פורום סכיזופרניה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
סכיזופרניה פוגעת באחד מכל 100 אנשים. אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה נמצאים בינינו וחיים כמו כל אחד מאיתנו. טיפול נכון במחלה בשלב מוקדם, מאפשר לאדם לחזור למצב של חיים רגילים והשתלבות בחברה. עד היום לא היה לחולי הסכיזופרניה ולבני משפחותיהם מקום בו יוכלו להתבטא, לשאול ולהתפתח. על כן הוקם פורום זה, אשר יהווה את הבית של הסכיזופרניה ברשת האינטרנט הישראלית. פורום זה נועד בכדי לרכז את כל האינפורמציה החשובה בנושא סכיזופרניה, לייצר מקום של שיח ותמיכה וכן לאפשר למתמודדים עם המחלה ובני משפחותיהם להתייעץ עם מומחים באמצעות פורום מקצועי ופעיל. דרך המידע המתפרסם והפורום הפעיל ניתן להכיר את מחלת הסכיזופרניה על צדדיה השונים, להבין מהן דרכי הטיפול הקיימות ולהעלות את המודעות החברתית לגבי למעלה מ-70,000 איש המתמודדים עם סכיזופרניה בישראל.
2251 הודעות
2079 תשובות מומחה

מנהל פורום סכיזופרניה

03/08/2016 | 00:06 | מאת: הגנן מהשרון

על פי ריח הזיעה? קראתי מאמר שטוען שלסכיזופרנים יש ריח זיעה מיוחד של פירות מתוקים בשלים. האם זה נכון?

בשנות השישים היתה תאוריה שיש ריח ייחודי למי שחולה בסכיזופרניה, הטענה הזו לא הוכחה ולא נמצא חומר מסויים שנמצא רק בזיעה של אנשים עם סכיזופרניה. החומר שנמצא בזיעה במחקר המקורי trans-3-methyl-2-hexenoic acid (TMHA) הוא חומר שנמצא בזיעה של רוב האנשים ממוצא לבן ואסיאתי. מה שיכול לגרום לריח הוא לא המחלה עצמה אלא חוסר שמירה על הגייינה.

02/08/2016 | 10:58 | מאת: נימרוד

שלום דוקטור, למי שיש איפיון ביפולרי במחזורים מהירים, ימים או שבועות, הבנתי שהטיפול התרופתי הכבד המתמשך אינו אפקטיבי, האם טיפול סימפטומטי יעיל יותר באמצעות מינון מסוים שתרופות הרגעתית מתחום הסכיזופרניה כמו רספרידל במצב התעוררות מאנית? בלי לגעת בדכאון עם כל תרופה שמעלה סרטונין, שזה למעשה דחיפה למצב מאני שוב? כמו כן, האם התרופה ליריקה במינון נמיוך יכולה לעזור במקום ארגענים פשוטים כמו לוריואן? יש איזה שילוב נוסף שאפשרי לריסון ההתעוררות המאנית. אציין שזה לא מצב חמור בפועל מבחינה התפרצות ועוצמה במעשים, אבל זה בעיקר מפריע שזה מורגש בזמן אמיתי. שזה יתרון בפני עצמו. ולא אחרי שכבר זה יוצא משליטה. תודה

אין אפשרות לתת ייעוץ תרופתי ללא בדיקה. אם אתה מרגיש לא מאוזן כדאי לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ לגבי הטיפול התרופתי. גם מחזורים מהירים יכולים להגיב למייצבי מצב רוח. ליריקה היא תרופה שמאושרת בהתוויה של כאב נוירולוגי ופרכוסים. אמנם יש לה תופעת לוואי לא רצויה של טשטוש אבל אינו טיפול למאניה או להרגעה.

שלום ברצוני לשאול, בעלי קיבל בוועדה של הביטוח לאומי 50 אחוז נכות רפואית וכן 100 אחוז אי כושר בעקבות סכיזופרניה שהתפרצה לו בעוצמה בשנים האחרונות, שאלתי היא האם יכל להיות שבעוד כמה שנים יקראו לו לוועדה נוספת לבדוק מה אתו או שברגע שהם קבעו לצמיתות הם לא בודקים שוב ??

אם יש נכות צמיתה לא אמורים לבדוק מכיוון שמדובר במצב קבוע, אבל אי כושר עבודה יכול להשתנות במהלך החיים עם השינויים במצב המחלה ולכן אותו כן אפשר לבדוק כל כמה שנים.

26/07/2016 | 17:23 | מאת: ע

שלום וברכה אומרים שלבעלי הפרעת אישיות גבולית יש לעתים פגיעה בבוחן המציאות הבא לידי בהבחנה בין "עצמי" ל"לא עצמי", רציתי לדעת כיצד זה בא לידי ביטוי (אפשר דוגמה בבקשה?) תודה

לבוחן המציאות שני מרכיבים, תפיסת המציאות ושיפוט המציאות, בוחן מציאות תקין הוא היכולת לתפוס ולפרש את המציאות באופן מדויק. פגיעה בתפיסת המציאות הוא מצב בו אדם תופס גירוי שלא קיים, לדוגמא - שומע קול שאינו נשמע במציאות החיצונית. פגיעה בפירוש המציאות הוא מצב בו אדם מאמין שהמציאות הפנימית שלו (המחשבות והרגשות שלו) הם המציאות ולא המציאות החיצונית, לדוגמא אדם מאמין שהתחושה הפנימית שלו שהוא רדוף גורמת לו להאמין שאנשים הם נגדו. השימוש במילים עצמי ולא עצמי היא של אוטו קרנברג, מבחינתו בוחן המציאות תקין אם האדם מסתמך על המציאות החיצונית (הלא עצמי - גרויים מן הסביבה) ולא על המציאות הפנימית (העצמי) שלו. לא תמיד מדובר בהגדרה הפסיכיאטרית הפורמלית של מצב פסיכוטי, אלא בחוויה סובייקטיבית של המציאות או בפרשנות מעוותת של המציאות, מצבים שיכולים לקרות באנשים בריאים במצבי דחק או באנשים עם הפרעות אישיות.

23/07/2016 | 12:02 | מאת: אני

שלום וברכה, בן 28, מס' שאלות אם התקיימה אצלי אפיזודה פסיכוטית מנטילה של 60 מ"ג פאקסט, האם גם זה יכול להתקיים מנטילת לוסטרל? ואם כן באיזה מינון? (מה המינון השווה של 60 מג פאקסט בלוסטרל?) הבנתי שלוסטרל יותר בטוחה מאשר פאקסט בלא להיכנס למצב פסיכוטי האם ניתן לאבחון הפרעה סכיזו-אפקטיבית רק ע"פ אפיזודה פסיכוטית אחת שנגרמה מנטילת 60 מ"ג פאקסט? (יש לציין שלא היה דיכאון קליני ברקע, וגם האפיזודה הפסיכוטית לא הייתה מאנית במלואה, היו לה מעט סממנים מאניים, זה היה יותר סוג של פרנויה, לא היה בזבוז כספים וכיו"ב..) והאם ע"פ אפיזודה פסיכוטית אחת ניתן לאבחן "מחלה"? או שיש מצבים שגם בהפרעות אישיות ישנה אפשרות לגלישה למצבים פסיכוטיים קצרים (ללא מחלה או הפרעה מז'ורית) ? יש לציין שנעשה אבחון פסיכולוגי מקיף לפני כחצי שנה, ונאמר שם על בוחן מציאות גבולי "במצבים משוחררים מקונפליקטים רגשיים - בוחן מציאות תקין במצבים בעלי מטען רגשי ועמומים - יכול להיות פגיעה בשיפוט או שיפוט מוזר ולא תואם" האם זה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות או שבוחן מציאות גבולי מחייב גם במחלה? האבחון נעשה בזמן שהיו סימפטומים של דיכאון (לא דיכאון קליני), ז"א מבחינה חברתית הייתי מתפקד, היה תיאבון די רגיל, פשוט לא הייתה עבודה מסודרת או לימודים או כיוון מסוים בחיים – מה שיצר מצב רוח "חרא" ותקיעות בחיים למשך 5 שנים בערך.. יש לציין גם שברקע היה ציקלותימיה (זה בלט בעיקר כשהתחלתי טיפול ב-SSRI במינון גבוה) בכול הבדיקות הפסיכיאטריות שהיו (והיו די הרבה) לא אבחנו סממנים פסיכוטיים, רק לעתים שיפוט ותובנה חלקיים עם אפקט דיספורי חרדתי.. היה גם פעם אחת שהיה מחשבות overvalued idea לאחר שלא ישנתי איזה 24 שעות והייתי בלחץ שהייתי צריך ללכת עייף ככה לעבודה.. באשפוזי היחיד לפני כשנתיים שארך שבועיים וחצי (מרצון), אבחנו רק "mixed personality disorder" קווי אישיות Cluster B וגם C (תלותיות), ללא הפרעה מז'ורית (מחלה) יש לציין שברקע חיים קשים עם אימא שהייתה מכורה לסמים המון שנים (והתאבדה לפני כשלוש שנים), אבא לא היה בתמונה (היו גירושין כשהייתי בן 6) תודה מראש על העזרה ושבת שלום

אין הוכחה מחקרית שתרופות מקבוצת SSRI גורמים לפסיכוזה, כן נמצא שהם עלולות לגרום למצב מאני (שיכול להיות מלווה בפסיכוזה). אין השוואה מדוייקת, מינון מקסימלי מאושר של פאקסט הוא 50 מ"ג, מינון מקסימלי מאושר של לוסטרל הוא 200מ"ג. אין מחקר שהשווה פאקסט ולוסטרל, יש מחקר שהשווה לוסטרל לונלפקסין (ויפקס) שבו נמצא שלוסטרל גורם פחות חילוף למאניה. אין אפשרות לעשות אבחנה ללא בדיקה, כדי לאבחן הפרעה סכיזואפקטיבית יש צורך באפיזודה מאנית או דיכאונית מאג'ורית ובאפיזודה פסיכוטית ללא דיכאון או מאניה לפחות שבועיים. גלישות פסיכוטיות בגלל הפרעת אישיות לרוב נמשכות שעות ולא שבועות. קשה לדעת מהאבחון, אם אתה לא מסכים עם האבחנה כדאי לפנות לרופא שעשה את האבחנה או מכיר אותה ולעבור על התיק כדי שיסביר לך את הסיבה לאבחנה.

19/07/2016 | 15:16 | מאת: ערן

היי יש לי סכיזופרניה, אני מטופל ברספרידל כבר 6 שנים, 3 מ"ג וזה הכדור היחידי שנוטל. יוצא לפעמים שאני שוכח ליטול כדור יום אחד וכבר מבחין שמשהו במצב הרוח משתנה ואולי עוד דברים. אני הייתי משוכנע שהרספרידל מונע רק את הסימנים החיוביים ובגלל זה התחלתי לקחת אותו. אולי תרחיבי לי את האופקים, ותגידי לי על מה עוד הוא משפיע, שאדע עד כמה אני תלוי בו( לא אפסיק לקחת בכל מקרה)

ההשפעה העיקרי של ריספרדל היא אנטי פסיכוטית דרך השפעה על דופמין, כלומר משפיע על הסימנים החיוביים, אבל החומר משפיע על עוד קולטנים של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) כמו סרוטונין ואלפא-אדרנרגים. חוץ מזה, כאשר יש פחדים בדרך כלל מצב הרוח לא טוב.

15/07/2016 | 12:29 | מאת: שירה

שלום רב. 1.בעברי נטלתי לפונקס שגרם לי לפרכוסים ולפגיעה בתאי הדם הלבנים. מאז החליפו לי הרבה תרופות שלא עזרו לי. האם ניתן לחזור ללפונקס למרות כל הנזק שגרם? (כתוב בעלון לצרכן של הלפונקס שיש מקרים שחוזרים ללפונקס פעם נוספת). יש לציין שרמת הלויקוציטים כשהופסקה לי הלפונקס הייתה 3 בספירת דם וגם הרגשתי מאוד רע מבחינה גופנית. יש לציין גם כי אני נוטלת בגלל האפילפסיה שנגרמה לי 750 מ"ג דפלפט כרונו עד היום בהוראת נוירולוגית. 2. מהו המינון המקסימלי של התרופה ריספרדל? במקומות מסויימים כתוב ש-6 מ"ג ובמקום אחר רשום ש-16 מ"ג. מה נכון מביניהם? בתודה מראש על העזרה ושבת שלום, שירה.

יש מקרים בהן ניסו לחזור לטיפול בלפונקס למרות ירידה בספירת הדם, בכל מקרה יש צורך בייעוץ של המטולוג ונוירולוג בגלל האפילפסיה, ולמרות שכיום מותר להתחיל טיפול בלפונקס במרפאה ואין צורך באשפוז, אתגר מחדש בלפונקס כדאי לעשות באשפוז. המינון הממוצע של ריספרדל הוא בין 8-6 מ"ג, לא נמצא במחקרים שיפור בסימפטומים כשעולים מעבר ל-6 מ"ג, המינון המקסימלי שנבדק במחקרים הוא 16 מ"ג.

14/07/2016 | 07:18 | מאת: ?

מה זה הפרוצדורה החדשה הזאת של מעכשיו אנשים שמגיעים לבי"ח פסיכיאטרי ישבו שם לא הרבה זמן בגלל איזה משהו של עולה הרבה למשרד הבריאות לעשות ת'זה

לא בטוחה שהבנתי את השאלה, בשנה האחרונה מי שמשלם עבור האשפוז הן קופות החולים ולכן יש להן בקרה על ההחלטה לאשפז וגם על ההחלטה להמשיך את האשפוז.

13/07/2016 | 09:22 | מאת: א

האם לחולי סכיזו יש נטייה להתבודדות חברתית? וגם קושי ביציאה מהבית?

יש אנשים שאצלם הסימנים השליליים של סכיזופרניה יכולים להתבטא בצמצום הקשרים החברתייים ובירידה ביוזמה, אם הסיבה היא המחלה הטיפול המומלץ הוא טפיול שיקומי.

12/07/2016 | 22:03 | מאת: יאיר

איזה טיפול יש לקשה לישון בלילה ועייפות ביום

יכול להיות שחוסר השינה גורם לעייפות ביום, הטיפול תלוי בסיבה לקושי בשינה.

11/07/2016 | 20:40 | מאת: רני

איך מטפלים בפרובלמה של זכרון ( לוקח הרבה זמן לזכור דברים )

יש הרבה גורמים לפגיעה בזיכרון, הטיפול הוא בזיהוי הגורם לכך וטיפול בו.

11/07/2016 | 17:17 | מאת: דורון

איזה תופעות לוואי יש לקלופיקסול + ריספונד

ריספרדל וקלופיקסול שתיהן תרופות אנטיפסיכוטיות, הראשונה מן הדור השני היא חוסמת של הרצפטורים לדופמין וסרוטינין, השניה מן הדור הראשון חוסמת רצפטורים לדופמין. תופעות הלוואי שלהן ביחד הן בעיקר ההשפעה המצטברת של חסימת הרצפטורים לדופמין - תופעות לוואי אקסטרפירמידליות (נוקשות שרירים, רעד).

11/07/2016 | 17:16 | מאת: רפאל

אם עו"ד שולח ת'קליינט שלו להסתכלות של הסניגוריה הציבורית ויצא בזה שהוא צריך טיפול בכפוי בקליניקה (מרפאתי ) אבל הוא כבר מטופל עם פסיכיאטר אחר בכדורים - אז הוא ימשיך באותו טיפול אם הבימ"ש יראה ת'המלצה שלו ?

טיפול מרפאתי כפוי יכול להינתן רק במרפאה ציבורית ולא אאצל פסיכיאטר פרטי.

10/07/2016 | 02:17 | מאת: שלומי

מאז שלקחתי את הזריקה אין לי חשק לכלום לא בא לי ללכת לעבודה יותר ורוצה להיות לבד בלי אף אחד ירד לי החשק המיני, לא מצליח להרדם, מרגיש איטי כמו זומבי מדבר לאט כזה ואדיש לא מפוקס מתי זה אמור לעבור כל התופעות לוואי האלה?

13/07/2016 | 16:23 | מאת: דוד

מזדהה איתר אני כבר שנה וחצי עם הזריקה והתופעות לואיי האלה לא עוברות

אם עברת מטיפול בכדורים וקבלת שתי זריקות רצופות יתכן והתופעות ירדו במעבר למינון החודשי שהוא נמוך יותר, אם כבר עברת לזריקה חודשית ואתה עדיין סובל מתופעות לוואי כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול איתו אם כדאי להפחית מינון או לשנות טיפול.

07/07/2016 | 23:24 | מאת: ניסן

האם יש מדינה בה ניתן להשתיל תאי גזע לחולה סכיזופרניה שעמיד לתרופות. והאם יש שיטה להחדיר תרופות אנטיפסיכוטיות דרך מחסום דם מוח. מה הסיכויים להצלחה בטיפול בנזעי חשמל לחולה סכיזופרניה.

השתלה של תאי גזע יעילה במחלות שהגורם להן הוא פגם בגן בודד, ולא במחלות מרובות גורמים וגנים כמו סכיזופרניה, לכן זה אינו טיפול מקובל למחלה זו. תרופות אנטיפסיכוטיות חודרות את מחסום הדם-מוח, אחרת הן לא היו משפיעות. אי אפשר לדעת מראש את היעילות של טיפול מאחר וההשפעה היא אישית, טיפול בנזעי חשמל נמצא יעיל בתסמינים חיוביים של סכיזופרניה לטווח קצר ולכן יש לשלב אותו בטיפול בתרופות.

07/07/2016 | 12:30 | מאת: יוגב

שלום עדות משפטית של חולה נפש-האם מפורשת לרוב כשטות חולנית ושקרית? האם חולה נפש יכול בכלל להתגונן או שהוא חסר אונים מול המערכת המשפטית?

רוב האנשים עם הפרעות נפשיות מסוגלים לדאוג לעצמם ולא זקוקים לאפוטרופוס, ובוודאי שיש להם זכות להשמיע את קולם בבית משפט. מטרת מינוי אפוטרופוס היא להגן ולדאוג לצרכים של אדם חסוי ולא להגביל אותו. רק אדם שהינו פסול דין אינו יכול לעשות פעולות משפטיות, לא כל אדם חסוי הוא פסול דין, צריך להוכיח את פסלותו המשפטית במיוחד.

05/07/2016 | 07:18 | מאת: אריה בנדר

שלום. אני כבר שנה במעקב כפוי לאחר אשפוז ארוך בצו בית המשפט. בישביל רישיון נהיגה ובישביל לעבור מזריקות לכדורים אני רוצה להיות המעקב בהסכמה. בשתי ועדות אחרונות הרופא המליצה להשאיר אותי בכפוי. איך להמיר את הסטטוס להסכמה?

מאחר והטיפול בכפיה ניתן בצו בית משפט רק ועדה פסיכיאטרית יכולה לשחרר ממנו, כל חצי שנה חובה על הרופאים שמטפלים בך להגיש את ההמלצה לועדה. ההמלצה תלויה במצב הנפשי, בשיתוף הפעולה עם הטיפול ובתובנה, בכל מקרה כדאי להיעזר בעורך דין בועדה. בכל ועדה נמצאים עורכי דין מן הסיוע המשפטי ללא תשלום.

03/07/2016 | 08:59 | מאת: ל

אם גם אימי וגם סבתי חולים בסכיזופרניה ( מאותו צד ). אני סובלת מחרדות מאז שגיליתי שהמחלה תורשתית לפני 10 שנים . מה הסיכוי לילדי ? .

הסיכוי של אדם עם הורה חולה בסכיזופרניה לחלות במחלה הוא כ13%, הסיכוי של אדם עם קרוב משפחה מדרגה שניה הוא כ-5%, הסיכוי יחד הוא מעט יותר גבוה מחיבור של הסיכויים, קשה לחשב במדויק, זאת יחסית ל-1% באוכלוסיה הכללית. עבור ילדייך הסיכוי הוא כמו לאדם עם שני קרובי משפחה מדרגה שניה (קצת יותר מ-10%).

29/06/2016 | 06:24 | מאת: גיא

שלום אני לוקח זאפה ועדיין שומע קולות לא נעימים ומציקים. יש דרכים לא תרופתיות להתמודד עם הקולות?

טיפול קוגניטיבי (בשיחות) יכול לעזור להתמודד עם הקולות, כדאי גם לחזור לרופא שלך ולהתייעץ איתו, אולי אפשר גם לשפר את הטיפול התרופתי.

29/06/2016 | 00:06 | מאת: יוגב

שלום אני חולה סכיזופרניה, ששונתה לו האבחנה לסכיזואפקטיב. עובד בשוק החופשי, נשוי עם ילד פעוט. הילד נכווה די קשה בזמן שלא הייתי בבית (אישתי השגיחה עליו), שהה זמן רב בבית החולים, אך לא קרה דבר עם השלכות קריטיות לבריאותו. אני לא מקבל ולעולם לא קיבלתי שום קצבת ביטוח לאומי, למרות שהגדירו אותי בזמנו כזכאי ל-40% נכות. פשוט לא באתי לשום שיחה ולא קיבלתי שום דבר, לאחר זמן מה פשוט יצאתי לעבוד. אז בנוגע לילד, עובדת סוציאלית דיברה איתנו בבית החולים ואמרה שיגיע אלינו פקיד סעד. לא סיפרתי לה דבר על המחלה שלי, אבל כידוע לא תהיה לפקיד בעיה לברר עליי הכל. אז השאלה היא מה הסבירות שייקחו את הילד בטענה שאני לא שפוי, מזניח וכ"ו? האם יכולים לכפות עליי נכות וקצבה? הרי זה עלול לפגוע בי כי על העובדה שאני מקבל קצבה אצטרך לדווח למעסיק, וכך יידע מזה ואולי ייפטר (ימציא תירוץ למה אני לא מתאים).

30/06/2016 | 20:56 | מאת: א

מסכן הילד שירגיש טוב. מקרים כאלה קורים גם אצל אנשים לא מאובחנים, כך שלא נראה לי שפקיד סעד יכול לקשר את המקרה לאבחון. לא יכולים לכפות עליך קיצבה, בקושי נותנים לאנשים שצריכים, אז בטח לא לאנשים שלא מבקשים אותה. חשבון הבנק שלך הוא פרטי, ולא ניתן להפקיד לחשבון שלך כסף ללא אישור שלך. אל תזכיר את האבחון לפקיד הסעד ואז הוא גם לא יתעסק בזה. הכי חשוב שהילד ירגיש טוב.

הוצאת ילד מהבית היא מעשה קיצוני שנעשה לעתים רחוקות, קורה שילדים להורים בריאים נפצעים והרבה אנשים עם סכיזופרניה/הפרעה סכיזואפקטיבית מגדלים ילדים. קצבת נכות היא לא משהו שכופים על מישהו היא משהו שצריך לבקש, המדינה לא מתנדבת לתת כסף, תמיד מעדיפים שאדם יפרנס את עצמו. החלמה מהירה לילד.

שלום רב, אימי אישה בת 54 מוכרת כחולת סכיזופרניה, מקבלת כבר הרבה שנים קצבת נכות מביטוח לאומי . נכות 75%. 1. האם זה נכנס בקטגוריה של ביטוח סיעודי כ - "תשוש נפש" ? 2. במקרה שהיא צריכה עזרה והשגחה ע"י מטפלת בבית או אשפוז במוסד פסיכיאטרי , האם היא צריכה לשלם או המדינה מממנת? במידה והיא כן צריכה לשאת בעלויות, איזה ביטוח עליה לעשות? ביטוח סיעודי או ביטוח כלשהו אחר? 3. אשפוז כפוי (פסיכיאטרי) האם זה במימון המדינה? אשמח לסדר בנושא, תודה רבה!!

אתר ביטוח לאומי: https://www.btl.gov.il/benefits/Attendance_Allowance/Pages/default.aspx העזרה לאימך תלויה במצב שלה ולאיזו עזרה היא זקוקה. חולה תשוש נפש הוא "אדם הסובל מירידה קוגניטיבית הכוללת בעיות זיכרון או בעיות בהתמצאות בזמן ובמקום, או ממצבים של אדישות או הפרעות בהתנהגות - מצבים אשר עלולים לסכנו". אם לאימך יש הכרה בנכות נפשית יש לה זכאות לסל שיקום שיכול לתת פתרון לדיור כמו הוסטל, סל שיקום ממומן על ידי משרד הבריאות. לעזרה סיעודית זכאים אזרחי המדינה מעל לגיל פרישה, כדי לקבל סיוע לפני גיל פרישה יש לבקש שירותים מיוחדים, השירותים ניתנים למי ש"זקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ווהיגיינה אישית) במשק הבית או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים". מתאר הביטוח הלאומי מאז הרפורמה בבריאות הנפש קופות החולים משלמות גם על אשפוזים פסיכיאטרים (עד 2105 המדינה שלמה עבור האשפוזים), המטופל אינו משלם.

איך ניתן לממש את סל השיקום? אשמח שתפני אותי לקישורים ששם אוכל ללמוד על מה אימי כן יכולה לקבל בעת הצורך. ושוב המון תודה,לא מובן מאליו. עשית לי סדר בראש ובעיקר הרגעת.

27/06/2016 | 18:23 | מאת: אביבית

שלום רב. אני בת 35 וחולה בסכיזופרניה מגיל 16 מהסוג הפרנואידי. נוטלת: 25 מ"ג זיפרקסה, 150 מ"ג ויאפקס ו-750 מ"ג דפלפט כרונו (לאפילפסיה שנגרמה ממינון גבוה של לפונקס בעבר). ניסיתי תרופות רבות אך ללא הועיל או שהיו להן תופעות לוואי בלתי נסבלות (פרפנאן, הלידול, רידזין, ריספרדל, גאודון, לפונקס, אינבגה, אביליפיי,פנאפט וסרוקוול). אני סובלת בעיקר מהסימנים השליליים של המחלה והזיפרקסה עם הויאפקס איטיות בנושא וקשה לי מאוד כבר שנים רבות. אני פונה אליך בקשר לריספרדל; בעבר, לפני 15 שנה התרופה מאוד התאימה לי וריפאה אותי אך בשל רמה גבוהה של פרולקטין בדם (2500) היא הופסקה לי. יש לציין כי הרמה לא הייתה מלווה בסימפטומים גופניים כמו הפסקת ווסת וכ'ו. כיום ידוע ( ב-2002 נטלתי אותה) שאם הפרולקטין גבוה ללא סימפטומים בגוף ניתן להמשיך ליטול אותה. העניין הוא שלקחתי אותה 3-4 חודשים בלבד, בערך מאוקטובר עד פברואר, השאלה היא האם במעט זמן זה אני יכולה לדעת לחלוטין ובברור כיום שאפשר לחזור לריספרדל ב"ראש שקט" שהרמה אולי רק בדם תהיה גבוהה אבל במשך הזמן לא יתפתחו סימפטומים בגוף? (בנוסף יש לציין כי גם את התרופה סוליאן לא ניסו לתת לי בגלל שהיא יכולה להעלות פרולקטין- האם הדבר נעשה בצדק?). מה כדאי לעשות? האם יש טעם לחזור לריספרדל ואין בכך סיכון לדעתך? האם עם רמה של 2500 צריכות להיות תופעות גופניות ואם לא היו אין לי מה לדאוג שיהיו בעתיד? בתודה רבה מראש על העזרה, אביבית.

עליה ברמת פרולקטין יכולה לגרום לגודש בשדיים ואף יצירת חלב, הפסקת וסת ואי פריון בשל כך. לאורך שנים רמת פרולקטין גבוהה מעלה את השכיחות לאובדן מסת עצם (כמו אצל אישה שיולדת ומניקה ללא הפסקה). פרט לכך אין סכנה בחיים עם רמת פרולקטין גבוהה. אי אפשר להמליץ על טיפול תרופתי בלי בדיקה, אם את מרגישה שהתרופות אינן עוזרות לך ועליה בפרולקטין לא מפריעה לך (אינך מתכננת הריון) כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל על האפשרות לנסות תרופה אחרת כמו ריספרדל או סוליאן.

שלום יש לי בן בן 32 כבר 8 שנים יוצא מהבית רק לעבודה אין לו חיי חברה הוא עובד אוכל וישן הוא חושב שרודפים אחריו שרוצים לעשות לו משהו רע הוא השמין הרבה ומזניח את עצמו הוא מדבר שטויות שלא קשורות למציאות והוא מאד עצבני ומאיים להתאבד . עכשיו הוא רוצה גם להפסיק לעבוד ואומר שאם ימשיך לעבוד במקום שהוא עובד כבר הרבה שנים הוא יתאבד הוא נהיה מאד תוקפני ומפחיד וכל רגע משנה את חשיבתו . אני כאמא רואה שיש לו בעיה נפשית חמורה שמשפיעה על כל אנשי הבית אחין ואחיותיו. אבל הוא לא מוכן ללכת לטיפול ולשיחות עם פסיכאטר ומאיים שאם לא נעזוב אותו ולא נעשה כרצונו הוא יפגע בנו ובעצמו . ואני מפחדת שגם אם לא ילך הוא יכול לפגוע בנו ובעצמו . מה עושים ????? איך עוזרים לו ולנו ????? איך מתנהגים איתו ? אנא תעזרו לי דחוףףףףףףף

אם אדם מסכן את עצמו או את הסובבים אותו, כמו במקרה שתיארת שבו בנך מסכן את עצמו, אפשר לכפות עליו טיפול פסיכיאטרי. יש להביא אותו למיון ואם הוא מסרב לבוא צריך לפנות לפסיכיאטר המחוזי או לגורם טיפולי שמכיר אותו (עובד סוציאלי, רופא משפחה) כדי שיפנה בעצמו לפסיכיאטר המחוזי. אם הוא מאיים עליכם צריך להזמין משטרה, לרוב כששוטרים רואים שמדובר באדם עם בעיה נפשית הם מביאים אותו למיון ולא לתחנת משטרה.

21/06/2016 | 22:45 | מאת: אנונימי

שלום וברכה לפני כארבעה ימים הורדתי מינון לוסטרל ולמיקטל מ-100 מג ל-50 מג מאתמול בערך התחלתי להרגיש קצת את הבטן "מתהפכת" לי וחרדה קצת כאילו הולך לקרות משהו וכאילו אלוהים "שונא" אותי - מה שאני לא אעשה.. אני יודע שזו מחשבה לא רצונית כ"כ.. אני מרגיש גם כאילו עד עכשיו "ענדתי" משקפיים ורודות, ועכשיו כשהפסקתי שמתי משקפיים אפורות.. השאלה אם אלו תופעות לוואי של ההפסקה שיחלפו תוך כמה זמן (ואם כן אז תוך כמה זמן הן חולפות?) או שזה בעצם יישאר ככה לתמיד?

27/06/2016 | 06:56 | מאת: אנונימי

שלום וברכה ובוקר טוב אני בן 28, נוטל 100 מג לוסטרל 100 מג למיקטל ו25 מג סרוקוואל לשינה לפני בערך כשבוע הורדתי מינון של למיקטל ולוסטרל מ-100 ל-50 מג מאז מרגיש שינויים בהרגשה, הרגש יותר חזק ועוצמתי, ז"א כאילו ההרגשה שהתרופות יותר "הכהו" לי את הרגש, מציפים אותי הרבה דברים לאחרונה (שדווקא אני מנסה להתמודד איתם ומולם), ואני כותב המון ושומע המון מוזיקה, ז"א מרגיש יותר את ה"כאב" ואת ההרגשה... אני לא יודע אם זה טוב או לא.. כאילו נדמה שהתרופות משנות את האישיות במידה מסוימת.. אני מרגיש שאני פחות מרוכז בסביבה ובדברים ויותר מרוכז במחשבות שלי ובי, יותר רגיש לדברים, פחות סבלני אולי, קצת יותר טרוד.. יש לי הרבה יותר חלומות שאני זוכר.. השאלה היא האם אלו באמת השפעות התרופה, או שמא אלו השפעות פסיכולוגיות שמתלוות להחלטה עצמה להוריד את המינון, כי עשיתי זאת מבלי להיוועץ ברופא, הוא לא מעוניין כ"כ להקשיב לי כשאני אומר לו שאני רוצה לנסות להוריד את המינון, ואני מרגיש שאני לוקח אותן בסוג של "כפייה" ושיש איזו שהוא "קצר" עם הרופא המטפל, אז לצערי אני נאלץ לקחת את המושכות לידיים לבדי ולעשות דברים על דעת עצמי :\ מה גם שאני נתמך ע"י ביטוח לאומי, ואני מרגיש הרבה פעמים שאני לוקח את התרופות רק בשביל "לרצות" את המערכת ולקבל תמיכה, ואני מרגיש צביעות ורמאות עם עצמי :\ והרופא לא מעוניין כ"כ להבין את הסיבות הללו, ועדיין עומד על כך שאקח את התרופות.. בנוסף אני מטופל על בסיס שבועי בשיחות תרפיות דינאמיות העניין הוא שאצלי נדמה כי התרופה משנה אותי, ז"א אם אני לא אקח את התרופה אני לא אחשוב או אעשה את אותם דברים כמו שאני עם התרופה.. וזה מפריע לי.. נראה שאני מנתח יותר דברים וחושב יותר... השאלה שלי האם כל אלו תופעות לוואי של הורדת המינון שיחלפו עם הזמן (ואם כן תוך כמה זמן בערך?), או שאלו דברים שיישארו איתי? תודה מראש ויום נעים

27/06/2016 | 21:32 | מאת: אנונימי

שאלה מורכבת לגבי אבחנה אני בן 28 לפני מס' חודשים עברתי אבחון פסיכולוגי מקיף ולבסוף נרשמה לי אבחנה של סכיזואפקטיב יש לציין שמעולם לא היה לי דיכאון קליני או מאניה (רק סימפטומים של דיכאון ולעתים ציקלותימיה) , ואצל כל הרופאים שהייתי (והייתי אצל הרבה..), מעולם לא נרשמו לי סימנים פסיכוטיים .. הייתי לפני כשנתיים באשפוזי היחיד (מרצון) של שלושה שבועות ושם אבחנו לי הפרעת אישיות גבולית ותלותית כרגע אני מטופל במרפאה ציבורית (מעקב פסיכיאטרי וטיפול פסיכותרפי שבועי) האבחנה של הסכיזואפקטיב נעשתה יחד עם הפסיכיאטר המטפל והפסיכולוגית, ויש לי הרגשה שהאבחנה הסכיזו אפקטיבית ניתנה לי גם בכדי שתעזור לי מול ביטוח לאומי (מפני שהם מסתכלים יותר על "מחלה" מאשר על הפרעת אישיות, והרופא שלי אמר לי גם שהוא רוצה לעזור לי, כי אני החלפתי המון מקומות עבודה בחיי.. ואין לי כ"כ יכולת להתפרנס ואני נכנס לחובות.. וגם חשוב לי התהליך השיקומי.. כמובן שהוא לא יגיד שהוא ישקר בשביל זה, אבל כוונותיו כלפיי טובות.. כך הוא אמר.. ואולי הוא החמיר קצת מאשר מה שזה באמת) תמיד האבחנה שלי עמדה על הפרעת אישיות גבולית, ורק לאחר האבחון הפסיכולוגי היא שונתה לסכיזואפקטיב באבחון יצא לי IQ 95 שמורכב מ-VIQ 106 ו-PIQ 81 החלק הביצועי "דפק" לי את התוצאה בגלל האפקט הדיכאוני לצערי שפגם ביכולתי לעבוד (עבודה די איטית) רשום ש"יש פוטנציאל טוב לאנליזה וסינתזה, אך כשצריך לבוא לידי ביטוי מעשי יותר יש קושי לממש אותו".. נראה שההאטה קשורה לאפקט הדיכאוני.. יכולת האבחנה בין עיקר לטפל נמצאה כנמוכה מהממוצע. בסגנון קבלת ההחלטות רשום שלא נכיר סגנון מובהק (חשיבתי או רגשי), דבר שיכול להביא להססנות ויכול להביא לקשיים בקבלת החלטות, בעיקר בסביבה מורכבת, כך שאני יכול להיות לעיתים בלתי צפוי לאחרים ולעצמי. עוד חלק חשוב שנרשם ומטריד אותי לגבי בוחן המציאות, רשום שם שיש בו פערים, ואל מול גירויים מובנים וברורים בהם אני לא מעורב רגשית, השיפוט ובוחן מציאות תקינים. ובמצבים ברורים פחות, עמומים או בעלי מטען רגשי, תתכן פגיעה בשיפוט. רשום שאני "יכול להיתפס כמוזר ובעל שיפוט לא תואם, ולעתים הסקת המסקנות יכולה להיות שרירותית עם נטייה להיתפס לפרטים שוליים ולפרש על פיהם את הסיטואציה באופן לא מספיק מדויק, ואז גם תתכן פגיעה בשיפוט.. ומבחינה בינאישית עולה הצפה רגשית וקושי להבין ולנהל את הסיטואציה באופן יעיל, ככלל מול מצבים רגשיים יכול להיות אימפולסיבי ולבטא רגש באופן עוצמתי, בלתי מווסת וסוער" הגנות עיקריות שאני משתמש בהן הן של ניתוק, הכחשה ונסיגה לעולם הפנימי.. הגנות ששומרות עליי מ"הצפת יתר" או "מפירוק" – כך רשום יש לציין גם שמשהייתי ילד היו לי קשיי התנהגות ושוחררתי מהצבא על הפרעת הסתגלות בילדותי עברתי דברים מאוד מורכבים (אימא שלי הייתה מכורה לסמים והתאבדה לפני מס' שנים, ועם אבא לא היה כל קשר, הורים שהתגרשו כשהייתי קטן) כרגע מנהל זוגיות בת שלוש שנים פלוס, וגם בקשר עם חברים (מעגל חברים די בסדר, משתדל ושומר על קשרים..) אני יודע שעליי להתמקד כמובן בחיובי ובתהליך השיקומי ושאבחנות הן לא דבר מוחלט, אך זה נורא מציק לי שהדביקו לי תווית של "חולה", גם אם זה במטרה לעזור לי והכוונה טובה.. מעולם גם לא היה לי ניסיון אובדני ממשי (אבל דיברתי על זה הרבה והראיתי סימנים בשביל "לאותת למצוקה" מהמשפחה) רציתי לשאול האם הפגיעה בבוחן המציאות כמו שרשום למעלה יכולה להיות גם אצל אנשים עם הפרעת אישיות (גבולית או תלותית)? והאם בוחן מציאות יכול להשתפר? או שהוא כרוני? יכול להיות שהיה פה איזה שהוא סוג של "מדרון חלקלק" באבחנה (גם אם הכוונה הייתה טובה)? כי אני לוקח את זה נורא ללב, וזה מקשה עליי מלהתקדם.. הרי מעולם לא הייתה לי אפיזודה פסיכוטית או הפרעה קלינית.. רק סימפטומים של דיכאון ו"חלק אפקטיבי בולט", אני יכול לדוגמא להרגיש טוב כמה דקות.. ואז פתאום להרגיש רע וכאוב ולכתוב המון ולשמוע מוזיקה ולקחת את הכאב למקומות רחוקים עד כדי מחשבות על מוות לעתים (למרות ששוב לא מימשתי אותן מעולם).. גם במשפחה לא הייתה כלל מחלת נפש (אמי הייתה מכורה לסמים כנראה גם מסוג של הפרעת אישיות שהייתה, אך לא ידוע על מחלה נפשית כרונית) אשמח לעזרה תודה מראש

21/06/2016 | 21:44 | מאת: שרית

שלום רב, אני יוצאת עם מישהו ולאמו יש סכיזופרניה. רציתי לשאול מה השכיחות להתפתחות המחלה אצל נכדים של חולה?

22/06/2016 | 13:56 | מאת: שרית

ושאלות נוספות- הוא בשנות ה20 לחייו, האם ישנה סבירות שהמחלה תפרוץ גם אצלו? האם יש הבדל בין סוגי הסכיזופרניה השונים לבין שכיחות המחלה אצל הילדים/נכדים? כיצד להתכונן לפגישה עם האם? האם יש דברים חשובים לדעת לפני?

לנכדים של אדם שחלה בסכיזופרניה יש סיכוי של כ-5% לחלות לעומת 1% באוכלוסיה הכללית. גיל הפריצה השכיח של המחלה הוא בסוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים, הסיכוי לפריצה של מחהל יורד ככל שהגיל עולה. החלוקה לסוגים של סכיזופרניה היא לא מוחלטת (וגם בוטלה בספר הקלסיפיקציות החדש DSM-5), ולכן קשה לדעת אם יש הבדלים, גנטיקה מהווה רק כ-50% מהגורמים לפריצה של המחלה. להתכונן כמו לכל פגישה עם חמות לעתיד, כדאי לשאול את בן זוגך על אימו.

19/06/2016 | 16:57 | מאת: מיקי

שלום רב, הרופא המליץ לנו להחליף את הסרקוול עקב תופעות לוואי לאבילפיי או ארפליי. השאלה שלי אם תרופה זו לבדה יכולה לתחזק סכיזופרניה או שצריכים להוסיף לה עוד תרופות? כרגע בנוסף לסרקוול מקבל דפלט ופרפרנן 4 מ"ג. אני רוצה שיקח כמה שפחות תרופות בגלל התופעות לוואי. האם אפשר לתחזק רק עם אבילפיי?

אביליפיי מאושרת לטיפול בסכיזופרניה ויש אנשים שמטופלים בתרופה זו בלבד ומאוזנים רק איתה. אבל כמו שכרגע יש בטיפול 3 תרופות יכול להיות שיהיה צורך בעוד תרופה, ההשפעה של התרופות היא אישית ואי אפשר לדעת מראש

16/06/2016 | 11:03 | מאת: שביט

שלום רב, בן זוגי אובחן כחולה. אנו מעוניינים להיכנס להיריון בקרוב. מהם הסיכונים?

כמו בכל מחלה כרונית ההשפעה העיקרית היא שיש להיות כל החיים במעקב רפואי ולקחת תרופות. מבחינת הסיכון להתפרצות של המחלה אצל ילדיכם, הסיכון באוכלוסיה הכללית הוא 1% והסיכון של מי שאחד מהוריו חולה בסכיזופרניה הוא 9%.

15/06/2016 | 06:23 | מאת: אמיל

אותו פסיכיאטר מהסניגוריה הציבורית שבודק אם אני כשיר לבימ"ש + זה לא תהליך פורמלי כמו שכתוב בפוסט השני אז הוא יכול לשלוח לבי"ח פסיכאטרי את האיש שמופיע בכתב אישום אם הוא נגיד במצב נפשי לא טוב עכשיו / ראיות בהנ"ל ?

אם בזמן הבדיקה הפסיכיאטרית הפסיכיאטר מתרשם שיש צורך באשפוז הוא יכתוב זאת בחוות הדעת.

15/06/2016 | 05:56 | מאת: סקרן

מה צריך לעשות פרסונה עם בעיה נפשית שרוצה לעזוב את הארץ ושהמחלה שלו יפריע ל VISA לשכנע את הרשויות לרדת מזה

הדיווח בטופס הויזה ברוב המדינות הוא דיווח עצמי.

15/06/2016 | 05:49 | מאת: אמיל

יש דבר כזה שרופא ( פסיכיאטר ) של הסניגוריה הציבורית שעושה בדיקה לפציינט בשביל לבדוק הוא מתאים לבית משפט ישלח ת'המלצה שלו אליהם / פסיכיאטר מחוזי מאחורי הגב שלו כי העו"ד אמר לו שזה נשאר אצלם ? /

לא הבנתי את השאלה, לסנגוריה הציבורית אין פסיכיאטר, אם בית המשפט ממליץ על בדיקה הפסיכיאטר המחוזי מפנה לפסיכיאטר ציבורי.

15/06/2016 | 00:21 | מאת: אנונימי

שלום וברכה רציתי לדעת כמה זמן לוקח לגוף להתנקות מהתרופות הבאות סרוקוואל 25 מג למיקטל 100 מג לוסטרל 100 מג כשאני אומר להתנקות מהגוף זה אומר לגמרי, כלומר מהדם ומהזרע (במקרה והגבר נוטל את התרופה).. והאם יכולים להישאר גם לאחר מכן "שאריות" של התרופה בגוף? תודה מראש..

לכל תרופה יש זמן מחצית חיים, הזמן עד שהרמה בדם יורדת לחצי מהמקסימום, ברוב התרופות מדובר על מספר שעות עד מספר ימים, הרמה יורדת לרוב תוך מספר ימים לאפס.

שלום וברכה.. יש לי שאלה קצת מוזרה אני בן 28 ונוטל מס' תרופות פסיכיאטריות (סרוקוואל 25 מג למיקטל 100 מג ולוסטרל 100 מג) רציתי לדעת האם בעת כניסה להריון התרופות יכולות להשפיע לי על איכות הזרע והפיריון של הגבר? האם עם או בלי התרופות יש הבדל באיכות הזרע וזה יכול להשפיע על הולד בעתיד (אם הוא יהיה יותר בריא\יפה\חכם עם מומים חלילה וחס וכו' ללא נטילת התרופות בעת הכניסה להיריון עם בת הזוג..?) האם ללא התרופות יש סיכוי גדול יותר להיכנס להיריון? ונטילת התרופות מורידות את איכות הזרע? האם בעת כניסה להיריון עדיף להפסיק את הטיפול התרופתי ולחזור אליו לאחר הפריון? תודה מראש וחג שמח

תרופות נוגדות דיכאון מאוד שכיחות בשימוש והועלה הרעיון שהן משפיעות על הפריון, היו מחקרים שמצאו השפעה על איכות הזרע ועל התפקוד המיני ומחקרים שמצאו שאין השפעה, בנוסף, לדיכאון עצמו יש השפעה על רמות טסטוסטרון ועל הפוריות. לא מצאתי מחקרים מבוססים שמצאו קשר בין סרוקוול ולמיקטל וירידה בפוריות הגבר. לפני הפסקה של הטיפול מומלץ לבצע ספירת זרע ולראות אם יש בכלל בעיה, ובכל בכל מקרה לא כדאי לבצע הפסקה בטיפול התרופתי בלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

07/06/2016 | 16:34 | מאת: דוד

מה ההבדל בין צו אשפוז לאשפוז בהסכמה לאשפוז בכפיה?

08/06/2016 | 19:02 | מאת: נחום

אשפוז בהסכמה כשמו כן הוא. האדם מתאשפז מרצונו החופשי מתוך מודעות שמצבו הנפשי מחייב זאת. אשפוז בכפיה נעשה כאשר האדם מסוכן לעצמו או לזולתו בגלל מצבו הנפשי. האשפוז נעשה באישורו של הפסיכיאטר המחוזי שחותם על צו אישפוז.

אשפוז בהסכמה נעשה כשהמטופל חותם על הסכמה לאשפוז, אשפוז בכפיה יכול להיעשות בהוראת אשפוז או בצו אשפוז. אם אדם נעצר או נאשם בעבירה פלילית בית המשפט יכול להחליט לשלוח אותו לצו הסתכלות או לצו אשפוז. אם אדם בשל מצבו הנפשי מסכן את עצמו או את הסובבים אותו הפסיכיאטר המחוזי יכול להוציא הוראה לאשפוז כפוי.

שלום, אני בת 44. סובלת מצעירותי מהיפותירוהידיזם (נוטלת יותירוקס 100 6 פעמים בשבוע ו-150 פעם בשבוע). ב-10 השנים האחרונות נוטלת ריספרידל לסכיזופניה (1 מ"ג ביום), פנצילמין לוילסון 250 מג (3 חפעמים ביום), גלוקומין לסוכרת (0.5 כדור 3 פעמים ביום 850 מג), פרולול 10 מג (פעם ביום) ויפקס 37.5 מג (פעם ביום) תוסף ברזל (אחת מתופעות הלוואי של התרופה לוילסון היא אנמיה ) תוסף ויטמין B6. מזה זמן רב יש לי דליפת שתן ואי יכולת התאפקות. התופעה מתרחשת בעיקר בחורף אבל יכולה להתרחש גם בקיץ. מתהלכת עם פדים מיוחדים. אורולוג אמר לי שייתכן והרספרידל גורמת לשיתוק השלפוחית. האם אכן כך? גם לעיתים אני סובלת מסחרחורות. אין לי ירידת סוכר. הסוכר בסדר. הוצע לי לפנות (ופניתי) למרפאה אורוגניקוליוגית בבית חולים. איך אפשר לגרום לכך שתהיה תקשורת טובה ומיטבית בין האורולוג והפסיכיאטר שלי ושאני אקבל את הטיפול המיטבי? עדי

כדאי לבקש מהמרפאה האורוגניקולוגית מכתב על מצבך, האם הם חושבים שהסיבה היא ריספרדל, ואז לגשת לפסיכיאטר ולדון איתו על הטיפול התרופתי. תוארו מקרים בודדים של דליפת שתן במבוגרים עם ריספרדל, בדרך כלל תופעת הלוואי מופיעה עם תחילת הטיפול ולא אחרי 10 שנים. מאחר ויש לך סיבות נוספות לדליפת שתן כדאי לברר מה הסיבה לפני שמחליפים טיפול שמנע התקפים.

שנים עד שלא החליפו טיפול מסיבה אחרת והפסיק

03/06/2016 | 00:49 | מאת: י.פ

שלום וברכה בן 28 הבנתי שאביליפיי במינונים נמוכים משמש כמתגבר לנוגד דיכאון כרגע נוטל 100 מג לוסטרל 100 מג למיקטל ו25 מג סרוקוואל את הסרוקוואל לוקח בלילה לפני השינה, מרגיע אותי.. לגבי התסמינים של הדיכאון - הם נעלמים וחוזרים בתדירות גבוהה.. יום אחד "רוצה למות" ומחפש חומר על "המתת חסד" ומדבר עם העמותה שנותנת שירות זה.. למחרת מתפקד בלימודים כרגיל (על פניו).. מבחוץ נראה די יציב.. הרבה יותר מאשר מבפנים (בלב).. לא מראה את זה.. כבר לא סומך על עצמי על איזה רגל אקום.. מטופל על בסיס שבועי בפסיכותרפיה דינאמית מוצף רגשית וכותב הרבה.. האפקט נורא אינטנסיבי וסוער איך אתה יודע האם הבעיה היא ביולוגית או פסיכולוגית? איך תדע באיזו שיטה לטפל, תרופתית או טיפולית - שיחה? אולי כדאי להתחיל להאמין בה'? שמא זה יחזק אותי ויביא לריפוי הנפש? איך תדע אם הבעיה "רוחנית" או "חומרית"? הרי רופא יתייחס לדבר כ"מחלה", ופסיכולוג\איש דת יתייחס לכך בצורה אחרת.. איך תדע לאיזה כיוון לפנות? והאם בכלל במצבך צריך תרופות? הרי הרופאים מתייחסים לאדם כ"דרך הטבע", וה' הוא מעל הטבע.. אולי אם נלמד תורה נבין שאני כרגע עובר "תיקונים" של גלגולים קודמים, ושכול הסבל לא לחינם.. יהיה משהו להאמין בו.. להיאחז.. סיבה.. משמעות.. וד"א איך אתה יודע אם לייחס לכתיבה הנ"ל בעיה או חיפוש משמעות אמתית? או שאולי צריך פשוט להתחיל לחפש ולשאול שאלות במקום "לבלבל את המוח" קיצור אני משנה כיוון.. רציתי לדעת האם אביליפיי יעזור במקרה זה? מה המינון המדויק שבו הוא מתגבר את הנוגד דיכאון? האם אצטרך לקחת בנוסף ל"קוקטייל" שלי עוד תרופה? או שמא אפשר להחליף את הסרוקוואל באביליפיי? האם האביליפיי תרופה גם כן מרגיעה כמו הסרוקוואל? הסרוקוואל ממש מעייף אותי במינון נמוך (25 מג) האם אביליפיי "מכהה" את הרגש והופך אותך לזומבי במינון נמוך? האם הוא משמין יותר מהסרוקוואל? תודה מראש על המענה והעזרה...

התייחסת להרבה נושאים שאין להם תשובה חד משמעית, kגבי התרופות, אי אפשר לתת המלצה ללא בדיקה בגלל שטיפול תרופתי הוא רק חלק מהטיפול והוא צריך להתאים באופן אישי למטופל ולשאר הטיפול, אין מינון אחד שבו התרופה מתחילה לעבוד ההשפעה היא אישית. אביליפיי לא מטשטשת (סדטיבית) או מיישנת כמו סרוקוול, אבל כן יכולה להרגיע, מומלץ להתחיל במינון נמוך כי יש לה תופעת לוואי, אם מתחילים במינון גבוהה, של אקטיזיה (אי שקט פנימי). לאביליפיי אין את ההשפעה שמקהה את הרגש כמו SSRI. אין לה השפעה על המשקל או התיאבון כמו סרוקוול.

29/05/2016 | 01:33 | מאת: מישהו

שלום וברכה אני נוטל 25 מ"ג סרוקוואל בלילה בשביל לישון טוב ולהירגע לפני השינה יש לי שתי שאלות האם במינון זה לתרופה יש השפעה גם ביום שלמחרת? או רק בלילה כשאני נוטל אותה?? האם התרופה במינון זה משמינה או פוגעת בחילוף החומרים ובירידה במשקל ומאיטה אותה? תודה מראש ושבוע טוב

זמן מחצית החיים של סרוקוול הוא כ-6 שעות, כלומר לאחר 6 שעות הרמה בדם יורדת לחצי מהרמה המקסימלית, לוקח עוד יום יומיים עד שהחומר כולו מתפנה מהגוף. סרוקוול יכול להעלות את התיאבון, אבל מינון של 25 מ"ג הוא מאוד נמוך.

27/05/2016 | 14:17 | מאת: דוד

האם יש תרופות חדשות לסכיזופרניה באופק שמטפלות גם בתסמינים השליליים וגם בפגיעה בקונגציה שהמחלה מביאה איתה?

כל הזמן נעשים מחקרים על תרופות חדשות, ותרופות חדשות נכנסות לשימוש, עדיין אין תרופה שהוכחה כיעילה מאוד בהפחתת הסימנים השליליים.

27/05/2016 | 13:55 | מאת: מאיה

הי, בן משפחה שלי מוגדר כסכיזופרן. סה"כ הוא מתפקד ביום יום, הוא עובד, נוטל תרופות באופן קבוע ומטופל אצל פסיכיאטרית. אנחנו מתלבטים האם לפנות למוסד לביטוח לאומי לבדיקת זכאות לקצבת נכות. ראשית, רצינו לדעת האם לביטוח הלאומי יכולה להיות השפעה כלשהי? אם יכולים נניח לפנות למקום עבודתו הנוכחי או אולי למקום העבודה הבא ולדווח על מחלתו? האם יכולים לבחון מחדש את זכאותו לרישיון נהיגה? שנית, האם ניתן לדעת באילו סכומים של קצבאות פחות או יותר מדובר? כאמור, מדובר באדם עובד, שמרוויח מעט מעל שכר מינימום. אם מדובר בקצבאות מאוד נמוכות אולי לא כדאי בכלל לפנות אליהם ולהיות "מתויג" שם כסכיזופרן. נשמח אם תוכלי לסייע, תודה רבה!

הכרה בנכות בביטוח לאומי מקנה מספר הטבות, לדוגמא כרטיס נכה, פטור מתור, הנחות במיסים, סל שיקום ועוד. קצבת נכות מקבלים לא רק על סמך קיום נכות אלא גם על סמך כושר ההשתכרות. אם אדם עובד, קצבת הנכות מדורגת לפי השכר שלו, יש מחשבון באתר של הביטוח הלאומי. ביטוח לאומי לא פונה למקומות עבודה, אבל במקום העבודה בדרך כלל צריך למלא טופס לתיאום מס אם מקבלים קצבת נכות. ביטוח לאומי לא פונה למשרד הרישוי (אלא אם כן בזמן הועדה אדם ידבר על כך שהוא נוהג בסיכון), אם אדם יציב אין סיבה לשלול לו את הרישיון, הרבה אנשים עם הפרעות נפשיות שונות נוהגים.

23/05/2016 | 23:50 | מאת: אנונימי

שלום וברכה רציתי לדעת מה זה בדיוק "מחזור מהיר של דו-קוטביות"? באיזה תדירות זה מתאפיין? מה שקורה שמצב הרוח שלי משתנה לעתים תכופות מאוד.. ז"א שבבוקר אני יכול לקום בהרגשה די אופטימית.. ואז לדוגמה להיכנס לשיעור בלימודים שלא כל כך מעניין אותי ואז אני מתנתק מריכוז ולא מקשיב ומפסיד חומר ואז זה משפיע עליי נורא והרגש מתדרדר עד לפעמים שיש לי חשש מאובדנות.. (למרות שזה לא קרוב לעשייה אך קיימות מחשבות לעתים.. - ה"אפקט" נורא סוער!) יש לציין שכלפי חוץ אני נראה די יציב לסובבים.. או יותר מדויק לא רואים כל כך כלפי חוץ את מה שמתחולל בתוכי.. האפקט או הרגש מאוד סוערים מבפנים ולא נראים כל כך כלפיי חוץ... אני יכול להרגיש ריקנות ולעתים מחשבות אובדניות (אך לא נראה לי שזה ממשי כרגע) ופסימיות מוחלטת.. ואז פתאום מישהו יכול לעודד אותי קצת והמצב רוח יכול להתחלף.. ואז שוב אני נשאר לבד ואז שוב שוקע... :\ ז"א זה מאוד אינטנסיבי(!!) העניין שלא תמיד אנשים נמצאים לצידי בכדי לעודד אותי וכשאני לבד קשה לי להעסיק את עצמי ואני עלול לשקוע בפסימיות וריקנות שבקלות מפילים אותי למצב רוח רע בולט! אני מאוד דואג לשינויים הרגשיים העצומים האלה.. אני לא יודע אם יש מקום לשינוי תרופתי.. מה דעתך? כרגע אני נוטל 100 מג למיקטל 100 מג לוסטרל ו25 מג סרוקוואל אני דואג שאם אני אשנה טיפול תרופתי ש"יכהה" לי את הרגש אז אני לא אהיה יצירתי ולא אהיה "אני".. והתרופה תשנה לי את האישיות שלי :\ חוץ מזה אני נורא פוחד להשמין אני שוקל בערך 100 קילו וזה גם משפיע לי על מצב הרוח :\ יש לי דחף להרבה מתוקים למרות שאני מנסה לשלוט על זה.. בנוסף מטופל בשיחות על בסיס שבועי.. מה דעתך?

ב-RAPID CYCLING בהפרעה דו-קוטבית הכוונה היא ליותר מ-4 אפיזודות של שינוי במצב הרוח בשנה. בדרך כלל לא מדובר על תנודות במצב הרוח של מספר שעות. אין אפשרות לתת יעוץ ללא בדיקה, אם אתה מרגיש לא מאוזן כדאי לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ לגבי הטיפול התרופתי.

22/05/2016 | 15:12 | מאת: תמיר

אם בימ"ש שלח אותי לבדיקה פסיכיאטרית אבל לא הלכתי ( זה בגיבוי של הסניגור ) כי זה זכותי לעשות ת'זה אז יכולים לקחת אותי בכוח ?

בית המשפט יכול להורות לך להתייצב אצל הפסיכיאטר המחוזי לבדיקה, וגם להביא ע"י משטרה.

21/05/2016 | 10:41 | מאת: נוייה

לפני 6 שנים פסיכוזה אחרי היי רציני. נימשך מס חדשים. כי לא היה שיתוף פעולה תרופתי .ואז אחרי שנה של דיכאון ברמות משתנות התפשר על אישפוז יום ושם החלו אביליפיי אשר לא בלם את. הדיכאון . שוחרר על דעת. עצמו והמשיך. 15 אביליפיי הוריד ל10 ארבע שנים ואז. בפיקוח רופא כי אין פסיכוזה החליטו על יום כן יום לא פעם 10 ופעם 5 ולפקח על ההתנהגות.עברו. חודשיים והתחילה תקופה לחוצה של מבחני סמסטר ופתאום יש מסרים מתכנית טלוויזיה מסויימת שמזכירה ארועים טראומטיים אשר בזמנו גרמו לפריצת הפסיכוזה. אהבה ניכזבת. זה גרם לאישפוז עם היי. מאוד גבוהה הוחלט על ליתיום .זיפרקסה 20 ואז באישפוז יום החליטו ליתיום מסוכן ונתחיל אביליפיי שהוא גם מייצב.הגיעו ז30 אביליפיי אבל יש עדיין תנודות במצב הרוח וכן חזרו המסרים מהטלוויזיה למרות שהיתה הפסקה של חודש בזכות הליתיום.עכשיו יורדים ל10. זיפרקסה. האם יש מצב שהמסרים ייעלמו עם 30 אביליפיי ועד מתי מינון כזה גבוה? יחד עם זיפרקסה. אולי בעצם לא עוזר אבילפיי וזה יעבור ככה כמו לפני 5 שנים שנישאר רק דיכאון קל והחלפת מצב רוח.מה עושים בחורה צעירה סיימה תואר בהצטיינות ואין כמעט חברים

במצב סוער של מאניה לא תמיד הטיפול משפיע מייד, יכול להיות שהמצב יחלוף לבד בלי קשר לטיפול, ואז אפשר יהיה להוריד את המינון.

האם שמיעת שירים בראש נחשב לקולות? או שזה נורמלי ומצב שכל האנשים מתמודדים איתו.? יש לציין שאני חולה בסכיזופרניה פרנואידית ועכשיו החליפו לי ת האבחנה לסכיזואפקטיב וגם יש לציין שהייתה פביכאטרית אחת שאמרה שזה קולות אבל היא לא הכירה אותי טוב הייתי אצלה רק למפגש אחד

הזיה היא חוויה חושית ללא גירוי חיצוני, לכן אם אתה שומע משהו שאין לו גורם חיצוני, כלומר שומע שירים בלי שיש רדיו פתוח ואנשים אחרים לא שומעים חוץ ממך מדובר בהזיה.

דודה של בת זוג שלי סכיזופרנית, (מצד האם). האם לדעתך לילדים שלנו סיכוי מוגבר לחלות בסכיזורפניה. מה אומרת הסטטיסטיקה לעניין זה? (אנחנו כרגע ללא ילדים).

הסיכוי לחלות בסכיזופרניה הוא כ-1% באוכלוסיה הכללית, אצל אנשים שיש להם קרובי משפחה בדרגה שלישית עם סכיזופרניה הסיכוי הוא כ-2%.

13/05/2016 | 19:42 | מאת: יוסי

שבודקים עבריין בשביל לדעת אם הוא כשיר למשפט שואלים אם יש לו מחלה נפשית ולמה הוא עשה את מה שעשה או שהכתב אישום / תיק יהיה כבר אצל הפסיכיאטר ?

הפסיכיאטר שכותב את חוות הדעת מקבל את כתב האישום ומידע פסיכיאטרי קודם בנוסף על הבדיקה הפסכיאטרית כדי שחוות הדעת תהיה מקיפה ככל האפשר.

13/05/2016 | 19:34 | מאת: זמיר

איך מזהים פרנויה על אדם

לא תמיד אפשר לראות, לפעמים אדם שיש לו פרנויה נראה חשדן.

13/05/2016 | 10:05 | מאת: שגיב

למה הזכרון עכשיו יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים אחרי שמפסיקים לקחת תרופות פסיכאטריות ( היום )

הרבה דברים יכולים להשפיע על זיכרון, קשה לדעת אם הסיבה היא הטיפול התרופתי.

13/05/2016 | 04:15 | מאת: יוזה

מחשבה האומרת מה לעשות ואיך לתפקד וכל דבר בעצם לא באזניים.במילים זה קול או מחשבה אבססבית ? שחוזרת על עצמה כל הזמן ומציקה מאד אי אפשר להיפטר ממנה ומה הטיפול?

קשה להבין מהתיאור במה מדובר, כדאי לפנות לבדיקה אצל פסיכיאטר.

12/05/2016 | 22:51 | מאת: אלעד

בימ"ש שלח אותי לאשפוז בבית חולים בגלל שלא עברתי הסתכלות וואני רוצה לבטל את זה יש לי אישור מפסיכיאטר שאומר ההפך ממה שיצא בבדיקה וגם מה שעשיתי היה לפני כמה שנים אז מה הסיכויי שהבית משפט ישנה את זה בערעור תוך כמה זמן אני צריך לערער ואיזה עוד מסמכים רלבנטי להראות להם בשביל שיהיה סוף טוב ואני גם בשיקום ופרילאנס והכל בגלל איומים והטרדות

אפשר לערער על החלטה של בית משפט רק בבית משפט בערכאה גבוהה יותר, כדאי להתייעץ עם עורך הדין שלך.

12/05/2016 | 22:29 | מאת: רמי

מה יותר תופס בבדיקה בבית חולים לדעת אם פאציינט יכול להמשיך במשפט - המצב הנפשי שלו עכשיו / אותו דבר מתי שעשה את העבירה ?

המצב הנפשי הנוכחי משפיע על המשך המשפט באופן מיידי, אם מישהו לא כשיר לעמוד לדין לא יתקיים משפט, או שיבוטל כתב האישום או שיידחה עד שהאדם יהיה במצב נפשי שמאפשר לו לעמוד לדין.

12/05/2016 | 22:22 | מאת: אמיל

למה אנשים שאיימו מגיעים לבית חולים פסיכיאטרי אחרי משפט ואחרים לטיפול במרפאה

הכל תלוי במצב הנפשי של אותו אדם, כאשר בית משפט שולח בקשה לחוות דעת משפטית הוא מקבל תשובה לגבי כשירות האדם לעמוד לדין, ולגבי הצורך בטיפול פסיכיאטרי, האם יש בכלל צורך בטיפול והאם הטיפול חייב להיות באשפוז או במסגרת מרפאה.