הפסיכולוגית פגעה בי מאוד

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

18/01/2024 | 12:27 | מאת: NOT_FOUND

אני נכה צהל סובל מPTSD קשה מאוד , החלפתי מספר מטפלות אחרי 2 מפגשים שלא התחברתי עלהם הייתי בטיפול אצל פסיכולגית שנתיים ליפני שהגעתי לטיפול החדש ולא הצלחתי להתחבר לאף אחת לפנייה, אני נמצא אצלה שנה והיה לי נורא קשה לסמוך עלייה בחודש האחרון כן הצלחתי לסמוך עלייה והרגשתי שאני מביא את עצמי ליידי ביטוי בצורה הכי טובה , בשלוש מפגשים האחרונים היא לא מפסיקה להתנגח בי בלי הפסקה תחילה סיפרתי על חבר שיצאה עם אישה גורשה מבוגרת ממנו ב15 שנים ושקשה לי לסמוך עליו בגלל שלא חשב בצורה הגיונית ופגע בסביבה ובהורים היא ניסתה לשכנע אותי שאני טועה ושאני הבעיה בסיפור באותו מפגש התנגחה בי בכל רגע שהיה לה הזדמנות וגרמה לי להרגיש דפוק הרגשתי ממש את הכעס שלה עליי במפגש השני באותו השבוע ניסתה לשכנע אותי שהשאיפה שלי למציונות מגיל צעיר לא נכונה וניסתה לברר למה אני ככה תוך כדי שהיא שופטת אותי ומכאיבה לי היא יודעת שקשה לי לבטא רגשות אבל כעסה עלי שלא הצלחתי לתת לה אינדיקציה מאיפה זה נובע.במפגש השלישי היא פגעה בי ברמה שאחרי שחזרתי הביתה לא יכולתי לסמוך על אף אחד ירד לי הביטחון עצמי והרגשתי שבא לי למות. באותו מפגש אמרה לי שאני לא אוטנטי ונתה לי ציוני על מה שאני אומר על מה כן נשמע לה נכון ומה אני סתם ממציא בשביל לרצות אותה לטענתה. לאורך כל המפגש הרגשתי שהיא כועסת בנוסף לכל אמרתי למה קשה לי עם בני גילי שכולם מזיופים ברשתות החבריות וכדומא לאחר מכן ניסתה להוכיח לי שאני גם מזיוף וגם שם מסכות ומנסה להרשים אחרים נתפסה על אירוע שבו הכנתי למישהו אספרסו מהמכונה אפילו שאני לא יודע איך עשיתי זאת מתוך כוונה לכבד את האדם שנמצא מולי ולתת לו להרגיש פתוח בכל זאת אני מארח אותו ,היא התעקשה שאני זייפתי פה ושניסתי להרשים אותו בסוף הסכמתי איתה בשביל שתשחרר אותי מהכאב הזה חזרתי הביתה והתחלתי לבכות תמיד אמרתי לה שלא נשאר לי אופי כי הייתי קבור בבית 9 שנים והדבר היחידי שנשאר לי זה הכנות שלי הדבר היחידי שנשאר לי היא לקחה אותו וזרקה אותו לפח גרמה לי להתערר על עצמי . המעט שהיה בי היא רמסה בלי לעצור רגע אני מרגיש עכשיו חסר אופי חסר ביטחון עצמי ואיבדתי את היכולת לסמוך על אנשים לא עניתי מאז לאף חבר שהתקשר אפילו לאחד שנפצע בעזה וצריך אותי אני לא מסוגל לתקשר אפילו עם המשפחה ואמרתי לאמא ולאבא שלי שלא יפנו אלי כי אני כבר מת ולא רוצה לדבר עם אף אחד. במשך כל שלשות הפגשים היא פגעה וליפני זה הגעתי מרוגש מהמפגש כי פעם ראשונה שרציתי לבקש ממנה שתלמד אותי ליצור קשר עיין סמכתי עלייה עד שעשיתי את זה היא פגעה בלי כל כך חזק שאני לא מסוגל לתפקד נכנסה בי בכל שלושת הפעמים שהגעתי מחיוך שיש מישהו שאני יכול לבקש ממנו סוף סוף שילמד אותי איך ליצור קשר עין ולהרגיש קצת יותר טוב עם עצמי אני מרוסק וכל היום בוכה מזה לא מסוגל לסמוך על אך אחד אם מישהי שזאת העבודה שלה פגעה בי פעם אחרי פעם מי אמר שהשאר לא יעשו זאת גרמה לי להרגיש שאני דפוק ושקרן אני לא מצליח לתפקד אני כל כך פגוע שכל היום המחשבה הזאת מעסיקה אותי אין לי רגע אחד שאני לא בוכה הבן אדם היחידי שנתתי בו אמון פגע בי

היי לך אפשר לשמוע את הכאב שלך בתוך מה שכתבת ועד כמה נפגעת. אני ממש חושבת שקשה להשאר עם הכאב הזה לבד ובכל זאת תיארת שעד הפגישות האחרונות כן הצלחת לסמוך עליה. מאד ממליצה לחזור ולדבר איתה על התחושות שלך זה ישאיר אותך פחות לבד ואולי לבסוף גם פחות פגוע... ליאת

מנהל פורום פסיכותרפיה