תוצאות חיפוש עבור מחשבות-שליליות

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

אני מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי ולא צריך אותי ואין לי בשביל מה לחיות ואני מוזרה וחולת נפש ומרגישה שיש לי הזיות ואין לי טקט ולאף אחד אין כח לדבר איתי עוברים עלי גם המון קשיים ברורים שהם מהווים סיבה לכאב הנפשי הזה. אני יכולה לפחד פחד מוות, בוכה כבר שבוע וחצי כל יום, כואב לי בצד ימין בחזה המון זמן. אני כמעט לא אוכלת ולא ישנה ולאחרונה החלו להופיע לי סימני אקנה אני כבר חודשיים לפחות ככה ואף אחד לא עוזר לי מה אני יכולה לעשות? אני כן רואה דברים טובים שיש לי בחיי ועדיין מרגישה מיותרת ובלי רצון כלל לחיות!

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי "המצב החברתי" בעיקר ביחס למהפכה המישםטית.אני רואה בטלוויזיה שיש הפגנות ויש אלימות מילולית ולפעמים פיזית ויש תחושה "שהחברה מיתפרקת" או שיש "כאוס".זה גורם לי למחשבות טורדניות שליליות כמו:"איך זה יגמר"?או איך תיראה החברה לאחר שהחקיקה תסתיים?איך זה ישפיע עליי כאינדיוידואל בחברה? אני מרגיש תחושת לחץ או סטרס כי המחשבות "לא מניחות" או קשה לי "להשתחרר" מהמחשבות. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה?יש לך טיפ לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבות שליליות? תודה על תשובתך

אני מתמודד בכל שעות היום עם מתח מלווה בחרדות . אציין שאני מוכר בפסיכי" . ומטופל בתרופו ת . רק אתמול שוחררתי מאישפוז עם הטבה אך לא כמו שציפיתי .. כיצד אפשרי להגיע למצב של רוגע ולךשפר את המצב . יש לי מחשבות שליליות . אשמח להיעזר ולהמשיך לעדכן . תודה ושבת שלום

היי שרון. רציתי לשאול שאלה שמאוד חשובה שלי ואשמח עם תוכלי לתת לי עצה קטנה מה לעשות. כאשר אני קמה בבוקר אני מרגישה מצוין מתפקדת חברים הכל טוב חיים שמחים פתאום מגיע תשע בערב אני מתחילה להרגיש חרדה שזה מתבטא במחשבות שליליות טורדניות של מה יהיה עם אני לא ישן בלילה זאת אומרת עם אני לא יכולה לישון כל הלילה יש לי חרדות ומחשבות איזה פחד שאני לא ישנה בלילה מה יקרה כל הזמן המחשבות האלה בראש שלי זה מתבטא בדפיקות לב מואצות הזעות אני בת 51 גלי חום כאבים בכפות הרגליים עשיתי בדיקות בקופת חולים והבדיקות היו בסדר. אבל שמגיע הבוקר אני מתחילה לפרוח לחיות חיים שמחים טובים ואין לי שום תופעות כאלה ביום. המחשבה הטורדנית החרדתית מתחילה בתשע בערב "מה יהיה עם לא אשן בלילה" וזה מתבטא בתגובות בגוף פיזיות מה עושים במקרה כזה? גם עם זה לא מחשבה טורדנית אשמח לדעת מה לעשות עם המחשבה והתופעות השליליות האלה זה מאוד חשוב לי שרון כאן בפורום את נתת לי כלים טובים בעבר שנעזרתי בהם ממש תודה את ממש תעשי מצווה בשבילי בפורום אפילו טיפ קטן איך להקל על עצמי מתשע בערב וכל הלילה תודה רבה רבה ומאחלת לך ולמשפחתך חג שבועות שמח

שבת שלום שרון. רציתי להתייעץ איתך על מה שקורה לי בשבוע האחרון,יש לי בעיה שכשאני קמה בבוקר אני עליזה ושמחה והכל טוב ויש לי מחשבות טובות ואני יוצאת ועסוקה אומנם אני לא עובדת אבל אני עסוקה אך בצהריים אני מרגישה עייפות יתר ואני הולכת לנוח אחרי שאני קמה וזה כל הזמן ככה בשבוע האחרון אני גם ישנה הרבה לפחות שעתיים ואחרי שאני קמה אני מוצפת במחשבות שליליות כמו אין לי חשק לצאת מהבית אין לי עם מי להיפגש באמצע השבוע לא יודעת מה לעשות עם עצמי זה מוביל אותי למועקה רצינית שקשה לי לצאת ממנה קמה שאני מנסה קשה לי לצאת מהמועקה הזאת אני הולכת לאינטרנט עם המחשבות השליליות האלה עם המועקה הזאת קשה לי לצאת אחרי הצהריים מהבית וכל הזמן מוצפת במחשבות שליליות של בדידות ורחמים עצמיים אני ממש רוצה לצאת מהמחשבות האלה ומהמועקה הזאת שאני קמה אחרי הצהריים המחשבות האלה נמשכות עד תשע בערב ובתשע בערב שוב אני חוזרת לשמחת חיים שלי אשמח עם תוכלי לייעץ לי מה לעשות בשעות אלה? איך להימנע ממחשבות שליליות טורדניות ומדכאות בשעות אלה? תודה מכל הלב מאחלת לך שבת נפלאה

אני מורה שנים רבות. מזה זמן רב כאשר תלמיד/ה מפגינים בפני טינה שנאה או רגשות שליליים חוזרים ונשנים, המלווים גם בחוסר משמעת בכיתה, אני חווה מחשבות מלחיצות המטרידות אותי יומם וליל איך אוכל להימנע מעימות איתם. המחשבות גם מונעות ממני שינה. עימות או מפגש עם התלמיד/ה גורם לי לחרדה המתבטאת גם בסימפטומים גופניים- דפיקות לב, מועקה בבטן צמרמורת. טיפול פסיכולוגי באמצעות שיחות וציפרלקס או תרופות אחרות מסוגו לא עוזרות לי נגד המחשבות הטורדניות או נגד החרדות המערערות אותי. איך ניתן לטפל?

לעיתים אני סובל ממחשבות שווא של אובדנות חלילה .. כמובן שאיני רוצה בכך ואני מתמודד עם זה . לא קל . שאלתי האם תרופה מסוימת כמו ג"ילקס שבהתחלה מאוד עזרה לי זה התופעות הלוואיי שלה . וכיצד אני אצליח לנטרל את החשיבה השלילית הזו .תודה

שלום דר, אני בן 27 וכבר שנים שאני לא מוצא את עצמי מבחינה מינית. מעולם לא התנסתי עם גברים אבל אין ספק שיש לי משיכה חזקה מאוד לגברים ואף יצא שהתאהבתי בגבר (בלי שהוא ידע כמובן). קשה לי מאוד עם התחושות האלה וההשלכות שיהיו לחשיפה שלי שכן אני מגיע מחברה דתית וכל חיי למעשה שיקרתי למכריי וחבריי. מעבר לזה, יש לי בעיית גב קשה שמעוותת לי את צורת הגב וגורמת לי סבל רב (עם זאת, אני נראה טוב, יש לציין). בזמן האחרון מחשבות שליליות מאוד רצות לי בראש וגורמות לי לאיבוד שליטה והתקפי חרדה. אני לא מסוגל לראות עתיד פשוט. רק כאבים והתחבטויות. אני מטופל אצל סקסולוג מוכר שמנסה לעזור לי בפן המיני אבל אני מרגיש שהוא לא יורד לסוף דעתי. הייתי בשתי מערכות יחסים עם נשים בחיי, לא ארוכות אך כללו יחסי מין וזוגיות לכל דבר, אך בזמן האחרון אני מרגיש שלא אוכל להמשיך במשחק הזה על אף שמעולם לא התנסתי עם גברים ואני פשוט יותר מדי מפחד לעשות זאת. התחלתי לקחת פרוזק ואני מקווה שקצת מהכאב ירד לי מהלב.

אני בת 50 מאז שהופסק לי המחזור אני סובלת מדיכאון בגיל המעבר שנובע הרבה ממחשבות שליליות רעות טורדניות אשמח לדעת מה לעשות כדי להקל לפחות על המחשבות השליליות זה מחשבות שליליות על מה יהיה בעתיד איך אסתדר בעתיד אני לא נשואה אין לי ילדים אני גרה עם ההורים מקבלת תרופות פסיכיאטריות אשמח עם תוכלי לתת לי הצעה איך להקל על עצמי ביום יום עם המחשבות והדיכאון הזה לא היה לי את זה לפני ואיזה טיפול חוץ מטיפול תרופתי יכול להקל על המצב תודה

אני בת 43 לא נשואה ללא ילדים בעבר היו לי מלא חברים אבל בגלל שטויות שעשיתי במשך השנים ועברתי שתי משברים קשים של פרידות מבני זוג כיום נשארתי לבד בלי בן זוג עברתי כל מיני משברים בחיים אני מטופלת בתרופות פסיכיאטריות אבל זה לא העניין העניין שהיום אני בודדה חברתית בכלל אין לי שום חברים ממש שום חברים וחברות. אין לי כסף ללימודים מחפשת התנדבות המון זמן עבודה המון זמן לא מוצאת כלום כל בוקר אני קמה עם דכאון ומרחמת על עצמי ובוכה הורי מבוגרים אחיותי אין להם זמן אלי כי יש להם ילדים ומשפחה משלהם עד שאתמול ממש רבתי עם אחיותי ועם המשפחה ממש התמוטטות רגשית דיברתי עם מישהי והיא אמרה לי תפסיקי לרחם על עצמך ותחליטי שאת מרימה את עצמך אבל אני מרגישה תחושות בגוף לפעמים פיזיות שאפילו עם אני רוצה להכיר לצאת או להכיר מישהו אין לי עם מי לצאת כמו בעבר וכל יום שישי יושבת בערב עם מועקה ומרחמת על עצמי תמיד אני חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר כרגע ההורים שלי הם האפוטרופוסים שלי אין לי כסף בעצמי וגם להם יש קשיים כספיים אני ביקשתי מהם בעבר ללכת לאיזשהו משהו ללמוד או חוגים אבל הם לא יכולים כרגע לשלם עלי מלא כסף גם יש לי בעיה איתם בעניין הכסף אני גרה עם ההורים יש רק אותי ואת ההורים שלי משרד הרווחה עזר לי בעבר אבל בגלל דברים שעברתי וכן גרתי בדיורים מוגנים וכאלה היה לי כל כך רע שחזרתי הביתה אני לא רוצה לחזור לדיור מוגן או לעזרה פסיכיאטרית וכאלה אני רק לוקחת תרופות מהרופא משפחה אני רוצה לצאת מהמצב לבד מהמצב הנפשי הדכאוני הבדידותי שאני נמצאת אני רוצה לקום בבוקר עם חיוך על הפנים למרות שאין לי חברים ואין לי עבודה התנדבות או דברים אחרים אני רוצה לקום עם חיוך על הפנים ולא לריב עם כל המשפחה ולבכות ולהצטער המצב בבית לא קל כל מה שכואב לי זה הלבד וזה שאין לי עם מי לצאת אין לי אפילו חברה אחת לדבר איתה בטלפון אני לא רוצה יותר לרחם על עצמי ובמיוחד אני לא רוצה ביום שישי בערב להיות בבית בדיכאון ולחשוב שכולם מבלים נשואים ואני היחידה בעולם שלא ככה לפחות זאת ההרגשה שלי. איך מתחילים לשמוח למרות הכל? איך לקום בבוקר עם כל זה ולא לרחם על עצמי? מה לעשות כדי להקל על ההרגשה ולפעול יותר? כי אני כל הזמן עם מחשבות שליליות לכולם טוב ורק לי לא. איך לשנות גישה בלי טיפול בלי להטריד את אחיותי ולריב איתם ואחר כך להצטער איך להיות אופטימית? אני ממש אשמח עם אוכל להעזר בך בפורום שבת שלום,תודה רבה

שמי סיגל. פוטרתי מעבודתי לפני חודשיים נפרדתי מבן זוגי כל בוקר שאני קמה הוריי רבים כל הזמן ריבים חזקים עד כדי אלימות לא פיזית אלא מילולית זה כבר שבועיים ברצף לא אישית מאוד משפיע לשמוע את הדברים האלה מאז אני בדיכאון מחשבות שליליות אובססיבית כלפיהם עסוקה בהם בלי סוף כדי לעזור להם לא לריב אבל זה לא עוזר המחשבות השליליות וההשפעה מזה קשות לי מאוד אני חושבת על זה בלי סוף ולא מתעסקת בשום דבר אחר רק מתעסקת בהם במחשבות עליהם פחד לקום בבוקר בגלל מה שקורה בבית אני קיבלתי תרופות נגד חרדה אבל זה תרופות חדשות בינתיים מה לעשות עם האובססיביות הזאת? איך לחזור לחיים תקינים ושמחים ולא להתעסק ולהיות מושפעת יותר מדי גם במחשבות עליהם בלי סוף? תודה מראש

היי, שרון. הרבה זמן שלא כתבתי. (כתבתי הודעה זו גם בשרשור האחרון שהיה לנו) התחלתי ללכת לטיפול לפני 3 חודשים אצל פסיכולוג קליני, שיש לו גם כלים ל-CBT. אני אתייחס לפוסט האחרון שכתבת לי... גם אם בת הזוג לא רואה את הפנייה לידידים שלה כמו שאני מרגיש, וגם אם היא לא באמת מקטינה אותי, ולא רואה בהם שותפים לבגידה, וכל זה באמת נכון מבחינת העובדות. אני לרגע אחד לא חושב שהיא מנסה לפגוע בי, אבל זו התחושה שנוצרת בעקבות הסיטואציות הללו. אני מרגיש נפגע כי יש לי אמונה מאוד פנימית עמוקה מבחינת התרבות שגדלתי בה, שבת הזוג חייבת להיות ללא ידידים ולהתנתק מגברים בחייה. מכאן, מתחילות כל הבעיות. האמונה העמוקה הזאת שמושרשת בי גורמת לי לחשוב שהבחורה עושה לי בכוונה כאשר היא פונה לגברים ומתיידדת איתם. האמונה גורמת לי לא להימשך לבנות שיש להן ידידים, ולחפש בנות מסורתיות ללא ידידים. כלומר, אני מבין שיש לי אמונה, אבל אני מרגיש שאני לא יכול באמת להשתחרר ממנה, כי זה כמו שכאשר בנאדם חוטף מכה ברגל, וכואב לו. הבנאדם שחוטף את המכה לא יכול לשנות את התחושה של הכאב, כי זה אקסיומה כזאת. כלומר, האמונה שמושרשת בי היא חלק ממני, ואני מרגיש שלעולם לא אצליח לשנות אותה. לכן, כל פעם מחדש כאשר בת הזוג תכיל ידידים ותמשוך תשומת לב מבנים, אני ארגיש שהיא מקטינה אותי, וזה כמו מכה שחוטפים, ולא ניתן להימנע מתחושת הכאב לעולם. שאלתי היא - האם את מכירה אנשים שהחלימו מקנאה, ואני יכול לשאוב מהם רעיונות? אולי בפורום זה? את תוכלי להמליץ לי על סדנאות ששם יש אנשים שהחלימו מקנאה ומאמונות מגבילות שמונעות מהבחורה להכיל ידידים בחייה? שאלה נוספת - האם את מאמינה שניתן לשנות אמונה מגבילה כמו הנושא של ידידים בחיי בת הזוג, או שעליי לחפש פשוט בחורה פשוטה ומסורתית, וגם כאן לא בטוח שאמצא מישהי שתענה על ציפיותיי לגמרי. אודה לעזרתך.

יש לי המון מחשבות שליליות טורדניות וזה מוביל אותי לעייפות ותשישות חוסר אנרגיה מה לעשות? תודה

הפסקתי טיפול לפני ארבע שנים מסיבות אישיות וכיום אני מטופלת רק אצל רופאת משפחה ולוקחת כדורים נגד דיכאון. הבעיה שמאז אני לא עובדת לא לומדת קמה אין לי בן זוג אני אחרי גיל 40 ולטיפול אני כבר לא אחזור אני יודעת את זה. יש לי בעיה שאני גרה עם ההורים ובגלל המשברים שעברתי בעבר עם בחורים שיצאתי איתם הם נגד זה שאני אכיר מישהו ויש לי בעיה שאני תלויה בהם.אין לי ברירה אחרת.לכן אני קמה עם מחשבות שליליות כל בוקר חושבת כאילו אני הכי לבד בעולם יש לי הורים לא קלים אין לי ברירה אין לי איפה לגור אין לי כסף לדירה ולכן אני גרה אצל ההורים. אני גרתי בעבר בדיור מוגן אבל זה ממש עשה לי רע וגם התייחסו אלי לא לעניין לכן כל זה קורה לי.אין לי כיום סל שיקום יצאתי מהמסגרת בה הייתי ולכן אני פונה לפורום כדי לשאול עם כל זה איך בכל זאת אפילו טיפ קטן איך בכל זאת עם כל זה אני יכולה לקום עם שמחת חיים וחשיבה חיובית? ולא עם מועקה בלב? אפילו טיפ קטן אני אשמח.אני מודה לך ומאחלת לך שבוע נפלא.

שלום אילנה אני בת 25 הכירו לי בחור שכבר בפגישה הראשונה הייתה ביננו כימיה טובה בתקשורת הוא לא היה ניראה לי יפה חיצונית אבל בהתנהגות שלו הוא מקסים מכבד מצחיק חרוץ ומעוניין בקשר רציני כמוני עכשיו אחרי כמה פגישות איתו הוא אפילו ניראה לי נחמד בחיצוניותו ולא מכוער כמו שחשבתי בהתחלה. אבל אין לי משיכה אליו הייתה נשיקה לא מוצלחת שלא נהנתי ממנה . השאלה שלי .לא יודעת אם להיפרד ממנו כי אין לי משיכה מינית אליו ? האם משיכה מינית יכולה להתפתח ? מפחדת להיפרד ןלהרגיש פיספוס כי בעבר יצאתי עם בחור שהייתה לי משיכה מינית חזקה אליו אבל באופי לא הסתדרנו . מה אני יעשה לדעתך ? יש סיכוי שבמשך הזמן מתפתחת משיכה מינית ?

בבקשה עזרה מה כדאי לעשות ומה מוגדרת הבעיה שלי מבחינת נפשית נשוי ואב לשני ילדים גיל 42 הייתי עובד עצמאי כבעל עסק במסעדת אוכל מהיר ואשתי עוזרת לי בעסק נכנסתי למצב כלכלי קשה והחובות הכלכליות המכבידות עלי עם הגבלות בהוצאה לפועל הגבלות בבנקים ועיקולים סיימתי את עבודתי לפני חצי שנה בלי הכנסה כל שהיא עד החודש הזה קבלתי מלשכת התעסוקה 2700 שקל סבלתי מזה שנה וחצי מנפילה בעסק וגרם לי דלקת שגרמה לי כאבים בגב וברגליים מטופל אצל רופא אורתופד וגם מטופל אצל רופא פסיכיאטרי מספר חודשים ממצאי הבדיקה: שיתוף פועלה מלא התמצאות תקינה בכל המובנים מצב רוח ירוד אפקט חרדתי עם גוון דיכאוני קל, חשיבה מאורגנת בולטת התעסקות יתר קוגניטיבית סביב הביטויים הגופנים חשש מהחמרת בריאות הפיזית דאגת יתר ממה שאירוע ומהעתיד ,מביע מחשבות פסימיות ,תחושות תסכול, חוסר אונים מחשבות, אשמה אין עדות לפעילות פסיכוטית אין מחשבות או כוונות אובדניות, תובנה ושיפוט שמורים אבחנות:MAJOR DEPRESSIVE DISORDER RECURRENT EPISODE .ANXIETY DIS UNS l שם התרופות ASSIVL 10 MG והשני LUSTRAL 100 MG טיפול LONG PSYCHIATRIC FOLLOW UP עם נקודות03.4 קיבלתי תשובה מוועדה רפואית אחוזים 19%נמוכים בלי שקיום תעסוקתי התשובה לא מוצדקת קיבלתי את זה קשה מאוד ברחתי מהבית מספר לילות ביערות לא הייתה לי ברירה לא יכולתי לסבול היה הכל שחור עד האחים שלי מצאו אותי במצב לא נעים הפניה אחרונה אצל רופא פסיכיאטרי סיבת הפניה: מרגיש שהוא אשם,שהוא אבוד ,מרגיש שנכשל מכל הבחינות ,מחפש דרכים להתבודד ולהתרחק מאנשים,מאוד מיואש ופסימי,מצב רוחו ירוד,אפתי מתקשה להתחיל ולהתמיד בדברים ,לא יושן טוב בלילות מתעורר מוקדם בבוקר ממצאי הבדיקה: שיתוף פועלה מלא התמצאות תקינה בכל המובנים מצב רוח ירוד אפקט דיכאוני חשיבה מאורגנת בולטת התעסקות יתר קוגניטיבית סביב הביטויים הגופנים חשש מהחמרת בריאות הפיזית מביע מחשבות פסימיות תחושות תסכול חוסר אונים מחשבות אשמה אין עדות לפעילות פסיכוטית מביע מחשבות אובדניות ללא תוכניות קונקרטיות לפגוע בעצמו תובנה ושיפוט שמורים אבחנות:MAJOR DEPRESSIVE DISORDER RECURRENT EPISODE .chronic medication refill שם התרופות MIRO 30MG והשני LUSTRAL 100 MG טיפול LONG PSYCHIATRIC FOLLOW UP עם נקודות03.4 המשך מעקב וטפול פסיכיאטרי מה כדאי לעשות במצב הזה ? לאן לפנות? ניתן לקבל עד אחוזים וכמה?

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שאני חווה "מחשבות טורדניות" אני מתמודד זה שנים עם "לחץ נפשי". בתקופות שאני מרגיש "לחוץ" או "מתוח"אז מרגיש "עומס מחשבתי" כולל "מחשבות שליליות" לעומת תקופות שאני מרגיש "פחות לחוץ" או "יותר רגוע" שמופיעות אצלי גם מחשבות טורדניות אבל יש תחושה של פחות "עומס מחשבתי" של מחשבות שליליות. המחשבות הטורדניות גורמות לי לתחושת "חוסר אנרגייה" או לתחושת "חוסר חשק" לעשות את מטלות היום יום. מה את חושבת על "הקשר" ביין לחץ נפשי או סטרס לביין הופעה של "מחשבות טורדניות"? האם תסכימי שיש "לתופעה" מאיין "אפיזודות" של תקופות "יותר רגועות" לעומת תקופות "יותר לחוצות"? יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד יותר טוב עם תחושת "חוסר אנרגייה"? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "רמת טימטום" או "טיפשות" של אנשים. אני אומר לעצמי בראש "עד כמה בנאדם יכול להיות מטומטם" אחריי שאני ניתקל בסיטואציות שונות. אני אתן לך דוגמא נסעתי באוטובוס וניכנסה איזו אישה בסביבות גיל 60 ובדיוק התיישבתי במושב ליד הנהג והאישה אמרה לי "למה אתה יושב פה" כאילו שאני "תפסתי לה את המקום".אנימאמרתי לה שיש לי זכות לשבת אייפה שאני רוצה.אני נידהם מרמת הטימטום או בטיפשות של אותה אישה. כאילו מה הבעייה שלה?היו שניי מושבים והייה לה מקום פנויי במושב לידי. לאחר שזה קרה היו לי מחשבות טורדניות שחשבתי הרבה על במיקרה ודיימנתי את המראה של האישה וההתנהגות שלה וגם היו לי "זכרונות" מסיטואציות אחרות שניתקלתי בכל מיני אנשים עם "רמת טימטום" גבוהה". אני יודע שאי אפשר לשנות או ללמד אנשים אבל "לא חסרים" אנשים טיפשים בעולם. השאלה שלי היא: מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל לצמצם "מחשבות שליליות" לגביי סיטואציות שניתקלתי באנשים? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שיש לי בראש כל מיני "מחשבות שליליות לא סימפטיות" כלפיי אנשים ואני מרגיש מאוד לא נוח ומתבייש במחשבות האלו. כשיש לי מחשבה שלילית כלפיי מישהו אז אני מרגיש צורך להיתנצל "ומדבר אל עצמי בראש" ואומר "אני מבקש סליחה מכל האנשים שהיו לי כלפייהם מחשבות "לא סימפטיות" (אני מדבר אל עצמי בראש" ללא הוצאת קול מהפה). מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם יש לך עצה לתת לי בשביל "להרגיע את עצמי" כי המחשבות האלה "מלחיצות אותי"? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם "מחשבות טורדניות שליליות" מזה תקופה. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" לגביי אנשים שיגיבו "באופן פחות שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות לי בראש" וזאת לעומת אנשים שיגיבו "באופן שלילי" במצב שאספר על "מחשבות שליליות" "שתקועות" לי בראש. במילים פשוטות יש כאלה אנשים שיהיו יותר "מבינים" "רגישים" או "סבלניים" ויהיו כאלה שיהיו "פחות מבינים" וחסריי רגישות למחשבות שלי. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? יש לך עצה לתת לי בשביל "לנקות מהראש" מחשבה טורדנית כזו?

אני בהיריון שבוע 25 בתחילת ההיריון עשיתי בדיקות דם ועכשיו הרופאה ביקשה ממני לעשות שוב כעבור 4 חודשים,תרבית שתן והעמסת סוכר.אני היפוכונדרית וגם המצב הביטחוני לא מוסיף דחיתי כבר כמה ימים את הבדיקות מרגיש. שאני בחרדה מהבדיקות עם דופק מהיר שינה לא טובה והרבה מחשבות שליליות על הבדיקות איך מתמודדים?? ולמה צריך שוב בדיקות דם אם עשיתי בהתחלה? יודעת שלאנשים אחרים זה שטות אבל אני ממש בחרדות מזה ובהמתנה לתשובות יש לך דרכים לתת לי להתמודד עם החרדה??

היי אני בהיריון שבוע 25 בתחילת ההיריון עשיתי בדיקות דם ועכשיו הרופאה ביקשה ממני לעשות שוב כעבור 4 חודשים,תרבית שתן והעמסת סוכר.אני היפוכונדרית וגם המצב הביטחוני לא מוסיף דחיתי כבר כמה ימים את הבדיקות מרגיש. שאני בחרדה מהבדיקות עם דופק מהיר שינה לא טובה והרבה מחשבות שליליות על הבדיקות איך מתמודדים?? ולמה צריך שוב בדיקות דם אם עשיתי בהתחלה? יודעת שלאנשים אחרים זה שטות אבל אני ממש בחרדות מזה ובהמתנה לתשובות יש לך דרכים לתת לי להתמודד עם החרדה??

היי, אני חווה כבר כמה שנים מחשבות שבאות בלופים ולא עוצרות מעין רומינציות של, ״אני תקוע בחיים״, ״זה בחיים לא ישתנה״, ״מה לא בסדר בי״, ״למה אני תקוע בחיים״ ואני בוכה לפעמים, ויש לי גם התקפי עצבים וחוסר סבלנות, כאילו כל היום ככה, רוב הסיכויים שזה מגיע מהOCD התקיעות שאני חווה בחיים?