גישת המיינדפולנס: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

לגוף ולנפש: כל מה שחשוב לדעת על מדיטציה

המדיטציה משפיעה על הגוף, על הנפש ועל המוח. היא מסייעת להקל על כאבים, להתמודד עם חרדות ועוד. אילו יתרונות נוספים כוללת המדיטציה וכיצד תוכלו לתרגל אותה לגמרי בעצמכם בבית או בכל מקום אחר? מדריך המדיטציה מגיעה אלינו מעולם המזרח הרחוק. כיום, היא משמשת אנשים רבים גם ברחבי העולם המערבי, ומסייעת להם להיכנס למצב גופני ונפשי רגוע יותר. המדריך הבא, יסייע לכם להבין כיצד המדיטציה פועלת על הגוף ועל הנפש. באמצעותו, תוכלו אפילו לתרגל אותה בעצמכם. התבוננות פנימית והתמודדות עם אתגרי החיים. צילום: שאטרסטוק מהי מדיטציה? המדיטציה היא כלי עמוק ורחב, המשמש לטובת התבוננות פנימית והתמודדות עם אתגרי החיים. למעשה מדובר בתרגול מנטלי, שמטרתו לאפשר לאדם להיכנס פנימה אל תוך ה"שקט הפנימי" שלו. כלומר, היא מובילה אותו למקום שבו הוא מאפשר לעצמו להיות במצב נפשי וגופני רגוע ומשוחרר יותר. בנוסף, המדיטציה מביאה להרחבת המודעות העצמית, ומשמשת ככלי מצוין לפתרון בעיות, לקיחת אחריות ויצירת שינוי בחיים....

סיבות אפשריות ומצבים דומים לגישת המיינדפולנס

טיפולי תמיכה נפשיים ופסיכולוגיים - תמונת המחשה
טיפולי תמיכה נפשיים ופסיכולוגיים ממה נובעת התנהגות אלימה של גברים כלפי בנות הזוג שלהם? כיצד ניתן לטפל בגברים המתנהגים בא...
ללמוד עוד על גישת המיינדפולנס
הפרעות חרדה: איך לחזור לחיים?-תמונה

חוששים להיפגש עם חברים בבית קפה? רוצים להביע את דעתכם...

מאת: ד"ר פטרישה...
08/06/2017
על הפרעת אישיות היסטריונית-תמונה

כולנו זקוקים לתשומת לב, אבל המתמודדים עם הפרעת אישיות...

מאת: ד"ר שקד ג'נט...
29/06/2017
לגוף ולנפש: כל מה שחשוב לדעת על מדיטציה-תמונה

המדיטציה משפיעה על הגוף, על הנפש ועל המוח. היא מסייעת להקל...

מאת: אסתראה -...
14/08/2019
התמכרות להימורים: איך יוצאים מזה?-תמונה

התמכרות להימורים נובעת לרוב מחסכים רגשיים בילדות. זמינות...

מאת: אמינה...
18/04/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לגישת המיינדפולנס?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

גישת המיינדפולנס: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

לפני ארבעה חודשיים חטפתי התקף מהגב לרגל עברתי ארבעה חודשיים לא קלים בכלל ריתוק למיטה לא יצאתי לאף מקום לא היו לי חיים בכלל עד לפני חודשיים בערך עברתי עוד פעם התקף בחודש אפריל והכול היה בסדר לקח לי חודשיים להחלים הכוונה בעזרת פיזיטרופיה והלכתי עם קביים עד שירשתי לאט לאט לרב אחד ואז בחודש יוני הקב הזה גם ירד לאט לאט בהדרגה וחזרתי פחות או יותר לתפקד הליכה לקניון ולכול מיני מקומות התחלתי ללכת לאוטובוס אחרי תקופה ארוכה וזה עשה לי טוב עד יום חמישי שבוע שעבר הכול היה בסדר גם המטפל שלי הפיזיתרופיסט אמר שאני צריכה לחזור לעשות פעילות ההצעה הטיפשית שלו וביום שישי חטפתי עוד פעם התקף יצאתי בדיוק מאיזה מקום בבית וחטפתי התקף מהגב לרגל היו לי כאבים לא יכלתי לדרוך על הרגל צלעתי והכול נהרס בשנייה אחרי תקופה ארוכה של החלמה תקופה של מיטה הכול נהרס ועכשיו במצב נפשי לא טוב בגלל כול מה שקרה אני מותשת מההתקפים האלה אני לא מצליחה להחלים כמו שצריך הייתי כבר במגמת שיפור היו כאבים אבל לא מצב של לחזור לקביים עכשיו אני עוד פעם במיטה עם גיחות קטנות של הליכות בבית וקביים בקיצור אין לי חיים מהדבר הזה אני חיה לפי צוי הגב שלי אני צריכה לחיות ככה עד שחזרתי לתפקד ולחזור למסלול חיים נורמליים עוד פעם המצב המחורבן הזה עכשיו לחשוב על החלמה לחשוב על איך אני חוזרת עוד פעם לחיים שלי אני רוצה לעשות דברים אני לא יכולה לעשות כלום פשוט כלום גם לא לרדת למטה מה אני עושה ?

קרוליין יקרה! מצטערת מאוד מאוד לשמוע על הסבל הרב שאת עוברת. הקושי הגופני והרגשי. ביחד ולחוד. גייסת כוחות ומשאבים רבים כדי להחלים (שזה בפני עצמו יכול להרגיש כמו מאבק יום יומי מול כל כך הרבה קולות פנימיים ומחסומים) את אומרת שאחרי שהרגשת שאת מחלימה וכבר עברת תהליך סיזיפי, שוב חזר ההתקף ואחריו חוסר התפקוד.. ואת מרגישה שחזרת לנקודת התחלה.. החוסר אונים, התסכול, הצער, המועקה והשאלות והמחשבות הבלתי פוסקות.. כמו בלון שהתפוצץ.. יש רגעים שזה מרגיש נפילה, נגיעה בתהום. מלבד לנסות להיות אתך, לייחל עבורך להחלמה (סופית! או לפחות כזו המאפשרת תפקוד, אוורור ועשייה). אני חושבת שאם יש מישהו שיכול להיות אתך, לחשוב אתך על דרכי טיפול פיזיות (בהסכמה ואישור רפואי) נוספות/אלטרנטיביות במקביל ובשיתוף הרופא המטפל. יש תחום רחב של מה שמכונה "רפואה משלימה". וגם בתוך הטווח של הטיפולים הקונבנציונליים- האם מוצו כל המענים הרפואיים? אפשר לקבל חוות דעת נוספות? הפיזיותרפיסט מיודע במצבך? אפשר לבחון אתו יחד, אם בעקבות הנחיה שגויה ההתקף חזר, מה לא היה מתאים עבורך ועבור הגוף שלך לבצע? תרגילים אחרים בהיבט הרגשי- מגיע לך הכי חיבוק, תמיכה וליווי שיש! אם יש מישהו קרוב שאת מרגישה שיש לך מקום בלב שלו/ה או איש מקצוע. אפשר לברר, אולי דרך הרווחה אם יש אופציה לסיוע פיזי ורגשי בבית. ממליצה לנסות לרכוש ספרים עם טכניקות כגון "מיינדפולנס", פסיכולוגיה חיובית (יש בכל חנות ספרים ממוצעת). לראות סרטים מצחיקים, תכניות אהובות בטלוויזיה, הרצאות מעניינות. להזמין אוכל אהוב וטעים לבית. אני בטוחה שלפעמים אין חשק לכלום. והרעיונות האלה נשמעים מנותקים, לא רלוונטיים ואפילו מכעיסים... אבל כשמתאפשר אפילו פתח קטן, תבדקי אם אפשר (כמובן, רק מה שאת מתחברת ואוהבת). בהצלחה!

הי קרוליין, זה מסע קשה וסיזיפי, השיקום, ובעיקר כשיש נסיגות. מותר להתעצב קצת, זה טבעי, אבל חשוב - כמו שאמר הפיזיוטרפיסט - לא לוותר על תנועה ועל תפקוד. זו לרוב הדרך (והיא מלווה בכאב). אודי

שלום..רציתי לשאול לגבי אובססיות רק במחשבה ללא קומפלסיביות, האם לדעתך ברגע שאני לא דוחה את המחשבות ולא מתנגד אליהם, האם זה נקרא גם סוג של חשיפה ? הרבה פעמים במהלך היום ותוך כדי העיסוקים השונים מגיעות מחשבות אני משתדל לא להתנגד אליהם ולא לדחות אותם אלא ממשיך בעיסוקי כרגיל האם זה סוג של חשיפה?לפי הבנתי זה כמו מיינדפולנס אך השאלה אם זה נחשב חשיפה..כי אני לא פועל באופן אקטיבי אלא פשוט לא מתנגד למחשבות.

היי משה, לשאלתך, זה לא סוג של חשיפה וגם לא מיינדפולנס. בתרגול מיינדפולנס מנסים להתבונן מהצד במחשבות או בגירויים אחרים ולא להמשיך בעיסוקים רגילים, אלא לעסוק בהתבוננות. בתרגול חשיפה מעוררים את המחשבות באופן מכוון, כדי לפחד מהן. מה שאתה עושה הוא ניסיון לשנות את הגישה שלך כלפי המחשבות, שזה מצוין, וגם זה מהווה חלק מהטכניקות שעוזרות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

תודה על התשובה...אחת האובססיות הקשות שלי זה האוסידי זאת אומרת הצלחתי בצורה כזו או אחרת להצליח עם כל האובססיות ולנצח אותם,וגם אם תבוא אחת אחרת אם אצטרך אעשה לה אובססיה...אבל ישנה אובססיה אחת שאני לא יודע איך לטפל בה וזאת אובססיה על האוסידי עצמו..כל הזמן בראש שלי שאולי אני לא מספיק יודע איך לפתור את האוסידי , ואני בודק אפשרויות נוספות חוץ מחשיפה, אני בעיקר סובל מאובססיות טהורות..כמו כן הגוף שלי די רגיש להתכווצויות שנובעים ממצבי לחץ כאלה ואחרים וכמובן שהאוסידי עצמו גם מלחיץ...אני לא נבהל מההתכווצויות וכמובן שאני לא מתנגד אליהם אני נותן להם לעבור לבד...שאלתי מה עצתך ,איזה חשיפה אני יכול לעשות לאוסידי עצמו?

היי משה, אני חושבת שכדאי לך לעבוד קודם כל על איך לקבל את ה- OCD ולא על איך "לנצח" אותו. הניסיון לשלוט במחשבות ו"לפתור" את ה- OCD בדרך כלל רק מוביל לתוצאה ההפוכה, כי כדי שלא יהיה לך OCD אתה צריך שלא יהיה לך אכפת שיש לך OCD. לכן, הכיוון הוא לא איך "לקטול" את המחשבה אלא יותר להרפות ולהניח לה להיות. אני מקווה שמה שכתבתי מובן. כדי לדעת איזו חשיפה צריך לעשות, צריך לדעת ממה אתה פוחד בדיוק, כלומר מהי המחשבה המפחידה על ה- OCD עצמו. ואגב, אין באמת דבר כזה "אובססיות טהורות", שכן כל התנגדות וחוסר קבלה של המחשבה הוא בבחינת "טקס". יכולים גם להיות טקסים פנימיים ותהליכים נפשיים מאוד עדינים שנחשבים טקס, ולפיכך מתחזקים את ההפרעה. אובססיות ללא התנגדויות פשוט לא יכולות להתקיים לאורך זמן. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

תודה רבה כמו שחשבתי שאני צריך ללמוד לקבל את ההפרעה... לגבי עניין החשיפה לא מובן לי משהו , האם וכאשר אני לא מתנגד לתחושות שעולות בי למשל יצאתי מהבית ואני מסופק אם נעלתי את הדלת ועולות בי תחושות של ספק ומחשבות טורדניות, כאשר אני לא מתנגד אליהם ,האם זה לא סוג של חשיפה ? כי הרי אני חשוף לאיום ואני לא מתנגד אליו, הרבה פעמים אישית אני רואה שזה עוזר לי כבר לאחר פעם אחת כזאת לפעמים זה לוקח כמה פעמיים, אבל מה שאני בא להגיד זה שאני לא נחשף באופן מכוון אלא אם וכאשר נתקלתי באיום אני לא מתנגד אליו ,לפי דעתי זה גם סוג של חשיפה, האם אני טועה?כי את אמרת שמחשבות שעולות בי במהלך היום ואני לא מתנגד אליהם זה שינוי גישה ולא חשיפה, אבל יש פה מימד של חשיפה גם, כמובן שאני יכול להיחשף עוד יותר אבל הרבה פעמיים אני רואה שזה מספיק לי .

חשיפה בהגדרה שלה היא סיטואציה מכוונת, כלומר אתה יוצר מראש את הסיטואציה במטרה ליצור "הפחדה עצמית", ולא התמודדות ספונטנית. כמעט כל המטופלים שואלים אותי בשלב מסוים: "אני נחשף למחשבות שלי כל הזמן, אז למה אני צריך לעשות חשיפה מכוונת? מה ההבדל?" ואני עונה שזה לא אותו הדבר בכלל. אתה צריך "להביא" את המחשבה כשהיא לא שם, כלומר ליצור מצב שבו אתה רוצה בה, ולא רק להתמודד איתה כשהיא רוצה לבוא אליך. כשאתה בוחר בה ורוצה בה, אתה בשליטה הרבה יותר גדולה מאשר בסיטואציות הספונטניות.

אוקיי אני מסכים ומזדהה שאכן יש מחשבות שמצריכות היחשפות מכוונת...אבל האם תמיד באופן קבוע?הרי הרבה פעמים אני מצליח להעביר את המחשבות ללא חשיפה מכוונת,ומספיק להיתקל בגירוי המאיים מספר פעמים בודד ולא להתנגד לו וזה כבר לא מלחיץ אותי לפעמים הבאות.אז בעצם מה הכלל אלו אובססיות צריך להביא לחשיפה מכוונת ?מן הסתם רק אלו שממשיכות להציק ושלא עברו בחשיפה הספוטנית,האם אני טועה האם זה הגיוני שהאובססיות עברו מעצם החשיפה הספונטנית?כי לא יתכן שאתחיל לרשום את כל המחשבות שעברו עלי במהלך היום ואתחיל לעשות להם חשיפה כי אחרת אני לא אצא מזה.

היי משה, בהחלט אין צורך לעשות חשיפה על כל מחשבה ומחשבה. המוח, בסופו של דבר עושה הכללה, ואם נחשפים לפחדים מסוימים, זה בדרך כלל משליך גם על אחרים. החשיפה מתבצעת בצורה כזו, שבכל יום אתה בוחר לך שעה מסוימת ל"הפחדה עצמית". בשעה הזו אתה נחשף לפחד אחד או לכמה פחדים (תלוי בזמן שלוקח להיחשף אליהם), ונשאר איתם עד שהחרדה פוחתת במידה משמעותית (חשוב מאוד להישאר ולא להפסיק באמצע). התרגיל צריך להימשך בין עשר דקות לשעה, לפי הזמן שלוקח לפחד לדעוך.

שוב תודה על התשובה.. עלתה לי שאלה בנוגע להיחשפות פיזית, הרי כתבת שאסור להפסיק את ההיחשפות בזמן שהפחד עולה ולפי מה שאני מבין זה משום שלאחר מכן הפחד מאותו אובייקט יכול להתחזק. לפי זה עלתה לי שאלה, כאשר אדם עושה היחשפות פיזית למשל יש לו פחד קהל, והוא צריך להרצות בפני קהל גדול, והוא מחליט להיחשף ןלהרצות , כאשר הפחד עולה לו נניח שהוא מרשה לו לעלות ואז הוא עושה טקס מנטלי כי הוא כבר אינו יכול לסבול את הפחד( הוא שהוא חושב ואומר לעצמו תוך כדי הפחד מה יכול לקרות לו גם אם "יעשה פאדיחות( אגב האם בכלל זה נחשב טקס?) בכל אופן הרי ברגע זה הוא גרם לפחד להסתלק ולכאורה לפעם הבאה הפחד שלו מפני פחד קהל יהיה יותר חזק ,כי הוא עשה סוג של טקס, מה את חושבת לגבי זה ?האם היחשפות מסוג זה מזיקה ולא מועילה?

לגבי פחד קהל, זו חרדה "רגילה" ולא OCD, ולכן אין פה שום "טקס". מותר לעשות פעולות מרגיעות בזמן הדיבור מול קהל, שכן יש פה אלמנט של ביצוע, והפעולה יכולה לעזור בביצוע טוב יותר. מאחר שחרדת ביצוע היא הפחד מכישלון בביצוע, דברים שעוזרים לביצוע טוב יותר יכולים לעזור. זה בדיוק ההבדל בין אובססיה לבין פחד "רגיל", שכן פחד שאינו אובססיה מגיב להיגיון. למשל, מחשבות מתקנות כמו "אני אעשה כך וכך וזה יעזור לי לבצע טוב יותר", "גם אם אפשל, זה לא יהיה סוף העולם" יכולות להועיל. אובססיה, מצד שני, לא מגיבה להיגיון ול"מחשבות מתקנות", אלא אך ורק לחשיפה ולהפסקת הטקס.

מעניין..אני שואל זאת מכיוון שאמרת לפני כן שאסור לעצור את הפחד תוך כדי ההיחשפות, האם הסיבה היא שבגלל שהוא יכול להתחזק אם אני מפסיק באמצע? אני שואל זאת מכיוון שחוץ מאוסידי שיש לי, אני סובל מהתכווצויות רבות באזור הגרון וכן הבטן,אמנם לאחר עבודה רבה שלי עם עצמי מתוך קבלת ההתכווצויות ולא להילחם איתם הם ירדו בצורה משמעותית, הנחת היסוד שלי להתכצוויות זה שיש איזה איזה גורם מסויים שהוא בעיקר לחץ וכו..שגורם לי לכך, לכן אמרתי ככל שאני אקבל אותם ככה אתרגל לאותו גורם וכך הפחד מאותו גורם יעבור כי אני לא מתנגד לו, ולאחר שאמרת שאסור להפסיד באמצע החשיפה לפחד, באה לי שאלה חזקה מה קורה עם אני אסיח את דעתי למשהו אחר תוך כדי שיש לי התכווצות חזקה באזור הגרון ,האם בגלל שהסחתי את דעתי ולא נשארתי עם הפחד ( הלחץ או סיבה אחרת שגורמת לי להתכווצות) האם בעצם אני יגרום להתכווצות פעם הבאה להיות יותר חזקה? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי זה קצת שאלה מסובכת.

הסיבה שלא כדאי להפסיק חשיפה באמצע, היא שהמוח לומד מכך שהפחד עבר בגלל שעצרת אותו במכוון, כלומר שהתנגדת לו וניסית להירגע. על מנת להתגבר על חרדות, המוח חייב ללמוד שהן עוברות לבד, גם בלי שום ניסיון להירגע, ורק כך הוא לומד שהדבר שממנו הוא מפחד איננו מסוכן. החרדה לא חייבת להתחזק אם עוצרים חשיפה באמצע או מנסים להירגע, היא יכולה גם להישאר אותו הדבר. אפשר בהחלט לעשות דברים אחרים תוך כדי ההתכווצות וסימפטומים פיזיים אחרים, ואפילו רצוי. אבל כדאי לעשות זאת פשוט כחלק מההתנהלות הרגילה שלך, ולא על מנת להירגע. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום. הייתי מעוניינת לדעת איזה טיפולים מעשיים ללא כדורים מטפלים בדיכאון? תודה רבה.

היי יעל אני לא לגמרי מבינה את המשמעות של "מעשיים" במה שכתבת משום שגם טיפול בדיבור-דינאמי יכול להיות עם תוצאות מעשיות. בכל מקרה האפשרויות לטיפול בדיכאון הן: טיפול דינאמי טיפול קוגניטיבי טיפול התנהגותי מיינדפולנס- מדיטציית קשיבות, וכן שילוב אינטגרטיבי של השיטות לעיל או גם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה: דיקור סיני, הילינג, צמחי מרפא ועוד... ליאת

לפני 6 חודשים עזבתי את המסגרת הפסיכאטרית בה הייתי וכעת אני מטופלת אצל הרופאת משפחה.כל פעם שמתחילים לדבר איתי על המסגרת הזאת שעברתי שם דברים נוראיים,אני עצבנית הלב שלי פועם אני כבר לא צעירה אני בת 52 ויש לי התפרצויות זעם בעיקר כלפי ההורים שלי.הוריי הבטיחו לי שלא אחזור לעולם למסגרת אבל שלחו לי משהו איזשהי מכתב ואני ממש מרגישה פעימות לב עצבים חזקים.אשמח להסחות דעת ואיך להירגע מהנושא.תודה.

היי סיוון תרגילים להרגעה עצמית הם: - דמיון מודרך- לחשוב על מקום, אדם, אוסיטואציה שהיא כמו "מקום בטוח" עבורך וכל פעם שדפיקות הלב עולות להזכר באותו "מקום בטוח" - הרפיה, כיווץ של כל אחד מהשרירים ולהרפות במהירות - מדיטציה (רצוי- טונגלן, תקראי על זה) - מדיטציית מיינדפולנס- סריקה גופנית של כל האיברים והתחושות (יכולה גם למצוא סרטונים ביו טיוב), - נשימה סרעפתית- לנשום שלוש פעמים באופן עמוק דרך האף למלא את הבטן ולהוציא אוויר דרך הפה. להשהות מעט את האוויר בבטן לפני שמוציאים - ספורט על כל סוגיו - לחשוב על דבאים שמרגיעים אותך , אמבטיה? עיסוי? שיחה עם חברה? ים? וכו'. ליאת

01/08/2016 | 14:12 | מאת: סיוון
מתוך פורום פסיכותרפיה