תוצאות חיפוש עבור בריחת-שתן

שלום לכן ד"ר אני בת 59, עם מס' מחלות. התוצאה הנ"ל התקבלה הלילה במיון. הרופא אמר שהיא תקינה. מבקשת לדעת מה זה אומר. תודה. Estimated Glomerular Filtration Rate (MDRD) 82 ml/min/1.73m^2 60 < 02/07/2018 02/07/2018 Mildly reduced renal function

לא הייתי אצלך. למה בשום במקום בעברית לא מדברים על תופעות ארוכות טווח של כריתת רחם בעיקר צניחות אפשריות (נרתיק כיפה, אחורי, קדמי, צניחת שלפוחית, צניחת מעי, קריעה של כיפת הנרתיק) ?!!!!!! למה! למה להרוס לנשים חיים!!! אפילו כלבה לא הייתי מעקרת אם הייתי יודעת כל מה שאני יודעת עכשיו, לא רק את עצמי. באף אתר בעברית לא מדברים על זה, רופאים לא מדברים. יש 3 רמות תמיכה ברצפת אגן לאחר כריתת רחם, מה נשאר? רמה 1 (אוטרוסקרל) אולי תופרים אז נותן פחות מחצי ממה שהיה, רמה 2 ו-3 חתוך ובחלקו כביכול תפור. מה הוא כבר יכול להחזיק. איך אחרי כל זה אני יכולה לחזור לחיים נורמליים, איך? ספורטאים בסיכון מוגבר לקריעת כיפת נרתיק ולצניחה.

שלום, יש לי ריח חריף של דגים מקולקלים מאיבר המין. אני לא יודעת אם מקורו בשתן (יש לי קצת דליפת שתן...) או בנרתיק. בדיקה אצל רופאת נשים שללה קיום של פטריה או חיידקים לא טובים בנרתיק. מה יכולה להיות הסיבה?

הבקטריה שנמצאה בבדיקות שתן היא פסאודומונס אארוגינוזה. כלבת גולדן רטריבר בת שנה שכבר חצי שנה מטופלת בגלל דליפת שתן. עד כה היא טופלה באופלודקס, אוגמנטין 875 וגנטמיצין (זריקה פעם ביום ל3 שבועות). יומיים אחרי שסיימנו עם הזריקות היא חזרה להשתין ואף מרגיש שהבעיה החמירה. איך ניתן להיפטר מהבקטריה? בתרגום לאנגלית: Pseudomonas aeruginosa

לפני חודש וחצי עברתי ניתוח תיקון T.V.T בגלל דליפת שתן שחזרה וכאב בנרתיק בצד שמאל מרגישה כמו ברזל או פצע בנרתיק וזה גורם לבערה וכאב חזק. הפרופ שניתח אותי אמר שהסרט עבר לנרתיק ובניתוח השני הסיר את הסרט. עדיין חודש וחצי לאחר הניתוח עדיין מרגישה את אותו כאב בנרתיק כמו לפני הניתוח ואי יכולת לקיום יחסים. למה הבעיה הזאת קיימת, מה השתבש?

שלום רב, אני בן 55. לפני כשנה וחצי אובחנתי עם BPH. ניסיתי כמה חודשים פרמיקסון שלא ממש עזר. האורולוג רשם לי אז גם טמסולוסין, אך העדפתי להימנע בגלל תופעת הלוואי של שפיכה אחורית. לפני כחצי שנה התחלתי בעצת האורולוג ליטול סיאליס. בתחילה זה עזר מעט (וגם הזיקפה מעט השתפרה אך לא הייתה לי ממש בעיה בכך לפני כן) אבל לא במידה משמעותית. לעתים יש דליפת שתן (בעיקר בלילה). החלטתי לנסות את הטמסולוסין, אבל בלי להפסיק את הסיאליס. האם יש בעיה עם זה? ואם כן, מדוע? נוסף לכך, קראתי תוצאות מחקר שלפיו נטילה של טמסולוסין לסירוגין (פעם ביומיים) מפחיתה את תופעות הלוואי, בלי לפגום ביעילות הטיפול. האם ידוע לך משהו על זה? תודות, אורי

שלום וברכה עקב בריחת שתן מרובה והרטובות לילה לאחרונה שלחה אותנו הרופאה לעשות בדיקת סוכר באצבע וסטיק שתן אצל האח. מאחר ולא נתנו הנחיות, הילד לקח לעצמו מעדן קרלו כ25 דקות לפי ביצוע בדיקה. האח אמר שהתוצאה גבולית 106, אבל הוא לא חושב זה רלוונטי כי זה לא נחשב בצום. האם לדעתך צריך לחזור על הבדיקה שוב? הסטיק יצא בסדר. מבחינת סכרת במשפחה יש לסבא של הילד, אבל סוג 2,

עברתי ניתוח להוצאת ערמונית ב 28/11 לאחר שנמצא גידול סרטני , בסורוקה בעזרת רובוט . אני בן 62 ב 7/12ֶ הורידו תפרים וקטטר ,ֶואמרו לי לעשות תרגילים לחיזוק שרריר רצפת האגו . ויתכן בריחת שתן . הבעיה שמרגע שהגעתי הביתה כמעט ואין לי בכלל שליטה ויש בריחת שתן כל הזמן . לא מרגיש בכלל לחץ בשלפוחית , שיגרום לי ללכת לשירותים . ממש מוטרד אם נגרם נזק בלתי הפיך . אמרו לי אחרי הניתוח שלא הייתה פגיעה בכצב של השתן . ממש מוטרד אשמח לשמוע חוות דעת והמלצה

שלום , לפני יומיים אוננתי לראשונה ( אני בתולה) אני חושבת שהגעתי לפורקן אבל אני לא בטוחה כי זו החוויה המינית הראשונה שלי. זו הייתה אוננות רק בעזרת הדגדגן והמקום היה רטוב זה לא נמשך זמן רב ולא הפעלתי לחץ לאחר יומיים מרגיש לי רגישות ממש גבוה בדגדגן ברמה שפתאום ללבוש גינס מרגיש לי לא נעים ויש לי סוג של תחושה לא בדיוק כאב כמו הרגשה שהוא מגורה מינית ונפוח ומוכן לאקט מיני אבל אני בכלל לא מגורה או אין הרגשה שהוא נפוח למרות שהסתכלתי והאזור לא אדום והוא לא נראה נפוח . בנוסף לזה גם אתמול התחיל דחיפות במתן שתן , טיפה כאב וצריבה קלה והרגשה של דליפת שתן אבל רק באזור השופכה לא באזור השלפוחית. כנראה שזו דלקת בשתן ואין לי נטייה כלל לדלקות שם. הייתי מאוד סטרילית באוננות . אני מוטרדת מהמצב אני חוששת שזה ישאר ככה הרגישות הלא נעימה הזו בדגדגן האם זה משהו שכיח ? האם זה יחלוף ? הבנתי שלפעמים לאחר פורקן הדגדגן סופר רגיש ויכול לכאוב אבל זה נורמלי שלוקח יומיים ועדיין ? לדלקת יש קשר עצבי אולי? ממש עצוב לי שככה אני חווה את החוויה הראשונה המינית שלי עם עצמי וזה גורם לי להתחרט ולהירתע. תודה רבה לכן

שלום, הבן שלנו בן 4.5 שנים, והוא גמול ביום אבל בלילה לא. החל מהסגר הראשון, הוא ביקש לא לישון עם חיתול בלילה, למרות שידענו שמבחינה פיזיולוגית הוא איננו מוכן, הסכמנו לו והורדנו את החיתול לילה. מעט מאוד לילות שהיה קם יבש. השנה התחלנו גן חדש ובנוסף הצטרפה למשפחה אחות קטנה. מה שהוביל שבלילה היינו צריכים להחליף פעמיים פיפי ולא היה יום שלא קם יבש. גם ביום התחיל רגרסיה של בריחת שתן. הגענו למצב של יאוש ושבוע שעבר החלטנו עם הסכמה שלמה של הילד שאנחנו שמים חיתול תחתונים. מציינת שהחיתול בבוקר מלא מאוד. אני תוהה אם עשינו נכון לגבי החזרת החיתול לילה? או שהיינו צריכים להתנהג אחרת? תודה. סיון

בת 40.5 לפני כשנתיים ביצעתי MRI צווארי והממצא היחיד שהיה: C5-C6 בלט דיסק דיפוזי עם מרכיב פורמינלי דו"צ המשיק לשק הדורלי ומפעיל לחץ על החלק פורמינלי בעקר של עצבים ההיקפיים דו"צ עם הצרות משנית בינונית של תעלות השורש דו"צ, מרגישה החמרה אך למרות שביקשתי לאחרונה לבצע בדיקה חוזרת העדיפו לבצע למותני כי שם ישנה החמרה לדעת האורטופד, ממצאי בדיקת CT מותני מלפני שנתיים L2-3 שינויים ניווניים במפרקים פצטליים, L3-4 בלט דיסק אחורי הלוחץ על השק התקאלי ושינויים ניווניים במפרקים פצטליים, L4-5 בלט דיסק נרחב הלוחץ על השק התקאלי עם היצרות ספינלית קלה עד בינונית הפלבום מעובה שינויים ניווניים במפרקים פצטליים, L5-S1 בלט דיסק המשיק לשק התקאלי ושינויים ניווניים במפרקים פצטליים. MRI מותני מלפני חודש : L1-2 L3-4 ללא בלט או בקע דיסק מהותי, L3-L4 ללא בלט או בקע דיסק מהותי עיבוי של ליגמנטום פלבום וארטרופתיה פצטלית מתונה דו"צ, L4-L5 היצרות קונצנטרית בינונית של תעלת השדרה בעיקר על רקע היצרות מבנית מתונה של תעלת השדרה ועיבוי של ליגמנטום פלבום, L5-S1 ללא בלט או בקע דיסק מהותי ארטרופתיה פצטלית דו"צ ועיבוי של ליגמנטום פלבום. לסיכום: היצרות מבנית מתונה של תעלת השדרה בגובה L3 עד L5 וארטרופתיה פצטלית בגובה L5-S1, L4-L5, L3-L4, ביחד גורמים להיצרות של תעלת השדרה. אציין שעברתי את רוב הטיפולים המשמרים, שהחמירו לי את התופעות, בנוסף יש לי רדיוקולפתיה צווארית ונוירופתיה, היום עם קנאביס רפואי שמקל, בשנה האחרונה בריחת שתן שנשללו בעיות גניקולוגיות ואורולוגיות, הכאב בלתי נסבל, אני מוגבלת בכל תנועה שאני עושה {הליכה, קימה/ישיבה/שכיבה} לא מתפקדת כמעט אפילו בדברים בסיסיים {אחיזה בידיים וכו'} לחץ ממש חזק בגב התחתון ומתחת לכתפיים, נימול, שריפה שיתוק חולשה הליכה אנטלגית, ועוד תסמינים. האם יש פתרון עזרה?? אודה לך על הכוונה וייעוץ

מאובחנת באנדומאריוזיס ואדנו עברתי ניתוח להסרת נגעים והדבקויות. בניתוח גם הוסרו הרחם והחצוצרות. הכאבים ממשיכים. וניראה כאילו הכל כרגיל עדיין כאבים של אנדו.. הטם יש דבג כזה אנדו עצבי? ואם כן איך מאבחנים את זה? מאז הניתוח יש גם בעייה במתן שתן שלא הייתה קודם לכן..שכן לפני כן היה לחץ על השלפוחית וטיפטופי שתן. מה עושים כדי לשפר את המצב? אשמח לתשובה.

בת בת 4.5 אובחנה באוטיזם ולאחר כחודש לאחר אירוע שנראה כ פרכוס בהייה בריחת שתן הכחלה קלה בשפתיים התחלנו מעקב במח נורולוגיה וולפסון Eeg כשבועיים לאחר הארוע פרכוס מוקדי זיזים הפוכי פאזה לאחר כחודש שוב eeg התפרקויות רבות בשינה התחלנו טיפול אוספולוט לאחר חודש שוב Eeg החמרה מתקרב להגדרת eses electrical status epilpeticus during slow wave sleep תוספת דפלפט אודה לחוות דעתך האם יכול להיות שכל ההתנהגות שלה והעיכוב ההתפתחותי כתוצאה מכך ולא בגלל האוטיזם

שלום ד"ר פיינר, אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות. לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 24 בהריון רביעי. שאלותיי: 1. האם כדאי לשקול ניתוח קיסרי במקום לידה וגינלית? 2. האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? האם יש השפעה על תנוחת הלידה? 3. מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזקים בלידה הנוכחית? האם הוכח שלפיזיותרפית רצפת אגן לפני ובמהלך ההיריון יש חשיבות גדולה במזעור הנזקים או שזה לא אמור לשנות את תוצאות ההיריון הלידה מבחינת מצב רצפת האגן. 4. האם הוכח שלעיסוי הפרינאום יש השפעה על מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת אגן? האם רצוי להימנע מחתך מבוקר בלידה (בוצע אחרי לידה ראשונה עם זמן החלמה מאד ממושך)? החשש הוא חזרה לדליפות בעקבות לידה רגילה רביעית בתדירות גבוהה יותר ובמתאר מצבי דליפה גדול יותר (שיעול, יחסי מין וכו') ושפיזיותרפיה כבר לא תעזור בכלל. אודה לתשובתך.

שלום שירה, לפני כ 7 שבועות עברתי ניתוח channel turp בערמונית עם סרטן גרורתי בגלל הפרעות למתן שתן והשבוע סיימתי גם 10 הקרנות לערמונית בגלל כאבים קשים. כתוצאה מההקרנות, הכאבים מהערמונית נעלמו לחלוטין - 100% הצלחה. מאז הניתוח (כאמור 7 ש') אני עדין סובל מכאבים בעת מתן השתן למרות שחל שיפור בזרם ואני נאלץ להמשיך כל הזמן עם סדוראל אחרת המצב מחמיר מאד. עדין תכיפות בלילה בעיקר אך לפעמים גם ביום אני חש צורך להתרוקן כל חצי שעה. הכאבים הם בשלפוחית, ברקטום, בשרירי רצפת האגן ואפילו בפין ולעיתים הם כה עזים עד שאפילו האסלה גונחת. בד"כ אין בריחת שתן למעט מקרים של צחוק חזק מאד. האם זה טבעי או שההחלמה איטית מדי?

היי תוצאת ct L4 l5 רוחב תקין של תעלת השידרה והפורמליות פריצת דיסק גדולה אחורית מרכזית וצדדית ימנית בעומק 10 מ״מ עם לחץ ניכר על השק הטקאלי ואובליטרצעה של השומן הפידורלי

ראשית לא הייתי אצלך לפני הניתוח ולא ניתחת ולא אחרי. לפני כריתת רחם אמרו לי שלא תהיה בריחת שתן. כמה חודשים אחרי הניתוח החלקתי ושלפוחית היתה מלאה וברח… קראתי והבנתי שכן תהיה לי בריחת שתן…. עכשיו כ 3 שנים אחרי יש לי בריחת שתן כל יום. אני עם תחתונים סופגים כל היום וכל הלילה ולא מחליפה אותם… כמובן כאשר אצל רופא אין בריחת שתן…. למה לא כתוב בשום מקום על בריחת שתן… לא הייתי עושה את הניתוח הארור הזה. עכשיו גל החיים שנשאר (מקווה לא הרבה) אני צריכה להיות עם תחתונים סופגים…. שלא נדבר על שאר תוספות וחיים הרוסים… הדבר היחיד שמנחם אותי שלפחות אחרי הניתוח טרחתי לקרוא והבנתי לבד טעות אני ידעתי כבר אז וצדקתי שתהיה לי בריחת שתן. אני אמנם טיפשה ותת רמה שטעיתי ככה אבל יש בכל זאת קצת מוח.

שלום, בת 50 בריאה. יש לי כאבים בירך ימין ובמפשעה ימנית בשנה האחרונה. לפני מספר חודשים לקחתי ברקסין ואתופן ולא עזר, נשלחתי לCT וגילו תסמונת צביטה בין האיסכיום וטרוכנטר הקטן של השריר קבדרטוס פמוריס עם אטרופיה שומנית של השריר. יש לי מעט דליפת שתן כשאני משתעלת כלומר שרירי רצפת האגן כנראה חלשים מעט וגם גילו בבדיקת צפיפות העצם התחלה של אוסטואופניה, יש לאימי ולסבתי אוסטופורוזיס וזה גנטי לצערי. האם כל זה קשור? מה ניתן לעשות כדי לטפל? והאם זה יעבור? אני עושה אחת לשבוע הליכה של שעה וחצי

שלום, בת 50 בריאה. יש לי כאבים בירך ימין ובמפשעה ימנית בשנה האחרונה. לפני מספר חודשים לקחתי ברקסין ואתופן ולא עזר, נשלחתי לCT וגילו תסמונת צביטה בין האיסכיום וטרוכנטר הקטן של השריר קבדרטוס פמוריס עם אטרופיה שומנית של השריר. יש לי מעט דליפת שתן כשאני משתעלת כלומר שרירי רצפת האגן כנראה חלשים מעט וגם גילו בבדיקת צפיפות העצם התחלה של אוסטואופניה, יש לאימי ולסבתי אוסטופורוזיס וזה גנטי לצערי. האם כל זה קשור? מה ניתן לעשות כדי לטפל? והאם זה יעבור? אני עושה אחת לשבוע הליכה של שעה וחצי

היי בת 50 ללא מחזור כבר שנה, שוקלת לקחת הורמונים או סימדונה בגלל נדודי שינה, גלי חום, אוסטופורוזיס ומעט דליפת שתן. האם סימידונה או הורמונים יכולים לעצור לי את דליפת השתן?

יש לי שלפוחית רגיזה קיבלתי טוביאס זמן מסוים אבל לא עזר אני מקבלת בטמיגה 50 כבר שנה המצב לא השתפר ויורד לי שתן כל הזמן חיבת ללכת עם שתי שכבות סופגנים כדי לצאת מהבית מה ניתן לשפר את המצב?

שלום 1. אין פסיה (הכוונה תמיכה מפסיה וליגמנטים נותרים) וגם דפנות נרתיק זבל (אטרופיה חמורה שרק תחמיר). אני מבינה כל התרגילים לרצפת האגן ולקור שאני עודה פעמיים ביום, דיאטה, כדורים משלשלים, ביטול כל התחביבים ובכלל כמעט חיים, כל זה לא יעזור יום אחד זה יקרה …. מה אז? 2. לגבי בריחת שתן. ספורדית אבל זה לא היה לפני הניתוח. לא אכפת לי כאבים לא אכפת לי כלום. אני רוצה לעשות כל ניתוח / טיפול אפשרי כדי לא להגיע לזה. אני כל יום מחפשת ולא מוצאת …. איזשהו רעיון הזוי ככל שיהיה, אין לי מה להפסיד ואני גם מתכננת לחיות עוד מקסימום 8 שנים, אם לא אמות לפני זה מתאונה או מחלה אעזור לעצמי. אז כל פתרון.

שלום, לפני כשלושה שבועות שברתי את הקרסול, שבר בפטישון לטרלי, ללא תזוזה. אני עם מגף דריכה, וסה"כ הולכת, מרגישה שמתעייפת מהר. מאז החבלה, היו 3 אירועים של דליפת שתן מינורית, בשעות הערב. דבר שלא קרה לי מעולם. אני תוהה אם זה קשור למאמץ הפיזי,אולי לאגן? אני 2.5 שנים לאחר לידה, וזו תופעה שלא הייתה לי עד הנפילה. תודה

לאחר ניתוח רשת tvt, כאבים באזור הישבן, פי הטבעת (הרגשת צורך לדחוף כל הזמן).;כאבים בנרתיק. תחושה של שריפה, צריבה, הרגשה כמו תפרים אחרי לידה. לאחר שישה שבועות - הסרת הרשת בגלל שהייתה מתוחה, וגרמה לכאבים. חודש לאחר הסרת הרשת, עדיין אותם הכאבים. מה יכולה להיות הסיבה לכך?