בעיה בהליכה

שלום , לבני בן 18 אובחן לפני כשנה דיכאון. חשוב לציין שהוא לא סבל מבעיות פיסיאלוגיות בתנועה אז , אלא בעיקר בניתוק מהסביבה. נתנו לו כמויות גדולות של לוסטראל ווללפוראל. אמנם ירד לו הדכאון , אבל כבר אז עם התרופות החלו בעיות שונות של הליכה מוזרה וכווץ שרירי הפנים. את התרופות הוא לקח למשך כחצי שנה והפסיק. היום אולי יש לו תופעות מסויימות שי דכאון, אבל הוא מתפקד בסדר, הולך לבית הספר. הבעיה הגדולה - זה התנועתיות שלו בגוף. כך זה מתבטא : בהתחלה הוא התחיל ללכת בצורה מוזרה ובמקביל החל לעשות גם תנועות מוזרות בפנים - ראו אצלו ממש מתח בפנים וכל מיני שרירים מכווצים (לא רק בהזמן הליכה, אלא גם כשהוא יושב). כשהערנו לו על הנושא הזה הוא התחיל להשתדל ולשחרר את שרירי הפנים, אך בהליכה זה לא ממש עזר לו. עכשיו לזה נוספו לאחרונה כווצים באזור הכתפיים בזמן ההליכה - כתף אחת פתאום יותר למעלה, רואים מתיחה גדולה בשריר הצוואר הגדול מאחור שמגיע עד הכתפיים + שרירי הצוואר לחוצים מאוד. כשאומרים לו לשחרר - הוא עונה שזה לא תלוי בו והוא מנסה ולא מצליח. כאמור לפני שנה התופעות האלה לא היו. גם הוא וגם המשפחה מאוד מתוסכלים מזה, כי זה גם ישר בולט כשהוא יוצא החוצה. ייתכן שזה קשור לתרופות שהוא קיבל ? מה הסיבה האפשרית? האם זה יכול להיות OCD ? (מאז שדיברנו איתו על ההליכה שלו - זה נהיה יותר גרוע , התפשט לתנועות כתפיים, זה מתגבר אצלו בשעת לחץ וכשיש הרבה אנשים מסביב) למי לפנות? האם לוסטראל במקרה של OCD יכול להיות מתאים? תודה

פסיכיאטר מסויים המליץ היום על לוסטראל. אך השאלה היא האם לוסטראל יכול לעזור לבעיה ספציפית של בעיה בהליכה ? כי לפי מה שהתרשמתי היום חלק גדול מהירידה של הילד במצב רוח היום נובע מבעיית התנועתיות. תודה רבה