תוצאות חיפוש עבור בורסיטיס

תופעות לואי בדרך כלל מופיעות ב24 שעות ראשונות לאחר הזריקה והעיקריות שבינהם הן עליה ברמת סוכר בדם בחולי סכרת ועליה בערכי לחץ דם בחולים הסובלים מיתר לחץ דם. התופעות האלה נדירות אך יש צורך במעקב במיוחד בחולי סכרת ויתר לחץ דם

"דלקת" זו מסקנה ממצאים דימותיים ולא ממצא דימותי. . כשמדובר ברקמות רכות ושטחיות בדיקת על שמע תדגים בצקת ונפיחות מהם אפשר להסיק שמדבר בדלקת מקומית. נ.ב בורסיטיס ודלקת של מפרק הרך אינן הייננו הך . אין בורסה במפרק, אלא בסביבותיו. על פי רוב מדובר בבורסה הטרוכנטרית ולפעמים בבורסה פמורלית.

מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

היי גלית ציינת המון פרטים שאני מניח שמגיעים מבדיקת סונאר של האגן. אני ממליץ לגשת לבדיקה אצל אורתופד בקהילה בכדי להבין איזה משלל הממצאים בכלל רלוונטי לכאב אותו את חווה. גלי הלם לא נכונים בכל מקרה למצבים המתוארים.

שלום רב ממה שתיארת לא ניתן להגיע לאבחנה אבחנות באורטופדיה והמלצות לטיפול נעשות לאחר קבלת היסטוריה רפואית , בדיקה פיסיקאלית ועיון בהדמיה באם יש צורך יכול להיות ומדובר בתוגבה דלקתית (לא זיהום) בסטרוקטורות של בירך בורסיטיס כוונה לגירוי דלקתי במעטפת שנקראת בורסה, המעטפת מצויה במפרקים גדולים כל " בעיה בגוף" יוצרת תגובה דלקתית אשר מטרתה לנסות ולתקן את "הבעיה" בתגובה הדלקתית מפרשים חומרים אשר גורמים לכאבים NSAIDS או שמם האחר תרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת , גם מדכאות את הכאב בנוסף לדלקת, תרופות אלה ניתנות ללקיחה לפרק זמן קצוב סטרואידים-תרופות נוגדות דלקת. זריקות סטרואידים משמשות להקלה זמנית בלבד של כאבים.ודלקת (דיפורספן,דפומדרול, הידרוקורטיזון) יש צורך באבחון האם אין זה כאב מוקרן לדוגמא מהגב טיפולים דלקת/לבורסיטיס יכולים לנוע בין תרופות, זריקות, רפואה משילמה,, פיזיותרפיה, בברכה ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il

ס

אנטזיס משמעה נקודת החיבור של גיד, קישור( רצועה) או של קופסית של מפרק לעצם. לא ניתן לראותה בצילום רנטגן רגיל כיון שלא ניתן לראות גיד או קישור או קופסית שהם רקמות רכות. לעיתים רואים הסתיידות בגיד סמוך לנקודת העגינה שלו . ההסתידות הזאת על פי רוב אינה מעידה על בעיה מסויימת יש שהיא מלווה בכאב מקומי . אני מניח שמה שכתוב אצלך אינו אנטזיס אלא אנטזיטיס והכוונה למעין דלקת ( סוג של) מקומית

אני מניח שמדובר במה שנקרא בורסיטיס של האולקרנון. זו מחלה הנקראיתגם מחלת לבלרים שכן היא נגרמת בחלק ניכר מן המקרים משפשו המרפק בשלחן . ללא טיפול המחלה עוברת מאליה תוך מספר חדשים . ועם טיפול גם. במקרה שהנפיחות מפריעה מאד ועקשנית מאד ניתן להסיר אותהבאמצעות ניתוח

שלום רב כל " בעיה בגוף" יוצרת תגובה דלקתית אשר מטרתה לנסות ולתקן את "הבעיה" בתגובה הדלקתית מפרשים חומרים אשר גורמים לכאבים NSAIDS או שמם האחר תרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת , גם מדכאות את הכאב בנוסף לדלקת, תרופות אלה ניתנות ללקיחה לפרק זמן קצוב סטרואידים-תרופות נוגדות דלקת. זריקות סטרואידים משמשות להקלה זמנית בלבד של כאבים.ודלקת (דיפורספן,דפומדרול, הידרוקורטיזון) יש צורך באבחון האם אין זה כאב מוקרן לדוגמא מהגב או מה הסיבה לדלקת , האם מדובר בציר לא תקין של הרגל או כפות רגליים במנח לא תקין טיפולים דלקת/לבורסיטיס יכולים לנוע בין תרופות, זריקות, רפואה משילמה,, פיזיותרפיה זריקות לדלקות יכולות להיות אורטוקין ו PRP שמטרתן לשפעל תהליכי ריפוי, ניתן לקרוא עוד על הזריקות באת תחת טיפולים משמרים בברכה ד"ר בנימין בנדר www.DrBender.co.il

דרכי הטיפול שציינת באות בחשבון , ועוד. מציע לפנות לאורתופד.

שלום ויקטוריה, לא ברור לי מה בדיוק את שואלת בכתיבת ממצאי בדיקת ה- MRI. ממליצה לך לגשת לרופא שהפנה אותך לבדיקה על מנת לקבל הסבר על הממצאים. במידה ויש כאבים וסימפטומים (הגבלה בתנועה, כאבים, חולשה) ניתן לגשת לפיזיותרפיה להתאמת טיפול להפחתת סימטומים אלו. בברכה, איריס

שלום בני! MRI יכול להעיד על פגיעה ברצועת דלטואיד בקרוסל כתוצאה מנקע. יש מקום להתיעצות עם אורטופד כף רגל וקרסול. בברכה

אין מניעה מכל חמי שנה זריקה השאלה האם זאת האבחנה. הנזק יכול להיות מזיהום , או פגיעה בשרירים וגידים שאינם אוהבים זריקות קורטיזון מרובות אין נזק במריחת וולטרן וזה עדיף שוב השאלה האם באמת הבעיה היא טרוכנטריק בורסיטיס או אחר בברכה דר נמרוד שניר מנהל היחידה להחלפת מפרקים ( ברך וירך ) ביהח איכילוב, תל אביב

אכן זה נראה נפוח. יש לברר אם לא מדובר בהצטברות של נוזל בבדיקת על שמע

שלום איציק, הכאבים אינם נשמעים ככאב דלקתי אלא יותר כאב מכאני. התמונה שאתה מתאר אינה טיפוסית לדלקת מפרקים. תשובת RF גבוהה הינה ממצא לא נדיר - גם ללא דלקת מפרקים ויש סיבות נוספות להופעת RF חיובי. כמו כן, באחוז לא מבוטל של אנשים בריאים ללא כל תלונה - תשובת RF תהיה גבוהה. ניתן להשלים בדיקת אנטי CCP שהינה יותר ספציפית לדלקת מפרקים. לציין כי אבחנת דלקת מפרקים מתבססת על תלונות קליניות ובדיקה גופנית. בדיקות המעבדה הינן בדיקות עזר לתמוך באבחנה. ממליצה להמתין לבדיקה גופנית מקיפה.

שלום הכאב הקשור בתחילת פעילות ושיפורו עם מנוחה מכוון לכך שלא מדובר בדלקת אלא במרכיב מכני/שחיקתי. RHEUMATOID FACTOR לבדו אינו שווה ערך לאבחנה של דלקת מפרקים . בהיעדר מדדי דלקת וסימנים ב US לדלקת מפרקים רוב הסיכוי שמדובר במרכיב שחיקתי.

מתאם בין הממצא הקליני ( מיקום הכאב לפי סיפור ולפי בדיקה ) והממצא הדימותי

ראש ההומרוס נראה גבוה יחסית למשטח המפרקי הגלנואידי( שהוא חלק מעצם השכמה) ממצא כזה יכול להיות ב"כתף קפואה" אוב קרע מסיבי של השרוול המסובב כאשר ראש ההומרוס מתבלט דרך הקרע בשרוול.

שלום רב תוגבה דלקתית (לא זיהום) בסטרוקטורות של הירך בדרך כלל בסטרוקטורה שנקרית בורסה טרוכנטרית שהתפקיד שלה הוא להחליק את התנועות הל מפרק הירך, בבדיקה בדרך כלל יש רגישות צדדית באזור ירך מקורב בורסיטיס כוונה לגירוי דלקתי במעטפת שנקראת בורסה, המעטפת מצויה במפרקים גדולים כל " בעיה בגוף" יוצרת תגובה דלקתית אשר מטרתה לנסות ולתקן את "הבעיה" בתגובה הדלקתית מפרשים חומרים אשר גורמים לכאבים NSAIDS או שמם האחר תרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת , גם מדכאות את הכאב בנוסף לדלקת, תרופות אלה ניתנות ללקיחה לפרק זמן קצוב סטרואידים-תרופות נוגדות דלקת. זריקות סטרואידים משמשות להקלה זמנית בלבד של כאבים.ודלקת (דיפורספן,דפומדרול, הידרוקורטיזון) יש צורך באבחון האם אין זה כאב מוקרן לדוגמא מהגב טיפולים לבורסיטיס יכולים לנוע בין תרופות, זריקות, רפואה משילמה,, פיזיותרפיה, ליזר שצינתה, גלי הלם וכלוי- באם באמת זאת האבחנה ואין מדובר בכאב מוקרן ד"ר בנימין בנדר www.drbender.co.il

שלום רב בורסיטיס כוונה לגירוי דלקתי במעטפת שנקראת בורסה, המעטפת מצויה במפרקים גדולים תוגבה דלקתית (לא זיהום) בסטרוקטורה של הירך ,שהתפקיד שלה הוא להחליק את התנועות של מפרק הירך כל " בעיה בגוף" יוצרת תגובה דלקתית אשר מטרתה לנסות ולתקן את "הבעיה" בתגובה הדלקתית מפרשים חומרים אשר גורמים לכאבים NSAIDS או שמם האחר תרופות לא סטרואידליות נוגדות דלקת , גם מדכאות את הכאב בנוסף לדלקת, תרופות אלה ניתנות ללקיחה לפרק זמן קצוב הזרקה –היא כדקה , אין זו הזרקה למפרק אלא מחות למפרק,לכן אין צורך בהדמיה כלשהי, הנחיות לאחר הזריקה בהתאם להוראות הרופא המזריק בברכה ד"ר בנימין בנדר

צריך להעריך מחדש את מצבך. לצורך כך מציע לפנות לאורתופד אשר ישוחח איתך , יבדוק אותך, יעיין בבדיקות דימות אם נעשו, ישקול ביצוע בדיקות דימות נוספות . יגיע לאבחנה ויחליט על טיפול במידת הצורך. ליצירת קשר טיפולי וקביעת תור נא ללחוץ על הקישורית שבסמוך לתמונתי למעלה ולטלפן.

פני למומחה כתף אם ימליץ על ניתוח נראה לי שזה פתרון הגיוני נוכח סבלך הממושך

שלום עינת, מומלץ לחזור לראומטולוג המטפל "שמכיר את בעיותך" כדי לאבחן את הבעיה החדשה ולהתחיל טיפול ומעקב אחרי תגובה לטיפול.

תלוי באיזה בורסיטיס מדובר. אם מדובר בבורסיטיס עם הסתיידויות הטיפול הפיסיותרפי לא יעיל במיוחד. אני מציע להתיעץ עם אורטופד העוסק בבעיות כתף לשם קביעת אבחנה מדויקת ווהחלטה על הטיפול