עוד בתחום
מאמרים מקצועיים
אחרי התקף לב? תירגעו
למטופלים שעברו התקף לב ונחשפו בשנתיים שלאחר מכן למתח גבוה...
זמן הרפיה עכשיו
אחרי שהציג בפני גולשי doctors דרכי התמודדות שונות עם חרדה,...
עיסוי (מסז') - massage
עיסוי מסז' טיפול ידני בגוף מעסה הרפיית מתח
תרגיע... על לחץ דם וטיפול הומיאופתי
טיפול חדש ביתר לחץ דם - באמצעות טיפול הומיאופתי וטכניקות...
ביופידבק: טיפול בתפקוד ילדים
טיפול ביופידבק בילדים, כאמצעי להתמודדות עם בעיות תפקוד,...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
פנזטיות מיניות כאשר קורות בין בני זוג בהסכמה, אין כול בעיה איתן. כאשר זה לא נעשה בהסכמה זו בעיה אם הפנטזיה מסבכת את החיים אז זה מתייל להיות בעיה.
לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.
אחרי התקף לב? תירגעו
למטופלים שעברו התקף לב ונחשפו בשנתיים שלאחר מכן למתח גבוה...
זמן הרפיה עכשיו
אחרי שהציג בפני גולשי doctors דרכי התמודדות שונות עם חרדה,...
עיסוי (מסז') - massage
עיסוי מסז' טיפול ידני בגוף מעסה הרפיית מתח
תרגיע... על לחץ דם וטיפול הומיאופתי
טיפול חדש ביתר לחץ דם - באמצעות טיפול הומיאופתי וטכניקות...
ביופידבק: טיפול בתפקוד ילדים
טיפול ביופידבק בילדים, כאמצעי להתמודדות עם בעיות תפקוד,...
ספורט, דיקור וכאבי ראש
פעילות גופנית, הרפיה ודיקור מקלים על כאבי ראש כרוניים. וגם:...
על שיכוך כאבים באורתופדיה
לרעלן בוטוליניום טוקסין יש שימושים רבים ברפואה. פרופ' שמואל...
טראומת לידה: להתגבר על הכאב והפחד
הכנה מראש, תרגילי הרפיה, גמישות ואמונה יכולים להקטין את...
טיפול בכאב ממקור נפשי
כאבים כתוצאה מחרדה פועלים כמעגל קסמים - ככל שאנו חוששים...
טיפול בחרדה
בטור הקודם סיפר ד"ר אילן טל על חרדות שנבעו מחוויית הצלילה...
התקפי לב: ריפוי בתנועה
בעתיד יוכלו כנראה הרופאים להתאים באופן אישי לחולי לב את...
הלל יפה: מרכז למידה חדש לילדים
אשפוז של ילד הוא תקופה קשה לכל בני המשפחה, ובבית החולים...
שאלות נפוצות בפורום גיל המעבר
מהי תקופת גיל המעבר? מהן הסיבות לתופעות? מהי הגישה המומלצת...
ההבדלים בין רפואה אינטראקטיבית לרפואה...
גוף האדם הוא מכונה משוכללת ומופלאה המורכבת מאוסף של מערכות...
סקר: 93% מהנערות סובלות מכאבי מחזור
סקר חדש מעלה, כי מחצית מהנערות הסובלות מכאבי מחזור מבטלות...
תקופת המבחנים - נרגעים ונבחנים
כדי לעבור את תקופת המבחנים בהצלחה, נדרשת מידה רבה של שלווה....
אי ספיקת לב: מחלה מערבית
הישרדות החולים במצב של אי ספיקת לב קשה עומדת על כשנתיים אצל...
לחיות עם מאניה דיפרסיה
התמודדות עם הפרעה דו-קוטבית מצריכה התגייסות של בני המשפחה...
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=133300407650000000 "המחקר שמשפר את איכות החיים של חולי קרוהן -תמונה")
המחקר שמשפר את איכות החיים של חולי קרוהן
חולי קרוהן רבים סובלים מתופעות לוואי קשות שמקשות עליהם לנהל...
מדור טיפים מס' 45
מיוחד: טיפים בנושא מיניות. איך להתמודד עם כאבי המחזור, ועשר...
להוציא את הערמונית מהאש
בעיות בערמונית מופיעות לרוב בגיל מבוגר, אולם דלקת של...
הפרעת הסתגלות: מדריך
פיטרו אתכם? חליתם? אתם עלולים לסבול מהפרעת הסתגלות, המוגדרת...
מוזיקה יכולה להוריד לחץ דם
מחקר איטלקי מצא כי האזנה ליצירותיו של מוצארט עשויה להוריד...
שלום אייל, כתבתי על כך בעבר, ואכתוב שוב. פוסט-טראומה (כתוצאה מהלם-קרב או מטראומה אחרת) אינו מחלה, אלא פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון, בדומה לכריתת יד או רגל. לכן אי-אפשר 'לטפל' בפוסט-טראומה, וכדאי מאוד להתייחס בספקנות למומחים המציעים 'טיפול' בהלם-קרב. יש דרכים להתמודד עם פוסט-טראומה, לאחר שמכירים בכך שזו פגיעה קשה שאינה ניתנת לתיקון (כלומר, אי-אפשר לחזור לאחור ולהיות כפי שהיינו לפני הפגיעה). אני עצמי פיתחתי דרך כזו ('אימון רגשי', Emotional Training), המאפשרת לשקם את המיומנויות הרגשיות שנפגעו, בעבודה יומיומית. פוסט-טראומה אינה רק פגיעה אישית, אלא גם פגיעה משפחתית וקהילתית, וכדי להתמודד עם פוסט-טראומה הדרך היעילה ביותר היא לחיות עם משפחה תומכת, בן/בת-זוג תומכים וקהילה תומכת. זה יעיל מכל 'טיפול'. בנוסף, כל מה שמעניק תחושה של 'מקום בטוח', כמו סדר יום, פעילות גופנית, פעילות יצירתית והשקעה ביחסים קרובים, מאפשר לנו, הלומי-הקרב, לשקם את חיינו. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
פנזטיות מיניות כאשר קורות בין בני זוג בהסכמה, אין כול בעיה איתן. כאשר זה לא נעשה בהסכמה זו בעיה אם הפנטזיה מסבכת את החיים אז זה מתייל להיות בעיה.
לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.
שרון,טיפול CBT (התנהגותי-חשיבתי), עשוי להיות רלבנטי, אלא שבכל מקרה מן הראוי שחברתך תברר זאת עם הפסיכולוגית אצלה היא בטיפול. יתכן בהחלט שעל פי התרשמותה והיכרותה המקצועית איתה, היא חושבת שראוי לעבוד יותר על התשתית ופחות על הסימפטומים. בינתיים ובמקביל, היא יכולה להעזר באחת מטכניקות ההרפיה באתרו של ד"ר אליצור המצ"ב. האתר : http://www.toornet.co.il/baruch-elitzur/
התכשיר sleep aid מכיל את החומר הפעיל Doxylamine succinate, השייך למשפחת האנטי ההיסטמינים. ככלל, השימוש באנטיהיסטמינים מהדור הראשון כ- Doxylamine succinate יעילים במידה מסוימת בטיפול קצר מועד בהפרעות שינה. השימוש הכרוני אינו מומלץ עקב חוסר במידע על יעילות ובטיחות. מלטונין שייך לקבוצת ההורמונים, המיוצרים ע"י הגוף. לא ידוע על תסמיני גמילה לאחר סיום הטיפול במלטונין, אך גם במקרה זה, המידע על בטיחות ויעילות ארוכות טווח, מוגבל. לא ברור מהפנייה, מהו הבירור שבוצע למקור הפרעת השינה (האם ניתן ליחסה למצב מחלה מסוים או לתרופות שהנך נוטלת), מהו דפוס הפרעת השינה (קושי להירדם/יקיצה מוקדמת וכו), שממנה את סובלת והאם את משתמשת באסטרטגיות לא תרופתיות לטיפול בהפרעת השינה כגון הימנעות מצריכת קפאין, מזעור גירויים, שמירה על שינה בשעות קבועות ורק בלילה, שימוש בטכניקות הרפיה ועוד. כדאי לפנות לרופא לבירור (במידה ולא בוצע) ועל פיו להתאים לך טיפול. כמו כן, לשלב אמצעים לא תרופתיים לשיפור השינה (אשר יכולים להועיל ללא צורך בטיפול תרופתי נוסף או במידת הצורך איתו).
שלום אורטל, טראומה (ופוסט-טראומה) היא תגובה לאירוע מסכן חיים באופן חיצוני. טראומה אינה מחלה, והיא דומה יותר לכריתת יד או רגל. הטראומה היא כריתה של תחושת הביטחון, שכל ילד רוכש במשך כעשרים שנה כשיש לו הורים תומכים. לכן לא ניתן לרפא טראומה, אבל אפשר ללמוד להתמודד איתה באמצעות חיזוק המיומנויות הרגשיות שנפגעו, כדי ללמוד מחדש איך ליצור תחושת ביטחון בעולם. הדרכים היעילות לעשות זאת הן באמצעות תמיכה משפחתית, זוגית וקהילתית, באמצעות עבודה יצירתית ופעילות גופנית, וטכניקות הרפיה כמו נשימה, טאי-צ'י, פלדנקרייז, מדיטציה וכו'. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
שלום צחי. ראשית, קלונקס אינו מהווה תרופה לטווח ארוך אלא לשימוש קצר טווח לימים עד שבועות בודדים. בשימוש לטווח ארוך קלונקס מאבד מיעילותו וקיימת נטייה להתמכרות ותלות. ממליץ להישאר במינון לוסטרל 150 מ"ג ולשקול תוספת תרופות כגון טראזודיל, בונסרין או אנטי פסיכוטיים במינון נמוך כמו רספרדאל או סרוקוול. כמו-כן ממליץ על שילוב טיפול הרפיה הרגעתי וטיפול CBT. בהצלחה
ליאה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיה רפואית הנקראת פרוטאלגיה פוגקס, בה אופייני כאב לילי עז בפי הטבעת המופיע פתאום, חד כסכין, וחולף לאחר מספר דקות. הסיבה לבעיה זו אינה ידועה אולם התופעה אינה מסוכנת, וניתן לנסות טיפולים שונים (ששיעור ההצלחה שלהם בינוני) אם התופעה פוגעת באיכות החיים במידה ניכרת. עם זאת, ישנה גם אבחנה מבדלת ויתכן כאב מסיבות אחרות כגון פיסורה או הרפיה לקויה של שרירי רצפת האגן, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. באם תחליטי לפנות לבדיקה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.
לדעתי הסיכוי שמדובר ברפלוקס הוא נמוך מאחר וגם גסטרוסקופיה וגם בדיקת PH שליליות (חשוב לבצע את הבדיקה ללא טיפול תרופתי). ייתכן שבעקבות הפגיעה הצווארית יש בעיית בליעה וכניסה של מזון או נוזלים לקנה בזמן אכילה או בליעת רוק. ממליץ על בדיקת וידאופלואורוסקופיה של הושט הבודקת את מנגנון הבליעה. התייעצות עם רופא א.א.ג או קלינאית תקשורת ובליעה.
סחרחורת ממושכת כפי שתארת מתאים יותר לסחרחורת על רקע מיגרנה ולא ל"קריסטלים". יחד עם זאת לסובלים מסחרחורת על רקע מיגרנה סובלים גם יותר מבעיות של נשירת קריסטלים. האם אכן יש ספור של מיגרנות לך ולמשפחה הקרובה? אם כן מעבר לדיטה דלת תירמין למיגרנה יש גם טיפול תרופתי ע"י חוסמי בטה כמו דרלין וחשוב מאד גם טכניקות הרפיה - מתח מביא בתקפים . בברכה ד"ר בן דוד
שלום, זה אכן שטף דם לאחר הנפילה. אם הילד מתנהג כרגיל הרי שאין מקום לדאגה וזה יספג תוך מספר ימים.
רוני כולנו- כל האנשים, מתרגשים בצורה זו או אחרת ובעוצמות שונות במצבים מעוררי התרגשות מהסוג שאת מתארת. אצל רובינו הדבר ניכר ע?י ביטוי גופני כזה או אחר המושפע מנטייתינו הביולוגית-מולדת. יש -כמוך, שמסמיקים , יש שמזיעים, יש שרועדים, יש שמחוירים ועוד. ביננו, להסמיק זה נחמד בעיניי. והייתי מעדיף זאת על נטייתי להזיע, כשאני מאד מתרגש. הדרך הטובה להתמודד עם זה, זה פשוט להתעלם. ממש להחליט שלא לתתת להסמקה להשפיע עלייך ולהגביל אותך, ויהי מה. אם על ידי שכנוע עצמי, הסחת דעת ואפילו על ידי ניסיון מכוון להסמיק דווקא יותר ויותר. ועוד. במקביל, תוכלי להסתייע בלימוד ותרגול טכניקות של הרפיה והיפנוזה עצמית, במצבים בהם את צופה שתתרגשי. הקלטות מוכנות וטובות ללימוד טכניקות כאלו תוכלי למצוא באתר של ד?ר ברוך אליצור (חפשי בגוגל) וכן ב?טיפים לגולשים? שנכתבו על ידי ונמצאים באמצע דף זה מימין.
שלום, אלה הח"מ והפורום > פסיכולוגיים. אנו לא עוסקים ואף מנועים מלעסוק, בייעוץ וטיפול תרופתיים. כללית, עדיף למנוע ואף לטפל בחרדתך "הקלה" בעזרת כלים פסיכולוגיים כמו גם טכניקות של שליטה עצמית, הרפיה, מדיטציה וכד'. בהצלחה, ד"ר מאיר נעמן > 054-7549898
שלום אבי, טראומה, בעקבות הלם-קרב או פגיעה מינית או כל פגיעה אחרת, אינה מחלה הניתנת לריפוי אלא פגיעה קשה הדורשת שיקום ארוך. מה שמאפיין את התגובה הפוסט-טראומטית הוא אובדן האמון ותחושה של חוסר-שליטה. אוסידי היא תגובה כפייתית, שלכאורה יוצרת בנו תחושה של שליטה. לצערי, אין 'טיפול' בטראומה, משום שאם הטראומה אינה מחלה אי-אפשר לרפא אותה. עם זאת, אפשר ללמוד להתמודד עם הטראומה ולחיות חיים טובים ומלאים, למרות הקושי. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לחיות בסביבה תומכת (משפחה, זוגיות, חברים, קהילה), להשקיע בפעילות גופנית מתונה (הליכה, שחיה, הרפיה, מדיטציה) ובפעילות יצירתית (מוסיקה, ציור, נגרות, בישול וכו'). אני מאחל לך שנה טובה ונעימה יותר, ד"ר דרור גרין
שלום רות, התעללות בילדות היא מקור לטראומה קשה. לרוע המזל, טראומה אינה מחלה ולכן לא ניתן לרפא אותה. ככל שמשחזרים את הטראומה הסימפטומים הפוסט-טראומטיים עלולים להחמיר. יש דרכים רבות להתמודד עם טראומה וללמוד לחיות איתה, ובעיקר תמיכה של הסביבה הקרובה וטכניקות הרפיה (נשימה, מדיטציה, פעילות גופנית, פעילות יצירתית). טיפול תרופתי אינו מרפא את הטראומה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
לחץ הדם הסיסטולי מבטא את לחץ הדם בעורקים בזמן התכווצות הלב, והדיאסטולי בזמן הרפיה. עם העליה בגיל יש מצב של ״יתר לחץ דם סיסטולי בדיד״ בו הלחץ הסיסטולי מוגבר אבל הדיאסטולי תקין ואפילו נמוך. זה נובע בין היתר משינויים בכלי הדם שהופכים להיות נוקשים יותר ופחות אלסטיים. למרות הדיאסטולי הנמוך, הרי שלחץ הדם הסיסטולי הגבוה מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם ולכן דורש טיפול. אלא שהטיפול במצב הזה לעיתים מוגבל בשל החשש להוריד במידה מוגזמת את לחץ הדם הדיאסטולי (אספקת הדם ללב עצמו מתרחשת בעת הדיאסטולה, הרפיית הלב).
איננו עוסקים בפורום זה בפיענוחים אבל... המדובר בהפרעה בהתרוקנות משנית לקושי בתפקוד הסוגר. יש לפנות לטיפול ביופידבק. זה בקצרה.
שלום רונן. קודם כל שמח שהבירור הרפואי יצא תקין. תלונות של כאבי שרירים קצב לב מהיר ולחץ בראש הן תלונות כלליות שיכולות להתאים למגוון רחב של בעיות רפואיות וגם קורות באופן ובעי לכל אדם. אם אכן הבירור הרפואי תקין ייתכן כי תלונות אלו קשורות למצוקה נפשית ולחווית חרדה. במקרה כזה כדאי לפנות ליעוץ בריאות הנפש ולנסות מגוון טיפולי גוף נפש לצורך הרפיה. ממליץ על מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה או צי קונג. בהצלחה
שלום רב. תחושת סטרס תמידי כרוני יכולה לנבוע מסיבות חיצוניות כמו עומס ומתח בעבודה בבית ובמשפחה ומסיבות פנימיות כמו הפרעות דיכאון וחרדה או שילוב שלהם. ניתו להתמודד עם תחושת סטרס באמצעות שינוי אורח חיים וסגנון חיים וטיפול פסיכותרפיה משולב בטיפולי הרפיה. ניתן לשקול טיפולים תרופתיים בנוגדי דיכאון וחרדה ע"פ צורך
שלום רב אשמח מאד לדעת איזה רופא אתה (מומחיות) ושמך המלא. אני מסכימה בהחלט שחשובה מאד התזונה ומה שמעבר (פעילות גופנית, הורדת מתח וכיוב) אך מאד לא מסכימה איתך שזה הפתרון לכל המחלות.ממש לא. מעטים המטופלים שמבריאים רק באמצעות התזונה בלבד, וודאי לאורך זמן. ,יש היום תרופות רבות וטובות וכבודן במקומן נמצא, בשילוב עם תזונה. וחשוב מאד לא להטעות את הגולשים.
שלום, לעצירות כרונית יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות. חלק מהבירור כולל בדיקות להערכת תפקוד רצפת האגן - כמו מנומטריה. ובדיקות אחרות לתפקוד המעי הגס -זו בדיקה הנקראת זמן מעבר מעי גס. אם מוצאים הפרעה במעבר במעי הגס (מעי גס עצל) אצל באופן עקרוני יש מקום לניתוח לכריתת המעי הגס. בעיות ברצפת האגן - הטיפול יהיה במרבית המקרים בפזיוטרפיה של רצפת האגן. במקביל צריך לחפש ולטפל בגורמים אחרים היכולים להחמיר עצירות - כגון תרופות, סכרת, הפרעה בבלוטת התריס ועוד. את הבירור בד"כ צריך לבצע רופא גסטרואנטרולוג. במידה ונמצאת בעיה הניתנת לטיפול כירורגי (כמו הפרעה במעבר במעי הגס )אזי יש להפנות לכירורג לשקילת צורך בהתערבות.
שלום רב התמונה הקלינית מתאימה לסחרחורות על רקע מיגרנות .יש לטפל באותם דברים שמטפלים למניעת מיגרנות כמו דיטה דלת תירמין וטכניקות הרפיה להורדת מתח. במצבים קשים יותר ניתן לקבל כדורים חוסמי בטה כמו דרלין במינון נמוך מאד ( 10 מ"ג ) פעמיים ביום .
רינת אני מצטער לשמוע על מצבו של אביך וחרדותייך הנילוות. אני מניח שרגישותך החרדתית מוכרת לך מזה זמן רב והיא הועצמה והחמירה בעקבות מצבו של אביך. להתמודדות ראויה ויעילה יותר מן הראוי שתקבלי ייעוץ/טיפול פסיכולוגי של ממש (במסגרת קופ"ח או באופן פרטי) ולא רק "עצות" או אפילו כדורים. להקלה זמנית ונקודתית, תוכלי להסתייע ב"טיפים לגולשים", שבתחתית עמוד זה מימין וכן ובעיקר בטכניקות של הרפיה עצמית, המופיעות באתר של ד"ר ברוך אליצור. (חפשי בגוגל).
שלום מרים "העזרה הקטנה", היא גם "גדולה". לימדי ותרגלי (בהתמדה !!) טכניקה של "הרפיה עצמית" המתאימה לך. תוכלי למצוא דוגמאות טובות לכך באתר של ד"ר ברוך אליצור (חפשי ב"גוגל").
