פורום זוגיות, פרידה וילדים

אילנה שלום , אני יוצאת עם בן זוגי קרוב ל-7 שנים ובשנתיים האחרונות אנחנו גרים ביחד בזמן האחרון יש לנו המון חיכוכים ומריבות קטנות כאלה, אני מרגישה שהוא מקדיש יותר מידי זמן לחברים מאשר בזוגיות , וכשאני מציינת את זה בפניו אז הוא חושב שיש לי משהו נגד החברים שלו, שזה ממש לא נכון. אני פשוט מרגישה שאין לנו שום זמן איכות לבד ביחד, לא יוצא לנו לצאת לבד כי כל הזמן החברים שלו איתנו. ציינתי את זה בפניו שהוא אף פעם לא יוזם שום דבר וגם כשאני יוזמת תמיד יש לו איזשהו תירוץ.... אבל כשזה מגיע למצב שחבר שלו הכי טוב או חברים שלו רוצים לצאת .. פתאום הוא חוזר לעצמו והוא כן רוצה לצאת .. והוא לא עייף או מתרץ למה לא לצאת ...שאלתי היא מה את מציעה לי לעשות בנידון איך לגשת אליו לגבי זה ... כי אני מרגישה שזה ממש מציק לי ואנחנו זוג שתמיד הזוגיות ביננו הייתה טובה .. ועכשיו כל המצב הזה ממש מציק לי שהוא לא מבין שגם צריך קצת זמו להשקיע בזוגיות ולא רק בחברים . מה את מייעצת לי לעשות ? להגיד ?... כי זה פשוט כבר משפיע עלי מאוד אפילו מהבחינה המינית אין לי חשק לכלום .... אשמח אם תעזרי לי ...

אורחת יקרה, את מתארת מצב של העדפה די משמעותית של נוכחות חברים על פני נוכחותך. יש כאן הצבעה "ברגליים" כלומר בן זוגך נמצא עם מי שטוב לו יותר ולצערך בשלב הנוכחי אין זו את. ההתרחקות יוצרת בך חרדה ואולי מעט דיכאון ולפיכך איבדת גם את החשק המיני. נדמה שזה הזמן לניעור חזק ומשמעותי של הקשר הזוגי ההולך ומאבד גובה אצל בן זוגך. בהחלט יש לדבר ולהוציא זאת לאור.

יצאתי עם גבר בן 50. נגעתי לו באיבר המין והוא התקשה אבל לא הזדקף. הוא טען שהוא לא מתגרה ממגע ידני, גם לא עם עצמו אלא רק ממגע אוראלי או אנאלי. שאלתי: האם הוא סובל מאימפוטנציה? לא ראיתי תופעה שגבר לא מתגרה ממגע ידני. ב. הוא רוצה מגע אוראלי או אנאלי ואני לא אוהבת . הוא לא מוכן להיבדק בדיקת איידס ורוצה לשכב בלי קונדום.מה לעשות? מאיים על ניתוק הקשר.

שלומית שלום, מלבד האיידס תחום מחלות המין הינו נפוץ מאוד כגון הרפס, קונדילומה וכו' וברור שללא בדיקה מקדמית לכל המחלות וללא קונדום אין לקיים יחסי מין. סירוב של גבר להיבדק וסירוב לשימוש בקונדום הוא חוסר אחריות, זלזול בבת הזוג ומעורר חשד או פיזי או אודות הסתרה של נגע פיזי כלשהו או חשד לזלזול וחוסר התחשבות. כך או כך הדבר אינו מקובל. להערכתי הבעיה הבריאותית הינה הראשונה במעלה ועליה יש לתת את הדעת כתנאי בל יעבור שכן היא מעידה על העמדה הנפשית של הגבר. בקשר לשאלת אופני הגירוי יש להביא בחשבון שני רכיבים 1) שאלת הגיל והירידה בתגובתיות המינית של הגבר עם הגיל 2) יש כאן העדפות מיניות היכולות לא להיות מקובלות עלייך שמרי על עצמך מבחינה בריאותית ונפשית ואל תאפשרי זלזול בבקשותייך הלגיטימיות.

מה קורה אם בקשר הזוגי חסרים לך דברים שבן הזוג לא נותן עליהם מענה. כמו פרגון מחמאות הרגשה של נאהבת ונחשקת ? מה קורה אם למרות היעוץ הזוגי השיחות והנסיונות לא הגענו למימוש. האם לוותר על הצורך האישי שלי ?

יוכבד שלום, המטרה הראשונה של הזוגיות הא לספק את הצורך האישי בזוגיות. הצורך האישי של כל אדם ביחס לזוגיות הוא שונה. יש המחפשים אהבה, הקשבה ופרגון, יש המחפשים מחויבות, נאמנות ומסירות, יש המחפשים סטטוס חברתי וביטחון, יש המחפשים מיניות טובה, יש המחפשים ביטחון ותמיכה כלכליים, יש המחפשים להקים תא משפחתי, ויש המחפשים שילובים שונים בין ההיבטים שצוינו. קשר שאינך חשה בו נאהבת ונחשקת מעלה את השאלה מה כן הוא מספק לך, שהרי מרבית האנשים מחפשים להיות אהובים על בן זוגם ונחשקים על ידו. עבור חלק גדול מהאנשים זהו מרכיב ראשון במעלה בחשיבותו בקשר זוגי, שכאשר הוא איננו הם פשוט עוזבים את הקשר. אם את נמצאת בקשר של נישואין ובפרט אם יש לך ילדים עולה אז השאלה האם יש מקום להמיר את טובתך האישית בטובת הילדים או בהיבטים אחרים של משפחה כגון חברות, מסירות, אחריות, דאגה לילדים וביטחון כלכלי. אם אין ילדים בסיפור לא ברור לי מדוע עלייך לוותר על הצורך הראשון במעלה ולהישאר בזוגיות שאינה מספקת צורך זה. מאחר ולא כתבת מהו מצבך המשפחתי הרי שהתאמת התשובה תלויה בנסיבות האישיות הייחודיות לך.

אנחנו זוג בפרק ב' בחיים. לי שני ילדים ולו אין. כבר מרגע שהכרנו הוא הבהיר את עמדתו בנושא ילדים ואמר שהוא לא ממש רוצה אבל יזרום.כיום לאחר תקופה ארוכה ביחד והרצון להתחתן הוא הבהיר שהוא לא מעוניין בילדים בטענה כי הוא לא אוהב ילדים, לא מאמין בהמשכיות ומבחינתו יש דברים אחרים שיכולים למלא אותו. הוא מתיחס יפה לילדים שלי אך לא מראה מעורבות יתר. אפשר להגיד פרווה.אפשר לציין כי באופי שלו הוא יהיר, קשוח ונוקשה,לדעתי הרגש קיים אך עצור הוא מאד אוהב לשלוט ולעולם לא יהיה זה שטעה, קשה לו מאד לבקש סליחה ו"לרדוף" אחרי בת זוגתו. יש לי תהיות לגבי הקשר הזה ולמרות שהראש אומר לי לעזוב אני לא יודעת איך לעשות זאת שוב עם הילדים מאחר ורק נכנסנו. אני לא יודעת אם זה מה שצריך לעשות. הוא הציע ללכת לטיפול זוגי אבל אני חושבת שהוא צריך ללכת לטפל בעצמו ובגאוותו. דעה תשובה בבקשה

איריס שלום, לא ברור כמה זמן נמשך הקשר וכמה זמן את מעורבת בו יחד עם הילדים במגורים משותפים. הצד הטוב מבחינתך הוא שיש לך ילדים ושבן זוגך לא עושה בעיות כלפיהם ומתייחס אליהם בצורה נאותה. נדמה לי שהבעיה המרכזית לא צריכה להיות הבאת ילד משותף ביניכם, שהרי לך כבר יש והוא כלל אינו רוצה, אלא איכות הקשר הרגשי והתפקודי ביניכם. ייתכן שדווקא גבר שאינו רוצה להביא ילדים לעולם, וזו זכותו, מצא לפיכך בת זוג אם לילדים, כך שלא יצטרך להיענות לדרישות בת זוג הרוצה להיות אם. מבחינה זו הרי יש כאן התאמה מוצלחת. הייתי מקבלת את הצעתו של בן זוגך לטיפול זוגי על מנת לשפר את דפוסי הביטוי הרגשי במערכת הזוגית. במהלך טיפול זוגי יש הממליצים לאחד מבני הזוג או לכל אחד בנפרד להמשיך בטיפול אישי. שיהיה בהצלחה.

שלום רב, צריכה את עצתכם בבקשה אני בת 32 ויוצאת עם בחור כחודש ,בסופ השבוע פגשתי את הוריו ואף נשארתי אצלהם לארוחת שבת ושבת כי הם דתיים ולא נוסעים בשבת. יום ראשון בבוקר הרגשתי שמשהו משונה בקול של החבר שלי והצעתי להפגש הוא טען שהוא מרגיש לחוצ מידי. אחרי כמה נסיונות לדובב אותו לדבר הוא נפתח ואמר ההורים שלי שיגעו אותי ,ואמא שלי כעסה שנסעת לפני יציאת שבת ואמרה שלא כבדת אותה .ואמרה " מה אין בחורות אחרות "... שאלתי אותה מה קרה השפיעו עליך אז הוא אמר כן קצת התבאסתי לשמוע את זה . ששאלתי אותו טוב מה אתה מתכוון לעשות הוא אמר לא יודע ....להמשיך ...אני קצת מבואס. די נראה לי שהם משפיעים עליו ,איני יודעת מה לעשות אני מאוד רוצה אותו אבל די מפחדת שהכל התחיל בצד שמאל . מה לעשות ? צריכה את עצתכם הדחופה

לפונה שלום, מצב לא נחמד. אכן יש בני אדם: בחורים ובחורות המושפעים מידי מדעות הוריהם ובפרט במצב שטרם גיבשו דעה מוצקה ורגש חזק. זהו השלב בו הם ניתנים להשפעה יותר מכל. לצערך לא היית מודעת מספיק לרגישות של אנשים דתיים ועבורם גילית חוסר התחשבות ברגשותיהם. הבעיה היא שמיהרו לשפוט ולגנות והבעיה היותר גדולה שבן זוגך הטרי לא הדריך אותך בעניין קודם שבאת לביקור ולאחר מכן הוא מחזיק בדעה נגדך. אני בטוחה שאם היה מיידע אותך על חשיבות אי הנסיעה טרם יציאת השבת היית מקפידה על כך. מסתבר שהוא שגה וכן גם את כך שאתם מתאזנים. אם אפשר לשים זאת מאחור בלי טענות הדדיות מה טוב המשיכו הלאה ואם לא... אז אולי זה כנראה לא מתאים.

היי אני בת 16 ולפני כמה זמן הכרתי משהו. על הפעם הראשונה התנשקנו ואז הוא אמר לחברים שלי שאולי זה התמשך. אנחנו נפגשים בקרוב שוב. אני לא בקטע עכשיו של סטוצים אני רוצה משהו רציני בתקופה הזאת. אני לא יודעת למה הוא התקוון. שהוא אמר שאולי זה ימשיך. שניהיה חברים או שנמשיך עם הקטע הזה. אני רוצה להגיד לו שאני לא טיפוס של סטוצים כרגע ואני מחפשת משהו רציני אני אבל אנילא יודעת באיזה מילים להגיד את זה. את יכולה למצוא לי את המילים הנכונות?

נופר שלום, מה שחשוב הוא שתדעי בדיוק מה הכוונה שלך ומה הרצון שלך מילה זו או אחרת אינה קובעת כי ממילא הדברים יתפתחו לכדי שיחה. בעיקרון עלייך להדגיש שאת רוצה קשר שבו תהיה הדדיות של רגשות, נאמנות ובלעדיות ולא רק קשר של מגע גופני מסוג זה או אחר. שאלי ישירות את הבחור האם הוא מעוניין ביחסים לצורך חברות או שהוא בשלב של התפרפרות ולחוות כמה שיותר. בררי איתו את רגשותיו כלפייך. שיהיה בהצלחה.

שלום לכולם. אני בת 44 נשואה מגיל 18 ו3 ילדים גדולים 25,26,19.הכרתי את בעלי שהיה בצבא ושירת אם אחי ביחד,זאת היתה אהבה ממבט ראשון,וככה יצאנו שנתיים והיתחתנו,היום חיי הנשואים שלי הפכו להכי משעממים בעולם,אני מרגישה ששתינו ביחד וכל אחד לחוד,אין תיקשורת ,אין חום.אין פירגון ויחסי מין אולי פעם בחודש שאני גם מיזה כבר לא נהנת לא פעם ישבתי ודיברנו שנינו על דברים שמפריעים לנו ואני כמובן ניסיתי לשפר ולשמור על חיי המשפחה,וקניתי לנו אפילו ספר נחמד שניקרא "גברים ממאדים נשים מנוגה".אני עד היום זועקת לבעלי שאני לא תמונה על קיר,הלווווו אני אישתך.ובעלי כל הזמן בטענה שהוא עייף מהעבודה והיה לו יום קשה ו"כו". יש לציין שהוא אדם טוב,אבא טוב לילדיי ולכל העולם,אבל מה איתי???? יש לי ריקנות מוחלטת מחיי הנשואים,וממש בדילמה איך לשרוד ומה לעשות? אני אשמח לקבל את תגובתכם. אני בטוחה שחלק מיכם חושב שאולי הוא בוגד בי,אבל לא!אני יודעת בוודאות שלא,פשוט הוא חיי בבועה משלו מבלי להבין שחיי נישואים קודמים לכל. אצלנו החיים מתנהלים שיגרתיים לגמרי בית, ועבודה ככה היום אתמול לפני שנה אני מתפוצצת מבפנים,והאדון רדוםםםםםםםםםםם. אני כל הזמן מרגישה לבד אין פרטנר לחיים.

ליז שלום, את מתארת לצערנו תופעה העוברת על הרבה זוגות כאשר אחד מבני הזוג מעוניין באינטימיות, הנאה, זוגיות, בילוי ומין מענג בעוד השני מסתגר בבועה של עצמו ופשוט מתאבן. את אישה צעירה, הילדים כבר גדולים ולמעשה את יכולה להתחיל היום בדרכים חדשות של התנהלות. אלו החלטות קשות הדורשות ברור לעומק. בטח לא חותכים בבת אחת היסטוריה של 26 שנים. בעדיפות ראשונה מומלץ טיפול זוגי ואם בעלך יסרב לכך מומלץ ביותר שתפני את לטיפול פסיכולוגי אישי כדי לברר לעצמך כיצד עלייך להגיב למצב.

האם יש גלולות חשק מעוררי תשוקה לנשים? אין לי ולא היה לי חשק אני נשואה 15 שנה ומאוד רוצה לחוש את התשוקה (אף פעם לא הרגשתיש"בא לי")

מיכל\רונית שלום, תשוקה מינית היא תוצאה של פעילות הורמוני המין ובפרט נתונה להשפעות פסיכולוגיות של מצב הרוח הכללי, של מידת ההתלהבות כלפי החיים, של האופטימיות, של הבריאות הכללית של האווירה, החינוך והעמדות ביחס למין. לגבי נשים אין עד כמה שידוע לי חומרים כימיים מעוררי תשוקה, וההגברה של בתשוקה אפשרית במסגרת טיפול פסיכו-סקסולוגי המנסה לפתוח את החסימות בתשוקה. יש הפונות לשם כך לדיקור סיני, על תוצאותיו בעניין זה אין לי מידע. בפורום "פסיכולוגיה ומיניות של האישה" שיתפה אחת הפונות בשבוע האחרון בכתובת של אתר שלדבריה מכיל תדרים מוסיקליים שמעלים את התשוקה המינית. שיהיה בהצלחה.

רציתי לדעת האם יש לשים כדורים/טיפות מועוררי חשק/תשוקה מינית. (אף פעם לא הרגשתי תשוקה)

מיכל\רונית שלום, תשוקה מינית היא תוצאה של פעילות הורמוני המין ובפרט נתונה להשפעות פסיכולוגיות של מצב הרוח הכללי, של מידת ההתלהבות כלפי החיים, של האופטימיות, של הבריאות הכללית של האווירה, החינוך והעמדות ביחס למין. לגבי נשים אין עד כמה שידוע לי חומרים כימיים מעוררי תשוקה, וההגברה של בתשוקה אפשרית במסגרת טיפול פסיכו-סקסולוגי המנסה לפתוח את החסימות בתשוקה. יש הפונות לשם כך לדיקור סיני, על תוצאותיו בעניין זה אין לי מידע. בפורום "פסיכולוגיה ומיניות של האישה" שיתפה אחת הפונות בשבוע האחרון בכתובת של אתר שלדבריה מכיל תדרים מוסיקליים שמעלים את התשוקה המינית. שיהיה בהצלחה.

שלום, אני וחבר שלי בני 19 ואנחנו חצי שנה+ ביחד.אני דתייה-מסורתית והוא היה חילוני. בזמן האחרון חבר שלי מושפע מאוד מ"חבר" שהופך אותו לדתי פנאטי(בנוסף לכך שהחבר שלו גורם לו להתנהג בטיפשות!!),וכשאני מדברת עם חבר שלי אני מרגישה שאני מדברת עם חבר שלו. השיחות שלנו כבר לא אותן שיחות,המגע שלנו כבר לא אותו מגע,ואני מפחדת להפסיק לאהוב אותו בגלל זה. בכל פעם שאני מנסה להעלות את הנושא הוא מתרץ את ההתנהגות שלו. ממש כואב לי לחשוב על זה,אבל הייתה שיחה אחת שתפסתי את עצמי מלהגיד לו,שלמרות שאני אוהבת אותו כמו שאף פעם לא אהבתי גבר,אני רוצה להתרחק עד שהוא יבין שההתנהגות שלו בזמן האחרון פוגעת בי מאוד. (מישהו שהיה לי "סיפור אהבה" לא מוצלח בזמנו חזר בתשובה והפך לחרדי,וכשהוא ביקש ממני לחזור בתשובה בשבילו אני גמרתי את הקשר ונשארנו ידידים רחוקים מאוד). חשוב להזכיר ששנינו בתולים ולא מבחינה דתית. אודה לכם אם תחזירו לי תשובה מהר. -חן-

חן שלום, הנושא שאת מעלה רגיש מאוד שכן יש זוגות שהתפרקו בשל פערים בהשקפה הדתית. בדת יש כידוע לך זרמים שונים, גישות שונות ודרגות שונות של דבקות במצוות לעומת העלאת רעיונות חמלה, חסד הבנת הזולת ולפנים משורת הדין. נסי למצוא רב או זרם דתי, מאחר ואת דתייה מסורתית, התואם את השקפותייך ולהתחיל ללכת להרצאות ומפגשים במסגרת הדתית המתאימה לך יחד עם בן זוגך. מסגרת והשפעה סביבתית תומכת יכולים לאחד את שניכם לתפיסה דתית משותפת.

שלום, אני בת 28, נשואה מס' חודשים. אני ובעלי ביחד כ-5 שנים. מאז ומתמיד היו לנו בקשר תקופות ארוכות מצויינות, ומדי פעם תקופות קצרות מתוחות, סוערות ולא נעימות. אני מניחה שבכל קשר ישנן עליות ומורדות שכאלה. הבעיה היא כזאת, אני נמצאת בטיפול פסיכותרפיסטי כבר מס' שנים, עוד מלפני שהכרתי את בעלי, כיום- בעקבות הטיפול- אני מאוד מודעת לעצמי ולמה שקורה בקשר שלנו. הרבה פעמים אני זו שמכוונת את הדברים בלי שהוא מודע לכך, והכל מסתדר לשביעות רצון שנינו. הדבר היחיד שאני לא מצליחה להתגבר עליו הוא התקשורת בינינו בתקופות הפחות נעימות, כשאנחנו רבים. זה לא קורה המון, אבל כשזה קורה, אני מגיעה למשברים של ממש ועוברת לי בראש המחשבה ש-"איך אני אסתדר איתו? אולי אנחנו לא מתאימים" וכו'. זה קורה בגלל שהוא רב איתי כמו ילד קטן, למשל- מטיח בי אשמה על למה אני עושה ככה ולמה אני כזאת וכו', אם אני מעירה לו על משהו הוא ישר מתגונן ומעביר אליי את האשמה שאם אני לא הייתי עושה כך וכך אז הוא לא היה מתנהג ככה וכו'. אני מנסה לדבר איתו ולהסביר לו שהוא מתגונן ומתנהג כמו ילד, ושאי אפשר לתקשר ככה. אבל גם אז מגיעה התגוננות ילדותית, העלבות, וזה לא נגמר. רק אחרי ששנינו נרגעים, זה נגמר. גם ניסיתי לדבר איתו על זה כשאנחנו רגועים, אבל הוא לא מוכן לשמוע ושוב נכנס לעמדת מגננה והאשמה חוזרת. ניסיתי להציע שיבוא איתי לטיפול זוגי- זה רק גרם לו להתנפל עליי עוד יותר ולהעליב אותי. אני לא יודעת איך להביא אותו למצב שיקשיב לי באמת מבלי לריב איתי, כי אני מאוד אוהבת אותו ומאוד רוצה לפתור את הבעיה הזו. בבקשה עצה/שיטה/רעיון איך לטפל בזה בנעימות וללא עצבים.

גלי שלום, אכן בעיה לריב צריך לדעת כלומר להתווכח עניינית על הנושא בלי להעליב, בלי להשפיל, בלי להאשים ובלי להכאיב לצד השני. דבר נוסף אדם צריך לקחת אחריות גם על רגשותיו הלא נעימים. הכעס והעצבנות שבהם אחנו מגיבים הם מתוכנו ותלויים בפרשנות שלנו למצב. בטעות אנו אומרים שהשני הרגיז ועצבן אותנו בשעה שזה אנחנו "שבחרנו" להגיב בכעס ובעצבנות. תובנות מסוג זה ושינוי דפוסי ריב דורשים הרבה זמן הבנה ותרגול: את אומרת שברוב המקרים את יודעת לכוון את העניינים על פי רצונך קחי אפוא על עצמך את הפרויקט של ניהול כעסים. התייעצי עם המטפל שלך על דרכים לשיפור היעילות שבריב שהרי ריב זה מאבק כוחות לשם השגת מטרה מסוימת. כדאי גם לחפש ספרות בעניין.

שלום רב. שמי ג'קי ואני בן 22 בקשר חדש יחסית עם בחורה בתולה בגיל 18. קצט רקע על עצמי: אני בחור שגר בשנות ה14 עד ל20 בטורקיה בשל שליחות של ההורים לשם ומכך קיבלתי קצט מנטליות של טורקים כמו יחסים רציניים והכל ברור ומובן משני הצדדים שלא נדבר גם על קצט קנאת יתר וצורך בביטחון. מעוד חשוב לי שהבחורה שאני איתה תהייה קשורה אלי מבחינה ריגשית ושלא תהייה עם גברים אחרים(די נורמלי לא?!). לעומת זאת הבחורה שאני איתה כרגע היא בחורה שרוצה פתיחות במערכת יחסים. היא רוצה להיות איתי אבל היא לא קוראת לי החבר שלה. היא מתרצת בכך שהיא לא אוהבת תמילה חבר בגלל שזה נשמע מחוייבות.(ואני רוצה את המחוייבות כי אני מעוד מחבב אותה) כל הקשר שלנו התחיל שהיא בת דודה של חבר מעוד טוב שלי מטורקיה ונסעתי לשם לחתונה של אחותו. שם הוא סיפר לי ששני בנות הדודות שלו הגיעו ושהוא רוצה שהעשה ביחד משהו. נפגשנו פעמיים והיא סיפרה לי שהיא בקשר עם מישהו. יום החתונה הגיעה והגיעה הערב, מסתבר שיש שני שולחנות של החברים ואני בשולחן שאני פחות מיודד איתו וגם היא שם עם הבת-דודה השניה. התעצבנתי על זה שאני לא עם החברים שלי והיא התעקשה שאני ישאר בישבילה ונשארתי. בהמשך הערב רקדנו הרבה ושמתי לב שהיא הרבה להיות לידי ואנחנו מתחילים להתקרב ולפתע אני רואה שאנחנו ממש מתקרבים אז שאלתי אותה מה עם החבר שלה והיא ענתה לי שהיא בקשר אבל הוא לא "חבר" שלה. בקיצר אני העברתי הילוך והתחלתי להיות לידה יותר. אותו ערב התנשקנו בפעם הראשונה ולקחתי ממנה את המס שלה כדי להמשיך בארץ. אחרי כה התכתבויות בפייסבוק ולאחר מכן במסנג'ר כאשר יש הרבה עקיצות ומתח מיני אני עליתי למרכז(אני גר באילת והיא בבת-ים, זה לא בעיה כי יש לי משפחה בבת-ים שאני יכול להישאר עצלה תמיד) והתראינו. כבר מההתחלה היא הבהירה לי שהיא כבר לא עם אותו בחור ופתאום מצאנו את עצמנו מתנשקים בטירוף. לילה שני היא מספרת לי שהיא מתחילה לפתח רגשות כלפי ואני מתחיל גם ואפילו יותר(אני בחור קצט רגשי יותר מהרגיל ונקשר בקלות). אחרי שאמרה את זה חשבתי שהיא התכוונה למחוייבות שאנחנו בקשר אבל אחרי הבהרה היא אמרה שהיא התכוונה רק שהיא מתחילה לפתח רגשות והיא לא רוצה "חבר" כרגע. היא בחורה שאוהבת ללכת למסיבות ומועדונים לשתות הרבה ולרקוד צמוד עם גברים ואני לא מרגיש בנוח עם זה(אולי זה בגלל המנטליות הטורקית שקיבלתי עם הזמן). בקיצר מה שקורה שאני נקשר אליה עם הזמן ולפעמים זה לא נראה לי שיש החזר. שבוע שעבר היא באה עם החבר הכי טוב שלי מטורקיה לאילת ונשארו עצלי בבית 4 ימים. הכל היה סבבה תמיד היה מתח מיני ותמיד התנשקנו שלא נדבר היה קצט יותר מזה אבל לא סקס(אישית אין לי בעיה עם זה בכלל אני מוכן לחכות לה כמה זמן שצריכה) היא כל הזמן הבהירה שהיא יותר בקטע של זרימה עם זה ולא כמוני שאני תמיד חושב מה אנחנו ואיפו אנחנו. כמו שאמרתי אני בחור קצט רגשי וקשה לי עם זה כי תמיד יש לי את הפחד שאולי אני לא איתה לבד ויש לה עוד מהצד או שזה כמו הקודם שלה ושזה יכול להיגמר בין לילה. אני מעוד מחבב אותה ולכן אני רוצה שאהייה משהו רציני אבל כנראה היא לא. היא העירה לי כבר פעמיים על זה שאני רציני והיא יותר בקטע של זרימה. קשה לי באמת לקבל את זה. אני מצד שני רוצה להגיד או רצינות או כלום בידיעה שהיא תגיד כלום אבל מצד שני אני לא רוצה לאבד אותה לגמרי. היא גם אמרה לי שהייתה באילת שלאט לאט היא נקשרת אלי ויש לי משהו שמקסים אותה. בעיקרון זה הכל אז מה עלי לעשות? לדב איתה מה קורה או לתת לעניינים לזרום? אני רוצה לתת לה מרחב נשימה אבל כל פעם שאני שומע שהיא קלילה ככה עם גברים הלב שלי מתחיל לפעום 120 בדקה. אני מתכוון גם להתחיל ביעוץ פסיכולוגי בכל מקרה לא רק לזוגיות כי אני חושב שאני צריך אבל עדיין אני רוצה לדעת את חוות הדעת שלך ד"ר כדי להתחיל לראות אולי משהו שאני לא מצליח לראות.

ג'קי שלום, אתה מעלה דילמה האופיינית לצד הרוצה יותר מול הצד הרוצה פחות: אתה רוצה מחויבות ובלעדיות וזה בהחלט טבעי ונכון להרגיש כך אם נקשרים למישהו ומעוניינים בו ברצינות. זה לא עניין של מנטליות טורקית אלא מנטליות אוניברסלית של בני אדם. הצד המהסס שלא סגור עם עצמו הוא ממשיך בפלירטוטים מסוג זה או אחר עם אנשים שונים מדבר על זרימה ואינו לוקח על עצמו מחויבות לבלעדיות. לשאלה היא האם כדאי להמתין שהצד המהסס ישנה את דעתו אין תשובה פסקנית. אם עוברים מספר חודשים ולא נלקחת מחויבות פירוש הדבר שאין כאן כוונה רצינית ממש. טוב שאתה מתחיל טיפול פסיכולוגי שיעזור לך ללבן את הנושאים האישיים הלא פתורים שלך. שיהיה בהצלחה

שלום לנשים המעונינות לענות,שתי שאלות : 1-עיבר מיני הוא כזה שקצהו(עטרת הפין או "הראש/הכדור")הוא קצת צר יותר מהפין עצמו,כלומר מעט מחודד(עגול אבל צר מהממוצע-בייחס לפין) ולכן חסר בפין את הקצה הכדורי הטיפוסי. מה הן הדעות הנשיות לגבי זה וכמה לדעתכן זה כריטי,הנוגע למראה של הפין ? 2- פין באורך 17.5-18 ס"מ: האם זה גודל הנחשב גדול מספיק ? גדול ממש ?

ירון שלום, אני מקווה שקוראות רבות תעננה לך ותקבל מדגם תשובות סטטיסטיות. באשר לתשובה מקצועית האורך שלך תקין מעט גדול מהנורמה, אך כדאי לך לדעת שעבור חלק גדול מהנשים לא האורך קובע אלא דווקא העובי. סך הכל נראה שאתה מחפש פה מחמאות וחיזוקים ואני מפרגנת לך בגדול. זכור שבמין לא קובע גודל האיברים אלא היחס לזולת. יש שיאמרו שגם לביצועים יש חשיבותאבל לאלו מתרגלים עם הזמן. עיין שאלה קודמת על שעמום במיטה המצביעה שזה על כך שזה לא עניין של גודל וגם לא עניין של ביצועים. שיהיה בהצלחה.

שלום כולם אני אשמח לעצות ועזרה מכל מי שיכול. אני וחבר שלי כבר 4 שנים יחד(לא רציף) ולא מזמן עברתי לגור איתו אצל ההורים שלו ,אני כבר גרה שם 4 חודשים. היחסים שלנו תמיד היו יותר טובים מקרוב ולא ממרחק אז בזוגיות שלנו הכל מצוין אך במיטה העניינים התפוגגו. זה התחיל עוד לפני המעבר לדירתו אך עכשיו אני מרגישה שזה באמת בעיה, אנחנו שוכבים פעם עד פעמיים בשבוע וכל פעם זה נראה נורא טכני ואני מרגישה שהוא לא נהנה ,שנינו גומרים הוא תמיד אני לפעמים אך יש לי תמיד הרגשה שהוא לא נהנה וגם שלשנינו משעמם. שאלתי אותו מה הוא אומר על זה והוא אמר שאין לו שום בעיה אבל אני לא מאמינה לזה. אני מפחדת שבגלל שמשעמם לו במיטה אז הוא יפרש את זה כשיעמום של זוגיות ויתחיל להתבלבל בקשר אלינו..יש לו נטייה לעשות זאת ואז לעשות טעויות. אז השאלה שלי ובקשה אליכם אם תוכלו לייעץ לי איך לטבל את הסקס שלנו יותר או שזה כבר אבוד?

מאיה שלום, הבעיה שאת מתארת מבחינה מינית היא מוכרת וקיימת אצל זוגות רבים. אך תחילה נסתכל על התמונה הכוללת: הטוב שבקשר שלכם, המיוחד בו והראוי להערכה מיוחדת, שכן אינו אופייני להרבה זוגות הוא שהקרבה הפיזית והמגורים במשותפים רק משפרים את האהבה והאינטימיות. בהחלט אין לקבל זאת כמובן מאליו אלא כראוי לציון מיוחד. החלק הפחות נחמד בסיפור הוא שהחברות והקרבה האנושיים פוגמים לכם בלהט התשוקה כנראה כבר עם הדיבורים על המעבר לדירה המשותפת ולאחר מכן עם המעבר התפוגג משהו בלהט. להט של תשוקה מבוסס באופן פרדוקסלי על געגוע, על מרחק, על כיבוש ועל הפחד לאבד. כשאלו נעלמים עם גבור הביטחון בקשר יש למלא את הלהט ברכיבים נוספים של הפתעה חדשנות ועיסוק בפנטזיות מיניות במידה והדבר קשה לכם להתמודדות בעצמכם פסיכו-סקסולוגי. ההיבט בפסיכולוגי בסיפור הוא שאנחנו נוטים להשליך תפיסות ודמויות מעברנו על בני הזוג שלנו לטוב ולרע ולעתים גם דבר זה מוריד את להט התשוקה.

שלום אילנה את הורדת לי מהלחץ שהיה לי כשקראתי את תגובתך אך כעת לצערי צצה בעיה חדשה שנורא מלחיצה אותי ואשמח אם גם פה תוכלי לעזור. בשבועיים האחרונים הרגשתי שמשהו לא בסדר בקשר והיום גיליתי שאני צודקת חבר שלי בא אליי עם "עצה" כביכול שאולי נחזור למה שהיה פעם שאני אבוא אליו סופי שבוע והוא יבוא אליי באמצע שבוע , אני לא הסכמתי כי אמרתי לו שלפי דעתי זה צעד אחורה ואם רע לו איתי אז פשוט שכדי שנחשוב למה ואם כדי להיפרד אז הוא אמר שהוא מרגיש פשוט שאנחנו יותר מידי ביחד ושאני כל הזמן אצלו וכל הזמן איתו ושאני משגעת אותו..לזכותו אני אומר שאני מודה שבאמת בשבועיים האלה שיגעתי אותו כל הזמן התקשרתי כל הזמן נדבקתי וכל הזמן שאלתי שאלות כמו- אתה אוהב אותי? מתגעגע? וכאלה.. אז בסוף הגענו למן פשרה שננסה שאני אשאר אצלו אבל שאני אמצא לעצמי עיסוק כלשהו ולא אהיה כל הזמן אצלו ושאני אנסה לא לשגע אותו. השאלה שלי היא אם אני צריכה לחשוש ממשהו אם ה"עצה" שלו צריכ הלהיות אזהרה בשבילי או שאני לא צריכה לחשוש?

אני בת 24 ונשואה שנה וחודש. בעלי בנפרד בן 30. גרנו יחד 3 שנים לפני שהתחתנו ועברנו הרבה ביחד לטוב ולרע. שנינו משכילים הוא בוגר תואר שני ואני בשנה האחרונה ללימודי התואר. מתחילת הקשר היו לוט הסתייגויות בשבועיים הראשונים שיצאנו הוא אמר לי שהוא לא מרגיש שזה נכון ושכדאי להפסיק. ולאחר מכן המשכנו. כאן נכנסת לסיפור מישהי שהוא הכיר לפני שלא היה לא קשר רציני איתה כי היא בגדה בחבר שלה איתו. הוא היה ממש מאוהב בה ומוקסם ממנה כנראה בגלל האלמנט של החוסר התחייבות. מסתבר שהוא התכתב איתה במייל בתקופה ההיא שהוא הסתייג ממני את זה גילי שנה וחצי אחר כך. בכל אופן אחרי שעברנו לגור ביחד מה שהיה די זריז , התאהבנו והמעבר היה אחרי חודש בערך מההכרות. גרנו יחד שנה ואז הוא עזב את הדירה והשאיר אותי לבד. זה היה ממוטט, חזרתי יום אחד מפגישה עם חברה והוא סימס לי מתי את חוזרת אני צריך לדבר איתך, זה היה בשעה 11 בלילה. הוא טרח להפרד ממני בשבת בערב כלשמחרת אני צריכה לקום לעבודה ולהמשיך כרגיל. למיותר לציין שאחרי שהוא עזב את הדירה לא ישנתי כל הלילה. כל החברות שידעו על זה אמרו לי את חייבת להמשיך הלאה משהו בו לא בסדר. לא היה לי אכפת רציתי אותו בחזרה. עד לפני אותו זמן כל פעם שרציתי להשתמש במחשב הנייד שלו הוא היה כועס עלי ואומר לי לא לגעת, הוא גם היה מוגן בסיסמא. לא התייחסתי לכך משום שהיה לי מחשב משלי וזה מחשב מהעבודה שלו. לא תיארתי לעצמי שהוא עושה משהו לא בסדר. וכן אחר כך גיליתי שהוא התכתב כל תקופת הקשר שלנו עם הבחורה הזאת מפעם ובנוסף לכך התכתב עם עוד מישהי שהכיר באינטרנט. גיליתי שהוא כתב למישהי מהעבר דברים כמו אני תמיד אוהב אותך, יום אחד נהיה ביחד, אני אולי עם פרפר עכשיו אבבל אם רק תגידי אני אבוא להיות איתך. דברים שמוטטו אותי אבל לא עיכלתי אותם באותו הרגע. הייתי בהלם. בקשר לבחורה שהתכתב איתה הם שוחחו על החיים ולמרות שלא נראה כאילו יש משהו רומנטי בהתכתבות הוא הסתיר את זה ממני. הוא גם סיפר לה שפעמים הוא מוצא את עצמו אינטימית איתי כשהוא חושב על הבחורה ההיא מפעם שהוא היה רוצה להיות איתה. מיותר לציין שזה הרס אותי והכאב היה עצום. אף פעם לא ממש התגברתי על השקרים שלו והבגידה האינטרנטית הזאת למרות שהוא טוען לא פעם שזאת סוג של חרדה שלו להשאר לבד. שהיו לו בעיות עם עצמו באותה תקופה. אחרי כמה ימים בנפרד הוא חזר וגיליתי שאחת הידידות שלו שסעדה לשולחני לא פעם הציעה לו ביום הפרידה להכיר לו מישהי אחרת. גם זה הרס אותי. אחרי שניסיתי להתחבר עם כל מכריו הוא תקעו לי סכין בגב. האם זה כל כך יוצא דופן שארגיש כך? הוא טוען שזה נורמאלי שהיא תציע לו כי היא בסך הכל ידידה שלו ולא שלי. בהמשך אמרתי לה גם את דעתי ושאני לא רוצה שום קשר אליה. הוא עד היום בקשר איתה למרות התסכול הרב שלי מכך. הוא לו מוכן להתנתק ממנה. אני לא סומכת עליה מן הסתם. אחרי שחזרנו להיות ביחד נפרדתי ממנו. ככה הרגשתי לכל אורך התקופה שאני אעשה את זה בזמן שלי. ובאמת הרגשתי מצויין לשבוע או משהו כזה יצאתי עם מישהו אחר והתרחקתי. סיננתי אותו והייתה לי הרגשה טובה לגבי הפרידה. אחרי כמה ימים הוא הגיע, הוא התחנן שנחזור אמר שהוא ישתנה. שהוא ינתק קשר עם הידידה הזאת. שהוא יכבד אותי. שכל ההתכתבויות האלו שהיו היו מפחד ושהוא יודע מה באמת הוא רוצה. להיות איתי. אני בטיפשותי נפלתי בפח. הוא גם הציע לי נישואין והסכמתי. ניתקתי קשר עם הבחור שיצאתי איתו למרות שהרגשתי שהוא באמת עושה לי טוב, מחזיר לי את הבטחון שלי בעצמי. שהוא באמת באמת רוצה אותי ואין לו ספקות כמו לבעלי היו. החלטנו לעבור דירה, וזאת בעיקר משום שהפריע לי לגור בשכנות לשתי נשים שהוא התחבר אליהן וכך גם אני אך בעת הפרידה הרגשתי שהן תומכות בו. גם לא היה לי נוח כל המנטליות הקיבוצית שהוא הנחיל. שהן באו מתי שהן רוצות וכו'. המטפל הזוגי שהלכנו אליו בהמשך אמר שהוא יוצר את המצבים האלה בשל חוסר ברור בגבולות. עברנו דירה, חשבתי שזה הסיכוי שלנו להתחלה חדשה הוא פתח עסק באותו זמן עם חבר ולחץ עלי מאוד לסייע לו בעסק למרות שהייתה לי עבודה משל עצמי ולימודים על הראש. רבנו המון על העסק. לבסוף הוא הפסיד את המכנסיים והוא חנוק בחובות כיום. המטפל אמר לו שלבסוף מרוב לחצים עלי הוא יפסיד אותי . הגישה של בעלי הייתה שהוא בונה אותנו את העתיד שלנו. המטפל הסביר לו שהמון זוגות נפרדים בשל כך בשל הגישה הזאת. מצחיק לומר שהעסק קרס. מה גם שהשותף שלא היה לא אחר מאשר אחד השניים שניסו לשכנע אותו להמשיך הלאה ממני. לפני החתונה אחת הדרישות שלי היו שיעשה סדר עם המשפחה שלו שעד אז שמרה על קשר חם וקרוב עם האקסית שלו, בחורה שהוא יצא איתה 3 שנים לפני. היא הייתה בת בית אצל אמו ואחיותיו. היא לא פעם הגיעה או הוזמנה בזמן שהייתי שם. יש לציין שעם כל האופי של הקשר שלנו והאי יציבות מאוד חששתי מהקרבה המוגזמת הזאת. דרשתי ממנו שישים לזה סוף או שלא ארצה אותם בחתונה שלנו. הם עוד בצחוק אמרו משהו על להזמין אותה לחתונה. הוא שיקר שלי שאמר שדיבר איתם על כך. כי חודש אולי אחרי החתונה שנסעתי להביא להם את האלבום שלהם היא פתאום הגיעה. ברגע שהיא הלכה הלכתי גם אני. ורבתי איתו על זה. לא הסכמתי לספוג את זה יותר. אמרתי לו שאני לא מוכנה לשום קשר איתם, עד שינתקו איתה קשר. הוא אומר שהדרישה מוגזמת ושהם יזלזלו בי. תקופה ארוכה לא היינו בקשר אני ומשפחתו, באותה תקופה היינו בטיפול בגלל המריבות הרבות, המטפל אמר שזה לא טבעי ההתעקשות שלהם לגבי החברה לשעבר. לא באמת אכפת להם. הוא עד היום מפחד להתעמת איתם. הוא לחץ עלי ולחץ עלי להיות איתם בקשר עד שנכנעתי. זה לא מצא חן בעיני. חשקתי שיניים. לאורך הטיפול הוא היה מבטל פגישות לא מעט. אגב פגישה היא לא זולה כל ביטול ברגע הפגישה הוא סכום עתק. הוא היה מבריז מאחר. לא מתמיד. המשפחה שלי לחצה להפסיק את הטיפול בעיקר משום שהם נשאו בחצי מהנטל. אמרתי לו לא פעם שאין דבר יותר חשוב מהפגישות האלו. הרגשתי לחץ נוראי וזלזול כאשר הוא היה רגע לפני ההטיפול מתקשר להגיד לי שהוא לא בא ושאני אבטל. רבתי איתו אמרתי לו שהוא יבטל. הוא איים שנפסיק את הטיפול. הפסקנו לבסוף. כל התקופה הזאת הוא המשיך בקשר עם המשפחה שלו מבלי לעשות כלום לגבי מה שמפריע לי. הוא המשיך בקשר רגיל עם הידידה שלו. הרגשתי רע. רציתי להתגרש לא פעם. רבנו אין סוף הרגשתי שאני מוותרת על דברים מהותיים. על היחס של המשפחה שלו, על החברים שלו. מעבר לכך הוא התחיל לשתות בצורה יותר חמורה מאי פעם. נערמו אצלי בבית ערימות של בקבוקי שתייה בירה וודקה ולא יודעת מה עוד. אחרי שהוא סגר את העסק קרה גם משהו בשכונת מגורים שלנו שגרמה לנו לעזוב את הדירה. אגב עברתי לדירה הזאת באזור שקרוב לעסק שלו רק בשבילו דבר שהוא לא העריך. הוא סובל מחרדות בעיקר בעת נסיעה למרחקים. וזה היה אמור להקל עליו. בלית ברירה עברנו לבית של ההורים שלו כדאי להשאר קרוב למרכז גם באותה תקופה הוא היה חנוק בהלוואות ולא הייתה אופציה יותר טובה. החלטנו לקנות דירה ולהשכיר אותה עד שיסיים להחזיר את החובות שלו לתקופה של שנה. קנינו דירה. תוך כדי שגרנו אצל הוריו המצב היה סביר למרות שהשתיייה הייתה עדיין מוגזמת. במהלך הנישואין פניתי להוריו לעזרה עם נושא השתייה הם אמרו שיסייעו ולא עשו זאת. גם בשלב כלשהו אחיות שלו אמרו לי שהוא הבעיה שלי עכשיו. הוא עובד אצל אביו בעסק משפחתי עם אחיותיו. הייתה להן מריבה עצומה. אחותו הייתה מגיעה לבית הוריו מקללת וצורחת מחפשת להתנפל עליו או עלי, אני נמנעתי ממגע איתה. יום אחד היא עלתה לקומה שהיינו בה הוא שכב על המיטה. היא צרחה הוא התעלם ושם אוזניות. היא פנתה אלי וקיללה אותי אמרה מילים מלוכלכות כמו זבל. הוא לא הגן עלי ולא עשה כלום. לאחר מכן עזבנו את בית הוריו ועברנו לבית של ההורים שלי. כאמור לשכור דירה עכשיו לא ייתכן בשל ההחזרי הלוואות. מעבר לכך שיש לנו קושי לעבור הוא נוטה להעלם שיש צורך לעשות משהו רציני ולהתמודד איתו במנעבר הקודם הוא נשכב במיטה והקשיב למוסיקה. הכל נפל עלי. ולכן החלטנו שיהיה הכי טוב לעבור לדירה שלהו ולא להוסיף לחצים מיותרים. אני נוטרת לו טינה על שלא הגן עלי בפני אחותו התירוץ שלו הוא שאם היה מתערב עוד היה מרביץ לה האם זה נשמע הגיוני? אני מסרבת להיות איתה בקשר עד שתתנצל ותפנים שאין לה זכות לדבר אלי ככה. הוא אומר שזה לעולם לא יקרה. היא לא חסרה לי בחיי ההפך אני מתענגת על השקט. אך הוא מתעקש שאני אתעלם ממה שהיה ואשכח מזה ואהיה איתה בקשר קורקטי. אגב זאת לא הפעם הראשונה שהיא עושה לי משהו כזה. הוא אף פעם לא מגן על כבודי בפני בני משפחתו זה מכעיס אותי כשם שהוא לא עושה זאת בקרב חבריו. לא דיברתי עם ההורים שלו קרוב ל4 חודשים בשל כך שהם אמרו שלא ייתכן שהיא דיברה אלי ככה ושאני ממציאה ומסכסכת בינהם. הוא אמר להם שהם לא צריכים לדבר כך. אמרתי לו באותו ערב שלמרות שהוא תומך בי הוא ישכח ולבסוף ניפרד בשל כך. בתקופה האחרונה אנחנו רבים הרבה על השתייה, על החברים, על המשפחה הוא אומר דברים כמו לא הייתי צריך להרשות לך להתנתק מהם. הוא קורא לי קטנה. לא מבינה, הואאומר שיש לי בעיות שאני לאיכולה להתגבר על הבעית אמון בו ושאלך לפסיכולוג. הוא אומר שלא ייתכן שכולם פוגעים בי. אחרי המריבה עם הוריו ואחותו נהגתילומר לו דברים רעים עליהם אך הפסקתי. כיום אנחנו פרודים. המשפחה שלי לא רוצה שאחזור אליו בשום אופן. הם אומרים שאני סמרטוט שלו שהוא ניצל את העובדה שאני לא רוצה להתגרש. שנישואין זה דבר חשוב בעיני. הם אומרים שהוא שתיין. שלא אכפת לו ממני שאני טיפשה שאני רוצה להיות איתו. שהוא ימרר לי את החיים. לפני כשבוע אחרי מריבות רבות הסכמתי להזמין את ההורים שלו לביקור. גם המשפחה שלי לחצה עלי המון בנושא. הם היו פה והרגשתי שהקרבתי המון בשביל זה. זה עדיין לא הספיק לו הוא החל ללחוץ עלי לגבי אחותו אמרתי לו שכל עוד היא לא מתנצלת היא לא תדרוך בביתי. הוא אמר שזה ביתו שלו גם. ולא ייתכן שהוא יזמין את היתר והיא לא תוזמן.רבנו רבנו ולבסוף ניפרדנו נכון להיות הוא ואני כבר שבוע בנפרד. רבים ללא הרף ומדברים על גירושין. אני לא מוכנה לקבל אותו כמו שהוא עם הדרישה לגבי אחותו, הקשר עם החברים ההם והשתייה. והוא אומר שלא ייתכן שאשתו תכפה עליו שאחותו לא תכנס אליו הבייתה ושלא יהיה לו קשר עם חברים שלו. ושאני אחליט לו לגבי השתייה. אני מאוד רוצה להמשיך הלאה אבל הכאב של הפרידה הורס אותי. מה לעשות? כולם אומרים לי תתגרשי ממנו. הוא ממשיך להגיד לי שעלי ללכת לטיפול כי יש לי בעיות חיברות. אגב בחיי יש לי מערכת חברים קרובים ואין לי שום קושי לטפח ולנהל קשרי חברות. מעליב אותי עד מאוד שהוא חושב שאני צריכה טיפול. אגב הוא בטיפול פסיכולוגי כבר 4 שנים. והוא נוטל תרופות ננגד חרדות. למה בגלל שהוא בטיפול הוא חושב שאני צריכה טיפול? אני מרגישה שאני חייה חיים שלמים ומלאים. עשיתי וויתורים רבים בקשר הזה כמו למשל העובדה שאנחנו לעולם לא יכולים לנסוע לשום מקום ביחד בגלל החרדה שלו. לפני כמה ימים הייתה לו תאונת דרכים ולא הלכתי לראות אוותו . הוא כועס בגלל זה אמר שאם זה היה הפוך היה רץ אלי. הרגשתי שזה לא יפתור כלום. נמאס לי להרגיש שאני מקריבה עבורו והוא עושה מה שבא לו. בקשר להתכתבויות הוא לפני כמה זמן העביר לי מייל של מישהי מהעבר שיצרה איתו קשר אמרתי לו שזה לא תקין הוא התווכח איתי שזה חסר משמעות. ושאני לא אכפה עליו לא להיות לעולם בקשר עם אף אחת אחרת. רבנו רבנו עד שהוא הפסיק. מדוע מלכתחילה הוא עושה את הדברים האלה? הוא גבר נשוי. מפריע לי הסגנון החיים שלו הוא ישן רוב היום הולך לעבודה בצהריים ובערב בגלל שמשעמם לו מחפש מה לעשות עם מי לצאת לבלות. ברור שלא נעים לי שהוא הולך לבלות עם החברים ההם. אנחנו רק רבים ורבים ורבים. המשפחה שלי אומרת שעלי לצאת מזה וזאת ההזדמנות שלי משום שלא אכפת לו ממני ושהוא מתעלל בי נפשית. אני מניחה שגם לי יש אשמה בעניין. אך למה עלי לוותר על מה שמפריע לי? האם להתגרש?

פרפר שלום, כן. כל זה הוא סיפור ארוך ומסובך על כמה את סובלת, "חוטפת" בפרצוף, מתמוטטת, קורסת, נבגדת, מוצפת שקרים והסתבכויות כלכליות, מוותרת על חיים סבירים, מוקפת ידידות וחברות מסוגים שונים של בן זוגך בעבר ובעלך בהווה. ועוד שואלת האם להישאר בקשר זה???!!! ככל הנראה לכל סיר יש מכסה: עצם העובדה שלא ברחת כבר מלכתחילה ועוד מיהרת לעבור לגור ביחד ולהינשא חרף אין-ספור סימני אזהרה והפרת אמונים מעלה תמיהה גדולה לגבייך. במקרה הנוכחי לא די בהחלפת בן הזוג אלא יותר מכך עלייך להבין מדוע המשכת במערכת בה הירבת לסבול ולפיכך בהחלט מומלץ טיפול פסיכולוגי אישי עבורך על מנת שדפוס זה של יחסים לא יחזור עם בן זוג נוסף.

אני לא רוצה להשאר בקשר הזה. אני נלחמת כדי להשתחרר ממנו, על כל ההליכים המשתמעים. ברור לי שזה לא הקשר שאני רוצה להיות בו. אני פשוט מנסה להבין אם הכל בסדר בי. אם אני הובלתי את עצמי למצב הזה. האם אני בוחרת להפגע? אני לא מבינה למה התעקשתי לתת לו צאנס פעם אחר פעם. אולי כבר הייתי שקועה עמוק מידי.

אני וחברה שלי עוד מעט 10 חודש ביחד. הכל היה מושלם, עד שהתחלתי לדבר עם בנות מאחוריי הגב שלה. היא באה אליי הבייתה וראתה את ההודעות שלי במקרה וקלטה את ההודעות כמו: "מתי אנחנו נפגשים" , והיא הכי הרבה נפגעה מזה שהייתי אומר לה שאני הולך לישון אבל לא הלכתי לישון ודיברתי עם הבנות האלה, ומזה היא נעלבה ונפגעה ובכתה המון. יצאתי מניאק בכל הסיפור הזה לגמריי, לא בגדתי, ולא נפגשתי עם אף אחת. אנחנו מאוהבים ולא מוכנים לוותר על זה, אז השאלה שלנו זה איך להחזיר את המצב לקדמותו, היא לא מסוגלת שאני אגע בה, או אקיים איתה יחסים, או בוכה לפעמים בשיחות שלנו, מה עושים? איך מטפלים בזה? איך חוזרים להיות הזוג המושלם? אני עשיתי את הטעות של החיים שלי ואני מודה בזה אני מצטער כלכך והיא יודעת אני רק רוצה למחול על הכל ולהחזיר את המצב לקדמותו... תעזרו לי... בבקשה...

ניב שלום, ראשית לא תמיד ניתן להחזיר לקדמותו כלי שהתנפץ וגם אם אוספים את השברים ומדביקים זה כבר לא נראה אותו דבר כמו כלי חדש. לא ברור מלכתחילה מה היה הדחף שלך לעשות מעשים של חוסר אמינות ובגידה באמון. ומדוע היית בקשר מסוג כלשהו עם נשים אחרות. כדאי שתברר זאת בטיפול פסיכולוגי מדוע היה לך צורך לשבור כבר בהתחלה מערכת יחסים שרק החלה. מעולם לא הייתם במציאות זוג מושלם כי פעלת מלכתחילה מאחורי גבה. אז אולי רק למראית עין וכלפי חוץ זה היה מושלם אך בפנים בתוכך זה מעולם לא היה מושלם אף פעם. תגובתה של בת הזוג היא טבעית אך עליכם להחליט האם שניכם יכולים לעבור תהליך של שינוי משמעותי: על חברתך לעבור שינוי של סליחה וקבלה אמיתית ועלייך לעבור שינוי של הבנה עצמית ויכולת לעמוד מאחורי הבטחה עצמית ששוב לא תחבל בהצלחה ולא תגיב כה בחרדה למערכת יחסים. שיקום ברר"כ לוקח זמן סבלנות והתמדה.

שלום ניב, סיכוי שהאמון בינכם יחזור להיות מלא ואמיתי שואף לאפס. אפשר לנסות, אפשר להעמיד פנים, אך תמיד ישאר הזיכרון של השקרים, החשש מבגידה. יש בעבר, יש סיכוי שזה יקרה שוב. אתה חייב ללכת לטיפול כדי שלא תהרוס קשרים בעתיד. לדעתי חברתך לא עוזבת אותך בינתיים בגלל שלמרותהמעשה שלך למרבית האנשים יש קושי עם שינוי, הם נשארים במצבים מוכרים ומכאיבים בגלל שאין כח לשנות או שמפחדים להיות לבד. אני מטוחה שהיא היתה רוצה להיות מספיק אמיצה לקום וללכת, ובכנות אני באמת מאחלת לה בהיא תעשה את זה. לא מגיע לך שהיא תשאר איתך. מקווה שתלמד את הלקח ותיישם אותו בקשרים עתידיים.

שלום רב ,אני בחורה מאוהבת במישהו גרוש היה לנו קשר של 4 שנים בשנתיים הראשונות היה קשר מקסים לאט לאט , התחילו עלויות ומורדות במיוחד בשנה האחרונה , היה רפיון בקשר ומעט פגישות , כבר שנה אני מנסה לברר מה טיב והגדרת הקשר והבחור דוחה ודוחה ,עד שלפני שלושה חודשים אמרתי לו שאני לא יכולה להיות במשהו ולא מבינה מה הוא זה מבלבל וצריך לדעת מה אני בשהילו ,ושאני לא יכולה להיות בנוסף למישהי כי הוא הזכיר את העניין של חתונה שלו בעתיד ולא עכשיו ואז הבנתי שאני אופייקט המעבר שלו עד שייהיה לו כסף וישלים תהליכי גירושין , ואז הלכתי אחרי שלושה ימים הוא מתקשר ורוצה שנדבר ועוד פעם ממשיך בקשר ומתעלם מההבטחה , ואני הולכת עוד פעם ועוד פעם 3 פרידות תוך 2 חודשים , לאחרונה אני מרגישה שלחצתי עליו יותר מדיי שצריך לדבר כי לא יכולתי שהוא ימשוך עוד פעם ועוד פעם ונדנדתי שצריך לדבר ולדעת לאן ומה , ואז הוא השתנה ביחס אליי התחיל להתחמק מלפגוש ורצה רק לשמור על קשר קליל בטלפון או במייל , ולא רצה לבתחייב אמר זאת במפורש שהוא רוצה להיות אם זה איתי או עם כול מישהי בלי להתחתן או להתחייב , והוא רצה שאני אגיד לו מה ואיך בדיוק יהיה הקשר כאילו מצד אחד הוא יודע שהוא לא רוצה בקשר ומצד שני קשה לו לפרד ואז מחכה שאני אגיד מה צריך ושאני לא יודעת לנהל שיחה על הנושא ,כלומר מצד אחד ברור מה הוא רוצה ומצד שני אני מרגישה שהוא סתם מבלבל אותי ,בפעם האחרונה שדברנו היה ויכוח לא מריבה אבל בכעס אני נתקתי טלפון בכעס וכשחזרתי לדבר או הוא לא רצה וניתק , האם נהגתי נכון ? למרות שאני עכשיו צריכה להתמודד עם הקושי להתנתק הדבר עדיין נשאר פתןח האם להיתעלם מהטלפונים שלו ולא לדבר כלום או לגיד לו ישר שאין מצב שאני אמשיך איתו בשקרים ומשחקים ?אבל אין לי אןמץ כי אני עדיין מאוהבת בו וכשניפגש בעבודה איך עליי לנהוג ? האם להתנהג אליו כמישהו שפגע בי ? או כמשהו שנגמר אצלי ואני יכולה בלעדיו ? אני נורא רוצה שהוא יאוהב אותי ומרגישה שאני קלקלתי את הקשר הזה עכשיו אני מתחרטט ורוצה כול כך אם היינו עוד פעם ביחד ויאוהב אותי כמו קודם אני מאוהבת בו נורא ,אני יודעת שזה בגללי כי נהגתי איתו כאישה גברית עזרתי לו נורא הן רגשית והן כספית ותמכתי בו יותר מדיי וזה מה שגורם לגברים לזלזל ולא לאהוב , קשה לי עם זה שאני לא הייתי בסדר .וזה בגללי .

רוז שלום, נדמה לי שזו שאלה כמעט זהה לזו של נילי "מה זה אומר?" והמשכה "שכחתי להגיד" והייתי ממליצה לקרוא את התשובה ולראות אם זה עונה על שאלתך.

אני בת 26, ופעילה מינית מזה מספר שנים. תמיד חשתי מעט אי נעימות בעת קיום יחסי מין אך הכאבים היו נסבלים. בשנה האחרונה שבה אני מקיימת יחסים עם בן זוג אחד הכאבים פשוט בלתי נסבלים עד כדי דמעות. הכאבים הם בעת החדירה וגם מספר שעות עד יום לאחר קיום יחסי המין. הכאבים אינם בפתח הנרתיק כי אם מעט יותר פנימה באיזור צוואר הרחם. לאחר קיום יחסי המין איבר המין כואב ונפוח. הייתי מספר פעמים אצל גניקולוגית ולא אובחנה דלקת או פיטריה אם כי לא הפניתי את תשומת ליבה לעניין הכאבים. כמו כן חשוב לי לציין כי לא קיימת אצלי בעיית יובש וגם בשימוש בחומרי סיכה על בסיס מים חשתי כאבים, וכן אין בעיית כיווץ של הנרתיק כי החדירה מתבצעת בצורה חלקה. ברצוני לשאול ממה הדבר עשוי להגרם וכיצד אוכל לטפל בכך?

אני שלום, להערכתי כדאי שתקראי את הכתבה בנושא "וסטבוליטיס אבחון וזיהוי" נדמה לי שזו כרגע הבעיה ויש לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי. לדברייך תמיד חשת כאבים מסוימים בעת קיום היחסים גם כשהחדירה מתבצעת בצורה חלקה ולפיכך קיימות שתי אפשרויות: 1)קיימת בעיה רפואית כלשהי באיזור הנרתיק או צוואר הרחם למרות שעד היום עוד לא אובחנה. 2)אם זה לא על רקע רפואי אז זה על רקע נפשי. כאבים אינם לחלוטין חלק טבעי מיחסי המין ויש להפסיק מיד חדירות בפרט כאשר הכאבים עזים. חדירות במצב זה רק מחריפות עוד יותר את הכאב והבעיה הנפשית\גופנית.

לאילנה שלום רב אני בן 41 נשוי 15 שנה + 3 שנים של חברות לפני הנישואים יש לי שלושה ילדים שהקטן תינוק בן שנתיים בשנתיים האחרונות אני חווה משבר אישי עמוק . ההרגשה שלי היא של מחנק וצורך לחופש, אני אדם מאד משפחתי ותמיד עוזר בכל מטלות הבית גידול ילדים . יחסי המין ביננו תמיד היו ונותרו טובים , שנינו מאד מיניים ונהנים מאד במיטה. הבעיה באה לידי ביטוי בשני היבטיים א. אני דיי ביקורתי כלפי אישתי , אני לא שבע רצון מצורת ההתנהלות שלה , אני מרגיש שיש ביננו פער אינטלקטואלי , למרות שהיא אישה חכמה ב. אני כל הזמן מחפש ריגושים מיניים ומחשבות בגידה מתרוצצות כל הזמן במוחי(למרות שלא בגדתי כלל) אני נמצא בהתחבטות קשה ,מאד ייתכן שהמשבר הוא זמני ולכן אני לא יודע האם יהיה נכון מצידי להגיע למצב פרידה מאידך אני לא מעונין לחיות במצב של שקר ,לא כלפיי ולא כלפי אישתי .. אנחנו נמצאים בטיפול זוגי ושוחננו על העניין לא אחת אישתי טענה שאם זאת היא ההרגשה אז אולי כדאי לא לחכות ולהביא את הקשר לסיום , למרות שהיא לא מעונינת בכך אני גם ממש מתחבט בנושא מכיוון שבכל זאת ישנם שלושה ילדים אשר עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה לא נעימה אני ממש לא מצליח להבין מה קרה לי , הייתי כזה טיפוס שאף פעם לא פזל לצדדים . לתשובתך המפורטת אודה

לאלבוס שלום, לצערי הרב קשה לתת לך תשובה מפורטת םשוט בגלל שאיני מכירה אותך מספיק לעומק איני יודעת בפירוט את קורות חייך ואיני מבינה את מהותו של המשבר האישי העמוק אותו אתה עובר. באופן כללי אדם במשבר אשר רע לו עם עצמו נוטה אז להשליך זאת בביקורת יתר כלפי הזולת או ו\או לחפש דרכים ידועות אשר תענקנה לו מצב רוח טוב חוויתיות והנאה, פזילה לצדדים היא לפיכך אחת האופציות להצלה עצמית. כללית נדמה שאתה זקוק לטיפול פסיכולוגי אישי על מנת להבין את מהותו של המשבר האישי אותו אתה עובר.

תודה על תשובתך אפנה לטיפול לקבלת עצה מקצועית ,בכל מקרה נראה לי שלא אוכל למשוך זאת והחלטות צריכות להתקבל! גם לא יהיה זה הוגן כלפי זוגתי אשר נמצאת בחוסר וודאות

יש לי חבר כבר חודשיים... זו אהבה ממבט ראשון.. הכול היתחיל בזה שסתם היתחלנו לדבר כשהוא הבין שאני בדיכאן הוא היה לצידי והקשיב לי תמיד.. עד שנהינו חברים. ליפני כמה זמן, לא היתראנו שבוע בערך... ובזמן הזה מאוד היתגעגעתי והייתי ממש בדיכאון.... פעם תמיד היתרגשתי והיו פרפרים בבטן.... עכשיו.. כשניפגשנו אחרי הרבה מאוד זמן שלא היתראנו אני לא מרגישה כלום.... אני אוהבת אותו מאודדד אבל אני לא מרגישה את זה בלב , אני לא מאוהבת. אני לא מרגישה פרפרים בבטן כמו פעם... אני לא רוצה לומר לו את זה, כי אני לא רוצה שהקשר יתפרק.. זה נורא חשוב לי אני רוצה שהמצב יחזור כמו שהוא היה קודם.... אני רוצה להיות איתו מאוד... הוא באמת מדהים (אגב אנחנו בני 15) אני רוצה שהרגש הזה יחזורררר...... מה אני צריכה לעשות בישביל להיתאהב בו שוב??? תעזרו לי בבקשה.. זה ממש שובר אותי... כי הוא ממש מאוהב בי ואני רוצה להעניק לו גם אהבה כזאת... כי פשוט מגיע לו... וממש טוב לי להיות איתו... מה יעזור לי להיתאהב בו שוב? האם יש דרכים? אני מיואשת מאודדד ובדיכאון.... הוא לא יודע את הסיבה האמיתית לדיכאון... ואני מרגישה שאני משקרת לו שאני לא אומרת לו עוד סיבות לדיאון... כי יש עוד סיבות ווהא יודע אותן..הוא כל כך מדהים ואוהב ומיתחשב... בקיצור איך אני יכולה להיתאהב בו שוב???? תעזרו לי בבקשה :( :( :( :( :( תודה מראש, אני.

אני יקרה, הרבה פעמים רגשותינו לא פועלים לפי איך שהיינו רוצים. זהו חלק מהכרת עצמנו ומהכרת אי היציבות התמידית שיש בנו כבני אדם. חלק מזה הוא עניין של חוסר נסיון מספיק ובשלות רגשית וחוויתית בלתי מספקת וחלק מזה ממשיך איתנו לכל אורך החיים. כרגע כדאי שתטפלי בדיכאון ובחרדות שיש לך. אפשר לפנות לפסיכולוגית של קופת החולים אלייה את שייכת אם יש לך חברות טובות או קשר טוב ופתוח עם אימא כדאי לשתף על מנת לקבל תמיכה רגשית. אגב הכי טוב לומר זאת ישירות לחבר שהוא טוב תומך היה לצידך בתקופה קשה ואוהב אותך. אמרי לו שאת אוהבת אותו אבל בגלל ההרגל והכרת התודה נעלמו לך הפרפרים מן הבטן. אגב זה בהחלט תוםעה נורמלית שאחרי שלב ההתאהבות הראשוני יש אהבה יציבה וטובה אך בלי ההתרשות החזקה כי פשוט התרגלנו לבן הזוג.פרפרים בבטן לא נמשכים הרבה זמן אצל אף אדם והתאהבות מפנה את מקומה לאהבה.

שכול פעם שכתבתי לו שזהו ואני הולכת היה נלחץ וחרד ואומר לי אנחנו נדבר ויש לו סיבה אחרת ,כי תמיד אחרי שנפרדנו כתבתי לו מייל , ואמרתי שילך והפעם אחרי הויכוח חזרתי אליו והוא אמר שהוא לא יכול לדבר הוא עם מישהו זה לפני שבוע והוא לא חזר אליי ,והפעם אני לא כתבתי לו מייל כמו לפני כן כאילו אני נוהגת הפעם בשתיקה ואין לי מה להגיד על השקרים שלו , האם אני נוהגת נכון , ? וחשוב להזכיר כי כשסגרנו טלפון פעם אחרונה אני נתקתי מתוך כעס , משפטו האחרון היה תגידי לי מה את רוצה למה את אוהבת רק לשאול ולקבל תשובות ולא מפתחת שיחה על הנושא , למרות שרק לפני 5 דקות מדברים אל הוא אמר אותם דברים שאמר לי קודם פשוט מבלבל אותי בכוונה וכאילו מותח את הזמן עד שימצא מישהי אחרת ,זו הרגשה שלי שהוא איתי מחוסר ברירה , כי מדי פעם הוא העלה שהוא רוצה להתחתן אבל לא עכשיו , ולכן הייתי כועסת ואומרת שאני לא אופייקט מעבר שלו ושיילך ויחפש מישהי , אבל הוא אומר שהוא לא מבין האם יכול להיות שאני אגיד כמה פעמים אותם דברים ולא יבין כשאמרתי שאם לא יתחחייב אליי אני לא רוצה בקשר הזה או משהו כזה , אני מבולבלת ומתחרטט שלא עמדתי על שלי כבר בפרידה הראשונה . אולי הוא רוצה שזה יבוא ממני ומפחד כי היו לו נישואין מאד קשים בפעם הראשונה , ואני מרגישה שהוא תמיד משנה את דעתו פעם כך ופעם כך , בהרבה מקרים, פעם התנתקתי ממנו לתקופת שבועיים אז הוא היה כול כך זתשוקה ושאל אותי אם אשאל אותך תרצי להתחתן איתי ? והיום הוא אומר איך הבנת שקשר שלנו מיועד למשהו? רק כשרציתי שייתחייב מרגישה שהוא מתחמק ומצד שני רוצה להבין ורוצה לדבר , לא מבינה מה משמעות הדבר ? אני יודעת שעכשיו אני רוצה מרחק ממנו אבל שלא יבין שהוא זה שעזב אותי , לכתוב לו מייל שהוא שקר ואני לא רוצה לשמוע אותו יותר ....כמו קודם? או לחכות ולתת לזמן לעשות את שלו? היום אני רואה כשאני מראה שטוב לי בלעדיו ולא מעלה את נושא הקשר בכלל הוא רוצה בי ורק כשמדברים על זה הוא נהיה מישהו אחר .

נילי יקרה, נראה שהקשר עם הבחור גורם לך לסערת רגשות לבלבול ולחוסר אונים. כאשר אנחנו מריצים בראש את התסריט של שלב אחרי שלב של "מה אני עשיתי ומה הוא עשה בתגובה" והתסריט של "מה הוא אמר ומה אני אמרתי בתגובה". תוך תשומת לב לכל דקה ולכל מילה, פירוש הדבר שאנחנו בחרדה גדולה. במצב כזה הכוונה היא שאנחנו לא מרגישים שלקשר יש סיכוי אנחנו חווים נטישה ופרידה ועוסקים אז בשחזור של כל פרט ופרט של מהלך ההתרחשויות. כרגע את בהצפה רגשית ולפיכך מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי. מטרת הטיפול תהיה לקבל פרספקטיבה על מערכת היחסים, איזון רגשי ובחינה של דפוסי יחסייך הרומנטיים לאורך החיים. שיהיה בהצלחה.

שלום אני בן 23 אני בחור קצת ביישן קשה לי להתחיל עם בחורות , אני יכול לדבר עם בנות על כל נושאים כל עוד שהבחורה לא מוצאת חן בעיני כאשר אני מדבר עם בחורה שהיא מוצאת חן בעיני אני נאטם הופך להיות לנוקשה מנסה כאילו לדחות אותן פשוט לא יודע מה לעשות

אלי היקר, למעשה אתה מדבר על חרדה מפני רגשות של חמימות, אינטימיות, משיכה מינית. קיים הפחד לחוות רגשות אלה בנוכחות הזולת ולא פחות מכך קיים הפחד לשדר רגשות אילו כלפי חוץ. מרוב חרדה אתה נאטם ונוקט בפעילות הפוכה מזו שבה אתה מעוניין. הקיצור הביישנות שלך היא בעצם תגובת חרדה כלפי קשר זוגי אם אינך יכול להתגבר בכוחות עצמך כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי במסגרת קופת החולים אליה אתה שייך. הרבה גברים ונשים שהם בעלי חרדות דומות מתנהגים כמוך.

הנני בת 27 ומעולם לא קיימתי יחסי מין כי רציתי לחכות לגבר הנכון. אייך יגיב גבר שישכב איתי וידע שלא קיימתי יחסים מעולם? האם זה ירחיק אותו או דווקא יאתגר אותו? ושאלה נוספת: אייך לומר לו שמעולם לא קימתי יחסים? האם לפני שהוא מתחיל ליזום יחסי מין או שתוך כדי?

לפונה שלום, פני לתשובה שקיבלת בפורום "פסיכולוגיה ומיניות של האישה".

שלום הייתי רוצה לדעת איך אפשר להרגיע את היצר המיני. אני מרגיש שזה מלווה אותי כל יום כל היום ומפריע לי בחיי. זה גורם לי לבעיות עם בת הזוג שאותה אני אוהב. אשמח לקבל עצות לדרכי פעולה בנושא בתודה

מיקי שלום, לא ברור בדיוק אופי פעולתו של היצר המיני המפריע לך: האם אתה חש צורך להרבות באוננות מספר רב של פעמים ביום האם אתה נמשך ללא הבחנה לנשים מסביבך האם אתה עסוק בפנטזיות מיניות במהלך היום במקום לבצע את תפקידיך או האם אתה מכור לפורנו באינטרנט. אם כל מה שנאמר הוא חלק מהתפריט של יצר מיני מוגבר אצלך פירוש הדבר שיש כאן אובססיה , כלומר הצפת יתר של נושא מסוים המשתלט עלינו במחשבה ופוגע בתפקוד היומיומי. כדאי לפנות לרופא פסיכיאטר בעניין זה שכן יש תרופות המפחיתות ואף מפסיקות את העיסוק החשיבתי המוגבר.

מיקי הבעיה שלך היא גם העיה של כמעט כל האוכלוסיה בעולם אך רק מעטים כמוך מוכנים להכיר בה .וזה לא משנה איך יגדירו אותה סרטים פמטזיות וכו הכל אותו הדבר או לי הפסיכולוגים לא יסכימו איתי כי אחרת הם גודעים את הענף שהם יושבים עליו . כמוך גם אני גבר וכן גם לי יש יצר(סרטים אנטרנט וכו) ואני מנסה לכבוש אותו רק תדע לך ששום טיפןל לא יעזור לך (אני לא בא לייאש זו המציאות) מיכיוון שזו עבוזה יום יומית לכל החיים . ויש נפילות ועליות . אם אתה באמת רוצה וכבוש את יצרך (שאז תהיה גיבור) יש דרך אחת יהדות. נשמע כמו איזה דס שרוצה לקחת לך את הנשמה מה...? ממש לא אני לא מכיר אותך ולא מעוניין להיות אתך בכשר אישי רק לעזור לעוד יהודי שנמצא במצבכמו שלי. מספיק שתריץ בגוגל כיבוש יצר או שמירת הברית אתה תמצא המון חומר שיעזור לך ותוכל להתחבר למה שמתאים לך. רק בכמה מילים שיסדרו לך את הואזן אני לא יודע מה רמת האמונה שלך (אני מהמתחילים לכן אני מבין אותך). אדם נולד עם יצר זה לא מהשהו שהוא נדבק במהלך החיים . והעבודה היא להילחם בו "יצר האדם רע מנעורב" הוא תמיד ימצא אך להפיל אותך רק שים לב שזה מתחיל במשהוא קטן כמו רק תסתכל פה רק תחשוב משהוא תמים וואז זה עולה מדרגה .זה תמיד מתחיל בהדרגה כי אי אפשר ישר להביא אותך ישר לנפילה.. אחד הכלים הכי חזקים הוא להימנע מלהיסתכל וסלוק המחשבות על דברים מגרים לכתחילה כמו על מחשופים של נשים ברחוב או תמונות וזה קשההההההההה מאוד ורק ע"י עבודה יומ יומית אפשר להשתפר. ועוד דבר שלמדתי ופה אני ממש ישמע דוס למרות שאני לא חובש כיפה כליממש חזק זה למודי יהדות זה עובד באיטרנט יש המון חומר מכל המינים והצבעים רק תבחר מה אתה מתחבר יותר לכן אני לא מפנה אותך לשום אתר או מקום רק תחפש כיבוש היצר כמו שכתבתה פה ואל תפחד להכנס לאתרים יהודיים כמובן שהאלטרנטיבה כמו שהציעו לך היא טיפול פסיכולוגי תרופתי כאילו אתה איזה מטורף פסיכופת

אייך אפשר להסביר את המצב שבו בחור יפה תואר שנראה מעולה מתבייש להתחיל עם בחורה? הרי הוא כל כך יפה וכל בחורה מסובבת את הראש כשהוא עובר ואין אחת שלא היתה נענית לחיזוריו- אז למה הוא ביישן אם לא חסר לו כלום? מה אומרת עליו הביישנות? האם זה בהכרח מעיד על חוסר ביטחון או שאולי הוא לא מתחיל עם בחורות כי הוא מחכה שהן תתחילנה איתו- כלומר, הוא כאילו נראה ביישן בעוד שהוא בעצם סנוב? חוץ מזה, אני לא מסוגלת לגשת אליו ולשאול אם אני עושה לו משהו וגם אין לי את מי לשלוח שיברר בשבילי. מה לעשות?

לפונה שלום, מסתבר שכרגע מי שביישן בסיפור זו גם את. אין לי מושג מדוע הבחור חסר ביטחון כלפי נשים למרות שהוא נראה עשר, ובכלל מי אמר שמראה טוב הוא זה המעניק לבן אדם ביטחון עצמי?! מי שלא מתחיל עם בנות יש לו את הסיבות הפנימיות לכך העוצרות בעדו כגון ייתכן שאין הוא מעריך את הופעתו החיצונית כמושכת ויותר חשוב מכך ייתכן שהוא חושש שאישיותו תמנע ממנו להחזיק בקשר למרות הופעתו,ייתכן גם שהוא חושש מדחייה לפנייתו או כללית חוסר נסיון. כך או כך מוטב שתקחי יוזמה ותנסי להתקרב אליו ובעדינות להתחיל איתו.

אני נשואה חצי שנה ונמצאת עם בעלי בערך שנתיים אף פעם לא נתקלתי בתופעה הזו שראיתי לאחרונה .בעלי כל זמן שאני לא לידו נכנס לאתרי פורנו והדבר משגע אותי ומעלה בי כל מיני רעיונות ושאלות ..האם זה נורמלי או שמה הפסיק להימשך אלי ?

יפית יקרה, לצערינו התופעה של התמכרות לאתרי הפורנו באינטרנט הולכת ומתפשטת זוהי צורה של התמכרות ויש להתייחס אליה ככזאת. לשאלה האם בעלך הפסיק להימשך אליך עלייך לתת את התשובה בעצמך מתוך התייחסות למצב העניינים ביניכם במציאות. ניתן להימשך מינית לאישה ובו בזמן להתמכר לאתרי הפורנו כאמור יש להתמודד עם הבעיה כמו כל מצב התמכרות אחר.

שלום, יש לי שאלה. אייך אדע אם בחור מסתכל עלי כי הוא באמת מעוניין בי או שבגלל שאני דלוקה עליו ממש חזק אז אני מפשרת את המבטים שלו בצורה שתתאים לי? אסביר: יש בחור שעובד איתי במקום העבודה ושמתי לב שכשאני נכנסת והוא כבר שם אז הוא פתאום מביט בי במבט שאומר: "היא הגיעה". ולפעמים הוא חולף על ידי וזורק את מבטו לעברי. יכול להיות שהוא מעוניין בי או שהוא שם לב שאני מעוניינת בו ואז זאת הסיבה שהוא מביט בי? ניסיתי גם לבדוק האם הוא מסתכל על בחורות אחרות שעובדות איתנו כדי לראות אם אני מדמיינת או לא- ולא הבחנתי כי הוא מסתכל עליהן בצורה מיוחדת. אני כל כך מתפללת ומייחלת שהוא יבוא אלי וידבר איתי, יזרוק חיוך, יגיד שלום, יעשה צעד- אך הוא אינו עושה ואני חושבת שאולי זה בגלל שאנו עובדים באותו מקום עבודה ואז הוא יותר חושש. אני לא יודעת אייך לברר את מה שקורה. מה לעשות?אייך ליזום שיחה שלא תוציא אותי מתנהגת כמו מטומטמת? אייך אדע אם הוא אכן מעוניין בי או שנדמה לי?

טלי שלום, יש גברים בהם ביישנים, שמתקשים להתחיל ואולי חושבים שאין להם ממש סיכוי אז הם זורקים מבטים... אין זה נורא לשאול את הבחור האם את עושה לו משהו ואם הוא מעוניין בך באופן כלשהו נסחי זאת בעדינות ומצאי את הזמן המתאים לברר זאת איתו. לשאול בחור לכוונותיו אם ישנן כאלה זו לא בושה אלא התנהגות בוגרת.

יש לי שני דברים לברר: בן זוגי מעוניין במין אנאלי,ולא מצליחים בזה מכיוון שיש לי כאבים וחשש גדול מטחורים חוזרים שהיו בעבר תוצאה מזה,איך מקילים על הכאבים,ומתגברים על זה? שנית:איך אפשר להעלים הופעת רפלקס הקאה במין אנאלי?

לדינה שלום, התשובות לשאלותייך ניצנו לך בפורום "מיניות ופסיכולוגיה של האישה".

שלום אילנה, בהמשך להמלצתך מה 11/7 להחדיר זרע עם מזרק, אכן יישמתי את עצתך. שאבתי זרע למזרק של 10 מיל'. החדרתי את כולו לנרתיק (לא רק את הפיה) והחדרתי את כל הזרע, כך במשך שלושה ימים. תודה רבה על העצה!!!! האם הסיכוי להרות בדרך זו זהה לסיכוי להרות עם קיום יחסי מין עם חדירה? אם כן, דרך זו יותר קלה לי... אשמח לשמוע את דעתך. תודה רבה, רוית

רוית שלום, אינני מומחית לפוריות אך נראה לי שהסיכויים די דומים או אפילו זהים, שהרי גניקולוגים עוסקים בהזרעה לצורך כניסה להריון בדיוק בדרך זו ממש, בכל המקרים בהם לא מתאפשר מסיבה זו או אחרת קיום יחסי מין. בשיטה זו נולדו למטופלי ילדים חמודים ובריאים.

תודה רבה

אני נשואה ואם לילדה. מאז שהכרתי את בעלי הוא היה מאוד אוהב סקס עד 3 פעמים ביום מאחרי הלידה ועד הים שנה אחרי הכל השתנה והחשק שהיה לו נעלם אנחנו שוכבים פחות או יותר פעם בחחודש וגם זה לא כמו פעם ואני רוצה לדעת אם זה דבר טיבעי או לחפש וחפור אם יש לו ממלאת מקום? תעזרי לי בדחיפות

שירי שלום, אין לי כמובן כל ידע אם לבעלך יש מישהי מהצד, אך בהחלט ייתכן שהוא עבר שינוי רגשי מודע או לא מודע הגורם לגברים מסוימים להירתע מלשכב עם נשותיהן לאחר שהפכו לאימהות. ייתכן גם שהאימהות הכניסה קשיים ותחומי אחריות נוספים לחייכם המעיקים עליו. מה שלא יהיה צריך לדבר בפתיחות ובכנות ואם יש צורך לפנות לייעוץ מיני-זוגי.

נפרדתי מבן זוגי , יש ילד משותף, לאחר 5 שנים יחד, ובעקבות תחושות קשות בקשר, שהתעוררו בעקבות התנהגויות שלו, כמו שקרים, הסתרות, פלירטוטים באינטרנט, התפרצויות כעס ואובדן שליטה שמגיעם לאלימות מילולית, חוסר אחריות כלכלית נוראי, ועוד. מצד אחד ההחלטה להיפרד נראית טובה ובריאה והמצד השני הפרידה קשה מאוד ועדיין קיימת אהבה הדדית ומשיכה. אני עושה טיפול כדי להתמודד ויחד עם זה מדי פעם חושבת על האפשרות לחזור להיות ביחד אפילו כזוג ללא חיים משותפים, וזה למרות שאני יודעת שקשה לי מאוד להבליג על העלבונות והאיומים ששמעתי ממנו. הוא כמובן מעוניין לחזור, הוא תמיד מתנצל אחדי שקורה משהו, אבל אני מרגישה שאני לא פה ולא שם. המחשבה על זה שהוא יהיה עם מישהי אחרת לא נעימה לי והמחשבה על זה שהוא יהיה איתי במיטה נראית כרגע בלתי אפשרית. מה עושים? יש גם ילד משותף

אני שלום, הדילמה שאת מתארת קשה ומסובכת ובדיוק בשל כך פנית לטיפול. מסגרת של טיפול פסיכולוגי אישי עם פסיכולוג קליני מוסמך הינה המסגרת המתאימה ביותר לפרט ולדון בכל המורכבות ושלל ההתרחשויות הן בקשר המסוים הזה והן בנטיותייך האישיות שהוליכו אותך לסוג קשר זה. נראה לי לא מתאים להגיב במסגרת פורום זה בהעדר כל עומק המידע הנוצר במסגרת טיפול פסיכולוגי אישי. תני צ'אנס לטיפול הפסיכולוגי, תני לו להתפתח עוד קצת ואני מקווה שהתשובות לקונפליקט תצמחנה משם.

שלום רב. ברצוני לדעת,האם על סמך מקורות יהודיים,מדעיים,פסיכולוגיים,פסיכיאטריים זה מותר/בריא לקיים קשר רומנטי עם בת הדודה על כל המשתמע מכך(יחסי מין מלאים). חשוב לי לדעת האם מצב שכזה יכול ליצור בעיות משפחתיות,הלכתיות,מוסריות. תודה מראש

פונה שלום, תשובה לשאלתך כבר ניתנה בפורום "פסיכולוגיה ומיניות של האישה"

בת 23 יש לי חבר כבר 4 שנים, בן 24 הבעיה היא שכמעט כל החברות הטובות שלי הם גם ידידות שלו ואנחנו חברה ממש קרובים מה שמפריע לי שאני פשוט רוצה שהחברות שלי היו משהו אישי שלי והוא פשוט כל הזמן גונב לי אותן. לדוגמה אם אנחנו רבים הם בדרך כלל מסתכלות גם על הצד שלו כי הוא גם ידיד שלהם או שלא רוצות להתערב בכלל.. בחודשים האחרונים התחברתי עם חברה חדשה והפכנו לחברות ממש טובות לא לקח הרבה זמן והוא התחיל גם להיות איתה בקשר. בתקופה האחרונה החברה הזאת כל פעם מנפנפת אותי בתירוצים עלובים מתי שאני רוצה לפגוש אותה לבד, אך מתי שאני עם החבר היא קופצת על המציאה. ואני ממש לא מרגישה עם זה בנוח ואני מתחילה לחשוב אולי יש לה אליו משהו ובגלל זה היא לא רוצה לראות אותי. והוא מבחינתו כל כך חשוב לו הקשר איתה למרות שסיפרתי שאני חושבת שהיא מנפנפת אותי בזמן האחרון, והוא כן חשוב לו להמשיך להיות איתה בקשר.. הוא אפילו הבטיח לי שלא ידבר איתה אם היא ממשיכה לסנן אותי.. אבל הוא שיקר לי ודיבר איתה. אני לא יודעת אם אני סתם מגזימה או שזה משהו שאני צריכה לשים לב אליו.

דיקלה שלום, את בהחלט לא מגזימה. חשוב מאוד שלכל צד יהיו חברים קרובים קרובים משלו שלא ישאבו לתוך המערכת הזוגית כחברים משותפים. כל אדם צריך את המרחב הפרטי הפנימי שלו וחברים אישיים קרובים ובלעדיים בקרבתם הם חלק ממערכת המרחב האישי הפרטי. בן זוגך ההופך את חברותייך לידידותיו הקרובות בניגוד לרצונך פוגע איפוא במרחב האישי הפרטי שלך ולטובת זוגיותכם כדאי לדון בכך וליצור את הגבולות הנדרשים: זוגיות היא סוג קשר אחד, חברות אישיות הן סוג קשר אחר וידידות משותפות הן סוג קשר שלישי. יש להציב גבולות בין התחומים השונים.

יש לי בן זוג מזה 5 חודשים. עד כה אנו משתמשים בקונדום, ולאחרונה דובר שנסיר את הקונדום ושאני אתחיל להשתמש בגלולות. בעבר כבר השתמשתי בפמינט, והפסקתי כי לא היה לי בן זוג קבוע. עכשיו אני מצד אחד שוקלת לחזור להן ומצד שני חושבת: זה לא מוקדם מדי? האם יש לתת לזוגיות יותר להתבסס? אשמח לעצה.

לי-טלי שלום, נראה שאחרי חמישה חודשים כדאי לעשות בדיקה לשלילית מחלות למיניהן ואם הכל תקין לעבור ליחסים ללא קונדום, אלא אם כן הגלולה פוגעת לך בחשק המיני. לא ברור לי מדוע אחרי חמישה חודשים יש לתת לזוגיות יותר להתבסס על מנת לנקוט בהליכים המקדמיים להורדת הקונדום. אם יש לך ספקות ביחס לגלולה ולהשפעותיה פני לגניקולוג.

שלום.. אני ובעלי ביחד 13 שנה שמתוכן אנחנו נשואים כמעט 9 שנים, ויש לנו פעוטה בת שנתיים ותינוק בן חודשיים. מזה כשנה אנחנו נמצאים במשבר לא פשוט.. עיקר העניין הוא שבעלי אומר כי אינו נמשך אלי עוד כפי שהיה בעבר אך מאוד אוהב אותי בתור "חברה" או "האמא של הילדים שלו" נושא חוסר המשיכה יצא לאור מצידו לפני כ 4 חודשים.. בנוסף, בשבוע שעבר גיליתי כי הוא מנהל רומן עם בחורה מחו"ל (הוא נוסע הרבה לחו"ל) למרות הכל, החלטנו לנסות כן לשקם את מערכת היחסים שלנו כי כן יש אהבה מאוד גדולה וקשה לנו לחשוב על חיים בנפרד. יש לי 2 שאלות.. האם יש סיכוי במצב כזה שבו אחד הצדדים טוען שאין משיכה? והשאלה השניה הי לאיזה בעל מקצוע עלינו לפנות? סקסולוג? מטפל זוגי? פסיכולוג? האפשרויות הן רבות ואני לא רוצה לטעות ביחוד כשמדובר אולי בסיכוי האחרון שלנו... אציין רק שההחלטה לטיפול היא על ידי שנינו. תודה מראש על התשובה.

לידו היקרה, משיכה מינית אינה פונקציה של מראה חיצוני בלבד אלא מושפעת מהתפיסה הפנימית שיש לנו כלפי האדם אליו אנו נמשכים. כמו כן מושפעת המשיכה המינית מההתנהגויות והפנטזיות המיניות אותן חולקים בני הזוג. במובן זה משיכה מינית כמו כל רגש אחר היא ברת שינוי לטוב ולרע היא יכולה להשתפר והיא יכולה להתדרדר. במקרה שלכם ראשית יש לפנות לפסיכולוג קליני הבקיא בנבכי הנפש ברמה העמוקה ביותר שיש לו גם מומחיות בטיפול זוגי זוהי העדפה הראשונה. האידיאל כמובן שתיפנו לשילוב של פסיכולוג-קליני מטפל זוגי ומטפל מיני מוסמך. הסתכלו ברשימה של איט"ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני) וחפשו שם מטפל שהוא פסיכולוג קליני וזוגי. אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכולוגים קליניים ולשאול אותם טלפונית אם הם גם מטפלים זוגיים ומבינים בטיפול בתשוקה מינית. הביאי בחשבון שלא כולם ישמחו לענות ישירות טלפונית אך חלק בוודאי ישיבו. עשי הכל כדי שבחירתכם במטפל תהיה המיטבית. שיהיה בהצלחה.

שלום אני בת 26 הכרתי בחור בן 22 לפני כחודשיים ודיברנו קצת, לא קרה בינינו שום דבר. לאחר כמה שיחות שהפכו לאט לאט ליותר עמוקות התחלנו גם להתראות, בינתיים אפשר לומר שאנחנו יוצאים שבועיים וקצת... אם אפשר לקרוא לזה ככה. פער הגילאים לא רלוונטי לדעתי, משום שהוא עוסק במקצוע מאוד רציני והוא עצמו בחור רציני ובוגר מאוד ביחס ובגישה שלו לחיים. גם לפי מה שהוא מספר תמיד היו לו קשרים רציניים... לפני כחודשיים הוא נפרד מהחברה שלו איתו הוא היה בקשר זוגי של לא מעט שנים (גם לפני כן היה בקשר זוגי ארוך עד כמה שאפשר להרחיב את הדעת על קשר זוגי בגיל הנעורים, אבל זה עדיין אומר משהו עליו מבחינת קשרים זוגיים). בכ"א, הבנתי שהם לא מתכוונים לחזור להיות ביחד, הוא אמר שהוא לא אוהב אותה יותר במובן הזה ושהפרידה ביניהם הייתה הדדית ומוסכמת. כשהכרנו ובתחילה היו לנו שיחות אפלטוניות לחלוטין הוא סיפר שלאחר כל הזמן הזה שהוא היה בקשר רציני הוא רוצה "לטעום" קצת את עולם הרווקות. בינתיים הקשר בינינו התהדק, כמו שכתבתי, התחלנו להתראות, בתחילה בפגישה עם חברים, ובפגישה ה"רשמית" הראשונה שלנו גם שכבנו, לא הייתי סגורה על עצמי אם זה דבר נכון לעשות אבל גם ככה כבר התקרבנו מאוד עם כל השיחות שהיו לנו לפני כן. בינתיים המשכנו להפגש והסקס בינינו ממש מדהים ומלא תשוקה, עד כאן הכל נשמע נהדר.... אבל כמובן שיש בעיות. הבעיה הראשונה היא שכמו שכתבתי הוא עובד במקצוע רציני ותובעני, התפקיד שלו בעיר אחרת מה שאומר שלפחות שלושה ימים בשבוע אי אפשר כמעט לדבר איתו והוא גם הולך לישון בעיר האחרת כך שגם להפגש איתו זה בלתי אפשרי. בהתחלה היינו מדברים בימים האלה גם כן ולאט לאט הפסקנו לדבר, הבנתי שאין לו הרבה זמן ואני לא רוצה להקשות וללחוץ עליו. אבל אני לא יכולה שלא לחשוב, עם מי הוא נפגש כשהוא בעיר אחרת, ומה הוא עושה כשאנחנו לא מדברים. מעולם לא הייתי קנאית במערכת יחסים, אבל אני מרגישה נורא בודדה (מבחינה זוגית) גם ככה ואני חושבת שקצת התאהבתי בו וזה שהוא מרוחק ממני ככה זה רק מעצים את התחושה וגורם לי לחשוב כל מיני מחשבות שאולי לא כל כך נכונות או הגיוניות. וזו הבעיה השנייה - אנחנו מתקשרים המון באמצעות צ'טים ולרוב הוא לא פונה אלי. אני לרוב פונה אליו, שמתי לב לזה ולכן הפסקתי לפנות אליו למרות שבד"כ נורא מדגדג לי לפנות אליו וכשאני עושה זאת הוא נענה ואנחנו מדברים אבל משהו נראה לי פתאום נורא מרוחק, אולי הוא פחות מתלהב ממני עכשיו? אבל הוא עדיין ממשיך לדבר איתי ובסופי שבוע אנחנו ממשיכים להתראות. הוא מראה קרבה, הוא מנשק ומחבק, וזה נראה שהוא מעוניין. אולי הוא כזה כי כזה הוא, בחור שיודע להפגין אינטימיות ואני "נופלת" בפח וחושבת שזה מראה על כך שהוא מעוניין בי. אולי הוא רגיל להפגין קרבה ואני מתרגמת את זה לכך שהוא רוצה אותי? אני נורא רוצה לשאול אותו מה דעתו על הקשר ולאן הוא חושב שזה מוביל, אני רוצה להגיד לו שאני לא רוצה להכנס לקשר חסר כל בסיס, אני לא רוצה להיות "על תקן" יזיזה... אבל אולי זה מוקדם מידי? לכאורה מכירים מס' שבועות ו"ביחד" שבועיים, וגם זה לא אינטנסיבי.... הבעיה השלישית היא שהניסיון שלי בקשרים לרוב לא משהו, אני נכנסת לקשרים ויוצאת מהם פגועה, לפני חצי שנה מישהו שבר לי את הלב ועשה את זה בצורה נוראית שהכניסה אותי לדיכאון רציני ולכן במשך חצי שנה לא רציתי לצאת עם אף אחד למרות שהתחילו איתי לא מעט (אני נראית ממש טוב). ועכשיו אנחנו יוצאים ואני כל הזמן בחששות ובחרדות שהוא לא ירצה אותי ושזה יגמר, אני מוצאת את עצמי עושה כל מיני טקטיקות מטופשות, הוא מצידו בחור ממש כנה ומדבר איתי על דברים מאוד אישיים וזה כמובן סוחף אותי לדבר על דברים אישיים ואני כל הזמן מנסה לעצור את עצמי, זה לא טוב לדעתי להחשף ככה על ההתחלה אבל אני לא מסוגלת, נגררתי איתו לשיחות על דברים נורא אישיים ואני מצטערת שעשיתי זאת. אני חושבת שזה עלול לפגוע בי... חוצמזה אני נורא מפחדת שהוא יחשוב שאני לא שווה את זה (לדוגמה, הייתי בקשר אחר עם בנאדם שזרק אותי ואמר לי בלי שמץ של עדינות שאני פשוט לא מעניינת - זה משהו שקורה, אני יודעת שאני עשויה להיות מאוד מעניינת מהצד, אבל בסופו של דבר יכול להיות שאין בי שום דבר מעניין) אז כמובן זה גורם לי להתרחק מהכל ואני מוצאת את עצמי נאלמת בכל פעם שאני מחבבת מישהו, אני מפחדת שאני אגיד את הדברים הכי אידיוטים והוא יחשוב עלי דברים שליליים.... אני נמשכת אליו נורא, ונמשכת לאינטלקט שלו אבל אני מרגישה כאילו אין לי שום דבר מה להציע, אני עובדת ולרוב די עסוקה אבל זה כאילו לא משאיר לי שום דבר להרחיב עליו את הדעת, החיים שלי נראים מעניינים אבל הם לא מסוגלים להחזיק שיחות ארוכות מידי עליהם כי כרגע הם די אחידים ואפורים. אני מנסה להעסיק את עצמי בעוד תחביבים אבל זה כאילו משאיר לי נקודות מאוד ספציפיות לדבר עליהן וזהו. אולי זה קשור לתקופה שאני עוברת, אבל התקופה הזו ארוכה ואני מרגישה קצת מנותקת מהעולם, יש לי נטייה להכנס לדיכאון שגורם לי לתחושת אדישות מסוימת, ואני מפחדת שאולי יש קשר בין הדברים. כמו שכתבתי אני עושה לא מעט דברים אבל יכול להיות שאין הרבה מה לומר עליהם, זה תופס לכמה שיחות וזהו. אני מנסה נורא "לטפס" כל הזמן ולאתגר את עצמי ולעשות עם עצמי דברים טובים שיגרמו לי לאושר, אני מנסה לסדר את החיים שלי ואני שמחה שיצא לי להכיר בנאדם כמוהו אבל אני מפחדת על הגבול הדק הזה בין הקשר שלנו לבין העיניין שלו לגבי. אני באמת לא יודעת מה לעשות איתו, כי אני חושבת שיש בינינו חיבור מיני ממש טוב והוא גם חושב ככה. חברה אמרה לי שחיבור מיני זה דבר חשוב וכנראה שזה מה שזה, אנחנו נמשכים אחד לשנייה והכל נראה נהדר כשאנחנו שוכבים אבל אח"כ יש איזה ריחוק בינינו ואני לא רוצה ש"ישתמש" בי בתור פיתרון להפגת הבדידות שלו, שהקשר בינינו יהפוך לכזה שבו אנו מתראים רק בסופי שבוע. אני גם ממש חרמנית עליו, חושבת עליו כל הזמן, כל פעם שאני רואה אותו אני נורא רוצה אותו ורוצה להרגיש קרובה אליו, אבל אני גם רוצה שנעשה דברים אחרים ושנדבר, לפעמים זה קורה, לפעמים לא. השיחות שלנו על ההתחלה היו יותר קרובות ומלאות, עכשיו זה מרגיש לי כאילו לא נותר לנו לומר הרבה. ואולי אני טועה.... כי אני מושפעת מכל מה שקורה בקשר הטרי הזה. אני לא מבינה למה הוא לא יוזם ולא פונה אלי, לא מתקשר ולא שואל בשלומי. אלא אם אני פונה אליו ואז הוא מראה נכונות. אני מפחדת שאם אני אגיד לו משהו בנושא הזה זה יעשה עבודה הפוכה וילחיץ אותו. אשמח לדעתך, תודה

מיכל שלום, הרושם הוא שבאופן כללי את סובלת מרמה ניכרת של דיכאון, חרדה, בדידות (גם כשאת בקשר זוגי) ודימוי עצמי נמוך. כל אלו מביאים להסתובבות במעגל של ספק והתלבטויות ובחשדנות כלפי מידת נאמנותו של בן הזוג שמחד מתואר כעסוק מדי בעבודתו מכדי להתפנות לשיחה איתך ומאידך קיים חשד שבוא בזמן הוא מתראה עם מישהי אחרת. בפרט מטרידה העובדה שאת חווה את עצמך כלא מעניינת ומזהה את שאלת העניין בכמות תחביביו של האדם. אדם הוא מעניין כאשר הוא מחובר לעולם ויש בו חדוות חיים, לא צריך לקרוא ספרים (למרות שזה נחמד לכשלעצמו) וגם לא צריך להיות בחוגים (שגם זה נחמד בפני עצמו) על מנת להיות מעניין. אדם צריך להיות משוחרר מחרדה. לדעתי מומלץ ביותר שתפני לטיפול פסיכולוגי על מנת להתחזק מבפנים שכן במצבך הנוכחי את חוזרת ויוצרת קשרים זוגיים ההופכים להיות עבורך מתסכלים, מאכזבים ומעוררי כאב.

א-את נשמעת בחורה לא טיפשה בכלל.תבטלי את מה שאמר לך הבחור שאת לא מעניינת...אם תחשבי כך-תיראי כזאת. ב-אני יצאתי עם לא מעט בחורים והיו לי את כל סוגי הקשרים שאת רק יכולה להעלות על הדעת...ממה שאת מספרת- חבל ששכבת איתן על הפעם הראשונה שיצאתם-לא משנה כמה מצידך החיבור ביניכם היה מושלם וכמה את חושבת שזה יכול להיות בסדר-הם לא רואים את זה כך,מבחינתם-אם היא שכבה איתי על הפעם הראשונה,בטח כמה מילים של חיבה כלפיה וטיפה הפגנה של חיבה זה כל מה שדרוש בשבילה... הם אוהבים לצוד את הטרף שלהם, אחרת הם לא מרגישים אתגר ולכ העניין שלהם נאבד. אנחנו מרגישות שזה האחד והם חושבים שאנחנו סתם עוד אחת... אם הוא מתרץ את חוסר הקשר שלו-לא משנה עבודה ולא משנה כלום-זה לא טוב-אם הוא היה רוצה הוא היה יוצר איתך קשר ויהי מה-כשהם רוצים-הם מוצאים זמן!!! אם את רוצהשזה יעבוד-שחקי אותה לא מעוניינת-זה תמיד עובד,הם חושבים-מה?יש לה דברים יותר חשובים ממני?היא כבר לא רוצה אותי כל כך?והם מתחילים לגלות עניין. ואם לזה הוא לא מגיב-אז עזבי אותו-אל תתאמצי יותר מדי-כמו שהתאהבת בו את תתאהבי בעוד מלא את רק צריכה לפתוח את הראש מה גם שאם הוא אמר לך שהוא רוצה "לטרוף את העולם" הוא בתתקופה שהוא לא יסתכל עלייך בקטע רציני אז חבל על העוגמת נפש שלך וחבל על הכאב שיבוא לך אחרי זה.החייים הם לא סרט הוליוודי שבסוף הם מתחתנים וגרים בפרוור עם 3 ילדים וכלב...

שלום..האת שאני כתבת לא בשביל עצמי אלא בשביל אדם יקר לי.. מזה חודשיים התחלתי לנהל קשר מיני עם בחור בן 33 (אני בת 24) שחזר לארץ מחול לאחר היעדרות של 6 שנים..הוא הסביר לי שהוא היה מעוניין לתת לי יותר מ4 הקירות בדירתו..ויש לו רגש וקירבה אליי וגם סקס מדהים אך המצבו..כשהראש לא שם מאוד קשה לו להעניק...הוא גרוש כחצי שנה..יש לו ילד בן 3 אותו הוא לא ראה מאז הגירושים ובנוסף לכך אימא שלו נפטרה בשנה האחרונה.. אתמול נפגשתי איתו אצלו בביתו לאחר ניתוק של שבועיים מצידנו.. הוא ביקש לשים קונדום ואני לא הבנתי מדוע כי היינו רגילים שכב תמיד ללא קנדום..ואז כשדרשתי לדעת הוא הסביר שיותר הוא לא שוכב ללא קונדום..לא איתי ולא עם אחרות..והוא לא יכול לדעת ע מי אני הייתי ואני לא יכולה לדעת עם מי הוא היה..זה היה נראה לי מוזר הבתחזב בכך שהוא שאל אותי אם אני לוקחת גלולות והוא הרי יודע שכן..הוא פשוט נכנס לסוג של מצב לא טוב ..ק מהמיטה..אמר שזה לא מתאים לא והתחיל לההתרוצץ בדירה הלון ושוב בעצבים ובמתחים..המצב הזה היה נראה לא לא בראי..הוא כ הזמן הזכיר את אימא שלו שמתה ושאני לא מבינה אותו בקטע הזה ושאף אחד לא יגדי לו מה לעשות ובלי פסיכולוגיות הפוכות וששאני מזכירה לו א גרשתו..(שאותה הוא שונא) אני יודעת שאני היתי שק החבטות שלו אתמול..אבל אני חושבת שהוא זקוק לעזרה..עם כמה שאני פגועה ממנו אני מבינה אותו כי כשהוא החזיר אותי הביתה הוא בכה לי בידיים שזה לא בגללי..מה שכבר ידעתי.. הבחור מתמודד עם אובדן של מספר דברים בחייו..ואני מאוד רצה לעזור ולהתקרב אליו...איך אני עושה זאת..אני כבר מאוהבת עד מעל הראש..ולא בגלל שהוא במצב פגיע.. אשמח לתשובה בהקדם.תודה

מיקה שלום, הבחור שאת אוהבת נמצא במשבר נפשי ובחוסר איזון. התנהגויותיו מערבבות בין עבר והווה והוא מגלה חשדנות יתר כללית מידת אמינותו בשלב זה לא נראית תקינה מומלץ שיפנה לטיפול פסיכולוגי וייתכן גם בשילוב של תרופות. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה לעודד אותו לפנות לסוג טיפול כזה. אם יסרב והמצב ימשיך כמו שהוא עלייך לבדוק את עצמך מדוע את בוחרת להיות בקשר במצב כה קשה ולא בריא.

יש שאלה שמענינת אותי: מכירה את המשפט דומה מושך דומה? האם אישה עם צורך מיני נמוך מושכת כזה גבר (גם אם הוא טוען שהוא אחר ורק איתה ובגללה הוא כזה)? האם אישה עם בעיה מינית מושכת גבר עם בעיה מינית למרות שהוא טוען שיש לו עבר מיני בריא תקין ועשיר? והרי איך גבר מיני ובריא ללא בעיה מינית יסכים לחיות מס' שנים עם אישה עם בעיה מינית או עם חוסר רצון לקיים יחסי מין (מתחילת ההכרות)? אשמח לשמוע מה דעתך...

לפונה שלום, אי אפשר לשלול לחלוטין את דברייך ובהחלט יש סיבות שונות ומגוונות מדוע אדם יסכים להיות בזוגיות עם בן-זוג בעל בעיה מינית. אחת הסיבות היא שגם לבן הזוג השני יש בעיה מינית סמויה ברמה זו או אחרת. אפשרות נוספת היא שהוא נמשך לבן הזוג עם הבעיה המינית א) בגלל שהוא פשוט אוהב אותה ב) בגלל שבנוסף לאהבה יש לו בעיה אחרת לוא דווקא מינית (ואין אדם שאין לא בעיות) והבעיה המינית איכשהו מאזנת לו את בעיתו האחרת שאינה מהתחום המיני. הקיצור כל מגוון האפשרויות קיימות.

הודעות חדשות לא נקלטות

דנה שלום, ההודעות נקלטות במערכת באופן שוטף אך עוברות לפורום רק פעם בשבוע לאחר אישורן עובדה זו מצוינת בראש הפורום.

שלום רב, אשמח לשמוע מה דעתך... סבלתי מוגיניסמוס שנפתר אחרי 3 שנות נישואים. בתחילת הקשר קיימנו יחסי מין ללא חדירה ובעלי שטען שהנאתו מזה מזערית הפסיק ליזום עד שתתדירות יחסי המין הפכה לאפסית והוא הגיע לסיפוקו בשרותים... הצורך המיני שלי נעלם וכיום כשנפתרה הבעיה ואנו כבר יכולים לקיים יחסי מין עם חדירה אין לי רצון וצורך מיני. אני כועסת עליו מאוד. היינו תקופה ארוכה בטיפול זוגי מיני ורגשותי לא השתנו. אשמח לשמוע את דעתך המלומדת מה אפשר לעשות כדי להפיג את הכעס ולהרגיש משיכה (אני לא מרגישה משיכה לאף אחד כאילו שהפכתי ל א-מינית). אני לא מצפה לתרופת קסם וגם אשמח אם לא תפני אותי לייעוץ, אודה על חיזוקים ואולי אף עצות מקוריות. תודה, דנה

דנה שלום, נא ראי התשובה הקודמת לרוית. משיכה נוצרת כאשר אנחנו רואים את הצדדים החיוביים שבבן זוגינו וכעס נוצר כאשר אנחנו רואים בו את הצדדים השליליים ונוטים להאשים אותו במגוון מצבים שאינם נעימים לנו פתוח של רגשות קבלה וסליחה וצמצום הביקורתיות בדר"כ מובילים להורדת הכעס אם את יודעת לעשות דמיון מודרך נסי לדמיין את בעלך על מכלול יתרונותיו וטובו כלפייך לאורך השנים בצורה חוזרת ונשנית מדי יום ובדקי האם הדבר משפיע על יצירת רגש חיובי כלפיו. בשלב הנוכחי אל תתמקדי בתשוקתך המינית אלא בפיתוח רגשות אנושיים של חיבה, ידידות ואהבה כלפיו. בשלב הראשון התעסקות בנושא המשיכה המינית תפגע ביכולת להתחבר לרגש האהבה שהוא בסיסי יותר ועמוק יותר.

שלום רב, סבלתי מוגיניסמוס מיום שהכרתי את בעלי. רק אחרי 3 שנות נישואים הצלחתי לפתור את הבעיה וכיום אנחנו מקיימים יחסי מין עם חדירה מלאה אחת ליומיים בניסיון להרות. אני לא מרגישה בכלל משיכה. קיום היחסים נעשה אך ורק כדי להרות. ניסיתי את כל ההמלצות:שיחה כנה, ליצור אוירה והתנהגויות כמו בתחילת הקשר, יצירת אוירה רומנטית, הארכת המשחק המקדים ועוד ועוד המלצות ללא תועלת. המצב קשה לי, יוצר כעס רב כלפיו, אודה לך אם תייעצי לי אך אנא, אל תפני אותי לייעוץ זיגי מיני. הייתי אצל 2 מטפלים שונים: גבר ואישה,שניהם מאיט"ם. נתתי צ'אנס לאורך הרבה זמן. ללא שום הטבה ואפילו התחושות החמירו. אני בעצמי מטפלת (בתחום אחר), שבעה ממטפלים... אשמח לשמוע עצה מאיש מקצוע ללא אינטרס כלכלי. תודה מקרב לב

רוית היקרה, שאלתך ממלכדת את שתינו: אותך שאת סובלת מבעיה ואותי שאיני רשאית להמליץ לך על טיפול פסיכולוגי. אז בואי נבדוק מהן האופציות הקיימות: את רוצה להרות ומקיימת יחסים בהעדר משיכה ומתוך אילוץ אך ורק כדי להרות. על מנת להרות אין צורך לקיים יחסי מין!!! אפשר לעשות הזרעה בסיסית ופשוטה תוצרת בית להלן "הפטנט": בשלושת הימים הרלוונטים לכניסה להריון סביב תקופת הביוץ מאונן הגבר מדי יום לכלי זכוכית נקי. שואבים את הזרע לבוכנת פלסטיק פשוטה ובסיסית הנקנית בפרוטות בכל בית מרקחת (כמובן ללא המחט) מחדירים את פיית הבוכנה בלבד לנרתיק לוחצים על מדחף הבוכנה והופ הזרע מוחדר לנרתיק בצורה פשוטה וטבעית בדיוק כמו בעת קיום יחסי מין. (אין צורך בכל גוף הבוכנה למרות שהדבר אפשרי בבוכנות עד נפח של 5CC) נסי את הפטנט משך מספר חודשים משך תקופת הביוץ ואני מקווה שכמו רבים לפניך שהשתמשו בשיטה תזכי להיכנס להריון. הנושא השני שאת מדברלת עליו הוא הכעס הרב שפתחת כלפי בעלך; מצד אחד את מציינת שהכעס הזה הוא השלכה של חוסר תשוקתך המינית; כלומר את לא רוצה מין ועושה זאת באילוץ, בעלך רוצה מין והתוצאה היא כעס שלך כלפיו. עלייך לעבוד על הכעס הזה בדרך כלשהי, כעס זה אינו קשור לטיפול מיני כמו גם הירידה בתשוקתך. תשוקה מינית, אהבה, כעס, בושה, פחד ושאר מגוון הרגשות החיוביים והשליליים מיועדים לטיפול ע"י פסיכולוגים קליניים ולא על ידי סקסולוגים שאינם פסיכולוגים. מאחר ואת שבעה ממטפלים נסי לעבוד על הכעס שלך באמצעות השיטות האישיות אותן את מכירה. יש אפשרות ללכת לסדנאות של צמיחה אישית שבהם עובדים על היפטרות מרגשות שליליים. שוב איני יודעת האם מדריכי הסדנה הם אנשי מקצוע אמינים. שיהיה בהצלחה.

שלום רב בעלי ואני (נשואים מזה 15 שנים) סובלים ממשבר כשנה. התחלתי לבדוק עם הסביבה על טיפול זוגי .... והאמת שאני מאוד מוטרדת. למשל הבנתי שחלק די ראשוני ומקדמי הוא להבין למה בחרתי דוקא בו ...(התשובה שלי לעניין היא מאוד קשה ) עכשיו אם יש לו קושי לקבל לעכל את התשובה שלי .. איפה יהיו מנגונני ההגנה והההתמודדות שלו ??? כלומר איך אפשר בכלל לעבור טיפול זוגי אפקטיבי בלי לקבל טיפול פסיכולודגי פרטני לצורך הדוגמא אם אני סובלת מדימוי עצמי נמוך וזה משהו שמנהל אותי ואת השיפוט שלי כלפי העולם האם "הוראות " כאלה או אחרות יכולות לגרום לזה להיעלם?? או פחות מהוראות לבקש ממישהו שלא ילחץ על הנקודות האלה עדייו תשאיר את הבעיה בעינה .. ושאלה נוספת באותו הקשר .... על פי ניסיונך... אם אין אהבה/רגש ומשיכה.. אבל יש ילדים רכוש "משפחה " האם טיפול זוגי יכול להכניס את אלו חזרה לקשר ?

דורין שלום, מטפל זוגי ואישי תפקידו לעזור לך או לזוג ולא להרע את המצב עוד יותר. זה עקרון המפתח. לא כל מטפל זוגי בהכרח מתעסק בשאלות אותן ציינת בפנייה, זה לא חלק build in של טיפול זוגי וזה משקף יותר את החוויות של האנשים אותם שאלת. בנוסף תמיד את יכולה לערוך סקר שוק של מטפלים בהתאם להתאמתם לך. את קובעת עם שניים-שלושה מטפלים זוגיים שיחה ראשונה מקדמית ואישית ובה את מעלה את בקשותייך והסתיגויותייך מראש. תבחרי להמשיך בטיפול רק אצל אותו מטפל שיהיה מוכן לקבל את הגבולות-מגבלות אותן את מבקשת. מטפל שלא יהיה גמיש דיו כדי לקבל את דרישותייך המקדמיות פשוט אינו מתאים לך. זכרי על המטפל להתאים עצמו למטופל ולא להיפך. יש שיטות של טיפול זוגי השומרות על המסגרת הזוגית בלבד ויש שיטות שבמקביל נדרש בהן טיפול פרטני לאחד או לכל אחד מבני הזוג. קיימים כללי חסיון וחשאיות מוחלטים לגבי הנאמר בפורום הפרטני ואיסור המוחלט להעביר שמץ של מידע ממנו לפורום הזוגי. לעתים הדבר נעשה על ידי מטפלים שונים. המשך קיום המשפחה מבוסס על הרבה פרמטרים כאשר ילדים ורכוש הם חלק משמעותי, כמו גם חלוקת התפקידים, היכולת לחיות בהרמוניה סבירה וידידות בסיסית וחברות בסיסית. בלי תנאים בסיסיים של קבלה הדדית קשה לחיות בתוך מסגרת אינטימית כמו משפחה. אהבה ומשיכה עולים ויורדים עם השנים יכולים להיבנות ויכולים לההרס. חברות וקבלה הדדית כמו גם הרגלים משותפים והיכולת לחיות פשוט ביחד הם תנאי בהחלט מספיק עבור חלק גדול מבני האדם. האהבה ומשיכה הם הדובדבן שבקצפת אלו הם משאלות נעלות שעבור חלק ניכר מבני האדם אפילו מכבידים או המיותרים והם בהחלט יכולים להישאר באיזון משפחתי בלעדיהם בתנאי שמתקיימים תנאי הבסיס אותם ציינתי. מקווה שעזרתי לך בהתלבטויות.

יש לי תינוק בן שנה וחודשיים ועכשיו אני בהריון בשבועות הראשונים הבעיה היא שאין לי חשק לקיים יחסי מין עם בעלי וזה היה המצב גם לפני הכניסה להריו. מה עלי לעשות? תודה רבה.ן

פונה יקרה, נשים רבות חוות ירידה בחשק המיני לאחר לידת ילד ראשון אך בדרך כלל לקראת סוף השנה הראשונה חלה התאוששות בתשוקה המינית. לא בהכרח כפי שהיה לפני הלידה אך בהחלט חוות שיפור יחסי לחודשים הראשונים שלאחר הלידה. במקרה שלך, אין לדעת מתוך פנייתך מה הייתה רמת תשוקתך עוד טרום ההריון עם הילד הראשון ומה מידת השינוי שחלה לאחר לידתו. כך או כך קיימת כאן בעייה של עכבה בתשוקה המינית. לא ברור כיצד את מרגישה פיזית עכשיו בתחילת ההריון ואם מצבך הפיזי מתאים לחוויה של תשוקה מינית. כך או כך בשלב כלשהו יהיה עלייך, אם תרצי לשנות את מצבך לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי. הייתי ממליצה להמתין לתקופה שלאחר לידת הילד כדי לא להיכנס להתרגשויות נפשיות הכרוכות בטיפול מסוג זה במהלך הריון.

אילנה ארד לוין שלום רב, אני בת 27.הכרתי בחור מקסים ונדיר והתאהבנו. אנו יחד מזה חודשיים, התקשורת והמשיכה בנינו מדהימה. אבל, הסקס משעמם ובלתי מספק. איבר המין שלו לא גדול והוא גומר תוך חצי דקה מזמן החדירה (בלי לתת כל רמז שזה קרה). אחרי הגמירה הזיקפה ממשיכה ואפשר להמשיך. למרות שהוא חתיך והזיקפה בלתי מעורערת, הוא חסר ביטחון לחלוטין: לא יוזם, לא מוביל, שקט לחלוטין, המגע שלו רופף והגוף כבד ומגושם.נראה שהוא מתחשב בי יתר על המידה, עד כדי חוסר נוכחות מצידו. אני מאוד מינית, וזקוקה לגבר יוזם מוביל, עצמתי, בטוח ונוכח כדי להנות ממין. אני מפנטזת על אחרים וזה מדכא.נסיתי, בעדינות ותוך כדי חיזוקים, העצמה וחום לדבר איתו על זה, לחזק לו את הביטחון, להראות לו שאני נהנית ואוהבת, להדגים לו מה אני אוהבת, מה הסגנון שלי. לצערי זה לא עוזר. אני חוששת שהסגנון שלנו כ"כ שונה ולעולם לא אהיה מסופקת. אשמח לכל עזרה, דיעה עיצה ממך.

נורית שלום, נראה שאת בעלת רגישות, הבנה ועוצמה מינית כמו גם בעלת ידע אודות המיניות שלך ואודות המיניות אותה את מבקשת למצוא בבן זוגך. כל מה שעשית הוא נכון ומתאים אך לעתים דרושה מעורבות של צד ג' כדי להביא לשינוי. נראה לי שאין מנוס מאשר פנייה לטיפול זוגי-מיני וייתכן שאפילו טיפול פסיכו-סקסולוגי זוגי. ההבדל בין שני סוגי הטיפול הם שטיפול פסיכו-סקסולוגי מנסה להבין את השורשים הנפשיים של העכבה המינית וחוסר הנוכחות המינית בעוד טיפול סקסולוגי מבוסס יותר על הדרכה שהיא בעלת יכולת לסייע רבות מבלי להיכנס לעומק הבנתן של הנפשות הפועלות בתחום האישיותי.

אני מקווה שזה פורום מתאים לשאול יש לי חבר עכשיו כבר שנה ואנחנו רוצים להתחיל לקיים יחסי מין רק עם גלולות רציתי לדעת אם חס וחלילה נפרד אצטרך להפסיק לקחת אותן?

ענת שלום, הגלולה מיועדת לשמור עלייך מפני הריון בלתי רצוי. אם חס וחלילה תפרדי מהחבר מה שאני לא מאחלת לך המשך לקיחת הגלולות תלוי בשאלה האם תתכווני למצוא לך בן זוג חדש תוך פרק זמן סביר. בהעדר בן זוג אין צורך לקחת גלולות אלא שלא תמיד ידוע מתי יופיע בן זוג חדש בחיינו. רוב הנשים נוטות להמשיך ולקחת את הגלולות גם בהעדר בן זוג כדי להיות מוכנות לאפשרות כאשר הוא מגיע. אם מסיבה כלשהי ברור להן שבן זוג הוא לא על הפרק בטווח קרוב נכון וחכם להפסיק את לקיחת הגלולות.

שלום רב, שמי אלי בן 33. אישתי באותו הגיל. אנחנו מכירים כבר 4 שנים (התחתנו לאחר היכרות של שנתיים). אני עצמי חובב סקס וגיוון במיטה ומעוניין לפחות 3 בשבוע בעוד אישתי תסתפק בפעם בשבועיים וגם זה בשכנועים. הייתי מודע לנושא התדירות הנמוכה של הסקס כבר מתחילת הקשר והחלטתי להתפשר עליו, כי אני אוהב אותה וכיף לנו יחד. באחת השיחות שלנו על קידום נושא הסקס, עוד בהתחלה, התברר לי שהיא לא מאוננת. גם לפני שפגשה אותי והיתה פנויה ללא קשר, היא לא היתה מספקת את עצמה. האם את יכולה להסביר לי האם התחושה הזו שלה שאוננות היא אקט מגעיל היא בעייה פסיכולוגית או חינוך מיני לקוי מהבית או מבית ספר? אם אני מציע למשל תוספת של ויברטור או כל דבר אחר דומה, היא ישר נרתעת ואפילו לא שוקלת אותו. יש לומר שהיא מאוד ביישנית בכל מה שקשור לגוף שלה. אם למשל היא נכנסת להתקלח או סתם מתפשטת להחליף בגדים בחדר, היא צריכה לוודא שכל החלונות סגורים הרמטית לגמרי. אשמח לשמוע את ההסבר שלך לגבי ההתנהגות הזו ואולי איזו עצה או שתיים לעבר שיפור תודה רבה אלי

אלי שלום, על מנת להבין את אשתך עלייך לשאול אותה ישירות אודות מקור ביישנותה המינית. כל הגורמים שציינת הם מקורות סבירים למעצור מיני אך אולי כן ואולי לא הם רלוונטים לגבי אשתך. כדי להבין אותה צריך להכיר אותה ולשוחח איתה אין כל דרך אחרת. באשר לשאלת הויברטור לא בהכרח הוא בעל יכולת לגרום הנאה לאישה שכן נשים שאינן רגישות בנרתיק לא תהננה מגוף הפלסטיק המוחדר לתוכן. אישה שהיא בישנית מינית אין להציע לה אביזרי מין שכן הם ישיגו בדיוק את התוצאה ההפוכה דחייה ורתיעה. העצה היחידה לגבי שיפור היא לנסות לשכנע את אשתך לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי מתוך רצונה להתחשב במצוקה שלך. מבחינה מינית אשתך נמצאת באיזון בינה לבין עצמה והתנהגותה מקובלת עליה מי שסובל כאן הוא אתה ולפיכך זה אתה שמעוניין בשינוי למרות שידעת עוד טרום חתונה את יחסה המיני. רק התחשבות מצידה במצוקתך והאכפתיות שלה לגבייך עשויים להניע אותה לנסות ולבדוק מה הסיפור שלה.

שלום הנני אשה בת 52 ,נשואה ולא באושר לאדם שאוהבת מאוד. מזה 25 שנה מסרב בעלי ליזום כל קשר אינטימי מחמיא אוהב מחזר וכו'. עד לפני כ10 שנים עשיתי זאת אני בשמחה ובחום ומוכרחה לציין שהסקס היה מצויין .במידה ולא יזמתי פשוט לא היה כלום,שנה יותר . לפני כ10 שנים שוחחנו על כך הלכנו לטיפולים,יועצים ,רבנים הוא מבטיח הבטחות ....והכל יבש. אני סובלת , שנים הציב תנאים "אם תהיי כך וכך" .תקופה גם לא גר בבית והייתי מאושרת כיון שגופי לא כאב ,התגעגעתי אך פרחתי ,התחנן לשוב הבטיח חתם בכתב ידו וכבר שנה אני שוב סובלת . איני יכולה לקיים יחסי מין ללא כל האינטימיות המרככת אני סובלת כיצד לנהוג ?

יעל שלום, חלק מאהבתך לבעלך משמעותה בשלב הנוכחי לקבל אותו כמו שהוא. האהבה היא מקור האנרגיה והיוזמה החזק ביותר העומד לרשותנו. מאחר וכאשר את יזמת הסקס היה מצויין לא נותר אלא לחזור ולהשתמש בשיטה שעבדה לך בעבר. סקס מצוין הוא דבר בעל ערך רב ואם אתם מגיעים לכך בעקבות יוזמתך אז אולי שווה לוותר על אותו חיזור בו את מעוניינת. לא כל אחד יודע לחזר ולתת מחמאות וככל הנראה יש לבעלך יתרונות רבים אחרים שכן אלמלא כן לא היית אוהבת אותו מאוד מזה 25 שנה. כך שההצעה היא לחזור לשיטה שהתבררה יעילה בעבר ולוותר להשיג דברים שהמציאות מצביאה על כך שהם קשים להשגה מצד בעלך.

וואוו .תודה רואה בכך דרך( לשפשוף אור הלב -כמו מנורת אלאדין)לפתיחה ושחרור במקום תחושת תסכול, בקורת ,הסגרות והמנעות .יש צמיחות ותיקון מסוג זה שוב תודה אמשיך להיות בקשר.

תודה רואה את הדברים שלך ולבי רנן הרבה אהבנה יעל.

תודה

שלום אני וחבר שלי יחד שנה ושלושה חודשים וגרים יחד 9 חודשים. שנינו סטודנטים בני 26 ו27 . היחסים שלנו מאוד אוהבים פתוחים וחמים לפניי שבועיים התארסנו. הבעיה העיקרית היא שכבר מספר חודשים רב לא בא לי לקיים יחסי מין אין לי חשק או כוח או שאנחנו נורא עייפים. חבר שלי מאוד מתוסכל מזה ומעיר לי על זה הרבה מדי פעם יש לנו תקופות שאנחנו שוכבים מספר פעמים בשבוע ותקופות שפעם אחת או בכלל לא. עם הזמן חבר שלי נהיה גם אדיש לנושא. אני מרגישה שהסקס שלנו פשוט משעמם ודי חוזר לעצמו ואולי בגלל זה לא בא לי.. חשוב לציין שכאשר אנחנו שוכבים אז אני כן נהנהת. שנינו לא מתאמצים יותר מדי. מה לעשות? אנחנו צעירים וכבר לא מקיימים יחסי מין ??? תודה מראש על תשובתך

קרן היקרה, ראשית מזל טוב על האירוסים. העדר התשוקה המינית מצידך ובעקבותיה גם של בן זוגך יכולה להיות קשורה לחוסר הגיוון המיני אודותיו את מדווחת, אך גם יכולה לא להיות קשורה לכך. בקשר לשאלת הגיוון המיני כדאי לפנות לטיפול מיני-זוגי בה מקבלים הדרכה אודות תקשורת גופנית ומינית עם בן הזוג; לומדים לקבל, לומדים לבקש, לומדים לתת פידבק ולומדים להעניק לזולת בדרך המיטיבה איתו. מאחר וכל בן אדם הינו ייחודי נדרשת כאן התערבות טיפולית הייחודית לכם וזו משמעותו של ייעוץ מיני-זוגי. באשר לירידה בתשוקתך, ייתכנו לכך סיבות מרובות ויש לערוך בירור יותר מעמיק הן לגבי סוג הגלולות במידה ואת לוקחת העשויות לאורך זמן להוריד את התשוקה המינית או לגבי מגוון הגורמים הנפשיים המודעים והלא מודעים העשויים לפגוע בתשוקה המינית. לכך יש לפנות לטיפול פסיכו-סקסולוגי. להמלצתי כדאי שתתעניינו בשני סוגי הטיפול המומלצים שכן אתם צעירים, אוהבים, עומדים להינשא ויחסי מין טובים יתרמו משמעותית לקשר הזוגי ולעונג ההדדי שלכם אין מקום לוותר ולהרים ידיים.

זה נכון שלאחרונה יש בנינו קצת מתיחות וכעסים אבל למרות זאת אנחנו מקימים יחסי מין טובים.עוד דבר אני קצת שמנמונת וזה מפריע לו והחלטתי לקחת את עצמי בידים ולהתחיל דיאטה יכול להיות גם זאת הסיבה שהוא מסתכל לצדדים הוא לא רואה בבית ממולו חתיכה אז בחוץ הוא יכול להסתכל השאלה באיזה צורה אני אומרת לו את הדברים

אור יקרה, אני שמחה לשמוע שחרף המתיחות והכעסים אתם ממשיכים לקיים יחסי מין טובים. יחד עם זאת לא הייתי שמה את הדגש על עובדה שלדעת שניכם כדאי שתורידי כמה קילוגרמים. אם יש אהבה ויש סקס טוב האם כמה קילוגרמים הם הסיבה להפגין בגלוי פגיעה בבת הזוג? אמרי לו בעדינות שהתבוננותו בנשים אחרות בנוכחותך פוגעת בך ושישתדל להימנע מכך אם חשובה לו רווחתך האישית. כאמור הוא יכול להסתכל על נשים ללא כל הגבלה כאשר אינו בנוכחותך שכן אין איש רוצה להשתלט על מראות עיניו של הזולת. אגב אם קשה לך לדבר איתו ישירות את יכולה להראות לו את התשובה המופיעה כאן.

אנו נשואים 13 שנה. בשנתיים האחרונות להכנס למיטה עם אישתי זה סיפור מהשמים.היא לא רוצה לעשות סקס אבל אחרי מסע שיכנועים גדול ממני היא מסכימה.ואז שמתחילים והיא נהנת אז היא לא רוצה שאני יגמור אפילו בזמן החדירה שהיא נהנת אפילו לוקחת את ידה ומשחקת בדגדגן.מה עלי לעשות שהיא תתחיל לפנק אותי במיטה ולא אני אחרי מסע שיכנועים?אודה ךף עם תעני לי... לחצ/י כאן להוספת תגובה

משה שלום, ראשית מחכה לך תשובה בפורום פסיכולוגיה ומיניות האישה אליו גם פנית. בפנייה הנוכחית אתה מוסיף את העובדה שהשינוי בקשר המיני חל רק בשנתיים האחרונות. לא ברור מן הפנייה אילו שינויים התחוללו בחייכם המשותפים ובחיי כל אחד מכם בנפרד שייתכן והשפיעו על הקשר המיני. כללית אתה מעוניין שאשתך תפנק אותך במיטה. לא ברור מה זה כולל לא ברור מה היה בעבר והאם במצב הנוכחי יש התדרדרות בפינוק שאתה מקבל לעומת העבר או שלאורך כל יחסיכם אתה חש חסר ביחס פיזי הולם מצידה. כאמור יש הרבה נושאים לבירור ולהערכתי מומלץ שתפנו לטיפול זוגי-מיני.