספציפי המכוון לאבחנה מסויימת או דורש טיפול מסויים - אם בכלל.
בשנים האחרונות נכנסו לשוק טכנולוגיות חדשניות שמסייעות בהאטת התפתחות קוצר ראייה בקרב ילדים | למה חשוב לעצור את קוצר הראייה במספר נמוך ומדוע ניתוח לייזר לא פותר את כל הבעיות? ראיון עם האופטומטריסט עופר קמינסקי
מהו קוצר ראייה בילדים ואילו פתרונות יכולים לעכב את גדילת המספר? מאיה קופולוביץ, אופטומטריסטית ב"אופטיקה קרנית", מסבירה
גלאוקומה היא מחלה כרונית של עצב הראייה, שמתפתחת באיטיות לאורך שנים ועלולה לגרום לאיבוד ראייה. ד"ר תמר פדות קלויזמן, מומחית ברפואת עיניים, גלאוקומה וניתוחי קטרקט, מסבירה על הטיפולים החדשניים הקיימים כיום בגלאוקומה ועל חשיבות האבחון המוקדם
"ברוך פוקח עיוורים", מברכים חלקנו מדי בוקר. העיניים שלנו, באמצעותן אנחנו רואים, חווים ומביעים, חיוניות לנו כאוויר לנשימה ופגיעה בהן עלולה לפגום משמעותית באיכות החיים שלנו. יום הראייה הבינלאומי שחל ב 14/10, הוא הזדמנות מצוינת לבדוק כיצד נכון לשמור על בריאות העיניים ומהן מחלות העיניים הנפוצות שכדאי להישמר מהן
אם אתם חשים שהראייה שלכם בנסיגה מתמדת, אתם לא חייבים להמשיך לסבול. כיום יש מגוון פתרונות וביניהם עדשות מולטיפוקל, המיועדות לשפר את הראייה שלכם למגוון טווחים רחב
שושי היקרה, שלום! אכן, לבלט עין אבחנה מבדלת נרחבת, כולל א-סימטרייה מולדת של הפנים, או קוצר ראייה גבוה עם עין אחת שהיא גדולה יותר. ואולם, הפרעה בתפקודי בלוטת התריס עם מחלת ארובה הקשורה לכך במנגנון של גדילת נפח המרכיב השומני או השרירי בארובת העין - הם הגורם השכיח ביותר לבלט עין. תודה לאל, נשללו בעזרת ההדמייה (סיטי) בעיות אחרות כמו גידולים או תהליכים אחרים בארובה הדוחפים את העין קדימה. אם בלט העין קל - מצריך מעקב שמרני בלבד. לעתים הוא חולף עם איזון הבעיה ההורמונלית. במצבים קשים - ניתן להתערב באופן כירורגי. בברכת בריאות, ד"ר זיידר.
שלום רב המומלץ בכל בדיקה שאינה תקינה בשל אמינות נמוכה לחזור על הבדיקה ומשם להתקדם לפי התוצאה ממליץ לך לקחת את הבדיקה ואת בעלך לבדיקת רופא עיניים שיעבור שוב על הבדיקה ויחליט כיצד להמשיך לנהל את המקרה
ה-RPE הוא שכבת התאים מתחת לרשתית - שלמעשה מכילה את הפיגמנט שבין הרשתית לשכבת ה"דמית" (כורואיד). שינויי פיגמנט בשכבה זו אינם נדירים, ולא בהכרח מעידים על בעיה - ובוודאי אינם ממצא ספציפי המכוון לאבחנה מסויימת או דורש טיפול מסויים - אם בכלל.
אין קשר בין התלונות לבדיקת העיניים. אך אם יש שינוי בראיה יש לגשת לבדיקה נוספת בכבוד רב ד"ר מיכאל היימס
שלום דויד כל התשובות נכונות חשוב מעקב רציף.... בנוסף כדאי להכיר הסימנים המקדימים ולהגיע לנדיקה בכל מקרה של ספק. נקודות חדשות, הבזקי אור או מסך מול העין הם החשובים.
יוסי שלום רב, חייבים לראות את התרשים של שדה הראייה עצמו, כדי להגיע לאבחנה של מחלה מסויימת, כגון גלאוקומה או מחלה אחרת של עצב הראייה. not seen- אלו נקודות שלא ראית. seen- אלו נקודות שכן ראית. אני ממליץ לעבור בדיקה על ידי מערכת אחרת המוכרת לי היטב, מכשיר הנקרא Humphrey Analyzer, ולעבור בדיקת שדה ראייה מסוג 24-2 או 30-2, או screening 120 ,תלוי מה רוצים לחפש. בברכה, פרופסור ישראל קרמר
שלום ג'וני, אצל חולי אפילפסיה ידוע כי גירוי של אור גורם להתקף. אין קשר בין "אפקט הקליידוסקופ" לאפילפסיה. קרוב לודאי שהרצפטורים ברשתית מגיבים לגירוי של אור בצורה איטית יותר. זוהי תופעה השכיחה יותר אצל אנשים עם קוצר ראיה גבוה, ומסיבה לא ידועה. העיגול שאתה רואה לאחר הסינוור מצייין זיכרון של הרצפטורים לסינוור.
קוצר ראיה גבוה יכול לנבוע מגורמים גנטים וסביבתיים. ברקע שיש קוצר ראיה שהוא גבוה מאוד ביחס לגיל נהוג באמת לחפש מחלות עיניים נוספות שאחד הביטויים שלהם זה קוצר ראיה גבוה. לפעמים מוצאים ולפעמים לא....הבדיקות שנשלחתם אליהם אכן מקובלות בקוצר ראיה גבוה. נהוג לבצע גם צילומי רשתית שונים.
לא סביר שהקרנית התעוותה בעקבות ניתוח הקטרקט לכן יש צורך בהמשך ברור לסיבת העיוות. הדרך הכי פשוטה לתקן את הראיה במצב כזה היא עם הרכבה של עדשות מגע- לפעמים יש צורך בעדשות מיוחדות בגלל שהקרנית הושטחה בניתוח הלייזר.
טומי שלום רב, הפורום הנוכחי בנושא עדשות מגע, עדשות מגע לקרטוקונוס ומיפוי קרנית. הינך זקוק לפורום בנושא של עין יבשה. בברכה, ד"ר ניר ארדינסט
יש מקרים רבים בהם קייםקיעור פיסי ולוגי. אם המצב יציב א נראה שאין בעיה.
שלום אכן לייזר מניעתי וטיפולי היא הדרך לשמירה עלהרשתית מהיפרדות. לא מבצעים לרוב ויטרקטומיה כמניעה… אלא אם יש חלילה הפרדות. יש לך סיכון סטטיסטי מוגבר לקרעים והפרדות בכל מצב (עם או בלי ניתוח קטרקט) אבל עדיין לא סיכון משמעותי… בריאות
במהלך הבדיקה אצל רופא הקרנית מבוצע בדרך כלל מיפוי קרנית שם ניתן למדוד עובי קרנית מרכזי. בברכה,
על פי התאור שלך נשמע שאת במעקב אצל טובי המומחים ברפואת עיניים - ממליץ להמשיך מעקב באופן סדיר והרופאים המטפלים יוכלו לכוון אותך בנוגע לבדיקות נוספות הדרושות לאבחון מצבך. במידה ואינך בטוחה תמיד ניתן לקבוע תור לחוות דעת נוספת אצל מומחה.
אין הוכחות שהרמת משקולות קשורה בפגיעה ברשתית בקוצר ראיה בשל קוצר הראיה הגבוה כדאי לעשות מעקב תקופתי אחר מצב הרשתית
שלום לפי הצילום יש קרום עדין על מרכז הראיה ברשתית עין שמאל - בלי שינוי מהותי במבנה הרקמה אין טעם לפיענוח ללא בדיקה רפואית לכן - רצוי שמי שבודק/ת אותך יכיל המידע בממצאי הבדיקה - ואז תקבלי המלצה רפואית שקולה
דניאל שלום בכל מקרה של כאבי עיניים, יש להבדק על ידי רופא עיניים, והכתוב להלן יוצא מתוך נקודת הנחה שכבר נבדקת על ידי רופא/ה ונמצא שהכל תקין. בנוסף, יש לך קוצר ראייה גבוה, ולכן גם אם העיניים שלך כלל לא כואבות, מומלץ להבדק על ידי רופא עיניים לפחות פעם אחת בשנה. לתופעות שציינת יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות, ויש קושי אמיתי להתייחס אליהן ללא בדיקה, כך שהדיון יהיה יותר כללי. אכן, הבדל של רבע צילינדר בין מרשמים לא אמור להוות הבדל משמעותי. במקרים רבים של קוצר ראייה גבוה, ניתן לנסות משקפיים עם מספר קטן יותר, אשר לא ישפר את הראייה לרחוק, אלא יפחית את המאמץ הראייתי לקרוב: קריאה ממושכת מספרים וממסכים כגון מסך מחשב. משקפיים אלו לא יתאימו לצפייה בטלוויזיה או הליכה ברחוב, אלא אך ורק לעבודה ממושכת לקרוב כגון קריאה ומחשב. בנוסף, ניתן לשקול סינון אור כחול בעדשות המשקפיים, מכיוון שלעתים מושגת הקלה מסוימת על ידי הפחתת סנוור. בכל מקרה, אל תוותר על משקפיים, גם אם התחושה בעדשות מגע טובה יותר. בברכה רון מידן
קוצר ראיה נובע לרב מכך שגודל העין עולה על הממוצע. קוצר ראיה של 1.5- בגיל 3 בהחלט יכול לרמז על כך שיהיה קוצר ראיה גבוה בעתיד (מעל למספרים שלכם). היות והעין לא תקטן אין צפי לכך שהמספר ירד. יש כיום טיפולים מוכחים להאטת קצב גדילת העין. מציע לכם לפנות לרופא עיניים ילדים והתייעץ בעניין זה.
שאלה מצויינת.... מספר אפשרויות - או שימוש בעדשות מגע, ואז ניתן לראות בשתי עיניים למרות ההבדל הגדול במספרים, או פשוט מנתחים גם את העין השניה (זו האפשרות שאני בד,כ מציע למטופלים...) בברכה - ד"ר הלל גרייפנר מומחה לניתוחי רשתית - זגוגית וקטרקט (vitreo-retinal & cataract surgery) קביעת תור לייעוץ: 3122* (ירושלים) מרפאה: 08-9760247 (מודיעין עילית)) דוא"ל: [email protected] תיאום ניתוחים - 052-8109680
לא נראה מדאיג, מבנה רגיל של קוצר ראיה גבוה. צריך רק לבדוק את סיבת הברקים אם אין קרע
קוצר ראיה גבוהה מהווה סיכון לבעיות רשתית שונות, אך ללא בדיקה אין אפשרת לדעת אם כרגי הרשתית תקינה - או שקיימת בעיה. נראה כי חברת הביטוח הפריזה בקביעה כי קיימת בעיית רשתית - מבלי שהדבר ייבדק.
אני מניח כי ביינתיים האישון חזר למוטב - בד"כ מרחיבים אשון בטיפות כגון מידרמיד או אפרין 2.5% - שפועלות לבין 2-6 שעות. לעיתים עשוי להמשך זמן ממושך יותר, למשל בחולי סכרת, או שפשוט הרופא השתמש מסיבה מסויימת בטיפות ארוכות טווח. אגב, ממצא של הפרדות זגוגית שאינו מלווה בקרע בד"כ מספיק בדיקה שנתית - ואין כל עניין בבדיקה כל שלשה חודשים. הדבר היחיד שקשור לשלושה חודשים הא הרבעון של קופת חולים.. נקודה למחשבה.
CNV הוא קרום המכיל בתוכו כלי דם חולים, הוא צומח בדמית (מאחורי הרשתית ) גורם לדלף וירידה בראיה, CNV מתפתח במחלות שונות כמו ניוון מרכז הראיה של הגיל המבוגר, קוצר ראיה גבוה ועוד, הטיפול במחלה הוא דחוף
במספרים כמו שלך לייזר לרוב לא מתאים, והאפשרות המקובלת היא השתלת עדשה תוך־עינית (כגון ICL). זה ניתוח יעיל בקוצר ראייה גבוה, אך כרוך בסיכונים כמו עליית לחץ, פגיעה בתאי אנדותל או קטרקט בעתיד – ולכן חייבים בדיקת התאמה קפדנית. ההמלצה: לגשת למכון שמבצע בדיקות התאמה לניתוחי השתלת עדשה תוך־עינית ולעבור הערכה מסודרת לפני קבלת החלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.i