אובססיות טהורות..........................

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

23/08/2018 | 10:33 | מאת: משה

שלום..רציתי לשאול לגבי אובססיות רק במחשבה ללא קומפלסיביות, האם לדעתך ברגע שאני לא דוחה את המחשבות ולא מתנגד אליהם, האם זה נקרא גם סוג של חשיפה ? הרבה פעמים במהלך היום ותוך כדי העיסוקים השונים מגיעות מחשבות אני משתדל לא להתנגד אליהם ולא לדחות אותם אלא ממשיך בעיסוקי כרגיל האם זה סוג של חשיפה?לפי הבנתי זה כמו מיינדפולנס אך השאלה אם זה נחשב חשיפה..כי אני לא פועל באופן אקטיבי אלא פשוט לא מתנגד למחשבות.

לקריאה נוספת והעמקה

היי משה, לשאלתך, זה לא סוג של חשיפה וגם לא מיינדפולנס. בתרגול מיינדפולנס מנסים להתבונן מהצד במחשבות או בגירויים אחרים ולא להמשיך בעיסוקים רגילים, אלא לעסוק בהתבוננות. בתרגול חשיפה מעוררים את המחשבות באופן מכוון, כדי לפחד מהן. מה שאתה עושה הוא ניסיון לשנות את הגישה שלך כלפי המחשבות, שזה מצוין, וגם זה מהווה חלק מהטכניקות שעוזרות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

23/08/2018 | 14:01 | מאת: משה

תודה על התשובה...אחת האובססיות הקשות שלי זה האוסידי זאת אומרת הצלחתי בצורה כזו או אחרת להצליח עם כל האובססיות ולנצח אותם,וגם אם תבוא אחת אחרת אם אצטרך אעשה לה אובססיה...אבל ישנה אובססיה אחת שאני לא יודע איך לטפל בה וזאת אובססיה על האוסידי עצמו..כל הזמן בראש שלי שאולי אני לא מספיק יודע איך לפתור את האוסידי , ואני בודק אפשרויות נוספות חוץ מחשיפה, אני בעיקר סובל מאובססיות טהורות..כמו כן הגוף שלי די רגיש להתכווצויות שנובעים ממצבי לחץ כאלה ואחרים וכמובן שהאוסידי עצמו גם מלחיץ...אני לא נבהל מההתכווצויות וכמובן שאני לא מתנגד אליהם אני נותן להם לעבור לבד...שאלתי מה עצתך ,איזה חשיפה אני יכול לעשות לאוסידי עצמו?

היי משה, אני חושבת שכדאי לך לעבוד קודם כל על איך לקבל את ה- OCD ולא על איך "לנצח" אותו. הניסיון לשלוט במחשבות ו"לפתור" את ה- OCD בדרך כלל רק מוביל לתוצאה ההפוכה, כי כדי שלא יהיה לך OCD אתה צריך שלא יהיה לך אכפת שיש לך OCD. לכן, הכיוון הוא לא איך "לקטול" את המחשבה אלא יותר להרפות ולהניח לה להיות. אני מקווה שמה שכתבתי מובן. כדי לדעת איזו חשיפה צריך לעשות, צריך לדעת ממה אתה פוחד בדיוק, כלומר מהי המחשבה המפחידה על ה- OCD עצמו. ואגב, אין באמת דבר כזה "אובססיות טהורות", שכן כל התנגדות וחוסר קבלה של המחשבה הוא בבחינת "טקס". יכולים גם להיות טקסים פנימיים ותהליכים נפשיים מאוד עדינים שנחשבים טקס, ולפיכך מתחזקים את ההפרעה. אובססיות ללא התנגדויות פשוט לא יכולות להתקיים לאורך זמן. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

23/08/2018 | 21:12 | מאת: משה

תודה רבה כמו שחשבתי שאני צריך ללמוד לקבל את ההפרעה... לגבי עניין החשיפה לא מובן לי משהו , האם וכאשר אני לא מתנגד לתחושות שעולות בי למשל יצאתי מהבית ואני מסופק אם נעלתי את הדלת ועולות בי תחושות של ספק ומחשבות טורדניות, כאשר אני לא מתנגד אליהם ,האם זה לא סוג של חשיפה ? כי הרי אני חשוף לאיום ואני לא מתנגד אליו, הרבה פעמים אישית אני רואה שזה עוזר לי כבר לאחר פעם אחת כזאת לפעמים זה לוקח כמה פעמיים, אבל מה שאני בא להגיד זה שאני לא נחשף באופן מכוון אלא אם וכאשר נתקלתי באיום אני לא מתנגד אליו ,לפי דעתי זה גם סוג של חשיפה, האם אני טועה?כי את אמרת שמחשבות שעולות בי במהלך היום ואני לא מתנגד אליהם זה שינוי גישה ולא חשיפה, אבל יש פה מימד של חשיפה גם, כמובן שאני יכול להיחשף עוד יותר אבל הרבה פעמיים אני רואה שזה מספיק לי .

חשיפה בהגדרה שלה היא סיטואציה מכוונת, כלומר אתה יוצר מראש את הסיטואציה במטרה ליצור "הפחדה עצמית", ולא התמודדות ספונטנית. כמעט כל המטופלים שואלים אותי בשלב מסוים: "אני נחשף למחשבות שלי כל הזמן, אז למה אני צריך לעשות חשיפה מכוונת? מה ההבדל?" ואני עונה שזה לא אותו הדבר בכלל. אתה צריך "להביא" את המחשבה כשהיא לא שם, כלומר ליצור מצב שבו אתה רוצה בה, ולא רק להתמודד איתה כשהיא רוצה לבוא אליך. כשאתה בוחר בה ורוצה בה, אתה בשליטה הרבה יותר גדולה מאשר בסיטואציות הספונטניות.

23/08/2018 | 22:52 | מאת: משה

אוקיי אני מסכים ומזדהה שאכן יש מחשבות שמצריכות היחשפות מכוונת...אבל האם תמיד באופן קבוע?הרי הרבה פעמים אני מצליח להעביר את המחשבות ללא חשיפה מכוונת,ומספיק להיתקל בגירוי המאיים מספר פעמים בודד ולא להתנגד לו וזה כבר לא מלחיץ אותי לפעמים הבאות.אז בעצם מה הכלל אלו אובססיות צריך להביא לחשיפה מכוונת ?מן הסתם רק אלו שממשיכות להציק ושלא עברו בחשיפה הספוטנית,האם אני טועה האם זה הגיוני שהאובססיות עברו מעצם החשיפה הספונטנית?כי לא יתכן שאתחיל לרשום את כל המחשבות שעברו עלי במהלך היום ואתחיל לעשות להם חשיפה כי אחרת אני לא אצא מזה.

היי משה, בהחלט אין צורך לעשות חשיפה על כל מחשבה ומחשבה. המוח, בסופו של דבר עושה הכללה, ואם נחשפים לפחדים מסוימים, זה בדרך כלל משליך גם על אחרים. החשיפה מתבצעת בצורה כזו, שבכל יום אתה בוחר לך שעה מסוימת ל"הפחדה עצמית". בשעה הזו אתה נחשף לפחד אחד או לכמה פחדים (תלוי בזמן שלוקח להיחשף אליהם), ונשאר איתם עד שהחרדה פוחתת במידה משמעותית (חשוב מאוד להישאר ולא להפסיק באמצע). התרגיל צריך להימשך בין עשר דקות לשעה, לפי הזמן שלוקח לפחד לדעוך.

27/08/2018 | 19:52 | מאת: משה

שוב תודה על התשובה.. עלתה לי שאלה בנוגע להיחשפות פיזית, הרי כתבת שאסור להפסיק את ההיחשפות בזמן שהפחד עולה ולפי מה שאני מבין זה משום שלאחר מכן הפחד מאותו אובייקט יכול להתחזק. לפי זה עלתה לי שאלה, כאשר אדם עושה היחשפות פיזית למשל יש לו פחד קהל, והוא צריך להרצות בפני קהל גדול, והוא מחליט להיחשף ןלהרצות , כאשר הפחד עולה לו נניח שהוא מרשה לו לעלות ואז הוא עושה טקס מנטלי כי הוא כבר אינו יכול לסבול את הפחד( הוא שהוא חושב ואומר לעצמו תוך כדי הפחד מה יכול לקרות לו גם אם "יעשה פאדיחות( אגב האם בכלל זה נחשב טקס?) בכל אופן הרי ברגע זה הוא גרם לפחד להסתלק ולכאורה לפעם הבאה הפחד שלו מפני פחד קהל יהיה יותר חזק ,כי הוא עשה סוג של טקס, מה את חושבת לגבי זה ?האם היחשפות מסוג זה מזיקה ולא מועילה?

לגבי פחד קהל, זו חרדה "רגילה" ולא OCD, ולכן אין פה שום "טקס". מותר לעשות פעולות מרגיעות בזמן הדיבור מול קהל, שכן יש פה אלמנט של ביצוע, והפעולה יכולה לעזור בביצוע טוב יותר. מאחר שחרדת ביצוע היא הפחד מכישלון בביצוע, דברים שעוזרים לביצוע טוב יותר יכולים לעזור. זה בדיוק ההבדל בין אובססיה לבין פחד "רגיל", שכן פחד שאינו אובססיה מגיב להיגיון. למשל, מחשבות מתקנות כמו "אני אעשה כך וכך וזה יעזור לי לבצע טוב יותר", "גם אם אפשל, זה לא יהיה סוף העולם" יכולות להועיל. אובססיה, מצד שני, לא מגיבה להיגיון ול"מחשבות מתקנות", אלא אך ורק לחשיפה ולהפסקת הטקס.

28/08/2018 | 01:14 | מאת: משה

מעניין..אני שואל זאת מכיוון שאמרת לפני כן שאסור לעצור את הפחד תוך כדי ההיחשפות, האם הסיבה היא שבגלל שהוא יכול להתחזק אם אני מפסיק באמצע? אני שואל זאת מכיוון שחוץ מאוסידי שיש לי, אני סובל מהתכווצויות רבות באזור הגרון וכן הבטן,אמנם לאחר עבודה רבה שלי עם עצמי מתוך קבלת ההתכווצויות ולא להילחם איתם הם ירדו בצורה משמעותית, הנחת היסוד שלי להתכצוויות זה שיש איזה איזה גורם מסויים שהוא בעיקר לחץ וכו..שגורם לי לכך, לכן אמרתי ככל שאני אקבל אותם ככה אתרגל לאותו גורם וכך הפחד מאותו גורם יעבור כי אני לא מתנגד לו, ולאחר שאמרת שאסור להפסיד באמצע החשיפה לפחד, באה לי שאלה חזקה מה קורה עם אני אסיח את דעתי למשהו אחר תוך כדי שיש לי התכווצות חזקה באזור הגרון ,האם בגלל שהסחתי את דעתי ולא נשארתי עם הפחד ( הלחץ או סיבה אחרת שגורמת לי להתכווצות) האם בעצם אני יגרום להתכווצות פעם הבאה להיות יותר חזקה? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי זה קצת שאלה מסובכת.

הסיבה שלא כדאי להפסיק חשיפה באמצע, היא שהמוח לומד מכך שהפחד עבר בגלל שעצרת אותו במכוון, כלומר שהתנגדת לו וניסית להירגע. על מנת להתגבר על חרדות, המוח חייב ללמוד שהן עוברות לבד, גם בלי שום ניסיון להירגע, ורק כך הוא לומד שהדבר שממנו הוא מפחד איננו מסוכן. החרדה לא חייבת להתחזק אם עוצרים חשיפה באמצע או מנסים להירגע, היא יכולה גם להישאר אותו הדבר. אפשר בהחלט לעשות דברים אחרים תוך כדי ההתכווצות וסימפטומים פיזיים אחרים, ואפילו רצוי. אבל כדאי לעשות זאת פשוט כחלק מההתנהלות הרגילה שלך, ולא על מנת להירגע. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית