פורום זוגיות, פרידה וילדים

שלום, אני בת 28 נמצאת כשנה במערכת יחסים עם איש מדהים ומקסים. אני מאוד אוהבת את בן זוגי, מחכה לראותו כל יום, שמחה כשאני איתו. אבל כשמגיעים למיטה אני נאטמת! מרגישה שלא בא-לי. בחודשים הראשונים של הקשר היה מעולה, תשוקה מטורפת. ולאט לאט זה נעלם. היום ממש לא בא-לי. אני עושה את זה בשבילו, מנסה לשחק משחק שאני נהנת. אבל זה הכל הצגה שנגמרים לי הכוחות לשחק אותה. יש לציין שגם במערכות יחסים קודמות שלי זה קרה. אחרי מס' חודשים של קשר, יורד לי החשק המיני. וזה משפיע לרעה על היחסים. אני ממש אובדת עצות, אשמח אם תוכלי לסייע לי.

אשלי היקרה, טוב שאת שמה לב שקיים אצלך דפוס חוזר של אובדן התשוקה המינית לאחר החודשים הראשונים של תשוקה מינית. הטוב שבעניין הוא שאת כבר מזהה זאת כבעיה שלך ומבינה שאין הדבר קשור לגבר שאיתך. על מנת למנוע הרס מערכת יחסים, ולמנוע את הסבל של העמדת פנים אין מנוס אלא להמליץ לך בהקדם על פנייה לטיפול פסיכולוגי, רצוי פסיכוסקסולוגי. שיהיה בהצלחה.

שלום אילנה אני בת 41 עם ילדה קטנה. הוא בן 53 עם 3 ילדים. הכרנו לפני חצי שנה ויש בינונו אהבה ומשיכה הדדית. לפני כ4 חודשים הוא הציע לי להנשא לו. שאלתי אותו האם תכוון ברצינות והוא ענה שכן.כמובן שבשלב זה ההיכרות בינוני היתה בתחילתה כך שברור היה שזה לא הזמן להחלטות כאלה. מאז עברו יותר מ4 חודשים,אנחנולא מתראים בתדירות רבה, והייתי מאוד רוצה לעבור לגור ביחד על מנת להיות איתו יותר וליצור חיים משפחתיים. העלתי את הנושא מספר פעמים . הוא טען שגם הוא רוצה בזאת אך התייחס לנושא במעורפל. לפני מספר ימים העלתי את הנושא בצורה ברורה וישירה ואז התברר לי שאינו רוצה או לדבריו" אינו יכול" לגור איתי ממיליון סיבות כגון חוסר זמן למעבר, בעייה כספית לא ברורה ( לציין שנינו בעלי דירות משלנו, מרויחים ומשתכרים למיחיתינו), לא מכיר מספיק טוב את ביתי ו מה אם הם לא יסתדרו. גם טווח זמן של שנה ניראה לו מלחיץ כרגע.אך לדבריו שאיפתו היא שנעבור לגור ביחד בסופו של דבר. אני מאוד נפגעתי מתגובתו ,מה עוד שהוא בעצמו הציע לי נישויאם אך לא מזמן, וכעת טוען בין השאר שעלינו להכיר יותר. אני מבולבלת האם להסכים לתנאיו ולחכות עד שירצה לגור עימי( אם ירצה)או לעזוב. הוא מציע יעוץ זוגי. האם זה הפיתרון, אני לא רוצה להלחיץ אותו אבל כבר לא יודעת אם להמשיך בסוג כזה של זוגיות ולכמה זמן תודה על התייחסותך

ליאת היקרה, את מתארת קשר מזגזג מצד כל אחד מכם. כשהאחד נותן גז השני נותן ברקס ולהיפך, כך שקיימת כאן מערכת נטרול הדדי. כל אחד בזמן שלו מקבל רגליים קרות. כאשר מתקיימת מערכת כזאת בין בני זוג "כשהאחד רוצה השני כבר לא" יש מקום להבין את הדינמיקה הזאת ולפיכך ההצעה לטיפל זוגי נראית לי הגיונית ובמקום. שימי לב שכאשר הוא מציע טיפול זוגי את חושבת על ניתוק הקשר, עוד דוגמא על הזגזוג ביחסים. שיהיה בהצלחה.

היי ,מה קורה כולם? אז ככה ,יש לי ידידה שאני מכיר הרבה שנים ופעם לפני , שנתיים שלוש ניסיתי ללכת על זה אבל לא הלך. עכשיו אחרי כ"כ הרבה זמן תמיד עד עכשיו נשאר לי רגשות אליה אבל לא מימשתי את זה ולא עשיתי משו כדי לנסות"לזכות "בה. היה לה מישו שהם היו און אוף 7 ש נים !זאת אומרת איפושו שניהם רצו אחת תשני אבל אף פעם לא יצא. לפמח חודשיים הם נעשו ביחד ,הוא טיפוס סטוציונר...וידעתי שהוא יהיה מניאק אחרי שלושה שבועות פשוט החליט שהוא מסנן אותה.. לא עונה לה יותר לטלפונים כלום ,סתם ככה לפני חודש היא וידיד טוב שלה שהוא גם חבר שלי נעשו ביחד גם כן. וגם הוא אחרי שבועיים זרק אותה. יום שישי האחרון היא מתקשרת אליי ובוכה...בוכה בלי הפסקה אמרתי לה שאני יבוא אליה היא אמרה לי שלא כי היא רוצה שאצא והיא לא רוצה להרוס לי תערב התכווכחנו שעות ,בסוף החלטתי שאני בא אליה בלי לשאול. חחח הגעתי וישבתי..דיברנו חיבקתי אותה הכל ואז באיזהשהוא שלב חברה שלה נדחפה. יותר מאוחר היא הקפיצה אותי הביתה ,וכשהייתי צריך לרדת מהאוטו נשארנו עוד איזה 40 דקות סתם מחובקים ובהתחלה הייתה לי הרגשה שעוד שניה אנחנו מתנשקים וזאת הייתה הרגשה חזקה ,לא הלכתי על זה כי ...הרגשתי שלנשק אותה במצב הזה זה לא יהיה בסדר. מתחבקים ,נשיקות בצוואר...לא חירמונים משו שהוא נורא עדין ..וזהו מאז אני שמ לב לשינויים ,לא שינויים דרסטים אבל בהחלט מרגישים ,יותר נפתחת ,יותר מדברת. שמעו ,אני לא יודע מה לעשות. אני אוהב אותה....מאוד אבל מה לעשות? כי היא שבורה מהפרידה שלה ,אז מין הסתם לבוא בהצעות של "בואי נפגש לבד.." וכל הדברים האלה..מין הסתם מרמזים. אבל זה כבר לא אמור לשנות..כי אם באתי אליה במיוחד ,וגם מה שקרה באוטו היא לא טיפשה..היא הבינה שאני רוצה. אם אני רוצה להשיג אותה באמת ,מה הדרך הכי טובה? לתת לה זמן?ליצור מצבים? אשמח לעזרה!

טל שלום, אם יש לך רגש אמיתי כלפי הבחורה גלה כלפיה בשלב הנוכחי רגשות של עדינות, רכות ועידוד, תוך כדי שמירה של מגע לא בעל אופי אירוטי אלא מגע של חיבה ואינטימיות. עם הזמן כשתרגיש שמצב רוחה השתפר נסה ללכת גם בכיוון האירוטי. שיהיה בהצלחה.

גבר, הגר בקרבת ביתי, מאז ומתמיד אינו משתמש בשם שלי, אלא מכנה אותי "יפיופה, מה נשמע"? הגבר נשוי הרבה שנים, ואני נשואה טרייה. מדוע משתמש בשם "יפיופה" כל הזמן??? תודה.

ליאת שלום, נדמה לי ששכנך מתרשם מחיצוניותך שהיא יפה ומרשימה עבורו ולפיכך הוא מכנה אותך בשם יפיופה. אם הדבר מפריע לך אמרי לו להפסיק זאת ולכל היותר לברכך לשלום בשמך.

שלום רב, שמי שרון, אני בת 27, ומזה מספר שבועות אני נמצאת במערכת יחסים עם בחור בן 30 (לאחר שלפני כשנה כבר היינו במערכת יחסים שנמשכה כחודשיים, נפרדנו, הקשר נותק, ואז הוא חידש איתי את הקשר לפני זמן מה בטענה שהוא התגעגע אלי מאוד). באופן כללי, היחסים בינינו נעימים, ומבלי להיכנס ליותר מדי הגדרות, אני בהחלט מעוניינת לתת למערכת היחסים הזו צ'אנס להתפתח, אני מאמינה שיכולים לצמוח בינינו דברים יפים. הבעיה שלי כרגע היא העובדה שהבחור פשוט לא מעניק לי מין אוראלי. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, שזו בסה"כ הבעיה שלי, אבל זו האמת. וזה מאוד מפריע לי. אני בחורה צעירה, בריאה, שמקפידה מאוד על אסתטיקה והיגיינה. אני אוהבת סקס ונהנית ממנו. אני מסוגלת להגיע לאורגזמה הן מחדירה בלבד, והן מגירוי של הדגדגן, ובתוך מערכת יחסים הסקס הוא חלק מאוד מהותי בעיני. האושר והסיפוק של בן זוגי מאוד חשובים לי, ואני מוכנה לעשות הרבה למענו, ובאופן כללי, אני די נטולת עכבות. לאורך השנים, ככל שצברתי ניסיון מיני, גיליתי עד כמה אני נהנית ממין אוראלי, הן מקבלה, והן מהענקה. לכן אני כל כך מאוכזבת מהעובדה שעד היום, למרות ששכבנו כבר פעמים רבות, הוא מעולם לא מצא לנכון להעניק לי מין אוראלי, למרות שבעבר ניסיתי לרמוז לו בעדינות שזה חסר לי ושאני אוהבת את זה מאוד. (מיותר לציין שאני כן מעניקה לו מין אוראלי, ובתדירות גבוהה. גם כי אני נהנית לראות אותו נהנה, וגם כי הוא בעצמו אמר מספר פעמים שהוא מעוניין בזה...). אני לא יודעת מה לעשות, אני די נבוכה לבקש דבר כזה, ואני לא ממש יודעת איך להסביר לו עד כמה זה מפריע לי מבלי לפגוע בו. אני גם לא ממש מצליחה להבין איך בחור כל כך אינטליגנט, רגיש ומקסים מצליח לפתח כזה "אנטי" לדבר כל כך טבעי וחושני. אני מתוסכלת מאוד, זה ממש מוריד לי את החשק לשכב איתו עם כל יום שעובר (למרות שבאופן כללי הוא כן אכפתי ונעים במיטה). אני מרגישה שלא מספיק אכפת לו מהצרכים והרצונות שלי, אני מרגישה קצת דחויה מבחינה גופנית, וגם קצת מתוסכלת מחוסר ההדדיות הכל כך משווע הזה... מה אני צריכה לעשות? איך מעלים נושא כזה מבלי לפגוע? מעולם לא נתקלתי בבעיה כזו בעבר, כל הגברים שהיו איתי בעבר שמחו מאוד להעניק לי מין אוראלי ואף ציינו שהם נהנו מזה בזכות העובדה שאני כ"כ מקפידה על היגיינה וטיפוח. אני מפחדת שלאט לאט התסכול ישתלט עלי ואני פשוט אפרק את הקשר בגלל דבר כזה, וזה מאוד חבל בעיני. אני מאמינה בתקשורת טובה בין בני זוג, אבל אני פשוט לא יודעת איך לגשת לנושא כל כך "טעון" ורגיש. אשמח לכל עצה ועזרה. שרון

שרון שלום, תשובה מפורטת ניתנה בפורום פסיכולוגיה ומיניות של האישה

הכרתי אישה מקסימה,רגישה וטובת לב.דיברנו אפילו על מיסוד הקשר. הבעיה היא הנסיבות והחרדות שלה מסביב אשר משפיעות עליה על כל צעד ושעל. ניסיתי חודשים להסביר לה כי אין ממש בחרדות ואולם לטענתה הפחד חזק ממנה. הגעתי למסקנה רציונלית(לא רגשית) כי יש לסיים את הקשר לטובת שנינו ובעיקר ל"טובת" הסובבים אותה אשר מהווים את בסיס חרדותיה ופחדיה אולם לא עלה בכוחי לשנות זאת. עד כאן תיאור הקשר. לענייני הפרטי- לאור העובדה כי פיתחתי רגשות אהבה עזים כלפיה אך רציונלית הקשר בלתי אפשרי,אני נתון ברגשות אכזבה וייאוש על כי הקשר לא עלה יפה ואני אאלץ להתמודד עם הפרידה שהיא כואבת עד מאוד. מה עלי לעשות על מנת להקל(כי הרי ההתמודדות תישאר עד אשר תחלוף) על הפרידה שמשפיעה עלי כל רגע נתון ומנהלת את חיי? חשבתי שהיא חלום חיי אך הנסיבות מסביב מנעו זאת ו"כוחות הרשע" ניצחו. היא טוענת ש"אני לא כמו כולם" וגם לטענתי היא "לא כמו כולן" אך ברור כי הקשר בלתי ניתן להשגה. אודה על תשובה מפורטת.

פונה יקר, לצערי אתה רוצה תשובה מפורטת למצב עניינים כלל לא מפורט מצידך. לא ברור גילה ומצבה המשפחתי של אהובתך ולא ברור מהי המציאות בה היא פועלת. "כוחות הרשע" אותם אתה מכנה או חרדותיה ייתכן שהם מעוגנים במציאות שאותה קשה או לא כדאי לשנות שכן הדבר עלול להיות כרוך במחיר כבד. כמו כן אין שום מידע אישי עליך כגון גיל, מקצוע, מצב משפחתי, הגורמים והסיבות שהניעו אותך להתאהב כה עמוקות באישה קשה להשגה. האם כל המעצורים או לפחות חלקם לא היו גלויים לעין כבר מלכתחילה? האם לא התעקשת להתגבר ולנצח את הבלתי מושג? כל אלו הם שאלות לבירור עצמי בינך לבין עצמך או במסגרת טיפולית. הייתכן שבמו ידייך יצרת לעצמך את כאב הלב העמוק בו הינך שרוי עכשיו? הייתי ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי כדי לבדוק את כל השאלות שצוינו. אם הסבל בהווה קשה מדי ומלווה בעיסוק חוזר ובלתי פוסק באובדן ובפרידה בליווי רגשות של כאב צער ודיכאון ייתכן שכדאי לשקול בעת ההתמודדות עם המשבר נטילת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. בעניין זה עלייך לפנות לרופא המשפחה.

שלום אני וחבר שלי כ-4 שנים ביחד והנני בת 19 והוא בן 21. אני חייבת לספר קצת רקע כדי שיהיה ברור הסיפור שלי והשאלה,סליחה על האורך. לפני כחודשיים הייתה תקופה שגרתי אצלו בבית (למשך כ-3 חודשים) עד שהתגייסתי וחזרתי הביתה. בתקופה שגרתי אצלו אחרי כחודש התחילו ריבים והבנו שזה בגלל שאני כל היום אצלו והוא כל היום בבית ואנחנו 24 שעות ביחד ומשגעים את אחד השני משיעמום -מה שלא טוב. כעת כשאני בצבא אני גרה בבית ולא רוצה לחזור לגור אצלו בגלל הקרבה לבסיס ועוד כמה דברים. לפני כמה ימים סיפרתי לו שיש לי שבוע חופש בסוכות וציפיתי שהוא ישמח כי אז זה אומר שיש לנו זמן להיות ביחד ( אה ושכחתי לציין שאנחנו מתראים כעת רק בסופי שבוע), במקום להיות שמח הוא היה מבואס והתחיל להגיד דברים כמו-" אבל מה נעשה ? אין לי כסף ואת יודעת שאני בדיכאון כבר חודש מזה שאני מרושש אז לא נוכל גם לצאת לשומקום ואז ניהיה כל היום בבית ונשתעמם ונשתגע ונריב.." ועוד.. אני מבינה שזה כנראה מטראומה של מה שהיה לנו בחודשיים הקודמים, אבל אז איכשהו גלשה השיחה שלנו על העתיד שלנו.. שאלתי אותו איך אחרי 4 שנים הוא לא יכול להיות איתי שבוע ביחד? מה יהיה בעתיד כשנעבור לגור ביחד? ואז הוא נכנס להלם והתחיל להגיד לי דברים כמו- מה את רוצה ילדים חתונה? והסברתי לו שלא והבנתי מהשיחה ממנו שהוא בכלל לא חשב על העתיד והוא בכלל גם לא חושב והוא לא רואה אותנו עוברים לגור ביחד בזמן הקרוב או הרחוק בגלל שהוא כבר תכנן לעצמו ללמוד ולעבוד והוא יודע שלא יהיה לו מספיק כסף לגור לבד ושאני אגור אצלו זו לא אופציה בשבילו כי הוא לא רוצה ששוב לא נסתדר כמו פעם שעברה. השאלה שלי היא אם זה צריך להיות נורית אזהרה בשבילי ולהיפרד ממנו ? או לא? אני חושבת שזה הגיוני מצידי לחשוב שמתישהו נעבור לגור ביחד ...

איה שלום, בהחלט יכול להיות שאחרי 4 שנים של חברות תוכניותיכם בשלב הנוכחי שוב אינן תואמות ואינן עולות בקנה אחד. סך הכל ככל הנראה זוהי החברות הראשונה הרצינית וגם אם לא ראשונה הרי שניכם כיום מאוד צעירים כל חייכם לפניכם ובהחלט ייתכן שאתם רואים את העתיד בעיניים שונות. ליגיטימי שבחור בן 21 ירצה ללמוד, לחיות, גם להתפרפר, להיות עם החבר'ה שלו ולא לסגור את עצמו בקשר מחייב עם בת זוג שיוליך לעתיד משותף. במובן זה תגובתו היא בהחלט סבירה ומציאותית כלומר הוא מסתייג מ"סגירת עסקה" עתידית ביניכם ואולי רוצה להשתחרר. דברי איתו ישירות מה הוא רוצה לזמן הקרוב האם הוא רוצה להמשיך את הקשר איתך, האם זו אכן רק בעיה כספית שאינו מרשה לעצמו לצאת ולבלות איתך מספר ימים ביחד, או שמא חלה דעיכה ברגשותיו כלפייך? לשאלתך זו אכן נורית אזהרה והאם זה הגיוני או לא שתרצו לעבור לגור ביחד הדבר תלוי ברגשותיו, רצונותיו ובחירתו של בן זוגך.

שלום. יש לי בעיה - בעלי הדרדר מאוד מהבחינה הפיזית בשנים האחרונות. בשעה שאני משקיעה במראה, הולכת לחדר כושר ושומרת על עצמי הוא אוכל ואוכל, לא דואג לבריאותו, מסרב לקחת פרופסיה כדי לשמור על השיער ומזניח את עצמו. במקביל, הוא דורש ממני להראות נהדר. מה לעשות? אני לא נמשכת אליו ככה.

אוסנת שלום, תצלום טוב עשוי לדבר יותר מ 1000 מלים. דאגי שמישהו יצלם אותך ואת בעלך מזוויות שונות בסטילס וגם ווידאו אם אפשר. הציגי בפניו את תצלומי ההווה מול תצלומי העבר עת נמשכת אליו. עשי לו "חידון" של "מצא את ההבדלים" לגבי עצמו ושאלי אותו מה לדעתו הוא מצפה מאישה כמוך שתרגיש כלפיו פיזית ומינית. אם הוא יטען שהוא מצפה שתאהבי אותו בכל מצב וללא תנאים עלייך להסביר שמעט מאמץ מצידו יסייע לך רבות שכן יראה את אהבתו והתחשבותו בתחושותייך הרי אהבה היא דו סטרית.

שלום, אני בת 20 עוד מעט ובן זוגי מזה כמעט שנתיים וחצי בן 21 . אני מרגישה מאוד בשלה לחתונה ומאוד רוצה כבר להתחתן.. אני מרגישה שאני רוצה כבר את הפינה שלי ואת הבית שלי ומוכנה לכל הנקיונות וילדים וכ"ו.... רצוי לציין שאני גרה בבית עם ההורים ואבא שלי מאוד פרימיטיבי כך שאני לא יכולה להיות ולהנות מבן זוגי מחברות מושלמת.. זאת אומרת אני לא יכולה לשון אצלו או לנסוע איתו לח"ול או אילת או כל מיני בילויים רחוקים ושצריך לישון שם..(בין עם זה איתו בין עם זה איתו וחברות) וגם הורי לא יתנו לי להיות עם בן זוגי שנים ארוכות או לעבור להתגורר איתו ללא חתונה. בן זוגי עובד ומסיים עוד חודשים את הצבא .. וכמובן אין לו כסף לבית ולפרנוס משפחה וגם לא לי.. ההורים שלי מסודרים כספית וגם שלו .. יצא לי לדבר עם בן זוגי הרבה על חתונה והוא לא שולל הוא אומר שהוא רוצה להתחתן מוקדם כי הוא בן זקונים ויש לו סיבות משלו. והרבה פעמים הוא אומר לי שנתחתן אז... שנתחתן אז... שיצא בנינו שיחה מעמיקה על הנושא שאני פתחתי אותה הוא אמר לי ממנה נחיה אמרתי שאני יעבוד והוא יעבוד ולאט לאט ההורים שלנו יעזרו ולאט נסתדר כמו כל זוג הוא הקשיב לי. ושוב לא הראה שלילה בעניין .. רציתי לשאול מה אני צריכה לעשות אני לא רוצה להישאר איתו עוד הרבה זמן כי אף אחד לא מבטיח לי שנתחתן כי אי אפשר לדעת מה יהיה ומצד שאני אני באמת רוצה אותו להיות בעלי אבל אין לי משהו שאני באמת יהיה שקטה עם עצמי שאנחנו מתחתנים מתישהו זאת אומרת אם הייתי יודעת עוד חצי שנה עוד שנה וכדומה כמובן זמן קרוב וזה היה בטוח הייתי רגועה אבל בגלל המצב שאני לא יודעת מתי מה מי מו ואני יודעת שאנחנו עוד צעירים וגם הוא... איך אני הופכת את העניין לרציני יותר? כאילו מה אפשר לעשות כדי לחזק את הרצינות של הקשר.. אולי לבקש ממנו שידבר עם ההורים שלו על זה שהוא רוצה שאנ י והוא נתחתן ואנהי עם ההורים שלי ? זה יעזור במשהו או שיש אפשרות אחרת או לא יודעת מה ? עזרי לי בבקשה .

ציפורה שלום, לא בטוח שהרצון להינשא בשלב הנוכחי אכן נובע מבשלות רגשית ומהסיבות הנכונות שכן סך הכל שניכם צעירים מאוד ולא בטוח שכדאי ליפול לתוך העול של פרנסה, החזקת בית ובטח שלא גידול ילדים כבר עכשיו. אם בעצם היה מתאפשר לך לישון עם בן זוגך ואצל בן זוגך ולנסוע איתו יחד לחופשים בקיצור לבלות איתו ברוח הזמן והתקופה כפי שעושים מרבית הצעירים החילוניים הרי שאז ניתן היה לך להנות מקשר מלא וזוגי ללא הצורך במעמסה של נישואים. במקרה הנוכחי הנישואים הם חבל הצלה שכן אינך מאמינה שתוכלי לגור איתו בנפרד ללא נישואים. כדאי אולי תחילה להתייעץ בנפרד עם אימך ועם אביך ולשאול אותם האם הם מעדיפים נישואים בגיל כה צעיר על פני התנסות רומנטית טובה ונעימה של אנשים חופשיים צעירים (ייתכן שכן). אם לא תצליחי לשכנע אותם שהם דוחפים אותך לחתונה קצת אולי מוקדם מדי לפי הקצב של בן זוגך עליכם לקחת את האפשרות שלחץ חזק מדי על חתונה לגבי בחור כה צעיר יכול גם לגרום לו לרגליים קרות. אין כאן עצה של זבנג וגמרנו אלא תהליך נמשך של דיאלוג תחילה בינך לבין הורייך. התייעצי איתם וספרי להם על הדחיות וההסתייגויות של בן זוגך להתחייב כבר בשלב הנוכחי כולל פחדיו המציאותיים אודות יכולת הפרנסה שלכם.בררי עם הורייך האם הם מוכנים להחזיק אותכם כלכלית שכן הבטחה כאת מצידם עשויה להקל על החששות המעשיים של בן זוגך.

שלום, אני בן 22. אני וחברתי כמעט שנתיים ביחד ולפני כמה שבועות הצעתי לה נישואין והיא הסכימה מיד. אנחנו מתחתנים עוד כשנה. במהלך השנה האחרונה הייתי בצבא והיא הייתה בקשר עם גבר שעבדה איתו. בהתחלה זה היה נראה כאילו הם סתם ידידים שאוהבים לדבר אחד עם השני. לאט לאט זה כבר הגיע לפגישות מחוץ לעבודה ואז כבר אמרתי לה שיש גבול ואני לא מסכים. היא אמרה שהיא מקבלת את זה שאני לא מסכים שתפגש איתו לבד מחוץ לעבודה אך לא הסכימה לנתק איתו את הקשר בטענה שאני לוחץ עליה ולא נותן לה מרחב. לפני כמה ימים היא סיפרה לי שהייתה איתו בקשר רומנטי ומיני וכל פעם שהייתי חוזר לצבא היא הייתה איתו וכשהייתי מתקשר היא שיקרה לי כל פעם. זאת אומרת שהיא גם בגדה בי מבחינה מינית, גם מבחינה רגשית כי היא נורא אהבה אותו וגם שיקרה לי שנה שלמה. היא אמרה שהיא לא הייתה איתו בגלל חוסר סיפוק מיני כי הוא לא מתקרב אלי בנושא הזה ואני מספק אותה הרבה הרבה יותר ממה שהוא במיטה. הסיבה שהיא התאהבה בו ובגדה בי איתו כיהיא אהבה תכונות מסוימות שלו שלי אין (עדיין) כי הוא בן 27 והספיק כמה דברים שאני עוד לא היה ליהזדמנות לעשות. אבל מבחינה מינית, מראה חיצוני ואישיות אני לוקח אותו בקלות. היא אמרה שהיא הסתנוורה מהתכונות האלה שלו. היה פעם אחת לפני כחצי שנה שנפרדנו ואחרי שבוע היא התקשרה אלי והתחננה שאחזור אליה ושהיא לא יכולה בלעדי. עכשיו היא סיפרה לי את פרטי הסיפור הזה: היא גרמה לזה שניפרד כי היא רצתה להיות איתו ולא רצתה עוד לשחק בי. והיא התקשרה אחרי שבוע כי הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה לחיות בלעדי. לפני חודש היא עשתה את ההחלטה הסופית שהיא להתנתק ממנו ולהיות איתי כי הגיעה למסקנה שאני האהבה האמיתית שלה והיא לא יכולה בלעדי ושהוא ממש לא מתאים לה למרות התכונות האלה שמשכו אותה. ומאז שהתנתקה ממנו היא לא מדברת איתו ולא בקשר איתו ולא רוצה שיחזור כמו שעשתה כשאנחנו נפרדנו. היא מרגישה שעשתה טעות ומביעה חרטה על מעשיה ונשבעה ביקר לה שזה בחיים לא יקרה שוב והיא רואה איך היא פגעה בי וזה נורא קשה לה לראות אותי ככה וזה בחיים לא יחזור על עצמו. אני נורא רוצה לסלוח לה כי אני מאוד מאוד אוהב אותה ויש לנו קשר מאוד מיוחד ואנחנו מאוד שמחים יחד ואנחנו רוצים להתחתן ולהקים משפחה ולחיות יחד לנצח, אבל נורא קשה לי להתגבר על זה, כל זה שהיא שיקרה לי שנה שלמה, על זה שהיא בגדה בי-כל הזמן עולות לי תמונות בראש שהם שוכבים, ובכלל על זה שהיא אהבה מישהו יותר ממני. יכול להיות שמהסיפור הזה נראה לך ברור שאני צריך להיפרד ממנה אבל אני לא רוצה כי אני יותר מידי נקשרתי אליה ויותר מידי אוהב אותה ואני מוכן לסלוח לה אבל איך אני מתגבר על זה? איך אני שוכח מהסיפור הזה ועובר הלאה? איך אני יכול להחזיר לעצמי את האמון בה? אנא ממך, תני לי עצות איך לעשות את הדברים האלה, אני חושב שאם אני לא ישר נפרדתי ממנה אחרי דבר כזה ואני מוכן לנסות להתמודד עם זה אז זה כבר מראה שאני אדם חזק ומראה כמה אני אוהב אותה וצריך אותה. אני רק צריך לדעת אמצעים להקל עלי את ההתגברות. אודה לך מאוד אם תוכלי לענות לי כמה שיותר מהר כי אני במשבר ונורא כואב לי וקשה לי וזה כל מה שאני חושב עליו כל היום. תודה רבה.

שמעון היקר, בגידה רומנטית ומינית ממושכת של שנה אינה דבר של מה בכך שהרי אינכם נשואים וחברתך הייתה יכולה להיפרד ממך ולחיות עם בן זוגה האחר. העובדה שהחליטה משך זמן כה ממושך לשקר ולתפוס את המקל משני קצותיו אינה דבר קל ערך ועל שניכם להיטיב להבין את המניעים העמוקים לכך. ללא הבנת המניעים אין כל ביטחון שמעשה הבגידה, השקר והפרת האמונים לא יחזור שנית לצערי. דווקא משום שהייתה יכולה להיפר ולהחליף בן זוג הרי אינכם נשואים ואין ביניכם מחויבות מלבד שאלת האמון הרגשי שהופר מעלה התופעה תהיות עמוקות לגבי מה מניע את חברתך לפעול. ברור שאתה אוהב אותה ותלוי בה מדי ולפיכך רוצה מצד אחד לשכוח ולסלוח אבל במקרה הנוכחי דווקא הצד שלא מאפשר לך זאת בתוכך הוא אות אזהרה אמין הקורא לך לשים לב אליו על מנת שתבין את עצמך מדוע אתה כה תלוי בה שמוכן לקבל בגידה ושקר כה עמוקים וממושכים. כמו כן עליה להבין את עצמה מדוע נקטה בהתנהגות זאת וכיצד תוכל להתחייב שאכן הדבר לא יתרחש שנית. עליכם למהר ולפנות או לטיפול זוגי משותף או יפנה כל אחד לטיפול פסיכולוגי אישי. הנושא מדי טעון מורכב וכבד מכדי שניתן לתת טיפים איך להתגבר עליו ללא תהליך של הרחבת המודעת העצמית.

שלום רב, אנחנו בני 30 פלוס, הורים לבת שנתיים וחצי. מאז שהרינו את הילדה, לא קיימנו יחסי מין - כשלוש שנים. במקביל יחסינו הלכו והדרדרו - המון מריבות, קונפליקטים ומאבקי כוח. הוא מעולם לא הציף את העדר קיום יחסי המין, ולא התייחס לזה כבעייה שמטרידה אותו. אני העליתי את זה אינספור פעמים. טוען שאינו גיי, שאין רומן ברקע. הוא מרבה לאונן מול חומר פורנוגרפי באינטרנט. ניסינו במשך שנה טיפול זוגי שנגמר באחרונה, שאמנם שיפר את התקשורת וההבנה במידה מסויימת, אבל לא הביא לתוצאה כלשהיא בתחום המיני. אני חסרת אונים. אפילו הצעתי לו הסדר שבמסגרתו כל אחד מאיתו יוכל לקבל ערב פרטי אחת לשבוע, ליחסי מין מחוץ לנישואים. (זה היה במידה רבה כדי לגרום לו זעזוע שיעיר אותו) הוא סירב בתוקף ואמר שכך אין סיכוי לשיקום. אני עדיין אוהבת אותו - הוא נבון, חרוץ, אבא טוב. טוען שגם הוא אוהב מאד אותי ורוצה שהיחסים יחזרו למסלול תקין. השאלה אם זה ריאלי....אני חרדה מאד מגרושין, להתמודד לבד עם ילדה, לחזור לעולם ההיכרויות, לחיות בדחק כלכלי. פשוט לא יודעת מה לעשות, תחושה של תקיעות, מוות בעודי בחיים, הכחדה מוחלטת של המיניות והנשיות שלי זה כאילו הוא מעניש אותי על הדומיננטיות ואולי שתלטנות שלי אני שוקלת ברצינות רומן מהצד, אבל יודעת שזה יגבה מחיר אישי - הסתרה, התאהבות וכדומה...גם איך אכיר מישהו אחר?! אשמח מאד לתשובה, אני מבולבלת מאד. תודה רבה

לורי שלום, תשובה לשאלתך ניתנה בפורום פסיכולוגיה ומיניות של האישה.

שלום אני סובלת מחוסר חשק מיני כרוני מאז ומתמיד לא הייתי חובבת סקס אבל היום המצב גרוע ביותר. אני נשואה 5 חשנים עם ילד בן שנתיים ועכשיו בהריון. בעלי הוא היוזם היחיד, אם הוא לא יוזם אני לא יוזמת אף פעם, ברוב הפעמים אני "עושה טובה" ונכנסת למיטה בשביל לעשות וי. מהאקט עצמו אני נהנית ויכולה לגמור יותר מפעם אחת אבל כל הסיטואציה לא עושה לי את זה ואני רק רוצה ששנינו נגמור מהר ונהיה אחרי זה. בעלי מתוסכל מאוד ובצדק, מרגיש דחוי ולא מבין איך זה שאין בי שום תשוקה בכלל. זה באמת מעליב אבל פשוט אין לי את זה מה כדאי לעשות?

טי שלום, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת להבין מדוע את לא מפרגנת לעצמך את ההנאה. הפרדוקס הוא שלמרות ההתנגדות הכל-כך חזקה את מאוד אורגזמית ונהנית מאוד מה שמצביע על היותך בעלת מיניות מאוד חזקה וטובה. מטעמים לא ברורים לי מתוך המידע ואולי גם לא לך את ממש נלחמת בתשוקה המינית ו"אוסרת" אותה עלייך למרות היכולת הגבוהה להנאה ולאורגזמה. הרבה נשים היו מוכנות לקבל ממך את היכולת המינית המדהימה שלך ורק חבל שקיים נתק בין יכולת זו ובין המוטיבציה למין כלומר התשוקה.

שלום, אני בת 25 לאחר מערכת יחסים בת שנה שבמהלכה קיימתי יחסי מין מאוד מהנים ומספקים עם בן זוגי. הגעתי לאורגזמה בכל פעם ששכבנו. כיום יש לי בן זוג חדש אנו יוצאים חודש ביחד והתחלנו לשכב שבועיים אחרי שיצאנו. דיברנו בפתיחות מה עושה לשנינו טוב ואני יכולה להגיד שהוא בהחלט יודע לעשות את העבודה ואני נהנת בזמן הסקס איתו, רק ישנה בעיה אחת. אני מרגישה שאני מאוד קרובה להגיע לאורגזמה אך ישלי אוטם נפשי. משהו חוסם אותי. אני כ"כ מנסה להגיע לסיפוק והמחשבה והתעסוקה בזמן הסקס על "היעד" הזה מונעת ממני לחוות אותו [יש לציין כי בפעמים הראשונות ששכבנו לא נהנתי, ולאחר דיבור איתו העיניינים השתפרו] . חשבתי כי אולי הקרבה ביננו עוד לא מספיק חזקה כדי שאני "אתמסר" עליו בכך שאני אגמור איתו וזה משפיע עלי. עם הקודם שכבתי יותר מאוחר כשהרגשות ביננו היו יותר חזקים ותוך כדי האקט הוא נהג להגיד לי כמה הוא אוהב אותי, רוצה אותי וכו'... איך אני יכולה להשתחרר מכל המחשבות האלו? אני רוצה פשוט להנות ולהירגע, לא לחשוב יותר מדי.. השאלה שלי היא כזאת: איך אני יכולה למגר את כל המחשבות האלו מהראש ופשוט להנות? כי יש את הדרך הנכונה רק התוצאה ממאנת לבוא. תודה על עזרתכם, חסויה =]

פונה יקרה, אני יכולה לתת שלוש עצות במקרה הנוכחי בחרי אחת מהן: 1)קחי לך את הזמן על מנת להדק את הקשר הרגשי האמון והאינטימיות ביניכם, ייתכן ששווה אפילו לדלל מעט את יחסי המין ולהסתפק בהתעלסות של חיבוקים ונשיקות בלבד להגברת החום הרגשי בלי תביעה מצידך כלפי עצמך להגיע לאורגזמה. 2)בקשי מבן הזוג לומר לך תוך כדי ההתעלסות מילות אהבה או מלים אירוטיות או לספר לך פנטזיות מיניות. תוך כדי כך תהיי מרוכזת בסיפור וכמו כן הדבר מגביר תשוקה. 3)גישה פרדוקסלית בה את קובעת לעצמך פרק זמן של חודש או חודשיים לבחירתך בהם את אוסרת על עצמך, וקובעת לעצמך שהיעד שלך הוא להימנע מאורגזמה. בתקופה זו את מתמסרת אך ורק לרוגע ולהנאה שביחסי המין. המידה בה תתבקי ביעד של הימנעות מאורגזמה תשפיע על הרוגע מלהיתעסק בעניין.

לפני כ-3 שנים התחלנו תהלכי גירושים והתגרשנו לפני שנה וחצי, אבל לא הגענו לאיזון משאבים ולא להסכם.וזה בגלל כל מיני סיבות. עו"ד שלי מעוניין למשוך את תהליכ האיזון למראות שאני מעוניינת לסיים אפילי בויתורים. בחודש ינואר יהיה לנו דיון הוכחות. אני סיימתי לשלם כל שכר התירחה לעו"ד שלי אבל הוא מציעה לי להגיש עוד תביות כדי שירויח עוד כסף ממני ואני חושבת שזה מיותר. בנוסף בטיוטת ההסכם שהוא היגיש לצד השני, עשה שינוים ללא ידיעתי כדי לגרום לי נזק כספי (וזה כנקמה שלא רציתי להמשיך בתביות)-הוא הוסיף בטיוטת ההסכם כספים שקיבלתי אותם בירושה -כדי שהקספים האילו יתחלקו גם למראות שיש לי מסמכים על הירושה.בגלל זה ההסכם התפוצץ. אני איבדתי אמון בעו"ד שלי ומפחדת שבדיון הוחכות הוא לא ירצה להגן עלי ויסבך את המשפט עוד יותר ויחשוב איך להרביח עוד כספים.(עו"ד שלי מעוניין להגיע לכונס נכסים כדי להרויח עוד כסף)למראות שאני מעוניינת לקנות את חלקו של גרושי של בבית. בבקשה, בבקשה אני רוצא יעוץ מה לעשות עם העו"ד שלי? אין לי עוד כסף לשלם עכשיו כי הכספים מעוכלים. אני יכולה להחליף עו"ד? האים זה פרוצדורה קשה. איך עושים את זה? האם העו"ד חייב למסור לי את המסמכים שמסרתי לו ובכלל כל התיקים של התביות שהוא הגיש לבית המשפט ועבורם אני שילמתי שלמתי. אם לא, איך אני מסיגה כל התביות והתכתבויות שכשורים למשפט? כמה יכול לעלות לי עוד שיעציג אותי בדיון הוכחות. בתודה!

מון שלום, מאחר ושאלותיך הן בעלות אופי משפטי מובהק אני ממליצה לך לפנות לאחד הפורומים המשפטיים העוסקים בדיני משפחה שבאינטרנט.

הכל השערה שקיימתי יחסים בדיוק בשלושת ימי הביוץ, לאחר שהבנתי זאת נטלתי פוסטינור ובדיוק באותו היום קיימתי שוב פעם יחסים לא מוגנים... רק אחרי שקיימתי גיליתי שלא כדאי לקיים יחסים אחרי נטילת פוסטינור. עבר שבוע ופתאום אני מגלה נפיחות בשדיים כמו לפני מחזור.. ואני ממש דואגת שלא נקלטתי להריון, מה אומרת הנפיחות? אשמח לתשובה מהירה... תודה מיטל

מאיה שלום, נא לפנות לגניקולוגית באתר.

שלום. אני בת 30 ולפני שנה סיימתי מערכת יחסים של כמעט חמש שנים. זמן קצר יחסית לאחר מכן הכרתי בחור בן גילי. הבחור מקסים, מצחיק, חכם, נראה טוב ויש בינינו חיבור מיני מעולה. יצאנו קרוב לחודש במהלכו הרגשתי אמנם פחד להפתח לדבר החדש הזה אבל גם הרבה התרגשות נעימה. בכל פעם שחשבתי עליו (או יותר נכון על הסקס איתו) היו לי פרפרים בבטן, וחשבתי עליו חלק ניכר מהיממה. חוויתי הרבה ממה שניתן לתאר "התאהבות" אבל אף פעם לא הרגשתי שאני "לא בשליטה" או שאני "עיוורת". בסוף אותו החודש הרגשתי שאני פשוט רוצה לחיות איתו. שיש בו משהו שבריא לי, מתאים לי ועושה לי טוב. לאחר חודש של קשר והתאהבות הדדית הוא עזב את הארץ והתחיל לימודים בחו"ל - דבר שהיה ידוע לי כשהתחלנו לצאת ושהתקבל אליו עוד לפני שהכרנו. חשבתי שלמרות כל זה זה נדיר למצוא מישהו שמרגישים אליו כמו שאני מרגישה כלפיו ולכן חבל להפסיק כזה דבר. הוא מגיע לחופשות ארוכות בארץ אחת לחודשיים, אנחנו דיברנו בסקייפ ואפילו נסעתי מספר פעמים לבקר אותו. אבל לאט לאט התחלתי להרגיש חוסר אונים, כעס ו"איבוד שליטה" במקום שלי בקשר. הבחור באופיו אינו זקוק לקשר רב עם אנשים ולרוב אינו יוזם פגישות אלא נענה להזמנות. וגם איתי - חשתי חוסר בתחושה שהוא צריך לראות/לשמוע אותי יחסית לצורך שלי. כשהוא נסע הדבר רק החמיר בגלל המגבלות הטכניות ולאט לאט הרגשתי שהאחריות על "תדלוק" הקשר נופלת עלי. כשדיברתי איתו על הנושא הוא אמנם הבין אך במקביל אמר שהוא לא יכול לעשות דבר בנדון (מגבלות טכניות כבר אמרתי....), והתברר שאנחנו איננו חולקים את אותה המצוקה. חד הצדדיות של המצוקה שלי וחוסר האונים שלי למול המצב למרות כוונותיו הטובות גרמו לי להתרחק ממנו רגשית ולכעוס. הרגשתי שהחיים שלי על "הולד" שאני חיה חיים שאני לא רוצה לחיות. כעת הוא בחופשת מולדת ארוכה אחרי שנה של קשר מהסוג הזה. שוחחנו על עתיד יחסנו ושנינו הבענו כוונות רציניות והוא הסכים לעשות שינויים שיגרמו לכך שאת רוב זמנו הוא יהיה פה בארץ איתי. אנחנו גם מבלים זמן רב ביחד והוא עושה ככל יכולתו לתת לי תחושת בטחון (הצהרות אהבה, נכונות למגורים משותפים, התחייבות לעתיד משותף וכ"ו) אבל הכעס שלי לא באמת שכח. אני חווה כבר תקופה לא קצרה תופעות של כעס, תסכול ותחושות אשמה. אני מצד אחד לא רוצה שהקשר יפגע כי אני באמת רוצה קשר יציב שיוביל לבסוף לנישואים ולמשפחה וראיתי בו דברים שמעולם לא ראיתי בבחורים אחרים. מצד שני אני כועסת עליו, מרגישה שאני מתרחקת ממנו נפשית, נוהגת "להשפיל" אותו בראש, להתעצבן מכל הדברים שהוא לא ולהיות מוטרדת מהנושא 24 שעות - זאת ללא "פרובוקציה" מסויימת מצידו או מסיבה ספציפית כלשהי (כך שקשה לי לשים דברים על השולחן באופן הגיוני. הכעס שלי הוא לא ראציונלי אני יודעת). בעבר חוויתי רגשות שליליים דומים עם בני זוג אחרים (מסיבות אחרות) ככה שאני לא יכולה שלא לחשוב שמשהו בי פה לא בסדר. אני חוששת שהמשמעות של הדברים האלו היא שאני לא באמת אוהבת אותו וצריכה להפרד ממנו, ובעיקר לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה לכיוון בונה וחיובי לעצמי ולמטרות שלי. אשמח לעצה/תובנה/תגובה. תודב מראש.

תמרקי שלום, חלק מקשר אינו רק אישיות הזולת והיחסים הנרקמים איתו בתחילת הקשר, אלא בעיקר הנסיבות בהן מרחש הקשר והשפעתן על היחסים ההתהגותיים והרגשיים. ריחוק גיאוגרפי כמו במקרה הנוכחי הינו באופן טבעי בעל פוטנציאל של הרחקה בשל העדר זרימה משותפת. תוך כדי כך גילית גם שמידת הכמיהה והגעגוע שמבטא בן זוגך שונות מאילו שלך. יש להבין שקשר נמדד יותר בזמן שהוא מתרחש בפועל הווה אומר תוך כדי זמינות שוטפת ופחות מה שקורה בזמן הריחוק בזמן ובמקום, שאז אנחנו נכנסים יותר לתוך "הסרטים הפנימיים" שלנו. במקרה שלך הסרטים הפנימיים זקוקים לתיקון ואולי כדאי להתייעץ אודות כך עם גורם מקצועי.להערכתי זהו תנאי מקדמי שכן מדובר כאן בתהליכים נפשיים שלך שהם בעלי פוטנציאל של רגשות שליליים וקלקול יחסים. באשר להחלטה על המשך הקשר כדאי לשקול שלאחר עבודה על הסרטים הפנימיים שלך אולי תשקלו כיצד ליצור חיבור שוטף ביניכם מבחינה גיאוגרפית הווה אומר שאחד מכם יעבור לחיות במקום מגוריו של השני לתקופה של כחצי שנה על מנת לראות אם אפשר לקבל מכך החלטות על מיסוד הקשר, במידה ותחליטי שאכן את מעוניינת באיש זה כבן זוגך לחיים.

שלום אני נשואה כ- 7 שנים עם שני ילדים (5 ו- 2), כבר מתחילת הנישואים לא היה לנו קשר מיני טוב, הסברתי לבעלי שהאישה צריכה ליטוף, חיבוק, והסברתי לו מה אני אוהבת ומה יגרום לי להרגיש תשוקה אבל הוא טען שזו רשימת הוראות וזה הופך את היחסים לטכניים, הוא לא מבין שאני צריכה את זה. בנוסף, אני כבר לא מרגישה שיש לנו זוגיות בכלל אנחנו ממש כמו שותפים בדירה, חוזרים מהעבודה אני משחקת עם הילדים ואחרי האוכל אנחנו מקלחים אותם ביחד וכשהם הולכים לישון הוא יושב מול הטלויזיה ונרדם אפילו יום אחד שחזרתי מהמקווה באתי והוא כבר נרדם, הוא שמע שחזרתי והעדיף להמשיך לישון, זה ממש מעליב, לפחות היה אומר שהוא עייף אם לא איכפת לי שנדחה למחר. בקיצור, אנחנו לא מדברים, לא יוצאים, וכשאנחנו מקיימים יחסים כ-3,4 פעמים בשבועיים שמותר אני לא מרגישה שזה נכון לי לעשות את זה ככה, יש כאילו ריחוק כ"כ גדול, אין קשר זוגי ופתאום בגלל שאלו השבועיים שמותרים אז צריך לעשות את זה??? בעלי טוען שאני לא נהנית וזה בגלל שאני צריכה ללכת לטיפול בגין וגיניסמוס אבל לדעתי אין קשר הבעיה הזו היתה קיימת בתחילת הנישואים, שכל פעם שהוא ניסה להיכנס כשלא הייתי מספיק מוכנה זה היה כואב והייתי מכווצת כך שנוצר מצב שאת קריעת קרום הבתולים נאלצתי לעשות בהרדמה כללית בבי"ח אחרי חצי שנה של נישואים אבל כיום אם עושים את זה נכון ואני מוכנה זה לא כואב, אבל קל לו להפיל את האשמה עליי וזה מרגיז אותי כי יוצא שהוא לא מתאמץ בשבילי וזה מעליב יצא כמה פעמים שלא היה לו כח להתקלח לפני קיום היחסים, הוא העדיף להתקלח אחרי. בנוסף, הוא גם לא מקפיד להתגלח וזה פשוט לא נותן להנות מהמגע כי זה רק כואב. בקיצור, איך עוד אני יכולה להסביר לו שאני חייבת גם את הקשר הזוגי וגם קשר מיני, האם לא לקיים יחסים עד שארגיש שוב שיש קשר זוגי ושהוא מתאמץ? יוצא לי לפעמים לבכות איך שאנחנו מתחילים לעשות את זה כי אני כבר על ההתחלה קולטת שזה שוב הולך להיות משהו סתמי שהוא לא מתאמץ ושלא בא לי בכלל לעשות כך, כמובן שהוא לא יודע מזה למעט,באחת הפעמים האחרונות שפתאום הוא הרגיש רטוב ליד העין שלי, וכששאל למה אני בוכה אמרתי לו סתם ושזה לא משנה, לא היה לי כח עוד פעם להסביר לו, ממילא זה לא ישנה כלום, כמו בפעמים הקודמות אני ממש מרגישה לבד, אני כ"כ רוצה להרגיש שהוא אוהב אותי ורוצה אותי ושאני הכי הכי בשבילו אני כבר לא יודעת מה לחשוב אולי זה בגלל ששמנתי (20 ק"ג מהחתונה) אבל אין לי כח לעשות דיאטה אני כ"כ רוצה חזרה את האהבה והזוגיות שהיתה לנו בהתחלה וכ"כ רוצה שיהיה לנו קשר מיני כמו שצריך. מה עושים???

רוני היקרה, אין ספק שקיימת בעיה הן בחיי הנישואין שכן אינכם מתפקדים בזוג הקשוב האחד לצרכי השני וכמו כן קיימת בעיה של אי התחשבות בצרכים בסיסיים שלך כגון רחצה וגילוח לפני קיום יחסי מין. לא ברור לי מדוע אינך מעמידה זאת כתנאי הכרחי לקיום היחסים. מרבית הנשים לא נהנות להתעלס עם גבר מסריח ודוקר. העובדה שאינך מעמידה תנאים מינימליים סבירים מראה על חרדה שלך וחוסר ביטחון בקשר. הוויתור על כך לא יהפוך אותך ליותר רצויה ואהובה. נוסף על כך נראה שבעלך מסרב לענג אותך ולהשקיע בהתעלסות מקדימה על מנת שליחסי המין יהיה טעם של אינטימיות והנאה ולא רק חדירה סתמית. מומלץ שתעמדי על בקשותייך ותפנו לטיפול מיני-זוגי בהקדם.

שלום וברכה אשמח לשמוע דעתך. חברתי מזה כשנה רוקדת סלסה עוד הרבה לפני שהכרנו. אני בן 30 והיא 26. יש לה גם כמה ידידים קבועים שאיתם היא הולכת לרקוד. ידיד אחד הוא די קבוע, משהו כמו אחת לשבוע שבועיים. התברר לי ממישהו שמכיר אותם מהעבר שהם שכבו בעבר, היא והידיד לסלסה, משהו כמו שנה לפני שהכרנו ( כ - 8 חודשים ליתר דיוק). מיותר לציין שמבחינתה אני יודע ובטוח שלא היה ביניהם כלום, כמו שהיא הבהירה לי גם לגבי שאר הידידים שלה. מה דעתך על כך? אני חושב לספר לה שאני יודע, וגם כאן אשמח לעצות: * איך כדאי להעלות את הנושא? * האם זה מוגזם לבקש ממנה שלא תתראה איתו יותר, בטח שלא תרקוד איתו? הבהרה: היא אמרה לי באופן ברור שכל ידידיה הם אפלטוניים, כמו כן היא קנאית אלי ולדעתי הייתה מרגישה נורא אם אני הייתי רוקד סלסה עם "ידידה" ששכבתי איתה. אבל אני לא רוקד סלסה וגם אין לי הרבה ידידות, ובטח לא כאלו ששכבתי איתן. תודה רבה

אבי שלום, עבור רקדני הסלסה העיסוק בריקוד חשוב מאוד ומהווה מקור הנאה משמעותי, ובפרט עם פרטנר מתאים לריקוד. אין גרוע מאשר לרקוד עם פרטנר בלתי מתאים. מה שהיה בעבר בחיי חברתך טרם שהכירה אותך הינו תמים ולבטח לא קשור אליך. מה שקובע כיום הוא הקשר הרגשי והמיני ביניכם ומידת המחויבות והנאמנות ההדדית. העובדה ששמעת רכילות כלשהי אודות חברתך לא בהכרח מעמידה בספק את אמינות דבריה כלפיך. תאמר לה בעדינות שהגיעה אלייך רכילות שייתכן וכלל אינה נכונה ושאל לדעתה האם יהיה זה מוגזם לבקש ממנה להפסיק לרקוד עם הבחור המסוים הזה. אגב, בלי קשר לחברתך הרי ניתן לשכב באופן מזדמן עם אדם כלשהו ולאחר מכן להישאר אדיש אליו מבחינה מינית. לא כל מי שהיווה סטוץ מזדמן ממשיך להוות אובייקט למשיכה מינית.

תודה לך אילנה. רק הבהרה, המידע הוא אמין, לא מדובר ברכילות לצערי. נכון, לפעמים אחרי סטוץ לא נשאר כלום, אך בכל זאת אודה לך אם תחווי דעתך לפני שאשאל אותה בעצמי את מה שהצעת לי לשאול: * מה דעתך על כך שהיא אמרה והבהירה לי שאצלה אין כזה דבר ידיד שהיה לה איתו משהו בעבר? האם זה לא סוג של שקר? מדוע שלא תסתיר דברים אחרים בעתיד? * גם אם כיום אין ביניהם שום מתח מיני, האם זה לא טבעי שהמשך הריקודים יפריע לי לאור עברם? מאוד מעניין אותי לשמוע חוות דעת בשתי שאלות אלו, לפני שאעלה את הנושא בפניה. תודה רבה

שלום, אני בת 25 ויש לי חבר כחצי שנה, יש לנו יחסים מעולים, גם מבחינת אישית וגם מבחינת סקס, מתחילת הקשר שלנו הוא ממשיך עם הרגל ישן שהיה עושה כמעט כל יום- רואה סרטים פורנוגרפים ומגיע לאורגזמה לבד, לפני שאני מגיעה אליו, (יש לציין שגם בערבים האלו אנחנו מקיימים יחסי מין, ז"א זה לא פוגע ביחסי המין שלנו), אני פשוט יודעת מתי הוא עושה את זה כי הוא זורק מגבונים לפח וזה מאוד ניראה לעין (וגם ניתן להריח זאת), אני מאוד נעלבת מזה שהוא מגיע לסיפוק בלעדי עם הסרטים האלה, דיברנו על זה הוא אומר שזה הרגל ישן וזה לא גורע מסקס איתי , למרות שאני מרגישה שכשהוא לא עושה ביד קודם, יש לו הרבה יותר תשוקה ודחף, והסקס יותר "לוהט". היתי רוצה לדעת מאיזו סיבה גברים מאוננים מול סרטי פורנו, האם אני אמורה להעלב? האם זה פוגע בחשק שלו? (אם אני היתי מגיעה לסיפוק שעה לפני שהוא מגיע לא היה לי חשק למשל). בוודאי שאני לא אגיד לו שזה מפריע לי שהוא עושה את זה כי אני לא רוצה להגביל אותו, האם יש דרך לעשות את זה שאני ארגיש טוב ? זה ממש מוריד לי, מכל היחסים האלה. ויש לציין שיש לנו יחסים ממש טובים ואהבה גדולה מאוד. אשמח לעזרה! חג שמח.

אור שלום, הבעיה שאת חווה מופיעה אצל זוגות רבים בהם הגבר פיתח הרגל ותלות של אוננות מול סרטים פורנוגרפיים. הרגלים קשה לשרש ולשנות. להערכתי כדאי להעיר לו בעדינות שאין לך התנגדות לאוננות שלו אלא שאת מעדיפה "לקבל את מיטבו" כלומר שבמידת הצורך יקדימו יחסי המין ביניכם את סיפוקו העצמי לבד. סכמו ביניכם על תדירות יחסית רבה של יחסי מין בשעות מוקדמות ככל שניתן, אם זה בבוקר לפני העבודה ואם בתחילת הערב סמוך לפגישתכם. ייתכן שבדרך זו יפחת גם הצורך שלו לאונן וכך ניתן יהיה ליצור שינוי מסוים בהרגל. הדבר צריך להיאמר גלויות ביניכם כסוג של הסכם משותף.

שלום אנחנו הורים לילד בן שלושה חודשים (ילד ראשון). מאז הלידה ישנה ירידה משמעותית במשיכה המינית, מקיימים יחסים בתדירות מאוד נמוכה וגם אז לא בחשק גדול... מה אפשר לעשות? האם זו תופעה ידועה? יוסי

יוסי שלום, לידת ילד ראשון עם כל האושר הכרוך בכך מהווה תקופת משבר עבור ההורים ובפרט כאשר מדובר בילד ראשון. ההתמודדות, האחריות, היקיצות התכופות, הפרעות השינה, הפניית האהבה לילד ההופך מוקד תשומת הלב, שלא לדבר על השדיים ההופכים להיות איבר הזנה ולא עוד איבר אירוטי, כל אלו פוגמים בצורה משמעותית בתשוקה המינית בחודשים הראשונים. אם חלוף הזמן כאשר תכנסו לשגרה של התמודדות ובפרט שגרה של שינה תקינה נקווה שתגיעו לאיזון יחסים חדש ביניכם הן כבני זוג והן בתפקודכם כהורים.כאשר קיימת שביעות רצון הדדית מהתפקוד ההורי והזוגי של כל אחד מבני הזוג וכאשר מתפנה מעט זמן למנוחה ולזמן איכות ללא התינוק חוזרת בהדרגה גם התשוקה המינית.

שלום. אנחנו זוג בסביבות 50 עם ילדים. לאחר אי הסכמה ביני ובין אישתי בנושא חוסר החשק שלה לסקס וחוסר הסיפוק שלה והרצון שלה לקיים יחסי מין בתדירות שתספק אותי פלטה אשתי בי היא מקיימת סקס איתי למרות שהיא לא צריכה את זה וויתרה על ההנאה בסקס לפני הרבה שנים למעני והיא עושה זאת עבורי בלבד , היא נהנת מהליטופים והנשיקות והחיבוקים ולא יותר והיא לא צריכה יותר . גילוי הלב שלה היה לאחר זמן ארוך של התכחשות (טענה שזה לא נכון) למצב דבר שפגע בי קשות וגרם אצלי להכנס למין מצב של הוכחה כל הזמן שהיא עובדת עלי ומשקרת ומשום מה נהפכתי לאדיש אליה ואני מתרחק ומתרחק רגשית ממנה והיום מרגיש את הצורך לבגוד בה . הגרוע ביותר הוא שמאז הוויכוח והדברים שנאמרו כפי שהם נאמרו אני לא מסוגל ליזום יחסי מין איתה והיא היוזמת בלבד. מה דעתך עלי לעשות ?האם ניתן לפתור את הבעיות בינינו ? תודה

צחי שלום, הרבה שנים היית מעוניין לקיים יחסים עם אשתך וככל הנראה אף נהנת מכך למרות שהיא עצמה רק שיתפה פעולה למענך. מטעם כלשהו לחצת עליה להודות שאכן כך הוא הדבר ולאחר שהודתה במה שחשת שנים ארוכות, הופר אצלך האיזון ואבדת את הרצון למין איתה. מבחינת העובדות בשטח לא השתנה דבר אך משום מה חשת צורך לכרות את הענף עליו ישבתם שנים ארוכות. אני מניחה שקיימת גם פגיעה באגו,עלבון שלך וכעס עליה המונעים את משיכתך אליה ומעוררים בך רצון לבגוד אולי כדי לנקום. מומלץ שתפנו לטיפול זוגי משותף אך ייתכן שתחילה מומלץ שאתה תפנה לטיפול אישי מקדמי.

שלום! אני ואשתי בני 34, חיים בזוגיות טובה מאוד, ועד לאחרונה מקיימים יחסי מין מהנים ופוריים. הבעיה שלי התפתחה לאחרונה, כאשר אשתי החלה לחוש רגישות בשדיים בכלל וסביב הפטמות בפרט במהלך האקט המיני. אני מהגברים שמאוד אוהב שדיים ןמאוד חשוב לו המגע בשדיים, ולשמחתי זוגתי בורכה בזוג שדיים גדולים בדיוק לפי טעמי. עלי לציין כי בעבר המגע שלי, הן הידני והן האורלי, היה מאוד מהנה את אשתי, אך כאמור בתקופה האחרונה היא נרתעת מכל מגע בחזה שלה בזמן קיום יחסי המין, מה שממש פוגם לי בהנאה מהסקס. בנוסף, חשוב לציין כי אשתי לא אמורה להיות במצב הורמונולי שונה מבעבר כי הלידה האחרונה הייתה לפני כחמש שנים. אני מעוניין, כמובן, לפתור את הבעיה בהקדם ובשיתוף פעולה עם אשתי. כמו-כן, שיהיה ברור כי איני כופה עליה את המגע בשדיים ואני מכבד את רצונה ורגישותה הגופנית. מה עושים???

גל שלום, ראשית מומלץ שאשתך תפנה לבדיקה של כירורגית שד כדי לבדוק אם הכל תקין. שנית מומלץ לפנות לגניקולוג כדי לבדוק אם אמצעי המניעה ההורמונלים שהיא לוקחת (במידה ולוקחת) עלולים ליצור רגישות בשדיים. רק אחרי בדיקה רפואית מקפת כדי לברר האם יש סיבות גופניות לפיתוח רגישות בשדיים, ניתן להעלות את האופציה הפסיכולוגית. האמירה שאשתך איננה במצב הורמונלי שונה לא בהכרח מביאה בחשבון שינוי בגלולות למניעת הריון או שימוש בטבעת ההורמונלית.

אני בת 44 בפרק ב של חיי. בנ הזוג שלי הוא אדם רגיש, מודע אוהב, חבר תומך- כל מה שאפשר לבקש בקשר. אני לא נמשכת אליו ויחסי מין הפכו להיות עול מבחימתי. הוא אדם מיני מאוד ואוהב מין ואוירה של מיניות. לפני כשנתיים נכנסתי לגיל המעבר, אין באפשרותי לקבל טיפול הורמונלי. אני מודעת לקשר של זה ולתשוקה. בנתיים, הקשר מתדרדר, הוא מתוסכל ולי אין כל מוטיבציה אפילו להתיפות עבורו. לא מבינה מה קורה לי, הקשר חשוב לי.

משי שלום, עניין גיל המעבר לא בהכרח רלוונטי כאן שכן בשביל להתייפות למענו אין זה קשור לגיל מעבר, ובנוסף כתבת שמלכתחילה את לא נמשכת אליו. נדמה לי שעניין חוסר התשוקה אליו הוא פסיכולוגי ולא הורמונלי, כפי שמאפיין חלק ניכר מהתשוקה הנשית. מתוך המתואר את פועלת באופן שיפגע באיכות הקשר וטוענת שאינך יכולה למנוע זאת. מצב כגון זה מרמז יותר על הלך רוח דכאוני (כמה אנרגיה צריך בשביל להתייפות) להערכתי מומלץ שתפני לטיפול פסיכולוגי. גיל המעבר יכול בהחלט להתבטא במצב רוח דכאוני ואובדן חיוניות יש גם לשקול בהתייעצות עם פסיכולוג או עם רופא המשפחה אפשרות של תרופות נוגדות דיכאון.

הי משי יקרה,אני מבין לליבך,לפעמים התשוקה אובדת מסיבות שונות ומשונות שלפעמים לא נוכל לדעת אותם עד שנבדוק לעומק,אני אישית יכול להמליץ לך על קורס מסויים שאני חושב שהוא שווה בדיקה,הקורס עצמו מדבר על מיניות רומנטיקה ותשוקה מנקודת מבט עמוקה,אפילו אומר רוחנית,מראה את המניעים לפעולותיינו בחיי האהבה ובודק אותם,אני אישית מרשה לעצמי להמליץ מהסיבה שאני נמצא כרגע בקורס של אותו מנחה ואני יכול לומר שזה באמת קורס משנה וטרנספורמטיבי. אביא לכאן קישור לדף הקורס ובאמת אני ממליץ עליו לכל מי שרוצה לראות לעומק את הנושא החשוב הזה בחיינו. הנה הכתובת: http://www.newsun.co.il/article1.php?id=263 אוהב ומאחל רק טוב,מתן.

פרשת דרכים בזוגיות. רן 05.09.09 19:36 שלום, אני ובת זוגתי ביחד כבר קרוב ל-3 שנים, אני בן 22 והיא בת 20. בחצי שנה האחרונה חלה הדרדרות ממשית בקשר שלנו, לא מבחינת אהבה אלא מבחינה מינית. אנחנו נורא אוהבים אחד את השני ומוכנים לעשות הכל כדי שנוכל להישאר ביחד. חברה שלי בזמן האחרון מרגישה שנורא קשה לה עם זה שאני הראשון שלה, שהיא לא חוותה משהו אחר ומרגישה מן פספוס כזה, כיוון שהיא רואה את הקשר שלנו הלאה היא רואה אותנו לעתיד הרחוק, ובתת מודע שלה היא יודעת כי לא תוכל להיות יותר או לחוות גבר אחר (נישואין). מצד אחד אני מבין אותה, ומנסה כמה שיותר לתמוך ולעזור לה עם זה, אך מצד שני היא סכ"ה השנייה שלי, כך שזה לא כזה משמעותי, גם אני לא התהוללתי וכו'. יצא לנו לדבר על זה 3 פעמים ועדיין לא מצאנו פיתרון לזה, חשבתי על פרידה, וזה ממש הרס אותה (למען האמת גם אותי), והיא אמרה שהיא לא רוצה אף אחד אחר היא לא מוכנה לוותר עליי. אני נורא מתוסכל מזה כי כבר כלום לא אותו הדבר, ניסיתי אפילו לרמוז לה שתבגוד בי (מה שלא יודעים לא כואב) העיקר שתחזור לעצמה,והיא אמרה שהיא לא תוכל לחיות עם עצמה. אנחנו מנסים למצוא פיתרון למשבר הזה וזה לא עוזר, אנחנו לא יודעים איך לפתור את זה. חברה שלי לא יכולה להדחיק את הרגש שלה, היא יכולה למנוע אבל לא להרגיש וזה פוגע נורא בזוגיות שלנו, אין לי מושג כבר מה לעשות. אני ממש רוצה שנתחתן ושנהיה מאושרים ביחד אבל מצד שני אני לא יכול להיות איתה במחשבה שכל מה שאני עושה או נוגע בה היא חושבת על משהו אחר, אני נורא נפגע מזה והיא שונאת את עצמה על כך שהיא רואה אותי פגוע ומפנים ולא אומר לה כלום, נורא בכתה לי על זה. אני כבר התרגלתי לכאב הזה ולסבל אני נותן לה זמן וחופש כדי שתתגבר על זה אני לא מעיק עליה אבל זמן זה לא התרופה, אנחנו ממש זקוקים לעזרה ולא יודעים מה לעשות, אשמח לתגובות לגבי העניין, בתודה ויום טוב, רן.

רן שלום, בשלב הנוכחי שניכם סובלים בתוך הקשר, וכאשר האהבה וכיף הופכים לסבל הדבר משפיע בסופו של דבר על איכות הקשר ועל ירידה באהבה. מומלץ שתפנו לקבל ייעוץ זוגי משותף (למרות שאתם צעירים מאוד ולא נשואים) או שחברתך תפנה לייעוץ אישי. סך הכל אי אפשר גם לרצות לשמור על הקיים וגם לבקש חוויה רומנטית ואירוטית עם גבר או גברים אחרים ועליה לישב דילמה זאת בתוך עצמה.

רציתי לשאול אם בזמן הסקס עם אהובתי זה לגיטימי לפנטז במחשבותי על נשים אחרות .. כמו כן אני במערכת יחסים כבר שנתיים , אני מאוד אוהב את זוגתי אך אנני נמשך כבר אליה מהסיבה שהיא אישה שמנה (בזמן שאני איתה היא העלתה 30 קילו ...אני נמשך לחטובות).

דר שלום, לגיטימי לעשות במוחך כל דבר שאינו פוגע בזולת ומסייע בידך להשיג יעדים חיוביים, במקרה הזה קיום יחסי מין עם בת זוגך. לגופו של עניין מאחר ובמהלך יחסיכם נוצרה בעיה של השמנת יתר מומלץ לדבר איתה בעדינות על כך, על העובדה שזה מפריע לך בתשוקה ולעודד אותה לעשות משהו בעניין.

היי אני וחבר שלי קיימנו יחסים עם בגדים, כלומר הוא היה עם בוקסר ואני עם תחתון. אך הרגשתי שהיה לי קצת בטוסיק טיפה מההפרשה שלו ולא יחסתי לזה חשיבות. למחרת התקלחתי. שאלתי אם יש מצב שאני יכולה להיכנס להריון מזה?האם יש אפשרות שהטיפה הזאת הגיעה בטעות לנרתיק? אני מאוד מודאגת אני צריכה לקבל ב9.9, ואני מאוד עייפה ויש לי כאב גב ואני מאוד בלחץ..

שרונה שלום, הסיכוי מאוד נמוך אך סטטיסטית הכל אפשרי. מאחר ונכנסת ללחץ יש מצב שבשל הלחץ יאחר המחזור אם טרם קבלת עד היום חכי לשבוע מיום המחזור ואז או שתשתמשי בערכה של בדיקת הריון הנקנית בבית מרקחת (בדיקת שתן) או שתפני לגניקולוגית בבקשת לבדיקת דם להריון שהיא מדויקת ביותר. שיהיה בהצלחה.

האם עם השנים בחיי הנישואין 30 שנה בקירוב נעלמת התשוקה האינטימיות הקירבה ומה שנותר היא הנוחות וההרגל ?

יעלה שלום, הכל קורה אחרי 30 שנות נישואין, בין היתר גם מה שציינת. אם אתם מסתפקים בנוחות ובהרגל שזה בהחלט גם משהו חיובי אז המשיכו בכך ואם אתם שואפים ליותר מזה כדאי לפנות לטיפול זוגי שירענן את הצנרת, יסיר משקעים של רגשות שליליים ויחדש לכם אנרגיות של אינטימיות ותשוקה. יותר ויותר זוגות פונים לטיפול אחרי 30 שנות נישואין (פחות או יותר) בדיוק בשל הצורך להחזיר את הדברים שנשחקו לאורך הדרך.

שלום אני בת 36, אמא לתינוק, בעלי בן 38 ואנו נשואים שנתיים וחצי. בשנה הראשונה להיכרות הכל היה בסדר מבחינה מינית אבל אחרי שנה התחילה בעיה של חוסר חשק ורצון לקיים יחסי מין מצד בעלי. כמו כן נתקלנו בקושי להיכנס להריון, פתרנו את הבעייה הזו בעזרת טיפול הורמונלי והזרעה. מפאת גילי אני מאוד מעוניינת בהריון נוסף בהקדם (גם בעלי) אולם האדישות שבעלי מפגין כלפי היא בלתי נסבלת ופוגעת בי מאוד. יש לציין שלפני חצי שנה ילדתי את בני ורק חמישה חודשים אחרי הלידה חזרנו לקיים יחסי מין וגם עכשיו זה בתדירות נמוכה מאוד, כלומר פעמיים עד כה. אני רוצה לציין שגם מבחינתי היה חוסר חשק במידה מסויימת, במיוחד בתקופה של לאחר הלידה אבל מבחינתי סקס זה לא רק סיפוק פיזי מיני אלא צורך גדול מאוד בקרבה, מגע ותשומת לב וזה ממש ממש חסר לי. עכשיו לראשונה אחרי הלידה אני גם מרגישה עלייה בחשק המיני אז בכלל אני בבעיה. אני מאוד מתוסכלת, מיואשת ומודאגת ולא יודעת מה לעשות כי חוץ מהבעייה האיומה הזו אנחנו מאושרים בסך הכל, התינוק ממלא אותנו באושר עצום שלא ניתן לתאר במילים ומה שמעיב על הזוגיות שלנו זה הפן המיני בלבד,לא יודעת כמה זמן אני יכולה לחיות ככה. אני כל הזמן מעלה את הנושא בפניו וכלום לא עוזר. אפילו ניסיתי לזעזע אותו קצת על ידי זה שרמזתי לו שאם המצב לא ישתפר אני ארצה להתגרש. גם לא עזר... נראה שרק לי מפריע המצב הזה ואילו הוא מרוצה מהחיים כמו שהם למרות שהוא טוען כי גם לו זה מפריע אבל אני לא מאמינה לו כי אני לא שומעת ממנו אפילו לא תלונה קטנה אחת ולא מרגישה תסכול מצידו ורק אני מעלה את הנושה לדיון. רק לציין שאני יודעת בודאות שאין לו עניין באחרות, זה ממש לא זה. מה עוד אני יכולה לעשות? האם יש סיכוי?

אור היקרה, בשלב הזה עלייך לקבל החלטה אודות סדרי העדיפות שלך האם קודם תינוק נוסף הכרוך אצלכם בהליך קצת מורכב או תחילה טיפול מיני. גבר בעל תשוקה נמוכה הדבר יכול לנקוע ממספר מקורות. 1) יחס לאישה ההופכת לאשתו ואם ילדו 2) דחף מיני נמוך שאינו קשור בהכרח לבת הזוג 3) רמה הורמונלית יחסית נמוכה של הורמון המין הזכרי טסטסטורון. הדבר ניתן לבירור בבדיקת דם פשוטה ולטיפול מהיר בעזרת זריקה חודשית. שני הסעיפים הראשונים דורשים כמובן טיפול נפשי עמוק וממושך יותר. דברו על כך ודונו באפשרויות ובסדרי העדיפויות שלכם.

אני בן 30. מעולם לא קיימתי יחסי מין. היו לי חיים לא נורמלים מהבחינה הזו. הייתי רק במערכת יחסים אחת תקופה קצרה ( אפילו אי אפשר לכנות את זה relationship)זה היה לפני יותר משנה והייתה היחידה בחיים שלי. מאז לא הצלחתי למצוא חברה נוספת (אני ממש גרוע בזה...) הייתי בכמה סיטואציות מיניות ולא הצלחתי לתפקד מינית. (הסיטואציות היו במסגרת טיפולית גם...וסיטואציות מזדמנות). אני מרגיש שכבר התייאשתי מהנושא... אני לא יודע אם אני א-מיני - כי בתור גבר ההנאה דיי חשובה לתפקוד - וזה הרי לא קרה , פשוט לא נהניתי מזה. או שמעולם לא הייתה לי חוייה נורמלית וטבעית

פונה שלום, השאלה אם אתה מיני או לא מיני תלויה בשאלה האם אתה נהנה לאונן ומהי תדירות האוננות. אם באוננות אתה נהנה ופזיולוגית התגובה הינה תקינה פירושו שהמצב הבין אישי הזוגי הוא המכניס אותך למתח ולחרדה, משבש את התפקוד ופוגע בהנאה. אם אתה מזהה את עצמך ככזה שהפגימה מתרחשת רק בסיטואציה זוגית יש מקום לשילוב של טיפול פסיכולוגי + תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ואולי בשלב ההתחלתי גם תרופות לשמירה על הזיקפה. אני מבינה שהיו לך נסיונות טיפוליים מיניים, אך הבעיה כאן לא יכולה להיות ממוקדת מינית בלבד אלא יותר תוך התייחסות לאישיותך באופן כללי והשקפותיך אודות בני אדם והיחסים איתם.

שלום אני ובן זוגי ביחד כבר 3 שנים שבמהלכן נפרדנו כמה פעמים וחזרנו, היו לנו בעיות וריבים קשים לאורך כל השנים , היום הריבים יותר מתונים אך לאחר שניסינו להיכנס להריון ללא הצלחה החלטתי (אולי מפניקה שמשהו לא בסדר איתי ואני מאשימה אותו כיוון שעשיתי שנה שעברה הפלה והיה סיבוך , כיוון שהוא לא היה מוכן לזה)להיפרד, אבל מאז שהצהרתי על רצוני אני כל הזמן מתחרטת. קצת רקע על היחסים שלנו- בן זוגי קר ולא אוהב סקס ומגע, כשיש סקס הוא לא מדהים,רוב הזמן הוא עייף וחסר אנרגיות, אך הוא אכפתי ודואג לי , הוא אוהב אותי אבל הוא לא יודע להראות את האהבה ואני זקוקה למגע כל הזמן. בנוסף בן זוגי לא מתקלח לעיתים קרובות כמוני, הוא יכול לא להתקלח 4 ימים ואני נגעלת ממנו, כנל גם ציחצוח שיניים ואני נגעלת לנשק אותו לפעמים. אני בת 32 ואני לא יודעת אם קשה לי לעזוב ולהיפרד כי אני אוהבת אותו או שאני מפחדת שלא אמצא מישהו אחר ואשאר לבד. בבקשה ממך אני צריכה עזרה דחופה, קשה לי להחליט, כל שתי דקות אני מחליטה משהו אחר, אני מבולבלת וחסרת אונים . תודה

מלי שלום, הפערים ביניכם בהחלט משמעותיים ונראה שבחלקם הגדול ימשיכו להישאר ולהוות מקור לריב ומחלוקת. אהבה של הזולת אלינו היא חשובה אך לא פחות חשוב מכך הוא האופן בו הוא מבטא את האהבה ויכולתו להגיב לבקשותינו כלפיו. בסופו של דבר אהבה מתבטאת בהתנהגויות ומעשים בנתינה התחשבות ותגובה לצרכי בן הזוג. מאחר ואת מבולבלת והיית מוכנה להישאר במערכת לא פשוטה 3 שנים וגם דואגת אודות הגיל מוטב לפנות לייעוץ פסיכולוגי שיעשה לך סדר בראש ובלב צעד אחר צעד.

שלום, אני ועבלי ביחד כבר חמש שנים. לא מזמן חזרנו מטיול גדול בחו"ל, ומאז שחזרנו יש לנו בעיות במיטה. עד עכשיו אף פעם לא היו לנו בעיות, ועכשיו פתאום אנחנו כבר כמעט לא עושים סקס, וגם שעושים זה מרגיש מאולץ ולא זורם כמו פעם. אני חושבת שעכשיו כבר הכנסנו את עצמנו למעגל כזה של לחץ שאני לא מצליחה להוציא אותנו ממנו. התקשורת בינינו מממש טובה וכל שאר הזוגיות שלנו נהדרת, אבל אני מפחדת שזה יתחיל לחלחל לעוד תחומים. יש דרך להפסיק את זה?

יעל שלום, נדמה לי שהנחיתה מהחידוש המתמיד שבטיול ארוך לחו"ל לתוך השיגרה היום-יומית פגמה בהתלהבות ואולי גם נותנת אותותיה בתשוקה המינית. אגב אם בחו"ל השתמשתם "בחומרים" שונים יכול להיות גם לזה אפטר-אפקט של הורדת תשוקה. כך או כך כל עוד יש ביניכם את כל הדברים הטובים שציינת מהרו ופנו לטיפול מיני כדי לשדרג את נושא התשוקה.

שלום אני בת 26 נמצאת במערכת יחסים כ 3 שנים עם בן גילי. את הבחור הכרתי בתיכון (היינו ידידים אז) ובתקופת הידידות בינינו אף פעם לא חשבתי עליו באופן רומנטי. באיזשהו שלב הידידות התחזקה והתקרבנו מאוד ומשם התחיל קשר זוגי שהתברר לי שהוא רצה כבר הרבה זמן. אני נכנסתי לקשר הזה בידיעה שאני לא נמשכת אליו מספיק כדי לנהל קשר רומנטי אבל החיבור בינינו היה כל כך טוב וחזק אז החלטתי שאני רוצה לתת לזה צ'אנס. בחצי שנה הראשונה של הקשר יחסי המין היו טובים מאוד ובתדירות נורמלית. בתום התקופה ה'טובה' הזו פתאום חזרה אליי התחושה שאני לא נמשכת אליו מספיק אבל עדיין מאוד מאוד אוהבת אותו. היום, אחרי שלוש שנים של דעיכה איטית וכואבת של יחסי המין המצב הוא כזה: היחסים מאוד טובים, אנחנו ישנים יחד כמעט כל לילה (בבית הוריי), מנהלים קשר של חברות, אהבה, קירבה, אמון, שיתוף, בילויים משותפים, הוא מצחיק אותי בטירוף ואני אוהבת מאוד להיות איתו. אבל וזה אבל גדול אני לא נמשכת אליו (זאת הפעם הראשונה שאני 'אומרת' את המילים האלה). כנראה שאני לא מספיק אוהבת איך שהוא נראה ולאורך כל הדרך הדחקתי את זה. אני לא נגעלת ממנו, הוא לא דוחה אותי, אני מאוד אוהבת להתחבק להתנשק ולהתכרבל איתו וכו' אבל עד שזה מגיע ליחסי מין. סקס מאוד חסר לי כי אני בחורה מינית אז אני מוצאת את עצמי מפנטזת על בחורים אחרים וזה מתסכל אותי מאוד. דיברתי איתו על יחסי המין שאנחנו כמעט לא מקיימים אך הוא מאמין שככה זה אמור להיות ושתשוקה דועכת אצל כל הזוגות. לא שיתפתי אותו באופן ישיר במחשבה שאני לא נמשכת אליו אלא רק דיברתי על המשיכה בינינו והתשוקה בינינו ועל כך שאני כן מאמינה שמין הוא חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים ואין שום סיבה שנוותר על זה. אני כל כך רוצה לעבור עם האדם המדהים הזה את השנים הקרובות וגם להתחתן איתו אבל אני לא מוכנה לוותר על חיי מין פעילים. קשה לי לראות את עצמי בלעדיו. אבל אני לא יודעת אם אני יכולה 'לעבוד על זה' (על יחסי המין) מהבחינה הזאת זה נראה לי חסר סיכוי. חוויתי קשרים עם סקס מצויין ובקשר הנוכחי גם כשהיה סקס הוא לא היה טוב. עצוב לי מאוד ואני פוחדת לאבד אותו, אך גם פוחדת לאבד עוד כמה שנים בלי לקבל החלטה...

אלה שלום, הבעיה שאת מעלה קשה ומורכבת מכדי שניתן להשיב עליה בפורום כלשהו, וללא ספק מחייבת טיפול פסיכו-סקסולוגי, טיפול פסיכולוגי הבקיא במסתרי התשוקה האנושית. בדרך כלל ביחסים טובים ובמגע אינטימי טוב כמו שאת מתארת בן הזוג הופך לנאה ומושך בעינינו וקיימת השלמה וקבלה עם מה שבהתחלה היה נראה כפגמים חיצוניים. אצלך הדבר לא אירע ואת נמשכת לחיצוניותם של גברים איתם אין לך מערכת רגשית וחברית כה קרובה ואינטימית. יש מקום לברר האם אינטימיות רגשית מביאה בך ירידה בתשוקה ודווקא זרות ומרחק רגשיים הם המעוררים תשוקה. מובן שאלו רק השערות ומכל מקום העניין זקוק לליבון מעמיק.

שלום. לאשתי אין חשק רב למין והיא לא נהנת מזה , כנ"ל אין לה מוטיבציה להנות מהסקס וכנ"ל אין לה מוטיבציה לשפר את המצב . ניתן לדעתך לעשות משהו בנידון כי היא מקיימת יחסי מין בשבילי בלבד . תודה תומר

תומר שלום, התשובה חייבת להביא בחשבון האם המצב היה כזה ביניכם מאז ומתמיד, ואז זה כלול בבחירה הזוגית שלך או שמה פעם היה אחרת והמצב הנוכחי התפתח בהדרגה או עקב אירועי חיים משותפים. מתוך השאלה קשה להבין את הפרטים והנסיבות כגון גיל, ילדים, יחסים בין אישיים וכדומה. אם המצב לא היה כך מלכתחילה יש לראות בזה תגובתיות למשהו שהתרחש בחייה של אישתך או בחייכם המשותפים. אם המצב היה כזה מלכתחילה הרי הוא חלק "ההסכם הפסיכולוגי הסמוי ביניכם" כלומר, מלכתחילה הייתה הסכמה ביניכם שתהפכו לזוג נשוי בתנאים האלה. שינוי "הסכם פסיכולוגי" הוא קשה ודורש התערבות של מטפל זוגי מיומן.

תודה לתשובתך המלאה. האם לדעתך ליזום דרישה ממנה ללכת ליעוץ מיני , כי היא לא יוזמת כלום בנושא היא מבחינתה יכולה להמשיך כך עוד 30 שנה לה לא מפריע כי זה כנראה לא חסר לה או ההנאה בנושא מת לה ממזמן (בת 50 +2 ) . אני משתוקק לעורר לה את החשק אבל אני לא מצליח היא מקיימת יחסים בשביל הסיפוק שלי . חשבתי על אפשרות לצאת מהבית או לבגוד בה על מנת לגרום למשבר שיעורר אותה , מה דעתך ? איך אני מביא אותה למצב שתבין שיש בעיה והיא חייבת לעשות משהו בנושא? לגבי העבר , אני חושב שהחשק לכך לא היה אצלה בשיא הסולם הוא תמיד היה ירוד ותמיד היו לנו חילוקי דעות וצרכים שונים ומריבות וסכסוכים בנושא . עד לאחרונה איך שהוא יכולי לחיות עם צרכים נמוכים שלה אבל לאחרונה קשה לי להמשיך לחיות איתה כך . מבקש את הצעתך הקצרה . תודה תומר

היי . אני היום בתסבוכת עם בעלי בגלל קשרים משפחתיים עם המשפחה שלי . לפני מספר שנים נגרם סיכסוך בינינו לבין קורבי המשפחה שלי ומאז הקשר קר מאוד , שלום וזהו ולא יותר , אף אחד לא מזמין את השני ולכל אחד מטענים משלו . בעלי מתנגד לקשר איתם וטוען בצדק כי הם פגעו בנו ואינו מוכן לכל קשר איתם עד שלא יתנצלו בצורה מכובדת בפנינו . למרות זאת בעלי בכל מיני מצבים שבהם המשפחה נפגשת באירועים מנסה להתקרב אליהם אבל הם טיפסו על עץ גבוה ולא יורדים ממנו (משחקי כבוד). היום אני בבבעיה כי בני הגדול עומד להנשא ובעלי מתנגד להזמין את קורבי המשפחה שלי (זוג בני דודים) לחתונה בטענה שאין לנו כל קשר איתם הם פגעו בנו בעבר מספר פעמים ומתעלמים מאיתנו בכל פגישה משפחתית ולכן לא צריך להזמינם . עוד טוען בעלי כי כבודו יושפל באם אזמין אותום . אני רוצה להזמינם למרות הפגיעה כי הם בני משפחה שלי אבל אני מרגישה שאני עומדת בפני פיצוץ בנושא . איך יוצאים מזה כך שגם אני וגם בעלי לא נפגע . האם להזמין אותם למרות שבעלי הציע לי לא אבל מאפשר לי לעשות מה שאני רוצה ? או להתחשב בבעלי ולא להזמין אותם למרות שזו משפחה שלי ? תודה חדווה

חדוה שלום, נראה לי שהתחשבות בצרכיו של בעלך ובפרט באירוע משמעותי עבורכם כמו נישואי הבן עולה לאין שיעור בחשיבותו על שאלת ההיפגעות הפוטנציאלית של בני הדודים. ההתחשבות בבעלך חשובה לאין שיעור והוא יזכור לך זאת לטובה באשר לבני הדודים מצאי דרך לאחר החתונה ליצור איתם קשר באמצעות מייל או מסרון או שיחת טלפון ולבדוק לאן הרוח נושבת.

אני ובעלי נמצאים יחד 6 שנים ונשואים 4 שנים יש לנו תינוק בן שנה וארבע. יש לציין שאני עובדת מגדלת את הילד מבשלת בעצם עושה הכל אפילו קוראים לבעלי שח סעודי החברים שלו. הוא עצמאי יש לו חברה קטנה משלו. הוא רוב הזמן פנוי .הבעיה היא שהוא לא יציב הכל בסדר בניינו עד שפתאום הוא מתחיל להיות מבולבל, לדעתי זה מתחיל בזה שהוא לא מרוצה מעצמו ולפעמים בתקופה העכשוית שהשוק לא במצב טוב, והוא מתחיל להשליח את זה לזוגיות הוא טוען שאולי הוא צריך ךהיות לבד ולא בנוי לקשר וכמה פעמים דיבר על הפסקה ואחרי כמה זמן עובר לו הוא חוזר לעצמו, לפני חודשים הבלבול עוד פעם קרא אבל הפעם לזמן ממושך של חודשים שבהם פעם חשב שהכל בסדר ופעם לא הוא . בזמן שזה קורה לו הוא אומר שהוא צריך חופש אבל לא מסוגל לעשות את זה.אני אחרי טלטלה נפשית של מאמי אני יודע מה אני רוצה אני החלטתי,ופתאום יום למחרת לא יודע.אני הגעתי למסקנה שאין מנוס מלקחת הפסקה שילך ויהיה לבד וכך הוא יוכל לבחון את הרגשות שלו.לא יכלתי יותר ואמרתי לו שאין מנוס והוא חייב ללכת יש לציין שהוא יוצא לבלות פעם פעמיים בשבוע, מאז המקרה הוא יוצא שלוש פעמים ומאז שאמרתי לו שילך הוא יוצא כל יום. יום רביעי אמרתי לו והוא אמר שילך יום ראשון והיום יום שלישי ועדיין לא עזב. לא נוח לו .אני רוצה לדעת אם המהלך של חופש או הפסקה הוא נכון עבורנו? כי באמת טיפול זוגי לא יכול לעזור יש לו בעיה עם עצמו ועם הזוגיות אם הוא מתאים למערכת זוגית הוא באמת מבולבל. מצד אחד הוא לא רוצה לאבד ומצד שני לא יודע ...מדובר בפלונטר רציני. אני לא יודעת מה לעשות ?ומה יהיה ?בבקשה תעזרי לי...יש לציין שכל ההחלטה הזו לא התנהלה בדרך של ריב, לא רבנו.

מיה שלום, יותר מדי חופש על בסיס יומי במערכת זוגית עשוי להוליך להיכרות מזדמנת עם נשים חדשות והדבר לא מומלץ שאת ובעלך תהיו חלק ניכר מימי השבוע בבילויים נפרדים. כדאי שתקדישו זמן ליציאות משותפות, לבילויים (כולל מין), ולחברים. את אומרת שבעלך מזגזג בתפיסת הזוגיות ולפיכך עליו לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי כדי למצוא את עצמו.

היי אילנה תודה שענית לי אבל בעלי הלך לפסיכולוג ואחרי שני מפגשים החליט שהכל בסדר והוא החליט שטוב לו במערכת הזוגית ופתאום שוב השתבש ON AND OFF כמו שכתבתי למעלה. בעלי עזב לפני יומיים והלך לישון אצל חבר. את חושבת שזה יכול לעשות טוב?, כי באמת לא היה מנוס לפעמים אם ההינו משכי מידי לדעתי ישר היינו מתגרשים, הוא צריך להתגעגע ולרצות באמת את המשפחה לפעמים צריכים בום כדי להתעורר מה את אומרת ????

אנחנו ממש במשבר. הייתי באמת רוצה שהכל יהיה טוב אבל אני לא יכולה לשלוט על הרגשות שלו.

שלום יש לי בעיה כלשהי בתשוקתי נפרדתי מקשר של 3 חודשים ורוב הקשר היה בעייתי בגלל מתח מיני בת זוגתי אומרת שאין לי מספיק תשוקה אך היה חשק ופשוט לא ידעתי איך להשתלט על העניין ברוב המקרים לא ידעתי איך להראות אותו כנראה מפחד של דייחה שכבר נכויתי מצדה בעבר מצד שני היא דיברה על תשוקה אך אפילו פעם אחת לא הראתה לי ממה היא מורכבת ואני תמיד הייתי מאופק ומחכה אך ללא תועלת הקשר נגמר ככשנינו מאוכזבים אחד מהשני בגלל חוסר מין בחיינו אני יכול לאבחן רק את הצד שלי ויכול באמת להבין גם אותה ואת התנהגותה כלפיי במצבי הרוח המרוחקים מצדי נבנה מחסום כלשהו של פחד ממין ואנני יודע איך לצאת ממנו ולהתמלות בתשוקה ובלהט כלפי המין השני מחדש !!

פיטר שלום, דחייה רגשית ואי הבנה הדדית בהחלט מעניקים חוויה של דחייה העשויה לפגום בתשוקה המינית. הפתרון הוא להכיר נשים חדשות אשר תקבל מהן מסרים חיוביים, תקשורתיים ותרגיש איתן על אותו גל. אם בעבר היו לך קשרים מיניים עם נשים אתה לבטח יודע "איך זה עובד" ונסה לשחזר את מה שעשית נכון בעבר. אם אתה מרגיש מועסק בחשיבה מתמדת אודות הקלקול בקשר שהסתיים עשוי להיות כך מצב של דכדוך מסוים או חרדה, מצבים הפוגמים בתשוקה המינית, ואז כדאי לפנות לפסיכולוג של הקופה לטיפול רגשי.

אני ובן זוגי יחד כבר למעלה משנה. לא חיים יחד עדיין מפאת המורכבות המשפחתית (אני אלמנה + 4 והוא גרוש + ילדה בת 11) אנחנו לא ממהרים כדי לא לפגוע במי מהילדים. זה יקרה, אך לא כרגע. טוב לנו יחד. אנחנו הרבה עסוקים בעשיה למען שני הצדדים (עוזרים האחד לשניה בכל מיני תחומים מה שגורם לנו להיות עסוקים בדברים משותפים) סקס מעולה. לבן זוגי תחביבים . הוא עוסק בספורט: ריצה, טיסנאות, רכיבה על אופניים. מאד שומר על כושר ואוהב זאת מאד. אני לעומתו, קצת פדלאה.... כשלא חם אני יוצאת עימו לרכיבה על אופניים. אך לא ברמה שהוא רגיל לרכב עם חבריו לספורט הזה. אנו עדיין נהנים לרכב יחד על אף שברמה "נמוכה" עבורי. אנו מבלים לא מעט, אוהבים מופעי מוזיקה שונים, טיולים, לבלות עם הילדים שלי ועם ילדתו, יוצאים לחופשות משותפות, חגים, שבתות. נראה שהכל זורם אחלה. לאחרונה, העלה בן זוגי עובדה: אין לנו תחביב משותף. לא הבנתי... חשבתי שאנו עסוקים/מבלים המון?! לא. הוא אמר. תחביב. ( כמו להרכיב פאזל יחד. לרקוד יחד.... רק שהוא לא אוהב פאזלים...) הוא אמר שזה לא מפריע לו ברמה של בעיה אבל היה רוצה שיהיה לנו תחביב שלנו שנעשה יחד מעבר לעיסוקים ולבילויים. מאותו יום, אני שוברת את הראש לאיזה תחביב משותף ניתן להתחבר... נכנסתי ל"חוגל" וכל כך הרבה חוגים מוצעים.. ולא מצאתי אחד שנראה שיכול לעניין את שנינו... חשבתי אולי על שחמט. בכל אופן - מה אתן אומרות על הסוגיה? אני, מעט מבולבלת...

דידי שלום, כמו שאת אומרת "סך הכל נראה אחלה". בקשר לתחביבים משותפים כדאי גם להתייעץ איתו. ניתן גם להעזר במשתתפי הפורום הנוכחי. אגב, תחביב משותף האם הוא חייב להיות בהכרח פעילות אקטיבית? הרי קריאה זה לצד זו, צפייה בתוכניות אהובות בטלויזיה, סרטים בעלי עניין משותף והאזנה למוזיקה ביחד עשויים בהחלט להיות סוג של תחביב. ניתן גם להפוך פעילויות שגרתיות לתחביב על ידי העמקת ההשקעה בהם כמו בישול, סקס וכדומה.

שלום אני רוחמה בת 18 ואני הייתי אמורה לקבל מחזור לפני כשבוע.. האם סקס לפני המחזור משפיע על התאריך ומאחר אותו ?

רוחמה שלום, במקרה הנוכחי מומלץ לרכוש ערכה לבדיקת הריון בכל בית מרקחת. לבירור מדויק יותר נא לפנות לגניקולוגית באתר בענייני הריון

מבקש חוות דעת לגבי סיכוני חיים בסקס מזדמן

אלון שלום, אודות מחלות המועברות באמצעות מגע מיני יש לפנות לגניקולוגיות באתר המתמחות בתחום זה

בעלי ואני נשואים כבר 6 שנים (2 ילדים) עוד ליפני הנשואים תדירות יחסי המין היתה נמוכה 1 לשבוע בערך היה מצב טוב. רק היום זה הרבה יותר גרוע ויכול להגיע למצב שגם חודשיים הוא לא יתקרב אלי. יש לציין כיבעלי הוא הניסיון המיני הראשון שלי. אני מאוד פגועה מכל הענין, במשך השנים ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים אך זה לא השתנה. אין לבעלי בעיה בשפיחה מוקדמת או בזיקפה. אני כן חושבת שיחסי המין ביננו קצת משעממים אותו,אין לי בעיה שנעשה משהוא אחר ואף הצעתי שנסתכל על פורנו לדוגמא אך זה לא קרה, אני כבר לא יוזמת כלום כי זה מעליב מאוד שבעלך אומר לך לא. ברור לי שאנחנו צרכים לגשת לטיפול אבל אין סיכוי שהוא יסכים. האם יש משהוא אחר שאני יכולה לעשות? תודה רבה

רין שלום, טיפול פסיכו-סקסולוגי הינו דרך יעילה להתמודדות. מאחר ובעלך אינו מסכים לכך מומלץ שבעלך יעשה בדיקת דם לרמת ההורמון הזכרי טסטסטורון. במידה ורמת ההורמון היא נמוכה ניתן לקבל תוספת הורמונלית על ידי זריקה חודשית או דו-חודשית והדבר מגביר את התשוקה המינית.

בעלי בגד בי עם אשה שכרגע אינו פוגש אולם הם נשארו בקשר טלפוני ומיילים (היא לא מהארץ) לטענתו "הבעיה שלו והוא צריך ללכת לטיפול" אולם עדיין "לא מצא את הזמן" אני משתגעת אבל לא הולכת לטיפול כי ברור לי שצריך את אותו המטפל לשנינו, אשמח לשמוע את הצעתך.

מרים שלום, ראשית חוכמה לא כדאי שתסבלי כל כך ולפיכך בראש ובראשונה פני למענך לטיפול כדי להתמודד עם הכעס, עם הדחייה, עם העלבון, הקבלה וכל מה שכרוך כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי. הטיפול גם יסייע לך לדעת כיצד להתמודד עם המיילים והטלפונים, הלא רצויים מבחינתך, של בעלך. או שבעלך יצטרף מאוחר יותר לטיפול זוגי או שיפנה לאותו מטפל לטיפול אישי, אגב יש בהחלט אפשרות ששני בני זוג יטופלו באופן אישי ע"י מטפלים שונים. אין שום סיבה שתחכי לו כעת מהרי ותטפלי בעצמך.

הכרתי גבר בן 45, שכבנו מספר פעמים, היה מדהים, ומושקע משני הצדדים, פה ושם, הוא ביקש להגיע לאורגזמה בדרך מסויימת שאינה מקובלת עליי,ואכן סרבתי. במפגש האחרון הוא ויתר על אורגזמה, למרות שהיה מאוד קרוב אליה, זאת אומרת העדיף לא לגמור אם הוא לא גומר בדרכו שלו. נעלבתי ונפרדנו בקרירות מה יכולות להיות הסיבות להתנהגותו? שני

שני שלום, קיימת כאן נוקשות והתמכרות לדרך הגמירה המסוימת לה הוא רגיל. קשה לי להאמין שהוא יצליח לשנות את הדפוס הנפשי גופני הקשור לדרך הגמירה המסוימת שלו. איני יודעת על הדרך, וגם אין לזה חשיבות אם אינך מסכימה לכך. לפיכך שם "המשחק" כאן take it or leave it. באשר לסיבות הפסיכולוגיות שלו בטח ובטח שאין לי מידע, ושוב אין זה רלוונטי כי בגיל 45כבר מקובעים ההרגלים המיניים.

אז במצב כזה של התמכרות, מעדיפים לא לגמור בכלל מאשר לגמור, גם אם מדובר במפגש אחרון בין שני אנשים? למה?

שלום רב, אני ואשתי היינו בטיפול זוגי. בטיפול ניסיתי לדחוף את המערכת יחסים שלנו למערכת של שליטה נשית. הדבר הלך באופן חלקי והיה קשה להכניס את אשתי לעניין. במהלך הנסיונות שעשינו, גיליתי שאני מאוד אוהב שהיא שולטת לי באופן הגמירה. שהיא קובעת מתי אני אגמור ואהבתי מאוד את זה שהיא מונעת ממני שפיכה. שהיא מחזיקה אותי על הקצה ונותנת לי להשאר מגורה במשך שבועות. אני מרגיש שאני אוהב אותה הרבה יותר ככה. לעומת זאת היא היתה גומרת כמעט כל יום ונעזרת גם בויברטורים ומשתפת אותי גם. היא לא מעוניינת לקחת אחריות על הגמירות שלי, ואני מנסה להסביר לה שזה רק משחק. היועצת הזוגית שלנו לא עזרה לי להעביר את הנושא באופן שדוחף יותר לשליטה נשית. הייתי מעוניין בטלפון של יועצת זוגית שמתמחה בתחום השליטה, שתוכל לעזור לאשתי להיות המלכה שלי ולדחוף אותה יותר למשחק, שיתן לה מבט קליל על הנושא.

אלי שלום, אתה מנסה להגשים פנטזיה מינית של אישה השולטת בגופך ובתשוקתך בניגוד לרצונה של אשתך בכך. קשה לי לראות מטפל שישתף איתך פעולה על מנת לממש במציאות את הפנטזיות המיניות שלך. השלטת פנטזיה של בן זוג אחד על השני בניגוד לרצונו בהחלט אינה תואמת את הגישה הטיפולית כך שאיני יכולה להמליץ לך בעניין זה על מטפל כלשהו.

שלום, אני וחברה שלי יוצאים כבר קרוב לשנתיים. אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד. אנחנו עדיין חיים בנפרד-אנחנו זוג צעיר, אך מתכננים לעבור לגור ביחד בקרוב ואף להתחתן. לפני כמה חודשים היא פגשה מישהו בעבודה שהיא ממש התחברה אליו ומאוד אהבה להיות בסביבתו. לאט לאט הקשר בינהם התחזק והם הפכו לידידים ממש קרובים. בשבוע האחרון היא גם אמרה לי שיש לה רגשות כלפיו. כששאלתי אותה האם היא אוהבת אותו יותר ממני היא לא אמרה שכן בפירוש אך ניסתה להתחמק. שניהם יודעים טוב מאוד שהם בחיים לא יוכלו להיות ביחד כי הוא דתי אדוק והוא בחיים לא ינטוש ויאכזב את משפחתו למען אהבה, והיא חילוניה גמורה והיא ממש לא מאמינה ולא מתכוונת להתקרב לדת. אז למרות שהם הסכימו שלעולם לא יהיו ביחד הם עדיין בקשר אדוק מאוד בערך שווה לרמת הקשר שלה איתי. (כמובן לא כולל מין ואינטימיות). היא אמרה שאם הוא לא היה דתי כנראה שהיא הייתה מעדיפה אותו על פני אך "צריך להיות מציאותיים ואיתך אני יכולה לפתח קשר אמיתי וריאלי". צריך לציין שהיא עדיין מאוד אוהבת אותי ורוצה להיות איתי אך קשה לה להתנתק ממנו כי היא אוהבת אותו. בבקשה תעזרי לי, האם זו סיטואציה נפוצה שאישה אוהבת גבר אחר יותר ממי שהיא רוצה להתחתן איתו?

שמעון שלום, אישה האוהבת שני גברים באופן רומנטי זו בהחלט לא בעיה נפוצה ומראה על בלבול וקושי בקבלת החלטה. השאלה היא לא האם תוכל להינשא לידיד הדתי אלא מה חסר בקשר שלכם מבחינתה שהיה לה הצורך להתקרב להתידד ולהתאהב בגבר אחר. אם אכן הקשר ביניכם אינו מספק אותה רגשית ומינית אזי קיימת הסכנה שבמשך הזמן יוחלף הידיד הדתי בידיד אחר כלשהו. "הקפיצה על שתי החתונות" במקרה הזה היא בהחלט נורת אזהרה ואולי לא כדאי להתחתן עם מי שתופסת אותך "כדבר הריאלי" ולא כגבר משאלותייה.

שלום רב אני נשוי שנתיים וקצת, אישתי ואני היינו חברים טובים ואז התחלנו לצאת ולאחר שנה וחצי התחתנו,המצב החל להשתנות לרעה החל מהחתונה, ולאחר שנה המצב רק החמיר, כבר שנה שאנו לא מקיימים יחסי מין בגללי אני לא רוצה, אני בוחן את הזוגיות מחדש ויש כמה נקודות שכבר דיברנו עליהם אך לא משתנות לי נורא חשוב הביתיות הנקיון והבישול שאני עושה את רובו היא נורא מבולגנת פחות חברית ואני מלא בחברים כך שהרבה מחבריי נהפכו לשלה ואז לי נעלמה הפינה השקטה, היא כ"כ פדנטית במקצועה אך בכל מה שקשור למראה שלה היא לא עושה כלום היא לא נקייה, לא עושה גבות ושפם ופשוט לא נשית היינו בטיפול שהיא לא רצתה להמשיך ובטיפול המטפלת אמרה לה לתת לי יותר חופש, אני אוהב אנשים והיא טוענת שפחות אבל אני מרגיש שהיא חיה את חיי דנו המון המון בבעיות אך דברים לא משתנים לא נוח לדבר איתה כי היא תמיד מתגוננת, אני אוהב אותה אך הגעתי למקום שפשוט לא טוב לי אני מתלבט האים להפרד?

פונה שלום, מן הפנייה לא ברורים לפחות שני דברים אם לא יותר: 1) אין ספק שאשתך בהחלט חברותית אם חברייך הפכו להיות חבריה. 2) כיצד לא שמת לב בזמן החברות לכל הליקויים האסטתיים אודותם אתה מתלונן. נדמה שהתמונה היא של מאבק כוחות ותחרותיות כולל ענישה של מניעת מין מצידך, וקשה לקבל מן הפנייה פרספקטיבה מאוזנת של שני הצדדים. להיפרד אפשר תמיד. אבל נדמה לי שיש עוד מקום לטיפול זוגי מאוזן יותר החושף במידה סימטרית את החסרונות והיתרונות של כל אחד מכם ומתווה דרכי פתרון יעילות. הקיצור טיפול זוגי במקרה הזה נדמה להיות נחוץ.

אישה שאתה נשוי לה אתה צריך רק להשקיע לפנק ולהגיד לה דברים טובים.

שלום אילנה. חיפשתי בפורום מענה לשאילתי.אך אבקש את תשובתך בכל זאת. אני בת 32 נשואה + 2 פעוטות.אני נשואה 6 שנים.חיי הנישואים שלנו רגלים בהחלט.אבא,אמא ו2 ילדים.אך בכל הקשור לחיי אהבה,תשוקה ומין - הציון הוא ממש נמוך.לפני שפגשתי את בעלי(היו לי 2 מערכות יחסים מאוד רצנית.אילו אחת מהן הייתה קצת חולה),בזמן שהתחלתי לשקם את עצמי - הכרתי את בעלי להיום.הוא הרשים אותי מאוד(כריזמתי , בוגר לגילו)והיו בעיות קשות במשפחה.הוא היה המפלט שלי,חיי מין שלנו לא היו בשמים(חוויתי סקס הרבה יותר טוב בעבר)אבל לא הערכתי לזה חשיבות גדולה. הבעיות התחילו לצוף לאחר שהגיחו לעולם הילדים.השגרה,עבודה בית ילדים אוכל וכו'... העלו את מה שהנחתי בצד וחסר חשיבות כאשר היום אני ממש מתוסכלת בהעדר אהבה,תשוקה ומין שילהיב אותי. אני לא יודעת מה לעשות - כל פעם כשאני חושבת על זה צץ לי פתרון אחד - פרדה. אם וכאשר לא היו ילדים - יכול להיות שכבר היינו פרודים. ואילו היום זה הרבה יותר קשה עזרי לי...

מיכל שלום, נדמה לי שהגעת לקשר עם בעלך בדיוק על מנת שלא תהיה אהבה רומנטית ומיניות שכן אלו פגעו בך בעבר קשות והוציאו אותך מאיזון. בקשת למצוא בבעלך סוג של בית, משפחה, ביטחון ומשענת, מה שככל הנראה קיבלת, אבל בהחלט החלטת לבחור אותו לא משיקולי אהבה או מיניות כי אלה היו בעבר מסוכנים לך מדי. היום את חושבת על אפשרות לחזור לטלטלות הרגשיות ולחפש אותם מחוץ לקשר עם בעלך. נדמה לי שהגיע הזמן לעשות אינטגרציה בנפש בין פרטנר תומך, נאמן ומחויב לבין הדימוי שלך אודות אהבה ותשוקה. להערכתי, אם דברי נכונים, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי על מנת ללמוד להרשות לעצמך לפתח אהבה ותשוקה אל בעלך.

אילנה שלום, אני בת 31, הכרתי בחור בן 38 ,לפני כ 3 חודשים, והתפתח בינינו קשר שמבוסס על סקס בלבד.במהלך הזמן התאהבתי בו עד כלות וזה הגבר שהייתי רוצה שיהיה בעלי...במהלך הזמן הבנתי מהשיחות שהיו לנו שמדובר בגבר עם בעיות שונות בנושא מחוייבות, מאחר וכה התרגל ללבד קשה לו לוותר על המציאות הזו, אף שהדגיש בפניי לא פעם שהוא מאוד רוצה זוגיות. הוא כל הזמן טוען שהוא זקוק ל "ספייס" שלו. מעבר לכך, יש לו קשר מאוד חזק עם אחותו שהיא גרושה, ולטענתו היא " מאשרת או לא מאשרת" את הבחורות בחייו, כבר מזמן שמתי לב שמדובר כאן באיזשהו קשר , לא רוצה להשתמש במילים קשות, אך זה בלתי נמנע ולדעתי מדובר בקשר קצת חולני...הם מבלים הרבה ביחד ולעיתים נראה לי שהוא מנותב על ידה למצב כזה שהיא מעוניינת לשמור אותו לעצמה ולא לחלוק בו עם אחרות...לפי דעתי הוא מקבל ממנה את מה שחסר לו בחיים מבחינת זוגיות, למשל עוזר לה בטיפול וחינוך הילדים כאילו היו שלו, אוכל איתה ארוחות ערב שישי, יוצא לבלות איתה, ורק את הסקס כמובן, מקבל במקום אחר...יותר מכך הוא מעולם לא סיפר לי שהיא גרושה, גיליתי את זה לבד, והוא כל הזמן משתמש במילה "גיסי" בהתייחסו לבעלה לשעבר, מאחר והוא כמובן אינו יודע שאני יודעת שהיא גרושה....כיצד עליי להתייחס לסיטואציה הזו? האם אני צריכה לספר לו שאני יודעת שאחותו גרושה ושיפסיק להשתמש במילה "גיסי", דבר נוסף הוא היה 3 שנים בזוגיות שהסתיימה לפני 3 שנים ולא גר עם הבחורה. אציין שאני אוהבת אותו מאוד, רוצה לעזור לו, ורוצה שהקשר בינינו יימשך, אשמח לעצתך, כרמית, צפון

כרמית שלום, מתוך התיאור אכן נראה שבן זוגך המיני נמצא בקשר רגשי עמוק עם אחותו, קשר של מחויבות, חברות עמוקה ובילוי. הסיבות שהוא מעדיף "סוג של זוגיות" עם אחותו ולא עם אישה פנויה כמוך, פרטנרית למיטה, אינן ברורות לא לך ואף לא לי. אך ברור שהסבת האנרגיה מן האחות אלייך מחייבת השקעה, המון סבלנות והרבה מאוד יכולת ספיגה. בהחלט ניתן להתעניין באחות ולבוא אף לבקרה יחד איתו וכך לברר את עניין גירושיה. העניין הוא שאין הוא רוצה עזרה אלא זו את הזקוקה לעזרה על מנת להעמיק את התעניינותו בך. הכלל שעלייך לנקוט לדעתי הוא לא להתחרות באחות ובילדים אלא לחזור ולהציע בעדינות אירועים ופעילויות משותפים איתו, הצעה לשינה משותפת מדי פעם, בילויי סוף שבוע וכך בהדרגה להעמיק את הקשר. אשמח לשמוע בהמשך על ההתקדמות.

אנחנו נשואים מזה 20 שנים ולנו שלושה ילדים. תקופה לא ארוכה לאחר הנישואים החלו בעיות בתחום יחסי המין ביננו שמקורם היה בשוני בצרכים של כל אחד מאיתנו בתחום המיני, ירידה בתשוקה ובמשיכה שלי כלפיו. אני נתפסתי כ"קרה" ובעייתית והוא "מעונין ודחוי". בהדרגה במהלך השנים הפך כל נושא יחסי המין ואינטמיות פיזית לטעון ובעייתי, עמוס ברגשות אשם, כעסים והתחמקויות. אציין כי בכל שאר תחומי החיים תפקדנו כחברים ושותפים לכל דבר.לאחר תקופה של מס' שנים כאלה ובעקבות בגידות שלו בי על רקע העדר יחסי מין ביננו, היינו ביעוץ אצל מטפלת זוגית ומגשרת שבהכשרתה היא עובדת סוציאלית. בסיום הפגישות אצלה הגענו למצב של מעין סטטוס-קוו והבנה כי לא נשנה אחד את השני וכי הקשר הבסיסי ביננו עמוק ואיכותי ושנינו לא מעונינים בפרידה. גם אחרי הטיפול לא היו יחסי מין אלא המשך התעלמות וטאטוא של שנינו מהנושא ומעין שקט תעשייתי מדומה. כיום, אחרי כמה שנים נוספות התפוצץ שוב הכל ואנו שוקלים כיום פרידה (התחלנו שוב בפגישות אצל אותה מטפלת). שאלתי היא האם ניתן בכלל להחיות תשוקה ומשיכה אחרי ככ' הרבה שנים, אכזבות ומשקעים והאם יתכן שהבעיות ביננו מקורן בכלל בשוני גדול באישיות שבא לידי ביטוי בתחום הזה. האם יש בכלל טעם לפנות לטיפול מיני-זוגי או שאולי מיים רבים ועכורים מידי כבר זרמו? בתודה מראש על תשובתך!

לפונה שלום, בעיות של תשוקה מינית הן לא תמיד תגובה לאיכות הקשר כלומר לא בהכרח טיפול זוגי הינו הפיתרון להחייאת תשוקתך. לעתים הקשר הזוגי הינו תקין והעדר התשוקה מקורו בעולמך הפנימי ולפיכך ההתמודדות איתו הינה במסגרת טיפול פסיכולוגי לך בלבד. טיפול פסיכוסקסולוגי העוסק באנרגיה של התשוקה המינית ומקומה בסך האישיות.

לדעתי קשה להחיות מיניות ואינטימיות לאחר כלכך הרבה שנים של ניתוק,כל אחד מכם רוצה להרגיש נחשק ונאהב ואולי אם תתנסו בחוויות מיניות אחרות תגיעו למיצוי הרגשות.

שלום התחתנתי לפני כשנה.אני מהמגזר הדתי לכן לא קיימתי יחסים לפני החתונה . מהיום שהתחתנתי מספר הפעמים לסקס בשבוע הוא פעמיים.ברוב הפעמים אני היא היוזמת והמבקשת.ובגלל זה יש לנו הרבה ריבים על הנושא הזה שכול הזמן נענה בתשובה של אין לי כוח אני עייף עבדתי קשה מאוחר עכשיו....זה נראה לי מאוד מוזר במיוחד לזוג שרק התחתן. גם התשובות של בעלי וגם המצב של לקיים יחסים פעם פעמיים בשבוע. האם המצב הוא בי? אני מבקשת יותר מידי? או שמה יש לבעלי ליקוי בתפקוד המיני?? אודה לך מאוד אם תחזור אליי בנוגע לשאלתי. תודה רבה מרב

מיכל שלום, עבור זוג צעיר נשוי טרי פעמיים בשבוע נשמע קצת מעט ובפרט מצידו של הגבר. לא אינך מגזימה בבקשתך המינית, רק הבעיה היא שבעלך אינו משתוקק ברמה שלך ואולי יש לו מעצורים בעניין. לא ציינת שיש בעיות בתפקוד המיני (בעיה של זיקפה או בעיה של שפיכה) אלא שיש כאן בעיה ברמת התשוקה המינית. ברמת העקרון תשוקה מינית מבוססת על הרבה מאוד גורמים נפשיים וגם פיזיים. דברי עם בעלך על הנושא ונסו להגיע להבנות 1) האם גם הוא חושב שיש כאן בעיה. 2) אם אכן כן מהן הדרכים להתמודד איתה.

יש לי חברה מזה כשנתיים. אנחנו מקיימים יחסי מין מלאים,אך הדרך היחדיה שדרכה אני מצליח לגמור היא שאני מפנטז שחברתי שוכבת עם גברים אחרים. אני לא יודע אם זה נורמלי,מה גם שאנחנו חושבים להתחתן ומטרידה אותי המחשבה שכל חיי הנישואין אצטרך לפנטז את אותן מחשבות על חברתי/אישתי. מחכה לתשובה. תודה מראש :-)

זיו שלום, בהחלט יש כאן בעיה. או שתמשיך לפנטז ותלמד לחיות עם זה בשלום או שתפנה לטיפול פסיכו-אנליטי, טיפול נפשי עמוק העוסק בתת מודע על מנת להבין ברמה מאוד עמוקה את הקושי שלך להתמקד בהווה בבת הזוג והצורך לפנטז על מנת לגמור. אין פירוש הדבר שאתה בעייתי יותר מאחרים כך שבמובן זה אין צורך להבהל. זה רק אומר שבעיה ספציפית זו גם אם אפשר להסתדר איתה באופן פרקטי ע"י הפנטזיות השינוי שלה דורש כניסה למעמקי הנפש. שיהיה בהצלחה.