פורום זוגיות, פרידה וילדים

אני נמצא בקשר זוגי מזה שנתיים, מתגורר עם בת זוגי במשך שנה. לשנינו מערכת יחסים טובה, איכפתית, אנו מחזיקים בערכים משותפים אולם ישנה בעייה בסיסית בנוגע למשיכה. בת זוגי מפרגנת, חמה, אוהבת ומלטפת בלי סוף אך אני חש כי המשיכה המינית בינינו הולכת ויורדת. מתחילת הקשר הפריע לי שאינה רזה. כשהיא לבושה אני מרגיש משיכה אליה אולם לאחר שהיא מתפשטת אני חש ריחוק ואף דחייה, מנסה להמנע ממגע אתה ויוזם מגע רק כאשר אני רוצה לקיים יחסי מין. בת זוגי מעוניינת שנתחתן אך אני חושש כי לאחר הנישואים והריונות הריחוק הפיזי בינינו רק יתגבר ויוביל לתסכול ממושך יותר. לאחרונה אני ממש מדוכא מעניין המשיכה המינית, מתוסכל ומרוחק. האם בכל זאת להתקדם לנישואים או שמא עדיף לשנינו, למרות הקשר הטוב להיפרד?

משה שלום, בהחלט נראה שיש לך בעיה בעניין התשוקה המינית: בהחלט ייתכן שגבר יעדיף נשים רזות, אך אם היא רזה "מספיק" בבגדים כדי להימשך אליה מדוע היא מפסיקה להיות רזה "מספיק" בהסירה את הבגדים? כללית תשוקה מינית אמורה להתבסס לא רק על הגוף, אלא גם ואולי בעיקר, על הקשר הזוגי שכן עם השנים לא רק שנשים עולות במשקל במהלך הריון ולאחר לידה אלא שכללית הגוף האנושי עובר שינויים התבגרות והזדקנות הן של האישה והן של הגבר. משיכה מינית המגיבה לכל עלייה או ירידה של מספר קילוגרמים היא בהחלט משיכה מינית שברירית. נדמה לי שיש לך קושי באינטימיות ובקירבה בעלי אופי מיני ושיש כאן חיפוש אחרי סיבה חיצונית. בדוק את עצמך לאור קשרייך הזוגיים מיניים בעבר, במידה והיו, ואם אכן אתה מגלה בעצמך שאתה נוטה לשכב אם בת זוג רק שבא לך סקס אם אישה כלשהי ואינך חש משיכה באופן שוטף מומלץ לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי לדון במורכבות תשוקתך.

היי, רוב הפעמים שחבר שלי חוזר מהעבודה אנחנו בקושי מדברים, ואני מרגישה שכל הזמן אני צריכה ליזום שיחה בנינו ולהסביר לו כמה זה חשוב לחבק,לנשק אני וחבר שלי שלוש וחצי שנים ביחד. האם זה נורמאלי שבשנה האחרונה הוא כמעט ולא אומר לי שהוא אוהב אותי רק שאני אומרת לו לפני השינה אם יש לו משהו להגיד לי רק אז הוא אומר לי נראה לי כדי לצאת לידי חובה. אני גם לא מרגישה שיש לו את התשוקה אליי כמו שהייתה לו פעם. הוא ממעט בלחבק,לנשק וללטף.. אשמח לשמוע מה דעתך על כך? ומה עליי לעשות? כי אני כבר נמאס לי לדבר איתו ולהסביר לו כמה שזה חשוב המגע וכמה התקשורת חשובה

נטלי היקרה, בהנחה שבתחילת הקשר היה יותר מגע, יותר דיבור, יותר תשוקה ויותר התלהבות, הרי שאת בהחלט מדווחת על ירידה משמעותית בכל ההיבטים החשובים של הקשר. למה זה קרה לא ברור מהפנייה אך ירידה ונסיגה מחיבור בהחלט יש כאן. אם גם בתחילת הקשר היה מיעוט בתקשורת המילולית, בתשוקה ובהתבטאויות המילוליות הרי שמלכתחילה בחרת לך בן זוג לא חם ולא נלהב במיוחד. כך או כך המצב כיום לא נשמע נעים ורצוי וכדאי להמשיך ליזום שיחות על איך הוא רואה את הקשר, מה הוא מרגיש כלפייך והאם יש לו משקעי אכזבה, כעס או תסכול הגורמים לו להתרחקות. מבחינתך הקשר אינו מספק ועלייך להחליט בינך לבינך האם את בוחרת להישאר בקשר מסוג זה. קשה מאוד לתת כאן ייעוץ מאחר ולא ידוע גילך, נסיונך בזוגיות ושפע של פרטים אישיים אודותייך ואודות בן זוגך.

שלום, איך יודעים אם הבן זוג שלי באמת אוהב אותי והאם הוא באמת רוצה להתחתן איתי? אשמח לקבל כל מיני טיפים שיעזרו לי להבין...

לי היקרה, על פניו אם אוהבים אותך הדבר מתבטא בתשומת-לב, חיבה, עזרה, תמיכה, תשוקה מינית, התחשבות, רצון לשהייה משותפת, רצון לבילוי משותף, פרגון והתבטאויות מילוליות ומעשים המצביעים על אהבה. אם כל אלה קיימים או לפחות רובם אז יש כאן אהבה. אם יש רק הצהרה של "אני אוהב אותך" ואין את כל הנ"ל או לפחות חלקם יש לברר את הפער בין ההצהרה המילולית לבין הביטוי בחיי במציאות. בדר"כ בני-אדם לא מסתפקים בהצהרה שאוהבים אותם אלא הם רוצים לחוות זאת באופן שוטף בחיי היום-יום. הקיצור יודעים אודות אהבה אם אהבה מתבטאת במעשים, רגשות ובהנאה. באשר לעניין החתונה יודעים זאת אם הוא מדבר אודות כך, אם הוא מתכנן אודות כך ואם הוא מציע זאת.

שלום, אני והבן זוג שלי כבר 4 שנים ביחד ואנחנו בני 33. הבן זוג שלי עדיין לא הציע לי נישואים. הוא אמר שהוא רוצה אבל רוצה לראות שדברים מסתדרים לו בעבודה. חשוב לי לציין שרק בחודשים האחרונים הוא התחיל להרגיש מוכן. אני לא יודעת אבל משהו מפריע לי. אני לא מבינה למה הוא לא מציע לי כבר ולמה צריך לחכות כמה חודשים עד שהסתדרו לו דברים בעבודה. אני לא מרגישה שהוא מתלהב מהרעיון של להתחתן הוא בקושי מעלה את הנושא, רק אני בעיקר מדברת על זה... איך יודעים אם הוא באמת רוצה להתחתן איתי ולא רצון מתוך לחץ גיל וכו' בגלל כל המצב אני גם קצת חוששת ויש לי כל מיני לבטים והגיל שלי גם מאד מלחיץ אותי.. אשמח לשמוע את דעתך על המצב שלי?

בר היקרה, יש סיבות, שאיני יודעת מהן המונעות מבן זוגך להציע לך נישואין. ייתכן שהדבר קשור באי-ביטחון מקצועי-כלכלי שלו, ייתכן שיחסי המין אינם מלהיבים מספיק, ייתכן שיש פערים בתיפקוד ביניכם, בקצב האישי או בתחומי העניין השונים. כך או כך העובדה שהוא מתמהמה מצביע או על חוסר ביטחון וחשש או על חוסר שביעות רצון ממשהו ביחסים. עניין הגיל שלך ברור מאוד ומובן לא רק לך אלא גם לו וגם הוא יודע שגילך מחייב אותו לקבל החלטה. נסו לשוחח על העניין ואם הדברים לא מתבהרים שווה לפנות לייעוץ זוגי.

שלום לך. אני נשואה 7 שנים סה"כ ביחד אנחנו 9 שנים. בחצי שנה הראשונה הסקס היה מדהים וכמעט כל יום. אחר כך התחילו בעיות . הוא חיפש תירוצים למה לא לשכב: צריך לקום מוקדם לעבודה, עייף, ממהר. ואני תמיד מצאתי בשבילו תירוצים. התדירות ירדה וירדה והשיא היה 7 חודשים ללא סקס. לפעמים כשאני מתקרבת עליו ואני מרגישה שעיבר מינו מוכן, הוא מתרחק עם כל מני תירוצים. הוא בעצמו לא יכול להסביר לי מה הבעיה. בגלל זה יש לנו המון בעיות ובעקבות הבעיה הזאת חושבת על גירושים. בבקשה תעזרו

זינה היקרה, את מתארת תהליך מורכב בין שניכם בחלקו אפילו לא מודע ולא ברור לחלוטין לכל אחד מהצדדים. זה בדיוק סוג הבעיות בשלהן פונים לייעוץ פסיכו-סקסולוגי. לא ברור לי אם יש לכם ילדים אך יש להניח שהרבה רגשות לא טובים זורמים מתחת לפני השטח והם שהוליכו הן לדיכוי התשוקה המינית והן לסירוב גלוי לקיים יחסי מין גם כשקיימת היכולת התפקודית לכך. המקור להתרחקות המינית הוא ככל הנראה מצבורים של כעס ותסכול לא בהכרח בתחום המין. בהחלט ייתכן גם מתחומים נוספים של החיים הזוגיים. לפני שמפרקים את החבילה כדאי לברר היטב מה קורה.

שלום, לאחרונה שמתי לב שבעלי יותר מידי מסתכל לצדדים זה אומר כול חתיכה שעוברת הוא מסכל כשאני לידו אין לו מעט בושה אך מתמודדים עם זה האם להעיר לו על זה

אור שלום, בעלך נמצא יש להניח מספיק זמן בלעדייך מחוץ לבית כך שאם הוא רוצה להסתכל על נשים הוא יכול לעשות זאת כראות עיניו וללא כל מגבלה. בהחלט יש משמעות לכך שגבר מביט בנשים אחרות בצורה בולטת לא אקראית בנוכחות אשתו. המשמעות היא ביטוי של דחייה או כעס כלפי אשתו שכן ברור שיש בכך הפרה של האינטימיות הזוגית. לעתים הדבר נעשה לא בהכרח באופן מודע אלא על אוטומט. בררי לעצמך האם חלה הדרדרות ביחסים הרגשיים ו/או המיניים בינך לבין בעלך, נסי לשוחח עמו על העובדה שהדבר פוגע בך ואם הדבר יחמיר יש לשקול פנייה לייעוץ זוגי.

אור שלום, בעלך נמצא יש להניח מספיק זמן בלעדייך מחוץ לבית כך שאם הוא רוצה להסתכל על נשים הוא יכול לעשות זאת כראות עיניו וללא כל מגבלה. בהחלט יש משמעות לכך שגבר מביט בנשים אחרות בצורה בולטת לא אקראית בנוכחות אשתו. המשמעות היא ביטוי של דחייה או כעס כלפי אשתו שכן ברור שיש בכך הפרה של האינטימיות הזוגית. לעתים הדבר נעשה לא בהכרח באופן מודע אלא על אוטומט. בררי לעצמך האם חלה הדרדרות ביחסים הרגשיים ו/או המיניים בינך לבין בעלך, נסי לשוחח עמו על העובדה שהדבר פוגע בך ואם הדבר יחמיר יש לשקול פנייה לייעוץ זוגי.

הי, בת 29. לפני כחודשיים נפרדתי מבן זוג עמו גרתי כחצי שנה,יצאנו לפני כן כחודשיים ובגדול הכרתי אותו כבר המון זמן לפניי. מאוד מאוהבת בו, ציפיתי שהקשר הזה יוביל לחתונה, הייתי מאוד מאושרת. לפני הקשר הזה היה לי קשר בן 5 שנים , מאוד לא מוצלח, שהסתיים מאוחר מידיי, וסתם נגרר. בן זוגי האחרון מעולם לא גר עם בת זוג, מעולם לא ניהל קשר ארוך טווח, אני הראשונה שאיתה הוא גר. היו בינינו וויכוחים ושאר בעיות שצצות כששני אנשים עוברים לגור יחד, אך הוא לא ראה בזה דבר טבעי (כך אמר בעצמו) ובשלב מסוים אף אמר לי שאינו אוהב אותי יותר, אך רוצה שנישאר יחד כי מאמין שיתגבר על ההרגשה הזו, אם הכל יחזור להיות "כמו קודם". כמה שהסברתי לו שריבים הם בסדר, והעיקר לפתור אותם ולהסתכל על כלל הקשר, הוא מצידו אמר (הוא אדם עסוק מאוד) שבמעט זמן שיש לו בבית, אם חצי מהזמן הוא מרגיש שהוא בתוך ויכוח, אז רע לו. בסופו של דבר, נתבקשתי לעזוב בצורה מאוד קרה ופחדנית, כאשר הוא נסע לשבוע השתלמות, וביקש ממני זאת בטל'. עזיבת הבית המשותף, גרמה לי לחזור לעיר הולדתי, וכמובן נכנסתי לדיכאון ובכי ועד עשכיו אני שבר כלי שכל הזמן הראש והלב חושבים רק על דבר אחד. אחריי שבועיים שכבר לא יכולתי להחזיק את עצמי יצרתי עימו קשר, הוא לא ענה. ניסיתי כל כמה ימים, בסוף הוא ענה, דיברנו, והוא הסכים שהוא רוצה לנסות לשקם את הקשר כדי שנחזרו להיות ביחד. מאז, אנחנו מתראים כפעמיים בשבוע, אני נוסעת אליו, הוא עדיין לא מסכים שאבוא לשישי שבת. הוא עדיין לא משתמש בביטויים כמו מתגעגע או חושב עלייך, הוא די "שומר מרחק" אבל מצד שני, מאוד מאושר כשאני בסביבתו, ואומר לי לא לדאוג שזה רק עניין של זמן עד שהכל יסתדר בינינו, כי הוא עדיין דואג מה"ויכוחים ". אני הרי , כל מה שאני רוצה זה לחזור אליו, לחזור לגור איתו. האם לדעתך זה באמת עניין של זמן? או שאם אמר "לא אוהב" הרגשות כבר לא יחזרו אליו? בגדול, אני מרגישה שאני נוטלת סיכון רציני על הלב שלי, קשה לי מאוד, אני אמנם שמחה שאנחנו מתראים, מצד שני עצובה ביותר שאין הענות והתלהבות מצידו כמו שאני חשה. מה הבסיס של מה שקורה פה? האם יש לי למה לקוות או שהפגישות הקטנות האלה לא יובילו לשום דבר? האם יש משהו שאני יכולה להגיד/להסביר/לעשות כדי לזרז את חזרתנו או שזה באמת תלוי רק בו? כי הפגישות שלנו מצויינות. אבל כל בוקר כשאני נוסעת, אני נוסעת עם דמעה. עצובה עדיין. מרגישה ממש לא טוב. כי אני כ"כ אוהבת אותו, והוא- טוב לו לבד (אולי) וטוב לו עם עצמו, וכנראה הוא לא יושב לחשוב עליי מבוקר ועד לילה כמוני (אולי, שוב, כי כשבהתחלה שאלתי הוא אמר לי לרדת מזה). מה עושים? מה ייצא מזה?

רינת היקרה, האמת היא שמתוך אי היכרות עם הנפשות הפועלות קשה מאוד לנבא היכן עומד בן זוגך מבחינה רגשית. מה שברור הוא שקשה לו בקשר אינטימי ולא בטוח שהוא בשל לכך. הייתי ממליצה להתחיל לדבר בצורה רצינית על מה קורה ביניכם והאם הוא מוכן להשקיע בקשר ביניכם כדי לא לפספס אותו. במקרה הנוכחי להשקיע בקשר אומר לפנות לייעוץ זוגי. קבעי לעצמך תאריך יעד של חודשיים-שלושה שאם במהלכו לא יחול שינוי משמעותי באופי הקשר או לא יחול שינוי משמעותי בדרכי ההתמודדות של בחור תצטרכי ככל הנראה להבין שהוא אינו בן הזוג האידיאלי עבורך. זכרי שכאב על פרידה טבעו לחלוף עם הזמן ומה שיותר חשוב לאורך השנים הוא ההתאמה האישיותית בין שני בני הזוג. בן זוג שאינו מוכן לדבר ולהעמיק בהתמודדות עם קשיים יביא במשך הזמן לדעיכת המערכת הזוגית.

תודה. זה באמת מה שאני מתכננת, לחכות ולתת הזדמנות וראות אם יצמח מזה משהו. שאלה: מלבד ייעוץ זוגי, כיצד אדם שקשה לו בקשר אינטימי יכול לשנות זאת? זה שאלה של זמן, או שיש משהו שאני יכולה לעזור כדי לשנות, חוץ מדיבורים ישירים על זה, כיצד לגרום לו בשל? יש "חינוך" לזה שאני יכולה להעזר בו? משהו שאני יכולה לעשות כדי לגרום לשינוי בקושי הזה?

איך אפשר לפתור את הבעיה של קושי באינטימיות? מלבד לדבר על זה באופן ישיר (זה נראה לי רק מלחיץ), יש דברים שאני יכולה לעשות שישפרו את הבעיה, או שזה עניין של בשלות וזמן? אם יש עצות כיצד לגרום לו "ללמוד" להיות בקשר זוגי, לרצות באינטימיות כזאת, אשמח לקבלן.

כיצב אפשר "לזרז" אדם להיות יותר בנוי לקשר זוגי? יש דברים שאני יכולה לעשות/להגיד שיעזרו? יש דרכי "חינוך והטמעה" לזה? בטח שאלה טיפשית. או שזה עניין של זמן ואופי.אם יש עצות כיצד להקל עליו להיכנס מחדש לקשר , הפעם בחשיבה אחרת, אשמח לקבל אותן!!!

שלום רב אנו נשואים מזה 11 שנה,עם 3 ילדים קטנים, הבעיה העיקרית שלי היא כי מזה 5 שנים אין כמעט רצון מצד אישתי לקיום יחסי מין , הממוצע הוא לא יותר מפעם עד פעמיים לחודש וגם זה רק עקב יוזמה שלי ואלמלא זאת גם זה לא היה קורה, לי יש רצון ליותר,נראה כאילו היא מתחמקת ממין, וכן כאשר שוכבים היא רק שוכבת ללא כל רצון לגיוון, וכן עושה סימנים שכואב לה, אך טוענת שלא. הכל טכני ללא הרגשת אהבה ורצון וללא שיחות מה טוב לה ואיך אולי לשפר, אנו ממעטים לדבר בכלל ,עיקר השיחות שלנו הם על קשרי עם הורי, וסביב זאת יש לה הרבה מה לומר ולכעוס. אני מתוסכל מאוד וחושב על פרידה או אולי בגידה . נראה כי היא ממש שמחה להיות במחזור כי אז יש לה סיבה לא לשכב,לרוב טוענת שהיא עייפה, ומבטיחה שמחר נעשה אך תמיד יש סיבה שלא יקרה וזה לא מפריעה לה שלא קרה כלום , מה עושים? בנוסף לרוב כשאני נכנס למיטה היא מפנה אלי את גבה , ממש קרה אלי, אני חושש מלדבר איתה משום מה ורק אוכל את הלב ולא טוב לי איתה. תודה.

דודי שלום, נראה שאתה נמצא בקצה גבול הספיגה: או לבגוד או להיפרד שתי אלה אפשרויות בעלות משמעות ארוכה והשלכות ארוכות טווח ולפיכך לא ברור מדוע אתה מפחד לדבר אם הגעת כבר כמעט לפני היציאה לדרך האחרת. פנה לאשתך בשיחה גלויה אמור לה את כל אשר על ליבך ומומלץ שתפנו לקבל ייעוץ זוגי זוג שחלק גדול מהתקשורת המילולית שלו נסב על הורי אחד הצדדים הדבר מראה על חוסר איזון עמוק ביחסים ועל בעיות של העדר פרידה וניתוק הולמים ממשפחת המוצא ולפיכך ליקוי בבשלות לזוגיות הולמת. כאמור פנו בהקדם לייעוץ הרי ממילא אין לך כבר מה להפסיד.

אני אישה למופת ,,פעם אהבתי את בעלי ועשיתי הכל למענו ,,אנחנו נשואים כבר שנתיים,אבל בגלל הבעיות החוזרות בינינו אני מרגישה מרחק רב שלפעמים אני לא מרגישה דבר כלפיו והמיניות בעיניי זה רק משהו רותיני לא יותר ואני בכלל לא נהנית,בתוכי אני מרגישה שנאה כלפיו במיוחד שהוא בכלל לא מפרגן,,אלים כלפיי לא מדבר יפה , ותמיד בפניי מנסה להמעיט בערכיי מכל הבחינות למרות שאני אישה משכילה בוגרת אונברסיטה יפה ומטפלת בבית כראוי הכל נקי מסודר ויפה כמעט מושלם,,אני בזמן האחרון גם לא מצליחה לומר לו מלה יפה ,אני לא חושבת שאחזור על הרגשתי עוד פעם,,מתעצבן עלי בכל דבר ותמיד מבקר כל מעשיי ,,מה אעשה??

נינה שלום, בלי להכיר כמובן אותך ואת בעלך את מתארת מצב מאוד חד-צדדי: לעצמך את מייחסת שפע של תכונות והתנהגויות חיוביות ולבעלך שפע של תכונות והתנהגויות שליליות לפנינו איפוא שלוש אפשרויות. 1) שראייתך את המצב היא מאוד חד-צדדית שכן התמונה שאת מציגה מאוד לא מאוזנת. 2)אם המצב אכן קיצוני ולא מאוזן ייתכן שטעית בבחירת בן הזוג, גם זה קורה לפעמים. 3)לפני שתחליטי מה משני הסעיפים הוא יותר נכון כדאי להתייעץ עם מישהו מקצועי מהצד כדי שאולי יאיר בפנייך צדדים שבך בהם מבלי לשים לב את יוצרת תגובות שרשרת שליליות כלפייך.

שלום רב,אני בתת 24 ויש לי חבר בן 28, יוצאים כשנתיים. הוא החבר הרציני הראשון ואיתו איבדתי את הבתולין, הוא חווה הרבה חברות בחייו וחיי מין עשירים ומגוונים כשאני ממש לא. יש בינינו פערים בהכל והרבה פעמים הוא מכוון אותי ואומר לי איך ומה לעשות לא רק במין, יש לציין שיש בינינו הרבה אהבה כבוד ואמון אבל הרבה פעמים אני מרגישה שהוא מתוסכל ממני כי אני לא מינית מידי, למרות שיש לי הרבה חשק ומשיכה אליו אבל יש דברים שאני לא מוכנה לעשות כמו סקס אנאלי... התדירות ירדה ואני מרגישה שהתשוקה שלו אליי ירדה. איך אפשר להתגבר על הפערים האלה? האם אפשר בכלל? אני חושבת איך היה הקשר שלנו אם גם לי היה ניסיון בזה אולי הרבה יותר טוב או שאני טועה וגם ככה אפשר להצליח? אני מתוסכלת...

אור שלום, תשוקה מינית נפגמת בצורה משמעותית כאשר באקט המיני יש היבטים של כפייה או כאב. אם כדי לרצות את בן זוגך תקחי חלק בהתנהגות מינית שפוגעת בך רגשית, פיזית או פסיכולוגית הרי שלאורך זמן הדבר יביא לרתיעה רגשית וירידה בתשוקה מצידך. בן הזוג שסיפוק צרכיו תלוי בהתנהגויות ספציפיות עלול לחוש כעס ותסכול אם הן נמנעות ממנו. יוצא איפוא כאשר בתחומים מסוימים להתנהגות המינית יש אינטרסים מנוגדים לכל צד יש ללבן את הפערים לעומק בשיחות גלויות וישירות. אילוץ למין מוריד תשוקה ואי-אפשר לבנות חיים של מיניות על הצורך לשאת חן בעייני בן הזוג ולרצות אותו כשהדבר מנוגד לרצון האישי ולהערכה העצמית. להערכתי במקרה שלכם יש לפנות לייעוץ זוגי-מיני אצל סקסולוג.

שלום רב, אני בת 33 ומאוהבת מזה כשנה בגבר בן 59. עד היום, כל ניסיון להפסיק את הקשר (בגלל שרציונאלית הוא אינו לגיטימי) נכשל ולא הצלחתי להתאהב בגבר אחר, למרות שהכרתי מס' גברים. אני יודעת בכל ליבי שאני אוהבת אותו וזו לא גחמה או התאהבות בשל חסך בדמות אב או כל הערכה פסיכולוגית אחרת. העניין הוא, שהוריי אינם מוכנים לקבל את הקשר ומאיימים לנתק איתי את הקשר, היה ואתחתן איתו. כרגע איני יודעת מה לעשות והייתי רוצה לשמוע את דעתכן. תודה רבה וחג שמח, רום

רום יקרה, צ'ארלי צ'פלין המפורסם היה מבוגר ב34 שנים כשהתחתן עם אשתו הוא היה אז בו 51 והיא בת 17 ולזוג נולדו 7 ילדים. פערי גיל בין זוגות מתרחשים בהחלט ואם זו החלטתך על לכי על זה. אפשר להבין את הסתייגות ההורים על כך, אך יש להניח שעם הזמן ובפרט לאחר לידת נכד יתרחש תהליך פיוס. לא תמיד חלקי הפאזל שלנו מסתדרים בדיוק כפי שאנחנו רוצים ועלינו ללכת עם מה שנכון ואמיתי לנו.

שלום אני נערה בת 16 ויש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי יש לי חבר כבר שלוש שנים לא קיימנו יחסי מין אף פעם זאת אומרת אני בתולה לא שכבתי איתו אבל דברים אחרים עשינו כמו מגע אחד בן השני לפני כמה ימים קרה מצב ששנינו היינו בלי בגדים והיה חיכוך בין איברי המין אבל לא הייתה שום חדירה אני עדיין בתולה אני יודעת שלי היה הפרשות אני לא יודעת עם גם לו אני חושבת שכן הוא לא גמר אבל אולי שפיכה מוקדמת בקיצור מה שאני רוצה לשאול זה אם אפשר להיכנס להריון גם אם אני בתולה ולא הייתה שום חדירה רק חיכוך בין איברי המין או מהפרשות של שנינו

נערה יקרה, הריון לפעמים מתרחש גם כשהסיכוי לכך נמוך וגם כשאין חדירה כלל. מאחר ואתם מתעלסים בצורה זו או אחרת ואת בהחלט בגיל מתאים הייתי ממליצה שתתחילי לקחת גלולות למניעת הריון כדי למנוע כל תקלה אפשרית. באופן עקרוני יש אפשרות להיכנס להריון גם כשהנערה שומרת על בתוליה.

אילנה, אם אפשר לחלוק מעט על דברייך: פסיכולוגית לא יכולה להמליץ על נטילת גלולות למניעת הריון, מכיוון שזה לא מובן מאליו, ולא כזה פשוט , אלא יכולה להמליץ או לייעץ להשתמש באמצעי מניעה כלשהו. יש נשים שבגלל סיבה כלשהי , אינן יכולות להשתמש בגלולות. עדיף להפנות לרופא נשים ולקבל ממנו ייעוץ לגבי אמצעי מניעה מתאים. איריס

אני מרגישה אבודה. אני נמצאת בנישואים של שנה, לאחר הרבה שנות עליות ומורדות בקשר שלי עם בעלי הנוכחי. אני מרגישה שאני מוכנה לתת הכל למענו, ומה שהוא יבקש הוא יקבל ממני, אני מבשלת ואופה בבית ובעצם מחזיקה עבורנו בית לתפארת. ומנגד- אני מקבלת מעט מאד. אני תמיד אומרת למה אני מצפה ממנו כדי למנוע אכזבות מיותרות, וזה עדיין לא מונע ממנו להגיד לי לא בכל פעם שקצת קשה לו, לבוא לכווני או לעשות משהו למעני כשאני מבקשת. לפני שבוע התחלנו מריבה קשה שבעקבותיה אין בינינו שום תקשורת, לא דיבור ולא כלום. אני לא רואה איך יוצאים מזה כיוון שהגעתי למצב שאני לא מבקשת ממנו סליחה אלא החלטה שלו שהוא צריך לעשות משהו כדי להראות לי שאני שווה את המאמץ. הו אלא מפרגן לי אף פעם מיוזמתו על האוכל שאני מכינה או על בית נקי ומסודר, והגעתי למצב שאני חייבת הפעם יותר מסליחה. אני רוצה לראות שהוא רוצה להיות אתי, רוצה אותי לצידו. השאלה שלי האם יש בכלל מה לצפות? אולי משהו רקוב מבפנים ולא ישתנה סתם עכשו, יכול להיות שזה נגמר בינינו?

שירה יקרה, יש להעריך את השקעתך המרובה בתחזוקת הבית, בנקיון והשקעה בבישול ובמאפה, אך ייתכן שלא אלו הדברים החשובים בקשר בינך לבין בעלך. יש נושאים נוספים שעליהם יש לתת את הדעת שאולי בהם העניינים אינם מתנהלים כשורה כגון הבנה הדדית, יכולת להתבטאות מילולית כלומר היכולת לבטא מה שכל אחד חושב ומרגיש, איכות יחסי המין, התעניינויות משותפות, יחס לחברים ועוד מגוון נושאים רחב. להערכתי קיימת כאן החמצה של נקודות הקצר ביניכם. הייתי ממליצה לכם לפנות לטיפול זוגי בכל אחת מתחנות ייעוץ הנישואים הקיימות בערים השונות כחלק מהשירות העירוני.

שלום, עליי לציין שניסתי לשלוח את השאלה הזו אתמול ומשום מה לא ראיתי שהיא מופיעה כאן אז אני מנסה שוב פעם. אני זקוקה לעצה. לפני כחודשיים הכרתי בחור נפלא! מעריך אוהב מכבד , כל מה שחיפשתי בבחור אני מרגישה שיש בו. טוב לנו,כיף לנו ביחד, אנו באותו ראש ונמשכים זה לזה. אני פשוט התאהבתי בו! אבל יש דבר אחד שמפריע לי (לצערי אין דבר משולם) העובדה שהוא מדי פעם מזכיר את בת זוגותו לשעבר כדרך אגב בשיחות שלנו (וגם מפריע לי שהוא מבטא אותה כ"חברה" ובשם שלה ולא כ"אקסית"). הם יצאו כשמונה שנים כאשר במהלכם הם נפרדו וחזרו וסופית ונפרדו לפני שנה לאחר שהיא עזבה לחו"ל. לדעתי הוא חווה נטישה ודחייה מצידה, ובאחת השיחות נפש שלנו הוא אמר לי שהיא השאירה אצלו פצע שלדעתי לא התרפאה עדייןותחושת פספוס על כך שלא עשה מספיק וזמן המתאים כדי למנוע זאת. לא שאלתי מה קרה בדיוק אבל אני מאוד סקרנית לדעת מדוע, האם הוא בקשר איתה עדיין היום? האם יש לה חבר או שהיא נשואה? אני רוצה להיות בטוחה שהיא כבר לא מחפשת אותו (יש לי דרך לברר אבל לא דרכו, אך לא רוצה לעשות זאת מאחורי גבו). כל זה אני לא אמורה לחוות עם היחס החיובי והחום שהוא מעניק לי אבל לצערי אני חוששת שאולי אי פעם הוא ירצה לחזור אליה במידה והיא תחזור לכאן. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. לא רוצה להעלות את הנושא שוב פעם כדי לא להראות את הפחד שלי ואף אולי קנאה. לכן אני פונה אליך ורוצה לדעת איך להתמודד עם רגשות האלה, מה עליי לעשות כדי שישכח אותה ולא יזכיר אותה?ואם לא ישכח למה לצפות? אני סבורה כי רק הזמן יראה זאת אבל האם יש דרכים אחרות?האם לדבר על כך באופן גלוי? תודה מראש, אונה

אונה שלום, כיום את חיה לפי דברייך במערכת זוגית בעלת אופי משולש כלומר את, בן זוגך והצל של בת זוגו לשעבר. אין אנו יודעים מדוע הצל הזה עדיין הולך איתו ומדוע עדיין לא הצליח לסגור את העניין בינו לבין עצמו. פגיעותך וקנאתך הן טבעיות ומובנות ואין מה להתבייש בהן כי קשה להתמסר לבן זוג אם הוא לא נעול לגמרי על הקשר הנוכחי. אולי זה כואב אבל יש לדבר איתו גלויות ומפורשות ולומר לו שאם הוא לא רוצה לאבד גם אותך עליו לעשות משהו, לדוגמא טיפול פסיכולוגי שיעזור לו לסיים את הסיפור הקודם בחייו. אין טעם שתהיי בלשית ותחקרי בדרכים עקלקלות כי מדובר במערכת רגשותיו הפנימית שבה עליו להכניס סדר. היי אמיצה ונחושה אם ברצונך להשיג את הבלעדיות בליבו. שיהיה בהצלחה

תודה רבה על התייחסותך, עליי לציין שחשבתי על זה רבות ולצערי איני מצליחה לארוז אומץ מכיוון שאיני רוצה להרוס את היחסים ביניינו.וגם לאחרונה אינו מעלה אותה בשיחתנו .אז כרגע אני לא מרגישה טעם עד ששוב הנושא לא יעלה. אגב, הפתרון שהצעת אינו מתאים לו כי אינו מאמין בפסיכולוגים. האם יש פתרון אחר? מה שכן, הוא מאמין בזמן ואני מקוה כי יהיה לי את הסבלנות לחכות... תודה אונה

בעלי ואני בני 30 עם 2 ילדים. מאז ומעולם החשק לסקס אצלי היה חלש מאוד, פשוט אין לי חשק! אולי, אולי בא לי לאחר חודשיים-שלושה ואולי יותר. בעלי מאוד מיואש ומכיוון שאני כביכול לא יוזמת אז הוא טוען שהוא לא רוצה גם כן ליזום כי הוא יודע שאין לי חשק, זאת למרות שאין לי בעיה לשכב איתו גם כשלי לא בא אבל חשוב לי מאוד שהוא יגיע לסיפוק, הוא לא מוכן (לדעתי זה קצת ילדודי מצידו) הוא מעדיף להמתין (והרבה) עד שיבוא לי...ובינתיים הוא הוא הופך מריר בעניין. זה מדכא אותי מאוד ואני לא יודעת למי לפנות? תודה מראש, לימורי.

לימורי שלום, יחסי מין כה דלילים ובעיית חוסר חשק כה עמוקה מעיבים ללא ספק על הקשר הזוגי. להערכתי עלייך לפנות לייעוץ פסיכו-סקסולוגי כדי להסיר את החסמים שלך מעל המעצור בתשוקה המינית. אנא בדקי גם במידה ואת לוקחת גלולות למניעת הריון את השפעתן על התשוקה. כך או כך תשוקה מינית היא סוג של רגש-תאבון אותו ניתן לפתח והשאלה היא האם את מעוניינת בכך.עלייך לפנות כאמור לטיפול פסיכולוגי המתמחה גם בתחום התשוקה המינית.

שלום אילנה אנסה לתמצת -בן 31 -מגיל 22 במשך כ 7 שנים יצאתי עם בחורה האהבה בינינו הייתה חזקה ומשמעותית . עברנו הרבה במהלך השנים -שנינו הגענו מרקע מנטאלי שונה היא - מבית דפוס פטראכלי אבא דומיננטי אדם קשה שמיהר לחתן את בנותיו (היא בת בכורה ) אחרי שנתיים הלחץ התחיל לתת את אותותיו אני הייתי עדיין צעיר ולא בשל לחלוטין אך אהבנו מאוד. אביה היה משגע אותה ומלחיץ דבר שחילחל לקשר בינינו -כל הזמן מתחים סביב נושא החתונה ידעתי אז בתוך תוכי שהיא עצמה נתונה תחת לחצים כבדים והחתונה לא מגיעה מבשלות שלה לעניין אלא כתוצאה מלחצ -נוסף לכל זה האמא שלה עברה חיים קשים במחיצתו הייתה אישה כנועה ותלותית שדעתה לא נחשבה כלל וכלל אישה טובת לב שעברה חיים לא פשוטים במחיצתו וחברתי כבת בכורה וכאדם רגיש הייתה תמיד שם בשביל האמא ובשביל האח והאחיות דבר שגזל ממנה אנרגיות ןכוחות העיקר לנסות ליצור שלום בית-כל הזמן מנסה לייצר שקט הרמוניה ושלום בית . אביה "בכישרון" אדיר הפסיד ממון רב ושקע בחובות והמתחים גברו שבעתיים -היה לוקח הלואות על חשבון האמא והבת סוחט כספים מהבת בכוח ואיומים בקצרה אדם שפל ורע. חברתי דאז עברה משבר ואני נשאבתי לכל הסיפור המשפחתי הזה ובעצם הפכתי לפסיכולוג ולמטפל שלה הקשר גזל ממני כוחות ואנרגיות והכניס אותי לסחרור ולמתחים אדירים ככ דאגתי לה והייתי שם בשבילה ובאיזה מקום ויתרתי על עצמי .הרגשות כלפיה היו מעורבים ככ כאב לי על מה שהיא עוברת והאהבה הענקית שלי כלפיה לאדם שהיא טוב הלב שלה מי שהיא לא אפשרו לי לנתק תקשר למרות ש מבחינה רציונלית זה היה הגיוני אם הייתי נוהג כך. פשוט לא יכולתי מיותר לציין שבאותם שנים פשוט ויתרתי על עצמי כול כולי היה בשבילה בכל שעות היממה -כאב לי עד מאוד על מה שהיא עוברת ניסיתי לדבר אז בזמנו לייעץ לכוון להסביר לה שהיא לא יכולה לא להציב גבולות והיא חייבת לדאוג לחיים שלה לעצמה לזוגיות .כול הסיפור הזה נמשך כמה שנים בהפוגות -שלום בית שקט ואחרי תקופה שוב מתחים וכו.גם הקשר בינינו ידע משברים ופרידות בעקבות זה אך תמיד מצאנו את הדרך חזרה - גם שנפרדנו היינו בקשר טלפוני ככה שקשה להגיד שחווינו ניתוק מתמשך ומוחלט בתוך כל זה הכרתי בחורה והתפתח בינינו רומן לא נהגתי ביושר ובמשך חצי שנה ניהלתי חיים כפולים בקשר החדש מצאתי דברים שהיו חסרים בקשר הקודם הצורך להדביק פערים חוויות -הרצון להרגיש מחוזר לחוות להנות בלי כל המתחים מסביב -למרות שגם עם החברה ביליתי וטסנו לחול אבל תמיד היו מתחים ברקע ובכלל נושא החתונה .-המצפון הכעס- שהציף אותי על זה שפגעתי ככה באדם יקר מאוד שאני ככ אוהב העיק לי אבל משום מה העקשנות של הבחורה החדשה בחיזור והכימיה שהתפתחה בינינו הכניסה אותי ללבטים אדירים מחד בחורה שאני ככ אוהב שאני איתה 7 שנים ועברנו כברת דרך למרות הכל ומאידך משהו חדש דף חלק בלי משקעים ומתחים - חברתי נפרדה ממני-עבר חודש נפגשנו דיברנו והסברתי לה מה שעברתי את כל חיבוטי הנפש התסכולים התנצלתי מעמקי נשמתי על שפגעתי בה מבחינת הרומן האמת היא קיבלה והבינה וסלחה -אבל לא חזרנו בגלל שאני הייתי בקשר עם הבחורה החדשה -הבלבול שלי אדיר אנחנו פרודים כבר שנתיים!!!!! במהלכן שמרנו ועדין בקשר טלפוני לסירוגין.נפגשנו גם כמה פעמים ותמיד ההרגשה היא כאילו מעולם לא נפרדנו ברור לשנינו שהאהבה עדין קיימת מרגישים זאת במבט ובחיבה ההדדית ובכלל אנחנו מכירים כול כך טוב אחד תשנייה- כמובן שתמיד שנפגשנו לא שכבנו כדי לא לפגוע אחד בשנייה . לציין שנינו נמצאים במערכת יחסים .עם הבחורה החדשה טוב לי וגם כלפיה יש לי רגשות עד כמה שזה נשמע הזוי אבל העניין שמעיק לי זה שעם האקסית הקשר נגמר לא בגלל שהאהבה נעלמה או דעכה יש לי סימן שאלה גדול מה היה קורה אם הינו מתחתנים או לפחות גרים ביחד וכו- אם היינו מתחתנים או גרים והקשר היה מסתיים בגלל שהאהבה דעכה או נעלמה אז היה קל לי יותר לסגור את זה. (מה גם שהוריה התגרשו והיא ניתקה קשר עם האבא חייה עם האמא והאח- בשחיחות איתה אני מגלה פתאום אדם אחר היא בת 29 לא לחוצה להתחתן רגועה כול מה שרציתי איתה שהיינו צעירים מבחינת ההשקפת עולם קורה עכשיו אחרי כול השנים הללו-אפילו היא אומרת שהיא מודעת ומצרה על זה שאבא שלה הרס לה ) -מצד שני באמת שטוב לי עם החברה הנוכחית אבל משום מה אני מתקשה להניח למחשבות ולתהיות אני יודע ששגיתי שנכנסתי ישר לתוך קשר שעוד לא הייתי פנוי רגשית בלי זמן לעבד ולעכל דברים ולהתנקות אבל זה מה שקרה מכיוון שעם אותה בחורה חדשה הדברים התנהלו ועדיין מתנהלים בצורה טובה ויש אהבה וכימיה אמנם הקשר התהווה מרומן כאשר אני והאקסית היינו במין פרידה כזו אבל הוא נמשך כבר שנתיים וזה לא היה אפיזודה חולפת . סליחה על המלל הרב אבל החלטתי לנסות לשמוע חוות דעת מקצועית .

רענן שלום, אתה שוטח הרבה חיבוטי נפש שעיקרם חוסר יכולת להיות שלם עם אף אחת ממערכות היחסים לא הקודמת ולא הנוכחית. אתה מאבד בקשר את הגבולות של עצמך ומתקשה לפיכך גם לנתק לסיים ולגמור עניין אחד תוך כדי שמירה בפועל גם על הנתק במציאות. מבחינה רגשית אתה מעורב כיום בשתי מערכות יחסים ואינך מסוגל לקבל החלטה לכאן או לכאן. ההתלבטויות, יסורי הנפש, האהבה, הכעס, האכזבה והתסכול משמשים כולם בערבוביה אחת גדולה והם פשוט תוקעים אותך. כדי להתיר את הפלונטר של עצמך עלייך לעשות סדר בראיית העולם וברגשות יש צורך לפנות לגורם מקצועי. הבעיה אינה איזו בחורה עדיפה על האחרת אלא המעורבות הבו זמנית שלך עם שתיהן.

כתבתי לכם בעבר על בעיה שהציקה לי וזו ההמשך אני נשואה 40 שנה יש לנו משפחה ילדים נכדים התחתנו מאד צעירים שימרנו את היחסים שלנו לתקופה מאד ארוכה כמו 35 שנה ואז קרה משבר כלכלי ענק בחיינו ונאלצנו לעזוב את הארץ להיום אנחנו עובדים כמו תיאלנדים בארצינו חיים בקושי בעלי לפני כ4 שנים החל לשחק שח במחשב הדבר הפריע לי מאד כי הוא היה משקיע כמעט כל טיפת זמן בזה להיום הוא משחק בלי חשבון כל רגע מזמנו בתקופה הזו הוא הזניח כל מה שהיה סביבנו עם זה משפחה חברים או את המיןהוא היה יושן כשבא לו וממשיך לשחק לא מתאמץ להפגש איתי באמצע הדרך המין הלך ודעך הוא פשוט שקע בזה ולהיום אני יכולה להגיד בוודאות זו התמכרות כל הדיבורים שלי הבכיות ההסברים כלום לא עזר הוא בשלו לא רואה אותי בעיניים לפני כיומיים רבנו על שטויות והטחתי בו מילים קשות דבר שאני לעולם העזתי אבל יסלחו לי כולם הייתי מפוצצת מכל מה שקורה והאי איכפתיות שלו הייתי מבינה שאולי הוא בדיכאון ואולי זו בריחה אבל מה אני יכולה לעשות בנדון כסף לטיפוןל אין לנו ואנחנו בארץ זרה לחזור לארץ הוא לא מוכן לשמוע כי הוא מרגיש שהוא הובס אז מה עושים בכל מקרה לאחר הריב הוא הודיע לי שהוא לא מעוניין להמשיך את הקשר איתי בשום פנים ואופן וחיי נעצרו מלכת אני לא יודעת משהו אחר כל שידעתי זה לטפל בו במשפחה להשקיע את כולי רק בזה ואני נכנסתי למצב של חרדה אטומית אין לי כסף אין לי בית אין חבר להשען עליו ולפתע אני צריכה למצוא כוחות להתחיל משהו חדש בחיי ואני עומדת תוהה איך גבר יכול להשתמש ולזרוק אחרי 40 שנות נישואים מתוכם 35 היו נהדרים איך במחי יד הוא מוותר הוא לא מוכן לשמוע דבר הוא בשלו לכי אני לא צריך אותך והמילים רודפות אותי וצורבות ואני משתגעת ובבטן שורף העלבון איך?

פונה יקרה, 35 שנה היו לך חיי זוגיות טובים עם בעל מפרנס, חבר ומאהב. הגבר הזה כיום איננו קיים שכן הטראומה, הדיכאון וההתמכרות אליהם שקע שינו את האדם שהיכרת. היום במובנים רבים זהו גבר אחר ששוב הקשר איתו אינו מתאים לך. ברור הוא שכל אחד מכם צריך לקבל טיפול תרופתי הולם ורצוי גם טיפול שיחתי. בטח שאין לדבר כאן על מישהו שהשתמש במישהו ועכשיו זורק אותו השאלה היא האם כל אחד מכם יכול באיזשהו אופן לעזור לעצמו ולדחוף את השני לכיוון מאמצי שיקום. האלטרנטיבה הגרועה היא ששניכם תשקעו יותר ויותר. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מצויות ככל הנראה במסגרת הביטוח הרפואי שלכם גם אם אתם בארץ זרה, זוהי תחילת הדרך לריפוי. יש לך ילדים ואולי את יכולה להתייעץ איתם ואולי את יכולה לבוא לארץ לתקופה של כמה חודשים כדי לקבל כאן עזרה. אני מניחה שאת תלויה בבעלך ומתקשה לקבל החלטות עצמאיות משום שכל החיים היית עקרת בית כדברייך אך עכשיו את ניצבת בפני קבלת החלטה האם לאפשר לשניכם לפתח כעסים ונתק רגשי האחד כלפי השני משום שהמצוקה גדולה מדי עבור שניכם או שאת לוקחת את עצמך בידיים ומנסה להציל קודם כל את עצמך. במצבך הנוכחי אותו את מתארת קשה להניח שיש לך כוחות לעזור גם לו כי את מנסה למצוא אצלו תשומת לב, חיבה ואהבה שבמצבו הנוכחי נמחקו מתוכו מהיותו שרוי בטראומה ודיכאון.

שנינו בני 16 ורוצים להתחיל לקיים יחסי מין , אני מתחילה לקחת גלולות (פמינט) והבנתי שצריך לחכות את החודש הראשון לפני שמוגנים מהריון זה נכון?

שיר שלום, לפני קיום היחסים וליתר ביטחון אנא פני בשאלתך לגניקולוגית באתר.

שלום, שמי דני. אני בן 26. לאחרונה הכרתי אישה בת 58 (שנראית מצוין לגילה וצעירה ברוחה). היחסים שלנו מבוססים בעיקר על סקס (אם כי אנחנו גם מדברים על ענייני היומיום). היא מאוד אוהבת סקס... היא כל הזמן רוצה סקס! וזה די מגניב. אני לא כל כך נמשך אליה... כמובן שאין לי שום רגשות כלפיה. אבל היא מאוד מיוחדת: היא נותנת לי לעשות בה הכל! זה מדהים. אני לא בטוח שאני יכול להיכנס לפרטים, אבל אנחנו עושים הכל כולל הכל! גם את הדברים הקיצוניים ביותר היא מסכימה לעשות... ועוד מודה לי אחרי שהיא מענגת אותי בכל צורה אפשרית. אני לא יכול לעזוב אותה, למרות שאני יודע שזאת מערכת יחסים די חולה וסוטה. אבל היא עושה דברים שבחורות אחרות סירבו לעשות בתוקף... היא אפילו... טוב, לא משנה, גם ככה יצנזרו את זה. אני לא יודע מה לעשות... איך להמשיך ולאן להמשיך. הסקס נהדר, אבל איתה אני מרגיש בסרט פורנו סוטה במיוחדץ והיא- נהנית מכל רגע, וזה לא שאני כל כך טוב במיטה. היא הגשימה לי את כל הפנטזיות הכי פרואות והכי מלוכלכות שלי, אבל אני, משום מה, לא מרגיש טוב עם מערכת היחסים הזאת. אולי אני סתם מדבר שטויות?

דני שלום, עכשיו אחרי שבקרת כבר בארץ הפנטזיות המיניות הסוערות ביותר, אכן זה הזמן לחשוב האם הכל מסתובב סביב הגשמת עונג מיני בצורה חסרת גבולות או שהנפש זקוקה לעוד מרכיבים כגון איזון, הרמוניה, אכפתיות רגשית, אהבה וכללית מערכת יחסים שמעניקה יציבות רגשית וסיפוק רגשי וחברתי כולל. אתה נהנה ממימוש פנטזיות מיניות מסעירות אבל שאר הצדדים הרגשיים לא באים כלל לידי ביטוי ולפיכך אתה לא מרגיש טוב במערכת הזאת. נראה לך לא מתאים לשכב עם אישה שהיא בערך בגיל של אימך ועוד להגשים איתה את הפנטזיות הכי פרועות ומלוכלכות שלך, ואכן זה לא כל-כך מתאים. הצד השואף לסבירות ולאיזון בתוכך הוא זה שמרגיש את חוסרק ההתאמה ובצדק. אולי עונג מיני מהסוג המתואר הוא לא הכל בחיים.

היי אילנה. יש לי שאלה מוכנה על word ואני חוששת לפרסם אותה לעיני כולם. האם ניתן לשלוח אותה למייל כלשהו? לא איכפת לי שתעני לי בפורום, רק לא לפרסם כאן את ההודעה.. תודה.

א שלום, שאלות ניתן לשלוח אך ורק לפורום ובו הן תתפרסמנה. התשובות אף הן ניתנות רק בפורום. מאחר וזה אינטרנטי והשמות יכולים להיות בדויים יש להניח שאיש לא יזהה אותך כך שאני מקווה שתחושי בטוחה לפרסם זאת במדור. במידת הצורך שני פרטים מזהים.

למה לא מתפרסמים ההודעות ? הפורום פעיל?

אורן היקר, כפי שאתה רואה מלוח תאריכי השאלות והתשובות הפוום אכן חי תוסס ופעיל. שאלות נשלחות במהלך כל השבוע ופרסומן והתשובות לגביהן ניתנות אחת לשבוע בסוף השבוע

אילנה שלום בן 31 בת זוגי בת 24 יוצאים כשנתיים פלוס.בתחילת הקשר בשלב הגישושים ידעתי שהיא מעשנת לא מעשנת כבדה אמנם אבל מס סיגריות ביום כמעט כול יום .דיברנו והיא אמרה אם בעתיד הנושא יעלה לא תהייה בעיה להפסיק לעשן.עם הזמן שהקשר הפך משמעותי ורצני עלה נושא העישון .הדאגה הכנה לבריאות שלה מה גם שהיא נוטלת גלולות והאינטרקציה בין הניקוטין והגלולה מסכנת אותה דבר שני הריח מהפה ומהנשימה למרות שהקפידה על הגינה גבוהה הפריע גם מסטיק לטשטוש הריח או הטעם לא עזר. דבר אחרון הפכתי למעשן פסיבי מעולם לא עשנתי וזה הפריע.הסברתי לה את אשר אני רושם לך בתקווה שזה יחלחל והשינוי יבוא מיוזמתה רציתי לראות רצון ונכונות מצידה הרי אני לא אכפה עליה דפוס התנהגות לשמחתי היא אמרה אתה צודק יש גם את השיקול הזוגי והרציונל הבריאותי והחליטה להתחיל בתהליך גמילה. הבנתי שזה תהליך ארוך ולא קל ולא האצתי או הצקתי נתתי לה תזמן וגיליתי סבלנות .מדי פעם הייתי שואל איך היא מצליחה איך היא מסתדרת הרי היא נמצאת במהלך היום בסביבה של מעשנים (לימודים עבודה)והפיתוי להתכבד בסיגריה קיים -תמיד ענתה לי אני נחושה חזקה ואני מצליחה -פעם גם אמרה הסיבה שאני מצליחה להמנע זה כי אני מדמיינת את המבט המאוכזב שלך אם תדע שעישנתי לכן מוותרת על הסיגריה .שמחתי על הרצון העז והנכונות ובעיקר שהיא הפסיקה לעשןץמאז תחילת התהליך עבר 6 חודשים לפני שבוע בזמן בילוי הרחתי ממנה ריח של סיגריות שאלתי חזרת לעשן? ובכלל בכול הפעמים שאמרת לי שהפסקת באמת הפסקת היא אמרה כן והתעקשה שבאמת הפסיקה משום מה לא האמנתי התווכחנו ומסתבר שלא טעיתי היא נשברה הודתה שחודשיים באמת הפסיקה אך נשברה ומהפחד לאכזב אותי או שאפרד ממנה לא סיפרה לי בכתה התנצלה אמרה שהמצפון העיק לה והתכוונה לספר וכו..וככה חמישה חודשים בעצם שידרה מסרים כפוליים ושקריים -הסברתי לה את גודל תחושת האכזבה ממנה ושבהתנהגותה ערערה לי לחלוטין את האמון כלפיה.האכזבה מעצם חוסר הכנות בכל שלב והשיתוף ולא מזה שעישנה הרי ברור לי שהתהליך לא היה אמור להיות קל. מחד היא יקרה לי מאוד מאידך ערערה לי לחלוטין תאמון בה מטבעי אני אדם חשדן ולא נקשר מהר לאנשים ועד שהגעתי למצב אידאלי של אמון ושקט פתאום נזרקתי אחורה אשמח לעצתך בעניין בברכה אודי

אודי שלום, נראה שקשה לך לתת אמון באנשים בדיוק כפי שאתה מעיד על עצמך ואיכשהו תמיד אתה מחפש את החסרונות ואת הסיבות לביקורת. אתה עסוק בלשפר את מי שאיתך וזו סיבה טובה לא למצוא זוגיות טובה כי אף אחת לא עומדת בקריטריונים שלך. העצה עבורך היא ללמוד לקבל את מה שיש ולא לנסות לשנות בכוח כי אחרי שחברתך תפסיק לעשן יש להניח שתמצא בה פגם אחר אותו תרצה לשפר. אם מה שאני אומרת מתאים לך כדאי להוריד את הלחץ מהחברה בנושא הגמילה מעישון. היא מעשנת מעט, לא מעשנת בנוכחותך ויש כאן תחושה שאתה קצת פולשני מדי לגביה. צחצוח שיניים הגון, רחצה והחלפת בגדים אולי אפילו חפיפת שיער מונעים כל ריח של עישון שלא לדבר על סוכריות מנטה ותרסיסי פה. בבוא היום כשיתאים לה היא תפסיק ואם לא הכמות שהיא מעשנת היא נמוכה. נסה לקבל אותה כפי שהיא.

אילנה שלוםם, ברצוני להתייעץ איתך בנוגע לדבר כלשהו שמפריע לי מאוד בתקופה האחרונה. יש לי בן זוג מדהים ואוהב וקשה לי לתאר במילים כמה הוא מיוחד וכמה אני ברת מזל שהוא לוקח חלק בחיי.אני לא רואה את עצמי בלעדיו הוא הפך להיות חלק ממני ואני אוהבת אותו מאוד. הבעייה היא שאני חושבת שמעולם לא הייתי מאוהבת בו(אולי רק קצת בהתחלה כשהתחלנו לצאת. לא זכור לי שחוויתי את תחושת הפרפרים שבבטן שכולם מדברים עליה וזה קצת מטריד אותי.האם מערכת זוגית טובה מחייבת את שלב ההתאהבות? עליי לציין שאנחנו כבר שנה וקצת ביחד ואנחנו מאוד נהנים וטוב לנו. אני יכולה לומר בביטחון שיש הרבה אהבה בזוגיות שלנו אבל בזמן האחרון נהייתי קצת חסרת ביטחון לגבי עצמי ולתחושתיי. אני מניחה שהחחש עלה מכיוון שהקשר הולך מעמיק ונהיה רציני מאוד ולשנינו כוונות רציניות להמשך חיינו המשותפים.החחשות עולים בעיקר מעצם העניין שאני ובן זוגי מאוד מאוד שונים באופי-הוא מאוד שקט,סגור ומופנם ואני ההפך הגמור אני מאוד פתוחה,תוססת ומשוחררת יחסית אליו.נשאלת השאלה האם השוני הזה וההבדלים בינינו צריך להוות מכשול לקשר שלנו או גורם מעכב, והאם השוני כל כך צריך להלחיץ אותי? אני לא יודעת למה אני כל כך מתעסקת בשוני אבל אני יודעת שאני לא רוצה אף אחד אחר. אני רוצה רק אותו,הייתי רוצה כל כך לקבל את כל עניין השוני מבלי לחשוש כל כך ולהרגיש אחריות כל כך גדולה על הכל.הוא מודע לחששות שלי לגבי השוני כי דיברתי איתו על זה פתחתי וחשפתי את תחושתיי והוא לא נלחץ מכך, להפך הוא טוען שהשוני הזה משלים אותנו וזה נכון הוא צודק מאוד כי הוא די מאזן אותי ואני אותו... לדעתך השוני הזה עשוי להזיק לנו באיזשהו שלב או שהוא סממן לאי-התאמה ביננו? אני מאוד מאוד רוצה שהקשר הזה יצליח בצורה הטובה ביותר! האם עליי לחשוש מעצם ההבדלים המהותיים כל כך בינינו? האם עצם העובדה שלא הייתי מאוהבת בו מצביעה על כך שאני לא באמת אוהבת אותו כפי שאני חושבת ומאמינה שאני אוהבת?! והאם לדעתך אם עצם העובדה שלא הייתי מאוהבת כמו שמתארים בסרטים מעידה על כך שמשהו לא בסדר אצלי?! אני שוב חוזרת על כך שאני מאוד מאוד אוהבת את בן זוגי ורואה אותו כפרטנר לחיי. נרקמת בינינו כל הזמן חברות מאוד מאוד טובה דבר שמגביר את תחושתיי החזקות והעמוקות כלפיו. אשמח לחוות דעתך, תודה רבה, אסנת

אסנת היקרה, הדברים הטובים הקיימים ביניכם נראים לי בעלי ערך וטובים ומספיקים לבניית קשר זוגי טוב ומספק. התלבטויותייך נוגעות למעשה למציאת האיזון בין פנטזיות, סיפורי אגדה ואמונות שונות לבין המציאות. המציאות הינה טובה ומספקת ומה שמחבל בה הן שאיפות הגדולות מהחיים. אני מקווה שתצליחי להיות שלמה עם מה שיש לך ולא לרוץ אחרי האגדות. שיהיה בהצלחה.

שלום, אני בת 14, ואני יחסית בוגרת לגילי. יש לי חבר בגיל שלי, והוא ילד טוב ולא מנצל אותי ולא רוצה לעשות שום דבר שאני לא ארצה. אנחנו מידי פעם מתמזמזים ואני נהנת לאונן לו ושהוא מאונן לי. רציתי לשאול עד כמה יכול לפגוע בי לקיים יחסי מין בגילי. אם זה משנה, קיבלתי מחזור לפני שלוש שנים. תודה רבה.

בת 14 יקרה, ראשית כדאי לפנות לרופא הנשים ולהסדיר את עניין אמצעי המניעה לפני שמעלים את נושא יחסי המין. שנית אמרת שהחבר שלך הוא "ילד טוב" וככל הנראה גם את כזאת "ילדה טובה" והעניין הוא שמין נכון אמור לא להתקיים בין ילדים אלא בין מתבגרים יותר מאחר וליחסי המין יש השלכות רגשיות ויש צורך בגילויים של אחריות ורגישות הדדית הדורשים בגרות מסוימת. מבחינה ביולוגית שניכם אומנם כשירים לקיום יחסי מין אך נדמה לי מן הפנייה שרגשית כדאי לחכות עוד כשנה או קצת יותר תהנו בינתיים מן האהבה ומן ההתרגשות והכיף של הביחד.

שלום רב קוראים לי שירן ואני בת 25.... רציתי לשאול הכרתי את חברי לחיים לפני כ- 4 חודשים הוא בן 26... אבל ישנם כמה בעיות הוא כל הזמן מדבר בקללות הוא לא מקשיב לעצמו בכלל... אי אפשר לנהל איתו שיחה מעמיקה ולהסביר לו את הטעויות שלו כי הוא חושב שהוא כל הזמן צודק והוא בסדר... הוא יכול להתעצבן ולהיות עצבני ואנחנו נריב ואחרי כמה דקות כאילו לא היה כלום הוא מתנהג בטבעיות מופתית שזה עוד יותר מוציא מדעת... מה שלי כואב זה שאני טובה מדיי קיבלתי גם את זה שהוא צלם ועובד לילות כל יום וחוזר בשעות הבוקר סופי שבוע עובד במעדונים ופאבים הקשר פשוט תקוע הוא רוצה שהקשר יתפתח יותר וגם כן אני אבל הוא הורס את זה כל פעם מחדש אני כבר שבורה נפשית מכל כך הרבה ריבים ומחוסר הכבוד שהוא מעניק לי ממש תחושה של זלזול... תמיד שאני מעלה את הנושא פרידה ושנמאס לי הוא ישר מתגונן ומבקש סליחה ויום אחרי כאילו לא קרה דבר... מה שרציתי לשאול זה למה הוא מתנהג ככה? (זה גם למשפחה שלו) והאם אני צריכה להמשיך בקשר כזה? האם ישנה דרך מסויימת שאני יכולה לשנות בדפוס ההתנהגות שלי שקצת ינהר אותו? ממה נובע חוסר הכבוד עם הוא כל הזמן אומר כמה הוא אוהב ורוצה להתחתן?

שירן יקרה, המקרה שאת מתארת הוא מסובך מדי לתשובה בפורום הנוכחי הייתי ממליצה שתפני עם בן זוגך לייעוץ זוגי (למרות שאתם רק 4 חודשים ביחד) על מנת להבין את פשר התנהגויותיו ועל מנת לנסות ליצור תקשורת טובה יותר ביניכם. שיהיה בהצלחה.

אני בת 23 יש לי חבר כבר שנה יחסי המין שלנו היו מאז מעולם לא כל כך טובים וזאת משום שאיני גומרת מחדירה והוא תמיד היה עם בנות שכן גומרות מה שאומר שמבחינתי, שאני יכולה לגמור מדברים אחרים והוא יודע את זה ולימדתי אותו גם איך לגרום לי לגמור אבל, מרגיש לי שהעניין מאד מפריע לו למרות שהוא תמיד כועס שאני מדברת על זה אבל אחרי שאנחנו עושים סקס אין לו ממש כח או רצון או משיכה כלשהי לגרום לי לגמור. אני מאד מתוסכלת כי היחסים שלנו מושלמים וזה הורס לנו אותם כי הוא בחור ממש מקסים אבל חוץ מזה שזה חלק מאד חשוב אני מרגישה פאק ואני לא יודעת מה לעשות עוד. חוץ מזה שהבעיה הכי גדולה היא שאני מרגישה שהוא לא פתוח איתי עד הסוף ויש דברים שהוא לא אוהב כל כך לעשות לי וזה הורס לי ואני לפעמים גם לא מצליחה לגמור כי המחשבות האלו מציפות אותי לאורך כל האקט. מה לעשות

שיפרה היקרה, הסבירי לחברך שיש בנות שלא גומרות מחדירה וזה קשור למבנה האנטומי שלהן ואין כאן מה לכעוס או להיות מתוסכל כי זה מה יש. כדאי שיביא אותך לאורגזמה לפני החדירה כל עוד יש לו את הכוח והחשק לכך, או שתאונני את עצמך תוך כדי החדירה. לא כל בחור אוהב לעשות הכל לאישה כמו שלא כל בחורה אוהבת לעשות הכל לגבר. יש לכבד זאת ולא בהכרח לראות בזה שאלה של פתיחות או סגירות או משהו שצריך להשתנות. גם כאן צריך ללמוד לקבל את מה שיש ופחות להרגיש מתוסכלת ומאוכזבת. נראה לי שציפיות יתר הן שמקלקלות לכם את היכולת להנות ממה שיש. אם בכל זאת אתם רוצים שינוי פנו לייעוץ סקסולוגי.

אילנה שלום רב, אני בת 26 ואני חולת סרטן.אני עברתי טיפולי הקרנה+כימותרפיה וכרגע אני מטופלת רק ע"י כימותרפיה.יש לי בן זוג מדהים שתומך בי לאורך כל הדרך,הוא מקסים קשוב רגיש ואכפתי מאוד-באמת שמילים לא יכולים לאמוד את מה שהוא עושה עבורי וכמה הוא מקסים.הנקודה היא שמאז הטיפולים אני לא יודעת מה קרה אבל החשק המיני ממש ירד לי...כמעט ואין לי חשק בכלל ואני לא יודעת אם זה כתוצאה מהטיפולים אבל אני מניחה שיש קשר...דבר נוסף הוא שמאז הטיפולים הוא שגם הדימוי העצמי שלי מאוד ירד-השער נשר לי והגוף שלי כל הזמן משתנה לאור השינויים הקיצוניים במשקל.כשאני עומדת מול המראה אני ממש אבל ממש לא מזהה את עצמי בלי השער, להפך זה ממש מרתיע אותי ואף דוחה אותי לא נוח לי עם המראה שלי עכשיו או עם הגוף שלי בכלל. אני לא יודעת מה לעשות כיוון שלא רק אני נמצאת בסיפור הזה יש לי בן זוג שאני מאוד אוהבת ורוצה לגרום לו להיות מאושר ובגלל כל הסיפור אני מרגישה שאני לא משקיעה מספיק או מעניקה מספיק לזוגיות שלנו ואני חוששת מאוד שבאיזשהו שלב זה יהרוס או ייפגע לנו בזוגיות.אין ספק שזה מקשה על שנינו. אני לא כל כך יודעת מה עליי לעשות בנוגע לדימוי העצמי שלי אבל אין ספק שזה משפיע עליי גם על המצב רוח וגורם לי להרגיש מאוד לא בנוח עם עצמי במיוחד בסיטואציה אינטימית. רציתי להתייעץ איתך ולשאול לדעתך- מה עליי לעשות? והאם הגיוני שאני מרגישה ככה כתוצאה מהטיפולים או שמקור הבעייתיות לדעתך הוא אחר ? תודה רבה, תמר.

תמר היקרה, ראשית מגיעה לך ולבן זוגך הערכה עמוקה על ההתמודדות שאתם עוברים ועל היכולת לשמור במצב זה על אהבה ואינטימיות. אין ספק שהשינויים בתשוקתך מקורם הן בשינויים החיצוניים שאת עוברת, הן כתוצאה מתגובה לכימותרפיה ובפרט דאגה ומתח סביב ההתמודדות עם המחלה. במידה ואין לך כיום טיפול פסיכולוגי צמוד במחלקה האונקולוגית, כדאי שתבקשי טיפול כזה כדי לעזור לך להתמודד עם כל הנושאים הכבדים שעל סדר יומך ואשר בין היתר פוגעים בתשוקה שלך. שיהיה בהצלחה.

יש לי שתי שאלות: אני ובן זוגי החדש מקיימים יחסי מין טובים ומהנים. הבעיה (ואני לא יודעת אם זו באמת בעיה) שאני לא גומרת אתו. האמת שלי זה לא מפריע, כי לי מספיק שאני נהנית ומתעוררת מינית. נראה לי שלבן הזוג שלי חשוב שאני אגמור, דבר שאני לא מצליחה לעשות בנוכחותו. האם כדאי לזייף? שאלה נוספת שרציתי לשאול אלייך בתור מומחית בתחום היא- האם יש סיכוי לאהבה? האם זה באמת עובד בסופו של דבר ובני זוג יכולים להישאר יחד לכל החיים? האם לא כל קשר מסתיים בפרידה בסופו של דבר או שיש דרך להצליח ולהישאר ביחד ולהרגיש טוב עם זה? תודה.

חגית שלום, לא הייתי ממליצה לזייף אלא פשוט לומר לבן זוגך שקל לך לגמור ביחידות ולא בנוכחותו בשלב הנוכחי של היחסים. זאת תופעה נפוצה וצוכרת בקרב נשים זיוף אורגזמה רק יכביד עלייך. הסיכוי לאהבה, יותר נכון לשמירתה מותנה ביכולת לקיים תקשורת שוטפת, ותקינה לשם דיון ופתרון של כל הבעיות והקשיים הנוצרים במרוצת השנים. הדבר מחייב משני בני הזוג גמישות רגשית, רצון טוב ורצון להיטיב לבן הזוג השני.

אני כבן 31,התחלתילצאת עם בחורה לפני כשנה, עד לאותו מפשגש לא חוויתי קשר רציני זמן רב, לאורך תקופת הרווקות נהגתי לאונן הרבה בין בפנטזיות ובין עם סרטים כחולים, ניתן להגדיר את התקופה הזו ככזו שהייתי חרמן ומגורה מנשים פעמים רבות ואף היתי מגיע לגמירה לפחות פעמיים ביום.מאז שהתחלתי את הקשר הזוגי לאט לאט סף החרמנות ירד בי, בשלושת החודשים האחרונים קיימנו מעט מאד יחסי מין ובאופן כללי אני גם לא חרמן כפי שהייתי בעבר, מאונן פחות, מפנטז פחות על בחורות אחרות ולא מוצא עניין בסרטים כחולים. מחד חשבתי שישנה אופציה שאין לי משיכה אל החברה, מצד שני גם החשק שהיה לפני לראות סרטים ולאונן לבד ירד, אני מרגיש כאילו נכנסתי לדיכאון מיני בלי יכולת להבין מאיפה הבעייה. חשוב לציין שלהיות איתה, מחובק ומנושק גורם לכך שפעמים רבות לא מפריע לי בכלל העדר המיניות אך כעובדה משהו עובר עלי וזה מפריע עלי...ממה זה יכול להיות???

ירון יקר, קשה להקיש בין חשק מיני ואוננות כשאדם נמצא בגפו לבין החשק המיני בתוך זוגיות. כשהאדם נמצא בגפו לפעמים קיימת רמה גבוהה של מתח ובדידות והם אלו שמפעילים את הצורך להשיג רגיעה באמצעות אוננות כלומר במקרה הזה התשוקה המינית של יצר הדורש פורקן מופעלת לעתים על ידי חרדה. בזוגיות בה אתה נמצא כרגע אתה רגוע ושלו ומסופק לעתים קרובות ,על פי פנייתך, מעצם הקירבה הגופנית והאינטימיות. במצב זה הקירבה הגופנית והאינטימיות ממלאות אותך בסיפוק רגשי ולא מתפתחת תשוקה מינית. אצל גברים רבים למדי חלה ירידה בתשוקה המינית לבת הזוג כאשר הם בזוגיות לעומת תשוקתם לאונן בהיותם ללא זוגיותם. מסתבר שיש שני סוגים של תשוקה מינית זו של אוננות וזו המכוונת כלפי בת הזוג ולא בהכרח ניתן להקיש מהאחד אל השני. יחד עם זאת אתה מרגיש כדברייך "דיכאון מיני" והדבר מחייב הבנה פסיכולוגית של המתרחש איתך. הרבה פעמים הירידה בתשוקה המינית היא הסימן הראשון שבאופן תת מודע מתרחש משהו שהאדם לא מודע לו. מאחר והדבר מפריע לך לו נותר אלא להמליץ על פנייה לטיפול פסיכו-סקסולוגי.

אני בת 28, אני רווקה, קיימתי יחסי מין רק עם החבר האחרון שהיה לי ומאז נפרדנו, לפני כשנה, לא הייתי עם גבר. לאחרונה מתפתח קשר ביני לבין בחור בן 33, יצאנו פעם אחת עם זוג חברים משותפים, ולאחר מספר ימים גיליתי באמצעות החבר המשותף שהבחור עדיין לא קיים יחסים. אני ממש לחוצה מהעניין מכמה סיבות: ראשית, אני כבר הייתי עם גבר ולא כ"כ יודעת איך להתמודד עם זה שאני אצטרך להיות "המובילה", ושנית, נראה לי מוזר שבחור בן 33 לא קיים יחסי מין בלי שום סיבה מיוחדת, כי הוא בהחלט נראה טוב וגם יש לו אופי ממש נחמד. אני לא יודעת אם לשאול אותו בקשר לזה ואיך להתמודד עם העובדה שהוא עדיין בתול...

מישל שלום, ראשית בענייני מיטה לא תמיד לרכילות יש רגליים. במקרה שלך גם אם המידע שבן זוגך בתול הוא נכון, גם אז זה לא סוף העולם. בנים באופן כללי ובלי להכיר את בן זוגך הספציפי, נשארים בתולים עד גיל מאוחר בגלל 3 סיבות עיקריות: 1) חשש שמא איבר מינו אינו בגודל המתאים (יש אפשרות שאכן זה כך) 2) חרדה ביצועית במידה ובעבר בזמן התעלסות איבד זיקפה בשלב מוקדם עשויה הייתה להתפתח חרדת ביצוע המשפיעה על קושי בהשגת זיקפה. בימינו זוהי בעיה קלה מאוד שכן הויאגרה או הסיאליס עושות את שלהן בצורה מוחלטת. 3) חרדה ביצועית הקשורה לשפיכה מוקדמת. אם בעבר התרחשה שפיכה עוד לפני שהתחילו יחסי המין הרי שהדבר הביא לאובדן זיקפה (באופן טבעי) וכך התגלגל כדור החרדה. גם לשפיכה מוקדמת יש היום תרופה. כך או כך בעיקרו של דבר אם חברך בתול עדיין בגיל 33 פירושו שהוא ביישן וחושש מהעניין המיני ולפיכך צריך להתקדם מאוד בהדרגה ומאוד לאט ולאפשר לו כל פעם ליזום את השלב הבא. אין למהר ולרוץ ליחסי מין מלאים בבת אחת. אם יתפתח ביניכם קשר של אמון וקירבה הרי שלאורך הדרך תוכלו לשוחח על כך בפתיחות ובכנות ייתכן ויהיה צורך בייעוץ סקסולוגי קצר כדי להתגבר על "המיני" מכשולים. שיהיה בהצלחה.

אילנה שלום. ראשית אני בחור בן 26 ומאז היותי נער קראתי מאמרים שלך ומעריך אותך. יש לי ברשותך שאלה מעבר למאמרים על מערכות יחסים גברים ונשים: האם יש סיכוי לקשר כנה ואמיתי של גבר ואשה באמצע שנות העשרים, כאשר לאשה יש מערכות יחסים בעבר ולגבר אין? אילו בעיות עלולות להיות וכיצד ניתן לפתור אותן? לצד זה על פי רב לאשה במקרה זה ניסיון מיני רב ושונה מזה של הגבר. יכולות להיות נזה בעיות מסויימות אצל כל אחד מן הצדדים. כיצד ניתן להתגבר על זה? מה על כל אחד מן הצדדים לעשות? תודה מראש

ערן היקר, לפעמים שקיעת יתר באיסוף מידע, בניתוח אופציות או בחיבור תסריטים אפשריים מהווים מכשלה רצינית להתנסות ממשית במציאות. לשחות אפשר רק במים ולא ביבשה. כל מערכת יחסים בין גבר לאישה הינה אפשרית חרף פערים מסוגים שונים ביניהם בהתנסות בתנאי שהם מעוניינים בכך, פתוחים לכך ושאין מכשלות דרמתיות המונעות זאת מהם. מתוך תיאורך יש פערי התנסות בינך לבין הבחורה אליה אתה רוצה לחבור אך שניכם בטווח גילים דומה רווקים ככל הנראה ושני נתונים אלה מהווים בסיס תרבותי, חברתי משותף רחב למדי המאפשר יצירת קשר בסבירות טובה. כל שאר המשתנים תלויים באישיות ובאיכות הקשר הנרקמת ביניכם. הפערים שציינת לא בהכרח חייבים להוות מכשלה שאין להתגבר אליה. אני מאחלת לך קשר פתוח, טוב ומספק שתצמח בו באופן שייטיב לך.

תודה אילנה.

שלום, הנני בחורה דתייה בת 23 וחצי ולאחרונה אני מרגישה קצת לחץ בנושא של הזגיות ייתכן ואולי שזה בגלל שרוב חברותיי כבר נשואות וחלקן אף אמהות או בדרך. אני אנסה לתת לך קצת רקע על עצמי אבי נפטר כשהייתי בת 10 וזה הכניס אותי להיות ביישנית לא בצורה קיצונית אבל ביישנית דבר שנראה שאולי מקשה עליי, אצלנו במגזר (הדתילאומי) כנראה בחורה ששירתה בצבא זה מעין נק' שחורה למרות שבצבא רק התחזקתי. אני יוצאת עם בחורים אבל היה בחור אחד שמאוד רצתי יצאתי איתו 4 פעמיים הקשר התנהל רוב הזמן בטלפון הוא היה באמת האחד אבל נגמר ביוזמתי היות ולא היה לבחור זמן.ואני מרגישה שאני עדיין מעוניינת בו אבל הוא המשיך הלאה.. בבית כבר לוחצים עליי ובכלל במהלך החג היתה תחושה מצד המשפחה המורחבת שאיך ייתכן שעדיין אין לה בן זוג הרי היא לומדת תואר אקדמאי מאוד נחשק , נראה טוב אבל איך שאין אף אחד?! אז אמרתי להן אולי בגלל שאין לי שיער בלונדיני ועיניים כחולות (זה היה בנימת צחוק אבל בכל צחוק יש קצת אמת..) מה עושים? איך מוצאים את האחד?(האם דרישותיי גבוהות בזה שאני מעוניינת גם בבחור אקדמאי?!) האם ביישנות הורסת..האם מראה חיצוני כ"כ משפיע (אז מה אם אין לי שיער בלונדיני וכו'..) נכנסת למצב שאני ממש בלחץ היות וגם לימודיי לא קלים (יש לי עוד שנתיים לסיום התואר) ועכשיו גם בלחץ של בחור שיצעד איתי בחיי.. אשמח לתשובתך..

יעל היקרה, בהחלט סביר ולא מוגזם, וככל הנראה גם תמצאי בעתיד בחור אקדמאי שיענה על דרישותייך בתחום הדת, האנושיות וההופעה החיצונית. בהחלט לא צריך עיניים כחולות וגם לא כדאי לצבוע לבלונד, למרות שזה אפשרי, על מנת למצוא בן זוג הולם. ככל הנראה כפי שאת נראית זה בהחלט מספיק: בדר"כ כל הבנות מכל טווח היופי וההופעה מוצאות את בני זוגן ובהחלט לא ניתן לומר שהנשים היותר יפות בהכרח זוכות לזוגיות טובה יותר. מסתבר שסוד הקסם הוא לא בצבע או ביופי וגם לא בשכל, סוד הקסם הוא בחום הבינ-אישי ובאיכות ההפתחות לקשר בינאישי משמעותי. במובן זה בישנותך עלולה להוות מכשלה וכמו כן תיתכן חרדה מודעת או לא מודעת של אובדן ונטישה כפי שאירע לאביך בילדותך. הקיצור, מבלי להעריך יתר על המידה מומלץ מאוד לפנות לייעוץ פסיכולוגי שיסייע בידייך להתגבר על פחדים ולשפר את הביטחון העצמי ואת הכישורים לקשר אינטימי זוגי. נקווה שבתוך זמן שיתאים לך תעמדי גם את תחת החופה.

שלום אני בחור בן 23, אין לי מושג מה לעשות מפני שאני מאוד מבולבל, יש לי ניסיון מועט עם נשים, אני אוהב נשים, מתחרמן מהם אפילו בסרטים (חשוב לציין שאני מתחרמן על נשים מסויימות וזה קצת מלחיץ אותי שאפילו על נשים יפיפיות כמו בפורנו אין לי עניין אלא אם כן הם יגנחו ויעשו דברים שאני די אוהב) , אני מאוד רוצה להתחתן ולהקים משפחה, אבל יש לי בעיה נוספת גברים, מילדותי סבלתי מחוסר ביטחון במראה שלי, לאחרונה הבחנתי שגברים מסתכלים עליי ואני די נמשך אליהם (כמו הסיפור עם הנשים גם פה רק לחלקם רק לשריריים או גברים שנראים טוב מאוד כי למעשה אני מחפש את היופי אולי בשביל להוכיח לעצמי שכן הייתי עם בחור יפהפה, שנראה מעולה, לא תמיד כשאני רואה גברים מתנשקים ועושים סקס אני מתחרמן זה לפעמים מגעיל אותי המחשבה הזאת, אך כשאני עושה סקס עם בחור זה נראה לי ברוב הפעמים בסדר, ויש לי תשוקה. (חשוב מאוד לציין שלא הולך לי עם נשים אלא אם כן הן לא לטעמי ואני לא מסוגל להתקרב אליהן מינית, למה זה קורה לי כשרק אלו שלא לטעמי נופלות עליי, ובקשר לגברים אני פעיל מינית כי כמו שאמרתי מרגיש יותר ביטחון במראה שלי ובזה שזה זמין, כי אני מאוד אוהב מין. מה לעשות במצב הנוכחי? אשמח לעזרה בבקשה

פונה יקר, באופו פוטנציאלי ומעשי כאחד יש לך משיכה לשני המינים. נראה כי מה שחוסם את הגברת המשיכה לנשים והגברת הקלות ביצירת קשר איתן הן חרדותיך לגבי גבריותך והופעתך החיצונית. מלכתחילה ייתכן כי המשיכה לגברים התפתחה כפיצוי על חוסר הביטחון שלך ביחס לנשים. מאחר וברצונך להתחתן ולהקים משפחה מה גם שקיימת בך גם היכולת המינית לכך, מומלץ ביותר שתפנה לטיפול פסיכולוגי המיועד להתמודד עם חרדותיך בדימוי העצמי הגברי ואשר יחזק את בטחונך העצמי ויעודד אותך ליציר קשר עם נשים שהן לטעמך. בשביל זה בדיוק מיועד טיפול פסיכולוגי כדי לסייע לאדם להתגבר על חרדותיו ולהגשים את משאלותיו. חשוב לי מאוד להדגיש לפניך שאינך בודד בקונפליקט אותו אתה מתאר יש גברים לא מעטים הסובלים מתופעה דומה ובעזרת טיפול הולם פסיכוסקסולוגי מצליחים להשיג את היעד של קשר עם נשים ואף נישואין. שיהיה בהצלחה.

שלום רב. אני אישה בת 34 גרושה עם ילד. בשלושה החודשים האחרונים אני בקשר עם בחור כבן 30 רווק. אנחנו מבלים כל יום ביחד. הוא ישן אצלי הרבה פעמים. הוא בקשר חם עם הבן שלי. מבלים יחד עם הילד ובלעדיו. הוא עוזר לי רבות בטיפול בילד (עברתי תקופה של מחלה והוא סייע לי רבות) ועוד.... אני לא מכירה את החברים שלו ואת המשפחה והוא לא מכיר את המשפחה שלי. לגבי חברים הוא נתקל בהם כשהם באים אלי לבית. לאחרונה אמא שלו החלה להעלות טענות כלפיו שהוא מסתיר קשר שהוא נמצא בו ואם הוא מסתיר את החברה שלו זה אומר שמשהוא בחברה לא תקין. אמא שלו ממש לא תאהב את הרעיון שהוא עם אישה שגדולה ממנו ביותר מארבע שנים, גרושה ועם ילד. אני מאוד נעלבתי ממנו כי מבחינת אמא שלו אני לא "תקינה" למרות שהיא בכלל לא מכירה אותי והרושם כלפי מוטעה. והוא...לא משתף אותה, לא מדבר איתה, לא מכיר אותי, מתעלם מדבריה וממשיך בענייניו. חשבתי לנתק את הקשר כי אני חושבת שאם הוא מסתיר אותי אז הוא מתבייש. לדעתי עליו לעדכן את הוריו בקשר ולהגיר - זה אני, זו היא ואני מאושר. מה הורים רוצים יותר מילד מאושר? מה לעשות? האם לנתק את הקשר? להמשיך בדרך שלי?? תודה מראש על התשובה וכמובן - חג שמח!

ליאת היקרה, מבחינה אוביקטיבית אין שום סיבה להימנע מקשר בינך לבין חברך הרווק. פער של 3-4 שנים בין האישה המבוגרת מן הגבר הינו מקובל כיום ולמרבית האנשים אינו מהווה בעיה. גם העובדה שאת אם לילד אחד בלבד אינה מהווה הרבה פעמים מכשול לבני זוג רווקים. כל זה נכון ברמה הסטטיסטית, ולא חייב להיות נכון ברמה האישית של בן זוגך הנוכחי. השאלה היא כמה בן זוגך רואה בך בת-זוג רצינית לקשר מחייב וארוך טווח. הדיון הוא בינכם ובינכם בלבד. העובדה שהוא מסתיר אותך ואינו מעדכן את הוריו בעניין מעלה חשש שהוא לא "סגור" לגמרי לגבי התחייבותו לקשר בינכם. אם יקבל החלטה שזה מה שהוא רוצה ועל זה הוא "הולך" הרי שאימו תאלץ לקבל את הבחירה שלו. נראה לי שאין הוא מתבייש בהכרח בך אלא חושב או יודע שאימו מעדיפה בחירה פשוטה יותר עבורו, ברמה הסטטיסטית, כלומר רווקה צעירה ופנויה. שאלת המשך הקשר ביניכם אינה קשורה לאימו של הבחור (שתקבל בסופו של דבר כל בחירה של הבן, כך אני מקווה) אלא קשורה לרגשות בן זוגך עד כמה הוא מוכן להתחייב על הקשר הנוכחי. ההחלטה על המשך הקשר או על סיומו קשורה בהחלטת בן זוגך בנוגע לרצינותו כלפייך. אם הוא רציני ומתחייב אפשר להמתין עד להיווצרות הקשר עם האם. שיהיה בהצלחה.

שלום אנחנו בני 65 מאז החתונה בעצם כפי שזכור לי לא היה בינו סקס אמיתי. עד שלמעשה לפני 11 שנה החלטתי שחבל על המאמץ וניתקתי כל קשר גופני. אין ביננו שנאה או איבה, מבחנתי הכרתי בעובדה שאישתי היא לא טיפוס מיני ואני חי איתה כמו שני בני אדם שחיים יחד ודואגים זה לזה במסגרת שנוצרת בינהם ובמגבלותיהם האישיות. השאלה שלי איך מסבירים תופעה כזו ואיך היא מוגדרת מבחינה מומחיותך ?

לפיל שלום, מבלי להכיר את אישיותך את אישיות אשתך ואת אופי יחסי הנישואים ויחסי המין ביניכם קשה לעשות הבחנה פסיכולוגית מדויקת. לא נראה לי גם שיש בכך צורך ובטח שהדבר לא יעזור במאומה למהלך העניינים הנוכחי. הייתי מסתפקת באבחון הכולל של זוג עם קושי בהתאמה המינית הדדית ועם קושי בלמידה אירוטית הדדית לאורך שנים.

שלום. אני בת 32 נשואה 6 שנים ואמא ל2 מדהימים.על בעלי אפשר להגיד רק דברים טובים: בחור עם לב טוב, אחראי, איש בית, מפנק אותינותן לי בטחון וקרקע. הבעיה היא שהשיקולים להתחתן איתו היו אלו. שיקולי נוחות. לא אהבתי אותו כמו שאני יודעת לאהוב ולא נמשכתי אליו פיזית .לאחר שהיו לי קשרים וראיתי את הסחורה שיש בחוץ הכרתי אותו וידעתי שיהיה לי עתיד נוח. יודעת שזה נשמע נורא. אבל זאת האמת הפנימית שלי. להצעת הנישואין שלו הסכמתי כי אפושהוא הרגשתי "לא נעים" לסרב לו כי הוא אהב אותי וזו היתה נראית לי "עסקה טובה".[כשהכרנו שנינו יצאנו ממערכת יחסים עם אהבה גדולה].הבעיה שאני לא מרגישה שיש דברים משותפים איתו, דברים שאני נהנית איתו [הדבר היחיד ששנינו אוהבים לעשות יחד עד כמה שזה נשמע מצחיק .. לאכול], לא נמשכת אליו לא מרגישה שאני אוהבת אותו כמו שחשבתי שאתאהב בו עם הזמן.זה הבסיס. במיטה הוא לא מאהב בכלל. לא משקיע ורוב הפעמים לא יותר מ10 דק'. דיברתי איתו על זה המון במשך השנים אבל לא החזיק מעמד. חבל לי לאבד אותו בתור גבר. אני יודעת שיהיה קשה לי להכיר בתור גרושה עם 2 קטנים [2.5 ו - 4]. בשנתיים האחרונות נחשפתי לוירטואלי. התאהבתי וירטואלית בזמן הזה בנשואים. אבל זה היה המפלט שלי שם צחקתי והשתחררתי. עם אחד מהם בגדתי.אפשר להגיד שאני מכורה לצאט. הבעיה ששם אני מקבלת הערכה ומילים חמות קצת מפנטזת [לפעמים זה הדליק אותי כששכבתי איתו]. היתה תקופה לפני שנה וקצת שהייתי בטיפול פסיכולוגי כי רציתי לעשות סדר בראש. לא יצאתי משם עם תובנות כיוון שקשה לי מאד לצאת מהוירטואלי.ולשם נכנסתי כיוון שהרגשתי במבוי סתום בבית. לפני פחות משנה הגענו שנינו למצב של כמעט גירושין. הנושא עלה הייתי אצל עו"ד לבירור [נבהלתי מהממצאים, מהמשכנתא הגבוהה ומההתמודדות בתור גרושה]הוא כמעט עבר לגור בדירה שכורה, אבל ברגע האחרון שנינו קיבלנו פיק ברכיים [בשביל הילדים..] אין לי שמץ עד כמה אוכל להמשיך כך. אני יודעת שאם נלך לייעוץ זוגי [והוא מוכן] לא יהיה נעים להגיד בקול "אני לא אוהבת אותך ומכאן הכל מתחיל" האם השיקולים היו הגיוניים כשאמרתי לו "איי דו"? האם אני צריכה פשוט להתבגר ודי? האם בכל זאת יהיה לי טוב אולי בפרק ב' למרות שהוא בחור זהב שקשה לאבד אותו. מתנצלת מראש על האורך:)

פונה יקרה, יש להתבונן במצב באופן מעשי מנקודת הווה וקדימה ואין טעם כרגע לנתח את העניינים רטרואקטיבית. המצב כרגע הוא כלהלן: את נשואה +2 ילדים קטנים ואינך רואה את עצמך מתמודדת לבד עם המצב מבחינה כלכלית ותפקודית. משמעות הדבר שאת נשארת כרגע להיות נשואה לבעלך שקשה לך לאבד אותו כי הוא "בחור זהב" (ציטוט מדברייך) ושאינך נמשכת אליו מינית. יש מקום שאת ובעלך תשפרו את המיומניות המיניות ההדדיות שלכם. אפשר ללמוד (בעזרת סקסולוג או בעזרת ספרי הדרכה מיניים) כיצד להשקיע בהתעלסות מקדימה ובמעשה האהבה בכלל, ואפשר ללמוד להשיג תפקוד מיני תקין משך זמן ארוך דיו כדי להשביע את רצון שניכם. להערכתי, מאחר ואת בוחרת להשאיר את הקשר הזוגי על כנו כדאי לשדרג את איכותו על ידי השקעה בתחום המיני שהוא אינו מוצלח עבורך. שיהיה בהצלחה.

אני רוצה לשתף אותך. כן אני מרגישה שאני מכורה לקול ולשחיחות נפש שלו איתו. ולאחר כל התופעה שלי לא קוראת זה דיכאון חלילה.. מאוהבת אני יסביר לך מה עלי עובר? אז מחכה לפון שלו ומחכה לשיחה שלו כל היום רצות עליו.שאני שומעת את הקול אני כולי רועדת . מזיעה מתה לחבק אותו.לנשק אותו לאכול את השפתיים. אולי את צודקת זו אהבה !?(ורטואלית) החלטי לצאת ממנה לפי שאני יכנס עמוק לתוך הבאר ולא יצליח לצאת משם,מאחר שהיה לי חבר 3 שנים חזרתי אליו אחרי 4 חודשים.עדיין הוא אוהב אותי החבר הישן שלי. עכשיו אני איתו בלי אהבה הכאב יותר קשה לי לחיות בלי אהבה . אני חפשתי אהבה כל החיים!! מה עושים עם החבר הישן של 3 שנים להמשיך הלאה?? או לחפש את האהבה האמיתית?! תענה חי ווקשה אני בתיסכול נוראי.. חן חן לך אילנה :)))

אורחת יקרה, לפעמים יש בני אדם המתקשים לאהוב את מה שיש להם ותמיד מתגעגעים למה שאין להם. זוהי צרה צרורה שכן אז האדם לא מוצא את מקומו, כלומר לא מסופק ולא מרגיש רגוע עם המציאות אותה הוא חי אלא תמיד רוצה להיות במציאות אחרת הלקוחה מן הדמיון. זהו מצב המחייב או התערבות פסיכולוגית, או עבודה מרובה של האדם עם עצמו, כאשר הוא מבין שהחיסרון הוא לא בבן הזוג שאיתו אלא החיסרון הוא בפגם ביכולת האישית לאהוב את מה שיש. עם החבר הישן את חשה שזה קשר ללא אהבה. קשה לחיות ללא אהבה ועלייך להחליט האם הריחוק הרגשי נובע מהתנהלות לא תואמת של החבר ואז יש טעם להמשיך הלאה, או שמה מהקושי שלך להתחבר אל היש ולקבל אותו. בדקי עצמך היטב, דברי עם חברות ועם אנשים קרובים המכירים אתך כדי להחליט האם את מתקשה לקבל את מה שיש ורוצה לעתים קרובות לרצות את האידיאל שאיננו. אם תמצאי שאכן כך הדבר התמודדי עם הבעיה שלך בתוך עצמך.

לכל היועצים והפסיכולוגים, אני ממש המומה ממה שאני קוראת כאן כלומר, אתם נותנים לגיטימציה ברורה לכל הבנים לצפות בפורנו. אני מבינה שזה נעשה ע"י הסכמה של 2 בני הזוג ובנוכחות שניהם, אך אני רואה שכל כך הרבה בחורות בעצם פגועות ונעלבות כאשר הן מגלות שהבן זוג שלהן צופה בפורנו מאחורי גבן ובכך אני רואה שאני לא לבד. אם בן אדם פגוע, איך אתם יכולים לטעון שזה בסדר? זה פשוט נראה לי מצ'ואיסטי. מה שיותר מעצבן אותי זה שבסופו של דבר לאחר קבלת תשובתם, הבנות טוענות שזה עזר להן להבין שזה בסדר ואני רואה בזה שהן פשוט מתפשרות כי מה לעשות, יש ילדים באמצע. חוץ מזה, אתם רושמים שכל עוד זה לא פוגע ביחסים אז זה בסדר. אז בהקשר לכך, אם הצד השני נפגע או נעלב אז אני רואה בזה פגיעה קשה בקשר וקשר זה לא רק תדירות סקס. ולסיפור שלי, אני נשואה 8 שנים + 3 ילדים. אני ובעלי צופים בפורנו ביחד 3-4 פעמים בשבוע ומקיימים יחסי-מין בתדירות קבועה וזה מתאים לשנינו. בנוסף, כשאני בלימודים או כשאני יוצאת מהבית, אז מתברר שבעלי גם צופה בפורנו באינטרנט. אני לא רואה שחסר לו משהו, ואני רואה את זה כפגיעה קשה באמון ואני לא מבינה למה הוא צריך לעשות את זה כשאני לא לידו? אני לא חושבת, שבעצם חסר לו סקס כי מידי פעם אפילו הייתי אומרת שאני רוצה יותר ממנו וזה נותן להרגיש שהוא צריך להתרכז במישהי אחרת. בנוסף, זה שהיום ישנה חשיפה בפשטות וזמינות ונגישות לפורנו לא אומר שצריך להשתמש בזה ויותר מעצבן זה שכל הפסיכולוגים והיועצים למיניהם נותנים לזה לגיטימציה וכביכול זורמים עם כל זה: "מה מה יש, תלמדו לחיות עם זה" אני לא רואה איך מישהו יכול לשכנע אותי שזה באמת בסדר, הרגשות הרבה יותר חזקים. אשמח לקבל תשובה לטענותיי. שירה.

לשירה שלום, לפנייתך עניתי בפורום "פסיכולוגיה ומיניות של האישה" את מוזמנת גם לקרוא את התשובה הקודמת "לא יודעת להיות מאושרת".

שלום! בכל הרשימה שלך את מבטאת את עצמך רגשותייך אמונותייך תפיסתך את העולם ומעט מאוד מידע על הצד השני המניעים והרגשות והמציאות האנושית, הוכחת קונפורמיות שמרנית ותפיסה צרה ואינך מבינה למה את לא מבינה.

נשואה כבר 3 שנים כבר 7 שנים ביחד. בתחילת שנות השלושים לחיינו. יש לנו ילד מקסים בן 3 ועובדים על עוד אחד (עד כמה שזה מנוגד לתוכן מכתבי..) אנחנו מאוד אוהבים ומסתדרים נפלא. יש לציין שאחרי שילדתי עברנו תקופה מאוד קשה. שמנתי מאוד ובעלי לא נמשך אליי ואף בשיחה ביננו אמר לי זאת.. בנתיים הורדתי את כל הקלוגרמים העודפים ואני חושבת שאני נראית טוב. אני חושבת שאותה תקופה היתה מהקשות בחיי והותירה בי את רישומה. אני יודעת שבעלי גולש באתרי פורנו מאז ומתמיד ולעולם זה לא הפריע לי. אבל כעת בשנה האחרונה אני חושבת שהדבר נעשה בצורה אובססבית דבר שמקין גם על האנטימיות שלנו, לפחות אצלי בצורה פסיכולוגית. בעלי גולש יום יום בשעות הבוקר באתר סקס מסויים מאוד די רך יש לומר עם פצצות בכל קנה מידה ערומות ומפוסקות. גם שאני בבית הוא לא נמנע מלגלוש שם, שאני משכיבה את הילד או מקלחת אותו, שאני יוצאת לרגע מבית בכל רגע נתון. אבל... לא יוזם כמעט סקס תמיד יש משהו יותר מעניין לעשות שואני יוזמת פעמים רבות אני מסורבת בתואנות של כאב ראש (כן , גם גבר) , אין חשק וכו'. ואז מתחילים הכעסים הקשים, ואני באמת חושבת שהוא מעדיף לאונן. הוא יודע כמה זה מפריע לי, אבל טוען שזה נורמלי לחלוטין ושזה לא במקומי, שכבנו מאות פעמים הוא אומר, ראיתי את הגוף שלך ערום וזה לא אותו דבר כבר. אני לפעמים מעדיף לאונן כי לא צריך להשקיע. אני נקרעת מבפנים ומתחילות לי מחשבות קשות על החיים ובכלל. אני חושבת שאני זכאית לתשוקה ובלי יהירות אני אישה מדהימה, אני עושה הכל במיטה, סקסית ונותנת 100% מעצמי, אבל הוא משועמם ומחפש מפלטו בפנטזיות. יום אחד שסורבתי שאלתי אותו ואם עכשיו הייתי משהי אחרת גם אז לא היה בך לך? הוא אמר שהאשלה לא פריית וברור שהיה בא לו. אלו הם החיים? זה מה שקורה? אני יודעת שייעוץ לא יועיל כי אני שמה לב שככל שאני שמה את הקלפים על השולחן זה דווקא מרחיק אותו ממני או לטענתו- באמת גורם לו לחשוב כך. יש לציין שתדירות היחסים עלתה גם בגלל הנסיון להביא עוד ילד וגם בגלל תקופה יותר טובה שאני עוברים עכשיו, אבל עדיין המחשבות לא נותנות לי מנוח, הידיעה שהוא גולש בכזו אובססביות גורמת לי לחשוב שהוא מכור וזה גרם לו לזלזל בדבר האמיתי - אני.

נירית שלום, לדברייך את ובעלך אוהבים, מסתדרים נפלא ו"עובדים" על הילד השני. זה הצד הטוב בסיפור כפי שאת מציגה זאת. הצד הפחות טוב הוא תשוקה מינית ירודה של בעלך אלייך והתמכרות שלו לאתרי פורנו. בעלך מעדיף אוננות על פני יחסי מין איתך. חשוב להבין שהמקור לאובססיה בכלל הינו חסמים רגשיים ובמקרה הזה זוהי אובססיה שיש בה מן הזלזול בך שכן ההתמכרות לפורנוגרפיה נעשית בזמן שאת בבית, בזמן שאת מטפלת בילד ובמובן זה יש כאן הפניית עורף לזוגיות ולמשפחתיות ואפילו התרסה וזלזול בקשר שביניכם. כלומר, לפנינו קשר שהוא טוב לך בהיבטים מסוימים שלו אותם לא פרטת לחלוטין ובהיבט אחר משמעותי מאוד קיים זלזול ופגיעה ברגשותייך וכן התרחקות מינית משמעותית. זהו דבש המהול בהרבה עוקץ ועלייך להחליט האם ברצונך להמשיך במצב הנוכחי או שמא ניתן לדרוש שיתרחש שינוי. אילו הם החיים שאת חיה, לא כל בני האדם. התמכרות לפורנוגרפיה היא המיעוט והיוצא דופן במערכות יחסים. קיימת בעיה בהחלט מהותית במערכת היחסים הזוגית שלך האם לקבל זאת? האם להאבק בכך? או האם לצאת מן המערכת? אלו החלטות מאוד קשות שעלייך לקבל. הרושם הוא שאין לך מספיק כוחות למנוע את מה שכל כך קשה לך במערכת היחסים. זה בהחלט לא פשוט אבל מומלץ שתפני לקבלת עזרה לשם שיפור שיקול הדעת ותוספת כוח נפשי.

הכרתי את האהוב שלי והחצי שלי השיני,בצאט ומשם הייתי עצובה מאוד שלחתי, אייקון עצוב ומשם התחילה לפרוח אהבה טהורה .זה לקום בבוקר לקבל הודעה, ולדבר כל היום בפלא 3 וחצי חודשים.אהבה שפרחה לשחקים אנחנו בכל אופן כל הצפיה .. כך הייתה אכזבה במיטה הכל .. התגמד לנו ואני החלטי לוותר על מיטה. היה לנו המון דברים משותפים למרות שאני ידעתי שהוא חיאצל בחורה ולא הסתיר ממני דבר כל זה והייתי מוכנה לקבל אותה אצלי. זה נגמר אתמול בדמעות , שהוא מנגב לי , ואני לא וכאב אחד גדול וים של תיסכולים נותר לי.. אחרי כל זה אנחנו ממשיכים לדבר הכל רגיל כאילו שלו קרה דבר בנינו או שלו יסתדר לנו. מה שכן הוא מרגיש, ואני מרגישה שאי אפשר להתנתק אהבה הולכת וגודל עכשיו.... מה עלי לעשות אני מאוד מדוכדת עם עצמי?!!:))))

לאורחת שלום, את מתארת קשר וירטואלי עם בחור החי עם אישה ומקיים איתך קשר של שיחות טלפון והודעות SMS. לא מדובר על מפגשים ממשיים במציאות עם הגבר "התפוס" אלא על קשר של מלים, דמיון ומשאלות לב, כלומר הכל באוויר. הקשר הממשי היחיד שהיה ביניכם במציאות היה פעם אחת במיטה ושם הוא התגלה כאכזבה גדולה. אין זו אהבה למרות שאת מרגישה מאוהבת. את מאוהבת ביציר דמיונך כפי שבנית אותו מתוך מלל בכלי תקשורת ולא מתוך מפגש במציאות. קיימת כאן הולכת שולל עצמית שלך שלא לדבר על הולכת השולל הגדולה יותר בכך שהגבר נמצא בזוגיות. עלייך כמובן לסיים את ההתמכרות הדמיונית הזאת שאינה מוליכה אותך לשום דבר טוב במציאות אלא רק לכאב לב ולדכדוך. היית עצובה, פגשת וירטואלית מישהו המיטיב לשוחח איתך, אך נשארת בודדה. כעת גם עוד יותר עצובה. כלומר, כל הקשר הזה לא שיפר את העצב שבחייך. העצה היא לסיים את העניין ולאגור כוחות לקיום קשר מציאותי וממשי עם בן אדם הפנוי לקשר. ייתכן ששווה לבדוק מדוע את כל כך עצובה והאם לא מדובר כאן בתופעות של דיכאון.

שלום,אני גרושה טרייה כשלושה חודשים לאחר חיי נישואין של סה"כ 10 חודשים במהלכם אני (24) ובן זוגי(26)לא קיימנו מגע מיני,לפני החתונה לא גרנו יחד ולא קיימנו יחסים לי היה נוח כי שמרתי עצמי לחתונה והוא זרם עם זה כי היה לו נוח ככל הנראה גם (יצאנו שנתיים יחד), אינני דתיה אך הוא בא מבית דתי. שנינו ניהלנו אורח חיים חילוני לחלוטין,לאחר החתונה נסינו לקיים מגע מיני אך זה לא צלח עקב כאבים של היו בזמן נסיון החדירה והוא לטענתו לא יכל לפגוע בי,מיותר לציין כי הקשר הזוגי בנינו היה לוקה בחוסר תקשורת והאשמות הדדיות אולי אפילו שלי יותר כלפיו,הוא כל הזמן היה בורח לעבודה ומתחמק ממני ,בחודש יולי 08 ראיתי הודעת SMS מבחורה במכשיר של בעלי ושבאתי להתעמת איתו הוא פשוט נעלם ולאחר חודש הודיע לי כי הוא רוצה להתגרש ממני,לפני הפיצוץ בנינו היינו אמורים ללכת לטיפול סקסולוגי יחדיו ואני אפילו התחלתי להיוועץ עם עובדת סוציאלית הוא כמובן לא רצה לבוא,נסינו טיפול זוגי אך גם זה החזיק מעמד פגישה אחת בלבד,בכל מקרה התגרשנו ואני כיום מקיימת זוגיות חדשה והוא ללא אף אחת וכששאלתי האם בגד בי ענה לי כי הוא מעולם לא בגד בי,ואני באיזשהי דרך נוטה להאמין לו,העניין הוא שלפני הגירושין ולאחר מהן החשק המיני והעניין המיני שלו בי גדל פלאים אני חשה כי הוא כל הזמן רוצה לגעת בי דבר שלא היה לי איתו במהלך נישאנו,ציינתי שיש לי חבר חדש אולם אני מרגישה שאני נשאבת אחורה חזרה אליו כל הזמן,הוא מאוד מצליח לבלבל אותי אולם לא מוכן להבטיח לי זוגיות או שום דבר כזה,מבחינתו מוכן להיות איתי בקשר מיני בלבד,אני מוצאת עצמי מתוסכלת ומסובכת ואינני מצליחה להרפות ממנו, אני יודעת שזו תהיה טעות לחזור לאחור,האם אני מתנהלת כשורה?יש לך עצה בשבילי? הוא פוגע לי בקשר עם הבחור החדש בחיי.

לסיון שלום, עשרה חודשים היית נשואה לבעל איתו לא קיימת לחלוטין מגע מיני על רקע כאבייך בחדירה. גם שנתיים קודם לכן לא קיימת עם בעלך לשעבר יחסי מין. כיום שלושה חודשים לאחר הגירושין יש לך זוגיות חדשה. האם את מקיימת כיום יחסי מין תקינים ומענגים ללא כל בעיה? לא ברור ממכתבך מה קורה רגשית ומינית בינך לבין בן זוגך החדש, הטרי מאוד. בהעדר מידע זה קשה להשוות בין מצבך הנוכחי ובין מצב היחסים שסרר בינך ובין בעלך לשעבר. מן המכתב נראה שהיחסים עם בעלך לא נפתרו וגם לא איפשרתם להם צ'אנס משמעותי. אם מצבך כיום רגשית ומינית טוב יותר לא ברור בכלל מדוע יש צורך להתעסק עם קשר שהיה והסתיים. אם את חושבת שיש משהו לא תקין בהתנהגותך החוזרת על עקבותיה לקשר עברי לא מוצלח כדאי לנסות להבין את הסיבות המושכות אותך למקום של כישלון. קיצורו של דבר שחסר כאן מידע רלוונטי כדי להיטיב לענות לך. העצה הטובה ביותר היא להבהיר את כל מה שהיה וכמובן להבהיר את רגשותייך לגבי כל שלב במערכות היחסים שלך. במידה ואינך מסוגלת לעשות זאת לבד פני לייעוץ מקצועי קצר.

שלום לך אילנה הנני אישה בת 45 נשואה+ 3 . בעלי מבוגר מימני ב13 שנה. אפשר לאמר שחיינו חיים די טובים. הקמנו בית משפחה והכל כאילו טוב. שנינו אנשים מאוד עצמאיים, אינטיליגנטים, חברותיים. בעלי ניראה טוב לגילו ואני ניראית מאוד טוב,. למרות זאת בעלי מעולם לא פירגן ולא אמר לי שום מילה טובה בעיניין ובכלל בכל דבר שאני עושה או אומרת. חוסר פירגון זה אצלו תכונה הכי בולטת. מאוד מאוד אוהב את עצמו. בעלי סובל מיזה שנים מיתר לחץ דם ולוקח טיפול בשביל זה. בשנים האחרונות בעלי הפך ממש לאימפוטנט בעיקבות הטיפול ואינו מוכן לעשות כלום בנידון. אני אישה מאוד מינית, אוהבת סקס ,אוהבת לגעת לאהוב ללא גבולות. והבעל שלי גם בימים הטובים אף פעם לא השקיע בסקס הכל היה מאוד רגיל מבלי להשקיע יותר מידי. דיברתי איתו על זה בעבר והערתי לו אבל זה נכנס באוזן אחת ויצא מהשנייה. בדיבורים הוא ממש אלוף. ב5 שנים האחרונות עיניין המין אצלנו ממש היה עלוב. אני הגעתי לסיפוק עי צעצוע שקיבלתי מחברה ואז הבנתי סופסוף מהי באמת אורגזמה ומה אמורים להרגיש. היינו מקיימים יחסים בתדירות רחוקה. הייתי עושה את עצמי כאילו אני נהנת וזהו רק שיהיה שקט. אני לא יזמתי יחסים עם בעלי כי הוא פשוט לא מושך אותי ולא מגרה אותי בגלל ההתנהגות שלו. הוא לא נוגע לא מנשק וקשה לי עם זה כי אי בדיוק ההפך. נכנס למיטה לוקח עיתון.. במקום להתכרבל איתי וכך לאט לאט התרחקנו. בניסיונות הבודדים שהיו לנו לא הצלחתי לגרות אותו וזה ממש תיסכל אותו ואם הצלחתי אז זה היה לכמה דקות והזיקפה היתה נעלמת. זה היה מתסכל אותו ולכן מיזה 7 חודשים לא ניסיתי אפלו לגעת בו מהסיבה שזה מתסכל אותו והיה לי נוח עם זה. לי היה את הצעצוע שלי . וככה המשכנו לנו בחיינו מבלי שנדבר על הבעיה שלי תמיד הציקה ולא העלתי אותה שמה הוא יעלב או יפגע. לפני כחודש היה בינינו ריב מאחר וגיליתי שהוא מפלרטט באימייל ובסמס עם אישה אחרת. היה ריב ענק בבית והגענו לעיניין המין והוא האשים אותי שאני הפכתי אותו למאונן כרוני ואני אשמה ואני דיכאתי אותו ואמר עוד דברים. הוא מנסה למצוא משהו רגוע, לכן הקשר עם האחרת לראות אם בכלל ניתן לגרות אותו. המצב היום הוא כזה שבעלי ואני יחד .איך אנחנו ממשיכים מפה ומתגברים על המכשולים שנוספו. היום זה לא רק חוסר המין בינינו זה הרבה האשמות אחד כלפי השני. ועצם הבגידה שלו בי למרות שזה רק על נייר ובהודעות מיבחינתי זה בגידה. מידי פעם אני עוד רואה שהוא שולח הודעה פה ושם אבל הכל די יבש סתם הודעות. למרות שגם זה לא מקובל עלי אבל עדיין לא שוחחתי איתו על זה. ברגע שאדע מה התכניות וכיצד אני פועלת אשוחח איתו גם על זה. אשמח לקבל מימך הכוונה לדרך חדשה על מנת לשקם אם בכלל אפשר את הנישואים והיחסים ביני לבין בעלי. כמעט הרסתי הכל לפני חודש. אבל לזכר הימים הטובים שהיו לנו החלטתי שלהרוס ולפרק תמיד אפשר. לפחות אני אומר שניסיתי לפני שניפרדים. אשמח לקבל את תגובתך בעיניין ולהשיב על כל שאלה שתדרש. יעל

יעל שלום, ממכתבך עולות טענות והאשמות כלפי בעלך אודות תכונותיו והתנהגויותיו לאורך השנים. הרושם הוא של רגשות כעס, עלבון ודחייה מצידך כלפי בן זוגך. מאחר ובדרך כלל קיימת סימטריה מסוימת ברגשות בין בני אדם ניתן איפוא להניח שהאווירה הכללית ביניכם בשלב הנוכחי אינה טובה. הנושא אינו רק מין אלא התייחסות הדדית באופן כללי. דווקא עניין הזיקפה של בעלך נראה הצד הפתיר בעניין. כדורים להורדת לחץ דם פוגמים אומנם ביכולת הזיקפה, אך לשם כך קיימות היום תרופות האון הגברי, הנרשמות על ידי רופא המשפחה והפועלות ביעילות. הבעייה ביניכם הינה רגשית וככל הנראה רבת שנים. בעית הזיקפה ניתנת לפיתרון מהיר. על מנת ללמד אתכם דרכי התמודדות רגשית טובים יותר ועל מנת לשפר את סך התנהגויות המגע והמין ביניכם מומלץ שתפנו לטיפול זוגי ומיני משותף. ניתן לחפש באינטרנט מטפלים לטיפול זוגי ומיני באיזור מגוריכם.

היי אני רוצה להודות לך על היתיחסותך. המצב הוא בדיוק כפי שתיארת והבנת. המין מיבחינתי הוא דבר מישני. אני מרגישה שאם הייתי מקבלת יחס הדדי,פירגון,איכפתיות וכל מה שמיסביב היה יותר קל לגשת ולטפל בחלק של המין. למרות שבעלי מסרב לקחת כדורים. אינני יכולה קיים איתו מגע כלשהו כשיש כזו חומה ענקית בינינ ו. מבחינתי זה הולך יחד ואינ ני יכולה להפריד בין השניים. חשבתי על טיפול זוגי וטיפול מיני כאפשרות אחרונה. אני פגועה מאוד מבעלי ובכל זאת החלטתי לתת סיכוי ליחסים שלנו מאחר וזו פעם ראשונה שאנחנו במצב הזה. האם את מכירה מטפלים באיזור באר שבע ואת יכולה להמליץ לי עליהם. תודה יעל

בעלי בן 37 ופער הגילאים ביננו הוא 8 שנים , היינו חברים 7 חודשים ואנחנו נשואים 8 חודשים, לבעלי איבר מין קטן והוא מודע לכך ולי איבר המין רחב אבל בכל מקרה הסקס ביננו מצויין והוא נהנה מכל רגע אני בטוחה,הוא אומר מראה ומזכיר זאת לא פעם - אני מאוד מינית ואפילו דורשת לפחות פעם ביום או ביומיים אבל זה פתאום נגמר ותמיד יש תירוצים, אין לנו ילדים אבל הוא אומר שהוא מוטרד מעבודה או סתם עייף או כאב בטן וכו'... אני מאוד אוהבת אותו וחושבת שאולי אפילו מתישהו אוותר על הקשר כי זה יתפוצץ לי בסופו של דבר כי אי אפשר כך, אני שומרת נידה ובשבועיים היחידים שלנו אנחנו שוכבים בממוצע 5 פעמים.... אני חושבת שבעבודה שלו הוא נכנס לאתריי פורנו ואני רוצה שתגיבו על כך אם זה גם אכן נורמלי אל תגיבו לי ב-תגרי אותו תתחילי או תפנקי וכו' כי אני מאוד מינית וחתיכה סקסית ומפנקת, כשאנחנו שוכבים הוא גומר רק מלהביט בי , זה מוזר למה זה לא קורה הרבה....מה יש לו? בוגד? גם לא...כמעט ובטוח..בדקתי!

לשקד שלום, האמת היא שמהמכתב עולה נימה של שיפוטיות וביקורתיות די קשה כלפי בעלך, אפילו שמץ של זלזול (אפילו הוא לא בוגד). האם ייתכן שהאווירה הזאת של ביקורתיות ותלונתיות בקשר למין ואולי בקשר לתחומי חיים אחרים גורמת לבעלך להתרחקות ולהמנעות ממך? (באופן יחסי כמובן) את מחפשת את התשובה להמנעותו היחסית (5 פעמים במשך שבועיים פירושו אחת לשלושה ימים והדבר בהחלט מעיד על קצב מין נורמלי) בכך שאולי הוא עוסק במין אינטרנטי מסוג זה או אחר. בלי להכיר אותו קשה כמובן להשיב על כך. בהעדר מידע אודות מחשבותיו,רגשותיו ותפיסת עולמו איני יכולה לומר עליו דבר. הדבר היחיד שאני יכולה לומר בתשובה הוא אודותייך, וגם זה במעט. מן המכתב עולה רושם שאת מפגינה כלפיו התנשאות מינית, אולי מעט זלזול, ואם הדבר אכן מתבטא מילולית או לא-מילולית ביניכם אפשר לראות בכך גורם בעל משמעות להסברת התרחקותו היחסית. כמו כן את אולי מאיימת בפרידה ("זה יתפוצץ לי בסופו של דבר כי אי אפשר כך") וזה לבטח לא תורם לתחושת ביטחון ונינוחות שלו כלפייך. העובדה שהוא נהנה בעת מעשה האהבה איתך היא רק חלק מן התמונה המינית. שאר התמונה מורכב מהרגשות והעמדות המיניים והלא מיניים שביניכם. כאן בתחום הבין אישי יש התנשאות, איום בפרידה ושמץ זלזול. מה שנשאר לך לעשות הוא לקבל את המצב כפי שהוא בשלב הנוכחי, להימנע מביקורת בכל צורה שהיא ולקבל שבני אדם הם שונים בצרכים המיניים שלהם. אם את "מתפוצצת" על רקע תשוקה שלא באה לסיפוקה ואם האהבה והקשר אינם מפצים על כך עלייך לחשוב לעומק האם את מעוניינת להשתנות ולקבל את היש או שמה סך החבילה פשוט לא מתאים לך. לא ברור האם קיימתם יחסים לפני החתונה מהיותכם שומרי מצוות כך שאין לדעת האם בעקבות החתונה חל שינוי בדפוס המיני. הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ אישי לברר את תסכולך בקשר ורק לאחר מכן במידת האפשר לעבור לטיפול זוגי. שיהיה בהצלחה.

אילנה שלום וברכה ! תודה רבה על תגובתך הכנה . בהחלט נאמרו כאן דברים קשים כלפיי ולצערי הם אכן נכונים במידת ההסתכלות שלי על עצמי . יש לציין שאנו אנשים חילוניים לגמרי (משהו ששכחתי לציין במכתב הקודם ואולי גם לא רלוונטי כ"כ). כמו כן, מס' פעמים פניתי לייעוץ מול פרופסור ומול ורדה רזיאל ג'קונט באופן פרטי על מנת לקבל ייעוץ לגבי הזוגיות שלי עם בני הזוג שלי , נאמרו לי דברים דומים בהחלט וכנראה שהבעיה באמת מתחילה בהתיחסות שלי לבן הזוג ולא בחיצוניות או בגודל הסיפוק שאני יכולה להעניק לו...אין ספק ועל כן הייתי רוצה לציין שקצת היה לי קשה לראות זאת אולי כי הכחשתי או כי חשבתי שאם עברו להם 3 או 4 ימים של נחמדות עם בעלי ושיחות ואהבה פורחת אז בעצם העלבות והזלזול והביקורתיות שלי כלפיו נשכחת והשגרה אמורה להשתנות , טעיתי ,כי כנראה לא כך הדברים. הייתי רוצה לדעת עם מי הייתי יכולה להפגש או אפילו לדבר בטלפון בתשלום כמובן ולהמשיך את הטיפול שלי ? אשמח אפילו אם ישנה אפשרות להפגש איתך, שוב תודה רבה, עזרת לי מאוד שקד.

שלום, הייתה לי מערכת יחסים יותר משנה אשר סבלה לא מעט מעליות ומורדות וקשיים בקשר. לרוב בן זוגי טען שאני לא משקיעה מספיק בקשר ולא אוהבת באותה מידה שהוא אוהב(מה שלא נכון) לאחרונה נפרדנו, פרידה קשה מאוד אשר במהלכה בן זוגי רשף לעברי מילים קשות ופוגעות ביותר שהשאירו אותי בהלם מוחלט, לא הבנתי מאין מגיע כל הרוע במילותיו וכל התסכול ורצון כל כך עצום לפגוע בי ולהכאיב לי. ובעיקר נפגעתי מהדברים הקשים שהוא הטיח בי אשר בעיקרם אינם נכונים כלל ואלו רק פרשנויות שלו לדברים שקרו במהלך הזמן שלנו יחד. אני עצובה ופגועה ומתוסכלת ולא מבינה אם הדברים שהוא אמר זה מה שהוא באמת חושב עליי או שנאמר בשעת כעס, ובעיקר אני לא מבינה מדוע הוא בחר לסיים את הקשר ואת האהבה שלנו בדרך כל כך מכוערת. תודה.

שירן היקרה, קשה להבין את מסתרי נפש של הזולת. בעיקרון רמה גבוהה של תוקפנות בקשר תתבטא ברמה גבוהה של תלונות וחוסר שביעות רצון, שהרי עבור האדם התוקפן העולם נחווה כמלא תסכולים ואכזבות, וזאת הסיבה שהוא מגיב לכך בעוינות ותוקפנות. לכעס יש את האמת שלו, לאהבה את האמת שלה, לצער את האמת שלו ובקצרה בכל מצב רגשי אנו חווים את המציאות באופן שונה. בעת כעס ומצוקה ביטא בן זוגך לשעבר רגשות עוצמתיים של כעס כלפייך וחוסר הערכה. זאת האמת שלו בזמן שהוא כועס וכואב. ככל הנראה בעיתות כעס זעמו מאוד עוצמתי ויש בו את האיכות של רצון לפגוע ולנקום. לא בהכרח הדבר מעיד עלייך אלא יותר מכך הוא מעיד על תפיסת עולמו ורגשותיו. ייתכן שהמפגש עם עוצמות הכעס והתסכול שלו שבתבטאו במלוא עוצמתם בעת הפרידה עשויים דווקא לנחם אותך, כי עדיף לאורך החיים להיות בזוגיות עם אדם שרמת תוקפנותו נמוכה יותר. החיים מזמנים לנו שפע של תסכולים ומשברים הדדים ולכן עדיף במצבי המשבר והאכזבה שיהיה לידנו בן זוג בעל יכולת קבלה, מתינות וסלחנות. במקרה הזה אולי טוב שהתרחשה פרידה. נאחל לך בחירה בעתיד באדם יותר נעים הליכות ובעל יכולת שביעות רצון טובה יותר מעצמו ומהזולת. אגב, העובדה שבקשר היו לא מעט מעלות ומורדות וקשיים לדברייך וזאת בתקופה של בערך שנה פלוס כלומר תקופה קצרה יחסית מעידה על פוטנציאל של אי התאמה שהיה קיים לאורך כל הדרך כך שזה כואב כעת אך אולי מוטב שזה קרה. שיהיה בהצלחה.

היי נודע להפתעתי אתמול בבוקר שאני בהריון וההריון לא רצוי .שמעתי שיש זריקה להורדת הריון.איפה אני יכולה לקבל אותה ומה העלות שלה? אני אשמח לקבל פרטים בהקדם על מנת שאוכל לזריז את התהליך.תודה

לדנה היקרה, בעניין זה נא פני לגניקולוגיות באתר.

בעלי ואני יחד כבר 5 שנים ויש לנו ילד בן שנה. לפני כחודשיים ראיתי במייל של בעלי משהו שגרם לי לפקפק באמינותו. התעמתתי איתו והוכחתי על ידו שמדובר בספאם. הוא נפגע ממני קשות על ש"חיטטתי" לו במייל, למרות שהסברתי לו שבמקרה ראיתי את זה. מאז אנחנו רבים על כל דבר. לפני כמה ימים דיברנו סופסוף, ואמר לי ש95% מהבעיה שלנו זה שאני לא סומכת עליו. הסברתי לו שזה לא שאני לא סומכת עליו, אלא אני חוששת בגללי, כלומר בגלל שהוא איבד עיניין בי לאחרונה (גם מינית גם לא שואל לשלומי או מה עשיתי היום, ושקוע מאד בעבודתו) אז אני הנחתי שיש לו עיניין במקום אחר. אבל אני יודעת ב 100% שבעלי אמין ונאמן! שאר 5% הבעיות שלנו לדבריו הן בעצם הסיבה שבגללה הוא איבד בי עיניין. לדבריו אני לא מעניינת אותו יותר כי כשהכרנו הייתי מאד פעילה (חברתית, בעבודה, לימודים ועוד) והיום אני מתעסקת בעיקר בבית ובילד ולא עושה כלום עם עצמי, אפילו דברים קטנים כמו להוציא רשיון נהניגה כדי לקדם את עצמי. ובגלל זה אני פחות מעניינת אותו. בסיכום השיחה אמרתי לו שחייבים להחליט מה עושים, כי אני מתה מבפנים אנחנו כמו שותפים לדירה שבמקרה גם גר איתנו הילד שלנו. אין אינטימיות לא מילולית לא פיזית ואין עיניין. ניסיתי לגעת בו כמה פעמים וזה הרגיש מוזר. אני פוחדת שהפער יגדל ויעשה נזק בילתי הפיך. הצעתי לו ללכת לייעוץ זוגי - אבל הוא לא מוכן. כרגע אנחנו בצומת של החלטה - להפרד או לנסות לתקן - אמרתי לו שאני רוצה לתקן ויהי מה. הוא לא החליט. מה עוד אני יכולה לעשות? חשוב גם לציין שאם ניםרד אני חוזרת למולדתי לחיות עם הורי, כיוון שאין לי כלום בארץ הזו מלבדו ומלבד הילד, ואני לוקחת את הילד איתי והוא יודע את זה. לדעתי לא מפרקים משפחה ככ מהר ויש צורך לנסות לעשות הכל כדי לתקן לפני שעושים צעד כזה גדול. אני לא יודעת איך לגשת אליו ומה להגיד לו. בכל מקרה, אני הולכת לעשות רישיון נהיגה ביום ראשון הקרוב.

ניבה היקרה, 1) את מתארת תהליך של התדרדרות ביחסים בינך ובין בעלך: בעלך מאוכזב ממך כפי שפרטת, שכן האישה שאיתו היום שונה מאוד מהאשה אותה הכיר, והאישה הנוכחית לא מוצאת חן בעיניו. השאלה אינה רק אכזבתו אלא בעיקר מופנית כלפייך מה קרה לך שאיבדת כה הרבה אנרגטיות ועניין סביבתי והצטמצמת. 2) קיים מצב שאת מאיימת על בעלך. דבר זה שלעצמו יוצר כעס רב והתרחקות. כניסה למייל של בן זוג כמוה כפתיחת מכתב המיועד אליו. זוהי הפרה ברורה של גבולות הפרטיות המהווה מקור איום של חודרנות ופולשנות. קשה להניח בעניין זה שהדבר הינו "מקרי", שכן נדרשת התכוונות ופעילות מתוכננת ויזומה על מנת להיכנס לדואר פרטי. 3) את מאיימת בגלוי שאם תפרדו תעזבי את הארץ יחד עם התינוק. להערכתי איום כגון זה גם אם הוא משקף את מצבך האוטנטי, הרי רק שופך שמן על המדורה של הכעס והפחד ממך. מה את מצפה שבעלך יעשה או ירגיש במקרה זה? האם עליו לפעול רק מתוך הפחד? האם איום כה קשה תורם ליצירת אווירה חמה ואוהבת? הרושם הוא שאת תורמת באופן משמעותי לחבלה ביחסים הזוגיים. אם בעלך אינו מעוניין בטיפול זוגי בהחלט, ונראה לי גם שרצוי, להשיג את הטיפול הזוגי דרך חוויה של צמיחה ושינוי שאת תעברי באופן אישי. מאוד מומלץ שתפני את אישית לטיפול פסיכולוגי. אגב אין פירוש הדבר שאת היא האדם היחיד הצריך להשתפר במערכת היחסים. אין ספק שלבעלך יש את תרומתו האישית להתדרדרות במצב, למעשה 50%, אלא שהוא אישית אינו מעוניין בטיפול. אז בינתיים שיהיה לך בהצלחה בהשגת רשיון הנהיגה.

בעלי ואני נשואים הרבה מאד שנים ונישואים טובים ומבוססים יש לנו ילדים ונכדים ואנחנו מאד קשורים אליהם והם אלינו והכל בסדר עד לפני כשנתיים בעלי התחיל לאבד עניין מיני בי יש לציין שהיה לנו חיי מין מאד טובים מספקים ופעילים וככה פתאום יום בהיר אחד אני מרגישה שבעלי כבר לא מנסה ליזום לא מלטף לא מחבק יש לציין שאני יוזמת ןיזמתי ולא בדיוק בא לו על מין אני מאד נפגעתי הבעיה היא שבעלי החסרון הכי גדול שלו הוא לא מתקשר זה כמעט בלתי אפשרי לשוחח איתו על בעיה אלא אם יש פיצוץ ביננו אז הוא יגיד משהו ובצורה פוגעת ביותר וזו לא הדרך ככה שכל נסיונותיי לברר מה קורה עולים בתוהו ואני מרגישה דחויה וגם לבד לגמריי אני הרבה בדיכאון אני נראית מאד סקסית והרבה גברים מחמיאים לי הדבר מעולם לא דיבר אליי אבל פוגע בי היחס שלו אליי ואני כל כך משתדלת אני מאד אוהבת אותו הוא איש טוב ישר ועובד קשה למחייתנו אבל מה שקשור לקשר אינטימי חיבוק חיוך כלום הכל נעלם וכל כך חבל לי

פונה יקרה, עד לפני שנתיים חווית חיים טובים ומספקים ועל כך כדאי לך לזכות את עצמך בהרגשה טובה ובהודיה, כי לא כל אחד זוכה לחיים מן הסוג שתארת. לפעמים אנחנו כל כך רגילים לטוב, אם הזדמן בחיינו בשפע, עד שאנחנו רואים אותו כמובן מאליו ושוכחים לפרגן לעצמנו על כך: שהרי הטוב לא מתרחש באופן פלאי אלא הוא מבטא את האיכויות הטובות שבתוכנו. ועכשיו לתלונתך: איני יודעת מה עובר על בעלך. ייתכן שמדובר בדכאון מסוים המתבטא בפיחות בשמחת החיים ובעניין המיני, שמלחתחילה לא היה גבוה במיוחד אצלו, כדברייך, או שמדובר בירידה עם הגיל של הורמון המין הזכרי טסטסטורון. מאחר ואת נראית טוב וסקסית ובוודאי לא חל שינוי דרמטי בחיצוניותך מלפני שנתיים , הרי שיש להניח שמשהו ארע אצל בעלך. עד היום חייתם חיים טובים, כי ידעתם לפתור בעיות ביניכם, חרף העובדה שבעלך אינו מרבה להתבטא. אני מניחה, איפוא, שיש לך את הדרכים שלך ליצור איתו את התקשורת, אגב, פיצוץ, למרות שאינו נעים, בהחלט מוציא דברים מהלב אל האור ובאין ברירה אחרת אפשר בהחלט לנקוט גם בכך. מובן שאת רוצה תקשורת רכה ונעימה הרבה יותר. נסי למצוא ספר העוסק במיניות גברים בגיל העמידה ותני לו אותו במתנה, או כל דרך אחרת כגון של שיחה שאת מכירה שהיא מיטבית עבורו מבחינת ההתבטאות המילולית. דרך נוספת היא לפנות יחד איתו לרופא המשפחה שאולי יתחקר אותו מעט אודות מצבו. שתפי אותנו באסטרטגיות שנקטת ונעקוב ביחד אחר התהליך. שיהיה בהצלחה.

בוקר טוב אני בת 49 בעלי בן 53 נשואים מזה 25 שנה+4 ילדים בוגרים שנינו עובדים מחוץ לבית רוב שעות היום ניפגשים בסוף היום +סופי שבוע כמעט מלאים יחסי המין שלנו טובים חוץ מפער ברצונות זא שאני רוצה יותר ממנו,זה לא משהו חדש תמיד זה היה ככה. היחסים ביננו טובים.אוהבים אבל יש משהו שהתחיל עכשיו להציק לי וזה שהשיחות בינינו כאשר אנחנו לבד כמותם ותוכנם יורד. מה אפשר לעשות כדי לשפר את החלק הזה? תודה

מייטל היקרה, פנייתך משובבת את הלב. סך הכל את מתארת חיים הנשמעים טובים, שרבים היו מאחלים לעצמם ועל כך כל הכבוד לשניכם. מתוך פנייתך את ראויה לשבח על האכפתיות שאת מגלה לגבי רצונך בהעמקת תכני התקשורת עם בעלך. עלינו לזכור שתוכן מושג באמצעות התכוונות ופנייה לתחומי עניין חדשים ומשותפים. חשבו ביחד אודות תחומי עניין חדשים היכולים לעניין את שניכם ולהוות בסיס להבעת דעות, לצמיחה אישית ולהעמקת התקשורת. תכנים ניתנים להשגה באמצעות אמצעי התקשורת השונים, הרצאות, סדנאות, חוגים, חוגים חברתיים והכרויות עם אנשים חדשים. נסי לבדוק ולהתעניין במגוון האפשרויות הקיימות ולעניין בהן גם את בעלך. אגב, לא רע בכלל שכל אחד יתעסק בתחום אחר לשם העשרה עצמית וישתף בחוויותיו את רעהו. צריך יוזמה, התעניינות וחיפוש. שיהיה בהצלחה.

שלום רב! אני בחור כבן 21, סטודנט במכינה קד"א. מעולם לא התנסיתי בקשר רגשי או מיני עם בחורה. מדי פעם כשאני במגע מילולי או חברתי עם בחורה, אני עלול לגלות בה עניין רב, במידה שהיא אטרקטיבית מבחינה חיצונית. הבעיה היא שתמיד לאחר שאני מכיר אותה ומדבר איתה פרק זמן, אני מהר מאוד מאבד עניין בה. כוונתי היא שאני לא רואה את עצמי בקשר עם בחורה אפילו לתקופה קצרה כי "בנות לא מענייניות אותי" אם אני מדבר איתב בפעם השנייה, זה פשוט לא מעניין אותי, ואני מדבר כאן אפילו על ידידות. אני נהנה יותר בשיחה עם בנים ומסוגל לפתח שיחות ארוכות בהחלט. כמובן שאין כאן כוונה לגבי משיכה מינית, שהיא בריאה בהחלט, וכמובן שאני לא הומו. שאלתי היא האם אני בבעיה? סביר להניח שכן. האם זה דבר שיום אחד יחלוף או שאני זקוק לאיזושהוא טיפול? מצד אחד כמובן שהייתי רוצה להיות בקשר עם בת זוג אך הבעיה היא שכשאני חושב על זה ברמה הפרקטית / או על מישהי ספציפית, ולא רק כאידיאה מופשטת, זה ממש לא מדבר אליי ואני לא מוצא בזה עניין. האם זאת תופעה מוכרת? יש לציין שעם חלק גדול חבריי (גברים) אני גם לא נהנה מקשר הדוק, ולרוב "מסנן" אותם בפלאפון. יתכן שיש קשר בין הדברים, אם כי נראה לי שהבעיה (לגבי בנות זוג) לא קשורה לזה. מאוד אודה לך על תגובתך.

אביתר היקר, בוא נבחין בין שתי בעיות: 1)הקושי שלך להיות בקשר בין אישי עם בני אדם בכלל ועם נשים בפרט. מאחר ובני אדם באופן כללי הם אנשים מעניינים אם מתעניינים בהם ואם חשים כלפיהם ידידות, חיבה וקבלה. כל אדם הוא עולם ומלואו ואם יש רק את הסבלנות והרצון להתחבר אליו מרבית בני האדם הם מעניינים "לפחות" לתקופה של מספר חודשים אם לא יותר מכך. אתה מתקשה לעמוד אפילו בפגישה שנייה שבה אתה נאטם ונסגר טעמים שאינם ברורים מתוך המכתב. אין ספק שאם לא תעשה כאן עבודה נפשית עמוקה הדבר לא יחדל הדבר מעצמו. מתחת לסגירות, ההאטימות ואובדן העניין קיימים ככל הנראה פחד ואוינות בפרט כלפי נשים. 2)העדר הנסיון המיני שלך עם נשים. כאן חשוב לדעת האם אתה מעוניין בנסיון מיני אנונימי או מנוכר עם נערה מזדמנת. במידה ואתה יכול לחוש במפגש הראשון משיכה מינית ואם מגיבים אלייך במשיכה מינית דומה. אם אתה בנוי לכך אפשר לנסות להשיג נסיון מיני בדרך זו. כמובן שאין זה המצב הרצוי לקיים כל פעם קשר מיני אקראי ומזדמן בהעדר תשתית של קשר חברתי ורגשי. מכל האמור לאל אין ספק שיש לך בעיה רגשית המוליכה בשלב הזה לחסימה בהתנסות המינית. מומלץ להתחיל טיפול פסיכולוגי כבר עכשיו כל עוד אתה צעיר ויש הרבה זמן להתפתחות ושינוי ולפני שמתקבעים הרגלים נוקשים של דחייה מצידך כלפי בני אדם ונשים בפרט. מומלץ שתתחיל בפנייה לטיפול פסיכולוגי בקופת החולים אליה אתה שייך.

אני נמצאת בקשר כבריותר משנתיים בת 33 ובן זוגי בן35 .עברנו עליות ומורדות לאורך כל הקשר. עברנו לגור ביחד סוף סוף רק לפני 4 חודשים. לא הגענו להסכמה על כל בית וכך ה"סחבת" נמשכה. כל הזמן יש ביננו מתיחות, אין הרמוניה. אני לא מרגישה יציבות ובטחון.כל אחד מתגונן בעמדתו, יש מאבקי כוחות על כל דבר. אני מאד נמשכת אליו והסקס טוב רק שזה קורה פעם ב.. לא נראה לי שהוא רוצה אותימספיק, כאילו יש לו מעצורים. שום מילה טובה, אין פרגון ועידוד. אני זקוקה להרבה חום ואהבה ותשומת לב יומיומית, ומבחינתו זה שאני יורדת לו לחיים כל הזמן ואני צריכה להרפות. אני רוצה שהוא ישתף אותי בדברים שהוא עושה. אני מוצאת את עצמי מתוסכלת, רוצה להתחתן ולא יודעת אם כך צריכים להראות חיי. (נפגעתי בעבר בקשר זוגי בגיל 27 והיה לי מאד קשה להמשיך בחיי) נסינו לדבר, אבל זה חוזר על עצמו שוב. אני מבקשת ממנו משהו בסיסי שאולי הוא לא יכול לתת לי. אני מרגישה שהוא מתעתע בי מתקרב ומתרחק. לפני שנה היתה לי הפלה נכנסתי להריון בטעות וגם אז הרגשתי שהוא לא ממש איתי הוא היה בסיטואציה, אך כעבור יום יומיים הוא לא דיבר איתי על הנושא.הוא לא התקרב וחיזק אותי כמו שציפתי. היום אנחנו באותו בית, אך כל אחד בענייניו שוכבים אולי פעמיים, שלושה בחודש רק בסופ"ש. אני נראית ממש טוב ואני יודעת שכייף לו כשהוא איתי. הייתי לבד פעמיים ביעוץ זוגי, אך הוא לא רצה להגיע איתי. מה עליי לעשות, אני מפחדת להפרד אני לא מתאהבת בקלות,ומצד שני אני מנסה לסדר ביננו את הענינים. ניסיתי להתרחק אז ככה היה המצב, ניסיתי להיות מקסימה לנסות לא להעיר ולבקר. טיילנו וישבנו במסעדה וכשהגענו הביתה במקום להיות ביחד הוא פשוט הלך לישון. נשארתי עם עצמי ממורמרת על זה שאני בקשר ואני מרגישה לבד -ללכת עם ולהרגיש בלי. כל מה שאני רוצה זה אוטומטית "לא" במקום להגיד אני אחשוב על זה, נראה. מעין תשובות חוסמות שסוגרות עניין. הקשר הזה "תקוע" במקום. אני לא צעירה וזה מתחיל להלחיץ אותי. אני במצב לא ברור אומרת שיש לי חבר, אבל אני מרגישה בדידות. נא התייחסותך. תודה.

ענת היקרה, את מתארת מצב זוגי מאוד לא מספק מכל בחינה שהיא והרושם הוא שאת נשארת שם בגלל שתי סיבות. 1) תפיסת הגיל האישי שלך שבעינייך זה כבר זמן לסגור עסקה ולהתחתן והחשש שתחמיצי את הרכבת (עדיף לא לעלות על הרכבת הלא נכונה ובכיוון המנוגד). 2)תגובת אבל ודכאון עמוקה בעקבות פרידה בעבר שלקחה ממך הרבה זמן ואנרגיה. הרושם הוא של "מיני" דכאון. את לא מאמינה בעצמך, לא מאמינה בחיים שיספקו לך אפשרויות טובות יותר, מוכנה להסתפק במעט ועם טעם חמוץ. בקיצור בדיוק כמו שאת כותבת כביכול הולכת "עם" אך בעצם נמצאת "בלי". את כל חסרונות הקשר את יודעת לבד ואין מה להוסיף. השאלה הגדולה היא מדוע בחירות בני הזוג שלך מוטעות (אולי דימוי עצמי נמוך) בן זוגך אינו משתף פעולה בייעוץ זוגי ואכן ייעוץ זוגי אינו מתאים לכל בני האדם. לא כל בן אדם רוצה להשתנות ולא לכל אחד יש את היכולת להשתנות. בואי נראה את חצי הכוס המלאה: את בת 33, צעירה ויפה, העולם מלא גברים שיאהבו אותך, יחשקו בך, יעניקו לך התחשבות והענקה רגשית. כל מה שנותר זה לחוש כך בפנים להאמין בכך בכל ליבך ולתת לחיים לזמן אותם אלייך ואותך אליהם. לעתים צריך לדעת איך לעזור לחיים לזמן לפנינו את האירועים בהם אנו חפצים.

היי ענת רציתי להמשיך את דברי אילנה ארד לוין ולחדד את העניין בדבר ה"זוגיות" שהיא בעצם לא זוגיות. אל תתפשרי על האושר שלך,באמת שלא חסר גברים שיודעים להעניק יותר. וזה שאת אוהבת ורוצה חום ואהבה זה בסדר גמור וטבעי לחלוטין- רובנו כאלה. בהצלחה!