תוצאות חיפוש עבור טווינא

אם אכן מדובר בציסטוה בוסניאק 2 מצריך מעקב בלבד

אם עדיין לא עבר - לגשת לאורתופד .

סחרחרות ועייפות כרונית אינם קשורים - לפחותל א במישרין - לבעיות של עאמוד השדרה הצוארי. אשר לכאב הצואר יתכן שהוא נובע מצורת ישיבתך מול המוניטור . עצה שאני מרבה לתת היא להתייחס למוניטור כאל ספר המונח על השולחן כלומר להשקיע אותו בתום השולוחן ואם צריך -לנסר חור מתאים באמצע השולחן

שלום מישל שמח על הסקרנות שלך לאיזון הסוכר וטיפול בכאב הנוירופתי, ממליץ לך לקחת אחריות על הבריאות שלך, על החיים שלך בעזרת כוונה ותנועה להבראה. תוכל להיעזר בצ'י-קונג, תנועה בתשומת לב המאפשרת ריפוי, חיזוק הגוף ורגיעה. חפש מורה טוב. ברפואה סינית יש מטפלים מצויינים שמטפלים הרבה בסוכרת בעזרת צמחי מרפא, דיקור סיני, עיסוי-טוינה ותזונה. מזמין אותך לשתף אותי כיצד אתה מרגיש לאחר חודש תרגול צ'י קונג וטיפול ברפואה סינית. בהצלחה

שלום נירית מומלץ בצוע דופלר של עורקי הצוואר. זו בדיקת אולטרה סאונד . כדאי להתיעץ גם עם הגניקולוג. מומלץ גם בדיקת דם לתפקודי בלוטת התריס. בברכה ד"ר בן דוד

שלום חן לבעיות מקומיות כגון כתף אני תמיד ממליץ על טיפול טווינא לפני הכל. הסיבה לכך היא שטיפול הטווינא מתמחה בפתירת בעיות אורטופדיות ומכיוון שרוב הטיפול הוא מקומי השיפור ברמת הכאב הוא מידי. לגבי ההבדלים בין טיפול טווינא לשיאצו אני מפנה אותך להסבר קצר שכתבתי, אליו אתה מגיע דרך לחיצה על המילים "על הפורום" אשר נמצאות מעל התמונה בצד שמאל רפואה שלמה אלי

טניה שלום, מהנסיון הרב שיש לי בתחום הטיפול ב-TMJ, דיקור סיני הוא הכלי הטוב ביותר לטיפול בתופעה. חבל שלא תתני לו צאנס. לא בטוח עד כמה טווינא או שיאצו יכולים להיות אפקטיביים בנושא זה. הם בהחלט יכולים לתרום לתחושת רווחה ורוגע אך לדעתי זה לא מספיק לשם הטיפול בבעיה. בהצלחה! רונן רוזנבלט ניר

שלום אילנית, אני מומחה לרפואה קונבנציונאלית ולכן איני בר סמכא לגבי יעילות טיפולים אלטרנטיביים. בברכה, ד"ר יהודה

שלום רב, לפי התיאור שלך, ממליצה על טיפולים בהזרקות בהנחיית שיקוף ואולטרה סאונד, לאחר עיון בבדיקות ההדמיה. בברכה, ד"ר ריטה לקר מנהלת יחידת כאב

שי שלום. לפי מדדים שלך יש לך כבר סוכר גבוה אך בהחלט ניתן "להחזיר את הגלגל לאחור", ולאזן את הסוכרת. לגוף האדם יש יכולת ריפוי מדהימה!!! אולם יש לאפשר לו את התנאים לכך. ברפואה סינית הצטבר ידע רב בטיפול בסוכרת ובסיבוכים הנלווים אליה. הטיפול לרוב כולל עיסוי טוינה, אקופנקטורה (דיקור), המלצות תזונה ועוד. לכל שאלה אני בטלפון 054-6545054 בברכת בריאות אורי

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

שלום, רצוי להפחית קצב ההליכה ולשקול לעבור לפעילות אחרת כגון שחיה\רכיבה על אופניים נייחות עם משענת גב וכיוב'.

ממליצה לך ללכת לאוסטאופטית לנשים היא תוכל להחזיר את מה שזז מהמקום. דיקור יכול לעזור לשחרר מתח של שרירים שלא מאפשרים לעצם הזנב לחזור למקום וגם לשכך כאב.שיאצו על ידי מטפל ותיק יכול לעזור.

טניס אלבו יכול להתהוות גם אם לא משחקים טניס והסיבה החזקה ממושכת של הנייד או הישענות על המרפק יום יום כשעובדים על המחשב. שינוי הרגלים ושיאצו יכולים לעזור, וכן טווינה. וגם דיקור סיני.

שיאצו וטווינה בהחלט יכולים לעזור. שיאצו עובד על כל הגוף ומאזן חלקי גוף אחרים המשתתפים בסיבה לכאב הצוואר. וטווינה עובד נקודתית ומסביב ללצוואר.

טיפול טווינה מתאים לנשים הרות רק על ידי מטפל שהתמחה גם בטיפול מגע בנשים הרות. כמו כן טיפול זה לא מומלץ להריון בסיכון.

מאור שלום ממה שכתבת נראה שבאמת ניסית כבר מגוון נרחב של טיפולים שמכוונים לבעיות בשלד/שריר, משלל תחומי המקצוע. אני לא בטוחה שנותר לי מה להמליץ לך, אולי למעט לעשות הפסקות במהלך היום, ולייצר פעילות גופנית/פעילות בכלל אחת לשעה, קצת לקום, להסתובב, אולי קצת מתיחות במהלך היום, ותיאום ציפיות עם מי שמטפל בך האם ועד כמה ניתן להפחית את הכאבים. בהצלחה, יעל

עדיף שתבדקי אצל מומחה עמוד שדרה. אם תחושת השריפה נובעת מפגיעה עצבית אחרי פריצת הדיסק יתכן שחלק עוד ישתפר

ירון שלום, ישנם מקרים בהם ניתן לטפל במקביל וקיימים מקרים שיצריכו סיום טיפול בנושא אחד ורק לאחר סיום הטיפול בו, או השגת ההטבה המיוחלת, יהיה ניתן לעבור לטיפול בנושא השני. שילוב טכניקות מגע עשוי להביא להטבה מהירה יותר בחלק מהמקרים. בהצלחה! רונן רוזנבלט-ניר

אורלי שלום, לרוב לא מדובר בבעיה דחופה והטיפולחחרו מסתמך על תוצאות הEMG. הסיכוי של נזק בלתי הפיך תוך 3 שבועות הינו אפסי. בינתיים ניתן להיעזר בסד לילי ליישור המרפק, אך זהו סד שמתקינים בריפוי בעיסוק ולכך יש צורך בהפניה. איני מכיר שטוינא או דיקור עוזר. בברכה, ד״ר יהודה

שלום תתייעצי עם פיזיותרפיסט שיבדוק וינחה לתרגול מקנזי ותנועתיות עצבית וייעוץ ארגונומי להתאמת סביבת העבודה כל זאת לפי הצורך באבחון. המקור יכול להיות מהצוואר או מקומי מאזור המרפק או שורש כף יד. לגבי טווינא ודיקור עדיף לאחר התיעצות עם הפיזיותרפיסט

מיכל שלום אני לא ממש יודעת למה הכוונה בטיפול עמוק, זה לא סוג טיפולספציפי ומוכר בפיזיותרפיה, ככה שאני לא יודעת מה נעשה בטיפול, ובוודאי שאני לא יודעת לקשור בין הטיפול לכאב. באופן עקרוני, השכמות והגב העליון סמוכים לצלעות ולבית החזה, ומחוברים גם ברכמות רכות וגם באופן גרמי (עצמות). אם את מרגישה או הרגשת לא בנוח עם הטיפול, הכי טוב זה להציף את זה מול מי שמטפל בך במכון, או אפילו עם מנהל/ת המכון אם לא נוח מול הפיזיותרפיסט/ית המטפל/ת. בברכה יעל

לבצע מיפוי עצמות כדי להגדיר את המוקד.

הי שירה, אכן רבה כאן השתיקה לאחרונה. ובאשר לשינוי שאת שומעת בקולי - מעניין... איזה שאלות ותהיות עולות בעקבות הפסקת הטיפול? יכולה לשתף? אודי