חרדה חברתית

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה גופנית-שיקומית

15/12/2013 | 09:57 | מאת: שלומי

אני בן 18 ומאז ומתמיד התאפיינתי כבן אדם סגור וביישן. עם השנים הפחד שלי מסיטואציות חדשות התעצם. לא יצאתי מהבית למקומות חברתיים כמו: סרט,מסעדה, טיולים שנתיים, ים, טיולים עם המשפחה וכ'ו מזה עשר שנים. כשאני בחברה עם אנשים אני תמיד נלחץ, גם עם אנשים שפחות או יותר אני מרגיש בנוח אתם. זה מתבטא בהזעת יתר בכפות הידיים ובגב, ואפילו בכאבי בטן(תסמונת המעי הרגיש). לכן, אני מעדיף להיות מסוגר בחדרי הרחק מההורים, מחברים ומהאחים. לאחרונה גם התחילו לי קשיים בהגעת מילים, גמגומים. בלימודים הולך לי מעולה כתוצאה מהזמן הפנוי ואף העודף שיש לי, אני עושה 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית ובפסיכומטרי הוצאתי 750. ועם זאת אני לא רואה שיש לי לאן להתקדם בחיים. אני מרגיש שלכל מקום שאני אלך אני לא אדע איך להביע את עצמי, להציע רעיונות משלי. אני תמיד אהיה העובד, השכיר ה"טוב" שלא יגיב אם יפגעו לו במשכורת, משמרות . אני רואה את עצמי כבן אדם שלא יוכל להיפתח למישהי מבחינת אהבה ושכל מה שאנסה בעניין סופו להיכשל. אני מפחד לצאת לחיים האזרחים עם כלים חברתיים השואפים לאפס. אשמח לעצה טובה

לקריאה נוספת והעמקה

היי שלומי, מדבריך נשמע שאכן אתה סובל, וכנראה התגובות הגופניות מבטאות חרדה וחוסר בטחון. אבל, אתה בחור צעיר והחיים לפניך ולבטח אפשר לעזור לך לבנות בטחון עצמי, תחושה של ערך ויכולת ליהנות מהחיים.לא כתבת מה קורה עם גיום לצה"ל...גם כחייל תוכל לקבל ייעוץ נפשי דרך קבנ"ים, וכאזרח - ממליצה לפנות לטיפול נפשי דרך קופת החולים שלך. שיהיה בהצלחה, וחבל על כל דקה - תפנה לעזרה מקצועית!אם תרצה עוד ייעוץ והכוונה - תכתוב כאן. בברכה, מיה

מנהל פורום פסיכותרפיה גופנית-שיקומית