פרידה לפני חודשיים, נסיונות לחדש את הקשר

הי, בת 29. לפני כחודשיים נפרדתי מבן זוג עמו גרתי כחצי שנה,יצאנו לפני כן כחודשיים ובגדול הכרתי אותו כבר המון זמן לפניי. מאוד מאוהבת בו, ציפיתי שהקשר הזה יוביל לחתונה, הייתי מאוד מאושרת. לפני הקשר הזה היה לי קשר בן 5 שנים , מאוד לא מוצלח, שהסתיים מאוחר מידיי, וסתם נגרר. בן זוגי האחרון מעולם לא גר עם בת זוג, מעולם לא ניהל קשר ארוך טווח, אני הראשונה שאיתה הוא גר. היו בינינו וויכוחים ושאר בעיות שצצות כששני אנשים עוברים לגור יחד, אך הוא לא ראה בזה דבר טבעי (כך אמר בעצמו) ובשלב מסוים אף אמר לי שאינו אוהב אותי יותר, אך רוצה שנישאר יחד כי מאמין שיתגבר על ההרגשה הזו, אם הכל יחזור להיות "כמו קודם". כמה שהסברתי לו שריבים הם בסדר, והעיקר לפתור אותם ולהסתכל על כלל הקשר, הוא מצידו אמר (הוא אדם עסוק מאוד) שבמעט זמן שיש לו בבית, אם חצי מהזמן הוא מרגיש שהוא בתוך ויכוח, אז רע לו. בסופו של דבר, נתבקשתי לעזוב בצורה מאוד קרה ופחדנית, כאשר הוא נסע לשבוע השתלמות, וביקש ממני זאת בטל'. עזיבת הבית המשותף, גרמה לי לחזור לעיר הולדתי, וכמובן נכנסתי לדיכאון ובכי ועד עשכיו אני שבר כלי שכל הזמן הראש והלב חושבים רק על דבר אחד. אחריי שבועיים שכבר לא יכולתי להחזיק את עצמי יצרתי עימו קשר, הוא לא ענה. ניסיתי כל כמה ימים, בסוף הוא ענה, דיברנו, והוא הסכים שהוא רוצה לנסות לשקם את הקשר כדי שנחזרו להיות ביחד. מאז, אנחנו מתראים כפעמיים בשבוע, אני נוסעת אליו, הוא עדיין לא מסכים שאבוא לשישי שבת. הוא עדיין לא משתמש בביטויים כמו מתגעגע או חושב עלייך, הוא די "שומר מרחק" אבל מצד שני, מאוד מאושר כשאני בסביבתו, ואומר לי לא לדאוג שזה רק עניין של זמן עד שהכל יסתדר בינינו, כי הוא עדיין דואג מה"ויכוחים ". אני הרי , כל מה שאני רוצה זה לחזור אליו, לחזור לגור איתו. האם לדעתך זה באמת עניין של זמן? או שאם אמר "לא אוהב" הרגשות כבר לא יחזרו אליו? בגדול, אני מרגישה שאני נוטלת סיכון רציני על הלב שלי, קשה לי מאוד, אני אמנם שמחה שאנחנו מתראים, מצד שני עצובה ביותר שאין הענות והתלהבות מצידו כמו שאני חשה. מה הבסיס של מה שקורה פה? האם יש לי למה לקוות או שהפגישות הקטנות האלה לא יובילו לשום דבר? האם יש משהו שאני יכולה להגיד/להסביר/לעשות כדי לזרז את חזרתנו או שזה באמת תלוי רק בו? כי הפגישות שלנו מצויינות. אבל כל בוקר כשאני נוסעת, אני נוסעת עם דמעה. עצובה עדיין. מרגישה ממש לא טוב. כי אני כ"כ אוהבת אותו, והוא- טוב לו לבד (אולי) וטוב לו עם עצמו, וכנראה הוא לא יושב לחשוב עליי מבוקר ועד לילה כמוני (אולי, שוב, כי כשבהתחלה שאלתי הוא אמר לי לרדת מזה). מה עושים? מה ייצא מזה?

רינת היקרה, האמת היא שמתוך אי היכרות עם הנפשות הפועלות קשה מאוד לנבא היכן עומד בן זוגך מבחינה רגשית. מה שברור הוא שקשה לו בקשר אינטימי ולא בטוח שהוא בשל לכך. הייתי ממליצה להתחיל לדבר בצורה רצינית על מה קורה ביניכם והאם הוא מוכן להשקיע בקשר ביניכם כדי לא לפספס אותו. במקרה הנוכחי להשקיע בקשר אומר לפנות לייעוץ זוגי. קבעי לעצמך תאריך יעד של חודשיים-שלושה שאם במהלכו לא יחול שינוי משמעותי באופי הקשר או לא יחול שינוי משמעותי בדרכי ההתמודדות של בחור תצטרכי ככל הנראה להבין שהוא אינו בן הזוג האידיאלי עבורך. זכרי שכאב על פרידה טבעו לחלוף עם הזמן ומה שיותר חשוב לאורך השנים הוא ההתאמה האישיותית בין שני בני הזוג. בן זוג שאינו מוכן לדבר ולהעמיק בהתמודדות עם קשיים יביא במשך הזמן לדעיכת המערכת הזוגית.

תודה. זה באמת מה שאני מתכננת, לחכות ולתת הזדמנות וראות אם יצמח מזה משהו. שאלה: מלבד ייעוץ זוגי, כיצד אדם שקשה לו בקשר אינטימי יכול לשנות זאת? זה שאלה של זמן, או שיש משהו שאני יכולה לעזור כדי לשנות, חוץ מדיבורים ישירים על זה, כיצד לגרום לו בשל? יש "חינוך" לזה שאני יכולה להעזר בו? משהו שאני יכולה לעשות כדי לגרום לשינוי בקושי הזה?

איך אפשר לפתור את הבעיה של קושי באינטימיות? מלבד לדבר על זה באופן ישיר (זה נראה לי רק מלחיץ), יש דברים שאני יכולה לעשות שישפרו את הבעיה, או שזה עניין של בשלות וזמן? אם יש עצות כיצד לגרום לו "ללמוד" להיות בקשר זוגי, לרצות באינטימיות כזאת, אשמח לקבלן.

כיצב אפשר "לזרז" אדם להיות יותר בנוי לקשר זוגי? יש דברים שאני יכולה לעשות/להגיד שיעזרו? יש דרכי "חינוך והטמעה" לזה? בטח שאלה טיפשית. או שזה עניין של זמן ואופי.אם יש עצות כיצד להקל עליו להיכנס מחדש לקשר , הפעם בחשיבה אחרת, אשמח לקבל אותן!!!